בס"ד
- שבועיים לבחירות -
זאת מערכת בחירות ארוכה, אבל למעשה היא מתחילה לה רק היום. החגים מאחורינו, אזרחי ישראל חוזרים אט אט לשגרה המוברכת וכעת אחרי הטיולים, חו"ל, ומפגשים משפחתיים, הם מפנים לעצמם את הזמן להתייחס למערכת הבחירות המשמשת ובאה. כל מה שראינו עד כה זה רק הפרומו לשבועיים הנותרים עד הרגע בו אזרחי ישראל יצאו לקלפיות בפעם החמישית. זאת בדיוק הסיבה שכל המפלגות שומרים את עיקר התקציב ועיקר המשאבים בדיוק לזמן הזה.
שתי המפלגות הגדולות, הליכוד ויש עתיד, מתכוונים להתרכז בשבועיים האלה בעיקר בהוצאת מצביעים מביתם והעלאת אחוזי ההצבעה, כל אחד במחוזותיו. על פי הפרסומים, לפיד מתכוון להגיע בשבוע הבא (שלישי) לעיר נצרת וזאת במטרה להעלות את אחוז ההצבעה במגזר הערבי, שכמו שנכתב פה לא אחת, הוא זה שעלול להכריע את גורל הבחירות. נתניהו לעומת זאת התחיל כבר בחול המועד לטפטף את המסר שהסקרים מוכים שאם מצביעי הליכוד יצאו להצביע נקבל יותר מ-61 מנדטים. אומנם מסר מאוד פשטני וברור, אבל נעשו לא מעט בדיקות וסקרים בשביל להבין שזה מה שהציבור שלו רוצה לשמוע.
בינתיים לפיד משחק על כל הקופה ומנצל עד תום את האפשרות שלו כראש ממשלה להכתיב את השיח הציבורי. הדיבור שלו על מדינה פלסטינית באו"ם מצד אחד וההסכם עם לבנון מהצד השני מביאים את יש עתיד לשיאים חדשים של מנדטים בסקרים. עם זאת, אותם הסקרים בדיוק מציגים גם את הבעיה עבור לפיד – ארבעה מפלגות שעומדות סביב אחוז החסימה. מספיק מפלגה אחת שלא תעבור, ונתניהו חוזר לכיסא ראש הממשלה. מיכאלי וגלאון נאלצו לברך על מהלכיו האחרונים תוך שהם יודעים שהמחיר יגבה בעיקר מהם. המטרה של לפיד זה שאם הוא כבר נאלץ לפנות את כיסא ראש הממשלה, אז הוא מעדיף לעשות את זה תוך כדי מחיקת המפלגות הוותיקות, מרצ והעבודה, ולמצב את עצמו כמפלגה המרכזית בגוש המרכז – שמאל.
אצל נתניהו לעומת זאת המשחק הוא כפי שנכתב כאן בעבר הוא משחק גושי. בשבוע שעבר פרסמה דפנה ליאל על פגישותיו התכופות עם איתמר בן גביר בהם הם תיאמו דרכי פעולות, גם בהוצאת מצביעים וגם תקשורתית. על פי עמית סגל בטור שלו בידיעות אחרונות שפורסם ביום שישי האחרון, בן גביר הוא היחידי שמעביר קולות מגוש לגוש, 'מופרע ככל שזה יישמע', כלשונו. זאת הסיבה למה לא כדאי לחכות לקמפיין שתיית קולות מצד נתניהו. גם כי קמפיין כזה מכוון כעת כלפי שקד, ובה עוד נעסוק בהמשך, וגם כי פגיעה בבן גביר תביא בסוף לפגיעה בו עצמו. ההוכחה הגדולה היא האירוע אתמול בכפר חב"ד שנתניהו רצה להתחמק מתמונה משותפת, ובפועל זה רק חיזק עוד יותר את בן גביר מול הקהל שם.
גם בצלאל סמוטריץ' מנצל את השבועיים הנותרים והיום הוא מתכוון להציג לציבור את התוכנית המשפטית שלו. מדובר בתוכנית מפורטת, כהרגלו בקודש של סמוטריץ' (וממש לא בזלול), בה הוא מתכוון להציג יחד עם ח"כ שמחה רוטמן, שכבר היום חבר בוועדה למינוי שופטים, איך מבחינתם הם מתכוונים לפעול לתיקון מערכת המשפט ולחיזוק הדמוקרטיה. על פי מה שפורסם, שני סעיפים שיהיו בתוכנית זה ביטול עיברת המרמה והפרת האמונים וכן שינוי הרכב הוועדה למינוי שופטים בצורה כזאת שתיתן רוב לפוליטיקאים בוועדה. אגב, בשבוע שעבר פרגנו למרכיבי הציונות הדתית על חלוקת הקמפיין, אבל דווקא שמדובר על מערכת המשפט והשינויים שבה, צריך לעשות קמפיין משולב של נבחרת עורכי הדין שנמצאים ברשימה.
בינתיים בציבור הערבי את קמפיין הגוועלד מנהלים בעיקר כתבי התקשורת הערבים בתקשורת הישראלית. מי שעוקב אחרי מוחמד מאג'דלה (חדשות 12) או סולימן מסוודה (כאן חדשות) רואה אותם מתעסקים כמעט באובססיביות בנושא אחוזי ההצבעה במגזר הערבי. לא מדובר רק בדיווחים, אלא בקמפיין של ממש שהשניים מובילים, כל אחד ברשתות שלו. נכון לעכשיו נראה שאין לזה השפעה ברחוב הערבי, ואירועים ביו"ש או במזרח ירושלים בטח לא מוסיף לתחושת השייכות שלהם ולרצון להשפיע, עם זאת במפלגות הערביות יעשו הכל בשביל שהתמונות שמגיעות בעיקר ממחנה הפליטים שועפט ושכונת שמעון הצדיק הם אלו שיפחידו את הציבור הערבי מפני ממשלה של נתניהו והם אלו שיוציאו את הציבור מבתיהם.
גם לגוש הימין מסתמנת בעיה חדשה. יו"ר אגודת ישראל החדש, יצחק גולדקנופף, שהתחיל את הקריירה הפוליטית שלו אם ראיונות מעולים כנראה נטש את היועצים שהיו לא. אין שום הסבר אחר לשורת הראיונות שלו בתקשורת בהם הוא בעיקר עשה נזק גדול לחברה החרדית. "יהדות התורה עוד לא הפסידה קולות מח"כ ששתק אבל עלולה להפסיד מח"כ שמדבר" כתב אחד מהפרשנים הפוליטיים החרדים, ובצדק. המזל של יהדות התורה הוא שההצבעה שלהם היא בעיקר 'ועשית כלל אשר יורוך' ולא מצביעים על פי התבטאות כזאת או אחרת. המזל של גוש הימין הוא שאם זה בכל זאת ישפיע על כמה מצביעים אז הם ישארו בגוש, ואת אחוז החסימה אין חשש שהמפלגה לא תעבור. מוטב ואת השבועיים הנותרים גולדקנופף יעביר בדממת אלחוט, ולא בעוד ראיונות לתקשורת.
הערב גם יתחילו תשדירי הבחירות בטלוויזיה וברדיו. המשדר שבעבר ריתק את כולם למסכים, הפך בתקופתנו לדבר מיותר ולא נצרך. עד היום בוועדת הבחירות המרכזית עוד לא הצליחו לבטל כמה חוקים שהיו נכונים מאוד בעבר, אבל היום לא רלוונטים בשום צורה שהיא. הסיבה כמובן היא לא וועדת הבחירות אלא חברי הכנסת שלא יבטלו שום הטבה שמגיעה להם. כאשר תשדיר כבר רץ קודם לכן בכל רשת חברתית, לא ברור מדוע הוא צריך להיות משודר גם בטלוויזיה
איילת מפספסת
עם סגירתם של הרשימות דובר כאן על ההזדמנות שצריך לתת לשקד להוכיח את עצמה. זה נכתב מתוך תקווה שאיילת שקד תצליח להביא קולות מהמחנה הממלכתי שיחזרו לחיק הימין. שבועיים לבחירות ואיילת שקד לא הצליחה לעשות את זה. נכון לפרסום שורות אלו אין ולא סקר אחד בו מפלגת הבית היהודי מצליחה לעבור את אחוז החסימה, זאת לצד עוד אנשים שחשבו לתמוך בה ולאט לאט שוקלים לסתום את אפם ולהצביע לליכוד או לציונות הדתית.
צריך להבין, יש עדיין לא מעט אנשים שמחפשים את המקום הזה שעל המשבצת שלו יושבת שקד. הפוטנציאל הוא קיים, ולא סתם כל המפלגות רבות עליו. מליברמן (שהשקיע במודעות במקור ראשון יחד עם בתיה כהנא דרור שבעבר התמודדה בבית היהודי בלי יותר מידי הצלחה) וכחול לבן ועד הליכוד והציונות הדתית שבאמצע נמצאת שקד בדיוק במקום הנכון. אבל למרות כל זה, היא לא הצליחה אפילו פעם אחד להביא לידי ביטוי את אותם האנשים, שכאמור לאט לאט עוזבים אותה. רובם לעבר הליכוד והציונות הדתית, אבל חלקם גם מתרשמים מהסרטונים של טרופר וכהנא תוך התעלמות מגנץ ואייזנקוט.
אם תשאלו את שקד האשם בכך שהיא לא עוברת את אחוז החסימה הוא נתניהו. פרשן ישראל היום, נדב שרגאי כתב בטורו בסוף השבוע האחרון כי נתניהו צריך לעזור לשקד כפי שעזר לבצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר בבחירות 2021. אלא שלא זאת הסיבה, ולכישלון שלה יש סיבות רבות. זה מתחיל מרמת ניהול הקמפיין, וממשיך בהתקפות שלה נגד מי שאיתם היא אומרת שתקים ממשלה – הציונות הדתית והליכוד. רק במוצאי השבת האחרונה הוציאה המפלגה תגובה נגד סמוטריץ' בגלל שאמר שמשרד הביטחון היא אופציה עבורו אחרי הבחירות, תוך שהיא שוכחת שהם קיבלו ראשות ממשלה שהיה להם פחות מנדטים, ושגם ליברמן היה שר ביטחון למרות עברו הצבאי.
וזה כנראה תמציתו של כל סיפור הקמפיין. הקמפיינים שלה מדברים על כך שהיא זאת שתשלים את המנדטים לימין, בעוד היא עצמה ממשיכה לשבת בממשלה. על כך שהטענה הזאת לא נכונה עובדתית, כי יש לא מעט סקרים בהם יש 61 מנדטים, אין בכלל מה לדבר. בערב ראש השנה היא מוציאה מודעות תחת הכיתוב 'לא משנה איפה הייתם השנה, העיקר שעכשיו חוזרים לבית, תוך שהיא מזכירה לכולנו שהיחידים שעזבו את הבית היו הם עצמם. אגב, גם ההודעות הרבות עם מאמרים של אנשים שתומכים בהם, בסוף מדובר בכותבים אנונימיים שאיש לא מכיר.
בשנים האחרונות שקד הצטיינה בלפספס הזדמנויות. כבר עם הקמת הימין החדש בשנת 2019 היא לא הייתה שלמה עם המהלך אך נגררה אחרי בנט. ההזדמנות האחרונה שלה הייתה באותו הבוקר בו הודיעה סילמן על פרישתה מהקואליציה. ההצעות המפתות מהליכוד הגיעו גם לפתחה, והיא שוב סרבה. כעת נראה שהיא בדרך לפספס הזדמנות נוספת. לאור העובדה שעד כה היא לא עברה את אחוז החסימה, קשה לראות מהלך שלה שפתאום ישנה את המגמה, ובינתיים כאמור התומכים שלה מתחילים לעזוב. היא זקוקה ליותר מנס בשביל לעבור, ויותר מזל מלא להתבזות ולסיים את הקריירה הפוליטית שלה.
נקודה לסיום
בכל מערכת בחירות נראה בסקרים שהנה סופה של מפלגת ישראל ביתנו קרב, אבל בסוף הם עוברים את אחוז החסימה מבלי שום בעיה. האיש שגרר בפועל את כולנו למערכות בחירות אין סופיות, מרכז את הקמפיין שלו בכך ששני הצדדים מתכוונים למכור את המדינה לחרדים, ורק הוא יכול למנוע את זה. בראיון שפורסם בסוף השבוע בידיעות אחרונות הוא אמר "כדי להגיע לראשות ממשלה גנץ ולפיד ילכו עם ש"ס ויהדות התורה ויקריבו את ישראל ביתנו".
בהמשך אותו הריאיון תוקף ליברמן גם את ראש המחנה שלו, יאיר לפיד. מדובר בהמשך הסכסוך בין השניים עוד מהימים לפני תחילת שנת הלימודים כאשר לפיד התייצב לצידם של המורים ותקף את ליברמן על ההתנהלות שלו. זה חלק מטבעו של ליברמן להסתכסך עם כולם. בהתחלה היו אלו הערבים, משם זה המשיך לשינוי מפתיע ופתאומי ביחס לחרדים, עבר לנתניהו דבר שכאמור הוביל לכך שאנחנו נפגשים עם הקלפי בפעם החמישית בשנים האחרונות, וכעת גם עם לפיד. לפחות עכשיו, איש השנאה והסכסוכים הוא הבעיה של השמאל ולא של הימין.
