אני רואה בעצמי שכן דוחים על דברים כאלה

וגם אחרי שנוצר קשר ואפילו חתונה אנשים כן מתאכזבים מהצד השני כשהוא לא תואם לציפיות שלהם (לא מרגש אותם, לא מוביל וכדומה) ואפילו חושבים לפרק

הפחד בכלל מונע מלצאת לפגישה

ואם כבר הגעתי אז אין לי מושג איך להסביר ב"נחת" את השריטות שלי. 

מיתרונותיי: בחור חביב ירא שמים רציני בעל חוש הומור, מחסרונותיי: אנוכי, עצלן, משאיר את הגרביים בסלון, וכו'?

בסה"כ נראה לי שעם התפתחות הקשר אפשר לראות את החסרונות של הבנאדם, אז מה החידוש?

לא "עצלן, ומבולגן וכו'.."  זה שלילי לגמרי

אלא אממ... יותר בכיוון של "ביישן, לא המוביל והיציב וכו' וכו' משהו כזה 

לא עולה המילים לראש נו.. אבל כאילו בהתמודדויות

בניסוח כלשהו?

או להסתיר עד הפגישה? שזה לא עובד לי ואני גם לא יודע איך לפתוח בפגישה

בסוף יוצא שאני מעדיף לא להיפגש 

כולם מדברים על מידות, בפגישה עצמה ידחו אותך כי לא היית "גבר" כמו שהן ציפו

בקשר לזה

אם כולן כאלה עדיף כבר להשאר רווק לא?

גם אם זה נכון - אז כדאי לחפש את ה5% כאלה או את ה1% כאלה או את ה0.0001% כאלה.

נשמע לי סיוט לחיות לצד אדם רדוד. חיים שלמים.. אמאלה ואבאלה

איך אתה ביחס לתודעות חיצוניות???

לא יודע, נראה זה דבר בסיסי. כאילו... בנאדם ערכי לא יעמוד בכשל בסיסי שכזה. הוא יחשוב בעצמו על הדברים ויעשה את מלאכת הבירור. הוא ינסה לתקן את עצמו, לחשוב על פי מה הוא בוחן את הדברים בצורה רצינית ולא חיצונית.

מבחינתי זה ממש מוריד מבחורה. בחורה שנופלת ב'תודעה חיצונית' בעניין הזה - תוכל ליפול בכך גם בנושאים אחרים... למה לא?

לא יודע, נראה אתה עושה להן הנחות.

גם אני לא בטוח אם רוב הבנות נעזרות במאמנות.

אתה לא?

אם לא - אז גם ממך במידה מסויימת אתה לא מצפה מעצמך לעמוד בכך. כאילו אם תיפול בזה, זה לא כל כך יכאיב לך.. אני טועה?

אני מצפה מנשים לרצינות, ביחד עם הרגש הנשי.

אתה מצפה מהן לפחות בגלל רגש נשי זה נראה לי נורא.

ו"לא יציב" עוד יותר, אפשר לומר שאובייקטיבית זה נחשב לפחות טוב..

מה אפשר לעשות שאחרי כמעט כל פגישה ראשונה (או שניה בלחץ)

בסוף אני מקבל הערה ברמז שמבהירה לי שעל זה דחו אותי...

כי לא הובלת, ולא דיברת כל כך, ואתה קצת הססן)

אז מה יהיה עם התכונות שבטח פחות טובות כמו חוסר יציבות והפחד לאכזב שלצערי חזק מידי - ואז משדרים פחד... בקיצור בעיה.

אז מתי אני אציג את עצמי ומתי יכירו אותי אם באים עם ציפיות אחרות לפגישה ודוחים בדיוק על אותם דברים שתכננתי שיתנו לי הזדמנות לפתוח אותם עוד קצת זמן... ?

כאילו זה מבאס שבנאדם צריך להתחבא כדי לקוות שיאהבו אותו.  

אולי עדיף שיגיד מה הסיפור שלו ובטח יש עוד מישהו עם סיפור דומה שיזדהה 

איך היית כותבת דבר כזה שהוא טוב?

ואם את לא מציגה אותו מהתחלה אז גם את לא מאמינה לעצמך שזה טוב בעיני מישהו

כמובן שאני לא מתכוון לכתוב בצורה מתבכיינת ומעוררת רחמים.. פשוט לכתוב שזה ככה וזהו

יש שיטה טובה יותר?

אני צריך זמן לקרוא את זה לראות שהבנתי

@מבקש אמונה

תסלח לי, לא קראתי את כל השרשור, אבל אולי הקונספט הזה יעניין אותך:

זו אפילקציית היכרות באנגלית (של גויים, לא משהו בשבילכם...): SettleForLove | Perfectly Imperfect Dating

הסלוגן שלהם זה אני לא מישהו מושלם, אבל אני מושלם בשביל מישהו.

הקטע שלהם זה שהם אומרים שבמרחב הווירטואלי יש כל כך הרבה פרופילים עם דברים לא מציאותיים. כל משתמש באפילקציה שלהם מעלה 2 תמונות - אחת מושלמת, ועם רשימת של דברים טובים לגביך, ואחת פחות מושלמת עם התכונות הלא מושלמות שלך.

הדוגמה שיש בדף הזה:

במושלמת: שמחה, חיובית, לומדת רפואה, נהנית מספורט.

בלא מושלמת: סופר חנונית וגאה בזה. יושנת מקצועית - מסוגלת לישון 10 שעות ביממה. אלרגית לכלבים וחתולים.

הם טוענים שיותר קל להתחבר לאדם עגול.

האם היית נרשם לאפליקציה כזו?

באופן אישי, יצא לי לצאת עם אנשים שיש להם נכות פיזית - ותמיד נתנו לי התראה מראש - בין אם זה מהאדם עצמו ובין אם זה מי שהכיר לי אותי. לפעמים היה מדובר במשהו שרואים חיצונית, לפעמים זה לא ויזואלי, והתאמנו את הפגישה שלנו לצרכים שלו. 

יצא לי גם לצאת עם אנשים מאוד שקטים, ומי שקישר ביננו ביקש ממני מראש לתת לו את הזמן להיפתח, לא למהר לפסול אחרי פגישה אחת.

יצא לי לצאת גם עם מתמודדי נפש (מצב קליני מאובחן, לא חוסר ביטחון עצמי), ושם החוויה לא היתה כ"כ חיובית, ואכמ"ל.

סוף סוף אנשים עם קצת שכל.

זו אפיליקציה חינמית. אולי יש כאן יזם בקהל שירצה לתרגם ולהתאים לציבורינו.

רק אגיד שאני נחשפתי לזה בעקבות ראיון עם היוזם שנתיים אחרי שהקים אתר, בדיוק כשהשיק אפליקציה, וראיון נוסף לאחר שנה נוספת. ממה שהתרשמתי זה לא נחל הצלחה מסחררת - אבל אני לא יודעת אם זה בגלל הקונספט\בעיות טכניות\חוסר פרסום\משהו אחר.

כמו שעינינו רואות לעיתים קרובות, שאנשים נדחקים להסביר אותם כיתרונות.
(בעיני ודאי שבכל חיסרון אפשר למצוא יתרון, אבל הוא עדיין חיסרון. וגם זו לא הדרך להתמודד לדעתי, ולא מה שיביא אושר וביטחון אמיתי לאדם).

שיש לא מעט אנשים עם 'תיקים' די רציניים שנשואים.

הטייטל "נשואים" הוא נחמד, אבל אני יותר מתעניין בפרטים - מתי נישאו? כמה אחוזים? עם מי? מה הם עברו בדרך? וכן על זו הדרך.

יצא לי להכיר כמה זוגות בהם אחד מבני הזוג בעל נכות פיזית בולטת, והשני ללא נכות כזו.

ראיתי בשבועות האחרונים פרסום שפרוייקט 252 אירח את אביחי שלי שדיבר על הנושא הזה, אולי שווה להאזין.

אבל האם האחוזים האלה באמת משנים משהו לגבי ההתנהלות שלך?

ולחוויה הסובייקטיבית שלי כחריגה שלא מעידה על הכלל.

קודם כל את מכחישה בכותרת את מה שכתבת בתגובה הקודמת: 

"אתה ההיפוך המושלם של פמיניסטית מורמרת ששונאת גברים וחושבת שכל החברה בנוייה כדי לדכא אותה. זה לא בריא". - מה זה אם לא "שוביניסט ממורמר ששונא גברים וחושב שכל החברה הנשית בנויה כדי לדכא אותו"?  (אה, אבל לא כתבת את המילה שוביניזם.. זה מגוחך)

אחר כך את כותבת בדיוק את זה:
"יש לך דעה שלילית על נשות העולם בתחום הדייטים".
"זה ממש לא סוד" -
ניסיתי להסתיר את הדעות שלי אי פעם בפורום? בניגוד לאחרים כאן אני לא מתחשב בפוליטקלי קורקט בפורום הזה. כותב את מה שאני חושב.

אגב, זה כן "סוד" - כי אין לי דעה שלילית על נשות העולם. יש לי דעה שלילית על התנהלותן בדייטים. וזה מה שאת והרבה אחרים ואחרות לא מבינים. ויש לי הרבה לימוד זכות בזה שאת והרבה אחרים מעדיפים התעלם ממנו.

"גם תצליח להוכיח "מבחינה מחקרית" שכולנו כאלו מכשפות" - שוב את נופלת למקום הדמגוגי הזה.

"להכריז שכל הבנות כאלו נוראיות לא מקדם אותך לשום מקום" - אני לא חושב שכל הבנות כאלו נוראיות וגם לא רובן. ההתנהלות נוראית בעיני. את מסוגלת לעשות את ההפרדה? לא נראלי. צריך קצת עומק מחשבתי כדי להבין.

בקיצור, אולי מספיק עם ההיתממות הזאת? יש לך דעות קדומות והבנה שגויה (ואולי בתכלס רגשות שמניעים פה את כל זה). שיהיה לך בהצלחה.

מי שזה רלוונטי אליה וידבר אליה,
אחרי שהיא תתעצבן ותלחם את מלחמת הקודש להראות כמה ההתנהלות מצוינת והכל -
היא תעשה חושבים עם עצמה ותנסה לראות כיצד היא מתנהלת אחרת.

זה הכל.

את מתנגדת לזה ורוצה להשתיק את הקול הזה משום מה. קחי את זה לאיפה שבא לך (ממש לא מעניין אותי לאיפה תקחי את זה.. זה לא משהו שאפשר ללמוד ממנו איזה משהו לחיים).

כל טוב לך. כנראה שלמרות שקראת הרבה דברים שלי עדיין לא הבנת אותם, ואת עצמך ממורמרת בגלל מה שאת היית מעדיפה לחשוב שאני כותב. שיהיה לך בהצלחה 

נ.ב. אין לי בעיה שלא יהיה אכפת לך מדעתי על נשים. זה ממש לא העיסוק שלי. יש לי בעיה עם זה שאת מעוותת אותה בהתאם לצרכייך הרגשיים והתפיסתיים. אני לא כאן כדי לפתור לך את הבעיות שלך עם עצמך.

ולא דיברתי עלייך. ולא דיברתי על הטבע הנפשי של הבחורות.

אז אולי די כבר עם השקרים האלה?

תפסיקי, זה לא הגון מצידך.

לא אכפת לך מדעותיי, אבל את לא יודעת אותן כי את מעוותת אותן כל הזמן.

את פשוט לא מבינה. עזבי, גם כנראה לא תביני.

להגיד? תגיד. אל תסתתר מאחורי תגובות של בנות שעושות לך את העבודה.

נמאס ממכם.

ציינתי שאני מסכים ומזדהה, והמשכתי הלאה.

אני חושב שאם תתייחס בכבוד למה שהיא כתבה שם זה יקדם אותך ויעזור לך

צורך להתייחס בכבוד.

והיא לא גילתה לי את אמריקה, היא רק לא הבינה אותי לחלוטין. והעקשנות לחזור על זה שוב ושוב מלמדת שהיא גם לא רוצה להבין (טוב היא כתבה במפורש שלא מעניין אותה מהן דעותיי).

אני חושב שבסך הכל הייתי די מאופק בתגובותיי אתמול והיום. עד לנקודת שבירה שבכנות, נמאס לי כבר.

ניקית שדוחפת את האף לדיון שלי עם ניקית אחרת, מעוותת את דבריי ומכניסה דברים לפה שלי שלא כתבתי. ואחר כך כשמעירים לה על סגנונה התוקפני היא מיתממת (לא מהיום).

אני אערוך כמה שבא לי כל עוד מטרתי להבהיר את דבריי ולא כדי להוציא את האחרים טיפשים או רעים.

 אני  מבין שאותך זה מעצבן כי את מנסה לראות את דבריי באור כמה שיותר שלילי. אבל אני לא שואל אותך, את פשוט חצופה.

"אלא ההתמרמרות. פיתחת גישה כזאת שכל הבנות הן רעות ואנוכיות ורואות גברים ככספומטים לצרכים פיזיים ורגשיים או איך שלא תגדיר את זה. זה לא משנה מה יאמרו הנתונים, אם יגבו את העמדה שלך או ייסתרו אותה, עם הרעיונות האלו בטוח לא תצליח למצוא את אשתך בין ים המכשפות הזה.
אתה ההיפוך המושלם של פמיניסטית מורמרת ששונאת גברים וחושבת שכל החברה בנוייה כדי לדכא אותה. זה לא בריא."

כשדכן מזה עשור, שעסק במאות זוגות של בנים ובנות, - לקראת נישואין וזוגיות

(טוב, אבל זה ידוע.. נשים מתעסקות הרבה בפרמטרים חיצוניים).
מחפש לך את הנתונים שקראתי בזמנו.

(אני ממש מתפלל שאמצא, ואוכל לקשר לכאן.
איך שזה נראה, את תתעלמי ותיעלמי לחלוטין. פדיחה לא נחמדה..)

עובדתי.
אז את צודקת אוטומטית.
נכנעתי.

לגבי העריכה- 
אם לא היו ממהרים לשפוט אותי לא הייתי צריך לערוך כל כך הרבה כדי להבהיר את דבריי. ואולי, באמת אין מקומי בפורום זה לא לסגנון חשיבה כשלי (החשיבה שלי באה בחלקים ואולי כאן רוצים דברים חד משמעיים, מה שחוסך את העריכות).

הלכתי לאתר הלמ"ס.

הכנתי טבלת נתונים של אוכלוסיית ישראל לשנת 2021, לפי מצב משפחתי ולפי מצב בריאותי. להלן הטבלה:

במצב בריאותי השאלה היתה:  האם יש לך בעיה בריאותית או פיזית כלשהי? הכוונה לבעיה הקיימת שישה חודשים או יותר.

והתשובות האפשריות: כן, לא, לא ידוע, לא רלוונטי.

בשני המקרים לא רלוונטיים לא מופיעים בטבלה.

מכאן אנו רואים שהקבוצה בעלת הכי הרבה בעיות בריאות הם האלמנים, והכי פחות בעיות הם הרווקים.

מעניין אותך יותר הנתונים? רוצה להוסיף חיתוכים לפי קבוצות גיל? הנה הכלי, לשימושך:

מחולל לוחות – הסקר החברתי

מעניין אותך? תחקור. אין שום מגמה להסתיר שום דבר.

(ואולי ברב יוני לביא התכוונת לזה? הרב יוני לביא - מראה חיצוני (והמקום שלו כיום כשיקול מרכזי) - לקראת נישואין וזוגיות לא ראיתי את הסרטון. אבל נניח שהוא אומר את הנתון שהבאת - מה זה אומר, שהוא סקר 50 אנשים? 100 אנשים? מאיזה מגזר? סיננו על מראה מתמונה או מפגישה?)

אני אישית לא חושב שזה אמור לנחול הצלחה מסחררת.. 

אבל אולי לפחות זה יהיה טוב למישהו. אולי.. לא בטוח

אחרת לא הייתי פותח את השרשור הרי

אם לדוגמה יש לך זקן, לעדכן שאתה עם זקן כדי שמי שנורא חשוב לה בחור בלי זקן תדע לסנן - זה הגיוני

אבל אם יש לך חסרון, הדגשה של החסרונות לפני הקשר, לפני ש"על כל פשעים תכסה אהבה", היא לא נכונה ובפועל תהיה כאן הדגשת יתר של החסרונות.

(אתה רוצה מישהי בגובה 1.80? - לא. - הי, תראה את זאת, תדע שהיא מאד נחמדה ויש לה אופי כך וכך. בא לך להכיר אותה? -כן בטח. -אבל היא בגובה 1.80! - נו בסדר היא מוצאת חן בעיני, לא קריטי הגובה)

ובכך אני מצטרף לאלה שאמרו את אותה דעה, ומתנגד לאלה שחושבים אחרת, בלי לתייג ספציפית

אז אני מרגיש שמה שהבחורה קולטת בלי להצהיר זה בדיוק מה שהורס הכל.

לבוא עם ביטחון זה קצת בעיה בשבילי - כמו שכתבתי למעלה.

זה חזק ממני לצערי

אבל זה לוקח זמן ואני לא צעיר 

את בעצם אומרת שאין שום מצב עם הרעיון הזה

זה לא חוסר נשיות ולא חוסר טיפוח

זה סגנון שאוהב את הטבעי והפשוט

(גם אני לא מתאפרת/ לק/ ביגוד פשוט/ לא עוקבת אחרי כל שערה בפנים)

לא חושבת שזה בר שינוי משמעותי

וגם אם היא תעשה שינוי

זה כנראה יהיה עם מחיר אישי גבוה

כמובן לא חייבים להתחבר לסגנון הזה

עניין של טעם 

מידי.  

משיכה ואסתטיקה הן חלק בלתי נפרד ממערכת יחסים, ובטח כשהמטרה היא קשר רציני ("שאישתי תהיה מטופחת").

בהמשך, כאשר הקשר יתהדק מאוד, ויהיו שיחות נפש עמוקות ושיתוף דברים מאוד אישיים, גם על דברים לא נעימים וכשלונות שהיו לכל אחד באופן טבעי בחיים, תוכל להעלות את הרצון שלך ליותר טיפוח מצידה. 
 

לא שזה יכול לשנות אופי, אבל לנסות אפשר - גם אשתי לא מתאפרת, וציפורניים עושה רק עם לק רגיל (שמחזיק בקושי יומיים…) ולא ג'ל, באירועים מיוחדים.

סגנון לבוש זה גם עניין של אופי, אבל גם עניין של מודעות.  ליתר דיוק - ייתכן ומדובר בחוסר מודעות. בגלל המקום והסביבה בו היא גדלה והתבגרה, סביבה מאוד שונה מזו שלך.  

כאן אני יכול להעיד על עצמי, שנישואים הביאו לשינוי ושיפור בסגנון הלבוש שלי, בזכות אשתי.  באנו כל אחד מסביבה שונה מאוד - היא עירונית, אני מהמושב, בן להורים פשוטים, אבא חקלאי, אמא מורה, באתי מבית מאוד מאוד פשוט . 

זה נושא רגיש בעיניי, לא כדאי לגעת, רק אחרי נישואים\ קרוב לחתונה

אם זה חשוב לך.

ההרגשה שלך לגיטימית.

אבל אם אתה רוצה לסדר את המחשבות שלת בנושא, כדאי שתחשוב על הנקודות הבאות:

איך נראות הנשים במשפחה שלך וככה תופס כנורמלי?

מה זה בשבילך "נשיות"?

עד כמה זה תחום רחב, או שאתה מצפה למראה מאוד ספציפי כל השאר בקטוגריית "מוזנח"?

אתה מודע לצדדים השלילים בהתעסקות במראה חיצוני ותחזוק מראה קבוע של בגדים מעוצבים, לק ג'ל ואיפור? (כמות הזמן, הכסף והאנרגיה המוחית זה דורש בהחלט יכולה להתבטא באופי ובסדר העדיפויות של בנות מסוימות.)

קראת לזה "פער" בינכם, אתה בעצמך משקיע בנראות שלך ברמה דומה למה שאתה מצפה ממנה?

בסופו של דבר, זה נושא שבהחלט יכול לפגוע בקשר עד פרדה.

אם תציף את זה מולה יכולות לקרות שתי תגובות קצה: א- היא תרגיש חוסר ביטחון עצמי ורצון לרצות אותך שלא טבעי לה ולא באמת יחזיק הרבה בטווח הרחוק. ב- היא תיעלב ותיפגע מעצם ההערה כי זה נושא מאוד אישי.

אתה מכיר אותה ויודע לאיזה צד היא עלולה לנטות. לפני שאתה פונה אליה כדאי שתברר את הנושא אצלך.

אבל עם הבחור הנכון זה יתקלף ..

בעייני במינוס של רווקות מאוחרת זה שאתה יכול להיות הכי טהור בעולם

ואנרגיה או בחירות של אנשים אחרים .  תרצה או לא הם גורמות לך למגננות... במודע לא מודע

ולכאב /פחד .

ואני אשתמש במילה גרנדיוזית למרות שזה גם יכול להיות קטן מיני טראומה .

הראש זוכר הרגש זוכר .. וכל בחור משאיר איתו רגש / חוויה .

אני רק מחכה לרגע הזה שהוא יגיע ויקח ממני דאגות ופחדים שלא שלי.

זה כמובן דורש גם ממני לאפשר בקיצור זה באמת מסע / קריעת ים סוף .

אני חושב שגם לצעירים זה יהיה טוב שיהיה הגנות.

הגנות שומרות עלינו. לפעמים שאין לאנשים הגנות אז הם נפגעים ואין בזה שום אידיאל.

בתחילת ההיכרות הציפיות לרוב גם כך לא בשמיים, אז אני לא מפחד מנפילה מגובה.

אם נוצר קשר, הנפילה )אם תבוא) תהיה כנראה כואבת יותר, אבל כבר נוצר משהו, יש סיכוי, ולכן שווה לנסות להסיר מגננות כמה שאפשר, כדי לאפשר לקשר הזה להתפתח.

כמובן, צריך להיות איזשהו דירוג. לא להתחיל מיד לבדוק לאיזה בית ר כדאי לשלוח את הבן שלנו המתוק, אבל בהחלט יש מקום לבנות תמונה בראש שהיא-היא, מה שגם יחזק בעצמו את הקשר.

האם אני יודע לעשות את זה נכון?

שאלה גדולה.

נראה לי שבאמת עיקר העניין הוא להתחלת קשר, אבל גם אחרי שקשר מתקדם זה עדיין העיסוק.

חלק מעניין ההדרגה זה לא רק לא לקפוץ שלבים בטיל, אלא גם לדעת להתקדם ולא לעצור לגמרי, ולפעמים בקשר רציני יכולים להיות פנטזיות כאשר יש תקיעות בקשר. מתישהו תקיעות כזאת יכולה ליצור פנטזיות כאילו הכל טוב. אבל לא, צריך להתקדםםם

לפעמים הלב מרגיש משהו אחד והשכל מנמיך ציפיות כדי לא להתאכזב.

משתדלת לא לפתח ציפיות בתחילת כל קשר גם אם נראה שזה זה, אבל בסוף בתור בת אנוש כן מתאכזבת אם יש קשר משמעותי שנחתך מאיזושהי סיבה.

ואם כבר הזכרת את מסי, אני מחזיקה ממנו שלמרות שהוא אחד האנשים המפורסמים בתבל, הוא נשוי לחברת ילדות שלו כבר 18 שנה ולא מחליף בת זוג כמו גרביים.

זה פחות עניין של להוריד ציפיות או להגביר ציפיות.

אלא -

להתאים את הציפיות למציאות. המציאות שכרגע אני לא מכירה את הבחור ויש בו עוד צדדים שהוא יפתיע אותי בהם אם אני יכיר אותו.

כי אנשים הם עולם ומלואו, ואנשים הם מפתיעים, לטוב ולרע.

לכן הרבה פעמים פנטזיות שמנותקות מהמציאות עלולות לסתום את הסקרנות, וסקרנות זה בין הדברים הכי חשובים בהיכרות!

לכן, הצורך היחידי הוא להיות מציאותי. ובסדר אנחנו בני אדם אז כדאי לא להיות קשים לגבינו ביחס לכך.

הרבה אושר בריאות נחת ושה' יאיר לכם את הדרך יום יום בקלות ובאהבה

לכל עם ישראל בעז"ה

מילא אם זה יבוא מרווקה שתרגיש ככה ותגיד.. אני לא לוקחת בעלות על זה, אבל לא התחברתי שהיא לוקחת את ה'קושי' הזה וצובעת אותו בצבעי גאולה. אפילו שמצידי אני יכולה להרגיש את זה. ויש בי אמונה, שכל 'עיכוב'/ המתנה יש בתוכו ובתוכה דבר שיכול להצמיח ולבנות, כמו שמשבר זה גם מבשר וכו וכו'. אז מבינה מה היא רוצה להגיד, 

ואפשר להגיד על זה על הרבה דברים אחרים כאלו של נסיונות. 

עם זאת, גם בתוך זוגיות אפשר לבנות קומה ועוד קומה, 

וכשאני רוצה להתחתן ומרגישה את המציאות טופחת על פניי אין לי מילים, ולי באופן אישי אין רצון לקרוא את המלים האלו. 

אבל בתכלס

זה הרבה בגלל שהיום כל אחד עף על עצמו והמבחר עצום וככה גם הפומו. 

אני חושב שצריך שינוי חשיבה כללי. תרתי משמע. זה נכון לכולם אבל חשוב במיוחד לרווקים בוגרים יותר שכבר עברו דברים ועבדו המון עם עצמם.

היא כותבת- "כדי להבין מה קורה בעולם הזוגיות, צריך להבין מה קורה בתהליך הגאולה... הגאולה היא תהליך של מעבר מההסתרה לקשר גלוי של פנים אל פנים".

ההשוואה עולה מאליה-  אין יש רווקות מאוחרת ובתים לא נבנים, אולי זה לא בגלל שהקשר הזוגי הוא לא מספיק פנים אל פנים, אלא בגלל שאנחנו לא מספיק מתאמצים לבנות את בית ה' ולהתקדם בתהליך הגאולה. זה פשוט שיקוף. בניית בית זה לא עניין פרטי לא רק לחיוב אל גם ל"שלילה". אם כל בית בונה עוד חורבה, אז כשאנחנו לא מתאמצים לבנות את המקדש (ואנחנו כבר לא בגדר אנוסים כמו בגלות)- אז ממילא עוד בית מתפרק או כלל לא נבנה. אם כשהיינו יכולים לעלות לא"י לא עלינו בהמונינו, בא משהו רע וקשה ודחף אותנו לעלות.

מתעסקים בסימפטום ולא בשורש. ברגע שהציבור יפעל יותר לבניין המקדש, דברים ישתנו גם בתחום הזוגי (גם מבחינה פסיכולוגית זה הגיוני, כי אם נהיה מאוחדים סביב מטרה גדולה יהיה קל יותר להתחבר ולהתחתן). הרווקים והרווקות (בעיקר אלו מביניהם שיש להם מידות מתוקנות והם אנשים טובים עם תפיסה בריאה, ובולט שהעיכוב לא באשמתם), נושאים על גבם את גלות השכינה, שמרחפת כיונה ורוצה כבר לנחות כי היא בבית אבל אנחנו לא בונים לה את הקן.

כמובן שצריך את מה שהיא כותבת (בנוסף לעבודה בסיסית על מידות ודמיונות חוסמים וכו'). אבל צריך להיזהר מתפיסה שאומרת שצריך להעמיק עוד ועוד את ההכנה לפנים אל פנים אם דברים לא מסתדרים וזה הפתרון. מה שצריך זה לגלות את הפנים, אנחנו כבר מול ורק יש כיסוי שמסתיר את הפנים וצריך להוריד אותו, להסתכל סביב ולפעול מתוך תפילה ונוכחות עם ה' (זה גם שיקוף של היחס הלא נכון למקדש. מחסום תודעתי עמוק. רק בדיעבד נבין את עומק הקונספציה הדתית).

מה תגיד על החילונים? כי זה קיים גם שם.

ובכלל, מה תגיד על הגוים בכל העולם..? אירופה גוועת מבחינה דמוגרפית בגלל העניין הזה.

פשוט המציאות השתנתה

ואישה מסובבת גבר.פעם המצב היה הפוך

היום כל אחת חושבת שהיא מינימום מיס תבל. ואז מבלי ששמה לב היא הגיעה ל35 וכבר חייבים להתחתן אז מתפשרים על מה שיש ומהר

הבעיה העיקרית היום זה שאנשים שקועים בעצמם.
 

זה יכול להיות הרסני שאדם שלא עבד עם עצמו מבחינת תיקון מידות ילך לאימון שיחבר אותו עוד יותר אל עצמו..

אבל גם אם אנחנו יכולים להחליט שעם לבדד ישכון ולעשות כרצוננו במקום המקדש- אני בכלל לא בטוח שההחלטה להימנע מזה לא נחשבת אונס. מצינו הגדרת אונס גם למניעות חזקות מצד קושי טכני או קושי נפשי, ואפילו ליצר הרע..

אני מסכים שמטרה משותפת עוזרת פסיכולוגית- ואני חושב שזה קרה בתחילת המלחמה, ועוד נשאר ברמה מסוימת. אז זה בתכלס לא חייב להיות התאחדות סביב מקום מהמקדש, ודוקא יותר הגיוני לומר שבשביל לדאוג למקום המקדש צריך להגיע לאחדות גדולה, ובלעדי זה לא נוכל להשיג שום דבר. 

גם מפשט מאמר חז"ל אפשר להבין לפעול בעיקר הפוך- שתיקון של ענייני הזוגיות מקדם אותנו לבניין המקדש (זה כמובן לא מחליף את החובה, הזכות והאחריות הלאומית שלנו למקום המקדש).

לעמ"י היו הרבה סיבות טובות לא לעלות לא"י, ובאה השואה והחדירה את המסר הנורא והכווינה מחדש.

זה גם לא עניין של לקום בבוקר ולעשות כרצוננו, אלא לפעול מעשית להשגת אישור לבניין המקדש. אפשר גם להתחיל בדיונים רחבים הלכה למעשה על העניינים הדורשים ליבון.

לגבי הסוף- אבל זו בדיוק הטענה, שתיקון ענייני הזוגיות לא הולך מספיק טוב גם אחרי כל האימונים וכו'. ומעבר לזה, בא"י אתה מתחיל מהכלל ועובר לפרט כי מורגש יותר החיבור של הפרט לשורשו. וזו גם המהות של המקדש, הכהנים עובדים ונמשך שפע לעמ"י. אנחנו פשוט חיים בתודעה אחרת וזו הבעיה.

יש בעיה מהותית כשמעתיקים את הר הבית למקום אחר, וד"ל, ולשם שמיים.

הרעיה, נשמת האומה הכללית שגם נמצאת בכל אחד, אומרת:

על משכבי בלילות בקשתי את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.

בלילה, בשקט ובלבד, הרגשתי משהו עליון, וביקשתי להשיג אותו, אבל לא מצאתי.

אקומה נא ואסובבה בעיר בשוקים וברחבות אבקשה את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.

קמתי וחיפשתי אותו בחיים, בעולם, אבל עדיין לא מצאתי. לא הצלחתי להרגיש את נוכחותו שם בצורה מספקת.

מצאוני השמרים הסבבים בעיר את שאהבה נפשי ראיתם.

במקום שאמצא אותו מצאו אותי השומרים, שומרי התורה, ושאלתי אותם. הם ענו את התשובות הרגילות שלהם, תלמד תורה, תתפלל מהלב, שם ה' נמצא.

כמעט שעברתי מהם עד שמצאתי את שאהבה נפשי אחזתיו ולא ארפנו עד שהביאתיו אל בית אמי ואל חדר הורתי.

ידעתי שהם טועים והם לא מבינים שכל אלו רק לבושים, אז מייד עזבתי אותם. ואחרי שניסיתי הכל- מצאתי. הבנתי. רק שם אגיע אליו באמת, אגיע להתגלות ולחיבור של האהבה. ולכן לא ארפה עד שאביאנו לשכון בבית אמי- שזה הר בית ה' מקום השראת השכינה, ובחדר הורתי- שמשם נברא העולם.

השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ.

ועכשיו אני משביעה אתכם בנות ירושלים, אל תוותרו אלא תעירו ותעוררו את האהבה עד שתחפץ, ורק שמה האהבה באמת נחפצת. ואל תדאגו, אתם תצליחו. רק תבינו, תרצו, תתאמצו ותתמסרו, כמו שאתם עושים בשביל שאר א"י.

יותר מהסיבה שאנחנו מחפשים להתאהב ואז להתחתן

ולא להתחתן ואז להתאהב כמו בדורות הקודמים,

ואם כבר להתאהב אז בבן/ בת הזוג המושלמים בתבל מכל בחינה שהיא.

יש מבחר גדול יחסית, לא כמו יהודי העיירות שהתחתנו עם בני המשפחה היהודית הנוספת באותה העיירה/ משהו בסגנון

וכל ההקשר לגאולה בעייני ווארט חסידי נחמד ולא מעבר.

יש פער בין דורי מובהק

לטוב ולמוטב

גם יש הקרנה, מבלי שנרצה, מהעולם החילוני והגויי; הכל מותר, אפשר להתחתן אפשר גם שלא,

נכון שזה נשמע לא טוב, אבל אין ספק שיש הקרנה והשלכות גם עלינו.

שמה לב, שהבחורים במיוחד חוששים להתחתן. אולי פחד מאחריות, מהעול - היום יש כל

כך הרבה דברים שיכולים "למלא"; מה שפעם לא היה. אפשר לגור לבד ולחוות חיים

מלאים ומספקים.  איני יודעת אם יש תודעה של להוליד ילדים, יהודים, שימשיכו

את עבודת השם.

אצל הבחורות, זה טבעי יותר, מתבקש י ותר. הרי הגברים מצווים, לא הנשים

ואולי יש להם יותר י צר הרע בכיוון של לא למהר להינשא.

וגם יש הרבה בנות. חלקן דעתניות; למדו, חושבות, מעורות.

אולי זה גם מרתיע את הבחור הממוצע.

יש אולי סיבות נוספות. שכל אחד יחשוב פנימה לעצמו ואפילו

יכתוב לעצמו. בכנות; למה אני לא ממהר/ת להתחתן? להתיישב?

היא גזירת מלך. 

ה' הטוב לא ימנע להולכים בתמים

לא נובע מגזרת מלך, אלא מאיך שה' ברא את עולמו

כי זה מעבר למוסר טבעי

הרמב"ם שם רק אומר שהתורה ציוותה את עם ישראל לעלות עוד דרגה ולהתקדש (תרתי משמע), ולא לבטא צרכים גופניים בלי להתקדש ולהינשא גם כשהם פנויים ואין בגידה.

(גם איתו אני לא מסכים כי אמנם הגויים לא חייבים בגדרי צניעות הלכתיים כמונו אבל זה לא אומר שזו גזירת מלך. זו קריאת כיוון, ומי שחכם יקח אותה).

לא הפרוץ. אלא שגם בזה יש הרבה רמות.

ואני שואל: האם לדעתכם יש לרמת השמירה השפעה על איכות הזוגיות [גם לא מדבר על הקיצוניות, שלא מאפשרת לך לחיות אפילו עם עצמך..]

למה שיהיה קשר בין הקפדה יתרה על צניעות הלבוש, הדיבור. ההתנהלות בפרהסיה - ובין איכות החיים הזוגיים והקשר הרגשי בין בני הזוג?
 

זוגיות טובה מאופיינת בתכונות טובות של תקשורת פתוחה, של יכולת ניהול קונפליקטים, הכלה והתאמה של הבדלים באופי, של לתת מקום להגשתה עצמית ופיתוח אישי, ביטחון ואמון עמוק, אינטימיות טובה

אפשר להיות מלאך כלפי חוץ ושטן בבית 🥲 

מצד כל צד מבני הזוג, אם לא מצליחים לבנות קשר זוגי הממלא את התנאים לעיל

אבל לא מבטיח שום דבר להמשך, זה תלוי בעוד הרבה גורמים כמו תקשורת, פתיחות, שיתוף, מוכנות לבקש עזרה ולמידה אחד של השנייה

שמירת השבת במהלך לימודיי באוניברסיטה כנראה פגעה בציונים, אבל עושים את מה שנכון עדיין כי יש מחויבות למה שה' ציווה.

כמעט כל התגובות הם או ברור שכן או ברור שלא..

חוויה שתיצור סיטואציות לדבר ולשתף?

אבל.

א. זו יכולת תקשורתית שלדעתי היא די בסיסית, והייתי רוצה לרכוש אותה.

ב. כבר מדייט שני? מרגיש לי שהתקדמות כלשהי ברמת השיח (לא רק זרימה בקשקושים, אלא שיח גבוה/עמוק יותר, להגדרתך, ברמה מסויימת) מתבקשת כבר שם.

הבאתי פעם כרטיסים לדייט שני. כרטיסים שרובם מעלים נושאים לפטפוט ולא לשיח אמיתי, כי זה לא היה כדי להעלות את רמת השיח אלא כדי לאפשר שיח בסיסי, כי היה מפגש רווי שתיקות, לא התחבר לשנינו לפטפט ונושאים מוצו במהירות. הוצאתי את זה באמצע והיה די מביך (וגם נגמר אחרי הפגישה הזו, אבל כנראה שזה היה למרות ולא בגלל הכרטיסים...).

תסתכל על ההצעות שלי כגשר זמני ולא כפלסטר

נראה לי ש'מקפצות' כאלו (מסכים עם הגדרתך 'גשרים') לא שייך להתחיל בשלב מאד מוקדם, הבעיה היא שקשה להתקדם מאותו מצב מאד מוקדם אם לא נוצרת התקדמות כלשהי בקשר.

השאלה כללית, אבל ספיציפית הקשר שגרם לי לכתוב את הדברים נגמר, להבנתי על הרקע הזה. 

אין אמת אחת

יתכן שאחרי תרגיש בנוח אחרי הפטפוטים לאט לאט זה יעלה?

אפשר לשים בראש איזה נושא אחד שבא לך לברר בדייט הנוכחי, לשים עבורו כוונה בתוכך וככה ברגע המתאים להעלות אותו ולנסות להקיף אותו לעומק. אבל רק נושא אחד בנחת.. להנכיח אותו בעדינות. לא בגלל שחייב שיהיה קשר, אלא כי אתה רוצה לברר את הנושא הזה וזה מעניין

אני מרגישה שככה זה אצלי, כשאני כותבת אחרי הדייט דברים שהייתי רוצה להכיר לעומק יותר, עצם הכוונה והמחשבה 'מזמנים' את הרגע הזה... זה אחרי שאני מגיעה מתוך מקום יותר פתוח ופחות לחוץ 

יכולה להגיד לך אמיתי שמאוד קל לי לדבר עם כל העולם.. אבל בפועל בדייט לא באלי וזה מפחיד כבר להיפתח סתם ..

זו התחושה שאין ברירה שצריך לנסות

תחושה לעיתים פיכסית כאילו לפעמים בכוח

זה לא פשוט לבחורה בכלל להיפתח לבחור שהיא לא בטוחה לגביו / לא יודעת אם הוא מעוניין בכלל

הרבה יותר קל לי להיפתח לבחור שאומר לי שהוא בעניין/זה מקל על התהליך אם אתה סקרן לגביה אמיתי תבהיר לה זה מקל ..

לי לפעמים עובר בראש מזה למה קשה לי להיפתח והלב עונה :למה שתבזבזי אנרגיה על בחור ותפתחי שאת לא יודעת .. אם הוא יהיה פה דייט הבא? מפחיד

ועוד אני כותבת לך את זה בתור בחורה שאוהבת לדבר וזה קל לה .

אחד מהדייטים האחרונים שלי זה היה רגע של כנות

שהוא אמר לי באמת שהוא ישמח להכיר אותי והכי סקרן לשמוע ולהיות פה בשבילי .. והוא צריך אותי בשביל זה

היה דייטים ממש מוצלחים ונעימים

בכל מקרה תהיו גברים עדינים אבל עם ביטחון נעים

זה גורם לבחורה להיפתח

תנסה להרגיש אם יש בך את הוייב הזה כלפיה (זה יכול להתבטא בכמה אופנים בהתאם למה שהיא משדרת בטבעי), ואז אתה תתחבר אליה קצת והיא תרגיש את זה ותיפתח לשתף.

בנים אולי שכליים, אבל בבסיס הם מתחברים קודם כל דרך הילד והנער שבהם ולא דרך השכל כנראה

אחרי שאתה חושף את עצמך קצת אולי היא תרגיש יותר בטחון לשתף.

עוד דבר, התעניינות בדברים קטנים שמעסיקים אותה. לא דברים על העבר, על ההווה.

המון מזל טוב אם הבנתי נכון

ודי עם השכל..לפעמים צריך לזרוק אותו מהחלון ופשוט להיזרק על השם בלי אנשי מקצוע ובלי מטפלים, אנחנו המטפלים הכי טובים של עצמנו.

קצת קשה לי שאם לא ה"תהליך" הזה אז יש מצב שזה היה מתפספס ושוב זה חוזר לעניין של השכל, לא צריך תהליכים זה מן חידוש של הדור שלנו-לא אומר לאף אחד איך לחיות, נותן עצה טובה לחיים. לפעמים כדאי לחיות בלי שכל.

תראי איזה דבר שגם הודעה כזאת משמחת שברוך השם זהו נגמר המרדף והצלחת להגיע לרגע המיוחל-במקום התרגשות וכיף ושמחה(שאני בטוח שאלו גם נמצאים אבל משום מה בחרת להאיר את הצד של היישוב הדעת והכל מחושב) יש מלא שכל ועצות ותהליכים. השכל הוא קר מאוד.

מזל טוב🎉🎊

תזרוק אתה את השכל מהחלון

ויהיו כאלה שישתמשו בשכל

מותר שזה יגרום לך לסלידה אבל אנשים שונים אחד מהשני ;)

ככה הקב"ה ברא בעולמו

למה? 

תזרוק ת'שכל ;)

אתה לא מתיר לי או אוסר עליי, שכחת את מקומך קצת אל תתבלבל.

השכל הוא מקום קר ויבש, שמנתק אותנו מאמונה, השכל מבורך כאשר הוא מקרב אותנו להשם, אבל כל הניתוחים והעצות והיועצים והעוזרות-כל אלו רק מרחיקים אותנו מהשם ומגבירים את כוחי ועוצם ידי והניסיון להבין הכל בשכל מדוקדק בצורה מדויקת ולדעת שהכל מסתדר לי בראש ןאם לא מסתדר לי בשכל המצומצם שלי אז אני לא פועל-וזו טעות חמורה שמקורה בגאווה ובאמונה שאני צריך לדעת ולהבין הכל ושהכל יסתדר לי כי אם משהו לא מסתדר לי קרוץ חומר שכמותי אז זה לא הגיוני, ואת זה השם לא אוהב.

גם אתה צריך לזרוק את השכל מהחלון ולדבוק בהשם ורצוי בהקדם.

ובנימה אופטימית זו

וכו'

לך מותר לאסור עלי להשתמש בשכל ולחייב אותי לקבל את דבריך הבלתי מעורערים, סליחה.

תודה רבה על מה שכתבת וששיתפת. כיף לקורא שזה לא מה השמיים וזה נעשה בדרך הטבע. באמת חשוב לזכור מה נכון לשתף פה ואיך.

בהחלט הוספת הרבה לפורום, ותודה על כך. מוזמנת להמשיך כמובן ;)

הרבה הצלחה שפע וברכת שמיים!!

מזל טוב גדול

שתזכו להקים בית נאמן בישראל

מלא באהבה שעבדו עליה קשה ומתוך זה היא יציבה ועמוקה

מזל טוב, הרבה שנים יחד בבריאות, שמחה, אהבה, רוגע ואושר, שהדרך שלכם יחד יהיה נעים, טוב ומלא בשמחה ואהבה

בהערכה גדולה!

התגובות שלך כאן הוסיפו נופך מלמד פה, תודה

ממש משמח!! ואני גם שותף להערכה על כל העצות ומה ששיתפת מאז שהצטרפת לפורום..

האמת שזה מסוג השיתופים שמציף לי הרבה שאלות אבל כפי שכתבת הוא כאן ... אז נראלי לא שייך לשאול..

אז נשארו רק השטויות.

משהו שולי - חח אי אפשר היה לנסח בהודעה את ההחלטה להתארס בצורה קצת יותר ברורה ומפורשת.. זה היה כתוב בכזאת רצינות...

משהו שולי × 2

אם הוא מהפורום לא תגלו לנו במי מדובר? ( זה לא אמור לחשוף אותו לא? הוא ישאר אנונימי גם כך)

בכל מקרה אם אתה פה אז מזל טוב גם לך..😃😀😁

מזל טוב ענקי!

שתזכו לבנות בניין עדי עד בשמחה ובאהבת עולם ❤️

איזה טוב ה' ❤️🏠🩷

תודה על השיתוף הכנה

מלמד דברים חשובים..

שתזכו לבנין עדי עד!

הוספת לפורום בתובנות שלך. נשמח לשמוע עוד..

אהבתי את מה שכתבת מאוד. משהו מאוד טבעי, שבטבע הטבע- לא מושלם. (וכמובן שגם מה שאינו מושלם, עדיין יכול להיות שלם)

ואהבתי שכתבת בצורה הזו כשאת יודעת שהוא כאן.

איזו כנות יש ביניכם! כמה אמת.

ואיזה כיף שאפשר להגיד דברים כאלו בלי לפקפק בהחלטה המשותפת להינשא. מדהימים.

ולא כתבת באופן ישיר אז גם לא אשאל, רק אביע משאלה שאת גם *שמחה* בבחירתך ושלמה איתה.

שיהא בניין עדי עד. בית של אמת, צמיחה ואמונה.

מזל טוב 

נשמע ששניכם מיוחדים.

איזה יופי

יש למה שכתבת רוח נעימה.

של יישוב הדעת.

מסדר את הראש

זה יכול לעזור לך הרבה.

האתגרים המשמעותיים של החיים עוד לפנייך,

ופה את יכולה למצוא פינה חמה לפרוק

הרבה אושר ועושר!

לך מתאים לשאר

כל אחד צריך לקרוא את מה שכתבת ולשאול את עצמו איפה זה פגש אותו

ולא אז אולי אני צריך ללכת על זה .

זו לא המסקנה הנכונה עבור כולם וגם את זה צריך להגיד בקול .

אני חושבת שאפשר ללמוד מהתהליך הזה שלכל אחד יש את התהליך המאפיין אותו .

ישר כוח על הניסיון והרצון ללמידה העמקה ורצון להבין מה הכי נכון לי ..מבלי לאבד את עצמך

בלי קשר לתוצאה

תודה על השיתוף 

קשר שמבוסס על כנות, הוא קשר מושלם!

כך האהבה תתפתח, לאט לאט והכי בטוח שיש.

בהצלחה רבה!!

מזל טוב!!!

היית ממליצה לבוא מנקודת מבט כזאת גם לבת 20?

רעות רוט- 'בדרך הכלה' <info@reutrot.co.il‏>