‏מה יש לומר על יכולות ניתוח כאלה…

‏שנאה מקלקלת את השורה.

אני לא בטוח עד כמה אנחנו חולקים באידיאל (אם כי ברור לי שגם שם כן)  אלא בקריאת המציאות. 

ובמציאות, בלי קשר ובמנותק ממה שאני ואתה או אחרים חושבים על איך המציאות צריכה להיות, במציאות הניצחון הזה הוא בעיקר על שם בן גביר. בלי בן גביר ט היתה מקבלת 5-6 ובמקרה הטוב 7

מנדטים. אנשים פה נופפו בלי הפסקה על זה ש ״כבר היינו בסרט הזה״ והתעקשו לעצום עיניים ולסרב להכיר בעובדה שהפעם זה כן זאב אמיתי ולא סתם ״זאב זאב״, ושיש שינוי במציאות. 

אם הייתם מתווכחים כאן אם בן גביר כן או לא, כנראה שהייתי עומד מהצד, מציץ מדי פעם (נפגע?) והולך. אבל לראות אנשים טוענים בלהט ובבטחון נוקב טענות שנסתרות מהמציאות שנגלית לעיניי על זה לא יכולתי לשתוק. או שהם מנותקים מהמציאות, לא בתוך עמם הם יושבים, או שהם מכחישי מציאות. 

לא כי נותרתי חסר מענה (אפשר לחשוב ככה למי שרוצה) אלא בגלל שזה כנראה יהיה דיון שיגרר וזה פשוט לא שווה את ההשקעה של הזמן בו לטעמי. לא מדובר בדברי תורה או חכמה הרי. אתה מוזמן לחשוב שההשקפה שלי נובעת מהסתכלות חובבנית ומטוויטר. שיהיה. אני מסוגל לחיות עם זה. מה זה כבר משנה ? ניצח*נו*

אגב. לגבי ההודעה הקודמת שלך. חלילה לא חשבתי שההשקפה הזאת (שלך למשל) נובעת משנאה כלפי. כן סברתי (ואני עדיין סובר), שהניתוח של נעה ונדה נבע מעוינות כלפי בן גביר. אתה מדבר על נתונים, אבל איפה למשל הנתונים שיתמכו בטענה שלה על רק 2 מנדטים שהטרנד הבן גבירי השיג ? זה נראה לך רציני ? 

בכל מקום אחר שהוא לא הפורום הזה אמירה כזאת תעורר גיחוך ובוז, רק כאן האמירה הזאת זוכה לתשבחות כי היא מתאימה להלך הרוח בפורום. 

אני לא אכחיש שאני לא תומכת נלהבת של בן גביר, אבל נצמדתי לעובדות. פעם כתבתי כאן נגד הטיית האישוש, אני מאוד נזהרת לא ליפול לבור הזה.

לכולנו ברור שהבייס ההתחלתי של כל מפלגה הוא פחות מ4 מנדטים, נכון? לכולנו גם ברור שהבייס ההתחלתי של סמוטריץ לא נמוך מזה של בן גביר. אי אפשר לדעת במדויק, אבל עשיתי חלוקה שוויונית של חצי חצי במנדטים שקיבלה הציונות הדתית בבחירות הקודמות.

עכשיו נשארו קולות ימינה לשעבר שלא ברור לאן הם הלכו, לגנץ? ט'? ב'? גנץ קיבל בבחירות הקודמות 8 מנדטים, ובהנחה שסער הוסיף עוד 4 - הוא לא עלה, ולכן כנראה שמצביעי ימינה לא עברו אליו (לפחות לא בכמות משמעותית). הבית היהודי קיבל קצת יותר ממנדט והבאתי את זה בחשבון. לפי נתוני ההצבעה בקיבוץ הדתי שהוזכרו כאן אינספור פעמים, נראה שאכן רוב מצביעי ימינה עברו לט'.

בחלוקה מאוד גסה ולא מדויקת (אבל מתבקשת) חילקתי את 7 המנדטים שקיבלה ימינה בבחירות הקודמות למנדט אחד לבית היהודי ועוד 6 לט'. הבנתי שאין מחלוקת על כך שמצביעי ימינה לשעבר הם לא תומכים נלהבים של בן גביר, ולכן נראה שהרשימה של סמוטריץ' היא שהביאה אותם להצביע לט'.

מהצד השני, מאיפה הגיעו המנדטים האלו אם הגיעו בגלל בן גביר, כמו שאתה טוען? בהשוואה לבחירות הקודמות התמיכה בליכוד ירדה בכמעט אחוז - פחות ממנדט, שס רק עלתה בכמות הקולות ומהגוש הנגדי בן גביר הביא לא יותר מ2 מנדטים (לפי הנתונים שהביא עמית סגל אם לא היו נשרפים קולות באף גוש, גוש הימין היה מביא 61 מנדטים. בבחירות הקודמות קיבל הגוש 59 ככה שהוא עלה מבחינת הקולות ב2 מנדטים).

אני פתוחה לשמוע הסברים אחרים לנתונים האלו. אשמח שתוך היצמדות אליהם ולא לתחושות בטן.

חלק ניכר ממצביעי ימינה לשעבר הם לא דתיים-לאומיים אלא מסורתיים וחילונים(ההקיבוץ הדתי הוא זניח), אותם בדיוק הצליח בן גביר להביא.

בנוסף להם בן גביר הצליח להביא מצביעי ליכוד שהצביעו/לא הצביעו בפעם שעברה.

יתרה מזאת, אני בספק גדול אם כאשר סמוטריץ' ובן גביר היו רצים בנפרד, הם היו מגיעים ביחד ל-14 מנדטים, שכן 4 המנדטים האחרונים שלהם הגיעו בעיקר בשל המומנטום והסחף שנוצר לרשימה שהפכה להיות דו ספרתית, לו כל אחד מהם היה רץ בנפרד הם היו 2 מפלגות קטנטנות, אשר בנוסף לכך היו גם מתקוטטות ביניהם לאורך כל מערכת הבחירות, ומרחיקות מהן עוד מצביעים, בדומה לעבודה ומרצ.

לכן, אין פה מדע מדוייק שבו ניתן לטעון שלסמוטריץ' יש X מנדטים, ולבן גביר Y מנדטים, אלא ביחד השלם גדול מסך חלקיו.

מסורתיים מזרחיים, חמים ושמרנים הם פחות הסוג שיצביע לבנט.. החילונים והמסורתיים שהצביעו האלו קרובים יותר לצד הליברלי, החופשי, ה"נאור" (זאת הגזמה והכללה גסה, אבל רק ככה אפשר להעביר רעיונות היום בלי הסתייגויות כל 2 מילים), ואלו לא אלו שבן גביר טוען שגייס.

מוצג חד ובהיר (זה החשבון המשוער שיצא גם לי בחישוב שעשיתי לעצמי למשל אבל לא הייתי בטוח במאה אחוז ששיקללתי בו הכל ובטח לא מסודר כך אז שכויח...)

(נ"ב- כתבתי למטה סיכום לעצלנים ביננו...)

ב- מהסתכלות קלה על נתונים בערים גדולות (עשיתי טבלת אקסל עם נתונים מהכנסת ה24 לעומת ה25) שיש בהם הרבה צ"ד,

היה נראה לי ש ט' לקחו מנדט מהליכוד (אמרתי כבר כאן לא נכנס למי השפיע יותר ומי פחות זה שילוב של כולם - אקטואליה וחדשות להערכתי כנראה שמנדט שהצביע ט חזר לליכוד ו2 אחרים עברו מהליכוד לט'),

מנדט מש"ס (אבל בהרבה מקומות הם דווקא עלו. להערכתי מה שקרה זה שהם הצליחו לפנות לציבור חרדי גדול יותר וכך למרות מנדט של פריפריה שעבר לט' הם עדיין זינקו.),

אולי מנדט נוסף מתקוה חדשה (לא עימתתי בנתונים אבל מסברא כמו נעה ונדה),

השאר מה13 של ימינה וצ"ד.

כשאחד מימינה ירד על הבית יהודי ועוד 1-2 של ימינה ירדו מאותם שמעולם לא היו חלק מהצ"ד והצביעו ימינה רק בבחירות 24 בגלל הקורונה והצהרות בנט וכו'. (גם עיין בקישור הנ"ל).

ג- כמו שאמרתי (כנ"ל עיין שם בקישור..) מצביעי ימינה ברובם הגדול הם לא ליברליים, הם 'מתונים'. ואין מבחינתם הבדל גדול בן סמוטריץ לבן גביר ולא אופתע אפילו אם חלקם יעדיפו את בן גביר שגם אם הוא 'לאומני', בנושאי דת ומדינה הוא הרבה פחות קיצוני.. ועל כל פנים כמו שאמרתי- בלית ברירה, ועם דחיפה מסיבית הם יצביעו לגוש הימין בסוף... ולכן קשה להצביע מי בדיוק הביא אותם זה יכול להיות כל אחד מהם בסופו של דבר...

ד- לא השתמשתי במונח 'מנדט אווירה' כי יש נתונים. אין מצביעים מהאוויר.. לצורך העניין 'מנדטי אווירה' כנראה זה מה שהגיע מהליכוד ומש"ס... (או אם עלו משמעותית אחוזי ההצבעה אבל זה לא היה נראה משהו משמעותי ויותר היה נראה לי שהם הגיעו מהמפלגות האחרות שציינתי..)

(ואם עלו ב2 מנדטים לפי עמית סגל יש להניח שאחד בן גביר הוסיף ואחד ש"ס או משהו כזה. ולא סביר שיש מצביעים שעברו צד- אף מצביע מרץ לא הצביע ט פתאום בגלל בן גביר כמובן.. אלא כנראה אחוזי ההצבעה עלו בימין ובמקביל ירדו בשמאל..

אבל בסוף כל מספר קולות שיהיה יתחלק ב120 בסופו של דבר אז גם אפשר לעשות חשבון ממנדטים שירדו ועלו בימין..)

סיכום- לא חושב שאפשר לחלק את מצביעי ימינה בצורה חד משמעית למי היו מעדיפים להצביע. כשמנדט מש"ס והליכוד זה וודאי בן גביר. ושוב זה עבודה יפה של שתיהם וממש חבל לכופף על זה ידים זה רק יפגע בכולם.. שימשיכו בחלוקה שוויונית כמו עכשיו וזהו...

לא כ"כ מסכימה איתך לגבי מי היה זה שמשך את מצביעי ימינה לשעבר, אבל סופסוף עובדות!

בסוף אני חושבת שיש סיכוי גבוה שאתה צודק בניתוח של מעברי הקולות בין המפלגות (אף פעם אי אפשר באמת לדעת..).

אז שבן גביר היה רץ לבד ומביא 7 ובצלאל רץ לבד ומביא 7 והיינו באותה תוצאה...

מה אתה מנסה לטעון? שהשלם שווה לסך חלקיו?

@בן מערבא

צריך לומר את האמת שבלי בן גביר, הצינות הדתית הייתה מקבלת לכל היותר 7-8 מנדטים של המגזר הדתי-לאומי בלבד.

כל שאר המנדטים הגיעו אך ורק בזכות בן גביר, והיכולת שלו לגייס רבבות קולות אצל ישראל השניה, הפריפריה הגיאוגרפית והחברתית.

לדוגמא, אצלי בקלפי בדרום ת"א(יד אליהו) ט' זינקה פי שניים במספר הקולות מ-17 ל-35, כאשר היא הצליחה לעקוף אפילו את ש"ס ולהיות המפלגה הרביעית בגודלה(אחרי הליכוד, יש עתיד וגנץ).

לפי מה ששמעתי גם בקלפי, גם ברחוב, וגם באופן כללי אצל אנשים שאינם דתיים-לאומיים(כולל חילונים, מסורתיים וש"סניקים), מי שנכנס לתודעה שלהם הוא בן גביר, כאשר את סמוטריץ' הם בקושי מכירים אם בכלל...

לכן, ההישג הפנסטסטי הזה של 14 המנדטים, רשום בעיקר על שמו של בן גביר, שהצליח לפרוץ את תקרת הזכוכית של 12 המנדטים שאפילו בנט בימיו הגדולים ביותר לא הצליח לפרוץ, ובפרט לא הצליח להגיע לציבורים הליכודניקים(עמך ישראל) שאליהם בן גביר הצליח להגיע.

יתרה מזאת, לראשונה המפלגה שמימין לליכוד מצליחה לבלום את המשתה של ביבי בשבוע האחרון של הבחירות, מה שימינה בגלגוליה השונים(הבית היהודי ז"ל) כשלה בו תמיד.

בקיצור, צאו קצת מן הבועה המגזרית שבה אתם נמצאים...

ואת כל זה אני אומר שאחד שתומך יותר בסמוטריץ', מכיוון שאני חושב שהוא גם יותר אידיאולוג וגם יותר ביצועי מבן גביר.

אם סמוטריץ' רוצה לזכות בפופולריות ובהכרה של הציבור הישראלי הרחב, הוא חייב לממש את ההצלחה החד פעמית הזו ולקבל תפקיד מפתח(שר הביטחון למשל) בממשלה, בכדי להיכנס לתודעה הישראלית העממית, וכך הוא יוכל לשחזר את ההישג הזה גם בפעם הבאה.

לשיטתך, בצלאל בכל מקרה היה מקבל 7-8 מנדטים.

איתמר, לשיטתך, היה מקבל 7 בנפרד ("כל שאר המנדטים").

(לא יודע איפה אתה מכניס את נעם, אם בכלל).

כך שההישג רשום על שם שניהם באותה מידה.

אם כבר, לשיטתך, שבצלאל היה מקבל 7-8, איתמר לקח ממנו מנדט.

אני בספק גדול אם כאשר סמוטריץ' ובן גביר היו רצים בנפרד, הם היו מגיעים ביחד ל-14 מנדטים, שכן 4 המנדטים האחרונים שלהם הגיעו בעיקר בשל המומנטום והסחף שנוצר לרשימה שהפכה להיות דו ספרתית, לו כל אחד מהם היה רץ בנפרד הם היו 2 מפלגות קטנטנות, אשר בנוסף לכך היו גם מתקוטטות ביניהם לאורך כל מערכת הבחירות, ומרחיקות מהן עוד מצביעים, בדומה לעבודה ומרצ.

לכן, אין פה מדע מדוייק שבו ניתן לטעון שלסמוטריץ' יש X מנדטים, ולבן גביר Y מנדטים, אלא ביחד השלם גדול מסך חלקיו.

לגבי נועם, חלקם שולי וזניח, ואני רואה בהם סוס טרויאני של נתניהו בתוך הרשימה, הם לא שווים מנדט, ולא מעוניינים באחדות.

זה מזכיר לי שיום לפני הגשת הרשימות, התווכחתי עם פעילים ביינישי"ם של נעם בגשר עזריאלי, והם טענו שהם בטוח רצים לבד, מקום 11 זה משפיל לזהות היהודית, יש להם 100 אלף קולות, ועוד הבלים בסגנון הזה.

אגב, לפני הבחירות טענת שאין מצב שהרשימה תגיע ליותר מ-12 מנדטים, מכיוון שאף פעם מפלגה דתית לאומית לא הגיעה למספרים הללו, האם אתה חוזר בך?

אבל בסוף השאלה היא מאיזה "אזור חיוג" הם, כלומר מה האופציה השניה שלהם.

כשהיתה מפלגה ציונית דתית אחת, היא מעולם לא ירדה מ-6 מנדטים (למשל: ימינה סבב ג').

יש שישה מנדטים שתמיד יצביעו למפלגה המגזרית (הבית היהודי/האיחוד הלאומי).

לכן בצלאל ידע שיש לו 6 כשאיתמר מבריח מנדט או שניים. מנדט וחצי אכן ברח לבית היהודי.
אילו היו סקרים בהם היה עובר, היה יכול לברוח חצי מנדט או אפילו מנדט נוסף.

המצביעים הללו הצביעו לבצלאל כשרץ עם בנט בסבבים ב'-ג' וגם בתשע"ג-תשע"ה,

אבל בן גביר זה כבר יותר מדי בשבילם. בלעדיו, בצלאל היה מביא עוד מנדט מהבית היהודי.

כל זה לא משנה לחשבון שלך. אתה טענת שבצלאל היה מביא 7-8? אז אתה סותר את עצמך.

"כל שאר המנדטים" הם עוד 6-7. אם כך, החיבור רשום על שם שניהם במידה שווה (לפחות).

גם העובדה שלא רבו ביניהם רשום על שם שניהם במידה שווה.

לכן "ההישג הפנטסטי" רשום גם הוא על שם שניהם באותה מידה.

לא הבאת כאן שום טענה שתולה את ההישג באיתמר יותר מאשר בבצלאל.

לכל היותר טענת שהוא הצליח להביא 5 מנדטים מהליכוד ולשמור עליהם שלא יברחו,

ואם היו רצים בנפרד כנראה שלא היה מצליח לשמור עליהם בגלל המריבות...

הבייס של בצלאל יותר יציב והיה נשאר בלאו הכי.

ב. מצביעי נעם, ברובם, היו מצביעים לבצלאל בין כה וכה אם נעם היתה רצה לבד. כנראה שהיתה פורשת כמו בסבב ב'.

אני חולק על ההנחה שהם סוס טרויאני. כמו שכבר כתבתי כאן, ייתכן שבסוף ישאיר אותם בחוץ

(יש צד שנתניהו יעדיף סמן ימני קיצוני מחוץ לממשלה, ואין להם שום משקל וערך מוסף).

רוב הסיכויים שהיה מביא 5-6 מנדטים בערך.

בכל אופן, התכוונתי ש-הגדילה במנדטים לכיוון הדו ספרתי גבוה(14) שייכת באופן כמעט בלעדי לבן גביר, כאשר סמוטריץ' גם הוא תרם לגדילה אך במידה פחותה יותר(מכיוון שהוא די מיצה את כוחו בבחירות הקודמות).

לגבי נועם, הם סוס טרויאני במפלגה מפני שבכל מקרה של עימות בין נתניהו לסמוטריץ'/בן גביר בין במשא ומתן, ובין לאחר הרכבת הממשלה, הם יצדדו בנתניהו, כמו שעשו בעבר בנושא של רע"ם, מבחינתם נתניהו הוא כמעט המשיח בהתגלמותו, ואסור למרוד בו ולהמרות את פיו.

בכל מקרה כמו שכתבת, היחס בינם לבין נתניהו הוא חד-צדדי, ולכן אם הם יהיו בקואליציה, הם לא יקבלו שום תפקיד בממשלה(אפילו לא סגן שר) או הישג משמעותי, כך שעבורם לא יהיה הבדל משמעותי בין הקואליציה לאופוזיציה.

ולסיום, שוב אני חוזר ואומר, האם אתה חוזר בך מהטענות שרשימה דתית-ימנית לא יכולה להגיע ליותר מ-12 מנדטים?

הפעם הביא עוד שלושה מימינה. ממילא הביא כפול מאשר בפעם הקודמת.

אם היה ממצה, לא היינו גומרים בפעם הקודמת על 6.

הפעם הוא גם לא מיצה, כי יש עוד מנדט וחצי בבית היהודי.

וגם - לשיטתך, מעניין למה הוא לא הביא אותם בפעמים הקודמות - אקטואליה וחדשות

על איזה בחירות מדובר כל פעם? כמה כ"א קיבל בהם?

כתבתי פה א- מצטרף לנשמה כללית שפו על החשבון... - אקטואליה וחדשות חשבון מקיף מוזמן להגיב..

הערה חשובה! - כותבים הרבה "יש שישה מנדטים שתמיד יצביעו למפלגה המגזרית" וכדו'. חשוב לי להדגיש שאין דבר כזה 6 מנדטים בטוחים. גם במרץ היו בטוחים בזה וגם בבית יהודי ז"ל היו בטוחים שזה ככה וכידוע..

תמיד צריך א- להוכיח את עצמך לבוחרים. ב- לא לריב יותר מדי בתוך המפלגה ובלי פוליטיקות פנימיות שמבריחים מצביעים (עיין ערך מפלגת הבית היהודי ז"ל..) ג- להעיר את השטח לקראת מערכות בחירות (ועדיף לא רק לקראת בחירות אלא בעוד הזדמנויות..).

שנזכה... 

בסבב ג' נלחמו בלי סוף מלחמות פנימיות, הפרו הסכם בין איתמר לרב רפי, ובכל זאת הביאו 6.

במרצ ידעו שלא. כבר ירדו יותר מזה. בתשס"ט קיבלו 3. בתשע"ה קיבלו 5. בסבב א' קיבלו 4.

בסבב ב' רצו עם יאיר גולן וסתיו שפיר וכו' ובכל זאת הביאו 5. הם ידעו שהם בירידה והולכים ונמוגים.

ראו ששוב ושוב הם חייבים געוואלד כדי לעבור. לכן גלאון התחננה לפני מיכאלי שירוצו יחד.

מה לא הבנת ואיפה?

ואם אין אלטרנטיבה סביר להניח שבאמת רבים ימשיכו להצביע בכ"ז.

אבל ברגע שזה היה אפשרי, כולם, וסליחה על הביטוי, זרקו לפח את הבית יהודי (אם לא היה ממנה שאת נפש היא לא היתה נופלת כ"כ חזק) וכולם רואים מה מצבה..

מרץ באמת לא דוגמא טובה כי העבודה הפכה למפלגה תאומה שלה ואין כ"כ הרבה מצביעי שמאל רדיקלי.. (הפיתרון כמובן לשים את מירב מיכאלי ברשות מרץ ומישהו כמו בוז'י הרצוג בעבודה אבל טוב שהם לא הבינו את הטעות בזמן..)

אבל בבחירות שקיבלו 5 כולם ביחד זה באמת דוג' למפלגה שכמעט ננטשה בגלל הסיבות שהזכרתי...

הוא הושמד ע"י בנט וסמוטריץ'. המיאוס היה בעיקר משקד.

לא היה שום שלב שקיבלו "5 ביחד".

בסבב א' היו שתי מפלגות ציוניות דתיות.

אחת עברה את אחוז החסימה ואחת לא.

בסבבים ב'-ג' היתה אחת והיא קיבלה 6-7.

בסבב ד' היו שתיים ושתיהן עברו (אחת קיבלה 6 ואחת 7).

בסבב ה' היתה רק אחת והיא קיבלה את כל הקולות (כמעט).

לא היה שום שלב שקיבלו "5 ביחד". - התכוונתי למרץ-עבודה-גשר.

סבבה תודה.. אנסה שוב לראות מה כתבת

עכ"פ הרבה פחות ממה שהיה עד עכשיו. בגלל שהעבודה נכנסה עם נתניהו..

והיא באמת גם אמרה בפירוש שהיא הצילה את המפלגה מהקרשים.

אתה לא מסכים עם הראיות אבל לטעמי הבית יהודי זה דוג' טובה. וגם העבודה שנחלשה מאד עד שמירב מיכאלי הצילה אותה (ועדיין המפלגה לא חזרה לשנות תפארתה) זה דוג' להנ"ל.

וכל מה שכתבתי זה א-ב של מפלגה חפצת חיים. וזה ברור שזה פוגע במפלגה מאד גם אם יש הסברים חיצוניים שונים כל פעם. וחבל שבציבור שלנו לא מבינים את זה מספיק כנראה...

לעבודה אין חתך סוציולוגי מובהק שמזוהה איתה.

המצביעים שלה יכולים ללכת בקלות ליש עתיד (וזה גם קורה בפועל). כנ"ל מרצ.

הצה"ד היא מגזר מובחן. בדיוק כמו הרוסים של ליברמן (שבניגוד לסקרים שומר על יציבות).

בדיוק כמו החרדים של ג' ושס. יש להם מפלגת בית ואין להם בית פוליטי אחר.

אמנם יש אפילו בג' זליגה לליכוד וגם בציבור הדת"ל, אבל מדובר בציבור שיש לו מפלגה ולא ההיפך.

זה נכס ריאלי למימוש בקלפי ולא מניה תזזיתית (כמו עוצמה).

הבית היהודי נמחק כי הציבור הדת"ל קיבל מפלגה אחרת. זה הכל.

כל המוסדות והמפעלים הגדולים שלו פעלו עבור המפלגה החדשה.

אלמלא מפלגת הצה"ד הבית היהודי היה עובר (שליש מהנדרש היו לו אפילו במצבו!

כמה היה מקבל אילו היו סקרים שהוא עובר?

כמה היה מקבל אם לא היתה מפלגה אחרת אופציונלית לציבור הזה?).

ושוב - יש שישה בטוחים. - אקטואליה וחדשות

קרא מה כתבת:

"עכ"פ הרבה פחות ממה שהיה עד עכשיו. בגלל שהעבודה נכנסה עם נתניהו".

היה לה יותר. למרות שנכנסה עם גנץ...

נתת הסבר אפשרי למה קרה הפוך משכתבת.

עובדה שלגלאון זה לא הצליח, למרות ששינו את *כל* צמרת הרשימה.

בסבב ג' זו היתה הרביעיה:

הורוביץ ניצן

זנדברג תמר

גולן יאיר

רינאוי-זועבי ג'ידא

בסבב ד' זו היתה הרביעיה:

זהבה גלאון

מוסי רז

מיכל רוזין

עלי סלאלחה

כך שהחלפת דמויות לא בהכרח מספקת את הסחורה, אבל זה לא הנושא.

יציב שמצביע לשמאל הישראלי. ואה"נ הבעיה לא היתה בהחלפת היו"ר או הרשימה אלא שהיו 2 מפלגות אם אותו קהל יעד אז אחת מהם- וכמעט שניהם נפלו.. עיין שוב פה זה תהליך, וזה באמת הציג ירידה איטית. - אקטואליה וחדשות

ואנחנו אומרים אותם עובדות ומפרשים אותם אחרת. שויין מותר...

זה מה שכמעט קרה בסבב א' ולכן נתניהו לחץ לרוץ עם עוצמה.

הפעם היתה רק אופציה אחת והיא תמיד תעבור.

יש שישה בטוחים. - אקטואליה וחדשות

מרצ -

תשס"ט - 3.

תשע"ג - 6.

תשע"ה - 5.

סבב א' - 4 לבד.

סבב ב' - 5 עם יאיר גולן וסתיו שפיר.

סבב ג' - 7 עם העבודה וגשר.

סבב ד'- 6 לבד.

סבב ה' - 4 לבד (-4,000~).

העבודה -

תשס"ט - 13.

תשע"ג - 15.

תשע"ה - 24 ("המחנה הציוני").

סבב א' - 6 לבד.

סבב ב' - 6 עם גשר.

סבב ג' - 7 עם מרצ וגשר.

סבב ד' - 7 לבד.

סבב ה' - 4 לבד.

זו לא "דעיכה איטית".

מה שהרג אותן זה קמפיין המפלגה הגדולה של כחול לבן/יש עתיד.

המצביעים שלהן נטשו כדי להפיל את נתניהו.

לגבי הציבור הדת"ל -

בסבב א' הצביעו לאיחוד הימין/הימין החדש (וגם פייגלין - סה"כ כ-10 מנדטים צ"ד).

בסבבים ב'-ג' ידעו שימינה עוברת. הביאה 7-6 (בסבב ג' הפוליטיקה המגזרית גם המאיסה את עצמה).

בסבב ד' חזרו להציל את הצה"ד (שהיתה על סף אחוז החסימה) וימינה. 13 סה"כ.

בסבב ה' לפחות 7 מנדטים צ"ד הצביעו לצה"ד (כמו בסבבים א'-ב').

על כל נתון הכי פשוט לאמת אותו. ככה זכרתי אז כתבתי.. ושים לב שלא עירבבתי מדי- זה היה קרוב סה"כ ובשביל זה יש פורום ואנשים יתקנו אחד השני אם צריך..

הריני מוסר מודעה- כל מה שאני כותב אפשר לחלוק עליי בהצגת עובדות וכן אני לוקח בחשבון שכל מה שאקרא פה הוא בעירבון מוגבל כי זה פורום ויותר פרשנות ברמות שונות.

אשמח להמשיך לדון איתך אבל איני יכול להתחייב לבדוק כל דבר ודבר אז לבחירתך..

לפחות כמו שאני מכבד את מה שאתה כותב.

מותר לטעות גם בעובדות, אבל א"א לנהל דיון כשאני יודע את העובדות ואתה לא...

אתה רוצה לטעון טענה? תבסס אותה. אם לא - חבל על הדיון.

בכפוף למה שכתבתי לעיל.

זה לא נכון, אני משתדל לדייק ואפשר לראות את זה בטיעונים שלי. ואם טעיתי ותיקנת קיבלתי...

טוב לילה טוב יום ארוך מחר...

אבל בסוף השאלה היא מאיזה "אזור חיוג" הם, כלומר מה האופציה השניה שלהם.

כשהיתה מפלגה ציונית דתית אחת, היא מעולם לא ירדה מ-6 מנדטים (למשל: ימינה סבב ג'). -אחלה...

יש שישה מנדטים שתמיד יצביעו למפלגה המגזרית (הבית היהודי/האיחוד הלאומי).

לכן בצלאל ידע שיש לו 6 כשאיתמר מבריח מנדט או שניים. מנדט וחצי אכן ברח לבית היהודי.- מתי איזה מפלגות רצו?

אילו היו סקרים בהם היה עובר, היה יכול לברוח חצי מנדט או אפילו מנדט נוסף.- על מה מדובר?

המצביעים הללו הצביעו לבצלאל כשרץ עם בנט בסבבים ב'-ג' וגם בתשע"ג-תשע"ה,- מי זה "המצביעים הללו"?

ב. "על מה מדובר?" - הבית היהודי.

ג. " מי זה "המצביעים הללו"?" - אלו שהצביעו לבית היהודי בסבב האחרון.

היו מצביעים לבצלאל לולא בן גביר" עניתי על זה פה באות ג א- מצטרף לנשמה כללית שפו על החשבון... - אקטואליה וחדשות

https://harelc.github.io/elections-vote-transfer/

וכבר עניתי לך שה"מתונים" הצביעו לבצלאל בסבבים ב' וג'.

לאיתמר הם לא הצביעו.

א. מסכים שחלק מהמנדטים הגיעו בגלל הסחף, - אקטואליה וחדשות

במשך השנים לבית היהודי ולאיחוד הלאומי לגלגוליהם. כרגע זו המפלגה הדת"ל והיא לא רק בצלאל.

שמחה רוטמן, וולדיגר ואוהד טל לא חרד"לים, בדיוק כמו שמוטי יוגב היה בשר מבשרה של הבית היהודי.

בצלאל השקיע הרבה כדי ליצור מפלגה שתכיל את כולם ורבים מעריכים את המהלך הזה, גם אם לא התפקדו בפועל.

אתה מנסה לשים זכוכית מגדלת על הלייטים ומתעלם מרוב הצה"ד שנמצאת בין הצדדים - המיינסטרים.

הרוב הזה הצביע ללייט וחילונית למרות שלא הסכים עם הכל וגם לחרד"ל כשלא מסכים עם הכל.

בצלאל הוא חלק מהצה"ד מהאגף החרד"לי. בנט מהאגף הלייטי.

הכהניסטים תמיד היו אווטסיידרים ולא נחשבו חלק אורגני ממנה.

גם היום עוצמה לא הביאה דמויות שמייצגות את המיינסטרים.

הציבור הזה הצביע להם יותר מאשר לבית היהודי דאז של אורי אורבך.

בהנחה שהחרד"לים הצביעו ט' והלייטים ב', המיינסטרים התחלק ונתן יותר לט'.

גם אם נניח שהיו שם מנדט של חרדים מחב"ד וחילונים של אריה אלדד, עדיין מדובר בחצי-חצי.

כל פעם שהוכרז על "דרבי" בציונות הדתית, המפלגה החרד"לית יותר ניצחה (לכל היותר הושג תיקו).

גם אם זה לא נכון. בן גביר גם מתעקש לטעון שהוא לא מפלגה צ"ד.

הציבור הזה מחפש את המפלגה שתייצג אותו כמו שהיה מקום המדינה.

זה ציבור שכל השנים הצביע למפלגה דתית לאומית ולא הפך להיות כהניסט.

יכול להיות שהם הביאו מספר קולות שווה, אבל הציבור הדת"ל מצביע למפלגת הבית.

דווקא הטענה של בן גביר שהוא פונה לכולם ו"לא מגזרי" בעוכריו:

לכל המצביעים שלו יש מפלגות בית חלופיות - חרדים, ליכוד, צ"ד.

הם יכולים להצביע לו כשיש טרנד ולהתנדף ברגע בחזרה למפלגות שלהם.

לכן הם פריכים ולכן אין לו בייס יצוק. לבצלאל יש וזה ההבדל.

לכן איתמר הבין שהוא חיב לרוץ עם בצלאל (למרות שהיו לו סקרים מחמיאים),

כי על גבי הבייס הוא יכול להוסיף עוד מציבורים אחרים.

כמה עוד? גם הוא לא יודע וגם לא שום סוקר.

היום יותר ומחר פחות. אין בייס. הוא מפלגת אווירה.

כמעט לכל מצביע שלו יש חלופה אחרת לעת הצורך.

בן גביר לחץ לקבל את השלישי במקום 7 ולא 8 כי ידע שהמקום הזה נתון בספק.

ברגע שהוא מאבד מנדט - הוא מתרסק. זה מאה או אפס.

בפעם הקודמת הוא הביא מנדט. הפעם הביא עוד 5. מחר יכול להביא שוב רק אחד.

לכן הם לא שווים בכוח שלהם. הקהל הפריך שלו לא נמנע מלהצביע בגלל "חשש".

בסבב ב' עבר בכל הסקרים ובסוף הביא בקושי שני מנדטים.

בפעם הקודמת נתניהו עצמו התחנן שיצביעו להם ובכ"ז הגיע קצת יותר ממנדט מהליכוד בסה"כ.

א"א להעריך את הכוח שלו ממערכת בחירות אחת בה היה פופולרי באופן טבעי

בהתחשב בעובדה שהוא צעק הכי הרבה באופוזיציה. הקהל שלו אהב את הצעקות.

אם הוא לא יוכיח עצמו בעשיה - בפעם הבאה גם עם בצלאל הוא לא יביא יותר ממנדט וחצי משלו.

גם לא כתבתי שהם שווים אלא שייתכן לצורך העניין שהביאו הפעם מספר קולות שווה.

אבל עכשיו אני מבין יותר איך אתה מצליח לסלף כל דבר כדי להוכיח מה שאתה רוצה.

די מחסל את החשק להמשיך לדון איתך (שגם ככה נשחק).

בצלאל עובר אחוז חסימה לבד בוודאות ומביא 7 מנדטים+-

ריצה עם איתמר מבריחה ממנו מנדט ומאפשרת לאיתמר לעשות עליו קופה של 6 מנדטים.

אין לו שום סיבה להסכים להבא לעשות את זה אחרי ההתנהלות של איתמר במו"מ ביניהם,

וההתנהלות של תומכיו מאז הבחירות שטוענים שהוא הביא את המדטים וב"אצילותו" חלק אותם עם בצלאל

(ואל תטעה: הוא מעודד את ההתנהלות הזאת). בשחצנותו הוא גם טוען ש"ויתר" לבצלאל על הראשות והתפקיד הבכיר.

הנימוק היחיד הוא אחריות לגוש כדי שבן גביר המופקר לא ירוץ לבד כשהוא יודע שהוא לא עובר וסתם זורק קולות לפח.

האמת היא שבצלאל לא צריך את איתמר. אם הוא חושב שהוא "מוותר" לו, שירוץ לבד. הוא לא עושה טובה.

ממילא, ההישג הזה בעיקר על שם בצלאל; בלי בצלאל לאיתמר אין כלום ולבצלאל יש 7.

עם איתמר לבצלאל יש 7 ולאיתמר יש 6 שהוא מביא בזכות הריצה על הגב של בצלאל.

בצלאל עשה טובה גדולה לגוש ולאיתמר שהסכים לרוץ איתו ואיתמר נוהג כלפיו בכפיות טובה שאין כמותה.

שבלעדיו הוא לא מצליח להתרומם לערך המוסף שלו כי חוששים שלא יעבור וכו',

ובצלאל צריך את בן גביר כדי להגיע כמפלגה השניה בגודלה בגוש, 14 מנדטים.

(הוספה- הוא לא תמיד מגיע לערך המוסף שלו? אז הריצרץ פיתרון טוב. ויש עוד טענות נכונות יותר או פחות אבל לא בא להתעסק בזה עיקר מה שאי בא לומר זה הפסקה הבאה-)

-לכל אחד שם יש בטן מלאה על השני וכל אחד בטוח שרק הוא יצליח לחזק את המפלגה ושרק הוא צודק. ואיך אמרו (בצחוק כמובן) "כל מחל' שהיא לשם שמים סופה להתקיים"- כשמתחילים לטעון שזה עניין עקרוני, לשם שמים, המחל' אף פעם לא תרגע...

אז ב"ה שלגוש הימין היה מנהיג אחראי- נתניהו שידע לחבר אותם בכח. לשמאל לא היה, וכידוע המפלגה הערבית התפרקה (היא גם התפרקה על רקע של מי יהיה המועמד השני ברוטציה על המקום הרביעי או השישי. משהו בסיגנון הזה..) והסוף ידוע...

אבל א- זה פוגע בהם כי הציבור מקבל רושם שנתניהו הוא המבוגר האחראי (מה שנכון..) וזה נותן לו נקודות בציבור.

ב- אם לא יהיה מבוגר אחראי או שלא יהיה לו אינטרס לטפל במריבה שלהם זה יכול להגמר בריצה נפרדת שלהם כמו סבב ב.

ג- זה סתם מתיש את הציבור וגורם לנטישה מהמפלגה (או שלא, לדעתי כן.) ובכל מקרה הציבור ישמח מאד לותר על הסצנה הזו שנפתחת כל פעם מחדש..

מי שכמו ילד הוציא את כל הויכוחים הפנימיים (והלגיטימיים) החוצה בצורה מכוערת היה איתמר.

לכן מי שהתיש את הציבור וגרם לנטישה מהמפלגה (לדבריך) היה איתמר.

ב. ההתשה כולה היא אשמת בן גביר שלא הפסיק לרגע ללכלך.

גם הריצה הנפרדת בסבב ב' היא שילוב של השניים הנ"ל (אשמת בן גביר בלי שום לש"ש).

החרדים שהצביעו לבן גביר אלו חרדים שחששו שגפני ילך עם גנץ. לדרעי אין כאלה.

לא קשור לשס. שס רק עלתה במס' הקולות. לא ירדה. - אקטואליה וחדשות

המסורתיים של שס הם הרב עובדיה. המסורתיים של הליכוד ביביסטים.

בן גביר שיחק ביביסט. לא הרב עובדיה.

אחרי שדרעי חרש את השטח עם הספדים ואזכרות לחכם שלום,

באלול עם עצרות סליחות, בחוה"מ עם הקבלת פ"ר, בשבוע האחרון באזכרות לרב עובדיה

ואתה אחרי שנה של גזרות כלכליות (שבצלאל לא ממש מדבר אל הסובלים מהן).

אם אבי מעוז היה בליכוד נתניהו היה עושה לו מה שהוא עשה לדודי אמסלם..

זה נכון שבן גביר מדובר יותר ברחוב ובתקשורת, אבל האם הנתונים תומכים בהנחה שבן גביר הוא האחראי העיקרי להצלחה האדירה של הציונות הדתית?

כמו שכתבתי כאן - .. - אקטואליה וחדשות, נראה שלא.

צעד קדימה, שני צעדים אחורה, "תחזיקו אותי חזק". תמצית המדיניות של הגאון האסטרטגי עם האנגלית המוצחצחת (שיש לכל ילד שלומד בחו"ל מגיל 8).

נתניהו הוא זגזגן, טראמפ הוא זגזגן חולה נפש.

הישגים: זיני וגופמן, מבצע הביפרים, פגיעה בתוכנית הגרעין האיראנית

הפסדים: הרפורמה המשפטית בוטלה, היועמ"שית לא פוטרה וממשיכה להשתולל, שירות קרבי לחיילות הולך ומתרחב, חמאס מתעצם, חיזבאללה משתקמת, איראן משתקמת.

צריך להיות טיפש או רשע כדי לכתוב את הרשימות הפגומות שהצגת כאן.

אני לא מתכוון להיכנס למלחמת רשימות, וגם לא לתקן את הפגמים בשלך.

פשוט תנסו להתבגר מעבר לעכברנות המקלדת הזו...

היית משתכנע או שהיית מצביע על הצלחות וכשלים?

יש שיקולים רחבים.

-'מדיניות הכלה' של 'טיפטופים וסבבים'- באמת על הפנים.

-מדיניות אחראית בשביל לאפשר לטראמפ למצות את המו"מ עם איראן שתפרד מהגרעין?- שווה לתת צ'אנס.

להזכירכם לכן גם מראש מבצע שאגת ארי הופסק בשביל לאפשר את המו"מ הזה. כי כנראה קשה מאד להגיע לכל האורניום המועשר.

כמובן תוך המשך הלחימה הנוכחית מול חיזבאללה

זה עכברנות המקלדת שמוציאה ממך כל כך הרבה עין רעה וחצי הכוס הריקה, או שגם במציאות אתה כזה?

טראמפ החדש לא מצטרף.

כבר לא סופר אותנו.

בלי לדעת

ד"ש מאוסטרליה הרחוקה.

פעם הוא היה איתנו ועכשו הוא מהאו"ם

משום מה אתה נבהל מכל הצהרה, בלי להבין שההצהרות הן חלק מהמשחק.

שבשום מגרש כדורגל לא יעזו להשמיע אותם.

מכל נמחה עושים פיל.

יש יותר ממטרי ברכות מאשר טפטופי התעיה של "ניבולי פה"

בנתיים, כחלק מההצגה, הוא כביכול מרסן אותנו, חוץ ממתי ש"ביבי לא הקשיב לו" וצה"ל היכה הלילה והבוקר באירן היטב. מה שיזרז אותם להגיע להסכם שהוא רוצה או לקרוס.

פשוט מדהים שאנשים שמבינים דבר או שניים, עוד קונים את ההצגות על 'פערים בין נתניהו לטראמפ'.

שאמרה: "אין מחאה אפקטיבית ללא הפרעת הסדר הציבורי"

אני רוצה לראות טקסטים זהים על קפלן והשמאל הדיקטטורי. 

אני רוצה לראות טקסטים זהים על הערבים והבדואים בישראל.

אחר כך שישוב ללהג את הגיגיו.

טרמפיסט שמצא סיפור להיתלות בו.

שכשזה נקורה לאנשי שלומך וחברים שלך וביישוב שלך. זה הרבה יותר מטריד את הגושניקים מאשר כשזה קורה במרכז הרחוק (למרות שהרב עופרן לא משם, אבל האווירה הכללית)

אדם שיודע לכתוב על כל במה גבוהה ותחת כל עץ רענן יכול לספק טקסטים נוספים. אל תעשה מעצמך דביל, בבקשה.
 

אבל היי, תראה יולדת !! והנה עוד אחת !! ועוד אחת !! כביש מלא ביולדות !! ב"ה כולן נתקבצו לכביש אחד, אפילו הגברים שם יולדים !!

אבל אם תבדוק בפייסבוק כל הליברלים ורוב הגושניקים זועקים על זה, חלקם תושבי אלון שבות או גוש עציון, ומשם זה עובר הלאה לכל אנשי שלומם. כשזה קורה לחבר שלך או בשכונה שלך זה מקבל עוצמה שונה מאשר זה קורה רחוק.

של זה אצל הליברלים

הרב מידן (שהיה שם אתמול בערב) אמר היום בראיון שהדיבורים על "חורבן" כששברו כמה חלונות ועציצים, הם מוגזמים.

הרב חיים נבון הבהיר שהפשע של החרדים חמור, אבל לא יותר  הפשעים שנעשו בקפלן:

ההפגנות של החרדים הן פשע - אך הם לא הפושעים הראשונים

כתה מפורשות שהאשמים בכל פרעות החרדים הם קפלן שנירמלו זאת . ושזאת צביעות שמזדעזים ממעשי החרדים ולא ממעשי קפלן

חיים מפיו של הנכד בבשר וברוח של ישעיהו ליבוביץ שר"י. ותנועת הקיבוץ הדתי בוודאי אינה ראיה לכלום ושום דבר. שוליים אזוטריים בציונות הדתית. לא בטוח שאפילו הם עצמם יסכימו שיכלילו אותם אצלנו...

איזה הגזמות פרועות, הכללות, מניפולציה ומה לא?

יש חברה חרדית, שחיה את חייה לפי אמונתה, הם סגורים ו'מקימים חומות' זאת השיטה חינוכית שלהם לשמור על החברה שלהם ברוח שלהם. מי ששם מרוצה ושם מבחירה מי שלא, לא חייב להיות שם.

יש מי שלא מוצא חן בעיניו הסגירות הזאת, זכותו ואני מבין אותו. אבל החברה החרדית מאמינה באורח חיים כמו שהיא מקיימת אותו- עם אילוצים חברתיים, נורמות חברתיות, חומות וכו'. שוב אפשר לא לאהוב ולהסכים עם זה אבל זה אמונתם והם לא כופים אותה על אף אחד אלא נכנסים תחתיה.

ומי שלא רוצה יש דתיים, חרדי מודרני, קהילות יותר פתוחות וכמובן מסורתי חילוני וכו'.

כאילו, לקחת את הפחד מהאחר, חרדים במקרה הזה, ולבנות עליו תאוריות קונספירציה הזויות

שהציקו לח"כים של הקואליציה בתקופת הרפורמה המשפטית. זו נבלה וזו טריפה.

גם לפני מחאות קפלן.

למי שאולי שכח, מחאות הנכים וחסימת כבישים וצמתים מרכזיים היו כאן הרבה לפני מחאות קפלן. למשל ב-2018.

זה נוהג שהלך והתפתח במדינת ישראל כבר מזה זמן.  לא רק בממשלה הנוכחית של נתניהו.

בשני המקרים, הביקורת הציבורית והממשלתית נגדם השתמשה באותם טיעונים: פגיעה בציבור הרחב שאינו אשם, יצירת פקקי ענק, פגיעה במשק ובכלכלה, והגדרת הפעולות כ"אנרכיה" או "הפרעה חמורה לסדר הציבורי".

במחאת הנכים, המשטרה נתקלה בקושי מוסרי ותדמיתי עצום. פינוי בכוח של אנשים בכיסאות גלגלים או עם מוגבלויות פיזיות קשות מצטלם רע מאוד ומעורר אנטגוניזם ציבורי. המשטרה נטתה להכיל את החסימות הללו זמן רב יחסית.

מחאת הנכים השתמשה בהפרעה לסדר הציבורי כזעקה אחרונה של קבוצה שחשה שקופה ומורעבת על ידי המערכת - מחאת קפלן השתמשה באותן טקטיקות ככלי לחץ מסיבי של קבוצה חזקה ומשפיעה במשק, המרגישה שכללי המשחק המשטריים משתנים לרעתה.

וכיום, התפרעות החרדים כנגד הגיוס לצבא, אכן דומים מאוד למחאת קפלן - מצד קבוצת אוכלוסייה מאוד גדולה המרגישה שכללי המשחק המשטריים משתנים לרעתה.   

לא על חסימות כבישים. ואת זה החרדים בהחלט למדו מהקפלניסטים.

מידע ולמצוא שחרדים אלופים במהומות אלימות אישיות בנושאים שרגישים מבחינתם. גם כנגד בעלי תפקידים במגזר החרדי ולא רק כנגד אלו שאינם חרדיים.

הרבה לפני מחאות קפלן.

המאבק נגד מה שנתפס בציבור החרדי כ"חילול קברים" (באתרי ארכיאולוגיה, תשתיות או בנייה) הוא אחד הנושאים הטעונים והוותיקים ביותר, והוא הוביל לא פעם למחאות קשות, ונדליזם והפגנות ממוקדות מול בתיהם של בכירים – הן פוליטיקאים והן אנשי עסקים ויזמים.

הנה כמה מהדוגמאות הבולטות, החל מאירועים שהתרחשו לאחרונה ועד למאבקי עבר:

1. המתקפה על בית מנכ"ל חברת "אאורה", יעקב אטרקצ'י (מאי ויוני 2025)

אחד המאבקים הסוערים והאלימים ביותר שנרשמו לאחרונה התרחש סביב פרויקט פינוי-בינוי גדול של חברת הנדל"ן "אאורה" בעיר יהוד, שם התגלה אתר קבורה עתיק (כ-300 קברים) שרשות העתיקות הגדירה ככזה שלא ניתן להוכיח שהם יהודים, בעוד החרדים טענו שמדובר בקברי ימי בית שני.

המחאה מול הבית: לאחר שבעלי החברה, יעקב אטרקצ'י, סירב להפסיק את העבודות, פעילי מחאה קיצוניים העתיקו את המאבק לביתו הפרטי. כמאה מפגינים הגיעו לביתו, תקפו אותו במקלות ואבנים, השליכו שקיות צואה על שער הבית, ריססו כתובות נאצה ואף ביצעו עליו טקס "פולסא דנורא". בנוסף, בוצע ונדליזם והשחתה של קברי הוריו של המנכ"ל בבית עלמין אחר.

באתר עצמו: המהומות כללו פריצות המוניות לאתר הבנייה והצתת טרקטור וציוד מכני הנדסי.

2. הכתובות וההפגנות נגד ראש עיריית טבריה, זוהר עובד (2012)

סביב בניית מלון בוטיק ברחוב אלחדיף בטבריה (פרויקט שהיה שייך לבניו של ראש העיר דאז, זוהר עובד), טענו אנשי "אתרא קדישא" כי העבודות מתבצעות על גבי קברים עתיקים.

הפגיעה האישית: לצד הפגנות יומיומיות באתר, המפגינים הפנו אש ישירה כלפי ראש העיר. המהומות גלשו לריסוס כתובות גרפיטי קשות על בניין העירייה וסמוך לנכסי המשפחה, בהן כונה ראש העיר "החופר קברים". המשטרה נאלצה לעצור שוב ושוב מפגינים שהפרו צווי הרחקה והגיעו להטריד את מעגל המשפחה.

3. המאבק ההיסטורי על חפירות קברי בית שערים וטבריה (שנות ה-50 וה-90)

נושא חילול הקברים ליווה את המדינה משנותיה הראשונות, וכבר אז בכירי הממסד סומנו בבתיהם:

חפירות טבריה (1955–1958): במהלך בניית מלון "גני חמת" בטבריה על שטח קברים עתיק, נערכו הפגנות ענק בכל הארץ. פעילי נטורי קרתא והעדה החרדית הגיעו להפגין בקביעות מול בתיהם של שרים ובכירי ממשלה בירושלים ובתל אביב, כשהם מאשימים את הממשלה ב"אפיקורסות וחילול כבוד המת".

חפירות ירושלים ובית שערים (1993) -  פינוי של מאות שקי עצמות ממערות קבורה עורר גל הפגנות חסר תקדים בירושלים. המפגינים לא הסתפקו ברחובות, אלא ניסו להגיע פיזית אל בתיהם של ארכאולוגים בכירים ברשות העתיקות ושל פוליטיקאים שאישרו את העבודות, כדי לייצר מורא אישי

4. מתחם גולובנציץ בבית שמש (2013)

אחד המאבקים המרתקים ביותר, משום שהוא הפנה את האלימות וההפגנות מול בתיהם של **בכירים חרדים עצמם**. בפרויקט בנייה ענק בבית שמש של היזמים החרדים אריה גולובנציץ ואברהם סלונים, נטען כי יש קברים בשטח.

אנשי "אתרא קדישא" ניהלו מלחמת חורמה. הם הגיעו לבתי היזמים החרדים, השמיצו אותם בבתי הכנסת שלהם, ואף הפגינו בצורה אגרסיבית מול ביתו של ראב"ד העדה החרדית, הרב משה שטרנבוך, לאחר שזה פסק הלכתית כי מותר לבנות במקום (היות ולא הוכח שמדובר בקברי יהודים).

התחילה האנרכיה לחגוג. אה, וגם ביבי (וכמובן שניהם אשמים בהתחממו תבגלובלית, עאובדה שזה קרה במשמרת של ביבי)

ברור שהקפלניסטים קיבלו השראה מזה.

מזל לשלא הלכת לאלטלנה

או לפחות מ- 

1. כי אין חוק המתיר לחסום כבישים למטרות פוליטיות/חברתיות/אחרות

2. כי מבחינה רציונלית, פעולת מחאה כלשהי צריכה להיות מופנית כלפי הגורם שנגדו מוחים ולא כלפי אזרחים שלא קשורים לאירוע. איך החסימות יעזרו לחרדים? הנהגים החסומים יתחילו להתקשר לשופטי בג"ץ ולבקש מהם שיבטלו את הסנקציות?

בינתיים כל בת שרוצה מוציאה בקלות אישור על כך שהיא דתיה

דרך משרד הרבנות בעיר מגוריה - פגישה קצה, כמה שאלות, והאישור ניתן במקום.  

האישור נשלח ללשכת הגיוס והיא מקבלת פטור. 

אני נגד כל החסימות, אבל לא אפלה חרדים רק בגלל שקפלן צווחים שזה מפריע להם.

ומבחינתי אני מקלל את שניהם בזמן אמת.