במציאות הנוכחית - הייעוד של גבר בדייט ובקשר הוא:כלי פשוט
לשרת את הבחורה.
לספק את רצונה, להעניק לה ולדאוג לה. בזה זה מסתכם.

ככה *על פי רוב* בחורות תופסות את התפקיד שלנו, הגברים. גם אם לא מודות בזה בפה מלא (מסיבות מובנות...) .

לא מסכימים עם האמירה?
תוכיחו לי שזה לא ככה.

וחבל מאוד- אם זה אכן כך - אנחנו מגדלים דורות של נשים אגואיסטיות ברמה גבוהה. ותמחלו לי.
נכוןראשיתך
אלא אם כן אתה נשמא דנוקבא שרוצה לקבל, ותמצא את המשלימה שלך
לדעתי, כל אחד מורכב גם מנתינה וגם מקבלה.כלי פשוט
לא מאמין בחד ממדיות הזאת.
ככה אני מתרשמתראשיתך
אצל ההורים שלנו אני מאמין שההסתכלות היתה אחרתכלי פשוט
פחות צרה וחד ממדית כזאת כמו שלנו שלא עוזרת לבנות קשר. לא הלכתי רחוק - 20 שנה אחורה
יש בנות ויש בנות.בית אלארי
יש בנות שחושבות ככה ומתנהגות ככה וזה באמת מעורר קושי וסלידה,
ויש בנות מקסימות ממש, שממש אכפת להן וגם אם קשה להן הן עושות הרבה כדי שגם לנו יהיה טוב..
נראלי שלרוב זה דברים שאפשר לזהות די בהתחלה.. מה שעוזר לנו להתרחק ממי שחושבת שהמטרה היא שישרתו אותה.
אני מוצא את הגישה הנפשית הזאת גם בכאלוכלי פשוט
שאני מנחש שהיית מגדיר כבנות מקסימות שחושבות גם על האחר בקשר.
זה פשוט כל כך טבוע עמוק בתודעה שזה ניבט מכל פינה. בעיני.
מאמץ קטן של בחורה שווה למאמץ הרבה יותר גדול של הבחור. מאמץ קטן שלו לא יזכה לשום הערכה, כי הוא מובן מאליו.

כי בחורה בתודעה שלה לא צריכה להתאמץ בשביל הקשר. הצעד הכי מינימלי, בד"כ לקבל את ההענקה של הבחור - נחשב כהרים וגבעות מבחינתה שלא מובן מאליו. משא"כ אצל הבחור, שצריך לפעול אקטיבית, להגדיל ראש, וכל הזמן.
כנשואה, נראה לי ממש תמוההחצילוש
לא נתקלתי במשהו כזה.. מה זה רוצה שישרתו אותה? דווקא בתוך המערכת הזוגית, אבל רוב הזוגות שאני מכירה, דווקא הנשים הן אלה שקבוע מגדילות ראש ודואגות לבעלים ולילדים מאוד.. נשמע לי מאוד מוזר🤷‍♀️
זה מענייןחדשכאן
את חושבת שיש הבדל בין השלבים בקשר? דייטים וחיי נישואין
האם יש הבדל בין שלב ה(העיקרי של ה)חיזור לשלב שאח"כ?
בוודאי שיש הבדל. כן תמיד כיף לי להרגיש שבעלי דואגחצילוש
לי ומפנק אותי, קונה לי תכשיט ליום נישואין או מתנה שרציתי ליומולדת, פשוט הדרך שאני אתן לו יכולה להיות אחרת. כשהיה לו יומולדת אירגנתי לו מסיבה ממש גדולה עם החברים שלו עם מלא דברים מפנקים, זה נותן הרבה יותר מאשר מתנה כמו שאני הייתי שמחה לקבל. או שאני משתדלת להכין לו משהו שהוא אוהב ודורש הרבה התעסקות במטבח, מגהצת לו חולצות, דואגת לצרכי הבית ונותנת לו ללמוד, או שאני שואלת ומתעניינת בדעתו בדברים מסויימים, שאני מראה שמאוד חשוב לי לשמוע את כיוון המחשבה והדעה שלו, וזה גם עוזר לי מאוד בהחלטות והשקפת עולם..

כן בדייטים תמיד הוא התעקש לשלם, ונתן מתנות וכו', וגם אני השתדלתי לשמח, סרגתי כיפות, הכנתי דברים, כתבתי מכתבים.. אבל כן יש משהו ברור שאני מצפה להערכה מוחשית שתתבטא במתנה לפעמים, כי זה צורך נשי, ואני מאוד נותנת ודואגת ומשקיעה בקשר, ממש לא פסיבית..
ובדייטים?כלי פשוט


עניתי לחדשכאן^חצילוש
1. אני מבין שאתה לא מסכים עם הטענה.כלי פשוט
אז איך אתה מסתכל על זה?


2. לא הבנת. אני לא בא לטעון טענה. יש לי כנראה הסתכלות לא נכונה ואני מבקש מכם לעזור לי להסתכל נכון, אם אכן ההסתכלות שלי לא נכונה, ואם אכן לכם יש הסתכלות אמיתית אחרת שיכולה *להסביר לי* איפה אני טועה.
לגבי החלק הראשון - על זה בדיוק אני מיצר.כלי פשוט
קשה לי לראות את ההשקעה שאתה מדבר עליה. לתפיסתי היא שגויה מיסודה.

לגבי החלק השני - לא נוגד בכלל. אני לא מאמין שהיא עושה את זה בשבילו. חזקה כיום שהיא עשתה את זה כי התחשק *לה*, בשביל *עצמה*. ככה זה כשאתה מונע מרגש בלבד. הרגש דואג בעיקר לעצמו, פחות לאחרים.
אני חושב שהמדד הוא האם אתה עושה את זה תמידכלי פשוט
בתזמון שמתאים לך? רק כשמתחשק *לך*?
אם כן, אתה חושב על עצמך. אם לא- יש כאן עוד אחד בתמונה.
איך שאני מכיר את העולם הזה - הרוב באפשרות הראשונה. זוג שמתנשק ברחוב, צר לי, לדעתי זה ממקום כזה בדיוק.
בחור בדייט חושב רק על עצמו?כלי פשוט
או שמתמקד בעיקר במה שישמח את הבחורה, וחושב כל הזמן איך לעשות *לה* טוב?

אבל לגבי בחורות - האמירה הכי נפוצה כיום לבחורות בדייט זה "תקשיבי לעצמך".
אתה מבין את הדיסוננס?
לא אמרתי שלא. כתבתי את המילים 'רק' ו'בעיקר'.כלי פשוט
לא כתבתי את זה. בכוונה לא אמרתי כך,כלי פשוט
כי לתפיסתי כפי שאמרתי- זוג שמתנשק ברחוב, זה נובע ממקום אגואיסטי של אחד הצדדים, לא משנה גבר או אשה (הסיבות שונות אבל זה נטו אגו). בדרך כלל. אלא אם הם מאוד מאוד מוחצנים, שניהם.
נשמע מדבריך שלדעתך גברים רק רוצים לתת בקשראגוז16

ונשים יודעות רק לקבל.

תקן אותי אם אני טועה.

 

אתה לא חושב שיש דברים שאישה נותנת בקשר?

שיש דברים שגבר יכול לקבל אותם מקשר עם אישה?

 

אולי אתה רואה נתינה כמשהו מסוים ולא בטוח שהצד השני חווה את אותו הדבר.

 

 

*(איך באידיאל אתה היית רוצה שיהיה?)

אני חושב שגם נשים היו רוצות לתתכלי פשוט
אבל לא נותנים להן לעשות את זה.
ומלמדים אותן רק את שפת הקבלה (כל השיח על הקשבה עצמית ועל תפקיד האשה בדייט) אך לא את שפת הנתינה. כי בכולנו יש את הכל.
לכן, גם גבר רוצה לקבל. ואשה רוצה גם לתת. אבל ההינדוס שעושים לנו לא נותן לזה ביטוי.

הייתי רוצה שלא יהיו חוקים לדייטים. זה היה עושה הכי טוב לאנושות.
הבעיה שמלמדים אותך ביד אחת להקשיב לעצמך (במיוחד אם את אשה), וביד השניה מסבירים לך כמה אין לך ייחודיות ויש רק 'גברים' - 'נשים'.
קודם כלאגוז16

מעניין אותי מה ההנדוס שאתה מדבר עליו.. במה זה מתבטא?

 

אני מכירה המון בנות שמביאות אוכל לדייט וחושבות איך יוכל להיות זורם יותר, משקיעות זמן ומאמץ בלהגיע למקום הפגישה.

ו וואלה זה כיף מאוד שהגבר משקיע, אבל זה לא אומר שגם אני בתור אישה לא עושה מאמץ ומשקיעה זמן אנרגיה רגשית, וכו', בפגישות.

להראות טוב, לבוא בלי עומס מיותר, לבוא מוכנה כמה שאפשר להכיר בן אדם חדש

זה גם השקעה בעיני 

חוץ מזה שיצא לי להביא כמה פעמים אוכל לדייטים והצד השני לא חשב על זה בכלל,

למה זה נראה לך שהוא יותר השקיע ממני בדייט?

 

*מסכימה עם העניין של החוקים בדייטים אבל תכלס לא יצא לי להיתקל במשהו שהפריע לי מקרוב. 

 

*נקודה קטנה לגבי המשפט בסוף,

בסופו של דבר כל אחד הוא גם מיוחד וייחודי וצריך להקשיב לעצמו אבל גם נמנה על קבוצת הכללה של גבר\אישה (התעלמות מוחלטת מהפוסט מודרנה לרגע;)  אבל אין מה לעשות ככה זה העולם וצריך למצוא את הקול שלך בין כל אותם הדברים והחוקים שמגבילים אותו.

ממה שאני מבינה אתה אומר שיש דבר מוטעה בדרך ההתנהלות הכוללת של איך שנשים תופסות את הדייטים ואת עצמן בתהליך (?)  ואיך שמדריכים אותן לעשות את זה.

במידה שלא עוותו דבריך,

זו דעה מעניינת ואשמח לשמוע מה התפיסה המוטעית לדעתך, ואיך עדיף היה לפעול בעניין הזה

ההינדוס מתבטא באווירה כללית,כלי פשוט
עבר עריכה על ידי כלי פשוט בתאריך כ"ד בתשרי תשפ"ג 21:49

קשה לי להצביע על משהו ספציפי (למרות שיש אבל זה מצמצם..).
האווירה היא שההשקעה של הבחורה בקשר מתחלקת ל2:
או השקעה אקטיבית - בעצמה,
או השקעה פסיבית - כלפי הבחור.

ב'פסיבית' אני מתכוון - היא מכינה את עצמה לקבל ממנו. היא מוכנה לקבל ממנו. לא מזלזל בזה, אבל זאת עבודת המידות שבעיני צריכה להיעשות בלי קשר לקשר.. כל אדם, גם אני, לומד לעשות את זה. יש לי תורה שלימה שנקראת תורת הקבלה, איך עושים חסד באופן של קבלה..

את הפעילות האקטיבית אני רואה בעיקר כלפי הבחורה עצמה. כשהיא מטפחת את עצמה זה לא רק בגלל הבחור. הרי גם כשהיא יודעת שהבחור לא שם לב אם היא מאופרת או לא, או מידת ההתאמה בבגדים שלה - היא תעשה את זה. למה? כי הסיבה היא קודם כל בשביל עצמה.

כשאני משקיע בדייט, ברור שיש לי גם צד שנהנה מזה. אבל האם אני עושה את זה בשביל ההנאה? בלי הבחורה לא הייתי עושה את זה. לא הייתי משקיע הרבה מאוד דברים בשביל עצמי, כי הם קודם כל בשביל הבחורה ורק כשהנתינה אליה משמעותית היא ממלאת גם אותי במשמעות.

עכשיו נכון שמדי פעם גם הבחורה משתתפת, למשל מביאה עוגיות. אבל קודם כל - כשהיא מביאה את זה זה נחשב למחווה משמעותית, לעומת כשאני מביא שזה ברור שאביא, הרי כל בחור מביא מתישהו אוכל לדייט. זה בייסיק.
למה זה ככה? כי הגבר הוא הנותן בתודעה שלנו, לא האשה.
ב'. אני בעיקר מדבר על התודעה המנטלית, על הגישה הבסיסית. הפיזי לא מעניין אותי, מצידי שאני אשלם כל הדייטים ואני אעשה את זה בשמחה ובאהבה. אבל מפריע לי דבר אחר לגמרי:

בעיני קשר זאת מסגרת מופשטת, רעיון, שמורכב מ2 דברים:
בדיקה ובניה.

אנחנו בודקים אם אנחנו רוצים לבנות את הקשר,
ובמסגרת זה בכל שלב אנחנו גם בונים אותו עוד קצת. זה עוזר לנו לבדוק יותר לעומק. ואם הכל הולך כמו שצריך - אז מגיעים לאירוסין.
ככה זה בציבור שלנו.

עכשיו, מה שראיתי שמאיים יותר מכל על היציבות של הדייט היא תודעה שנוגדת בניה של קשר.
תודעה שמכוונת ללקבל היא תודעה שאומרת שברגע שלא יתאים לי אני אפסיק את הקשר. אני צריך לספק את הצרכים שלי כל הזמן, וכשיש משהו שלא ממומש - המסקנה שלי תהיה שיש חוסר התאמה.
בעיני ומניסיוני הלא רב אך הלא דל - זה הורס הקשרים מספר אחד.

אני חושב שככל שאדם יותר נותן למסגרת כלשהי - הוא מתייחס אליה יותר ברצינות. ככל שאדם יותר משקיע בחבר או במדוייט- הוא יותר מתקרב אליו.

כדי שזה יקרה צריך אבל כמה דברים:
למשל בגרות.
והתגברות - על פחדים כמו: אם אני אשקיע בקשר הוא יחשוב שאני בענין.
זה מכשול מסוכן.
אבל אם אמרתי שהמכשול מספר אחד בעיני הוא תודעה שנוגדת בניה בקשר,
אז המכשול מספר שתיים הוא פחד. הרבה קשרים נהרסו בגלל פחדים. חלקם מוצדקים, לפעמים חייבים להרוס קשר.
אבל לפעמים.. רבות, רבות מדי - אלו פחדים לא מוצדקים.

מי שמונע מפחד מקשר, לא יאהב את התפיסה הזאת שקשר תלוי במידת ההשקעה והמוכנות להשקעה שלך בו.
אבל בעיני, זה קריטי.


מקווה שהרחבתי את תפיסתי מספיק, מצד אחד, ולא חפרתי מצד שני.

תודה רבה על התגובה המושקעת והארוכה..אגוז16

מה גם שאתה מנמק ומסביר את הדברים בצורה בהירה, ככה שממש כיף לקרוא.

 

מצד אחד מבינה אותך לגבי העניין של קבלה ונתינה.

מודה שאותי אישית לימדו שיש טבע גברי וטבע נשי וככה הדברים עובדים,

כמובן שיש אלף ואחת דרכים לחיות אבל זה כן משהו שטבוע ואני בעצמי נוטה למחשבה שככה זה כן עובד.

המעניין הוא שלא אמרת שיש לך בעיה עם הנתינה אלא עם תוצאות הלוואי שלה

שלטענתך עצם זה שהאישה בקשר מכוונת יותר לקבל, היא אוטומטית לא נמצאת כמו הגבר בקשר.

 

האם הגבר לא גם נמצא במקום של יכולת להחליט להפסקת הקשר?

האם עצם הנתינה שלו גורמת התמסרות לקשר? 

הרי מעצם העניין דייטים זה לא המציאות היציבה של זוגיות משום שהם מוגדרים כמקום שבו מחפשים את הקשר ואין עדיין מחויבות. לכן מטבע הדברים שבדייטים הקשר יהיה פחות יציב.

 

עוד עניין, שהוא המרכזי האמת, נשמע מדבריך שגם נשים צריכות לפעול ולתת בקשר וכך הוא יהיה הרבה יותר פורה ומתקדם.

זאת נקודה חשובה ומעניינת, ובכלל המחשבות שאתה מעלה על בגרות, קבלה ונתינה, חשובות בעיני בלי קשר לנשים גברים או אפילו דייטים. 

אבל יכול להיות מצב שבו האישה מרגישה שהיא נותנת, כי היכולת שלה לתת היא בדברים מסוימים, 

אבל אתה רואה את זה כחוסר נתינה(?)

יכול להיות שבעיניך נתינה מתפרשת כמשהו מסוים ובעיניה משהו אחר ולכן זה מתפספס?

 

זה בעיקר מתחדד לי מהפסקה שבה אתה כותב שבשמחה ובאהבה אתה תביא ותעשה בפן הפיזי,

(יכול להיות שכשהצד השני לא שם לב או לא מעריך אז זה פחות נעים לעשות וזה גם מתפרש כחוסר הכרת תודה וזלזול במאמץ).. 

 

ודבר אחרון - לגבי הפסקה העליונה (אני הולכת הפוך היום..) בדיוק כמו שאתה אומר שבלי הדייט לא היית עושה את הדברים, כך גם יש בנות שמתאפרות ומתלבשות יפה ואוכלות יפה סרטים;) ומגיעות בתחב"צ ומפנות את הרגש לאדם חדש וכל זה הן לא היו עושות אילולא היה להן הדייט

אז זה כן נקרא השקעה בעיני.

גם אם הבחור קבע את מקום המפגש, או אפילו התקדם עד אליה.

 

 

ודבר באמת אחרון (אם כבר חפירה אז עד הסוף)-

אם יורשה לי להמליץ, ואתה בהחלט יכול לדלג על החלק הזה אם לא נראה לך,

לעשות מה שטוב לך זה לא רק המלצה לנשים, זה המלצה לכולם.

תחפש מה טוב *לך* מה הולך *בשבילך* בסופו של דבר יש המון דרכים לחיות את החיים כמו שכתבתי כבר בתחילת המגילה שלי. 

למצוא נוסחאות אחידות ומה יהיה טוב ומה לא באופן גורף לא גורם להתקדמות אצל האדם הפרטי..

עדיף למצוא מה טוב *לי*

האם טוב לי אישה שמשקיעה בקשר? במה אני רוצה שזה יתבטא?

האם אני רוצה שהיא פשוט תעריך את ההשקעה שלי ולא חשוב לי שתעשה פעולות פיזיות?

מה אני מחפש באישה? מה אני רוצה ועל מה אני אפסול? 

אם הייתה נוסחה אחת לכולם לא היינו פה אני מניחה.

זה לא קסם, אבל התהליך שווה על רגע.

בעזרת ה' שתמצא את הזוגיות שמתאימה לך בנחת ובריאות ובהירות הדעת במהירה בתוך שאר רווקי ורווקות עם ישראל אמן.

אני שמח לקרוא את הדברים שכתבת.כלי פשוט
עבר עריכה על ידי כלי פשוט בתאריך כ"ה בתשרי תשפ"ג 11:08

הם מחדדים גם אותי, ובעיקר - מכווננים אותי לנקודות המשמעותיות. תודה לך!

אני ארחיב קצת לגבי נתינה. בעיני, קשר טוב זה קשר שמבוסס על נתינה, כי מה שבונה את הקשר יותר מהכל זה הביטחון בו. אם אתה נותן - הצד השני ידע שאתה מעוניין בקשר, בהתאם לנתונים שהיו בו עד עכשיו.
זה מחייב אותך גם להתחתן איתו? לא! קשר זאת מסגרת שבסה"כ נועדה כדי שנבדוק מהי מידת ההתאמה. אבל האם ככל שעובר הזמן זה לא משפיע בכלל על רמת המחויבות אליו? אני לא חושב. הרי משלב מסוים אמור להיות ביטחון יותר גדול בקשר, מה הביטחון הזה אומר?
הוא אומר שאנחנו כבר לא ברמת השלבים הקודמים. הוא אומר שאנחנו מוכנים להיות חלק מהקשר בהתאם למה שהיה עד כה. אם הפנמנו את זה - אמור להיות ביטוי לזה ברצון.

הייתי בקשרים, לא אחת ולא שניים, שנעו על ציר הזמן הזה של הפגישות. אבל לא היה שום שינוי בגילוי הרצון בקשר מצד הבחורה. זה קורה הרבה. הבעיה היא שיש לנו תודעה של שלבים בקשר, המעבר מקשר התחלתי לקשר מתקדם מטושטש, אבל אדם שנפגש כבר שבועיים וחצי - לדעתי רובנו נסכים שלא נגדיר את הקשר הזה כהתחלתי לגמרי.
התודעה הזאת גורמת לכך שאנחנו (לפחות כגברים שזה מוטל עלינו) מזיזים את ציר הזמן הזה בהתאם למה שאנחנו מנחשים שנכון לבחורה ולנו, וגם לכך שיש לנו (טוב, לפחות לי) שעון עצר של ביטחון בקשר בראש: זה שעון חול שבסוף אני ארצה לחתוך כשלא אראה שום ביטוי של רצון מצד הבחורה, בגלל שאני בעצמי כבר אהיה חסר ביטחון בקשר. 
אם אתה נמצא בפגישה שישית או 15, לא משנה, ולא יודע אם הבחורה באמת נמצאת איתך, קצת מאחוריך או אחרי הפגישה הראשונה - יש מצב שאתה תיאלץ להפסיק את הקשר.

מה שנותן את הביטחון בקשר הוא השדר לצד השני שאני מקבל בתוך הנפש שלי את הקשר בהתאם למה שהיה בו עד עכשיו. כלומר, השלבים הקודמים של הקשר בנויים.
השדר הזה מועבר דרך השקעה בקשר. דרך התעניינות מוגברת, קצת יותר גדולה ממה שקודם, בהדרגה, דרך אכפתיות, דרך sms או אוכל בדייט או מחווה כלשהי. זה לא באמת משנה מה, אבל העיקר הוא לא סוג ההשקעה עצמה אלא השינוי: אני צריך לראות שינוי, כדי להאמין שהקשר לא נשאר ברמת דייט ראשון. כנות יותר גדולה בקשר- זה השקעה בקשר. זה שינוי ממה שהיה לפני כן.

גם מוכנות לקבל מהאחר - זה מחזק את הביטחון של השני בקשר. 
לא רק נתינה אקטיבית, גם נתינה פסיבית.
אבל צריך לדעת דבר אחד:

כשצד אחד רק (או כמעט רק) נותן, וצד אחד רק (או כמעט רק) מקבל -
צריך לבדוק טוב טוב אם זו אכן נתינה או קבלה
.
אם אני רק נותן - יש מצב ענק שאני דואג רק לעצמי, ולכן אני לא מוכן לקבל מאחרים. אכפת לי רק מהמשמעות שהנתינה ממלאת אותי, לא אכפת לי ממי שמקבל את הנתינה שלי. ולכן אני לוקח ממנו את היכולת לתת.

אם אני רק מקבל - בפועל אני דואג לעצמי. גם אם כל כולי רוצה לתת - זה נשאר בגדר רצון, ואת זוכרת מה כתבתי שלדעתי מחזק את הביטחון בקשר? העברת שדר לאחר באמצעות הנתינה שאני רוצה את הקשר. השדר לא יועבר, אם אני רק מקבל.

למה זה ככה? בגלל שבכולנו יש גם נתינה וגם קבלה. גברים ונשים.
אצל נשים יש יותר צורך לקבל, אבל יש גם צורך לתת שאסור לבטל אותו (דמייני שהגבר נותן לך ולא מרפה כשלא מתאים לך. האם תראי את זה כנתינה או כלקיחה?..). אם הצורך הזה יבוטל, האשה תרגיש תלותית יותר וזה לא יחזק בהכרח את הביטחון העצמי שלה.
אצל גברים יש יותר צורך לתת, אבל אם הוא לא ידע לקבל מהאשה את הנתינה שלה - יש צרכים בו שלא יבואו לידי ביטוי. ואולי גם ייגמרו לו הכוחות.

לגבי ההתמקדות במה שטוב עבורי -
אני עושה את זה.
מנסה להאיר קצת את העיניים של אנשים נוספים,
גם מהמקום האישי שאני רואה את המבוי הסתום הזה כל הזמן,
ובעיקר כי אני חושב שיש לי נקודות מבט חשובות לתת.

מקווה שאכן כך.
תודה על הברכה.

אתה מתאר בסופו של דברהפי
משהו מאוד הגיוני
אם אתה בדייט מתקדם נניח 15 ברור שתרצה לראות שדר אחר מהבחורה מאשר הדייט ראשון או שני .
זה לא קשור לקבלה / נתינה
זה קשור להתקדמות / שיקוף / שיתוף.
הרי אתה לא יוצא עם אדם חסר אופי או רגשות או רצונות
הגיוני מאוד שתרצה שתגיד לך מה נשמע.
אני חושב שזה נובע משם.כלי פשוטאחרונה

לא מדובר במשהו מקומי, אלא מערכתי.
לא כולן מתנהלות ככה, וב"ה. אבל זה מאוד מאוד נפוץ.

אני מניח שהרבה בחורים יכולים להסכים איתי בזה.

..עברי אנכי

אמרת הורים, אני שואל:
אתה באמת לא רואה את זה גם אצל הסבא והסבתא שלנו?

שאם הוא רגוע היא רגועה

ואם הוא לחוץ היא לחוצה

והוא משפיע עליה פרנסה

וכן, למרות שגם היא מפרנסת.

 

אתה לא רואה את זה שאישה הולכת אחרי בעלה, והוא המוביל בבית?

לא, זה לא אומר שאין לה עמדה ואין לה דעה. אבל אתה לא רואה את זה?

זה ש"איש משפיע" לא אומר שהוא אמור לתת יותר מידי.

וזה שאישה מופעת לא אומר שהיא לא צריכה לתת. אם מאחורי גבר מוצלח עומדת אישה מצליחה כנראה שיש לה חלק...

אבל בכל העולם גבר מחזר אחרי אישה הרבה יותר מלהפך. הוא המחפש, הנותן, הזה שמשלם בדייטים. וסליחה - אבל ככה גם הוא 'נותן' לאישה חלק ממנו ונוצר עובר.

 

אם תיקח את דבריי תוכל להבין או שלאישה אין עמדה והיא משרתת לבעל לעשות את כל ההחלטות שלו, כי אם הוא משפיע הוא עושה הכל.

ותוכל גם להבין שלגבר אין כלום, וכל מה שיש לו הוא צריך לתת.

אבל באמת שלא. יש פה מיצוע אמיתי, שכן  אני בהחלט רואה אותו בדורות שמעלינו. אני בהחלט רואה אותו בחז"ל.

[בפן הממוני - מצד אחד כל מה שקנתה אישה קנה בעלה, אבל מנגד כל הנכסים שלו משועבדים אליה]

 

אני אגיד לעשות ואצטט את הרמבם. תקרא אותו. תקרא גם את המקום שממנו הוא נכתב. זאת אומרת שמצפים מהבעל לא להטיל אימה על אשתו, ולהפך זה לא כתוב. למשל.. דוגמא.

 

וכן צוו חכמים שיהא אדם מכבד את אשתו יותר מגופו ואוהבה כגופו. ואם יש לו ממון מרבה בטובתה כפי הממון. ולא יטיל עליה אימה יתירה ויהיה דבורו עמה בנחת ולא יהיה עצב ולא רוגז.

וכן צוו על האשה שתהיה מכבדת את בעלה ביותר מדאי ויהיה עליה מורא ממנו ותעשה כל מעשיה על פיו. ויהיה בעיניה כמו שר או מלך מהלכת בתאות לבו ומרחקת כל מה שישנא. וזה דרך בנות ישראל ובני ישראל הקדושים והטהורים בזיווגן. ובדרכים אלו יהיה ישובן נאה ומשובח.

 

 

כמודומני לזה @ראשיתך התכוונה. אבל לא מדבר בשמה אולי אני טועה

לא, לא מסכים איתך. זה לא צריך להיות בכזאת הקצנה.כלי פשוט
תמונת העולם שהצגת זו הקצנה עמוקה ובעייתית שיש כיום. פעם זה לא היה כך.
ההקצנה הזאת לא מובילה לעוד בתים נאמנים. אלא להיפך, ליותר נפרדות וטיפוח אגואיזם.

התורה יותר רחבה. כאן אתה בוחר מתוכה את מה שמתאים לך וזה יוצר את ההקצנה המדוברת...

תגיד אגב, אתה מקובל? מה הכוונה באמת משפיע ומקבל? כיום כולם ממש שוחים בנסתר.. (בזכות מאמנים למיניהם )
לא חושב שזה קיצוניעברי אנכי

אני חושב שמציגים את זה כקיצוני

אבל מתנהגים ככה ככ הרבה בתים, חילונים ודתיים.

הסבא והסבתא שלי זכרונם לברכה החילונים התנהגו כך. לגמרי. רואים אתזה בדור הקודם בהחלט. בהחלט. וגם בדור הקודם רואים את זה בצורה לא מוקצנת בכלל. בכלל. אתה באמת חושב שכולם אז נתנו הכל למען נשותיהם? "אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה..". ודאי שלא. זה גרוע. אבל התפיסה והכוון - פשוט זועקת מהדור הקודם.

וזה בדיוק הרוחב של התורה, ההיקף הנפלא. ללא הקצנות. וזה קורה. פוק חזי.

 

לגבי הקבלה,

לא צריך להיות מקובל כדי לראות את זה. על פי הדרכת רבותיי יצא לי ללמוד בספרי הבן איש חי, וכן, לומדים שם יסודות בקבלה שגם מהם זועק העניין הזה של משפיע מושפעת. בוודאי. תורת הקבלה היא הנהגת הקב"ה בעולם ואיך העולם בנוי, ובתחום הזה.. אני ממש רואה את העולם בנוי ככה. בהחלט. פשוט רואים את זה...

לא הבנתי באיזה נימה כתבת את זה, של לעג לקבלה, או לעג לזה שכל אחד נהיה גדול המקובלים היום.. אבל יש דבר פשוט לכולי עלמא - שהמון יסודות בקבלה מועברים לאנשים פשוטים. גדולי החסידות עשו את זה, הרב קוק עשה את זה, קל וחומר שרבנים ספרדים (שאצל ספרדים הקבלה הרבה נוכחת אם זה בפסיקה ועוד) עשו את זה, כל אחד בדרכו שלו כמובן...

אוסיף עוד משהו:עברי אנכי

אני גבר, היי .

רגיש מאוד. מאוד.

"אבל נשים הן רגישות וגברים לא"

 

זה! זה קיצוניות. זה תפיסת עולם רדודה. תפיסת עולם שלא יודעת להכיל מורכבות.

 

ובכל זאת, אם אתה שואל אותי האם אני מבין את הדבר ששגור בפי כולם שאישה היא ריגשית יותר גבר, וגבר הוא יותר שכלי - חד משמעית כן. ברור. רק עוור לא רואה את זה. זה לא סותר את המורכבות והיופי.

אותו דבר כאן. גם אני בתור גבר צריך לקבל. בוודאי. אם תחפש בספרים של שלום בית לנשים וכאלה אתה תמצא בהחלט על החשיבות לתת מחמאות ולהעריך ולחזק ו ו ו ו ו ו.

אבל כן, אני רואה בהחלט איך הגבר הוא המוביל בבית, הוא בעל הבית. אני רואה בהחלט את הנתינה הגדולה שלו בקשר להכיל לקבל להקשיב לתמוך לשלם עליה ולהגיע עד אליה ובכללי, לחזר. כן.

ואישה בתור מקבלת, נראלך שהיא לא נותנת?! אויש נו שטויות. אבל אישה שמקבלת את כל זה יכולה לתת.

הרבה גברים אם הם לא יתאמצו - ירגישו שהם לא רצויים. מכיר את השטות הזאת של לשחק אותה "קשה להשגה". עזוב שזה שטות - אתה מבין את המקום שממנו זה בא? זה פשוט טבע מה אני אעשה.. רוצה לתת. גם פרה רוצה להניק יותר משהעגל רוצה לינק. ו..? למה זה בעיה?

אם אתה מרגיש מנוצל זאת בעיה שצריך לתת עליה את הדעת. אבל אישה על אף היותה מקבלת זה לא סותר את החשיבות שלה לתת למענך.

והאמת, שלפעמים לפעמים אנחנו לא שמים לב לזה. מעיד על עצמי. אני יודע להעריך אתזה שהיא עמדה 40 דק מול מראה לפני הדייט? שהיא חשבה עם עצמה ושאלה והתייעצה וכל זה בכלל בלי לומר לי.

האם אולי אולי יכול להיות שהסיבה שאתה מרגיש שאתה לא מקבל, זה לא בגלל שהיא בעייתית, אלא בגלל שהשפה שונה? שהיא נותנת אבל לא יודעת בדיוק לתת את מה שאתה צריך..?

התפיסה שלך מקובלת עליי, אבל היא נשארת בגדר תיאוריהכלי פשוט

במציאות יש קיצוניות. במציאות של דייטים אין את המורכבות שאתה מדבר עליה, היא מקבלת אפס ביטוי. במציאות מעדיפים את הסיסמא של משפיע ומקבל כפי שהיא.

אם אתה גבר רגיש אתה לא נאמן לעצמך. ואם את אשה שכלתנית את לא נאמנת לנשיותך. אני שומע וקורא את זה השכם והערב, ולא מקטני העדה.

זה בעיני לא יהדות,
זו תפיסה מעוותת שלה.

 

אדייק: שימוש בתורה לקידום אג'נדות לא תורניות.

לבחורות זה סופר נוח. ולכן זה כנראה רק יידרדר יותר.

לבחורות זה סופר נוח? ללהיות משרתת של הגבר?עברי אנכי

ללעשות הכל בבית? ללהיות כלשון חזל "שפחה לשמשו"?

נו מה... יש ככ הרבה דברים שיבריחו נשים מהתפיסה הזאת. אתה באמת חושב שנשים שם כי זה קל להן?!

 

נשים שם כי יש להן השקפה ישרה, וכן, הן רוצות לקבל ממך בדיוק כמו שאתה רוצה לתת.

ובתור גבר רגיש אני בכלל חושב שאני לא נאמן לעצמי, ואישה שכלנתית נאמנת לנשיותה מאוד (יש מקום לדון אם זה פוגע בבית וכו'. אבל מצד החכמה והשכלתניות.. לא.)

זה בדיוק מה שאמרתי. בדורות הקודמים לא נהגוכלי פשוט

בהקצנה המדוברת. זה שיח חדש.
שיח שעוד יותר מפריד את ה"משפיע" מה"מקבלת" (ע"פ הגדרתך).

המון יסודות בקבלה כשנלמדים בצורתן השטחית - נעשים לרועץ. לא אני כתבתי את זה - זה הרב קוק מפורש באוה"ק. מי שחושב שכשהוא משתמש במושגים האלה הוא כבר מבין בקבלה - הוא לא נגע לא מיניה ולא מקצתיה. גם את זה הרב קוק ותלמידיו כתבו. כל תלמוד עשר הספירות וכו' מה שמתפזר כיום - זה לא בגדר קבלה עדיין. ראיתי דברים מפורשים.

לא הבנתי מה אתה מנסה לומר..עברי אנכי

אני אומר בדיוק כמו בדורות הקודמים, וזה גם הלך הרוח כאן בשרשור לפי מה שאני מבין.

נראה שפשוט נפגעת ממישהי או משהו ולכן אתה אומר את זה. אבל בכל התגובות כאן לא באמת מצאתי משהו קיצוני.

 

לגבי הקבלה, כאשר תח עצום מפשט לך את המושגים - כמו שהרב קוק עושה בעצמו. אין חשש כזה. עובדה שהוא עשה את זה. החשש הוא רק כשלומדים ספרי קבלה באמת.

הדברים הם ברורים. התירוץ הזה של "כנראה לא הבנת נכון" די דחוק פה לעניות דעתי. ובפרט שככה רואים מהדורות הקודמים

טוב אנשים תמשיכו לעצום עינים. העיקר שאצלכם טובכלי פשוט
לגבי המסקנה הסופית של דבריךראשיתך
תראה כמה האמונה שלך לגבי משהו, נשים, מגבילה אותך בסופו של דבר..


אישית לא הייתי רוצה להסתגר בבית לאורך החיים עם משהו שזו האמונה שלו, וכל דבר שהייתי עושה או לא עושה היה מתפרש כאגואיסטיות ו"רק רוצה לקבל ולנצל אותי" או משהו בסגנון, הלך הרוח מובן
איזה אמונה? רגע, את יכולה להסביר לי במה אני מאמין?כלי פשוט
אה הוספת.
לא, זה ממש לא מה שכתבתי או הלך הרוח שלי. תקראי שוב.
עוד משהוראשיתך
אני לא יכולה לדמיין את עצמי מקבלת מגבר שמרגיש מנוצל, כי לא יכולה לקבל ממשהו כזה, בשביל לקבל צריך להרפות, וליד אדם שמרגיש מנוצל, אי אפשר להיות ברוגע כזה ולסמוך עליו.
עצם הקבלה הנשית זה נתינת מקום לגבר לתת לה, ולזה צריך לייצר מקום ותחושה של הענקה ורצון לתת. הנתינה שלך זה לא עושק, זה זכות. הלוואי ותזכה לזה..
לא תודה. אל תכתיבי לי לתת רק בגלל שאני "גבר".כלי פשוט
לא מקבל את זה.
בשם מה את מצפה ממישהו להעניק לך משהו? מגיע לך? מגיע לי?

ומה זה גבר בכלל? אנחנו כולנו אותו דבר? לא תודה.
תנועת החיים הטבעית..ראשיתך
למה מכתיבים לי מה טבעי עבורי?כלי פשוט
אני גם לומד תורה. אבל לא מגדיר את עצמי על פי אנשים אחרים.
אני צריכה לספר לך איך הטבע עובד?ראשיתך
יש עוד עומק באנושות מעבר ל"גבר" ו"אשה".כלי פשוט
אנחנו לא מוכרחים להיות עד כדי כך סיסמאתיים ורדודים
לומדים מהטבעראשיתך
לא. בנאדם הוא יותר ייחודי מבעל חיים.כלי פשוט
בבעלי חיים יש כפולות. באדם אין.
אבל בתפיסה התורנית שלנו - גם באדם יש כפולות. כל הגברים בתכלס אותו דבר. וכל הנשים אותו דבר.
טבע לא שווה בעל חייםראשיתך
מיציתי.
אוקיי אז מיצית. לא נורא.כלי פשוט
אני חושב שאחת המשימות בחיים שלי היאכלי פשוט
להילחם בדיכוטומיה הזאת שבין גברים לנשים, בהקשר של דייטים.
להילחם במשפיע ומקבל,
להילחם בכל הססמאות החד משמעיות, החותכות האלה.

אני לא מסוגל לשמוע אותן יותר. אכלתי מהן יותר מדי בשנים האחרונות. אני רואה לנגד עיני כמה זה מזיק. וחווה כל הזמן בעצמי.
אתה לא צריך להילחםחדשכאן
אתה צריך למצוא את המקום המתאים לך
תשמח שאתה לא בהתמודדות הזאתכלי פשוט
חבל שאני לא נאיבי.
אני פשוט מבין שזה לא חד משמעי אלא כיוון כלליחדשכאן
ואם מי שמולי, לא מבין את זה, עניין שלו
כשיש כיוון כללי של 95%- 99% זה לא מבשר טובות.כלי פשוט
אני לא ארחיב איתך על המספרים אבלחדשכאן
זה דווקא מבשר משהו משמח מאוד!
יש הבדל בין גברים לנשים! לא רק באברים
עם המשך טיפוח ההבדלים האלה עוד 2-3 דורותכלי פשוט
הגיל הממוצע לשידוכים יהיה 40. הלוואי שלא יותר גרוע מזה. תרשום מה שאני כותב.
או ההבנה שהבדלים לא מבטל שוני, ולהיפךחדשכאן
כשאתה מקצין אותם ולוקח לקצהכלי פשוט
זה בהחלט מבטל את השוני.
או כשאתה מקצין ולוקח אותם למרכז 🙃חדשכאן
זה פשוט דפוסים גבריים ודפוסים נשיים.
וכל אדם הוא בלילה של הדברים האלה, עם נטיות לדברים מסויימים.
איזה ביטוי יש בקשר לבלילה הזאת? ולנטיות האישיותכלי פשוט

של הגבר או האשה הספציפי/ת?

שואל מבחינת תכלס. לא בתיאוריה.

הביטוי לבלילה באופן הכי פשוטחדשכאן
זה שגם גבר שאוהב לתת רוצה להתפנק. זה הכי פשוט. וזה יכול להיות בעוד הרבה ביטויים - גם בגבר שהוא שכלי יותר יש רגש.
ולהיפך בנשים.

אני ממש לא מדבר תאוריה. זה הכי תכלס שיש!
גבר שיש בו אך ורק את הדפוסים הגבריים בלי שום נטיה או צדדים נשיים יותר, ולהיפך, זו בעיה. משהו שזקוק להתייחסות. זה לא טבעי. בסוף שנינו בני אדם.
במה זה מתבטא בדייט? יש דוגמאות לזה?כלי פשוט


שהיא מביאה עוגיותחדשכאן
וואו..! מביאה עוגיות! ממחיש היטב את מה שכתבתי.כלי פשוט
השקעה קטנטנה מצידה נחשבת להרים וגבעות בגלל שאנחנו לא מצפים ממנה בכלל שהיא תשקיע בדייט. אז כל השקעה מצידה זה כבר וואו! לא היית חייבת.
לעומת זאת השקעה דומה מצד הגבר - כיבוד לדייט- מתקבלת כמובנת מאליה.
שאלת אותי איפה הבלילהחדשכאן
זה לא היה בשביל לכמת, אם ניתן בכלל. זה היה להראות את המקום ה"גברי" שיש גם בצד השני לפעמים.

(אגב לאפות עוגיות בכ"ז לוקח זמן אבל שיהיה)

אם תרצה, לפעמים הבחורה צריכה לקחת את המושכות ולעזור לקשר להתקדם.

אני לא יודע אם הדוג' זה מה שאתה מחפש. כי כל החיים שלנו מלאים הבלילה הזו. גבר הוא גבר ללא שום תכונות נשיות - יש לגברים צדדים של רגש, של רוך, של מקבל, וכו'. ולהיפך.
בוא נדבר על הזמן שאני כגבר משקיע סביב הדייט...כלי פשוט
אני לא משקיע 5 דק'.
רק למצוא מקום שטוב לשנינו לוקח לפעמים הרבה מאוד זמן. ולדאוג לדברים שיהיו בדייט.
ולהשקיע מחשבה. ועוד הרבה דברים שאם אשה תעשה אותם - היא לא היתה חייבת, ואם אני עושה אותם זה מובן מאליו שאעשה כי אני גבר.
אבל שניה, לא דיברנו על שיוויוןחדשכאן
אמרתי במפורש שיש דברים שהם יותר גבריים ויש דברים יותר נשיים.
דיברתי על זה שיש בלילה כלומר, יש צדדים גבריים באישה ולהיפך. אם הם היו שווים, ההבחנה ביניהם היתה חסרת משמעות.

אני לא חושב שזה צריך לקחת הרבה זמן. באמת.
אין סיבה שיקח הרבה זמן למצוא מקום, לדוג'. אתה נראלי קצת מקצין.

נכון, יש מקום של הובלה בתחילת הקשר. וזה בסדר. וזה נראלי גם טוב המסגרת הזו. אבל זה תחילת קשר. אח"כ זה כבר לא כ"כ חד צדדי. יש מעורבות של שני הצדדים בתכנון הדייטים. מעורבות מחאה.

אני יכול להבין על מה אתה מדבר. אבל אתה קושר את זה להתנהלות של בנות ואני קושר את זה להתנהלות של בחורה מסויימת. יודע (נראלי) על מה אתה מדבר, ובאמת זה לא מתאים לי. כנראה שלא אמשיך קשר כזה. בעיני זה עניין של מידות - עין טובה, הכרת טובה ותודה.
אני לא מקצין. אם היית יודע כמה מאמץ נפשי ומנטליכלי פשוט

אני משקיע סביב זה, וגם פיזי..

בוא, לנסוע כמה שעות טובות בשבוע לדייט שסביר להניח שלא יהיה לו המשך - בגלל שזאת הציפיה ממך כגבר אחרת אין לדייט שום סיכוי - זה זמן..

אז אל תעשה את זהסבכי החשתי
אני לא מוכן לעשות את זה לפחות
ניסיתי הכל..כלי פשוט


אני מביןחדשכאן
ואגיד גם בכנות, כואב איתך. פשוט ככה. באמת.

הייתי מסיים כאן אולי. כי אני באמת לא יכול לדעת. וזה כואב.

אני חושב אבל שזה לא צריך להיות ככה. לפעמים זה נובע מהתנהלות לא הכי יעילה. ולפעמים זה נובע כי זה כדור שלג מתגלגל - חוששים מכל מיני דברים אז ההכנות נהיות מפרכות פי כמה. מבין. (זה ממש בסדר להיפגש באמצע, בטח אחרי דייט ראשון כשזה באמת טרחה גדולה. וזו רק דוג'.)

אני לא חושב שתוכל לבחון את הצד הזה אצל בנות, כמו שאני לא יכול לבחון את הצד הזה אצלך.

מקווה שה' ימלא את הלב שלך באור וטוב.
איזה כיף לנו! 🥳🥳חדשכאן
אגב, זה גם להיות לה לאוזן קשבת ולהתעניין בה.

זה כיף, וממלא, ונותן משמעות.
ובכלל בנות ממש מתוקות!
בקיצור אתה חותם על מה שכתבתיכלי פשוט
אגב, לא מקנא בך בכלל אם חשבת. שמח בשמחתך.
🙂חדשכאן
תפתח שרשור על הייעוד של האישה

אולי תופתע לראות שזה לא ההיפך..
אגב, זה נותן לך משמעות מתוך זה שהיא פסיבית ומקבלת.כלי פשוט
כלומר זו לא היא, זה אתה שנותן לעצמך משמעות באמצעות הפסיביות שלה.
היא מאפשרת ליחדשכאן
וזה כיף ונעים,
וזה חוץ מזה שזה מפתח אותך לצדדים בך,
ומעמיק כל מיני צדדים בך.

בקיצור, נפלא 😍

והיא בכלל לא פסיבית
🙂 - לקראת נישואין וזוגיות
הייתי בזה. מכיר מקרוב. בסוף זה התפוצץ, כי הבסיסכלי פשוט
היה אגו. ולא שהיא אגואיסטית. יש לבנות כיום תודעה כזאת, הם לא מגדירים אותה כך ולא מודעים אליה כזאת. וחוסר המודעות היא עצמה נובעת מזה בדיוק. חוויתי לא פעם ולא פעמיים. אבל עזוב אותי, בוא - כל גבר שנפגש הרבה חווה את זה כל הזמן.
גם אני הייתי בכזה 🙃חדשכאן
פינקתי, ונתתי, ודאגתי, ועטפתי,
והיא כ"כ שמחה וזה מילא אותי.

והיא כל הזמן התלוננה על זה שהיא לא מצליחה להחזיר. ואמרתי לה שלא צריך. וזה שהיא רוצה זה מה שמשנה. ובכלל זה לא עניין של להחזיר, כי יש לנו צרכים שונים. והיא נותנת לי בהרבה מובנים בלי לחשוב בכלל. והייתי לפעמים עוזר לה כדי שתוכל לבטא את זה שהיא רוצה להחזיר - הייתי מבקש ממנה לפנק אותי באיזה משהו קטן שאני אוהב, או כל דבר אחר.

בתכלס מה שחשוב זה זה
הדדיות בקשר - לקראת נישואין וזוגיות

יש בנות אגואיסטיות. ברור שיש. זה לא משהו דווקא של בנים ולא משהו דווקא של בנות. זה מידות.
מידות טובות.
החשיבה על האחר, הכרת הטוב. אלא דברים סופר חשובים.
ועל אף שלא תמיד אפשר למלא את זה, חשוב שיש רצון.
המחשבה שיש כיום איזושהי הדדיות בקשר היא חיה בסרט.כלי פשוט
לך היה, שמח לשמוע. קצת אור בכל האגואיזם הזה שנקרא דייטים.
מקווה שזה מעודד, וה' יאיר גם לך.חדשכאן
אגב, זה לא רק אחת.

ועוד משהו, אחד הדברים שסופר קריטיים לי בעניין הזה זה ההכרת הטוב. אם אין את זה והכל כלאחר יד ומובן מאליו, זה לא בשבילי.
תודה על זהkaparalay
הדברים שכתבת הגיעו אליי בזמן מדוייק מאוד..(:
ב"ה 🙂חדשכאן
^^^^^^ultracrepidam

לקח לי המון, ממש המון זמן ללמוד את זה.

ואז הבנתי שזה באמת כך, וזאת נוסחה מצוינת לזוגיות מקסימה.

 

אני מבין שזאת לא נוסחה יחידה, אבל בהחלט נוסחה טובה והיא עובדת.

 

ומצד שני - כן, מבין את המורכבות, באמת קל מאד לגלוש מרצון לקבל כדי לתת כוח לגבר להיות גבר, לרצון לקחת סתם כדי לנצל את הגבר. לפעמים הגבר עלול לערבב בין שני הדברים, לפעמים האשה עלולה לערבב, ולפעמים יכולה להיות אשה שתשתמש בנורמות האלה בשביל ניצול.

אבל ככלל, מאמין שכשזה נעשה נכון זה מצוין ואין בעיה עם זה. ואת זה לקח לי הרבה זמן ללמוד כי לא חונכתי לזה

בהחלט, לכןחדשכאן
מידות, מידות, מידות, ועוד פעם מידות

זה הדבר הכי חשוב בזוגיות.

בעיני
שואלת ממש ברצינותפורחת מבפנים
כי מעניינת אותי נקודת המבט שלך על כך.
במה זה התבטא? דברים פיזיים (לשלם עליה? להסיע אותה? לנסוע אליה?) או מנטליים (לדאוג שיהיה לה נוח? להקשיב? להיות ממוקד בה?)
איך הגעת לזה שבחורות תופסות כך את התפקיד? הן דרשו את זה? אמרו משהו בפועל? לא נתנו כלום חזרה? לא העריכו? לא התארגנו, התלבשו, התאפרו והגיעו לדייט? לא שאלו אותך לגבי המחשבות והתחושות שלך? לא הרגשת שהן רוצות שיהיה לך גם נוח? שהן רואות אותך כבנאדם?

מלא מלא שאלות, אבל באמת אני מנסה להבין מאיפה זה נובע. נכון שיש תפיסה בעולם (החילוני והדתי) לגבי בתפקידו הנשיים והגבריים, וגם אני נפלתי לדיונים האלה בימים האחרונים ומנסה להבין האם התפקידים הם טבע וגזירת גורל וכמה מקום יש לנו בתוכו.
אגב, ״לשרת״ לא דומה ל-״להעניק ולדאוג״. מסכימה שנשים ישמחו שגברים בדייטים יעניקו וידאגו להן. הן גם ישמחו להעניק ולדאוג בחזרה, אולי בשלבים מתקדמים יותר, אולי בדרכן שלהן.
בין המילים שלך לענ"ד הערת הערה יפה.עברי אנכי

דבר ידוע, אך מסובך.. יש "שפות שונות" לבנים ולבנות.

לפעמים גבר אם הוא שם לב שמי שמולו בכלל התאפרה, הוא לא יודע שהיא עמדה 40 דקות מול מראה, הכינה את עצמה, נפשית ופיזית, חשבה הכינה ביררה. הוא לא יודע את זה.

הוא מרגיש נותן ונותן ונותן, ולא תמיד מרגיש את הנתינה הגדולה של מי שעומדת מולו.

אגב, כנל הפוך.

 

זה אמנם לא העיקר של מה שכתבת, יותר שאלת מאיפה זה מגיע הדברים שהוא כתב.

אבל יוצאת מפה נקודה יפה. ב"ה.

אהבתי, תודהאגוז16


מתבטא גם בפיזי, ויותר משמעותי מכך במנטלי.כלי פשוט

את הדרישות כמובן אני לא שומע בדייטים. אני שומע כאן, בפורומים אחרים, ממאמנים, משדכנים, מספרים. כל העולם הדתי כולל התורני צועק את זה. והתורני פחות פתוח אפילו מזה שלא ככה, כי הכל אצלנו מאוד תבניתי וממוסגר (באיזה ישיבה הוא לומד? עדה? מקצוע? שירות צבאי/ לאומי, מפלגה וכו').

העולם צועק את זה מכל פינה.

בדייטים אני רואה את התוצאות. אין דרישות, וזה הקושי הגדול כאן. כי אני לא יכול להגיע לאף אחת ספציפית ולהגיד לה: תשמעי - יש לך רף גבוה מדי. זאת לכאורה בחירה עצמאית שלה, אישית, ו"תגיע האחת שאתה תתאים לה". אבל כשאתה רואה עוד ועוד ועוד ועוד, בלי הפסק - כל הזמן הדפוסים חוזרים על עצמם, וכל פעם אתה נוחל את אותן אכזבות (למשל בחורות מטפחות קשר ארוך ומשמעותי מכל הבחינות, אך לא מספיק כנה ואז חותכות בבום) -
אתה שואל את עצמך, רבאק! כן? כל אחת עם ההעדפות האישיות שלה וכו' - וכולן כולל כולן מתנהגות באותו אופן? זה מוזר לי. אני לא מוכן מבחינה מחשבתית לקחת את זה למקום שפשוט כולן חושבות ומרגישות אותו דבר. לא מסתדר לי. בטח לא כשאני לאט לאט מבין מה הולך פה ומי לוקח את המושכות ומנווט את העולם הזה להיכן שהוא מגיע (או בעצם משחרר אותן לגמרי) . ומדוע זה קורה.

לגבי השאלות שלך - לא הרגשתי שהן רואות אותי בצורה מספיק הדדית. לפעמים גם אנושית. כן.
בהחלט, הן יתרגשו מאוד כשאביא להן משהו. הן יודו לי שאני משקיע כל כך הרבה (וכן, למדתי להוריד קצת את ההשקעה). אבל אם אני חושב שאני אקבל - חוץ מתודה וחיוך על מה שאני מביא להן - אני לא אקבל כלום.

במשוואה אני הרבה יותר קשוב ומתחשב בבחורה מאשר היא בי.
היא שמה את עצמה במוקד הקשר. כל הקשר הזה הוא בשביל הבחורה, לא בשביל הבחור.

לשרת לא דומה ללהעניק ולדאוג, אבל כשההענקה הזאת היא תמידית וחד כיוונית - זה כן נעשה מאוד מאוד קרוב לזה.

לפעמים אנשים משוכנעים במצב מסוייםחדשכאן
שכל דבר יתפרש להם ככה

כמה שאלות...חיים של
1. זה דפוס שבחורות חותכות אותך בבום?
2. כשאתה מביא משהו לבחורה למה אתה מצפה חוץ מאשר לתודה?
יצאתי פעם עם מישהולגיטימי?

שהיה נראה שזה כל רצונו.

ואני לא מחפשת משרת, אלא שותף.

ועל אף שהיה בעל מידות מדהימות, לא יכולתי לשאת את זה. 'אין בעייה, אני אסע שעתיים וחצי כל פעם, ואת אל תסעי אפילו 10 דקות.' נכון, זה נוח מאוד שמישהו נוסע עד אליי - אבל הדייט הזה חשוב ויקר לי, ולכן אני מציעה להיפגש במקום קרוב אליו\באמצע. אני מוכנה להשקיע זמן וכסף במסע החיפושים שלי. אני לא יושבת רגל על רגל ומחכה שיבוא אביר על סוס לבן.

 

אתה יכול להסתכל בדיוני עבר שהיו כאן לגבי תשלום בדייט.

שמעתי מרבים וגדולים שהגבר צריך לשלם כי הגבר הוא המשפיע וכו' - אבל בסופו של דבר, הוא תלמיד ישיבה שלא עובד, ואני עובדת ומתפרנסת - אז למה שהוא ישלם? אז אני מציעה לשלם, או לפחות להתחלק.

האם הגישה שלי נכונה? לא יודעת. (ולראיה - אני עוד כאן).

האם היא מייצגת מישהי מלבד את עצמי? לא יודעת. (אותו אחד מההתחלה כבר נשוי...)

 

אני לא יכול לספור על 2 אצבעות את הפעמים שבחורהכלי פשוט

הציעה להיפגש באמצע הדרך בדייטים ראשונים.

מובן מאליו שכגבר אצטרך להשקיע את זה.
אבל עזבי את הכסף והזמן וההיבטים הפיזיים.
ההיבט המנטלי הרבה יותר מעניין אותי. אני רוצה ליהנות בדייט, לא להרגיש שאני צריך להיות בשביל בחורה שלא תהיה שם בשבילי, ואכפת לה רק מעצמה.
הבחורה, לא אני, במוקד הקשר. מבחינתי ודאי, אבל החידוש הוא שגם מבחינתה.

אתה מתאר כאן נרקסיזםלגיטימי?

ונתקלתי גם בגברים כאלה.

מבחינתי לא אני במוקד ולא הוא במוקד, הקשר עצמו הוא המוקד.

לדעתי התודעה הנשית בדייטים מתקרבת לשם מאודכלי פשוט

רק אציין שהיא לא בהכרח במודעות בהשקפה הראשונית. זה חלק מהענין, ביצה ותרנגולת


וואו. זה ככ לא ככה!חיים של
כשאני באה לדייט אני יודעת שזה "אירוע" זוגי.
יש לשרת ויש לתתסבכי החשתי
יש לשרת: לשים את הרצון שלך בצד, לחשוב כל הזמן איך לה יהיה טוב, ובעצם יוצא שאתה משקיע בבחורה שאתה לא מכיר, כסף, זמן, ואנרגיות.
ויש לתת: מתוך בחירה, לא בגלל נורמות חברתיות, היית יכול שלא לתת. אתה מכיר אותה, היא חשובה לך, אתה באמת דואג לה, ואתה מרגיש טוב עם מה שאתה נותן.
ואגב, גם כשאתה כבר כן מכיר אותה, לפעמים קשה לעשות את הסוויץ' הזה כשהתחלת את הקשר בדרך הראשונה, ואתה מרגיש כל פעם מחדש שהנתינה שלך היא גם קצת תגובה לנורמות חברתיות ולרמיזות שלה(אם הן קיימות).

ויש לי תחושה שבגלל שלא חווית את הדרך השניה, אתה מדבר כפי שאתה מדבר, ואני לא חושב שזה בגלל שאין לך את הרצון לתת. תתחיל קשר עם הגישה השניה שהבאתי, שים לב קודם אם מדובר בבחורה שיודעת להעריך לפני שהיא יודעת לקבל, מי שמקבלת את זה כמובן מאליו תנפנף. תשקיע רק במישהי שאתה באמת רוצה להשקיע בה, ואל תוסיף גרם מיותר. ותן רק כשאתה באמת רוצה לתת. אני חושב שתחווה את זה אחרת לגמרי, ולא תרגיש יותר כמו משרת.
אז תן לי להפתיע אותך שדווקא כמעט תמידכלי פשוט

אני לגמרי בגישה השניה.
כל התסכול נוצר בדיעבד, בהתבוננות על האופן שהבחורה התנהגה ועל איך הקשר הסתיים ומדוע וכו'. לא תוך כדי הקשר.
אני ממזמן לא מרצה בקשר, ונשאר רק זה שאני רוצה לעשות טוב.
אבל זה לא משתלם כשיש צד שני שמתנהל באופן אגואיסטי. באיך שהוא לא כנה, באיך שהוא חותך את הקשר, באיך שהוא מקדם אותו. בהרבה דברים הצד הזה חושב רק על עצמו ולא על ההשלכות כלפי הצד השני. מצידו - ברגע שמשהו הכי קטן מתגלה כלא מתאים - שהצד השני ילך לעזאזל. זה קשור גם לפחד, אבל במחילה - את מפחדת להיפגע? אל תיכנסי לקשר. אל תפגעי בי בגלל שאת מפחדת מקשרים.

ותקרא את המשפט האחרון שכתבתי כאן -
מתבטא גם בפיזי, ויותר משמעותי מכך במנטלי. - לקראת נישואין וזוגיות

אצטט פסקה שלמהסבכי החשתי
"אבל זה לא משתלם כשיש צד שני שמתנהל באופן אגואיסטי. באיך שהוא לא כנה, באיך שהוא חותך את הקשר, באיך שהוא מקדם אותו. בהרבה דברים הצד הזה חושב רק על עצמו ולא על ההשלכות כלפי הצד השני. מצידו - ברגע שמשהו הכי קטן מתגלה כלא מתאים - שהצד השני ילך לעזאזל. זה קשור גם לפחד, אבל במחילה - את מפחדת להיפגע? אל תיכנסי לקשר. אל תפגעי בי בגלל שאת מפחדת מקשרים."

לא אתווכח על האגואיסטיות. אני רק שואל על הפסקה הזאת, יכול להיות שיש משהו אחר שמעצבן אותך מאשר נורמות חברתיות של גבר נותן ואישה מקבלת? אולי בנוסף? כי במבט ראשוני נראה שאתה מערבב, למרות שכן קיבלתי את הרושם שיש לך משנה סדורה בדבר.
זה באמת כמה דברים נפרדים שמצטרפים למשנה סדורה.כלי פשוט


המשותף לכל הדבריםסבכי החשתי
זה הבעיה שלך עם זה שהכל סובב סביב הבחורה, אם הבנתי נכון, תוכל לתאר רגע איך זה נראה כשזה הדדי?
מתסכל מאוד מה שאתה כותבהפי
לי אישית מאוד קשה לקבל ..
ברגע שאני רואה אמירות כאלה של בנים
לא באלי שהם יתקרבו אלי ולא באלי שהם יתנו אם זה לא בא מהלב .
למה??????
כי אדם שלא מביא מהלב , מגיע למצב של אנרגיה שהוא מושך ממי שהוא מקבל

כלומר ? אם בחור רוצה לתת (גם אם הוא לא הצליח) אבל יש לו רצון ולב טוב לתת . הבחורה תרגיש שהוא נתן לה

אם בחור יתן לה ויעשה לה פרצופים / יזלזל בה / יתלונן היא תקיא את העזרה שלו .
ולא רק זה כל נתינה שלו תיקח מהבחורה אנרגיה..
היא תרגיש שהבחור נותן לי כי צריך .. אבל הוא לא מאמין בזה.

לגבי זה שהבחורות אגואיסטיות .. כואב לי לקרוא את זה באמת כואב


כל העניין של יאללה תסתדרי לבד..
אני יודעת ( אני לא מאמינה אני פשוט יודעת) שגם לאנשים שאני לא מכירה קל לי לתת ..
ברגע שיהיה מולי גבר שיגיד לי על כל דבר תסתדרי לבד ואם לא את אגואיסטית ..
הוא יהיה הגורם בחיים שלי שיצור פירוד/ להסתדר לבד / כל אחד לבדו .זה לא עולמי!!

אני לא אצליח לקבל את זה .. אם חשוב לי נתינה בחיים ואני יודעת שאני יראה את הבחור ושיהיה לי אכפת ממנו, אין לי ספק בכלל שגם לו אמור להיות נתינה ואני מקווה שאחת אמיתית.

לגבי זה שבנות אגואיסטית אין לי מושג על מה אתה מדבר..
בנות חושבות על דברים הכי קטנים .. חברה שלי ביקרה אותי בעבודה איך שהיא הגיעה הביאה לי סנדוויץ וגם לה ..
אמרתי לה מזה?? אמרה לי אני יודעת שיצאת מוקדם בטוח לא אכלת כלום .

זה נשים!!!! לחשוב על הדברים הקטנים להיות הכי רגישות בעולם.

מה עוד?? לא יודעת אבל באמת אני מוקפת בבנות זהב
ברור לי מה שאת כותבת.כלי פשוט

אני לא מחפש להיות מושך. קודם כל מחפש להיות אני.
דבר שני, זה לא עוזר לי להתקדם. זה עדיין מנציח חוסר הדדיות.

מה הקשר למה שכתבתי?הפי
תהיה אתה
חוץ מזה שאני בטוחה שיש בך הרבה טוב
אולי נפלת על אנשים שלא יודעים לקבל את הטוב הזה או להוקיר עליו תודה .
שזה באמת מאוד מאוד פוגע
אני לא מחפש קבלה של הטוב. אני מחפש קודם כלכלי פשוט

הדדיות. זה אומר - אני מצפה שהבחורה תתחשב גם בי. ולא תשים את עצמה במוקד הקשר.

אם כל צד היה שם את השני במוקד הקשר זה היה מצוין.
כיום נוצרה תופעה שהגבר שם את הבחורה במוקד, והבחורה מקשיבה לעצמה. אז יש רק בחורה בקשר, והבחור בטל לרצונותיה. ככה יוצא. אף אחד לא דואג לו, הוא צריך לדאוג גם לעצמו וגם לבחורה.
 

אין הדדיות באותם דבריםהפי

אין שויון
מה יש? נתינה של שני הצדדים (:
שוב אבל לא באותם דברים ..
אתה חושב שאשתך לא תדאג לך? הכי בעולם
לא תעשה בשבילך המון דברים??? בטח שכן
עזבי אשתי, אני מדבר על דייטים.. פה הדאגה היא חדכלי פשוט

כיוונית

 

זה לא נכוןהפי
כתבת מקסיםחדשכאן
רק מה שכתבת על גברים, מתאים גם לנשים
ומה שכתבת על נשים, מתאים גם לגברים 😅
הוא כתב על נשיםהפי
באתי להראות לו שזה לא נכון מנקודת מבט של בחורה
וגם לענות לו על התאוריה שהוא כתב עליהן

באופן כללי את הצד הגברי אתה יכול להראות לו
בלי שום קשר למה שכתב .

צודקתחדשכאן
אני תמיד צודקתהפי
חוץ ממתי שאני לא
ידועחדשכאן
לא נורא.חיים של
אחכ זה מתהפך.
היא מבשלת, מגהצת, אופה, סוחבת את הילד המשותף 9 חודשים.
זה מתאזן. אל תתבאס.
בגישה הנוכחיתראשיתך
אפשר להמשיך להרגיש שהאישה היא נצלנית וחושבת רק על עצמה וסובבת סביב עצמה ועושה הכל לעצמה, מבזבזת את הכסף, הוא עובד בשבילה, היא רק מתלוננת וחושבת על עצמה וכו. הרי זה לא שפתאום הגישה משתנה, אלא שהפרשנות מתרחבת
כנראה שיש בזה הרבה אמת, אם את ונשים אחרותכלי פשוט
לא מצליחות לפרוך את זה. אתן הרי לא מדברות על גישה אחרת לחלוטין אלא על פרשנות יותר רחבה..
כנראה שברמת העובדות, אין לך באמת איך לחלוק...

בקיצור כן, אני חושב שהנשים כיום מפונקות ולא רק מפונקות - חושבות שהכל מגיע להן והן במרכז היקום
. שהכל נברא בשבילן.
חבל ממש. נראה לי שזו אקסיומה שבסוף תפגע רק בךחצילוש
גם אם נפגשת עם בחורות שהן באמת כאלה.. אני מכירה גם לא מעט בחורים כאלה. אז מה? מה זה נותן? לא לגבי כל דבר צריך לחרוץ מסקנה דיכוטומית, אפשר לחשוב שאנשים הם שונים, בחורים וגם בחורות.. ואולי זה משהו שאתה צריך יותר להציף כשמציעים לך מישהי, שאתה מחפש הדדיות בקשר ולא להיות רק "משרת" ותשמח לדעת מה הגישה של הבחורה בעניין, רק חשוב להציג את זה בצורה שלא תרתיע... כי בסוף לא מכירים בהכרח אותך ואת הניסיון שלך עם זה..
מותר לך לא להסכים.כלי פשוט
לי יש את המסקנות שלי. לפחות כלפי עצמי אני יודע שהן לא נולדו מ2-3 דייטים וגם לא מ10. ודייטים עם בחורות מהסוג ה"מקסים" שצוין לעיל, דוסיות, מדרשיסטיות (שזה אגב הכי מסוכן) וכל שאר התארים. ושאני לא היחיד בכלל שחווה את זה.

אבל זה שלי. מותר לך לחשוב אחרת (או להעדיף להאמין אחרת.. ליתר דיוק)
השאלה מה יש לעשות עם מסקנות כאלהחצילוש
כי לי זה נשמע באמת די מייאש..
אין לך מה להתייאש. את בצד הנכון של המפה.כלי פשוט
היית רוצה שהבחורה תאסוף אותך?סבכי החשתי
ותשלם עליך בדייט? כמן מחווה כזאת, כמובן כשגם אתה באופן שיוויוני עושה את זה מידי פעם.
כן. ובעיקר אכפת לי הפן המנטלי,כלי פשוט
שאם הוא לא קיים -
כל המעשים לא שווים שום דבר.
אני חושב שמי דופק אותך אזסבכי החשתי
זה לא הבנות אלא בנים כמוני שממש לא רוצים שהבחורה תאסוף אותם ותשלם עליהם בדייט.
כאילו אם זה סך הכל טכני פסדר אני מדבר כמחווה, זה פוגע להרבה באגו
זה בדיוק מה שאני אומר. זה בעיקר *לא* טכני.כלי פשוט
זה כל הגישה הנפשית הבסיסית של הבחורות בדייטים
וגם של גבריםסבכי החשתי
הגישה ההפוכה אני מתכוון, הם רוצים לעשות את המחוות האלה, של לאסוף אותה, לשאול אם הגיעה, לדאוג למקום וכל הפוצי מוצי קוצי הזה. וגם מנטלית, להקשיב לה וכו'. ואם תשאל אותם אני לא חושב שהם יגידו שזה בגלל שמבחינתם היא במרכז🤔
בסדר. אני מסכים במידה רבה עם הניתוח שלך.כלי פשוט

לא עם ההשוואה

נכון אני חושבתהפי

הרבה פעמים שבחורה עושה את כל זה זה פוגע בגבר במקום מאוד עמוק של נתינה שרצה לתת ונלקחה ממנו .
זה יוצא ריחוק

מה שנכון לך( במידה והבנתי אותך אם לא אשמח שתסביר) @כלי פשוט לא נכון להרבה גברים אחרים.

יכולה להגיד לך שלפני (יחסית הרבה זמן)שבעקבות הרבה תלונות של גברים בפורום אמרתי לעצמי יאלה תזמי יותר (למרות שזה לא אני, אני הכי נשית).. הגבר פשוט אמר לי חצי בכעס מה את עושה?!?
אחרר הסביר אני מביא לך כי יש לי רצון אמיתי לתת לך וזה שאת דוחה אותו רק מרחיק אותי.

מאז אני מבינה שיש באמת גברים שיש להם רצון אמיתי לתת והם נהנים מזה, זה ממש כואב להם שלוקחים להם את התפקיד , כן כן.
והם לא נותנים רק בשבילי זה גם גורם להם להרגיש טוב .
זה לא סותר שאני צריכה להיות אכפתית אליו ולהוקיר לו תודה על מה שעושה וגם לראות מתי לא נוח לו לעשות.
חוץ מזה שום שירשור שתפתח או תפתחו לא יבאס אותי יותר אני באמת מאמינה ברצון תמים של גבר לתת

ואגב השירשור הזה איך שהוא כתוב לא משנה כמה אתה בן אדם טוב , פוגעני מאוד.
מצייר את האישה בצורה נוראית שלא בצדק (ככה אני לפחות מרגישה) לבנות מאוד קשה לקבל הרבה יותר קל לי לסרב.
לאפשר לגבר להעניק לי זה לא הטבע של נשים שלא תטעה.
זה שגבר אומר את זהחדשכאן
לא מרשה שלאישה להגיד אם זה נכון או לא נכון 😡

נצלניות
לא הבנתי מה אתה רוצה תסביר ואל תזרוק דבריםהפי
לאוויר
בנות 🙄חדשכאן
גם אני לא הבנתי מה אתה אומרסבכי החשתי
אולי אני בת חח
אין הוכחה יותר טובה מהמציאותסבכי החשתי
הנה יש לנו כאן בחורה שלקחה ברצינות תלונות של כמה בחורים פה בפורום, יישמה, וגילתה שמדובר במיעוט. זה לא מוריד מהלגיטימיות של ההעדפות שלך @כלי פשוט, איך שאתה רוצה שיראו הדייטים והזוגיות שלך ראוי לריספקט. אבל אני חושב שזה בהחלט מוריד מהלגיטימיות של כל האור השלילי שאתה מטיל על בנות ישראל אחי.
@הפי חבל שלא אמרת זאת קודם, דמיינתי אותך מפילה את המקרופון והולכת, עם משקפי שמש ומכונית מתפוצצת מאחוריך, לא טורחת להסתכל לאחור, או לכסות את האוזניים.
עשית את זה, שמת סוף למלחמת המינים, הרשי לי להצדיע לך
There's no need to be humbleסבכי החשתי
לא הצלחתי למצוא לזה משפט מקביל טוב בעברית, סלחי לי על הלועזיות
אין הייתי צריך לצפות את זהסבכי החשתי
כמו שברור שיהיה עוד מבצע בעזה קיץ הבא.
חח סתם אחשלי, הכל בבחינת מה שאמר הרמבן על האבן עזרא "ועם רבי אברהם בן עזרא, תהיה לנו תוכחת מגולה ואהבה מסותרה"

אז בעצם אתה כן מסכים שלנו יש רצון קצת יותר מוגבר לתת?
חחכלי פשוט
כן. באופן כללי. ואנחנו צריכים ללמוד בכללי לקבל. וגם מהצד השני צריכים ללמוד לתת.
כל 'מגדר' צריך להתאזן קצת לצד שחסר בו.

באופן פרטי, באידיאל, אין אופי חד משמעי, כל אחד מתנהל עצמאית על פי אופיו. אך באופן כללי - מה שכתבתי. זה מה שאני חושב.
אני לא חושבת שאין לנשים רצון לתתהפי
אני חושבת שמרוב שזה כל-כך טבוע בהן זה יקרה לבד
יש רצון ודאי. שאנחנו מפריעים לו לבוא לידי ביטוי.כלי פשוט
למה מפריעים?הפי
אל תדחי נתינה, אבל כשיש חלל - מותר לך למלא אותו.כלי פשוט
ולא רק מותר, אני חושב שחשוב שתמלאי אותו. במסגרת היכולות והכוחות שלך.
ברור שמותר ליהפי
זה מובן
אני לא חושב שההסתכלות הזאת, גם היא נכונהadvfb

צריכה לנהל את קבלת ההחלטות שלנו. נראה לי שזה לא בכלל קשור לשאלת המוטיבציה..

אם רוב הבנות כאלה - אז במידה ואני לא מתחבר לזה אני לא יצא עם אותו רוב של הבנות במידה וזה מוצא חן בעיני אז אני אזרום עם זה... איך זה אמור להשפיע עלי אם לצאת עם אלמונית או פלונית? 

דייט בטרמפיאדה לגיטימי?נתקה

ככה...

השבוע נתקעתי עם מישהי דוסה באיזה טרמפיאדת חור

בצפון השומרון.. אני חושב חיכינו שם איזה 20 דקות

והיא הייתה שם עוד לפני

עכשיו הייתי מאוד עייף.. מאוד..

מה שקצט מנע ממני לפעול..

כלאחר מעשה..

לגיטימי לדעתכם לדבר עם בחורה בטרמפיאדה

ולהחליף אח"כ מספר או פרטים וכו, אם..

ממה שהיא משדרת היא מעוניינת לדבר איתך?

כ"כ.. בהנחה והתשובה היא כן..

האם לדעתכם שיחה כזו יכולה להלחיץ?

מה הדרך הנכונה חפתוח שיחה כזו?

האם זה אומר עליה שאולי היא מתלבשת כמו דוסה אבל היא לא דוסה באמת?

האם בכלל כל התפיסה הזו זה חוסר אמונה בה' שיישלח לך עד אליך את המיועדת?

על המשפט האחרוןעיונית

הוא שלח עד אליך את המיועדת ותקע אתכם חצי שעה בטרמפיאדה שוממת, מה אתה עוד צריך? שהיא תכרע ברך בפניך?

הכוונה, לא מחייב שזו באמת היא, אבל אתה לא יודע איך או מתי כלתך תופיע, והרבה שליחים למקום...

אז את חושבת שמותר לפרוץ את מחסום הבושה גם אםנתקה

לא נעים או מביך..

וכן ברור שזה מרגיש פיספוס נדיר..

אבל מאמין בקב"ה שלא מקפח שכר כל בריה..

אם היא רוצה להקים בית נאמן בישראל היא לא דוסית?חושבת בקופסא

יש בנות שמתאים להם שמתחילים איתן ברחוב ומביעות עניין ויש כאלו שזה לא מתאים להן. יש מתאם מסויים ביחס לציבור שאליו היא משתייכת ועד כמה דברים כאלו מקובלים והיא רגילה אליהם, אבל זה לא אומר שום דבר על יראת השמיים לכאן או לכאן.

אבל למרות שיש הבדל בין שיוך לנורמות חברתיות מסוימות ליראת שמיים, עוד לא פגשתי מישהי שלובשת חצאית ארוכה עד הרצפה, חולצת בסיס חנוקה סביב כל פינה בצוואר, ושיער אסוף בקפידה בצמה (אחרי החתונה- מגדל בבל ענק על הראש) שהיא לא קווניקית/ גבעוניסטית/ איפשהו בטווח בין לבין.

יעני, מה שרוב האנשים יגדירו דוסית או דוסית טרור. (יש עוד דרכים להתלבש צנוע, אבל הסגנון הזה מאפיין את הציבורים האלו).

שוב, לא בטוח שסגנון היכרות כזה יתאים לבחורה כזו, אבל אנשים הם לא תבנית מדויקת של הנורמות החברתיות שלהם. עדיין סביר שבחורה כזו תעדיף היכרות דרך צד שלישי כלשהו. אבל היא זורמת שניכם הרווחתם.

בהצלחה.

תודה חחנתקה

הגזמת זה נפוץ מכירה הרבההפי

שהכירו ככה

אין ספק שלא כל מי שהולכת עם חצאית ארוכה דתייה אבל הגיוני מאוד שהרוב כן

זה לגיטמי וכל השאר סרטיםadvfb

באמת שמתחילים עם בחורה לא יודעים איך היא תקבל את זה. נכון, זה חלק מהפורמט.

בכל זאת- כל עוד זה בטקט וברגישות - מותר ואולי אף מצווה להתחיל עם בחורה אם ראית לנכון

הוא שלח אותה עד אליךנפשי תערוג

לאיפה את רוצה שהוא עוד יביא אותה?

דרך אגב.

אני ואישתי הכרנו בדרך די דומה

לא טרמפידה. יותר הזוי

אבל גם מפגש מקרי

לא יהיה לך ולה מה לענות ביום הדין.אדם פרו+

הוא שלח אותך עד אליה

ולא עשית דבר.

עייף גם עשיו היה עייף

זה לא מנע ממנו לבקש אוכל

עייף זה לא תירוץ קביל בשמיים.

אתה סתם מקשקשקעלעברימבאראחרונה

מותר לדבר עם מישהי אם זה לצורך שידוך

בן עשרים ומשו+ יצא לי להימשך באמת רק לשלושה בחורותכְּקֶדֶם

אחת מהן היא ניקית כאן מי שיודעת יודעת

השניה זו האקסית של פעם

וההכי הכי זו האקסית האחרונה

היו לי הרבה יותר ידידות טובות מאשר חברים

והרבה מהקשרים שהייתי הכנסתי את רובן לפרנדזון

כל בחורה שאני מכיר אנחנו הופכים להיות חברים טובים וזהו

וזה כיף אבל מתסכל. מה יהיה טעטע

שלוש בחורים, שלושה בחורותטאבי

מה לדעתך בעצם גורם זה?

האופי שליכְּקֶדֶם

מה בו?טאבי

בכל־מקרה, על־סמך הכתוב בשרשור זה, התחושה שלי היא שיש לך מנגנון שתפקידו לעצור את המשיכה מלהתפתח בתוך קשר של ידידות. אולי זה עניין דתי (צניעות?) או פסיכולוגי (לא לחרבש את החברוּת?) ש"מכבה" משהו שהוא לא יכול להכיל כרגע, וממילא זה לא מתפתח.

אנימה

ואם לא היית הופך את הקשרים לידידוּת יכול להיות שזה היה אחרת?

זה בעל כרחי זורם לשםכְּקֶדֶם

היי מה קורה?הרמוניה

תשמע... בעיניי, הפיתרון הוא לשמור מרחק מבנות.

תפנה אליהן ביראת כבוד. תראה שתוכל להימשך להרבה בנות.

אני שומרת עיניים יחסית (וצניעות) וגבר זה דבר מיוחד בשבילי... לא בקטע שאני אתרגש מכל גבר שאני רואה, אבל יש לי יראת כבוד למין השני כי הוא רחוק, שונה, לא רגיל.

זה הכיף בצניעות, זה התוצאה שזוכים לה כשהולכים עם מצוות ה' עד הסוף.

(*אני כן רואה הרבה בנים בעבודה אבל לא שמה לב לזה כי זה במקום הענייני ופחות האישי כמו "עסוק במלאכתו")

דעתי האישית- מה שאתה מתאר הוא סימפטום ולא הבעיה ולכן לא כדאי להתמקד בו.

חושבת שכדאי לך לשאוף למחויבות ורצינות בחיים, לקחת את עצמך בידיים כזה והכל יתיישר לאט לאט בעז"ה.

אתה צודק שעיקר הקשר הוא באמת החברות, ואין סיבה שהדברים לא יבואו ביחד... אני חושבת שהנקודה היא המחוייבות שברגע שתשדר רצינות הקשרים גם יראו ככה, ויהיו יותר ממוקדים.

הכל בשמחה כמובן, בך אני לא חושדת שתהיה כבד...חח

הרבה בהצלחה ובאמונה בע"ה🙏

אני שומרכְּקֶדֶם

אופ כולכם כאן חןשבים שאני פלרטטן ויצא לי שם של לא רציני . אני פשוט חמוד ורוב הזמן אני שקט בחיים האמיתיים

כמו שאני מכיר חברים אני מכיר גם חברות בישבילי אין ככ הבדל (אני יודע זה נשמע דפוק) אבל פשוט מי שמתחבר אליי מתחבר ועם בנות כמו עם בנים יש לי שילוב של שטוטניקיות ועןמק

ברוא שמלכתחילה יש לי משיכה מסוימת לבנות אבל המחשבות שלי הן שונות

ומעניין, לאיזה סימפתום את מתכוונת?

..הרמוניהאחרונה

כתבתי משהו אבל במחשבה שניה... יכול להיות שפשוט אתה כל כך משתדל להתייחס למהות של הבן אדם שנעלמה לך המשמעות של הגוף? כי נשמע שאתה לא מתייחס לקיומו כל כך מול אנשים.

יכול להיות שמרוב שאתה לא רוצה להיות מוסח מהחיצוניות ביטלת אותה לגמרי? (אם כן זה ממש חמוד)

הסימפטום זה חוסר המשיכה אבל אם רוצים לשנות אותו עדיף לשנות את ההבנה וההתנהגות. ובאופן טבעי גם זה ישתנה. לדעתי.

ומאד מתחברת לדברים של @עלמה בשרשור

איזה כיף לקרוא הודעה כזו 🙂בחור עצוב

תתחיל להתפקסהפי

ואגב אם זה מנחם אותך גם אני לא נמשכתי לחלק מהגברים שיצאתי איתם..

אולי שווה לך לבחון איזו דינמיקה אתה מייצר עם נשים.

אצלי שמתי לב למשל שקשה להימשך לגבר שמתנהג כמו נסיכה. זה לוקח את הקשר למקום ידידותי ולא רומנטי ושם אותי במקום הגברי בקשר.

ואני בן גרוע ביותר 😂

בכל מקרה אני משתדלת לא להסתכל לגברים בעיניים .. קשה לי לשמור על מבט לאורך זמן נראה לי לא מתאים .. אולי אם תשמור על זה ה' ישמור עליך.

זהו זה הענייןכְּקֶדֶם

הדינמיקה.

בדרכ בנות שאני אוהב אני אוהב אותן כמו אחיות שלי וגם אני כמו אח שהן הכי יכולות לסמוך עליו בעולם. ורק עם 2 הדינימיקה הייתה שונה בתכלית.

מעניין הקטע שהזכרת עם העיניים. באמת עם כל האלה שהיו כמו ידידות בישבילי לא היה לי בעיה להסתכל להן עמוק בתוך העיניים, ודווקא אלו שכן היה משהו שונה אז היה לי הרבה יותר קשה להסתכל

יופי עכשיו תעבוד על דנמיקה אחרתהפי

תוכלי להרחיב בזה?ישי2

לדעת

וואלה לא לימדו אותי את זה..

מה תפקיד בלהסתכל תוך כדי דייט ומה לא

אשמח ממש להרחבה בנושא

בהצלחה רבה!advfb

אם אתה בוחר להכיר רק בצורה "טבעית" זה הגיוני

תודה שמרגיע אחכְּקֶדֶם

אבל תתפלא אחת מהשלושה הנ"ל הכרתי דרך שידוך אאאאאר

אין מטרה להרגיע דווקא, אלא גם שתרגיש טוב וגם תפעלadvfb

אבל זה הגינוי אם אתה לא פונה לשדכנים מיזמים ודברים כאלה

גם הצעות מזדמנות זה משהו שהגיונית הוא לאו דווקא מביא דייטים רבים.

לדעתי כדאי להוריד את המיקודעַלְמָה

בחיפושים מ "בחורה שאני נמשך אליה"

ל "בחורה שאני רוצה לבנות איתה בית"

ואל תדאג כשתסיר את המיקוד מהבדיקה האינטנסיבית אם יש משיכה - היא תתעצם

מבין מאת אומרת אבלכְּקֶדֶם

היה לי קשר אחד של חצי שנה והבחורה כבר רצתה לסגור וזה.. ומבחינתי על הנייר הכל טוב. בחורה נאה טובה רגישה חכמה, רצינית תורנית יש דיבור והכל. אבלל משיכה לא הייתה לי כמעט בכלל היא הייתה כבר עמוק בפרנדזון אצלי וכעסתי עלעצמי..

בכולופן היום ב"ה היא כבר נשואה והכל

ברור שזה לא מחייב שתתפתח משיכהעַלְמָה

אבל אם יש בסיס של משיכה

זה יאפשר לה לצמוח טוב יותר אם תתמקד בלברר את שאר הדברים שחשובים לך

את אומרת לו את זה בתור בחורה ..הפי

אנחנו לא חושבות על זה כמו שהם ..

זה לא נכון לגבי גברים אם אתה לא נמשך אתה גם לא תימשך בדייט מאה

אצל נשים זה שונה מאוד

לא נכון מניסיוןטאבי

וגם לגבי נשים מהיכרות עם נשים יש ויש

תראה אם הוא ראה אותההפי

פעמיים שלוש ולא התחבר זה בעייתי

יש בזה משהו אבל במקרהטאבי

שלו נראה לי זה יותר פסיכולוגי

התכוונתי לכתוב את זהעַלְמָה

ספציפית לכקדם ולא לכל גברי העולם

וגם לו, לא אמרתי להתעלם לגמרי מהמשיכה, רק להוריד משקל

כללי, ספציפיטאבי

מחשבה שעלתה לי בעקבות שרשור שהיה כאן.

מה דעתכם על התמקדות, כלומר לחפש מישהו/י "מדויק/ת", שתתאים לא' ב' ג', עונה על קריטריונים מסוימים כו', או לאו דווקא ברמת האדם עצמו, אלא ברמת מה שמחפשים בקשר, שייראה כך ולא אחרת וכן הלאה,

לעומת לא להציב (כמעט) שום פילטרים מההתחלה, ולתת לדברים לזרום ולראות מה הולך?

חושבני שככל שה"אני", עולם הרגש והמציאות נתפשים כיותר מוצקים ומוגדרים, ממילא הצורך שדברים לא יבלטו מבעד למסגרתם.

אבל ככל שאני חושב על זה, הרי אין לנו שום מושג לאן הזוגיות תתפתח, איך אנחנו והמציאות ישתנו, ואם לצאת מנקודת ההנחה האחרונה, הרי שאין שום משמעות לחיפוש דברים ספציפיים.

שאלו אותי פעם "מה אני מחפש" או "איזה סגנון אתה מחפש", well, מאיפה אני, או מישהו בכלל, אמורים לדעת? התחברתי לאנשים שקטים להפליא ורועשים להפליא, עדינים ורגישים וגם מחוספסים ועוצמתיים, אנשי רוח ואנשי חומר, פדנטיים ומבולגנים, וחוץ מזה, מאיפה אני יודע מה אני צריך?

בסך הכולל נראה שאנשים מחפשים או משהו נורא, נורא מדויק וספציפי, או "מחפשים" משהו כל־כך כללי ובנאלי שבזבוז זמן בכלל לבטא אותו ("מחפשת בחור דתי נחמד ששואף להקים בית נחמד". "שלום שדכן, אני במקרה גם מחפש בחורה נחמדה להקים בית נחמד." "ביררתי עם הצד השני, אבל זה לא נראה להם מתאים. אין לי כרגע רעיונות נוספים." ...........................), או שאין להם מושג.

מה אתם חושבים? דונו ונמקו את דעתכם.

לדעתי מאוד תלוי גיל - ככל שמצליחים להכיר ולמצואפ.א.

זוגיות ולהתחתן מאוד צעירים, ככל שיש פחות "כוויות" ואכזבות מניסיונות חיים "שמשאירים סימנים" - כך יש פחות דרישות והגדרות ורשימת מאפיינים שהצד השני צריך להתאים אליהם, והרבה יותר פשוט וקל להכיל, לקבל שונות, להתחבר לאופי שונה …

קודם כלפצל"פ

יש עניין של התאמה כלשהי בערכים ובכיוון של הבית שרוצים לבנות

אחרי זה, זה באמת מאוד תלוי אדם נראלי

אתה אדם שנצליח להתחבר להרבה סוגים

יש אנשים שלא יצליחו להתחבר לסוג מסוים של אנשים או לאנשים עם תכונה מסוימת

לא חושב שזה צורך בהתאמה מדויקת כמו גם ניסיון חיים ההיכרות עם עצמך

ברו יודע אנגליתכְּקֶדֶם

ברוטאבי

דברים שלדעתי חשוביםמילה בסלע

גיל

רמה דתית באיזור טווח רחב, לדוגמא אני לא אחפש לצאת עם מסורתית כי זה ממש עולם אחר.

יש עוד כמה דברים שכדאי לדעת לפני שנפגשים כמו תמונה (אף בחורה לא מגיע לה להרגיש בדייט ראשון עם מישהו שאיך שהוא ראה אותה הוא נכבה)

אבל בגדול צריך לבוא פתוח ואני מסכים עם בסיס הדברים.

יש דברים שמאוד חשובים אבל אי אפשר לדעת עד שבאמת מכירים.

לי למשל חשוב כנות, יושרה ואחריות אבל זה משהו שצריך להכיר כדי לדעת.

"מחפש בחורה עם כנות, יושרה ואחריות"טאבי

"אה, בעצם אני קלפטומנית שקרנית פתולוגית שאוהבת להמציא גוזמאות לרוב, נראה לי שפחות יתאים"

כאילו...

התכוונתי שזה בהכרות לעומק...מילה בסלע

בגדול מסכים איתךadvfbאחרונה

ובכל זאת, יש פעמים שדברים מסויימים מושכים לבנאדם את העין, או עוזרים לו לממש את עולם הערכים שלו ולכן בנאדם בוחר בהם. זה הגיוני לגמרי.

יוצא לכם להרגיש גזענות בשידוכים?פתית שלג

ישהפי

לי בעצמי יצא לשדך מישהי.. הבחור מאוד רצה אותה התלהב מהפרטים מהתמונה גם בחורה יפיפיה .. באמת זכיה בפיס.

הבחורה גם אמרה כן ..

אחרי שעה רושם לי רגע שכחתי לשאול היא אשכנזיה?

אמרתי לו האמת שלא יודעת מה העדה ..אבל אם התלהבת מהפרטים והיופי שלה מזה משנה?

אבל אבדוק בקיצור אמרה לי שהיא לא .. ואז הוא רשם שהוא מחפש רק אשכנזיה.

כל-כך כעסתי עליו שהוא לא אמר לפני ..

התקשרתי בדמעות לבחורה שבסוף הוא לא רוצה באמת חורבן בית מבחינתי .

לבחור אמרתי אתה ומשפחה שלא יתקשרו אלי יותר בחיים חתיכת גזענים .

ואם אתה קורא פה אתה חתיכת עלוב

( כן נתקלתי שבחורים אמרו מעדיף ככה וככה אבל לא יפסלו .. או מאוד חשוב לי מישהי שמתפללת עדות המזרח .. אבל לא להגיד מראש כאילו זה משהו כל-כך בסיסי .. ולהתנהג ככה גועל פשוט איכס)

יש בהחלט עוד מקרים כאלה

אבל איך אני אומרת ככל שהמשפחה יותר סטיגמטית וגזענית ככה היא גם יותר מסכנה)

האמת ורק האמת גם אם היא כואבתשנונימי

ערב השואה אחוז היהודים האשכנזים היה 92% (ורבים מהם היגרו לאמריקה לפני המלחמה),

לעומת 8% מזרחים (כמיליון 1 במספר סה"כ וחצי מהם מרוקאים).

האשכנזים היוו את המרכז הרוחני בתקופה זו ואירופה מאוד הושפעה מכך.

(שווה מאוד להסתכל על התפתחות אוכלוסיית מדינות ערב מאז שהוקמה מדינת ישראל בהשוואה לאירופה).

מסיבה זו התגלות ה' הייתה דווקא שם, ב"ברב עם הדרת מלך" והבעל שם טוב עשה מופתים רבים,

ולאחר מכן גם תורתו תלמידיו וזרעו הוא רבי נחמן מברסלב.

בכלליות האשכנזים זכו יותר, יותר תורה, ספרים, צדיקים ויותר חכמה ולב.

אך, על הבעש"ט ועל רבי נחמן הייתה התנגדות קשה מאוד, ונגרמה לנו גם השואה הנוראה.

כשאנחנו מסתכלים בכלליות אכן לספרדים יש חיסרון.

אך לפרט אנו רואים הרבה בני עדות המזרח שזכו להתקרב לה' ולתורה באמת,

ולעומתם גם בני עדות אשכנז שלא זכו ואפילו נפלו לטעויות גדולות רחמנא ליצלן.

ובנוסף לכך עדויות רבות מספרי חסידים משנת 1700 ואילך,

רבים מחסידי הבעל שם טוב נשאו נשים ספרדיות, ולהפך.

ולרוב חצי חצי תמיד נמשכו אחרי הצד האשכנזי כי הוא הרוב המכריע.

בתקופת הראשונים זה הפוך - עיקר המרכז בספרד ולאקעלעברימבאר

באשכנז (וגם פרובנס יותר קשורה לספרד מאשכנז). ועובדהש כל אשכנזי לומר קודם את השו"ע ורק אחר כך את המפה של הרמ"א.

נכון שבתקופת האחרונים עיקר מרכז העם היהודי נדד מספרד לאשכנזים, אבל עדיין הספרדים יותר שימרו את הארצישראליות, ולא במקרה בארץ ישראל כיום (איפה שכלל ישראל האמיתי נספר כי יהודים בחו"ל לא קובעים את כלל ישראל) זה חצי על חצי וייתכן רוב לספרדים.

אצל הספרדים לא היה צריך תנועת חסידות כי הקבלה היתה נוכחת בחיים והת"חים לא היו מנותקים מהעם , בעיות שהחסידות התמודדה איתם. מצד שני זה גרם לכך שהספרדים לא זכו לייתרונות של החסידות. כך שכל עדה והייתרונות שלה.

ערב השואה לא מייצג דבר, כי מאה שנה לפני השואה מספר האשכנזים והספרדים היה שווה, פשוט באירופה היה יותר רפואה ופחות תמותת תינוקות אז הם התרבו תוך 100 שנה פי 5, בעוד שבארצות המזרח לא היתה מערכת בריאות. אם שיעור ההתבוללות כיום ימשיך בארהב - תוך 100 שנה יהודי העולם יהיו חצי ספרדים חצי אשכנזים.

אומרים שכשהבעשט הגיע לאיסטנבול הוא אמר שראה אצל היהודים הספרדים שם נשמות של תנאים

מי שפוסל רק על פי צבע שיער או דעות קדומותשנונימי

זה הפסד שלו.

ואם אין שכל לחפש מעבר לזה...

אז שה' יתן שכל - וגם לנו.

לא בא להצדיק את ההתנהלות שלורודף מצוות
עבר עריכה על ידי רודף מצוות בתאריך ו' בכסלו תשפ"ז 19:36

אך באופן כללי זה שאדם שכח לברר מראש לגבי פרט שחשוב לו מאד, זה דבר שיכול לקרות. ואם זה תנאי סף מבחינתו, עדיף שלא יתחיל לצאת איתה מאשר שיצא לפגישה אחת ויחתוך.

ממש לא מתרגש מזהבחור עצוב

אגב, יותר נתקל בזה אצל בנות מבנים. בד"כ כי לא רוצות לשנות את המנהגים שלהן יותר מדי.

אריק מהדרום

העונש של הגזענים שמניחים להם לנפשם, שיתמודדו.

לשמחתי לא מצד העדהאביעד מילוא

אבל כן סוג של "גזענות" או יותר נכון יחס קצת צונן על רקע היותי דוס.

יש הבדל בין העדפה אישית לעדה מסויימת ובין גזענותרודף מצוות

לגיטימי לחלוטין להעדיף בן/ בת זוג מעדה מסויימת. או להחליט שלא לצאת עם בני עדה מסויימת.

פערים עדתיים קיימים גם היום, ובהצטרף לכל מיני פערים אחרים שמתגלים בתחילת קשר או בתחילת הנישואין - הם יכולים להוביל לקשיים משמעותיים.

אני אישית יצאתי רק עם בנות שהן לא מהעדה שלי, ואף התחתנתי עם אחת מהן. אך חששתי מאד מהעניין ובצדק. והיו לי גם הצעות שסירבתי להן בעיקר על הרקע העדתי.

גזענות בין יהודים לעומת זאת, אינה לגיטימית, אך בדרך כלל לא נוגעת לענייני שידוכים.

מנטליות אשכנזית/ספרדיתadvfb

מאוד תופסת מקום בעיני,

גזע, למי אכפת?

לא הייתי קורא לזה גזענות.קעלעברימבאר

יש אנשים מחפשים מישהו גבוה, יש כאלה מחפשים מישהו רק עם אופי ספציפי, ויש כאלה שמחפשים מישה מעדה מסויימת.

זכותם אם זה מה שעושה להם טוב. רק הפסד שלהם אם זה גורם להם לצמצם את האפשרויות. כמובן לעיתים יש דפוסים טבועים בנפש שקשה לשנות ולא תמיד חכם להלחם בהם אבל שווה לנסות. אדם בכל מקרה לא צריך להרגיש רגשי אשמה שנרתע מהצעה מעדה מסוימת

מה?הפי

יש הבדל בין העדפה אישית לבין דעה קדומה.

בחור נמשך לבחורה, מתלהב ממנה ומאוד רוצה להכיר אותה. ברגע ששומע מה העדה שלה, הכול השתנה. מה בדיוק השתנה בה? הרי היא נשארה אותה בחורה.

הוא לא פסל אותה בגלל חוסר משיכה או חוסר התאמה, אלא בגלל המוצא שלה. וזו בדיוק מהותה של דעה קדומה

אף אחד לא חייב לצאת עם אף אחת, אבל העובדה שדפוסים מסוימים טבועים בנו לא הופכת אותם ללגיטימיים.

לפעמים אדם צריך לבחון את הדעות הקדומות שלו במקום להצדיק

אותן..

צודקת.קעלעברימבאר

דיברתי יותר על פסילה על מראה ממשי או על מנטליות ממשית.

פסילה רק על עצם העדה זה שטות גמורה

למה שטות גמורה?רודף מצוות
עבר עריכה על ידי רודף מצוות בתאריך ח' בכסלו תשפ"ז 9:33

אם מדובר בבחור שמגלה כעבור חצי שנה שהבחורה איתה יוצא היא אשכנזייה - זו שטות לחתוך.

אך לפסול בשלב ראשוני כשמגלים שהעדה היא לא כמו ההנחה הראשוית - זה הגיוני, (אם כי עלול מאד להיות לא יפה או מנומס).

זה לרוב נובע מחשש אמיתי מאתגרים משמעותיים על רקע פערים עדתיים:

בראש ובראשונה מנטליות שונה (שזה עיקר העניין),

אך גם פערים בנושאים אחרים:

  • ציפיות שונות ביחס לתפקידי הבעל והאשה,

  • נורמות והתנהלויות של ההורים והמשפחה,

  • עניינים שקשורים ליהדות - כמו מנהגים, הלכה, דפוסים שקשורים לעבודת ה', ואפילו הגייה.

  • אפילו פערים קולינריים יכולים לתפוס מקום אצל חלק מהאנשים.

נ.ב. אני ממש לא קורא להימנע מנישואין בין עדות, אני דווקא רואה בכך ערך חשוב, ונשוי בעצמי לאשה שאין לי איתה שום חפיפה עדתית. אך זה לא מתאים לכולם.

חשש בדברים שכתבת, לא ביחס לעדה עצמהadvfb

גם לפי דבריך,

העדה היא סימן - לא סיבה!

סימן שאולי יש מה לחשוש, וסיבה לפערים אפשרייםרודף מצוות

לפחות בחלק מהמקרים העדה היא הסיבה לפערים, אם לפעמים גם שמתגלים פערים העדה היא סימן ולא סיבה.

לא לאadvfb

אתה צודק בזה:

גם אם היסטורית זה שאנשים שונים נולדו להורים ממוצא מסויים

אתה עדיין לא יכול לומר שהסיבה לשלול היא העדה. העדה עצמה לא משנה בשום דבר.

לפעמים שלא מכירים יש חשש.

לכן עדה בתור סיבה, לא בתור חשש - זאת שטות.

לא הבנתי, אתה טוען שאין קשר סיבתירודף מצוות

בין העדה שלי ובין צבע העור שלי, למשל?

או בין העדה שלי ובין הנורמות הנימוסיות של המשפחה שלי?

בוודאי שיש!

זה נכון שלא מדובר בתכונות עצמיות פנים פנימיות שנוגעות לשורש הנשמה, 😅

אך קשר סיבתי כלשהו בוודאי ישנו.

אולי אתה נתפס למשמעות המצומצמת של 'עדה', בתור שאלה היסטורית גרידא שנוגעת למיקום הגיאוגרפי של הסבתא או הסבא רבא רבא, אך רלוונטי הרבה יותר לדבר על 'עדה 'במשמעות הרחבה יותר, של זהויות וקשר למסורות שמשליכים לרוב גם על תכונות מסויימות, של האדם וגם של משפחתו.

טוב, לאחר שקראתי שוב וניסיתי לעמוד על דעתךרודף מצוות

אני לא חושב שיש מחלוקת ביננו. תקן אותי אם אתה חושב שאני טועה.

בסוף שלילת עדה מסויימת נובעת מפעלים יוצאים של ההשתייכות העדתית, ואם היא על בסיס עצם העדה בלבד - היא אכן שטות.

כך או כך, היכרות ראשונית עם בן/בת של עדה אחרת לא בהכרח מפיגה חששות רלוונטיים. אני מעריך שרוב הפערים העדתיים דווקא מתחדדים אחרי החתונה.

בנימה אישית, אני דווקא ציפיתי לאתגרים משמעותיים בנושא אחרי החתונה, אך בפועל ב"ה חששותיי התנדפו, ואני באופן אירוני משוכנע שדווקא היה לי ולאשתי פחות קל לוּ היינו שנינו מאותהּ העדה.

אך אני מעריך שהמקרה שלי לא מייצג מאד, ויודע על זוגות שאצלם ההתמודדות לא היתה פשוטה.

נכון אין מחלוקת בינינוadvfb

חשוב לי היה לנסח שהעדה היא לא סיבה אלא סימן לחשש.

אני מבין עכשיו שכוונתך היא ככל הנראה לטעוןרודף מצוות

שההבדל בין גזענות - שהיא לא לגיטימית ובין

העדפה אישית/ חשש מפערים על רקע עדתי - שזה לגיטימי, הוא שבגזענות העדה היא סיבה ל'התנגדות' אך גשמדובר בהעדפה לגיטימית של עדה מסויימת, העדה היא רק סימן.

לדעתי, העיסוק בשאלה של סימן מול סיבה אינו מאד רלוונטי.

הרי אני מנחש שאם נתחקר אנשים (דתיים לפחות) שאשכרה מחזיקים בדעות גזעניות דוחות ולא לגיטימות כלפי עדות אחרות בעם ישראל, הם ינסו להצדיק את עמדתם על בסיס נימוקיים שלא נוגעים לסיבה.

הם לא יטענו שאתיופים הם נחותים אשכנזים כי הם אתיופים, אלא כי הם פרימיטיביים.

גזענים יטענו שייקים הם חסרי רגישות, או שמרוקאים הם חסרי אינטלגנציה, שפולנים הם אליטיסטים, שמרוקאים הם עצבניים, שכורדים הם חסרי אינטלגנציה, שתימנים הם חסרי תרבות או פקפקו ביהדותם של רוסים רק על בסיס המבטא.

בכל המקרים האלה ושכמותם העמדה הגזענית (הפנים-יהודית) אינה טוענת לנחיתותם העצמית של בני עדה כזו או אחרת, (=סיבה) אלא מייחסים באופן כללי חבני עדות מסויימות תכונות שליליות על בסיס דעות קדומות מקוממות ובזויות (=סימן).

איך שלא יהיה, גזענות כזאת אינה לגיטימית,

אך העדפת עדה מסויימת כשזה מגיע לזוגיות ' בהחלט יכולה להיות לגיטימית.

יכולה להיות לגיטימיתadvfb

שמדובר בחשש לגיטימי ;)

מפה, שכל אחד יקח את זה לעולם הערכים שלו.

הניסוח של סיבה וסימן בעיני משמעותי גם אם גזעניים לא יודו בזה שהמוצא אצלם היא סיבה. סוף סוף, זה הדבר הרע שבגללו הם גזענים.

כן,טאביאחרונה

אני חושב שזה חלק מרעיון חיפוש על כמה שיותר התאמה בפרטים "שטחיים" וקלים להגדרה.

ייתכן שיש אנשים שמוצפים במיליון הצעות וכדי "להתמקד" אז חותכים על דברים שאפשר לדעת עוד לפני שנצרכים להשקעה רגשית כלשהי, גם כשזה לא בהכרח הגיוני או אומר משהו.

ואז הבנתי שהוא נגדי. 😵נגמרו לי השמות

הוא בעצם נגדי ולא בעדי כמו שחשבתי כל הזמן.

הוא מציג מצג שווא, תרתי משמע.

מציג ש"אני כאן בשביל להועיל, בשביל לעשות לך את החיים יותר טובים ומאושרים וקלים"

אבל הוא רוב הזמן משקר.

ואז אמרתי לעצמי רק להתבונן

להתבונן בו, ובי, ובהאם הוא באמת בעדי? האם הוא באמת גורם ליותר אושר?

והתחלתי רק להביט.

פעם אחת הבטתי וראיתי שבאמצע שיחה מאוד משמעותית עם הילד הוא הפריע לי. ותפס את מקומו של הילד. ובעצם בא על חשבונו. ועל חשבוני. ועל חשבון הערך שלי באימהות.

המשכתי להביט, מה היה לו כ"כ דחוף להפריע לי כך לקשר עם הילד? אז הוא ענה: "אה בטח שזה חשוב. הרי שמעת "ביפ!" של הודעה, או צילצול, או אפילו לא שמעת כלום רק ראית אותי - את הריבוע השחור הזה שאני."

הטלפון שלך.

המסך.

המסיח.

שכל הזמן גורם לי להיסח.

באמת כששמו כן הוא אמרתי לו: "אתה מסיח. ואתה ממסך. אתה מסיח אותי מהחיים האמיתיים שלי. ואתה ממסך את כל מה שבאמת חשוב.

אתה הטלפון שלי.

אבל אני הבנתי אותך, אתה רק מתחפש שאתה בעדי בעוד רוב הזמן אתה ממש נגדי.

ונכון שיש לך גם בני משפחה אחרים בדמות מסכים אחרים, אבל אתה הראש. אתה הכי.

וכולכם באתם אליי לשם מה? 

איך אני אזכור איתך מה עיקר ומה תפל?

אני רוצה לזכור שקודם העיקר.

ורק אח"כ התפל, כשיש פנאי.

אבל אתה? אתה כל הזמן משקר לי אחרת.

פעם אתה אומר לי שהודעה באיזו קבוצה נידחת יותר חשובה מההתלהבות של אחותי כשמספרת לי משהו, ואני מקשיבה לך, והולכת אליך, ולא אליה. גם אם עצרת אותי באמצע. אני הולכת שבי אחריך.

אתה באמת שובה, אבל במובן הרע של המילה, אתה לוקח בשבי את הערכים ואת האידיאלים ואת מה שעיקר ואת המהות ואת מה שחשוב לי!"

ופעם אחרת אני מדברת עם חברה פנים מול פנים ואז אתה שוב עושה את זה. הפעם אצלה. והיא עונה או מתעסקת וגוללת עוד ועוד, ופעם אני, ואיפה השיחה פנים מול פנים שלנו נעלמה? למה אתה תמיד מקום ראשון בעצם? למה אתה תמיד בא על חשבון ההווה שלי והחיים האמיתיים שלי?

וכשאני ממשיכה להביט אני רואה שפעם אחרת אתה פשוט גונב לי את הזמן. כן. אתה לא רק מסיח ולא רק ממסך אתה גם גנב.

פעם רציתי לכתוב עליך פתק "גזלן זמן" וככה להשאיר אותך בצד, בפינה. עם השלט שראוי לך.

אתה יודע כמה זמן גזלת לי בחיים?

למשל יום שישי, שהוא כ"כ קצר, ומה אני צריכה את כל הגלילה האינסופית הזו בך ואז להגיע עם לשון בחוץ ולחץ אטומי לשבת?

ומוצאי שבת, ורק יצאה השבת וכבר אתה אומר לי: "הו תראי כל מה שהפסדת! מהר מהר תתעדכני ותמשכי ותגללי עד לפנות בוקר כי הרי יש כ"כ כ"כ הרבה מה..."

ואתה גוזל לי זמן עם המשפחה שלי. וזמן לעצמי. וזמן למחשבות. וזמן לעשייה.

כן, אתה גורם לי בעצם להיות צרכנית בלבד

ולא יצרנית

מי אתה? אתה באיזו תחבולה לעשות את כולנו צרכנים?

ואיפה כל היצרנים שבנו?

אנחנו כבר פחות ופחות יוצרים. מעצמנו. ורק צורכים. אותך. וממך.

נהיית המורה שלנו, הרב שלנו, המנהיג שלנו. אתה מחליט הכל, ואנחנו אחריך, כן, שבי אחריך...

אתה חושב שזה כל מה שראיתי בהתבוננות עליך? לא. מסתבר שיש לך עוד הרבה רע בשרוול, במסך. כזה ריבוע קטן אתה וכ"כ מזיק?

אתה יודע למה עוד אתה גורם לי?

אתה גורם לי לחיות במקטעים. הכל מקטעים ולא מסודר.

אתה משליך את הסדר והבהירות לפח וכל הזמן מורה לי לעבוד במקטעים.

"אוקיי אז תבשלי, בסדר, אני לא מונע ממך, בבקשה - תבשלי".

ואז אני מבשלת. אבל אז - אתה שם. על השולחן, או קרוב, ומצפצף, וגם שאתה על שקט אתה עדיין שם קורא לאצבעות ללחוץ עליך ולראות "מה פיספסתי בזמן שהכנתי את התבשיל הזה?"

ואז ככה במקטעים במקום לבשל רצוף - אני אומנם מבשלת - אבל כפול 2 מהזמן וכפול 10 בחוסר ריכוז ובחוסר פניות, והכל בגללך.

המקטעים הבלתי פוסקים האלה, בכל נושא שהוא ולא רק בבישול, כשאני באמצע עשייה אתה מגיע וקוטע.

והמקטעים האלה הם כ"כ מבלבלים

אין ריכוז

אין בהירות

אין פניות

אין צלילות הדעת

אין ישוב הדעת

יש הסחה

יש בילבול

יש מיסוך

מקטעים מקטעים כאלה שגם מבלבלים 

וגם מסיחים מהחיים עצמם

וגם טורדים כשכבר כן עושים משהו אחר

כי "מה עכשיו אני מפספסת"? 

אז תמיד יהיה הלחץ הזה להספיק ולא לפספס במסך שום דבר, בשום תחום

כאשר במהות בעצם מפוספסים החיים עצמם.

אז נכון, רציתי לכתוב עליך "גזלן זמן"

כי הבנתי והבנת גם אתה כבר שלא רק זמן אתה גוזל

אלא גם ריכוז, גם חיים, גם מהות, גם חשיבה, גם יצרנות ולא רק צרכנות, גם החלק הגבוה באדם, אדמה לאלוק, הרי כמה יצרתיות ועוצמות יש בנו כבני אדם!

אבל אתה כמו במזימה כלל עולמית לנתק אותנו בני האדם מעצמנו בכוח.

אבל בכוח מפתה שמתחפש לטוב.

ממש כמו עשיו אתה בפרשת השבוע. רק מתחפש לטוב. אבל אתה רע.

אז אולי עד שבאמת אכתוב עליך איזו מדבקה כזו של גזלן זמן (ואולי לא מדבקה אבל לפחות בראש שלי?), לא משנה, בינתיים החלטתי להתחיל בפועל:

קודם כל לזהות שאתה נגדי. רוב הזמן. ולא בעדי. ואתה לא תעבוד עליי יותר!

ואז כל יום לראות: מה יש לי להספיק היום?

ומה חשוב לי שאעשה ושיקרה היום?

ורק אחרי בירור כל הרצון

ורק אחרי בירור כל המהות של החיים עצמם

ורק אחרי כל ההספקים גם שכל מה שיש לי להספיק טכנית -

רק אז אפשר להקדיש זמן תחום גם לך, הטלפון, המסך. וגם אז לצרוך בך רק תוכן שמקדם אותי.

אבל הבירור הזה הוא כבר נפרד ואני אמשיך להתבונן גם בו, אבל קודם כל זה.

אז לפחות להיום, אנסה את זה.

כי זה חשוב.

כי אני רוצה בעצם להיות בעדי

ולא נגדי.

כהתחלהנגמרו לי השמות

לקחתי לי 3 תחנות קטנות ביום.

א. לקחתי לי את ברכת המזון.

ממש לשים אותך בחדר אחר בזמן הזה, או מינימום לכסות אותך במגבת שלא אראה אותך - ולברך.

ב. לפחות בשיחה אחת שלי במהלך היום אני משוחחת רק עם מי שמולי - ואתה או בחדר אחר או מכוסה במגבת. שלא רואים ולא שומעים אותך.

ג. בבוקר או לפני השינה להביט החוצה לשמים ופשוט לנשום את האוויר, להביט, ולהינות מיופי הבריאה, אפילו דקה אחת כזו. כשאתה לא נמצא ולא נוכח ולא בהישג יד ועין ואוזן בכלל.

ורחוק מהעין ורחוק מהאוזן ורחוק מהיד - רחוק מהלב.

כצעדים ראשונים זה עולם ומלואו לברך בפניות הזו, לדבר בפניות הזו, לנשום בפניות הזו, חיים!

איזה כיף לחיות באמת

את החיים עצמם 😊

אשרייך על מה שכתבתאביעד מילוא

האמת שזו די הרמה להנחתה לכנס של ארגון "לעורר ליבי"

תודה,נגמרו לי השמות

לא הכרתי את הכנס הזה, רוצה לספר עליו קצת?

אנסה להסביראביעד מילוא

הכנס של לעורר ליבי בא לחזק את מי ששם סינון והגנה על הטלפון או עבר למכשיר כשר. זה כנס שבא לחזק ולעורר מודעות לסכנות שבמכשיר. הכנס מיועד לדתיים לאומיים. והוא מתקיים בשני אירועים שונים (אחד לגברים ואחד לנשים)

ואפשר גםנגמרו לי השמות

לזכור בתוך סימן היכר עם הומור:

"צדיק, כבר הנחת?" (תפילין)

"צדיקה, כבר הנחת?" (את הטלפון בצד)

וככה נזכור בכל יום האם כבר "הנחנו"

יישר כח יפה מאודצמר-ארד

וואוו זה באמת יפה מאוד !!!

בהתחלה לא הבנתי למי זה מופנה

יישר כח

יש כמה צדדים למסךמשה

עוצמת ההתמכרות שלו היא בעיקר בגלל היכולת המטורפת שלו והעוצמה שלו. והתועלת שבו.

רק שעכשיו אני עושה משהו אחר.....

בדיוק כתבתי לך בפורום נשו"טנגמרו לי השמות

ורואה שכתבת גם כאן אז אעתיק גם לכאן את התשובה

נכון,

כמו בהרבה דברים שיש להם פוטנציאל טוב גדול וגם פוטנציאל רע/פגיעה גדול ותלוי בנו בעצם לאן ניקח את זה.

ניסיתי להתייחס לנקודה הזו בפסקה שכתבתי בסוף: "ורק אחרי כל ההספקים... - רק אז אפשר להקדיש זמן תחום גם לך, הטלפון, המסך. וגם אז לצרוך בך רק תוכן שמקדם אותי.

אבל הבירור הזה הוא כבר נפרד ואני אמשיך להתבונן גם בו, אבל קודם כל זה."

כלומר התייחסתי כאן לעצם הגזילה של הזמן שבאה על חשבון דברים אחרים וחשובים לנו, ערכים שחשובים לנו, מהות ומטרות והחיים עצמם, שהרבה פעמים המסך (ובעיקר הטלפון במקרה שעליו כתבתי אישית) פשוט שואב ושובה וגוזל את הזמן שלנו לחיים עצמם.

וברור שכשכן מקדישים זמן למסך (לטלפון במקרה הספציפי הזה) יש בו פוטנציאל טוב ופוטנציאל פחות טוב והכל תלוי בנו מה ואיך נשתמש בו ולא רק כמה.

כלומר אחרי הכמה שלא יבוא על חשבון החיים עצמם, אתקדם גם לאיך ולמה בתקווה ובהשתדלות שגם המה וגם האיך יהיו תמיד ממוקדים רק לטובה ב"ה.

(כמו בעצם הכתיבה כאן של הפוסט הזה שבו השתמשתי במסך, ובתקווה שלטובה, והמיקוד שלי מול עצמי שזה יהיה במקומות כאלה שהם לטובה ועם תועלת ולא במקומות חסרי טעם וחסרי תועלת של גלילה אינסופית במשהו לא מקדם ולא תורם או חלילה במקרים יותר גרועים של שימוש במרחב הזה לרעה חלילה או כל תחום אחר שבו ניתן להשתמש באותו טלפון או באותו מסך גם לטובה וגם לרעה חלילה).

כאשר המטרה המרכזית שהייתה לי בהתבוננות הזו היא ליצור מציאות שבה אני האדם שולט ומנהל את המסך (הטלפון כאן) ולא הוא מנהל אותי ולא הוא שולט בי ובזמן שלי.

וזה כמובן נכון גם למה ולאיך - כל עוד אני מנהלת ושולטת במה ובאיך והמה והאיך לא מנהלים אותי - מצוין.

פשוט לצערנו הרבה פעמים המסך, הטלפון, שואב גם זמן, גם מה וגם איך והוא בעצם מנהל אותנו ולא אנחנו אותו (בתחפושת כמובן שאנחנו כן, אבל זה רק מצג שווא כאמור כמו שניסיתי להעביר בכתיבה).

עכשיו הגבתי לך גם שם משה

אבל הנושא שם אחר מפה.

הטלפון הוא משאבה מטורפת של זמן בין השאר בגלל שיש ממנה תועלת. כל הקבוצות החופרות האיומות זה מקור מידע קריטי כשצריך אותו. אם מוותרים עליהן (ואפשר!) אז שולחים ילד לגן ביום שאין גננת....

אז מה את רוצה?shindov

מכל הרשימה הזו לא ברור מה את רוצה, ולמה צריך כזו רשימה ארוכה.

אני רוצה בעיקר מעצמינגמרו לי השמות

לא מאף אחד אחר - להצליח לנהל את הזמן שלי לפי הערכים שלי ולפי מה שחשוב לי באמת בחיים. ובתוך זה לזכור שהטלפון הוא גזלן זמן והרבה פעמים מתעתע. והרבה פעמים גורם לפיספוס החיים עצמם.

זו הייתה כתיבה אישית עם התבוננות על הנושא הזה כרגע, שרציתי להניח גם במרחב הזה, וכל אחד יכול לקחת או לא מתוך הדברים מה ששייך אליו.

ואפשר גם לא למי שזה לא שייך אליו, פשוט לדלג הלאה ואז לא צריך לסבול קריאה של "כזו רשימה ארוכה"

מותר לך לקבל גם ביקורת את יודעתהפי
עבר עריכה על ידי הפי בתאריך ז' בכסלו תשפ"ז 15:25

בגדול כיף לקרוא הודעות שלך לכן מרשה לעצמי אם לא תדלגי ותתעלמי

ועוד ביקורת קטנה, אם הלב שלך פתוח לקבל אותה אם את רוצה שרווקים יקראו את הפוסט שלך, עדיף שלא תפתחי אותו בסיפור על הילד שלך. כדאי להתאים את הפתיחה לקהל שאליו את פונה.

אתחיל מהתייחסות דווקא לסוף דברייךנגמרו לי השמות

כי בעיניי זה הדבר הכי חשוב: קודם כל אני מתנצלת אם פגעתי או נקטתי בחוסר רגישות במרחב הזה.

האמת שכאשר כתבתי את ההודעה הפותחת בפורום הזה (כי כתבתי אותה גם בפורום הו"ל וגם בפורום נשו"ט) הדבר הראשון שעשיתי היה לערוך בעיקר מהסוף באמת את ההתייחסות לזוגיות וילדים וכו' (אם תקראי בפורומים הללו את ההודעה תראי בעיקר בסוף הפוסט שינויים שבפורום הזה שיניתי בדיוק בשביל הסיבה הזו, של לא להכאיב חלילה או לכתוב בפורום זה משהו שלא מותאם ואף יכול לצער חלילה).

והקטע הוא שגם את השורה הזו שעליה דיברת בהתחלה מחקתי וניסיתי לערוך כך שידובר למשל בשיחה עם אח או חברה, אבל אז דווקא דיון עם רווקה שאמרה שאותה זה דווקא מעצבן שלא מתייחסים וכאילו "נזהרים מדי" לידה לא לדבר או לא לכתוב על הילד היא זו שפוגעת בה יותר ואז עדיף פשוט לכתוב ככה. אז הדיון הזה היה לי בראש (הוא לא היה אתמול אלא דיון שהלך איתי מהעבר), ובתוספת לזה שחשבתי שאולי אני מכוונת כאן על הילד של כל אחד וכל אחת גם מכאן גם בעתיד, וגם בכיוון על הילד שבנו, בכל אחד ואחת מאיתנו מול ההורה שלו והמסכים, וגם באופן של העברת העיקרון - אז בסופו של דבר בחרתי את המקטע הזה כן להשאיר כך.

ועכשיו כשכתבת הבנתי שכנראה טעיתי. ואולי באמת הייתי צריכה למחוק ולערוך גם אותו. כדי לא להכאיב חלילה.

אז באמת על הדבר הזה אני מצטערת. ובעזרת ה' שזה יהיה רלוונטי ונכון במהרה לכל אחד ואחת כאן בישועה שלמה ובמתיקות ב"ה 🙏

זה לגבי העניין הזה.

ולגבי הכותרת שכתבת "מותר גם לך לקבל ביקורת את יודעת" - כמה דברים:

א. לא ראיתי דווקא ביקורת בהודעה של shindov אליי אלא יותר הבעת תמיהה ושאלה. וגם אם כן הייתה ביקורת, כאן בכנות אני לא רואה סיבה לביקורת כיוון שכל "חטאי" היה לכתוב משהו ארוך מכדי שירצה לקרוא (או אחרים) או משהו שלא מבינים מה רציתי, וכאשר גם הבהרתי מה רציתי להעביר, גם מיקדתי זאת בהתבוננות שלי עצמי, גם הסברתי בנחת הכל וגם בהומור שבאמת לא חייב לקרוא את ההודעות שלי בכלל ואת הארוכות שבהן בפרט אם זה לא שייך ולא מדבר, הכל בסדר גמור.

אבל מעשה פסול בכתיבת ההודעה עצמה לא היה כאן לכן אין שום הצדקה לביקורת על עצם פתיחת השרשור והמסר שרציתי להעביר.

ב. בכללי מתן ביקורת בעיניי לא מקדם ודי סוגר את הצד השני. ודווקא דרך של הבעת מה זה עשה לי (כל אחד עם עצמו) ולהניח רגע את הלב ואת מה שזה עשה לי לקרוא, יכולה יותר לקדם וגם לרתום להבנה ומוטיבציה גם לשינוי בצד השני.

זה בכללי ולא רק על ההודעות האלה כאן.

וכאן דווקא כשכתבת את הסוף שלך (שאליו התייחסתי בהחלה מפאת חשיבותו) זה גרם לי לחשוב שאכן המילים הללו אולי פגעו או הכאיבו למי שעדיין אין לו ילד, ואת צודקת לגמרי בנקודה הזו, וכאן דווקא הלהבין מה השני מרגיש יותר מקדם כאן מאשר ביקורת. כי ביקורת לכל אדם כמעט תחווה בצורה שלילית ולא נעימה, ואף לא תקדם את מה שרצה מעביר הביקורת להשיג בד"כ, אלא להיפך. וכן הנכחת הלב ואיפה זה פגש אותי וכדומה יכולה הרבה יותר לפתוח לבבות ולהביא גם לתוצאה הרצויה של מי שאומר זאת.

ג. ואחרי סעיף ב בוחרת לנסות לומר זאת גם לכותרת שכתבת - המילים "את יודעת" בעיקר, אבל גם כל השורה "מותר לך לקבל ביקורת את יודעת" נחוו אצלי בצורה לא כ"כ נעימה. זה עשה לי להרגיש כיווץ כזה בבטן בהתחלה, כמו מילים שבאו אולי לנגוח או להאשים יותר או לתת הרגשה קצת שלילית. לא אומרת שהתכוונת לכך, אבל המילים ודרך ההתבטאות הספציפית הזו יצרו את ההרגשה הזו אצלי.

את לא חייבת כמובן לעשות עם המידע הזה כלום, ואף אני אישית עברתי דרך ההרגשה הזו וניסיתי אחרי שחוויתי אותה להביט קצת מעבר ואף להגיע לכל ההודעה הארוכה הזו שכתבתי לך בעצם... אז הכל ממש בסדר. באמת 🙏

וגם כן להגיד לך תודה כאן על השורה שכתבת "בגדול כיף לקרוא הודעות שלך לכן מרשה לעצמי אם לא תדלגי ותתעלמי"

כי זה באמת עזר לי להביט בצורה כוללת יותר ולהבין את המאקרו ומה שניסית בעצם להעביר לי (ולפחות מקווה שהבנתי נכון).

ד. אחרי כל האמור, אם את ועוד גולשים נוספים תרצו שאערוך כאן את השורה הזו שמדברת על הילד - אני פתוחה לשמוע. ושוב לא הייתה שום כוונה חלילה להכאיב, וסליחה אם כן, אלא להיפך כמו שפירטתי ברישא הדברים.

זה בדיוק הקטע ..הפי
עבר עריכה על ידי הפי בתאריך ז' בכסלו תשפ"ז 23:20

אני מעריכה שהתנצלת,באמת אבל הרגשתי שההתנצלות קצת הלכה לאיבוד בתוך כל ההסברים שבאו אחריה.

לא אמרתי שלא תדברי על הילד שלך, אלא שיש משמעות לבחירת הפתיח. בדיוק כמו שלא הייתי פותחת שרשור בפורום של נשים שמתקשות להרות בסיפור על תינוק מתוק

לי אישית זה לא הכאיב, פשוט ההקשר היה מוזר

צר לי שסגנון הכתיבה שלי לא היה לך נעים, אבל אל תצפי ממני להתנסח ברגישות יתרה כשאני מגיבה למשהו שבעיניי היה לא רגיש מלכתחילה...

ולעתיד, אפשר לבקש סליחה מבלי לסייג אותה עד שהיא מאבדת ממשמעותה.

בכל מקרה שתביני הייתי כותבת את אותה ההודעה גם לאחותי האהובה.לדעתי יש מקום גם לדעה שלי וגם לדעה שלך, ולא חייבות להסכים על הכול כדי להעריך אחת את

השנייה.

זה יותר עניין של דיוק

רק להבהירנגמרו לי השמותאחרונה

לא הייתה שום הסתייגות בבקשה הסליחה.

הסליחה הייתה שלמה ובאה בראש ובראשונה ובשלמות וללא הסתייגות וללא עוררין על כך שאם טעיתי להזכיר את הילד בבמה זו ושזה יכול חלילה להכאיב למישהי/ו אז על זה אני מבקשת סליחה ומצטערת באמת.

שאר ההתייחסויות היו לדברים נוספים ולרבדים נוספים שעלו ולא כתלות או כמחיקה או כהסתייגות לסליחה, אלא עמדו בפני עצמם, בנוסף.

הקשר בין התמונה ששמו בראשי לבין התוכן לא קיים 😅נגמרו לי השמות

אפשר להשתמש בתמונה הזו שיותר קשורה (יצרתי אותה כמובן בעזרת AI):

@משה

אני לא בטוח שעט וניר הוא המתחרה של המכשיר הזהמשה

אבל בסדר

(יש הוראה לא להשתמש בAI לחלק מהדברים).

נכון, הבינה תמיד מציעה משום מה מחברת כברירת מחדלנגמרו לי השמות

אז אמרתי טוב נו יאללה נשתמש בזה... לא שזה בא לבטא תחרות הוגנת בין השניים, אבל אולי כן לבטא את הפניות והשליטה על הזמן שלנו לפחות בנקודה הזו?

(וברור שאם ההוראה לא להשתמש אז לא, רק שמה ששמו בראשי פשוט לא קשור, אבל הכל בסדר)

מרווח ותקשורת בין הדייטים-ראיתי שדשו בכך בעבר,ובכלמחדש נעוריי

זאת, קבלו את התנצלותי

אני די "ירוק" בתחום הדייטים (ומקווה שלא אצטרך להשתפשף מדי).

כעת בקשר נחמד בשלבים התחלתיים יחסית.

נראה ששנינו נהנים מהקשר עצמו ב"ה, אבל מרגיש שההנאה והזרימה הם בעיקר בדייטים עצמם.

יש כמה ימים בין דייט לדייט.

וביניהם, לא סגור על נושא הודעות הווסטאפ /שיחות טלפון, מרגיש שהיא פחות בעניין ושאולי מלחיץ אותה אם שולח לה משהו והיא "צריכה" לקרוא ולהגיב.

אמרה מראש שקצת ביישנית ולוקח לה זמן, אז אולי רק דייטים זה הדרך (לפחות בשלב זה).

מצד שני, אולי בסתר לבבה כן מצפה שאחזר בין לבין...

השאלות הן:

  1. האם פער של 4/5 ימים בין דייט לדייט, זה בסדר בדרך כלל, או שזאת הפסקה גדולה מדי?

  2. מה באמת מצופה בדרך כלל בין דייט לדייט בתקשורת? לשלוח הודעות התעניינות ושיתוף בין לבין כדי "להשאיר את האש דלוקה", או שלא קריטי?

    ניסיתי קצת לשלוח, נראה שכן נענתה והגיבה, אבל לא ברור לי אם נהנית מזה, אולי כדאי לשחרר ולחכות ליוזמה שלה.

אם זה מעבר ל3/4 דייטים, כדאי להתחיל לדבר בטלפון.יהודי שואף לטוב

אפשר גם להגביר את קצב הפגישות אם זה מתאפשר. פעמיים בשבוע נגיד.

אבל שיחת טלפון זה באמת חשוב. להתחיל לא רק להיפגש, אלא לחיות יחד על אש קטנה, שזה יהיה קשר ולא רק פגישות מנותקות מהחיים. מה נשמע? איך היה לך היום? איך היה לך במבחן (לא להמציא. היא סיפרה לך אתמול שיש מבחן). הרגשת מרוצה? אוי, התאכזבת? למה? קשוח. ממש השקעת לקראתו. ומה הלאה? את רוצה לגשת במועד ב' או שתסתדרי עם הציוןמהזה? הבנתי. את שואפת למצויינות ולא מתפשרת. את יודעת, היה לי היום כך וכך, וואלה זה הזכיר לי מה שדיברנו. חשבתי עליך פה/שם. (הכל לפי שלב הקשר). חשבתי שXYZ, מה את חושבת על זה? רגע, עכשיו כבר הגעת הביתה או שאת עוד בדרך? הא, סיימת היום מוקדם, איזה כיף. אז היה גם זמן עם החברות וגם לעבוד קצת על הסמינריונית, וגם עבודה קטנה להכניס כמה שקלים. יפה. יום עמוס, הספקת הרבה. איך את מרגישה עם העומס הזה? מרוצה מההספקים? איזה כיף. בשיחה כזו בבית את סוגרת את עצמך בחדר שהאחיות לא תשמענה? (אפשר להגיד גם 'ישמעו, עילג אבל לא מפלסטיק) יש לך עוד תכניות להיום או שאת הולכת לישון? ומה הלו"ז שלך מחר? זה יכול להיות 5 דקות, ואתה יכול גם לגלות אחרי שעה וחצי שכבר מאוחר ואתה חייב לסיים (רק תהיה רגיש לרמזים מצידה אם היא צריכה לסיים. כמו בפגישה).

לא לצטט את כל זה כמו תוכי. פשוט לדבר. להתחיל להיות בקשר ולא רק להיפגש.

אפשר גם להתקדם מתישהו לשיחת וידאו.

בהצלחה!

למה לשאול אותנו ולא אותה?פצל"פ

כדאי לשלוח הודעותארץ השוקולד

ואולי אפילו שיחה מדי כמה ימים.

ניתן לשאול אותה בשיח באחד הדייטים כיצד תרצו לנהל קשר בין לבין

אני חושבת שזה ממש נושא שאפשר לפתוח מולה ישירותקל"ת

כי אין פה קווים ברורים וזה משתנה בין בחורה לבחורה וגם בין קשר לקשר.

אני יכולה להגיד לך שהיו בחורים שיצאתי איתם שלא היו שולחים לי הודעות או מתקשרים איזה 3-4 אחרי שדיברנו וזה היה לי חסר. ולעומת זאת בחור אחר(שכיום הוא בעלי היה שולח לי הודעה כל יום אם לא יותר וזה היה לי כבר יותר מידי ופתחתי את זה מולו.

עד היום הוא זוכר לי את זה והוא אמר שאני הבחורה הראשונה שמבקשת להמעיט ובזמנו חשב שאני הזויה😅

קיצור יש ויש;)

נחמד, מזכיר ליחושבת בקופסא

איפשהו בין דייט שלישי לרביעי הבחור שלח לי הודעה שהוא נמצא ממש ברחוב ליד הבית שלי בניחום אבלים באזור, וכדאי שנתאם משהו למקרה שמישהו יראה אותנו.

לא הבנתי מה הוא רוצה. להיפגש מיד עכשיו? הוא עד כדי כך נלהב? אחר כך הוא הסביר שהוא התכוון שאם ניפגש במקרה, אז שנמציא משהו כדי שלא ידעו שאנחנו יוצאים. התפדח מאוד כשהבין איך זה היה יכול להישמע, וכמובן לא התכוון ללחוץ עליי, וכו' וכו'. מזל שלא לקחתי את זה יותר מידי קשה, כי היום הוא בעלי.

לפותח- הכי טוב לשאול אותה, אבל בעיקרון תקשורת של שיחות/ הודעות בין הדייטים עוזרת לשמור על הרצף ולא ליצור תחושה של "היעלמות". כמובן שככל שהקשר יותר מתקדמת התדירות הולכת ונהיית יותר אינטנסיבית...

תודה לכל המגיבים, אני מנסה בהודעותמחדש נעוריי

והיא מגיבה אבל לפעמים אחרי הרבה שעות (יש לה עומס), ואף פעם היא לא יוזמת בעצמה (מעבר לשעה לפני הפגישה לוודא שאני מגיע, אז כן לומד שלפחות לפני הפגישה כדאי לבשל קצת...).

אפתח את זה מולה בפגישה הבאה באמת.

בהצלחה רבהארץ השוקולד

אחד הדברים שלמדתי בדרך היא שהצלחה בקשר אפשרית רק אם לוקחים סיכון שהתקדמנו צעד לא מתאים, צריך לנסות לקחת צעדים בזמן שנראה להבנתנו נכון לשני הצדדים ובתקווה יצליח.

זה שהיא לא יוזמת בעצמה - לא אומר כלוםadvfb

בדרך כלל לוקח לבחורות זמן יחסית משמעותי כדי ליזום בעצמם אינטרקציה בהודעות או שיחות.

יותר הייתי מתייחס לאיך שהיא מגיבה. מה התוכן של ההודעה.

המטרה הכללית זה לא לכוון במדוייק מה היא רוצה, כי אתה לא קורא מחשבות. כמובן, צריך לחשוב איך על זה בקטע מתחשב, אבל תאפשר לעצמך גם להביא את עצמך לידי ביטוי כפי שאתה מרגיש טוב. וכמובן אתה רואה מתי היא זורמת ומתי היא לא, אבל זה גם ואולי בעיקר איך שמרגיש לך טוב. כאשר אחד מהצדדים של הקשר מביא את עצמו בצורה אותנטית אז השני לפעמים ממילא מצטרף אליו.

כמו שאמרו, אחרי פגישה 3-4 אפשר כבר לתאם ציפיות בצורה יותר גלויה. אולי גם לפני. מכיר חבר שעשה זאת וסיפר שהלך לו טוב.

וחשוב בין לבין לתקשר, בין אם זה הודעות בין זה וואטסאפ, כדי לשמור על רצף. חלק מבנייה של קשר הוא לא רק החוויות המשותפות בדייטים אלא גם הרצף.

ושתי טיפים -

א' - לזכור אירועים שנמצאים לה בלוז ולשאול ולהתעניין לגביהם. מראה לה שאתה חושב עליה בכך שאתה גם זוכר וגם מתעניין.

ב' - כשקובעים פגישה אפשר לקבוע אותה בנגלות. לדוגמא, בשיחת טלפון עצמה לכוון פלוס מינוס לאיזה זמן ואם רוצה מקום סגור או פתוח, בהודעות יום אחרי יום לקבוע מיקום ויום אחרי שעה מדוייקת. לפעמים ככה זה יוצר שיש אינטרקציה כלשהי שכיבכול תחת מעטה ענייני אך לא רק ;)

נכוןהפי

תודה, כנציגת הנשים כאן,אולי תעזרי לי לקבל בהירותמחדש נעוריי

זה באמת הגיוני שבכל השלבים הראשונים רק הגבר יוזם?

מצד אחד, מבין שזה הטבע, מצד שני קשה להתנהל כשלא יודע מה הצד השני מרגיש ורוצה, מבחינת הקצב וכו'...

אבל זה מה שיש כנראה...

זה בדרך כלל מה שקורהחושבת בקופסא

אבל את מוזמנת לפעול בצורה שנוחה לך, תוך התחשבות כמובן ברצונות ובציפיות של הצד השני.

אני חושבת שרוב הגברים דווקא יעריכו פידבק והתעניינות מצד הבחורה, אבל כמובן כדאי לוודא ולתאם ציפיות.

אחלה דרך לפתוח שיחה על "מה אתה חושב על הבדלי גברים נשים" ולראות כמה הצד השני מקובע/ זורם ביחס למה שאת רוצה ומעוניינת בו.

תודה, אני גבר, אבל הרעיון יפהמחדש נעוריי

לשאלתך, היא די פמניסטית , אבל זה דווקא יושב על ביישנות כנראה שזה גם חינני בעיני...

מה הכוונה?הפי

מה אתה מרגיש שאתה לא יודע

( לא נציגה של אף אחת )

בעיקר, מה גורם לנשים לחכות שהגבר יקח על עצמומחדש נעוריי

את כל היזומה בשלבים הראשונים?

ככל שאכן זאת תופעה מקובלת...

הן לא מרגישות צורך בהדדיות? בלנקוט גם יוזמה כדי שהגבר לא ירגיש שהקשר מעניין בעיקר/רק אותו?

מה הכוונה הכל?הפי

אני לא מבינה

את אישרת את התוכן של advfb שאמרמחדש נעוריי

שבדרך כלל לוקח לבחורות זמן יחסית משמעותי כדי ליזום בעצמם אינטרקציה בהודעות או שיחות.

עניין אותי אם זה באמת נכון, כי לי זה לפעמים מרגיש חסר בהירות מדי וגם חושש להציף, אם את כל השלבים הראשונים אני עושה בעצמי, אבל אם זאת הציפייה אז הכול בסדר...

בדרך כלל זו הצפייהחושבת בקופסא

זה קשור לשילוב בין הנורמות מוכתבות מראש, לבין הבדלי האופי שגם ככה קיימים בדרך כלל בין רוב הגברים לרוב הנשים.

אני חושבת שתמיד כדאי לקחת את הנורמה בתור בסיס, ומשם לגשש עד כמה הצד השני מרגיש בנוח לשנות אותה או לא. בסוף לכל זוג יש את הדינמיקה שלו, במיוחד אחרי החתונה כשהקשר מבוסס.

בדרך כלל הנורמות האלו מבטאות צורך מסוים בקשר, שאפשר לבטא אותו ככה או אחרת.

למשל, רוב הבנות מחפשות בחור גבוה יותר מהן. זה שילוב של משיכה, או מה שהרבה בנות קוראות לו "תחושת ביטחון" או "גבריות". השאלה אם התחושה הזו יכולה להתבטא רק דרך הגובה של הבחור, או שהוא יכול להעניק אותה בדרכים אחרות. (וגם אז שאלה של כמה גובה מדובר, והאם הבחורה הזו מוכנה לצאת רק עם מישהו הוא 2 מטר לפחות, שזה קצת קיצוני).

אגב, גם לבנים יש העדפות או ציפיות מהבחורה שהם שילוב של הגורמים הנ"ל.

בסוף כל עוד הקשר מכבד וכל אחד מביא את עצמו לידי ביטוי (והכל לפי ההלכה כמובן), אין סיבה לדעתי לפעול דווקא לפי תכתיב מסוים או לפי ההפך המוחלט שלו.

אז אולי אני אהיה נציג הנשים ;)advfb

דווקא נראה לי ששייך לשאול גם גברים, כי בסוף אנחנו מתנהלים מול נשים ומקבלים פידבקים על ההתנהלות הזאת..

אתה יכול גם לשאול עוד חברים שיוצאים.

מסיבות כאלה חשוב למצוא חבר שתיים שאולי קצת יותר גדולים בגיל שאפשר לדבר איתם על זה.

חח התקבלתהפי

ישששadvfb

מרגיש כמעט כמו יו"ר הכנסת.

אני אפעל למען מי שבחר בי וגם מי שלא בחר בי.

תודה תודה.

הישיבה נעולה.

עונהקל"ת

כן זה נכון. לפעמים באמת כי הבחורה יותר מופנמת וקשה לה לעשות את הצעד ולעיתים פשוט כי מכתיבים לבנות שהגבר צריך ליזום בהתחלה, לתת לו לחזר אחרייך ולא את אחריו, גם אם הבחורה מאד מאד בעניין שלך ורוצה בך.

בקשר בריא כמובן זה יהיה רק בהתחלה ואחכ תראה גם פידבק והדדיות.

מעניין, תודהמחדש נעוריי

זאת בנורמה לרובדרייב

הבחורה יותר פסיבית בהתחלה, זה נובע כנראה מזה שהיא רוצה לראות את היוזמה וההובלה שלך כגבר. גם בהודעות זה קורה תדיר. הרבה פעמים הבחורה לא ממהרת להגיב, יש פה קצת תת מודע של לבדוק האם הבחור חפץ מדי ותלוי בתגובה שלי, או שהוא יודע לחזר אך לא תלותי. גם אם זה מציק ומשגע לא צריך להתרגש. זה תופעה שקורית מלא.

שים לב לנקודה חשובה:

נכון שגכגברים אנחנו היוזמים אבל צריך להיזהר לא לרוץ קדימה מדי, ולשדר התלהבות יתר.. זה עלול לפגוע בהערכה שלה כלפיך יוריד לה את החשק בקשר.

לכן צריך לשמור על המשחקיות, להתקרב אבל גם לא מדי. ואם היא מתרחקת מעט לא ישר לרדוף אחריה. לתת לה מעט זמן להתגעגע ולשדר שאתה מחזיק מעמד גם לבד ויש לך עוד עניינים בחיים. כמובן בצורה עדינה ומתונה, לא סתם לסנן.

דבר אחרון ובעיניי משמעותי, לא כדאי לפתוח בשיחות על למה את לא עונה וכמה את רוצה שאכתוב וכו'. תקשורת זה מאוד חשוב בזוגיות אבל אתם עדיין לא שם.. יש דינמיקות חברתיות שונות מאליהן, ודיבור עליהם רק מרדד ומקטין. מסר לא מילולי עובד הרבה יותר טוב מאשר מילולי. למשל אם אתה רואה שהיא לא יוזמת מעצמה אתה יכול טיפה להכניס אותה לעניין בצורה עקיפה, ע''י זה שתוריד מעט הילוך. או לרמוז בקטנה בצורה נסתרת. למשל: אני אביא לנו תה, את על העוגיות? פותח לה פתח להביא משהו משלה, ולא רק להסתמך עליך. כך גם תראה עד כמה היא משקיעה, במידה ואפילו עוגיות שהיא טרחה להכין, או שמעט מדי או מוגזם מדי (יכול להיות סוג של ריצוי ולא מתוך שקיפות אמיתית) זה יותר אפקטיבי מאשר לפתוח בשיחה כבדה לומר שרוצה לראות אותה יותר אקטיבית וכו'.

תודה לך ולכולם...מחדש נעוריי

בעיני, כהכללה הבחורות נותנותadvfb

ונותנות לגבר להחליט ולהוביל כי זאת גם העמדה היותר נוחה עבורן.

זה לא דרך שלהם לבחון את הגבר אם הוא גבר.

נוח לה שהוא ישלח הודעה ויקבע מקום, אם היא תעשה זאת בעצמה, לפחות בהתחלה, היא עשויה למצוא את עצמה בעמדה לא נוחה. לא נוחה ריגשית.

מעניין, למה לדעתך זה לא נוח להן?מחדש נעוריי

כי זה מפתח דינמיקה של קשר שהן פחות "נשיות" בה?

כנראה גםחושבת בקופסא

ובאופן כללי בני אדם אוהבים לא לחשוב ולא להתאמץ.

מה היית מעדיף, לקבוע עם חבר שנותן לך זמן ומקום ואתה צריך רק להגיע, או אחד שמפיל עלייך את התכנון?

לפני כל ה"נשיות- גבריות" כדאי לחשוב בסברה אנושית פשוטה מה נחמד וישמח את רוב האנשים. אחר כך תכניסו את כל הנורמות והציפיות האלו.

לקבוע בעצמי!!!!!הפי

ברור שונאת שחברה אומרת לי איפה סליחה?!

זה חייב לעבור בידוק שלי חח

וואלהחושבת בקופסא

אני כבר מזמן וותרתי על לנסות לארגן מפגשים גדולים של 5-6+ חברות באותה קבוצת ווצאפ.

לעלות סקרים של זמנים אפשריים, להציע כל הזמן הצעות שנדחות, ובסוף פונות אליי 1 או 2 בפרטי שכן מתאים להן וקובעות למשל בבית שלהן בלי להסתבך עם מלא התאמות שונות של לו"זים והעדפות שונות.

נראלי צריך פשוט כל דבר בפרופורציהקל"ת

לפעמים כן לתת לצד השני להחליט לפי רצונותיו כדי שירגיש שנותנים לו מקום, ומצד שני כן לפעמים להחליט בעצמך כדי לא ליצור הרושם של אדם שלא יודע לקבל החלטות.

אבל אני מניחה שכל אדם נוטה למזג יותר מסויים. ההחלטי מול הפאסיבי/זורם.

לדעתי אין פה מה ישמח את רוב האנשים. מה שעושה טוב לאחת לא בהכרח עושה טוב לאחרת.

פשוט תיהיה מי שאתה

נכוןהפי

אני ספציפית גם לא אוהבת שגברים אומרים לי איפה להיפגש אני מעדיפה שנדבר ביחד

לכן בדרך כלל הגבר מציע 2-3 מקומותadvfb

וגם מציע אם בא לך ללכת למקום אחר.

זה הכי טוב לא?

ככה הוא גם נותן מקום למחשבה וגם נותן לך להחליט.

כמובן שמדברים "מה בא לנו" וכו'

מסכן הבחורהפי

מזה זה סיוט

מה סיוט? זה כיףadvfbאחרונה

פעם דיברתי עם בחורה פעם ראשונהadvfb

ואיך שהוא יצא שהיא לקחה קצת על עצמה את האחריות של לקבוע איפה נפגשים. והיא נלחצה מזה פיצוצים.

מה זה לקבוע מקום? זה לקחת את האחריות, אם הוא יהיה מקום טוב או לא טוב, מה יקרה שנגיע.

בנות, בכללי, הרבה יותר רגישות לדינמיקה בין אישית ולכן הם מרגישות יותר חזק את מה שקורה בדינמיקה.

גבר, ככלל, פחות מרגיש את הדינמיקה, לפחות לא בצורה כל כך חזקה ולכן פחות דרסטי לו ההשלכות השונות.

הרגישות של דייט ראשון זה שעדיין לא מכירים וצריך לתת אמון בצד השני. אם יש לך רגישות גבוהה אז זה יכול טיפה קשה לנווט את הסיטואציה הזאת ולכן מי שמרגיש טיפה יותר בנוח יכול לעזור בזה וזה יקל על הצד השני.

בדרך כלל, בנות לא חושבות "זה נשי" או "זה לא נשי" שהן עושות או לא עושות משהו. הצורת מחשבה הבסיסית שלהן היא נשית. ברמה כזו או ברמה אחרת, בדרך כזו או בדרך אחרת.

איזה שטויות נוהפי

אם הוא בא לאזור שלו החובה שלה להציע מקום

יכול להיותadvfb

אבל עדיין זה יותר כיף שהגבר מוצא מקום

שבירת לב תגובתי ודברים שרוצה לשתף התלמיד העייף

אני רוצה להגיב כאן על פוסט שרשמתי לפני כן על אכילות לב

קודם כל תודה רבה כאן לכולם על התבונות ועל החוכמה ששיתפתם בהחלט הדברים עזרו.

אני רוצה אבל לשתף אתכם משהו שאני חושב שיכול לעזור במידה כזאת ואחרת.

בסופו של דבר כל דבר משמעותי שקרה לנו בחיים אנו לומדים ממנו לטוב ולרע, ובעיקר משברים, אנחנו מכירים את עצמנו טוב הרבה יותר לאחר משברים, ובמקרה שלי אחרי פרידה משמעותית, אתה לומד את הדברים שהיו ומה גרם לקשר הזה ליפול ובוחר להשתנות ולהתעלות, אז כן אחרי שקונים מדרגה חדשה באישיות כי למדנו והפקנו לקחים עצמים, מגיע של צער מסוים, שאומר אם אני הייתי אז במצבי כיום אולי הקשר היה אחר, הדברים היו אחרים, ופה צריך להביט למעלה לשמיים לה' יתברך, אנחנו אנשים מאמינים ויודעים שהכל בהשגחה מאת ה', והכל מאתו יתברך אין כאן מקום להאריך בבטחון בשידוכים וזה שה' בפרט בעניין הזה שם את השגחתו וניהולו בעניין עד שראיתי לרב שמואליביץ' בשיחות מוסר שמבאר על מעשה בר"י בר' חלפתא והמטרוניטא, שהיא שואלת את ר"י מה עוסק הקב"ה מאז ששת ימי בראשית היינו במה ה' מגלה את עצמו בעלמו מאז בריאת העולם? והוא עונה לה בשידוכים! לכן כל שידוך הוא פלאי כל חתונה היא גילוי של ה'.

אדבר עוד נקודה, הזכרונות הטובים החוויות הטובים שחווינו, אני חושב שיש להם מטרה טובה נכון בסוף הבחורה שהייתה בדייטים בחרה שלא להמשיך ושלא לחזור בהמשך, אז ככה שהזכרון עולה אז הוא מביא איתו איזה מפח נפש, אני חושב שבסופו של דבר אפשר להגיד שזה עולה וואלה באמת היה מצחיק באותו דייט ואני יודע שזה יבוא שוב בעז"ה זה לא נגמר, זה לא כאשר היא בחרה לחתוך אז השמחה הלכה איתה, צריך להמשיך ולשמוח בחיים, וכמה דנו רבותינו במעלת השמחה ואם זה מצד הייסורין כמה חשוב לשמוח בייסורין! ולשמוח בה' ולזכור שבסוף המצב איכשהו הוא האידאלי ביותר כי ה' הוא המנהל (אחרי כמובן ההשתדלות שעשינו כמצוות בוראנו)

אני משתף בעוד עניין שאחרי שכתבתי את זה כאן, היה לי מחשבות רבות אם לשלוח לה הודעה ולנסות שוב ולבקש ממנה לחזור, כי שוב האני היום אומר שאם הייתי אז הקשר היה אחרת, אז חשבתי לשלוח הודעה עם הכל ולהגיד לה אני רוצה לחזור, אבל אני הבנתי א. אני צריך לכבד את המילה שלה שהיא אמרה שהיא לא רוצה אז ולא לחזור אחרי כמה חודשים ולשלוח שוב ב. אם אני רוצה להיות שלם ובאמת לשמוח אני חושב שזה לא כדאי עבורי כי אני לא יודע מה הסיכויים שהיא תגיד כן אחרי שהיא כבר אמרה לא לפני כמה חודשים, ואני מרגיש שאם היא שוב תגיד לא לבקשת חזרה חוזרת זה יקשה עליי לשחרר ולהמשיך הלאה בחיים כמו שאומרים, ולכן אני בחרתי פשוט לשחרר להגיד תודה לה' ולה שזה קרה ולהמשיך הלאה בחיים, האם זה אומר בהכרח שאני סגרתי את הדלת לגמרי? לא ממש לא, אם היא תשוב ביום מן הימים ותגיד לי אני רוצה שנדבר על אפשרות לחזור, אני אשקול את זה בחיוב כי בסופו של דבר היא הייתה בחורה מדהימה שעשתה לי כל כך טוב בחיים, ולא הייתה בחורה כמוה, אבל איך אומרים אני לא בונה על זה כי זה לא שייך, אך בהחלט אם היא תבקש לחזור אני אשקול זאת בחיוב.

ובקיצור כמה נקודות שאני רוצה לכתוב כאן שלמדתי במהלך הזמן:

  לאוכלים את הלב, אחי שחרר, לא הכל תלוי בך.

    אל תפחדו להוביל בקשר, לאנשים בעלי בטחון עצמי נמוך אל תפחדו להוביל בקשר לשלוח הודעה וכו' זה בסדר, כמובן צריך להיות עם יד על הדופק ולראות מה שייך ולא שייך ואיזה שלב אתם בקשר ולראות שאתם לא במקומות שונים ואתה עושה משהו שלא מתאים כעת, אך לא לפחד להוביל!

לתת את הזמן יש בחורות ובחורים שלוקח להם יותר זמן להיפתח ולהיקשר אם אתה בחור שנקשר די מהר תיזהר מלבטא את זה בשלב מוקדם יש כאלה שנלחצים מזה וגם זה עלול לסנוור את ההחלטה הכל כך חשובה האם להתחתן איתה

   לזכור לקחת את הדברים הטובים ולהמשיך הלאה בחיים ולסמוך על ה' שבע"ה יהיה טוב ובסדר והכי מדוייק.

בהצלחה!ברוקולי

אמן לכל מילה שלךניצן*אחרונה

קראתי הכל

ומחזקת אותך על הדרך שאתה עובר על מנת להצליח להשתחרר

ה' איתך והוא יעזור לך גם לצאת מהלופ הזה שהוא מורכב, הייתי במשהו דומה בקטנה ממש ואני יודעת כמה זה מורכב. ולפעמים אנחנו גם עושים צעדים שאין להם השלכה על המציאות, להנכיח את הקול הפנימי , אבל יכולים לעזור להבין שהסיפור הזה סגור

מובן לה מאליו דברים שאני עושהחצלה

לא בטוח שהכותרת נכונה, אבל העניין הוא כזה

יוצא עם בחורה מדהימה, כיף לנו ביחד בגדול יש כימיה ומשיכה. ממש תחילת קשר, דייטים בודדים. העניין הוא שמאוד מפריע לי שאני מרגיש שהרבה דברים מובנים לה מאליהם. לצורך העניין אם קונים עכשיו משהו ואני בא לשלם, מאוד חשוב לי שהיא תגיד לי שאולי היא תשלם הפעם או משהו כזה, ואז אני כמובן אסרב ואשלם בעצמי, אבל חשוב לי לדעת שזה לא מובן מאליו. או שמתקפלים וצריך לסחוב דברים או לפנות את הזבל, שלא תחכה שאני אעשה את זה אלא גם תפעל מעצמה ותפנה או תרים, כמובן שביחד, אבל פשוט לא יכול עם התפיסה שאישה היא פרינססה והגבר צריך תמיד לפתוח לה את הדלת וכו. אנחנו רק בהתחלה.

מה עושים עם דבר כזה? זה מוריד לי בקשר קצת תאמת, וזה מבאס כי בלי זה הייתי נראלי בעננים. ומצד שני שייך לדבר איתה על זה? על שותפות כזו בדייטים, שכלום לא מובן מאליו ואנחנו ביחד? לא יודע

אשמח לשמוע מכן/מכם איך אתם רואים את הדברים. אם צריך אפרט יותר.