בס"ד
- 12 שבועות לבחירות -
אי אפשר להתעלם מהעובדה שהורדת מחירי הדלק בעת הזאת היא לא רק דאגה לצרכן, שסובל כבר חודשים מעליית מחירים עקבית, אלא גם, ואולי בעיקר, מהלך של קמפיין בחירות. או בשפה המקצועית: כלכלת בחירות. אומנם שר האוצר ליברמן מספר לנו סיפורים על כך שאין שום קשר בין השניים, אבל לא צריך להיות כלכלן בכיר בשביל לראות שזה קשור. ועוד איך קשור.
בסוף השבוע שעבר צייץ ליברמן בחשבון הטוויטר שלו ידיעה על הורדת מחירי הדלק. לתמונה הוא הוסיף את הכיתוב: "יש את אלה שמגיעים לתחנות דלק רגע לפני בחירות ויש את אלה שעובדים. הורדת המס על הדל' שהנחתי לעבוד עליה עוד בחודש אפריל, היא צעד נוסף בדרך למיתון המחירים" לשון ליברמן. מלל קצר, אבל כמו שאוהב לומר העיתונאי גיא זוהר, יש כאן הרבה מה לפרק ולהרכיב בכל הסיפור הזה.
קודם כל הציוץ מיועד לנגח את נתניהו שביקר בתחנת הדלק והוציא משם סרטון בחירות. אבל כמה שליברמן לא יצליח להסתיר את זה, גם הוא משתמש באותו הדלק לקמפיין שלו. ביום ראשון, ערב הורדת המחירים פרסם ליברמן ממש ממש במקרה טור בעיתון מעריב בו הוא מספר שלפני שהוא שר אוצר הוא קודם כל אזרח מודאג וסבא נחמד שעושה קניות בירקנייה, אך חשוב לו להבהיר שיוקר המחיה בישראל אינו גזירת גורל. האם מותר לנו לחשוד שבחירת פרסום הטור באותו הבוקר של עליית המחירים לא הייתה בחירה תמימה?
אתמול זה כבר היה בוטא הרבה יותר. בסרטון שהוא העלה לציוץ בטוויטר שלו הוא לוקח את הדיווח של כאן חדשות על הורדת מחירי הדלק, שעה לפני הירידה הצפויה, ואליו הוא חיבר סרטון נוסף שנתניהו הכין בנושא לפני מספר שבועות בנושא. את הסרטון הזה כבר מלווה הלוגו של 'ישראל ביתנו' וכך גם בסיום הסרטון יחד עם הכיתוב 'שמחנו לעזור'. אם זה נראה כמו קמפיין, מעוצב כמו קמפיין, אז כנראה שזה באמת קמפיין. או במילים אחרות, יש את אלה שמגיעים לתחנות דלק לפני בחירות, ויש את אלה שעובדים – על הציבור.
כל אזרח במדינת ישראל שנכנס לתחנת הדלק בחודשים האחרונים הרגיש את עליית מחירי הדלק. גם מקומות שבהם הדלק הוא לא על חשבון האזרח, אלא על חשבון המעסיק, העובדים התבקשו לתדלק כל פעם לפני עליית מחירים. השיא היה כאשר גם בצה"ל יצאה הוראה לתדלק את כל הרכבים הצבאיים לפני שמחירי הדלק עולים פעם נוספת. כאשר נתניהו ביקר בתחנת הדלק היה זה כאשר מחיר הדלק הגיע לשיא חדש של 8.08 שקלים, ובזמן שההצהרות של ליברמן על הורדת מחירי הדלק היו הפוכות לחלוטין במבחן התוצאה.
אבל צריך לשים את הדברים על השולחן. כמו שליברמן אמר כל הזמן שאין לו שליטה על מחירי הדלק שעולים, וזאת מגמה עולמית, זה נכון גם בירידה. ליברמן רק גוזר את הסרט ומנצל את זה היטב לקמפיין הבחירות שלו. בקביל, מחירי החשמל ממשיכים לעלות לצד מוצרים רבים נוספים, בנוסף האוצר מנסה לקדם עסקה שלא רק לא תטיב למורים, אלא במבט מעמיק יותר, תפגע להם בשכר העתידי, מה ששוב מעלה איומים על שביתה במערכת החינוך בתחילת החודש הבא. אז תהנו ממחירי הדלק שיורדים, רק זכרו שיש מי שמנסה לעשות על הגב שלכם קמפיין בחירות על הדרך.
לאן נושבת הרוח?
תדמיינו שני יזמים שנכנסו שותפים לעסק, אך כעבור שנה העסק קרס לאחר שבין השותפים נוצר אין אימון שהתבטא בסכסוכים רבים. לאחר שנה מקריסת העסק, מגיע יזם צעיר ומחליט שהאג'נדה שלו היא אחת - לחבר בין שני היזמים ולגרום להם לחזור לפעול ביחד. על פניו זה נשמע טוב. אבל אם האג'נדה של היזם הצעיר היא להשתמש בכלים שברשותו על מנת להכריח ולכפות עליהם את השותפות מחדש? זה כבר נשמע יותר רע.
ההדמיה המודרכת הזאת היא בדיוק האג'נדה של מפלגת 'רוח ציונית' בהובלת השותפים החדשים שקד והנדל. אחרי שכבר דיברנו על ברית הדחויים שנרקמת בין השניים, בשבוע שעבר חתמו שקד והנדל על ריצה משותפת והכריזו על מפלגתם החדשה. סלע המחלוקת בין השניים היה סביב שאלת נתניהו. בעוד שקד לא רוצה לפסול שותפות עם נתניהו, מבחינת הנדל זו הייתה צפרדעה קשה לבליעה. אבל מכיוון ולשניים לא הייתה ברירה אלא להתאחד הם היו צריכים למצוא פשרה בין שני הצדדים.
נוסח הפשרה שנמצא הוא המסר שאסור לחזור לממשלה צרה וחייבים ממשלה רחבה. בראיונות שקיימה שקד במוצאי השבת לערוצים השונים היא הסבירה שהם לא ישלימו לשום צד ל-61 אלא יכריחו את הצדדים להקים ממשלת אחדות רחבה. כאשר הנדל נשאל על מי במפלגה ימליצו לנשיא על המועמד שצריך להרכיב את הממשלה הוא ענה שעל אף אחד. "לא על נתניהו, לא על לפיד ולא, גם אם יהיה סבב שלישי של המלצות, על גנץ" הצהיר הנדל. ועם כל זה לא מספיק אז אביר קארה התראיין בתחילת השבוע ל103FM והודיע שהם לא ישלמו את ה-61 לא לנתניהו ולא צד אחר.
מכל זה נראה לומר ששקד והנדל לא באים להביא בשורה שתחלץ את ישראל מהכאוס הפוליטי, אלא בדיוק ההפך, תתקע אותו עוד יותר. לבוא ולהגיד אנחנו לא נעשה שום צעד למעט לשדרך בין שני צדדים שמתעבים אחד את השני, זה לגרום לכך שישראל תצא לעוד מערכת בחירות. לצערם הרב נראה שנכון לרגע זה הם עוד לא עוברים את אחוז החסימה ובכל מקרה הם לא יכולים להמליץ על אף אחד, אולי אחד לשני על הג'וב האזרחי הבא. מה שמעניין הוא שעל פי לא מעט סקרים, דווקא העובדה ששקד לא עוברת, מגדילה את הסיכוי ל61 לגוש הימין. זה בטוח עדיך מכאבי הבטן של שקד שאותם חווינו לא מעט במשך השנה האחרונה.
אגב, כדאי גם לעסוק בטענה שמעלים הנדל ושקד בנוגע לממשלה צרה. ההיסטוריה הפוליטית בישראל באמת מראה שממשלות צרות מתקשות לתפקד וכל ח"כ בה יכול לדרוש עולם ומלואו. עם זאת קשה להפיל את כל המגרעות של הממשלה האחרונה רק בעובדה שהייתה ממשלה צרה. הבעיה בממשלה הזאת היא לא בכך שהיא הייתה צרה, אלא בשותפים שאיתם הם בחרו ללכת שלא התאים להם להצביע בעד שום חוק בעל "ניכוי לאומי". הרי אלו החוקים שאותם הממשלה התקשתה להעביר, ומלכתחילה הם הוזהרו שאת החוקים האלה, כדוגמת חוק האזרחות או חוק התיישבות, הם יתקשו להעביר יחד עם רע"מ, מרצ והעבודה. רוצה לומר, ממשלה חד גוונית צרה יכולה במקרה הזה להצליח הרבה יותר ממשלת אחדות רחבה.
הערה לסיום
לפני שבועיים דובר פה על הבחירות המקדימות לראשות העבודה ועל הסכסוך בין יו"ר המפלגה מרב מיכאלי לבין המזכ"ל ערן חרמוני. אתמול הקרב הזה עלה מדרגה נוספת לאחר שוועידת המפלגה התכנסה ובה הוחלט לבטל את השריון במקום ה-11 למזכ"ל המפלגה וכן לשנות את החוקה כך שהתפקיד יבוטל לחלוטין. לגבי התפקיד, הסבירו בסביבת מיכאלי כי הוא מיותר לחלוטין, יקר, ולא רלוונטי, ובכלל מדובר בהצעה שתפעל לייעול ושיפור המפלגה. אבל מאחורי המילים היפות, המטרה ברורה. עם זאת, בפעם הראשונה מזה הרבה זמן, וועידת מפלגת העבודה החליטה ללכת נגד עמדת היו"ר וההצעה לבטל את משרת המזכ"ל נפלה.
אבל עדיין צריך להבין על מה המהומה: מקום 11 במפלגת העבודה לא ריאלי כרגע, זה ברור גם למיכאלי עצמה. אבל היא לא מסתכלת על מערכת הבחירות הזאת, אלא על העתיד. השאיפה שלה היא להחזיר את מפלגת העבודה שלה לשלטון. עיקר המחלוקת שלה עם חרמוני זו הדרך, ואם חרמוני חוסם את הדרך אז נזיז אותו כבר עכשיו. זה אולי מסביר כיצד הצליחה מיכאלי לקבל את כהונתה השנייה, לראשונה מזה שלושים שנה. בעיקר בזכות ההצלחה שלה בלשנות את החוקה כך שתתאים לה. בשלישי הבא, אגב, יתקיימו הבחירות לרשימה, יש מי שמייחס את העובה שההחלטה לא עברה לכך שחברי הרשימה התאמצו פחות ללכת נגד המזכ"ל בזמן שהם ידועים שהם צריכים להיבחר בשבוע הבא.
