‏מה יש לומר על יכולות ניתוח כאלה…

‏שנאה מקלקלת את השורה.

אני לא בטוח עד כמה אנחנו חולקים באידיאל (אם כי ברור לי שגם שם כן)  אלא בקריאת המציאות. 

ובמציאות, בלי קשר ובמנותק ממה שאני ואתה או אחרים חושבים על איך המציאות צריכה להיות, במציאות הניצחון הזה הוא בעיקר על שם בן גביר. בלי בן גביר ט היתה מקבלת 5-6 ובמקרה הטוב 7

מנדטים. אנשים פה נופפו בלי הפסקה על זה ש ״כבר היינו בסרט הזה״ והתעקשו לעצום עיניים ולסרב להכיר בעובדה שהפעם זה כן זאב אמיתי ולא סתם ״זאב זאב״, ושיש שינוי במציאות. 

אם הייתם מתווכחים כאן אם בן גביר כן או לא, כנראה שהייתי עומד מהצד, מציץ מדי פעם (נפגע?) והולך. אבל לראות אנשים טוענים בלהט ובבטחון נוקב טענות שנסתרות מהמציאות שנגלית לעיניי על זה לא יכולתי לשתוק. או שהם מנותקים מהמציאות, לא בתוך עמם הם יושבים, או שהם מכחישי מציאות. 

לא כי נותרתי חסר מענה (אפשר לחשוב ככה למי שרוצה) אלא בגלל שזה כנראה יהיה דיון שיגרר וזה פשוט לא שווה את ההשקעה של הזמן בו לטעמי. לא מדובר בדברי תורה או חכמה הרי. אתה מוזמן לחשוב שההשקפה שלי נובעת מהסתכלות חובבנית ומטוויטר. שיהיה. אני מסוגל לחיות עם זה. מה זה כבר משנה ? ניצח*נו*

אגב. לגבי ההודעה הקודמת שלך. חלילה לא חשבתי שההשקפה הזאת (שלך למשל) נובעת משנאה כלפי. כן סברתי (ואני עדיין סובר), שהניתוח של נעה ונדה נבע מעוינות כלפי בן גביר. אתה מדבר על נתונים, אבל איפה למשל הנתונים שיתמכו בטענה שלה על רק 2 מנדטים שהטרנד הבן גבירי השיג ? זה נראה לך רציני ? 

בכל מקום אחר שהוא לא הפורום הזה אמירה כזאת תעורר גיחוך ובוז, רק כאן האמירה הזאת זוכה לתשבחות כי היא מתאימה להלך הרוח בפורום. 

אני לא אכחיש שאני לא תומכת נלהבת של בן גביר, אבל נצמדתי לעובדות. פעם כתבתי כאן נגד הטיית האישוש, אני מאוד נזהרת לא ליפול לבור הזה.

לכולנו ברור שהבייס ההתחלתי של כל מפלגה הוא פחות מ4 מנדטים, נכון? לכולנו גם ברור שהבייס ההתחלתי של סמוטריץ לא נמוך מזה של בן גביר. אי אפשר לדעת במדויק, אבל עשיתי חלוקה שוויונית של חצי חצי במנדטים שקיבלה הציונות הדתית בבחירות הקודמות.

עכשיו נשארו קולות ימינה לשעבר שלא ברור לאן הם הלכו, לגנץ? ט'? ב'? גנץ קיבל בבחירות הקודמות 8 מנדטים, ובהנחה שסער הוסיף עוד 4 - הוא לא עלה, ולכן כנראה שמצביעי ימינה לא עברו אליו (לפחות לא בכמות משמעותית). הבית היהודי קיבל קצת יותר ממנדט והבאתי את זה בחשבון. לפי נתוני ההצבעה בקיבוץ הדתי שהוזכרו כאן אינספור פעמים, נראה שאכן רוב מצביעי ימינה עברו לט'.

בחלוקה מאוד גסה ולא מדויקת (אבל מתבקשת) חילקתי את 7 המנדטים שקיבלה ימינה בבחירות הקודמות למנדט אחד לבית היהודי ועוד 6 לט'. הבנתי שאין מחלוקת על כך שמצביעי ימינה לשעבר הם לא תומכים נלהבים של בן גביר, ולכן נראה שהרשימה של סמוטריץ' היא שהביאה אותם להצביע לט'.

מהצד השני, מאיפה הגיעו המנדטים האלו אם הגיעו בגלל בן גביר, כמו שאתה טוען? בהשוואה לבחירות הקודמות התמיכה בליכוד ירדה בכמעט אחוז - פחות ממנדט, שס רק עלתה בכמות הקולות ומהגוש הנגדי בן גביר הביא לא יותר מ2 מנדטים (לפי הנתונים שהביא עמית סגל אם לא היו נשרפים קולות באף גוש, גוש הימין היה מביא 61 מנדטים. בבחירות הקודמות קיבל הגוש 59 ככה שהוא עלה מבחינת הקולות ב2 מנדטים).

אני פתוחה לשמוע הסברים אחרים לנתונים האלו. אשמח שתוך היצמדות אליהם ולא לתחושות בטן.

חלק ניכר ממצביעי ימינה לשעבר הם לא דתיים-לאומיים אלא מסורתיים וחילונים(ההקיבוץ הדתי הוא זניח), אותם בדיוק הצליח בן גביר להביא.

בנוסף להם בן גביר הצליח להביא מצביעי ליכוד שהצביעו/לא הצביעו בפעם שעברה.

יתרה מזאת, אני בספק גדול אם כאשר סמוטריץ' ובן גביר היו רצים בנפרד, הם היו מגיעים ביחד ל-14 מנדטים, שכן 4 המנדטים האחרונים שלהם הגיעו בעיקר בשל המומנטום והסחף שנוצר לרשימה שהפכה להיות דו ספרתית, לו כל אחד מהם היה רץ בנפרד הם היו 2 מפלגות קטנטנות, אשר בנוסף לכך היו גם מתקוטטות ביניהם לאורך כל מערכת הבחירות, ומרחיקות מהן עוד מצביעים, בדומה לעבודה ומרצ.

לכן, אין פה מדע מדוייק שבו ניתן לטעון שלסמוטריץ' יש X מנדטים, ולבן גביר Y מנדטים, אלא ביחד השלם גדול מסך חלקיו.

מסורתיים מזרחיים, חמים ושמרנים הם פחות הסוג שיצביע לבנט.. החילונים והמסורתיים שהצביעו האלו קרובים יותר לצד הליברלי, החופשי, ה"נאור" (זאת הגזמה והכללה גסה, אבל רק ככה אפשר להעביר רעיונות היום בלי הסתייגויות כל 2 מילים), ואלו לא אלו שבן גביר טוען שגייס.

מוצג חד ובהיר (זה החשבון המשוער שיצא גם לי בחישוב שעשיתי לעצמי למשל אבל לא הייתי בטוח במאה אחוז ששיקללתי בו הכל ובטח לא מסודר כך אז שכויח...)

(נ"ב- כתבתי למטה סיכום לעצלנים ביננו...)

ב- מהסתכלות קלה על נתונים בערים גדולות (עשיתי טבלת אקסל עם נתונים מהכנסת ה24 לעומת ה25) שיש בהם הרבה צ"ד,

היה נראה לי ש ט' לקחו מנדט מהליכוד (אמרתי כבר כאן לא נכנס למי השפיע יותר ומי פחות זה שילוב של כולם - אקטואליה וחדשות להערכתי כנראה שמנדט שהצביע ט חזר לליכוד ו2 אחרים עברו מהליכוד לט'),

מנדט מש"ס (אבל בהרבה מקומות הם דווקא עלו. להערכתי מה שקרה זה שהם הצליחו לפנות לציבור חרדי גדול יותר וכך למרות מנדט של פריפריה שעבר לט' הם עדיין זינקו.),

אולי מנדט נוסף מתקוה חדשה (לא עימתתי בנתונים אבל מסברא כמו נעה ונדה),

השאר מה13 של ימינה וצ"ד.

כשאחד מימינה ירד על הבית יהודי ועוד 1-2 של ימינה ירדו מאותם שמעולם לא היו חלק מהצ"ד והצביעו ימינה רק בבחירות 24 בגלל הקורונה והצהרות בנט וכו'. (גם עיין בקישור הנ"ל).

ג- כמו שאמרתי (כנ"ל עיין שם בקישור..) מצביעי ימינה ברובם הגדול הם לא ליברליים, הם 'מתונים'. ואין מבחינתם הבדל גדול בן סמוטריץ לבן גביר ולא אופתע אפילו אם חלקם יעדיפו את בן גביר שגם אם הוא 'לאומני', בנושאי דת ומדינה הוא הרבה פחות קיצוני.. ועל כל פנים כמו שאמרתי- בלית ברירה, ועם דחיפה מסיבית הם יצביעו לגוש הימין בסוף... ולכן קשה להצביע מי בדיוק הביא אותם זה יכול להיות כל אחד מהם בסופו של דבר...

ד- לא השתמשתי במונח 'מנדט אווירה' כי יש נתונים. אין מצביעים מהאוויר.. לצורך העניין 'מנדטי אווירה' כנראה זה מה שהגיע מהליכוד ומש"ס... (או אם עלו משמעותית אחוזי ההצבעה אבל זה לא היה נראה משהו משמעותי ויותר היה נראה לי שהם הגיעו מהמפלגות האחרות שציינתי..)

(ואם עלו ב2 מנדטים לפי עמית סגל יש להניח שאחד בן גביר הוסיף ואחד ש"ס או משהו כזה. ולא סביר שיש מצביעים שעברו צד- אף מצביע מרץ לא הצביע ט פתאום בגלל בן גביר כמובן.. אלא כנראה אחוזי ההצבעה עלו בימין ובמקביל ירדו בשמאל..

אבל בסוף כל מספר קולות שיהיה יתחלק ב120 בסופו של דבר אז גם אפשר לעשות חשבון ממנדטים שירדו ועלו בימין..)

סיכום- לא חושב שאפשר לחלק את מצביעי ימינה בצורה חד משמעית למי היו מעדיפים להצביע. כשמנדט מש"ס והליכוד זה וודאי בן גביר. ושוב זה עבודה יפה של שתיהם וממש חבל לכופף על זה ידים זה רק יפגע בכולם.. שימשיכו בחלוקה שוויונית כמו עכשיו וזהו...

לא כ"כ מסכימה איתך לגבי מי היה זה שמשך את מצביעי ימינה לשעבר, אבל סופסוף עובדות!

בסוף אני חושבת שיש סיכוי גבוה שאתה צודק בניתוח של מעברי הקולות בין המפלגות (אף פעם אי אפשר באמת לדעת..).

אז שבן גביר היה רץ לבד ומביא 7 ובצלאל רץ לבד ומביא 7 והיינו באותה תוצאה...

מה אתה מנסה לטעון? שהשלם שווה לסך חלקיו?

@בן מערבא

צריך לומר את האמת שבלי בן גביר, הצינות הדתית הייתה מקבלת לכל היותר 7-8 מנדטים של המגזר הדתי-לאומי בלבד.

כל שאר המנדטים הגיעו אך ורק בזכות בן גביר, והיכולת שלו לגייס רבבות קולות אצל ישראל השניה, הפריפריה הגיאוגרפית והחברתית.

לדוגמא, אצלי בקלפי בדרום ת"א(יד אליהו) ט' זינקה פי שניים במספר הקולות מ-17 ל-35, כאשר היא הצליחה לעקוף אפילו את ש"ס ולהיות המפלגה הרביעית בגודלה(אחרי הליכוד, יש עתיד וגנץ).

לפי מה ששמעתי גם בקלפי, גם ברחוב, וגם באופן כללי אצל אנשים שאינם דתיים-לאומיים(כולל חילונים, מסורתיים וש"סניקים), מי שנכנס לתודעה שלהם הוא בן גביר, כאשר את סמוטריץ' הם בקושי מכירים אם בכלל...

לכן, ההישג הפנסטסטי הזה של 14 המנדטים, רשום בעיקר על שמו של בן גביר, שהצליח לפרוץ את תקרת הזכוכית של 12 המנדטים שאפילו בנט בימיו הגדולים ביותר לא הצליח לפרוץ, ובפרט לא הצליח להגיע לציבורים הליכודניקים(עמך ישראל) שאליהם בן גביר הצליח להגיע.

יתרה מזאת, לראשונה המפלגה שמימין לליכוד מצליחה לבלום את המשתה של ביבי בשבוע האחרון של הבחירות, מה שימינה בגלגוליה השונים(הבית היהודי ז"ל) כשלה בו תמיד.

בקיצור, צאו קצת מן הבועה המגזרית שבה אתם נמצאים...

ואת כל זה אני אומר שאחד שתומך יותר בסמוטריץ', מכיוון שאני חושב שהוא גם יותר אידיאולוג וגם יותר ביצועי מבן גביר.

אם סמוטריץ' רוצה לזכות בפופולריות ובהכרה של הציבור הישראלי הרחב, הוא חייב לממש את ההצלחה החד פעמית הזו ולקבל תפקיד מפתח(שר הביטחון למשל) בממשלה, בכדי להיכנס לתודעה הישראלית העממית, וכך הוא יוכל לשחזר את ההישג הזה גם בפעם הבאה.

לשיטתך, בצלאל בכל מקרה היה מקבל 7-8 מנדטים.

איתמר, לשיטתך, היה מקבל 7 בנפרד ("כל שאר המנדטים").

(לא יודע איפה אתה מכניס את נעם, אם בכלל).

כך שההישג רשום על שם שניהם באותה מידה.

אם כבר, לשיטתך, שבצלאל היה מקבל 7-8, איתמר לקח ממנו מנדט.

אני בספק גדול אם כאשר סמוטריץ' ובן גביר היו רצים בנפרד, הם היו מגיעים ביחד ל-14 מנדטים, שכן 4 המנדטים האחרונים שלהם הגיעו בעיקר בשל המומנטום והסחף שנוצר לרשימה שהפכה להיות דו ספרתית, לו כל אחד מהם היה רץ בנפרד הם היו 2 מפלגות קטנטנות, אשר בנוסף לכך היו גם מתקוטטות ביניהם לאורך כל מערכת הבחירות, ומרחיקות מהן עוד מצביעים, בדומה לעבודה ומרצ.

לכן, אין פה מדע מדוייק שבו ניתן לטעון שלסמוטריץ' יש X מנדטים, ולבן גביר Y מנדטים, אלא ביחד השלם גדול מסך חלקיו.

לגבי נועם, חלקם שולי וזניח, ואני רואה בהם סוס טרויאני של נתניהו בתוך הרשימה, הם לא שווים מנדט, ולא מעוניינים באחדות.

זה מזכיר לי שיום לפני הגשת הרשימות, התווכחתי עם פעילים ביינישי"ם של נעם בגשר עזריאלי, והם טענו שהם בטוח רצים לבד, מקום 11 זה משפיל לזהות היהודית, יש להם 100 אלף קולות, ועוד הבלים בסגנון הזה.

אגב, לפני הבחירות טענת שאין מצב שהרשימה תגיע ליותר מ-12 מנדטים, מכיוון שאף פעם מפלגה דתית לאומית לא הגיעה למספרים הללו, האם אתה חוזר בך?

אבל בסוף השאלה היא מאיזה "אזור חיוג" הם, כלומר מה האופציה השניה שלהם.

כשהיתה מפלגה ציונית דתית אחת, היא מעולם לא ירדה מ-6 מנדטים (למשל: ימינה סבב ג').

יש שישה מנדטים שתמיד יצביעו למפלגה המגזרית (הבית היהודי/האיחוד הלאומי).

לכן בצלאל ידע שיש לו 6 כשאיתמר מבריח מנדט או שניים. מנדט וחצי אכן ברח לבית היהודי.
אילו היו סקרים בהם היה עובר, היה יכול לברוח חצי מנדט או אפילו מנדט נוסף.

המצביעים הללו הצביעו לבצלאל כשרץ עם בנט בסבבים ב'-ג' וגם בתשע"ג-תשע"ה,

אבל בן גביר זה כבר יותר מדי בשבילם. בלעדיו, בצלאל היה מביא עוד מנדט מהבית היהודי.

כל זה לא משנה לחשבון שלך. אתה טענת שבצלאל היה מביא 7-8? אז אתה סותר את עצמך.

"כל שאר המנדטים" הם עוד 6-7. אם כך, החיבור רשום על שם שניהם במידה שווה (לפחות).

גם העובדה שלא רבו ביניהם רשום על שם שניהם במידה שווה.

לכן "ההישג הפנטסטי" רשום גם הוא על שם שניהם באותה מידה.

לא הבאת כאן שום טענה שתולה את ההישג באיתמר יותר מאשר בבצלאל.

לכל היותר טענת שהוא הצליח להביא 5 מנדטים מהליכוד ולשמור עליהם שלא יברחו,

ואם היו רצים בנפרד כנראה שלא היה מצליח לשמור עליהם בגלל המריבות...

הבייס של בצלאל יותר יציב והיה נשאר בלאו הכי.

ב. מצביעי נעם, ברובם, היו מצביעים לבצלאל בין כה וכה אם נעם היתה רצה לבד. כנראה שהיתה פורשת כמו בסבב ב'.

אני חולק על ההנחה שהם סוס טרויאני. כמו שכבר כתבתי כאן, ייתכן שבסוף ישאיר אותם בחוץ

(יש צד שנתניהו יעדיף סמן ימני קיצוני מחוץ לממשלה, ואין להם שום משקל וערך מוסף).

רוב הסיכויים שהיה מביא 5-6 מנדטים בערך.

בכל אופן, התכוונתי ש-הגדילה במנדטים לכיוון הדו ספרתי גבוה(14) שייכת באופן כמעט בלעדי לבן גביר, כאשר סמוטריץ' גם הוא תרם לגדילה אך במידה פחותה יותר(מכיוון שהוא די מיצה את כוחו בבחירות הקודמות).

לגבי נועם, הם סוס טרויאני במפלגה מפני שבכל מקרה של עימות בין נתניהו לסמוטריץ'/בן גביר בין במשא ומתן, ובין לאחר הרכבת הממשלה, הם יצדדו בנתניהו, כמו שעשו בעבר בנושא של רע"ם, מבחינתם נתניהו הוא כמעט המשיח בהתגלמותו, ואסור למרוד בו ולהמרות את פיו.

בכל מקרה כמו שכתבת, היחס בינם לבין נתניהו הוא חד-צדדי, ולכן אם הם יהיו בקואליציה, הם לא יקבלו שום תפקיד בממשלה(אפילו לא סגן שר) או הישג משמעותי, כך שעבורם לא יהיה הבדל משמעותי בין הקואליציה לאופוזיציה.

ולסיום, שוב אני חוזר ואומר, האם אתה חוזר בך מהטענות שרשימה דתית-ימנית לא יכולה להגיע ליותר מ-12 מנדטים?

הפעם הביא עוד שלושה מימינה. ממילא הביא כפול מאשר בפעם הקודמת.

אם היה ממצה, לא היינו גומרים בפעם הקודמת על 6.

הפעם הוא גם לא מיצה, כי יש עוד מנדט וחצי בבית היהודי.

וגם - לשיטתך, מעניין למה הוא לא הביא אותם בפעמים הקודמות - אקטואליה וחדשות

שיש כאן הנחת יסוד עקבית מאוד שלהיות איש משפחה אומר שאני כאינדיבידואל אוטומטית מת.. אני רואה את זה בין השורות.. זה לא המודל לחיקוי שאני רוצה להיות בשביל הילדים שלי

במחשבה שניה, ניראלי קצת הגזמתי בפרשנות, וגם לא ירדתם לסוף דעתי. השאלה היתה בעצם, האם נכון לפעמים לוותר על שאיפות מסוימות לטובת אפשרות ממשית מול העיניים לזוגיות טובה? 

בסבב ג' נלחמו בלי סוף מלחמות פנימיות, הפרו הסכם בין איתמר לרב רפי, ובכל זאת הביאו 6.

במרצ ידעו שלא. כבר ירדו יותר מזה. בתשס"ט קיבלו 3. בתשע"ה קיבלו 5. בסבב א' קיבלו 4.

בסבב ב' רצו עם יאיר גולן וסתיו שפיר וכו' ובכל זאת הביאו 5. הם ידעו שהם בירידה והולכים ונמוגים.

ראו ששוב ושוב הם חייבים געוואלד כדי לעבור. לכן גלאון התחננה לפני מיכאלי שירוצו יחד.

מה לא הבנת ואיפה?

ואם אין אלטרנטיבה סביר להניח שבאמת רבים ימשיכו להצביע בכ"ז.

אבל ברגע שזה היה אפשרי, כולם, וסליחה על הביטוי, זרקו לפח את הבית יהודי (אם לא היה ממנה שאת נפש היא לא היתה נופלת כ"כ חזק) וכולם רואים מה מצבה..

מרץ באמת לא דוגמא טובה כי העבודה הפכה למפלגה תאומה שלה ואין כ"כ הרבה מצביעי שמאל רדיקלי.. (הפיתרון כמובן לשים את מירב מיכאלי ברשות מרץ ומישהו כמו בוז'י הרצוג בעבודה אבל טוב שהם לא הבינו את הטעות בזמן..)

אבל בבחירות שקיבלו 5 כולם ביחד זה באמת דוג' למפלגה שכמעט ננטשה בגלל הסיבות שהזכרתי...

הוא הושמד ע"י בנט וסמוטריץ'. המיאוס היה בעיקר משקד.

לא היה שום שלב שקיבלו "5 ביחד".

בסבב א' היו שתי מפלגות ציוניות דתיות.

אחת עברה את אחוז החסימה ואחת לא.

בסבבים ב'-ג' היתה אחת והיא קיבלה 6-7.

בסבב ד' היו שתיים ושתיהן עברו (אחת קיבלה 6 ואחת 7).

בסבב ה' היתה רק אחת והיא קיבלה את כל הקולות (כמעט).

לא היה שום שלב שקיבלו "5 ביחד". - התכוונתי למרץ-עבודה-גשר.

סבבה תודה.. אנסה שוב לראות מה כתבת

עכ"פ הרבה פחות ממה שהיה עד עכשיו. בגלל שהעבודה נכנסה עם נתניהו..

והיא באמת גם אמרה בפירוש שהיא הצילה את המפלגה מהקרשים.

אתה לא מסכים עם הראיות אבל לטעמי הבית יהודי זה דוג' טובה. וגם העבודה שנחלשה מאד עד שמירב מיכאלי הצילה אותה (ועדיין המפלגה לא חזרה לשנות תפארתה) זה דוג' להנ"ל.

וכל מה שכתבתי זה א-ב של מפלגה חפצת חיים. וזה ברור שזה פוגע במפלגה מאד גם אם יש הסברים חיצוניים שונים כל פעם. וחבל שבציבור שלנו לא מבינים את זה מספיק כנראה...

לעבודה אין חתך סוציולוגי מובהק שמזוהה איתה.

המצביעים שלה יכולים ללכת בקלות ליש עתיד (וזה גם קורה בפועל). כנ"ל מרצ.

הצה"ד היא מגזר מובחן. בדיוק כמו הרוסים של ליברמן (שבניגוד לסקרים שומר על יציבות).

בדיוק כמו החרדים של ג' ושס. יש להם מפלגת בית ואין להם בית פוליטי אחר.

אמנם יש אפילו בג' זליגה לליכוד וגם בציבור הדת"ל, אבל מדובר בציבור שיש לו מפלגה ולא ההיפך.

זה נכס ריאלי למימוש בקלפי ולא מניה תזזיתית (כמו עוצמה).

הבית היהודי נמחק כי הציבור הדת"ל קיבל מפלגה אחרת. זה הכל.

כל המוסדות והמפעלים הגדולים שלו פעלו עבור המפלגה החדשה.

אלמלא מפלגת הצה"ד הבית היהודי היה עובר (שליש מהנדרש היו לו אפילו במצבו!

כמה היה מקבל אילו היו סקרים שהוא עובר?

כמה היה מקבל אם לא היתה מפלגה אחרת אופציונלית לציבור הזה?).

ושוב - יש שישה בטוחים. - אקטואליה וחדשות

קרא מה כתבת:

"עכ"פ הרבה פחות ממה שהיה עד עכשיו. בגלל שהעבודה נכנסה עם נתניהו".

היה לה יותר. למרות שנכנסה עם גנץ...

נתת הסבר אפשרי למה קרה הפוך משכתבת.

עובדה שלגלאון זה לא הצליח, למרות ששינו את *כל* צמרת הרשימה.

בסבב ג' זו היתה הרביעיה:

הורוביץ ניצן

זנדברג תמר

גולן יאיר

רינאוי-זועבי ג'ידא

בסבב ד' זו היתה הרביעיה:

זהבה גלאון

מוסי רז

מיכל רוזין

עלי סלאלחה

כך שהחלפת דמויות לא בהכרח מספקת את הסחורה, אבל זה לא הנושא.

יציב שמצביע לשמאל הישראלי. ואה"נ הבעיה לא היתה בהחלפת היו"ר או הרשימה אלא שהיו 2 מפלגות אם אותו קהל יעד אז אחת מהם- וכמעט שניהם נפלו.. עיין שוב פה זה תהליך, וזה באמת הציג ירידה איטית. - אקטואליה וחדשות

ואנחנו אומרים אותם עובדות ומפרשים אותם אחרת. שויין מותר...

זה מה שכמעט קרה בסבב א' ולכן נתניהו לחץ לרוץ עם עוצמה.

הפעם היתה רק אופציה אחת והיא תמיד תעבור.

יש שישה בטוחים. - אקטואליה וחדשות

מרצ -

תשס"ט - 3.

תשע"ג - 6.

תשע"ה - 5.

סבב א' - 4 לבד.

סבב ב' - 5 עם יאיר גולן וסתיו שפיר.

סבב ג' - 7 עם העבודה וגשר.

סבב ד'- 6 לבד.

סבב ה' - 4 לבד (-4,000~).

העבודה -

תשס"ט - 13.

תשע"ג - 15.

תשע"ה - 24 ("המחנה הציוני").

סבב א' - 6 לבד.

סבב ב' - 6 עם גשר.

סבב ג' - 7 עם מרצ וגשר.

סבב ד' - 7 לבד.

סבב ה' - 4 לבד.

זו לא "דעיכה איטית".

מה שהרג אותן זה קמפיין המפלגה הגדולה של כחול לבן/יש עתיד.

המצביעים שלהן נטשו כדי להפיל את נתניהו.

לגבי הציבור הדת"ל -

בסבב א' הצביעו לאיחוד הימין/הימין החדש (וגם פייגלין - סה"כ כ-10 מנדטים צ"ד).

בסבבים ב'-ג' ידעו שימינה עוברת. הביאה 7-6 (בסבב ג' הפוליטיקה המגזרית גם המאיסה את עצמה).

בסבב ד' חזרו להציל את הצה"ד (שהיתה על סף אחוז החסימה) וימינה. 13 סה"כ.

בסבב ה' לפחות 7 מנדטים צ"ד הצביעו לצה"ד (כמו בסבבים א'-ב').

על כל נתון הכי פשוט לאמת אותו. ככה זכרתי אז כתבתי.. ושים לב שלא עירבבתי מדי- זה היה קרוב סה"כ ובשביל זה יש פורום ואנשים יתקנו אחד השני אם צריך..

הריני מוסר מודעה- כל מה שאני כותב אפשר לחלוק עליי בהצגת עובדות וכן אני לוקח בחשבון שכל מה שאקרא פה הוא בעירבון מוגבל כי זה פורום ויותר פרשנות ברמות שונות.

אשמח להמשיך לדון איתך אבל איני יכול להתחייב לבדוק כל דבר ודבר אז לבחירתך..

לפחות כמו שאני מכבד את מה שאתה כותב.

מותר לטעות גם בעובדות, אבל א"א לנהל דיון כשאני יודע את העובדות ואתה לא...

אתה רוצה לטעון טענה? תבסס אותה. אם לא - חבל על הדיון.

שיש כאן הנחת יסוד עקבית מאוד שלהיות איש משפחה אומר שאני כאינדיבידואל אוטומטית מת.. אני רואה את זה בין השורות.. זה לא המודל לחיקוי שאני רוצה להיות בשביל הילדים שלי

במחשבה שניה, ניראלי קצת הגזמתי בפרשנות, וגם לא ירדתם לסוף דעתי. השאלה היתה בעצם, האם נכון לפעמים לוותר על שאיפות מסוימות לטובת אפשרות ממשית מול העיניים לזוגיות טובה? 

אבל בסוף השאלה היא מאיזה "אזור חיוג" הם, כלומר מה האופציה השניה שלהם.

כשהיתה מפלגה ציונית דתית אחת, היא מעולם לא ירדה מ-6 מנדטים (למשל: ימינה סבב ג'). -אחלה...

יש שישה מנדטים שתמיד יצביעו למפלגה המגזרית (הבית היהודי/האיחוד הלאומי).

לכן בצלאל ידע שיש לו 6 כשאיתמר מבריח מנדט או שניים. מנדט וחצי אכן ברח לבית היהודי.- מתי איזה מפלגות רצו?

אילו היו סקרים בהם היה עובר, היה יכול לברוח חצי מנדט או אפילו מנדט נוסף.- על מה מדובר?

המצביעים הללו הצביעו לבצלאל כשרץ עם בנט בסבבים ב'-ג' וגם בתשע"ג-תשע"ה,- מי זה "המצביעים הללו"?

ב. "על מה מדובר?" - הבית היהודי.

ג. " מי זה "המצביעים הללו"?" - אלו שהצביעו לבית היהודי בסבב האחרון.

היו מצביעים לבצלאל לולא בן גביר" עניתי על זה פה באות ג א- מצטרף לנשמה כללית שפו על החשבון... - אקטואליה וחדשות

https://harelc.github.io/elections-vote-transfer/

וכבר עניתי לך שה"מתונים" הצביעו לבצלאל בסבבים ב' וג'.

לאיתמר הם לא הצביעו.

א. מסכים שחלק מהמנדטים הגיעו בגלל הסחף, - אקטואליה וחדשות

במשך השנים לבית היהודי ולאיחוד הלאומי לגלגוליהם. כרגע זו המפלגה הדת"ל והיא לא רק בצלאל.

שמחה רוטמן, וולדיגר ואוהד טל לא חרד"לים, בדיוק כמו שמוטי יוגב היה בשר מבשרה של הבית היהודי.

בצלאל השקיע הרבה כדי ליצור מפלגה שתכיל את כולם ורבים מעריכים את המהלך הזה, גם אם לא התפקדו בפועל.

אתה מנסה לשים זכוכית מגדלת על הלייטים ומתעלם מרוב הצה"ד שנמצאת בין הצדדים - המיינסטרים.

הרוב הזה הצביע ללייט וחילונית למרות שלא הסכים עם הכל וגם לחרד"ל כשלא מסכים עם הכל.

בצלאל הוא חלק מהצה"ד מהאגף החרד"לי. בנט מהאגף הלייטי.

הכהניסטים תמיד היו אווטסיידרים ולא נחשבו חלק אורגני ממנה.

גם היום עוצמה לא הביאה דמויות שמייצגות את המיינסטרים.

הציבור הזה הצביע להם יותר מאשר לבית היהודי דאז של אורי אורבך.

בהנחה שהחרד"לים הצביעו ט' והלייטים ב', המיינסטרים התחלק ונתן יותר לט'.

גם אם נניח שהיו שם מנדט של חרדים מחב"ד וחילונים של אריה אלדד, עדיין מדובר בחצי-חצי.

כל פעם שהוכרז על "דרבי" בציונות הדתית, המפלגה החרד"לית יותר ניצחה (לכל היותר הושג תיקו).

גם אם זה לא נכון. בן גביר גם מתעקש לטעון שהוא לא מפלגה צ"ד.

הציבור הזה מחפש את המפלגה שתייצג אותו כמו שהיה מקום המדינה.

זה ציבור שכל השנים הצביע למפלגה דתית לאומית ולא הפך להיות כהניסט.

יכול להיות שהם הביאו מספר קולות שווה, אבל הציבור הדת"ל מצביע למפלגת הבית.

דווקא הטענה של בן גביר שהוא פונה לכולם ו"לא מגזרי" בעוכריו:

לכל המצביעים שלו יש מפלגות בית חלופיות - חרדים, ליכוד, צ"ד.

הם יכולים להצביע לו כשיש טרנד ולהתנדף ברגע בחזרה למפלגות שלהם.

לכן הם פריכים ולכן אין לו בייס יצוק. לבצלאל יש וזה ההבדל.

לכן איתמר הבין שהוא חיב לרוץ עם בצלאל (למרות שהיו לו סקרים מחמיאים),

כי על גבי הבייס הוא יכול להוסיף עוד מציבורים אחרים.

כמה עוד? גם הוא לא יודע וגם לא שום סוקר.

היום יותר ומחר פחות. אין בייס. הוא מפלגת אווירה.

כמעט לכל מצביע שלו יש חלופה אחרת לעת הצורך.

בן גביר לחץ לקבל את השלישי במקום 7 ולא 8 כי ידע שהמקום הזה נתון בספק.

ברגע שהוא מאבד מנדט - הוא מתרסק. זה מאה או אפס.

בפעם הקודמת הוא הביא מנדט. הפעם הביא עוד 5. מחר יכול להביא שוב רק אחד.

לכן הם לא שווים בכוח שלהם. הקהל הפריך שלו לא נמנע מלהצביע בגלל "חשש".

בסבב ב' עבר בכל הסקרים ובסוף הביא בקושי שני מנדטים.

בפעם הקודמת נתניהו עצמו התחנן שיצביעו להם ובכ"ז הגיע קצת יותר ממנדט מהליכוד בסה"כ.

א"א להעריך את הכוח שלו ממערכת בחירות אחת בה היה פופולרי באופן טבעי

בהתחשב בעובדה שהוא צעק הכי הרבה באופוזיציה. הקהל שלו אהב את הצעקות.

אם הוא לא יוכיח עצמו בעשיה - בפעם הבאה גם עם בצלאל הוא לא יביא יותר ממנדט וחצי משלו.

גם לא כתבתי שהם שווים אלא שייתכן לצורך העניין שהביאו הפעם מספר קולות שווה.

אבל עכשיו אני מבין יותר איך אתה מצליח לסלף כל דבר כדי להוכיח מה שאתה רוצה.

די מחסל את החשק להמשיך לדון איתך (שגם ככה נשחק).

בצלאל עובר אחוז חסימה לבד בוודאות ומביא 7 מנדטים+-

ריצה עם איתמר מבריחה ממנו מנדט ומאפשרת לאיתמר לעשות עליו קופה של 6 מנדטים.

אין לו שום סיבה להסכים להבא לעשות את זה אחרי ההתנהלות של איתמר במו"מ ביניהם,

וההתנהלות של תומכיו מאז הבחירות שטוענים שהוא הביא את המדטים וב"אצילותו" חלק אותם עם בצלאל

(ואל תטעה: הוא מעודד את ההתנהלות הזאת). בשחצנותו הוא גם טוען ש"ויתר" לבצלאל על הראשות והתפקיד הבכיר.

הנימוק היחיד הוא אחריות לגוש כדי שבן גביר המופקר לא ירוץ לבד כשהוא יודע שהוא לא עובר וסתם זורק קולות לפח.

האמת היא שבצלאל לא צריך את איתמר. אם הוא חושב שהוא "מוותר" לו, שירוץ לבד. הוא לא עושה טובה.

ממילא, ההישג הזה בעיקר על שם בצלאל; בלי בצלאל לאיתמר אין כלום ולבצלאל יש 7.

עם איתמר לבצלאל יש 7 ולאיתמר יש 6 שהוא מביא בזכות הריצה על הגב של בצלאל.

בצלאל עשה טובה גדולה לגוש ולאיתמר שהסכים לרוץ איתו ואיתמר נוהג כלפיו בכפיות טובה שאין כמותה.

שבלעדיו הוא לא מצליח להתרומם לערך המוסף שלו כי חוששים שלא יעבור וכו',

ובצלאל צריך את בן גביר כדי להגיע כמפלגה השניה בגודלה בגוש, 14 מנדטים.

(הוספה- הוא לא תמיד מגיע לערך המוסף שלו? אז הריצרץ פיתרון טוב. ויש עוד טענות נכונות יותר או פחות אבל לא בא להתעסק בזה עיקר מה שאי בא לומר זה הפסקה הבאה-)

-לכל אחד שם יש בטן מלאה על השני וכל אחד בטוח שרק הוא יצליח לחזק את המפלגה ושרק הוא צודק. ואיך אמרו (בצחוק כמובן) "כל מחל' שהיא לשם שמים סופה להתקיים"- כשמתחילים לטעון שזה עניין עקרוני, לשם שמים, המחל' אף פעם לא תרגע...

אז ב"ה שלגוש הימין היה מנהיג אחראי- נתניהו שידע לחבר אותם בכח. לשמאל לא היה, וכידוע המפלגה הערבית התפרקה (היא גם התפרקה על רקע של מי יהיה המועמד השני ברוטציה על המקום הרביעי או השישי. משהו בסיגנון הזה..) והסוף ידוע...

אבל א- זה פוגע בהם כי הציבור מקבל רושם שנתניהו הוא המבוגר האחראי (מה שנכון..) וזה נותן לו נקודות בציבור.

ב- אם לא יהיה מבוגר אחראי או שלא יהיה לו אינטרס לטפל במריבה שלהם זה יכול להגמר בריצה נפרדת שלהם כמו סבב ב.

ג- זה סתם מתיש את הציבור וגורם לנטישה מהמפלגה (או שלא, לדעתי כן.) ובכל מקרה הציבור ישמח מאד לותר על הסצנה הזו שנפתחת כל פעם מחדש..

מי שכמו ילד הוציא את כל הויכוחים הפנימיים (והלגיטימיים) החוצה בצורה מכוערת היה איתמר.

לכן מי שהתיש את הציבור וגרם לנטישה מהמפלגה (לדבריך) היה איתמר.

ב. ההתשה כולה היא אשמת בן גביר שלא הפסיק לרגע ללכלך.

גם הריצה הנפרדת בסבב ב' היא שילוב של השניים הנ"ל (אשמת בן גביר בלי שום לש"ש).

החרדים שהצביעו לבן גביר אלו חרדים שחששו שגפני ילך עם גנץ. לדרעי אין כאלה.

לא קשור לשס. שס רק עלתה במס' הקולות. לא ירדה. - אקטואליה וחדשות

המסורתיים של שס הם הרב עובדיה. המסורתיים של הליכוד ביביסטים.

בן גביר שיחק ביביסט. לא הרב עובדיה.

אחרי שדרעי חרש את השטח עם הספדים ואזכרות לחכם שלום,

באלול עם עצרות סליחות, בחוה"מ עם הקבלת פ"ר, בשבוע האחרון באזכרות לרב עובדיה

ואתה אחרי שנה של גזרות כלכליות (שבצלאל לא ממש מדבר אל הסובלים מהן).

אם אבי מעוז היה בליכוד נתניהו היה עושה לו מה שהוא עשה לדודי אמסלם..

זה נכון שבן גביר מדובר יותר ברחוב ובתקשורת, אבל האם הנתונים תומכים בהנחה שבן גביר הוא האחראי העיקרי להצלחה האדירה של הציונות הדתית?

כמו שכתבתי כאן - .. - אקטואליה וחדשות, נראה שלא.

בס"ד

אם כן, אז כבר הגבתי לך בטוויטר 😅

בלהוסיף מפלגות ששווה להצביע אליהן ולא חרא צרוף בלבד.

למה מפלגת משפט צדק לא ברשימת המפלגות?

מפלגת הפיראטים

מפלגת שרשר לאהבה ואחדות העם

לא מספיק טוב בכלל

לחבר הוא המליץ על ליברמן ורעמ...

הסקר הזה מוטה מאוד שמאלה,

יש אחד ימני יותר שדורש הבעת עמדה בשונה מזה שימליץ לך להצביע אייזנקוט אם אין לך דעה על כלום.

במי לבחור בבחירות 2026? מחשבון בחירות – ענו על 20 שאלות וגלו

הם אינם ביביסטים, אבל גם אינם שמאל... הלכו עם גוש השמאל אבל כמפלגות הם אינם שמאל...

כל תפיסה פנאטית דתית ולא משנה מאיזו דת כולל היהדות, אם אתה מאמין שהאל עצמו שאתה מחוייב לעבוד אותו מצווה עליך לעשות משהו שום הגיון רציונאלי לא יעמוד כנגדו.

איפה כתוב באיסלאם שאי אפשר לחכות מספר שנים? להפך, הבנתי שבאיסלאם יש קטע של

סבלנות וכדומה

אתה לא חייב להיות צודק.

הכבוד המוסלמי הדתי לא יכול לתתל הם להגיד שמוחמד טעה והם הפסידו בפני ה"כופרים"

מנגד אני לא מבין איך אנחנו חיים עם הדרייפוס של מדינת ישראל כבר כל כך הרבה שנים.

1. עמיר כן רצח את רבין (ראה כמה וכמה מאמרים באתר "א. א. קונספירציות" וגם את הפוסט של יגל הנקין על תאוריית הכדורים שהוחלפו)

2. "משפט צדק" כל פעם מקבלת את מספר הקולות השווה למספר העוקבים של עמוד המפלגה בפייסבוק, שזה כ-500. למישהו הזיזו הקולות האלה? גזר הדין של עמיר בוטל הוא הומתק? מי שרוצה לפעול לשחרורו, מוזמן להשתמש בשיטות הרבה יותר הגיוניות כמו למצוא מספיק תורמים ואז לשכור לוביסטים, לנהל קמפיין ציבורי מקצועי ועוד.

הוא מזרחן, אבל לא איש משטרה, חוקר פורנזי וכיו"ב.

מה אכפת לך מי מציג אותן?

נער גבעות עם כבשים נראה כמו ילד שטעה בדרך.

… לא מדברים?

אפשר גם באופן הדרגתי, בדיוק כמו הגאולה שמתקדמת הדרגתית מול העיניים שלנו עם ההשתתפות שלנו

אם הוצע לבצע שינויים במערכת המשפט בהסכמה ובאופן הדרגתי, למה לא לבצע אותו דבר ביו"ש, בלי מהפכות קיצוניות ובאופן הדרגתי.

כל תהליכי הגאולה, התחילו מ'משוגעים לדבר' שהלכו כחלוצים לפני המחנה, כשהרוב הדומם קצת העריך מרחוק ותמך וקצת שם להם ברקסים.

כמובן, הדבר הנכון זה שהממשלה תכריז על ריבונות מנהר מצרים עד הנהר הגדול נהר פרת. אבל יש מציאות, לא רק אצלינו גם אצל יהושע בן נון היו אילוצי מציאות. בתוך האילוצים - מה שמקדמים זה חיובי.

אחרי שרה"מ הצהיר על העתקת 'פרויקט החוות' לנגב ולגליל.

(על נקודה 1. בדבריו על הראיון דילגתי, כי אינה רלוונטית לנושא)

2. נתניהו לוקח קרדיט על החוות ביהודה ושומרון ומדבר על העתקתם לגליל ולנגב - גם כאן ניתן לראות עיקרון חשוב. נתניהו כלל לא היה מיוזמי פרוייקט ההתיישבות, ושינוי המרחב ביהודה ושומרון. להפך, במשך שנים הוא התנגד ומנע את פיתוח ההתיישבות. אחרי שנים ארוכות של מאבק של נוער הגבעות, מול הריסות חוזרות ונשנות והתעמרות של הממסד, בעקבות פרשת דומא נבקעה החומה והחל שינוי שהתעצב לאט לאט בדמות החוות החצי-מוסדרות גם אז נתניהו לא היה יוזם, אלא במקרה הטוב נגרר. ההישגים הגדולים של החוות והגבעות - בפירוק מאחזי ההשתלטות של הרשפ, שנתניהו העלים מהם עין במשך שנים, היו כרוכים במאבקים רבים וגינויים מול תפיסות ששלטו בצמרת פיקוד מרכז שנתניהו נתן להם גב. וגם זה היה לאט ומעט, עד שסמוטריץ נכנס לממשלה

למה האמירה הזו חשובה? לא כדי להתחשבן עם נתניהו על העבר, להפך, כדי ללמוד על העתיד. העובדה שנתניהו מנכס לעצמו את השינוי ומדבר על העתקתו לנגב ולגליל - מלמדת שיש שכר לפעולתך. גם דברים שנתניהו מתנגד אליהם, ותחת אחריותו הממסד מתנכל, כשמגיע היום והמציאות מוכיחה את עצמה - הוא יצטרף להצלחה.

וזה כמובן מלמד גם על המאבק על התיישבות בשטחי B. גם אם כיום נתניהו מדבר נגד, ובפיקוד מרכז שולחים מדי יום כוחות הרס לפינוי. יום יבוא והם יצטרפו ואז יקשרו לעצמם כתרים על התהילה.

3. וזו נקודה מאד חשובה: נתניהו מדבר על העתקת מודל החוות לנגב ולגליל. ראוי לשאול למה חוות? אם יש שם מדינה וריבונות, למה לא לעשות פרוייקט ייהוד מסודר מטעם המדינה ולא שישען על חלוצים בודדים?

התשובה היא שצריך להכיר במציאות. בניגוד לכפי שרגילים להגיד בראיונות בתקשורת, ש"היה עדיף שהמדינה תעשה אבל היא לא עושה" וכו'. העובדה שהשינוי ביהודה ושומרון קורה על ידי יחידים, חלוצים, והרבה מאד בשטח האפור, היא לא מצב של בדיעבד, או לפחות לא בדיעבד במובן המקובל.

למדינה יש גם חסרונות, היא דבר מאד מסורבל ומאד כבול. אם זה היה תלוי רק במדינה לא היתה התיישבות ביוש בכלל - לא משנה איזו ממשלת ימין היתה. אם זה היה תלוי במערכת מלמעלה - לא היה ניצחון בעזה אילולי שיטוח המבנים שהתחיל מלמטה. וגם ביהודה ושומרון הערבים היו מנצחים.

הטרור הערבי נשען תמיד על המרחב שיש לו (מעין דוד וגוליית הפוך, להבדיל וכו') מול המדינה. ותמיד הצליח להביך אותה ולהכריע (כאמור, זו היתה הסיבה שרבין התייאש ורצה שהרשפ תטפל בלי בגץ ובלי בצלם. הוא כמובן לא הבין את התכנית של ערפאת). ההצלחה של החוות והגבעות קשורה לזה שנוער הגבעות משוחרר יותר, זה לא באג זה פיצ'ר והפיצ'ר.

אי אפשר להכניע אויב שפועל בטרור בלי פעולות תגמול רק עם פעולות סיכול, וגם כשהצבא מותח את עצמו לפעולות שבעבר לא נעשו זה לא היה יכול להספיק לבד.

ההבנה הזו מחייבת חשיבה מעמיקה על הגבולות, על המשמעות ועל הסכנות ובעיקר מצריכה המון המון בהירות דרך ונחישות. אבל בלעדיה אי אפשר לנצח לא ביהודה ושומרון, ולא בגליל.

הצלחה הרבה פעמים היא ברגע שמישהו אחר לוקח אחריות על זה כי הוא מבין שכדאי.

לקח יפה לחיים שלמדתי לא מזמן

שמעתי מתלמיד חכם שהקים מיזם מסויים, שאחד הרבנים שהוא התייעץ איתו על ההקמה, התכנות וכו' אמר לו: "תדעו שהצלחתם, כשיקומו לכם מתחרים".

שנה אחרי שהם הקימו, ארגון רבנים נוסף הקים מיזם מקביל...

נתניהו וסער מפחדים מתגובת האמריקאים והארופים למהלך כזה,מרבית שרי הליכוד מפחדים בעיקר מהתגובה התקשורתית, מהלך כזה יוביל גם לעימות של בכירי הצבא מול הממשלה כמו גם חידוש הסרבנות. מנגד, צריך לזכור שכל מהלך ההתישבות ביו"ש, החזרה לצפון השומרון וכל מפעל החוות בשטחי C, התחיל מעשים "לא חוקיים" של בודדדים, תזכרו כמה פעמים צהל פינה את ישיבת חומש. הבעיה העיקרית היא הפרובקציות של אנרכיסטים שמאלנים ותקשורת עויינת. חבל שבלוט לא מוציא צווי הרחקה מנהליים לאנרכיסטים .

… פשוט רוצה להזכיר את אוסלו כל הזמן.

אין צפיה שהוא ייצג אותנו. יש ערך במקום הסמלי, שקצינים בכירים, גיבורי ישראל, מכירים בזה שערכי הציונות הדתית הם הערכים שראויים וצריכים להוביל את עם ישראל כיום.

מדבריו של יוסי בכר נשמע שהוא בתהליך התפכחות וגם אם אולי מידי מורכב לו כיום בגילו המתקדם לקבל עול תורה ומצוות כמו בנו שחזר בתשובה שלמה ונשוי לנכדת הרב ליאור

(הועברת לדף אחר

להכרזה שלו יש ערך משמעותי.

הוא מאמין בהעתק והמשך של תפיסת הבית היהודי עם איילת שקד, ינון מגל, ואלי אוחנה.

מעוז ולייטנר הם דמויות בעיתיות בעיניו.

חוץ מזה שמעוז אכן בעייתי, סתם בזבז כסא בכנסת ארבע שנים. לא מועיל בכלום וגורם אנטגוניזים לכל מה שכולנו מסכימים עליו.

לא מכיר את לייטנר ושות', אבל אם באמת היה רוצה מקום בכנסת ולא סתם לעקוץ את ג', היה מתחיל מלהתאחד עם 'הקהל' ועם 'אח"י'.

היו מוסיפים עוד 1500 קולות ביחד, וכל קול חשוב.

להזכירך שזה יותר ממספר הקולות שהלך הנוכל לחפש בפחי האשפה של ועדת הבחירות המרכזית.

לגבי 'נעם' ההערכה הפשוטה שלי, אין לי מושג מה סמוטריץ' חשב, שאכן הם ישרפו מעט מאוד והרבה יותר מזה מהמתלבטים בין הצה"ד לכל מיני מפלגות "מרכז" יעזבו.

כלומר - צירוף מעוז היה מקטין את הסיכוי לממשלת ימין.

הפעם לא ישרפו לשמאל כמה מנדטים של מרץ ושל בל"ד.

ולגוש הימין, עוד לפני שהתחלנו בכלל, הולכים להישרף כמה מנדטים של וינטרים וחרדים.

אולי בסוף הרב אברג'יל יורה לחסידיו להצביע לבן גביר (הם מאוד מקורבים), אבל עדיין המצב לא טוב. הכל תלוי בהעלאת שיעורי ההצבעה במעוזי הימין.

ממילא, הוא לא ירצה להצביע לקואליציה הנוכחית.

השאלה היא מה גודל הציבור הזה והאם הציבור הזה יעדיף את וינטר או את אייזנקוט או בנט או גנץ.

לדעתי וינטר צודק והוא יעבור

אלא כדי להביע תמיכה.

אתה בעצם אומר שהוא "סתם" התפקד? בשביל האמירה שבזה

וזה אמירה משמעותית (אומר זאת כאחד שסיכוי סביר שלא אצביע להם עדיין) שמפקד בכיר במילואים במלחמה הנוכחית מביע אמון בסמוטריץ' בהינתן ההישגים וההתנהלות במלחמה.

לדעתי זה מעניין מאוד ומשמעותי שהוא ואיתם שהיו מפקדים במלחמה במילואים כעת מביעים תמיכה במפלגה של סמוטריץ',

אצל נתניהו יש את אלישע מדן וטליק גווילי ששילמו מחיר גדול במלחמה ותומכים בו,

אצל אייזנקוט יש בכירים לשעבר,

אצל גולן יש אנשי מחאה,

אצל וינטר יש אזרחים שהיו מעורבים במלחמה.

זה מעניין ומעורר מחשבה מה כל מפלגה מציגה

הרב טאו מקורבו של נתניהו לוחץ לשלב את הנציג שלו, וסמוטריץ' מתנגד מטעמים מובנים, ומפעיל לטובתו את לשכת ראש הממשלה.

ההשוואה בין מעוז לבן גביר אינה הוגנת בהנתן שבן גביר שלט בשני משרדים מרכזיים, ועוד משרד... בערך. מעוז, ח"כ בודד לא שלט בכלום.

כי משרדים מייצרים קבלות ובייס.

כך ואחרת, אם הרב טאו יורה לאנשיו להצביע מחל תמורת הישג כלשהו לסביבת הר המור, הכל יבוא על מקומו בשלום, אבל זה לא יקרה.

בס"ד

בכנסת הקודמת (24) בן גביר היה ח"כ בודד וכבר התחיל לצבור כוח רק מעצם כניסתו לכנסת והעובדה שהוא חרש את הארץ לכל אורכה.

וממתי נתניהו הוא מקורובו של הרב טאו?!

ברדיו קול חי הוא הוגדר מקורבו של נתניהו.

כעבור 3 שנים הוא גמל לרב טאו ונשכב על הגדר כדי שמעוז יכנס לרשימה לכנסת.

לא הבנתי את הטבלאות שצירפת.

בהערת אגב, יש הבדל מהותי בין בן גביר שפונה אל קהל ימני רחב, ולכאורה הבייס של הליכוד, ובין מעוז שפונה אל קהל נישתי שבין קטן לקטן מאוד.

זה מציף את השאלה, האם עדיין יש תועלת ממשית במפלגות נישה מכל סוג שהוא, אבל דומה שלא כאן המקום.

בס"ד

היא מראה שבן גביר הביא בסקרים של הבחירות הקודמות (בתקופה בין פיזור הכנסת לסגירת הרשימות) בין 5-9 מנדטים וזה אחרי שנה וחצי כח"כ בודד. מעוז לעומת זאת לא עשה דבר או חצי דבר כדי לנסות להגדיל את הבייס שלו.

אז כן, אני חושב שמפלגת נישה שקיבלה את הצאנס שלה ולא הוכיחה לא עשייה ולא מעבר של אחוז החסימה - אין מה לפעול למענה.

עכשיו יהיה (שוב?) המבחן של זהות. ניצלו סיטואציה ודחפו אותם לאיחוד. עכשיו יש עבודה אמיתית.

בס"ד

בניסיון הקודם הוא פישל. עכשיו הוא יהיה צריך להוכיח את עצמו שהוא למד להתנהל נכון.

נתניהו מעריך שיותר קולות יאבדו מאשר יכנסו מהרשימה של סמוטריץ ופייגלין בעקבות האיחוד, בעיקר מצד מצביעי פייגלין, אבל יאבדו בתוך הגוש כנראה.

והקולות של מעוז יקלטו מתהום הנשיה של החסימה.

פעילי נעם, מפעלים בימים האחרונים לחצים כבדים ולא בוחלים בשום מניפולציה לקידום העניין. בעשיה פוליטית ממשית הם חלשים, מאוד, אבל ברעש וצלצולים הם חזקים. אני בכלל לא משוכנע שהשמועות על 'לחץ מצד נתניהו', זה לא ספין שהם המציאו.

מסתבר שגם נתניהו יודע, ששריון של מעוז, שכאמור לא עשה בכנסת האחרונה שום דבר מועיל שלא יכל לעשות מבחוץ ורק גרם לרה"מ להזיע, ירחיק יותר מצביעים שעלולים לזלוג שמאלה משיביא מצביעים.

גם בשביל האיחוד בבחירות הקודמות ביבי שילם להם במנדט של הליכוד. יש סיבה למה אנשים לא אוהבים את המהלכים של אבי מעוז.

בראשון נאמר שנועם מבריחה יותר קולות משהיא מביאה, ובשני נאמר שהוא פועל למען שילוב נועם בציונות הדתית.

לפחות אחד מהם הוא שקר, ואולי כדבריך, זה ספין שהם המציאו, או שפשוט הוא חזר בו.

אני לא יודע למה הוא צריך לבחוש בכביסה המלוכלכת במגזר, ולמה המגזר עצמו לא מתאמץ בכל דרך שהיא להגדיל את מספר הפתקים מטעמו שיוכנסו לקלפי.

הלייטים שהתפזרו בין כל מפלגות השמאל הם יעד לחיזור ולהשפעה, ולהשבה הביתה. מדובר בכששה מנדטים, אלא שנתניהו אפילו לא יודע איך להגיע אליהם.

לא צריך להאמין לכל שטות שמתפרסמת בתקשורת. בטח לא בזמן בחירות ובפרט בהגשת הרשימות.

כי הוא עדיין על סף אחוז החסימה.

כי גם אם פייגלין מוסיף מנדט, הוא בהחלט גם מרחיק כמות כזו, בטח כשיש חלופות דומות יחסית כמו עוצמה ווינטר.

לכן כדאי מאד שיחבור גם למעוז שיש לו הרבה מצביעים וגם פעילים מאד איכותיים שיכולים לעשות עבודת שטח חזקה שתביא אליו את המתלבטים האלה. נכון שגם נעם מרחיקה מצביעים אבל הוכח שמצביעים להם בסופו של דבר ופעילים איכותיים יכול להיות משמעותי מאד פה.

-לדעתי מעוז לא אשם בזה. הוא רק ח"כ בודד ולא נתנו לו כלום מהקצת שהוא ביקש. וכשאתה פועל נגד הזרם, בשונה מהדברים הנפלאים שבן גביר קידם שיש להם תמיכה רחבה בכנסת, אז קשה מאד לפעול כח"כ יחיד, ואדרבא חלק מהתנאים להצטרפות הפעם צריך להיות שייתנו לו גיבוי גם שאר השותפים. כי בלי זה הוא באמת מיותר בכנסת

היה שסמוטריץ ווינטר היו מתחברים פשוט. ואבי מעוז אם גם יצטרף זה היה נחמד וממקסם יותר קולות אבל פחות קריטי.

כל ה'אכלו לי, שתו לי' - לא לגיטימי בפוליטיקה. חלק ממה שצריך לדעת בפוליטיקה, זה להתנהל בשיתוף פעולה, ההשגים מגיעים בתמורה לשיתופי פעולה. אם היתה סיעה של שמונה מנדטים ולא של שבעה, אולי אבי מעוז היה יכול להטריל קצת פחות - אבל כל הדברים המהותיים שחשובים לו, היו מקודמים יותר. ההתעקשות שלו לעבוד כסיעת יחיד, שממילא אין לו גם אמצעי לחץ על הקואליציה - היא שגרמה שהוא מסיים עם הרבה נאומים ו0 עגול של הישגים.

מעבר לזה - הוא הצליח להיות סדין אדום בעיני רבים. הקולות שהוא ירחיק מהמפלגה, רבים מאוד מהקולות שהוא יביא. לטעון שהקרבה לאחוז החסימה היא סיבה להכניס אותו - זה חוסר הכרות מוחלט עם הציבור.

הוא מואשם בהטרלה כי כל הפעילות שלו בכנסת היוצאת, לטוב ולרע, היתה בענייני דת ומדינה.

יריבו הגדול סמוטריץ' התעסק בכלכלה, ובבטחון, ובקטטות עם בן גביר, ובאנטנות, ושום כלום בענייני דת ומדינה. החריג היה הפיאסקו עם הרב מיכה הלוי.

וממילא הוא לא הטריל.

פעילות אמיתית לא היתה, לא בדת ומדינה ולא בתחומים אחרים, רק סיפורים והטרלות.

בזמן שהוא הטריל עם החלטות הצהרתיות על 'ריבונות', כשהוא יודע טוב מאוד שראש הממשלה לא יכול לאפשר לזה לעבור, סמוטריץ' דאג לריבונות בפועל.

בזמן שהוא הקריא במליאה סיפורים על פרוגרס, רוטמן דאג להחליש את הדיפ-סטייט שמוביל את הפרוגרס.

בזמן שהוא צעק 'חינוך יהודי, חינוך יהודי, חינוך יהודי, רק אני דואג לחינוך יהודי' - סמוטריץ' דאג שמוסדות החינוך יתפתחו, שההורים יוכלו לעמוד בתשלומים ואורית סטרוק דאגה לבנות השירות שיתנו חינוך יהודי.

ההתבכיינות של חסידיו ש'לא נתנו לו', מראה בדיוק שהם פשוט לא מבינים איך עובדים בפוליטיקה -בשיתופי פעולה- ואין שום טעם לתת עוד הזדמנות לאלו שפשוט לא מסוגלים.

ומנדט שלם לאחר חלוקת עודפים.

אפשר היה להגיע איתו להסכם פרישה מהמירוץ תמורת תופינים כאלה ואחרים בכנסת הבאה.

אבל אוי השנאה.

אבל לתת לו מקום ברשימה, היה מרחיק יותר ממועיל.

אגב, לא חושב שישרוף אפילו חצי מנדט. כן, כמו שכבר ראינו בעבר 1,400 קולות יכולים להיות ההבדל בין ממשלה יציבה, לאין ממשלה.

זה הקו של הר המור (תרתי משמע), בטרם ירד לעולם המעשה.

בסופו של דבר הם אנשים שטבוע בהם ניתוק מהותי מסויים מהפרקטיקה, לטוב ולרע.

רואים את זה גם אצל וינטר, שלכאורה אמור להיות אדם מאוד לוגי וריאלי אחרי כל מה שעבר.אבל עכשיו הוא לוקח סיכון עצום, שהרווח בו, גם אם יהיה, הוא קטן לעומת הללכת על בטוח ולהתאחד (וגם לצאת בסדר מול ה' ושהוא עשה את שלו).

הרי ברור שאם הוא היה ניצב בפני אותו סיכון כשהוא צריך להחליט על פעולה צבאית, הוא היה הולך על בטוח ולא לוקח סיכון גדול מאוד בשביל רווח קטן. אז למה פה, כשזה משהו שנוגע לכל העם, הוא מסתכן?

כי הוא מנותק מהפרקטיקה הפוליטית, שבניגוד לפרקטיקה הצבאית, אין אצלה מסלול מסודר של התחלה בקטן ועלייה לאט לאט.

ליברמן יעזור לו לעבור את אחוז החסימה.

בקרוב נדע עם מי הוא חתם על הסכם עודפים. ליברמן או בן גביר.

והפיקוד הבא שלו יהיה להיות מדסניק במכינת עלי

היא אכן בסכנת סגירה.

העיקר שנם ימשיכו לצעוק, שהם ורק הם התורה בטהרתה.

מנוכחותו בכנסת כשהוא לא מסוגל לפעול בה בשיתופי פעולה.

שבעז"ה אוירה גם יחכים אותך, לראות את הטוב במיישבי הארץ ומוסרי הנפש עליה.

…עומדות היו רגלנו בשעריך ירושלים.

תיזהר מחרדים, הם יחזירו אותך לאוסטרליה...

זה לא בדיחה.