אני לא מבין למה סמוטריץ' לא מתעקש על הבטחון ולמה אין צעקה וכו' של הציבור בשביל זה וגם הרבנים, תנועות שונות וכן הלאה.

אלא אם כן אני לא מבין משהו, אם יהיה שר הבטחון יוכל להשפיע הרבה יותר בלשון המעטה מלהיות שר האוצר. אז למה הוא לא מתעקש על זה???

שר האוצר הוא חצי ראש ממשלה. כולם זקוקים לו והוא יכול לסגור להם את השיבר.

אם שהב"ט לא יאציל סמכויות, לבצלאל יש מנוף לחץ פוליטי מאין כמותו שבהחלט

"יחייב את מערכת הביטחון לציית לתת-שר מהציונות הדתית" (מה גם שלא מדובר בסג"ש אלא בשר).

על עצם הטענה - לא חייבים לקבל עכשיו את הכל. בצלאל יכול להיות שר אוצר ואח"כ שב"ט.

את משהב"ט אפשר לקבל ע"פ כוח פוליטי בלי קשר למספר המנדטים.

יוכיחו אהוד ברק, ליברמן ובנט.

בצלאל קיבל הפעם בסה"כ 7 מנדטים,

כך שלא מדובר ב"הישג שיא בבחירות, אשר ספק אם אי פעם ישוחזר".

מפלגה צ"ד עם 12 מנדטים לא קיבלה את מה שהוא מקבל עכשיו.

בכל מקרה לא "מדובר בטעות קשה בעלת השלכות לטווח רחוק".

כנ"ל ההמשך לגבי משמעות הוויתור הזה (כתבת שם הרבה שטויות, במחילה).

מזכיר שבצלאל יהיה גם חבר קבינט ובהחלט תהיה לו

"השפעה אמיתית על מדיניות הביטחון הרחבה של מדינת ישראל".

גלנט יעמוד למשפט מתפקדי הליכוד בפריימריז והוא יודע זאת.

אם לא ינהל מדיניות ימין - הוא יכול למצוא עצמו בחוץ (ע"ע צחי הנגבי).

קשה לי לראות שחזור של ההישג הנ"ל, ובנוסף כל עוד בן גביר מתמודד בבחירות באופן עצמאי אין שום סיכוי לסמוטריץ' לחצות את רף ה-8 מנדטים(ובוודאי לא 10 מנדטים).

אני מסכים איתך שזו טעות שלא הלכו עד הסוף על הביטחון ב- 2013 או אפילו ב - 2015.

הסיכוי להשיג את תיק הביטחון בסיבוב הבא הרבה יותר נמוך מאשר עכשיו, הצטברו כאן כל מיני נסיבות שמשחקות לטובתנו(כוח פוליטי, מספר מנדטים, דף חלק מבחינה מיניסטריאלית), ממש לא בטוח שכל זה יהיה לצידנו גם בפעם הבאה.

מנגד, אם סמוטריץ' יתעקש על הביטחון, ויאלץ את נתניהו בעוד כמה שבועות להיכנע, יהיה קשה עד מאוד(כל עוד השמאל מחרים את נתניהו) להוציא אותו משם, אפילו אם יזכה במספר מנדטים נמוך יותר בבחירות הבאות.

אומנם בן גביר וסמוטריץ' יהיו 2 חברי קבינט מתוך 12 חברים לפחות, משקל קטן מאוד שלא יאפשר להם באמת השפעה בתחום הבטחוני.

לגבי גלנט, הוא מביע תמיכה ברורה במדינה פלסטינית "מפורזת"(מדינה מינוס ע"פ נתניהו).

צפה בסרטון הבא
https://twitter.com/kann_news/status/1489294732467519490

אני יכול להסכים איתך שמשרד האוצר הוא מנוף פוליטי חזק מול רוה"מ ושר הביטחון(בעיקר לפני אישור התקציב), השאלה האם ישתמשו בו, והאם מוכנים ללכת רחוק עד לפירוק הממשלה בצעד כזה.

ראינו כבר שבן דהן קיבל סמכויות על המנהל האזרחי תחת שר ליכודניק ולא יצא מזה כלום.

אני פשוט לא מבין למה סמוטריץ' צריך להיכנע, בלעדיו אין ממשלה ושביבי יחפש אותו בכניסה לקריה.

מזכיר לך שלפני סבב א' בנט דרש את הביטחון עם שמונה מנדטים ולא קיבל.

אחרי בחירות סבב ב' הוא קיבל אותו עם שלושה מנדטים למרות שבכלל לא היתה ממשלה.

פירוק ממשלה אחרי ניצחון שהושג ביזע ודמעות אחרי חמישה סבבים לא בא בחשבון אצל כל איש ימין שיש לו קצת אחריות.

בצלאל לא פראייר, ויש לו יכולות מיקוח פוליטיות.

לא יודע למה החלטת שיהיו 12 חברי קבינט לפחות.

גם לא יודע למה החלטת שבצלאל לא יקבל יותר מ-8 מנדטים.

מזכיר לך שיש מנדט וחצי שהצביע בית יהודי.

בלי 13-14 המנדטים של הציונות הדתית-עוצמה יהודית אין לנתניהו ממשלה גם לא בחלומות.

אם סמוטריץ' היה מתעקש על הביטחון והחינוך עד סוף המנדט הוא היה מקבל אותם.

עכשיו לא רק שהוא ויתר עליהם, אפילו על מה שהוא הסכים לקחת(אוצר ברוטציה, התיישבות וקליטה - עלוב ביותר), מתכחשים לסיכום איתו, רבים איתו ומשמיצים אותו.

המסקנה: מי שמסכים לוותר פעם אחת, יאלץ לוותר על הכל עד שישאר בלי כלום, וגם יספוג השמצות.
אם סמוטריץ' היה עומד כחומה בצורה על הביטחון והחינוך(לגבי הדתות היה אפשר להגיע לפשרה) הוא היה מקבל אותם בסוף.

לא ויתרו על הביטחון והחינוך?

זה הופיע בהודעה של הציונות הדתית בעצמה.

הסכימו אפילו לשערוריה של רוטציה באוצר, ותיקי בדיחה כמו ההתיישבות(מה זה?) והקליטה(תיק דרג ח').

אני רק מזכיר שב2015 בנט הצליח להביא את המשפטים, החינוך, החקלאות, ועדת חוקה וסגן שר הביטחון עם 8 מנדטים.

אם אתה סופר את המנדטים של עוצמה ונעם,
אתה צריך גם לספור את מה שהם מקבלים.

החקלאות דרג ח' בערך כמו הקליטה.

ועדת חוקה גם בצלאל מקבל (וגם ועדת בריאות) והיא שווה יותר היום כשאין כחלון שימנע חקיקה נגד בג"ץ וכדו'.

סגן שר הביטחון שבנט קיבל היה אחראי רק על המנהל האזרחי וגם זה רק לפי הקריזות של השר.

בצלאל מקבל שליטה מלאה במנהל. מוציא אותו ממשרד הביטחון אליו. גם מוציא אליו את החמ"ד ממשרד החינוך.

בנט הביא את האוצר או משהו בסד"ג שלו?

בסה"כ בצלאל מקבל לפחות אותו דבר אם לא יותר.

כך למשל המינהל האזרחי כפוף למפקד הצבאי של יהודה ושומרון ולא ניתן להכפיף אותו ארגונית למנגנון אזרחי, אלא למפקד פיקוד המרכז והרמטכ"ל.

אם הכוונה לפרק את המינהל האזרחי, צריך לדרוש את זה בהסכם הקואליציוני.  ספוילר: לא יהיה.

הוא הבטיח לשנות את סעיף הנכד- יוק.

הוא הבטיח פיסקת התגברות- יוק.

הוא הבטיח לטפל בבעיות התחבורה של תל אביב- יוק.

תמשיך לבד.

וההשכלה הגבוהה?

או שבשביל אלקין זה היה בסדר גמור?

והמשרד לקידום קהילתי בשביל אורלי לוי?

פשוט הזוי הרעיון הזה של פירוק משרדים, תרבות פוליטית מופקרת ולא נורמלית.

אי אפשר לשים רגל בכל משרד, באמצעות פירוקו, זה רע למשילות, גם למערכת הממשלתית ורע לאזרחים.

צריך לקחת 2-3 משרדים משמעותיים ולהתמקד בהם באופן מלא, במקום לקחת משרדים זוטרים, ולהלחים אליהם חלקי משרדים.

באופן כללי הרעיון של 30+ שרים בממשלה הוא שערורייתי, ומדובר בחוצפה וזלזול באזרחים.

היו צריכים לקבוע מפתח של שר עבור 3 מנדטים.

סמוטריץ' ובן גביר היו צריכים לקבל ביחד את הביטחון, בט"פ, חינוך, נגב וגליל, ועוד משרד קטן אחד(רווחה/חקלאות/קליטה) שיעשו עליו רוטציה או סידור מוסכם ביניהם.

בנוסף, זה נראה בלתי אפשרי חוקית לכפיף יחידות צבאיות עם קצינים וחיילים למשרד האוצר, או למשרד אחר שאיננו משרד הביטחון, זה נוד באופן מפורש את חוק-יסוד: הצבא שקובע באופן מפורש שהצבא כולו כפוף לשר הביטחון בלבד.

גם הפרדת החמ"ד ממשרד החינוך נשמע רעיון רע מאוד, שנזקו רב מתועלתו(שאינה ברורה), וגם לגרום לחוסר תאימות בין החינוך הממלכתי לממלכתי דתי(בנושאי חומרי לימוד, בחינות, ועוד)

ואין לנו אלא לאחל לו הצלחה.

ואם ישתבש משהו בתאוריות שלו פשיטא שיוכל להאשים את ראש הממשלה "שלא נתן לו גיבוי"

והמורשת מירושלים?

או שבשביל דרעי ובן גביר הכל מותר...

היה שערורייתי גם כשנתניהו יצר את תיק המים - אקטואליה וחדשות

אם יסתפק בשני תיקים תוקם ממשלה, אם תוקם, של 21 שרים. 

חזון אחרית הימים.

עם 12 מנדטים קיבלו 3 שרים: בנט, אורבך, ואריאל.

ועכשו עם 7, שוב הם דורשים 3 שרים, ובנוסף דורשים להעביר אליהם גם את ליבת המשרדים: בטחון, חוץ, וחינוך.

כן הם דורשים 4 ועדות כנסת מתוך 11 קיימות, דהיינו 36.5 אחוז מהועדות למרות שמשקלם היחסי הוא פחות מ- 11 אחוז.

על פי מפתח הוגן הם זכאים ל- 1.2 של ראשות ועדה, ובפועל- ראשות ועדה אחת בלבד. 

מה שנשמע כמו תם הטקס, ומתקדם כמו תם הטקס, זה... תם הטקס.

סמוטריץ': בן גביר התפצל לפני השבעת הממשלה וזה פגע ביכולת של 2 המפלגות להציב דרישות גבוהות | ערוץ ７

חשיפה: ההסכם שלא היה | ערוץ ７

מפר הסכם חתום ודורש להוסיף לו תפקידים נוספים -

חדש מבית מדרשה של יבנה - - אקטואליה וחדשות

ופילג בכל הזדמנות שהיתה לו עד היום

(התמהמה בבניית איחוד הימין, פירק אותו, התעקש על ריצה עצמאית בסבב ב',

רץ בלי שום סיכוי בסבב ג' והיה עושה זאת שוב בסבב ד' אלמלא סכלותם של קברניטי הבית היהודי ז"ל).

40 לליכוד ו6 לצה"ד משמעו המשך דיבורי הימין ומעשי השמאל.

ואתה תומך בשקר הזה בגלוי. איך אתה נוהג לומר? תתבייש.

אני לא יודע מה ההיכרות שלך עם מערכות ארגוניות, אבל זאת לדעת שלכל מערכת נורמטיבית יש ראש, או מנכ"ל, וכו', שמתווה מדיניות, ועל פיה פועלת המערכת המבוקרת.

מהכלל אל הפרט, נתניהו התמודד כמועמד לראשות הממשלה, וקיבל תמיכה בלתי מסוייגת הן ממפלגתו הליכוד, והן מאחרות שהתחייבו למפרע, ובלי זיגזגים, להצטרף לממשלה בראשותו בלבד.

למותר לציין כי ללא ההתחייבות ההחלטית כאמור, ספק רב אם הצה"ד היתה צולחת את אחוז החסימה.

תמהני אפוא מה זה הקשקוש מקושקש הזה- "דיבורי ימין ומעשי שמאל", ומה לנו כי נלין על נפתלי בנט שחבר למדיניות שמאל אותנטית, ולא למדיניות ימין שמתוארת כמדיניות שמאל. 

וגם -

לשם שינוי אנחנו מסכימים. - אקטואליה וחדשות

ואם הליכוד היה לוקח את ה-6 של עוצמה היו לו 38.

אבל גם אם היה מקבל 40 אין ממשלה בלי בצלאל.

והליכוד היה מקבל 40.

נכון שאין ממשלה בלי בצלאל, אבל מצד שני התיאבון שלו לשררה היה צנוע יותר וממשלה חדשה היתה קמה לנו לפני 3 שבועות. 

לא משנה מה בצלאל ידרוש, נתניהו ינסה להוריד אותו. הוא לא רוצה לתת לו כלום.

ראינו איפה הוא שם את הצה"ד כשהיא עם שלושה מנדטים+-

מדע וטכנולוגיה, ירושלים ומורשת וכיו"ב.

אם כדבריך בצלאל ואיתמר היו מקבלים 6 יחד, לבצלאל היו 4 ולאיתמר 2.

אם בצלאל היה דורש במצב כזה את תיק החינוך, היית גם אז מאשים אותו בדרישות מופרזות,

ודורש ממנו להסתפק במשרד המדע והטכנולוגיה כמו פרופ' הרשקוביץ' בשעתו.

היינו מגיעים לאותו מקום וממילא לא היתה קמה ממשלה חדשה לפני שלושה שבועות גם במצב שאתה מתאר...

כמו שלא התפצלו בסיבוב הקודם כשקיבלו ביחד 6 מנדטים.

בסופו של יום מרגע שסמוטריץ' קבע תעריף גבוה להצטרפותו לקואליציה, כל המפלגות האחרות הלכו בעקבותיו, ופתחו הכל מחדש עם דרישות הרבה יותר גבוהות.

כתבתי את זה לפני שלושה שבועות, ושום דבר לא השתנה מאז, והרכבת קואליציה מתרחקת.

זו בדיוק הסיבה שאיתמר נלחם שמקום 7 יהיה שלו ולא 8. סוכם שגם במצב כזה מתפצלים. לך תקרא את ההסכם

(שנתניהו החתים עליו את שני הצדדים כדי שיוכל לשתות אותם ובסוף הכל התהפך עליו).

בצלאל היה קובע "תעריף גבוה" לטעמך בכל מצב, כמו שהסברתי, וממילא לא היינו מרוויחים דבר.

ולא התרשמתי מתגובותיך שיש לך ידע וכישורים מוכחים בתחום הרלוונטי.

כך ואחרת, תתייחס בבקשה לסוגיה העקרונית של חלוקת תיקים הוגנת בין שותפות קואליציונית. לעניין זה גם שתיקה היא דעה לגיטימית.

ועוד משהו, כשאחת השותפות מתעקשת להוציא מידי מפלגה אחרת תיק כלשהו או חלקים קריטיים ממנו, זה מעשה נבלה במובן פוליטי, ובמובן יהודי. קל וחומר כשהמפלגה האחרת גדולה ממנה פי 4.6, והבטיחה לבוחרים שלה שהתיק ישאר אצלה.

והחרים ביודעין את ערוצי 11, 12, 13 החביבים על הבנטיזם, ועליך בפרט.

ולשאלותיך, נתניהו לא הוביל מהלך כזה עד עכשו מאותה סיבה שסמוטריץ' לא דרש את תיק האוצר עד עכשו, ומאותה סיבה שעד עכשו הוא לא עשה שימוש ב- 700 ליטר בנזין.

לגבי מדיניות, אין לנו משטר נשיאותי כמו באמריקה, לכן כל ממזר הוא מלך, ואם אחד סמוטריץ' (לא רק הוא) מחבל בפועל בתכנית המאה של טראמפ, שום הבטחה של נתניהו לבוחריו לא תתגשם הלכה למעשה.

ואם נתניהו כל כך לא יוצלח פוליטי- בעיני הרי בצלאל כרישנה שלך, אתה והוא יכולים לחתוך לאזור החמים של לפיד וגנץ ולהציג ביחד בפני הכנסת ממשלת 63 ח"כים.

אכן לידיעות מתשס"ה יש משמעות היסטורית, ולא רלוונטית, ולא אקטואלית.

בהמשך תגיע למרד בר כוכבא, ופרשת המרגלים... ותמצא את האשמים.

וכל זאת במקום להתמודד עם התנהגות עכשוית לא חברית ולא פוליטית מצידו של שרלטן חסר לב, שבעוונותי הרבים הצבעתי לו הן בסיבוב זה, והן בסיבוב קודם. 

כשרבים וטובים, ולא טובים, קוראים לו לסירוגין בכינויי גנאי. אולי באמת הגיע הזמן שיביט במראה. 

אל תצפי לחיבור אובייקטיבי שיכול להעשיר את ידיעותייך.

ולעצם העניין, כתבתי מתוך הזכרון שנתניהו הציג תכנית כלכלית לפני הבחירות, מה שהקפיץ את היסטורי לפי הסדר הבא:

קודם כל- לא נכון. אחר כך- אתה משקר. אחר כך- תביא קישור. אחר כך- התכנית לא ריאלית.

נו שוין.

לסיום הפרק הזה, עוד לא נולד הפוליטיקאי שיציג תכנית בכל נושא ובכל תחום שהוא שלא יהיו לה מתנגדים ולעגנים מכל סוג שהוא.

סמוטריץ' באוצר לבין דרעי באוצר, קריטי לאין ערוך מאשר סמוט' בביטחון או גלנט בביטחון

ואתה לא.

אז טול קורה מבין עיניך.

אפנה אל מעלת כבודו אם אהיה זקוק לעזרה.

ועדיין איני מוותר על ווארט לפרשת השבוע.

ואולי המבחר ברשימה לא נותן כיסוי רחב מספיק?

חשבת על זה?

חצוף!

2. כן , אתה צודק. אני פותח שרשורים כדי לחשוף את ערוותך הפוליטית, ושל חבריך כמובן.

עדיף שיקח פסק זמן מהפוליטיקה.

שאתה מוכן לקבל כ"דיעבד" - משמעותה בלימת הרפורמות, נכון?

יריב לוין לא מוכן לקחת את משרד המשפטים ללא סמכויות מלאות ליישם את המדיניות שלו, ומצד שני ביבי לא מוכן לתת לו כל עוד אין מענה לאולטימטום של בן גביר לזכות וטו בועדת שרים לענייני חקיקה.

מאז 2019 אין לנו ממשלה יציבה, והגיע הזמן לסיים את הקרקס הזה. אם המחיר יהיה להוליך הביתה את האדונים: נתניהו, בן גביר, וסמוטריץ', אין מנוס לעם ישראל, ולימין בפרט, אלא לשלם.

במשך שנה וחצי פמפמו לנו שהימין לא יודע לשלוט, ובימים אלה מוכח שזה נכון.

הם יספרו עד 61 ויגלו שאינם צריכים לקואליציה את סמוטריץ' ובן גביר.

בניגוד לנתניהו, אין ללפיד וגנץ אופוזיציה בתוך מפלגותיהם. לתפארת המליצה בלבד יעמדו מאחורי מיקרופונים ויסבירו לשומעיהם שהצליחו להרחיק את הימין שמימין לימין "החשוך". על הדרך גם את נתניהו הנאשם בפלילים, כהגדרתם.

מצד שני אם תהיה סולחה בין ליברמן לחרדים, וגם מיכאלי תכנס, הליכוד ישאר בחוץ ויתפורר לפירורים.

מסתבר שהחרדים הרבה יותר פרגמטיים ממה שחשבו.

מה שסמוטריץ' לא ראה.

זה הציניקן שהתחיל עם הבלאגן של העלאת תעריפים להצטרפותו, וגרר אחריו את כל השיירה. עכשו כשיצא לגמרי משליטתו הוא מנסה למזער נזקים אחרי שהסוסים ברחו מן האורווה.

נראה שתהיה ממשלת 74 כמו שאת מציעה, אולי בשינויים קלים.

ולגבי סמוטריץ', בתי הקברות מוצפים בגוויות של מפלגות שהיו להן "עקרונות"

ורלוונטיים לממשלת ימין בלבד, שנראה בסבירות גבוהה שלא תקום. 

משיחלוף הזמן בעוד 9 ימים, יוצע להם מן הסתם לתלות את הניירות על הקיר, כפי שהוצע בזמנו ליובל נאמן שמימין לימין.

למי שלא יודע, זה האיש שבישל את אסון אוסלו שגבה 2000 קרבנות שלום.

אגב בן גביר, הוא עצמו טוען שהסכם ההבנות שחתם עליו הינו חסר תוקף כל עוד לא תמולא דרישתו החדשה, והאולטימטיבית, לזכות וטו מלאה בועדת השרים לענייני חקיקה. 

לגבי הפעם הבאה סביר שהציבור יפסיק להיות פראייר וידרוש מבצלאל ואיתמר, יחד ולחוד, ערובות ממשיות (=לא סיפורים) לתמיכה בפועל בממשלת ימין. ולמה מה שלא עובד עכשו יעבוד בסיבוב שישי.  

ואל תקרא לי ביביסט, כי אני לא כזה.

ואני אקרא לך בנטיסט, כי אתה מהאזור הטבעי שלו.

ואם נתניהו לא יכול לרסן את הסנצ'ו פנסה שלו- סמוטריץ', עליהם לשלב זרועות וללכת הביתה.

די נמאס. באמת נמאס.

אנחנו כבר שלוש וחצי שנים בלי ממשלה מתפקדת כהוגן מאז אותו ליל בדולח פוליטי עת נפגשו סמוטריץ' ובנט ופיצלו את הבית היהודי.  נרשם לפרוטוקול שסמוטריץ' "התנגד". 

אז מי בישל מה?

או.קיי?

אגב, ההצבעה על החלפת יושב ראש הכנסת נדחתה למחר. יואב קיש ספר אצבעות וגילה שאין לו 61.

תודה לבן גביר, תודה לסמוטריץ'.

קואליציה שלא מסוגלת לתפקד יום אחד איך תתפקד 4.5 שנים? 

ולו בגלל זה ממשלת ימין מתרחקת.

עוד משהו, הליכוד מגדיר את עצמו רישמית תנועה לאומית ליברלית. המציאות המורכבת מחייבת אותו ללכת כברת דרך הוגנת לקראת שותפותיו הטבעיות, אבל בפירוש לא לרקוד לפי החליל שלהן. 

אולי בסיבוב שישי יקבלו בן גביר וסמוטריץ'- 32 מנדטים, והליכוד 6-7 מנדטים, והמציאות תתהפך. עד אז ילך החבל אחר הדלי, ולא להיפך.

מספיק כבר עם כל התעתועים וגנבת הדעת. ימין על מלא זה לא משהו ערטילאי. אתה לא מבין שהתנהגות כזאת רק נותנת רוח גבית לאוייבים שלנו???

ראה מקרה אל אחמר שבגץ המליץ לפנות ווביבי וחבר מרעיו מהליכוד הססו. אוזלת היד הזאת עולה לנו בדמים, בחרדות ובאובדן ההרתעה.

נכון שהמציאות מורכבת ועל זה רצו מפלגות המרכז. בשביל זה לא צריך את הליכוד לעזזל.

כוס יין להבדלה מכילה פחות מנפח של חבית מים על גג הבית. לא כך?

אם חסר מעט בכוס של הבדלה נהוג להוסיף מי ברז.

כך גם בפוליטיקה, אפשר לעגל פינות, ובלבד שהבסיס הימני ישמר.

אתה הבנת את זה?

תודה רבה.

תזכיר לי שוב מה ההגדרה של ימין?

שני אנשי שמאל שמשמאל לשמאל, שבלטו והתבלטו כמנהיגים ופעילים קשוחים למען ארץ ישראל השלמה. שניהם שונאי ערבים פי שבע יותר מהרב מאיר כהנא, ופי שבעים יותר מאיתמר בן גביר.

וכך כתב ברל כצנלסון בעיתון דבר מ- 1.5.1936: "היש עם בעמים, אשר בניו הגיעו לסילוף כזה, שכלי ונפשי, שכל מה שעושה עמם, כל יצירתו וכל ייסוריו, בזויים הם ושנואים, וכל מה שעושה אויב עמם, כל שוד ורצח ואונס, ממלאים את ליבם רגש העצה והתמכרות... וכאן ידבקו בו חיידקים של שנאה לעצמו עד כדי כך שיראה את הגאולה בנאצים הפלשתינאים שהצליחו לרכז כאן את השנאה הזואולוגית של אירופה עם תאוות הפגיון שבמזרח".

אז בכל הכבוד, לפני שאת מאתגרת אותי בציניות עם הגדרות על ימין ושמאל, גשי ללמוד את הנושא ממקור מהימן שאת סומכת עליו באמת, ובינתיים סייג לחכמה שתיקה.

כן היה שייך לאחדות העבודה, גם הוא וגם אביו, וכאן אני מסתכן בדרישה שתבוא ממך להביא... קישור.

לעניין זה מוצע לך לקרוא את הספר "ראשיתה של הדמוקרטיה הטוטליטרית" שבו עוסק המחבר, יעקב טלמון כמדומני, בין היתר בתנועות שמאל וימין רדיקליות.

ובכן- ימין זה לא מה שאתה חושב, ושמאל זה גם לא מה שאתה חושב.

כי פוליטיקה זה לא מה שאנחנו חושבים.

ע"ע ציפי לבני בתם של איתן ושרה לבני. איפה היתה בתחילת דרכה ואיפה היא היום. 

המושג הזה על שמו וזה מחייב. לי אין בעיה שהוא יתמתן אבל התפנית הזאת מלפני הבחירות רק גורמת לשפיכות דמים ממש.

אבל אתה כמובן תסנן מה שלא מתאים לך, העיקר שישרת את הבנטיזם שבעוונותיי הרבים לא הייתי זהיר לגביו.

בניגוד אליך, אני עקבי. מזה שנתיים אני חוזר ומדגיש שהיידישקייט נעלמה מהציונות הדתית על שלל שמותיה המתחלפים בזה אחר זה, והגיע הזמן לתקן.

חשבתי שהפעם יהיה שינוי, וסמוטריץ' יבדל את עצמו מאיילת שקד שלא עברה את אחוז החסימה.

אבל לא דובים, ולא זבובים. חוץ מלסדר כופתאות לחבריו הקרובים הוא לא רואה בעיניים את מצביעיו. כמו במשל הגמלים שלא ויתרו זה לזה על הגשר, ושניהם נפלו לנהר.

סמוטריץ' ובן גביר אנשי העקרונות בעיני עצמם מביאים עלינו את אוסלו הבא, הילת. בפראפרזה, ימניותם של בצלאל ואיתמר בן אבקולס החריבה את הימין, וכו'.

בשל התנהגותם המופקרת של השניים, ולא רק הם, לא נמצא היום רוב בכנסת להחלפת יושב ראש, ונראה שגם מחר לא יהיה, ושעון החול אוזל.

בימים הקרובים יתבהר סופית שהשמאל לא הפסיד את השלטון. 

בדברי ימי מפלגת העבודה רשום שהשיא שלה היה 56 מנדטים, והיום באופן לא מפתיע היא מיוצגת באמצעות 4 ח"כים בלבד, וגם הם על הקשקש.

ועדיין יותר מהבית היהודי שירדה מ- 12 מנדטים ל- 0.

הרבה מלחמות בין מדינות ניתן היה למנוע לו אחד הצדדים היה מכלכל את צעדיו אחרת. כאן טמון ההבדל בין מדינאי לבין חמום מוח חסר דעת.

אז כן, מריבות פנימיות תמיד היו, ותהיינה, ושר ההיסטוריה ינתח אותם מפוזיציה אישית.

אמליץ לך להמתין עוד שבוע וחצי, והכל יוכרע לכאן או לכאן.

כשלעצמי אני סקפטי לגבי סיכויי ממשלת נתניהו לקום על בסיס "השותפות הטבעיות", ואם תקום- היא לא תאריך ימים.

נתניהו סירב להתחייב לתיקון מערכת המשפט: פרטים חדשים על השיחה המתוחה עם יריב לוין | ערוץ ７

אבל באמת יפה מצידו של ב"ג שהחליט לפתוח מחדש את הסכם התפקידים שנחתם כבר ודורש להוסיף אליו מ"מ יו"ר ועדת שרים לחקיקה.

חשבתם שמילה זו מילה והסכם זה הסכם?

תחשבו שוב...

נשיאים אמריקאים לא מחליפים את כל שופטי בית משפט העליון כשהם נכנסים לתפקידם. 

הדיון פה הוא בשאלה אם נכון להפוך את השיטה בבת אחת, או שמא ללכת עקב בצד אגודל. כך למשל, מהפכת אהרון ברק נפרסה על פני 20 שנים, לא פחות.

לגבי הציניות שלך יאמר כי בבחירות האחרונות נבחר נתניהו להוביל את "גוש הימין", כולו, ולא רק את תנועת הליכוד. להוביל ולא להיות מובל. כולי תקוה שהקונספט הזה מובן לך.

לקראת הפעם הבאה יתכבדו סמוטריץ', וכל אחד אחר, לבקש מהציבור את שרביט ההובלה.

ואחר כך לעשות התאמות נקודתיות. זהו.

התכוונתי לומר שרוב הליכודניקים ממשיכים לתמוך בביבי כמוך, רק מעטים כועסים על ההתנהלות שלו.

וואו הפתעת אותי.

אבל עדיין יש לי שאלה - גם ביבי היה שותף למצג כאילו גוש הימין הוא הומוגני, ועכשיו הוא מתראיין ואומר דברים אחרים.. הימין התאחד מול אויב משותף, וכשניצח המחלוקות כצפוי חזרו לצוף.

לדעתך ההתנהגות של סמוטריץ מצדיקה הפרת הבטחת בחירות של ביבי והליכה לממשלת אחדות? לדעתי שום סיבה לא יכולה להצדיק הפרת הבטחות.

המו"מ היה לגיטימי לחלוטין. ליברמן קיבל את הביטחון עם פחות מנדטים מסמוטריץ'.

ביבי לא ימני. אנשי הימין מצביעים בהמוניהם לליכוד כמפלגת ימין, וכך גם הצביעו לסמוטריץ, לבנט וגם לדרעי (שנתפס כיד ימינו של ביבי "איש הימין"). ביבי משקר, בנט אופורטוניסט, דרעי גם לא ימני וככה הימין מוצא את עצמו שוב ושוב מצביע ימין ומקבל שמאל.

סמוטריץ' הוא הח"כ האמין ביותר בכנסת.

החרדים מאכלסים את ירושלים במקום אנשים אחרים שעוזבים אותה למודיעין ולתל אביב (וגם ליישובים מסביב). זה נכון שמבחינת "ייצור יהודים" הם במקום גבוה אבל אנחנו צריכים אנשים שמפרנסים את עצמם (ולו בעוני, זכותם) ולא כאלה שהם משקולת על הכלכלה.

אם תרצה לדבר על הכלכלה, מספיק שתיגש לתחנה המרכזית בתל אביב ותשווה לתחנה המרכזית בירושלים. בתל אביב רוגם חילונים, בירושלים רוב חרדי.

אני מדבר על הנקודה הדמוגרפית שזה עניין קיומי, כי בבחירות לכנסת, לא משנה כמה תהיה עשיר, הקול שלך שווה תמיד אותו דבר.

ואם החרדים לא היו גרים בירושלים, החילונים לא היו מאכלסים אותה בגלל 2 סיבות:

1. הם לא מספיק לאכלס גם תל אביב וגם ירושלים.

2. הם לא רוצים לגור ליד הערבים.

נכון שהחרדים רוצים אותה יותר.

הרוב הגדול של החרדים באירופה התנגדו מאוד לעלייה לארץ ישראל.

כי עדיין לא הגיע משיח, דחיקת הקץ, אסור להקים מדינה, התגרות בגויים, כוחי ועוצם ידי, התערבבות עם היהודים הציוניים החילוניים. ועוד רבות...

השמאל היהודי האירופאי (קומוניסטי סוציאליסטי) גם הוא חשב ככה בדיוק כמו השמאל החי בארץ ישראל כיום.

לעומתם מן החסידים תלמידי הבעל שם טוב שעלו לארץ, ביחד עם ספרדים רבים (פרנקים), בדומה ליהודים הציוניים החילונים מקימי הקיבוצים שנחשבו לימנים קיצונים.

לאחר השואה כולם הבינו את הכיוון הנכון --> רק ארץ ישראל!

• הרצל פעל רבות מול השלטונות באירופה והעותמאניים לאפשר עלייה לארץ ישראל והכרה ביישוב יהודי עצמאי. רבים מאוד תמכו בו הוא היה אדם גדול והוביל את המהלכים המדיניים להצהרת בלפור והכרה במדינת ישראל 30 שנה לפני הקמתה.

חז"ל, הנביאים, הצדיקים הגדולים יחידי הדורות,

רבי נחמן מברסלב שראה וניבא,

והמשיח.

ואף שיש לי ערך גדול מאוד לכל היהודים שפעלו רבות למען עם ישראל,

אני מאמין שהצדיקים האמיתיים פעלו אף יותר,

(האמיתיים בלבד כי יש גם מתחזים).

לא ברור מאיפה הצץ הדבר הזה, והייתי מניח שיש כאן משהו קצת מסריח מסוג שחיתות כלשהי. לחילופין, פיגור עמוק וניסיונותעלובים למצוא חן בעיני מישהו שעוד נגלה מי הוא (ושמא פוליטית בלבד).

הרצל הוא המנוע של התנועה הציונית, מכאן מעלתו. בדורות רבים היו שקראו לעלות וגם עשו מעשים, אבל רק החזון של הרצל והדחיפה שלו הצליחו להסתיים בשיבת ציון.

דוקא סביב מקום קבורתו. כשהמצבה נמצאת ממש במרכז הטקס.

כמובן מי שרואה שחור לבן- 'טבח נתניהו' 'טבח הפקידים שקשרו את ידינו' וכדומה, אז אין הרבה מה להתעכב איתו. הוא בא לצעוק ולא לשמוע. אז שיבושם לו עם עצמו וחבר קפלניו...

אבל האמת מורכבת, מורכבת וארוכה...

אבל בקצרה הצבא האשם הישיר- מהראש ועד הקצין זוטר כל מי שקשור לגזרת עזה, כל אחד לפי חלקו ו(חוסר) פועלו.

בדרג המדיני האשמה מחולקת לשנים-

בפן הצבאי- שר הביטחון וראש הממשלה משניהם, במיוחד משר הביטחון אבל גם מראש הממשלה במידה רבה מאד, היה מצופה לשאול שאלות, לרחרח האם הכל דופק כמו שצריך. יש מגמות בצה"ל שהם לא סוד. יש כשלים ביטחוניים שאנשים שונים (יצחק בריק למשל) העלו. מצופה שיעמדו על הרגליים האחוריות שיטפלו בזה וזה לא תירוץ מספק "אבל אמרו לי שהכל בסדר"- בגלל זה בחרו בך לראש ממשלה/שר ביטחון, שתבדוק מבחוץ.

בפן המדיני- מדיניות סבבים, העשרת חמאס והתעצמותו היחסית. ועוד. צריך דיון רציני ולגיטימי מה האשמה אם וכאשר. ואכמ"ל

ועדיין זה לא אומר שהם צריכים להתפטר, ואפילו לא נאמר שמצופה מהם לא להתמודד שוב. יש הרבה מאד שיקולים נוספים לשקול, ותן לעם לומר את דברו בבחירות.

-הם עשו את זה בגלל הקונספציה לא בגלל שידעו שיוכלו לזרוק את האשמה הלאה.

-לא רואה עניין לענות בדמגוגיה.

האם המגיבים הנ"ל תמכו באוסלו ובהתנתקות? האם רצו שנתניהו יתחשב בשיקול דעתה של הצמרת הביטחונית?

ב-99% כל התשובות תהיינה חיוביות. אז מה המגיבים רוצים מביבי? השמאל זרע את זרעי הפורענות, והימין חסר המשילות המשיך לטפח את הערוגה. השמאל קבע עובדות בשטח, ביבי פעל לפי תכתבי השמאל, העביר כסף לעזה בהתאם להמלצות של שלל הגורמים כולל בג"ץ, ומינה אנשים שהשמאל חיבב, ע"ע יואב גלנט.

■ העם יצא לקלפי ובחר.

מצע מפלגת הליכוד הינו שימור הסטטוס קוו הקיים:

אין כיבוש או הרחבת גבולות גיזרה, אין תפיסת שטחי אש באופן יזום ופינוי אוכלוסיית אויב או יציאה למלחמה יזומה.

מנגד יש מפלגות ימין המצילות את ישראל וממלאות את החסר כפי יכולתם - ומפלגות שמאל (כן כן גם הם מביאים את ברכתם) יחסי החוץ שלהם טובים יותר ממפלגות הימין, רובם אנשי השכלה גבוהה, ממלאים את משרות הצבא, מכניסים תרומה כספית נכבדת, והם גאוותו של ביבי.

ביבי עצמו הוא שחקן הנותן הופעה חיצונית מושלמת, דובר אנגלית רהוטה וחשובה לייצוגיות ישראל בעולם ובזה הוא טוב יותר.

ביבי אינו פועל עצמאית,

תמיד הוא שותף מלא לכל חלקי האוכלוסיה,

מנתח נכון וסבלני.

ביבי הוא השתקפות החברה הישראלית המחפשת מנהיג שלא יתפוס צד בסיכסוך הימני - שמאלני - פלסטיני.

ישנה התחזקות בקרב כלל עם ישראל לכיוון ימני יותר - בגלל אין סוף הפיגועים, טבח שמחת תורה והפחד הגדול שהיה באותו היום.

הכלכלה הישראלית תצמח רק על ידי ביטחון צבאי ימני ומשילות.

הביטחון לצאת למלחמה יגיע רק על ידי צדקת הדרך:

יהדות אמונה תפילה, צדקות אמיתית באמת.

הישועה לא תגיע מביבי -

אלא תגיע מתוך העם עצמו!!!

עם ישראל צריך לעשות שינוי גדול מאוד בכלליות ובפרטיות כל אחד ואחד.

התשובה היא אותה תשובה ביחס לסיני, אוסלו יהודה ושומרון, עזה ולבנון.

מה נתנו? שטחים עצומים.

מה קיבלנו? כלום.

מה הערבים הבינו?

מלחמת יום כיפור - הצליחה.

אינתיפאדה 1987 - הצליחה.

פיגועי עזה - הצליחו.

חיזבאללה - הצליחו.

חזון השלום?

הערבים מעולם לא ביקשו שלום.

מישהו זוכר מתי הערבים ביקשו שלום?

אנחנו פשוט עושים עסקאות גרועות מאוד.

נתנו אדמה ששווה טריליונים בחינם!!!

ולמה? כי רצחו אותנו.

וככה אנחנו תמיד נחיה על חרבנו.

ירצחו אותנו אז נברח.

מצביעים שבויים

לא נראה לי יכולה להרשות לעצמה...

למידה מתרחשת בדיליי

קודם נהרגים מספיק נהגים

אח"כ מרמזרים את הצומת

ואולי נלמד מזה

יש עוד הרבה ממה ללמוד

(אני למדתי מזמן)

שבמפלגת תקומה - האיחוד הלאומי מעולם לא היה פריימריז של כלל הציבור, כמו ברוב המפלגות (במידה רבה אחרי שני עשורים של התלהבות מפריימריז - היום המגמה היא לבטל אותו).

כשבפעם הקודמת עשו, זה היה עם הבהרה מאוד ברורה שזה חד פעמי. אגב, הפריימריז הקודם לא השיג את המטרה לשמה יזמו אותו וככה"נ הרשימה היתה נראת כמעט אותו דבר כך או כך.

אדרבה, אם היתה הבהרה שזה חד פעמי זה היה שגוי. אין פה שום סייעתא.

הפריימריז הקודם השיג את המטרה לגמרי,

נכון, היתה אותה רשימה, אבללל הפריימריז נתן תוקף ואמון לקהל הבוחרים, וזאת המטרה המרכזית.

ואם כבר מדברים על הסמליות ההיסטורית -

סמוטריץ' הצליח בחוכמתו לתפוס את מקומה של מפד"ל ההיסטורית, ע"י השם "הציונות הדתית"

ובאותה מפד"ל, בגלגול האחרון שלה, "הבית היהודי", הפריימריז היתה הדרך המרכזית שקבעו את הרשימות. ככה גם הציבור נתן בה אמון סה"כ.

באמת לא טענתי על חוסר יושרה, טענתי על חוסר שקיפות ושיתוף הציבור.

בחרו - אבל המטרה היתה להשיג גיוון וגיוון לא נוצר. סמוטריץ' ממש פעל בשביל דמויות כמו רחלי צינקין וכד' שיגוונו את הרשימה וקיבל עוד רשימה של כביש 60 ושות'.

הצעד היחיד שנשאר לו, בשביל קצת גיוון, זה להשתמש באפשרות השריון כדי לקדם את סלמון על חשבון סוכות - מה שבסוף אילץ אותו להתפטר מהכנסת, כדי להכניס את סוכות.

אני ממש לא יודע ממקורות - אבל מניח שהפעם סמוטריץ' קיווה שהמרכז יבין את הרמז וישים במקומות ראליים את צביקה וישנגרד או ר' שמואל ששון - ושוב קיבל רשימה שהיא (עוד יותר מהפעם הקודמת) כולה כביש 60.

שיהיה ברור - כולם זה אנשים שאני מאוד מעריך את פועלם (מצבי סוכות חששתי ולעניות הבנתי הוא ממש הפתיע לטובה) ורוצה שיהיו בכנסת ובעז"ה בממשלה, אבל לא יעזור זו 'גרסת תשפ"ו' של 'תקומה" ולא 'מפלגת הציונות הדתית'.

גם אם זאת המטרה של סמוטריץ',

גם בנט רצה לגוון את הבית היהודי (בדרכו שלו) והוא נכשל פעם אחר פעם, בגלל שציבור המתפקדים תמך במי שהיו המועמדים ה"קלאסים" פעם אחר פעם ולא נמשך אחרי הקצוות השונים.

אבל זה כל העניין של הפריימריז, בעיני - נתינת אמון לקהל הבוחרים כדי לקבל אמון בחזרה מהם בקלפי.

ב. אם אתה מדבר על גיוון - אז אדרבה, כמו שאתה אומר, זה גם לא עזר הפעם. ולא בהחלט שיש רמז שלא מבינים, אולי באמת לא מסכימים עם הגישה.

לא מכיר את שני המועמדים שאמרת, אבל איני מבין כיצד מקורבי סמוטריץ' (הם לא? תקן אותי אם אני טועה) יכולים לגוון את הרשימה.

לפחות ברשימה הקודמת היתה מיכל וולדיגר. הפעם גם את זה אין.

ומה שאתה אומר בשורה האחרונה, מבחינתי זה כל הסיפור - סמוטריץ' חוזר לשטייטל של מפלגת תקומה, במקום לעמוד מאחורי המותג "הציונות הדתית", זה ממש ממש חבל. אני מעדיף ציונות דתית ולא עוד רסיס מפלגה לא רלוונטי שסופו לאבד.

אבל סמוטריץ' התנגד עקרונית לפריימריז כל השנים, גם כשבבית היהודי עשו פריימריז - אנשי תקומה לא רצו להצטרף.

יש לזה כל מיני הסברים, ההסבר העיקרי לענ"ד הוא שבפריימריז יש יתרון מובנה למי שיש לו הרבה כסף (מישהו אמר נפתלי בנט?).

בפועל הוא עשה פעם אחת, כשהדגיש כל הזמן שזה חד פעמי, בתקווה שציבור גדול יתפקד וישפיע - במציאות נבחרו אותם אנשים.

אם אתה מסכים איתי בעקרון, אין צורך לנסות להצדיק את סמוטריץ', זה לא העניין פה

אגב, היה צריך לבטל את הפריימריז כדי שהוא לא יקודם.

אני אישית בתור מתפקד לא שמעתי את ההסתייגות הזאת שזה היה חד פעמי.

נ.ב -

צבי סוכות הוא דוגמה למי שלא היה ממקורבי סמוטריץ או מרכז המפלגה וזכה לאמון והוכח כבינגו.

אבל תראה מה קורה בפריימריז של מפלגות אחרות בדגש על הליכוד.

קומבינות ומפקדי ארגזים. זה מה שגורם לנציגים מושחתים להיבחר לא בחירה חופשית של הציבור.

גם המנגנון של המפלגות החרדיות לא טוב. לכן אני חושב שמה שעשו היה בסדר.

זה גם חלק מהעניין.

ההצבעה לליכוד היא למפלגה כי אין ברירה. אלה החברים. אבל מי שנבחר צריך ליישר קו להיות חייב לחבר מרכז שדאג לו. כך זה עובד.

המפלגה מתהדרת, בצדק, שיש לה פריימריז.

זה לא רק עניין של אין ברירה.

בעיני, זה מוסיף יוקרה למפלגה.

עכשיו אני מבין שאתה פשוט לא יודע איך הדברים מתנהלים ואז זה סיפור אחר לגמרי.

אני אמחיש לך.

חבר מרכז שיש לו מפעל גדול של עובדים נניח 500 איש. כולם התפקדו לליכוד בפקודת הבוס. חלקם לא מעוניינים אבל חוששים מהרעת תנאים וכו'.

אותו חבר מפעל יש לו כוח עצום ביד הוא מגיע לח"כ וסוחט אותו ליישר קו לדרישות שלו אם לא, כל ה 500 לא יבחרו בו. כך הוא מקבל טובת הנאה וביום הבחירות המתפקדים מקבלים דף עם שמות כל חברי הכנסת שהבוס בחר, הפתק כבר מלא והם פשוט מצביעים בלי יכולת לומר דבר. אל תשאל מאיפה אני יודע. עכשיו תכפיל את זה בכמה חברי מרכז ולא אחד כשכל אחד סוחט את השני. זהנקרא מפקד ארגזים וזה לא חוקי אבל זה קיים.

בעיניך זה מוסיף יוקרה למפלגה? אתה לא מתפלא איך אותם חברי כנסת כל הזמן נבחרים שוב ושוב?

והרוב היו נגד ההתנתקות, גם זה היה כפי מה שאתה אומר?

היו מתנדבים שעברו דלת דלת לדפוק בבתים של חברי מרכז הליכוד

אני לא חושב שמה שאתה אומר לא קיים, אני פשוט לא חושב שזה עד כדי כך גורף.

לכן, גם לשיח הציבורי יש משמעות. משמעות מסויימת לכל הפחות.

אתה מוזמן להסתכל באינטרנט ולחפש מידע.

לא סתם זו המפלגה שרוב הבקשות שלה נדחות בוועדת הבחירות

הסיפור עם שרון היה אחרת

שלמה והגורל שלו תלוי בך. לבין ח"כ שנבחר ומצביע על משהו מהותי. הבחירה שם היתה בקשר למשאל עם.

אתה חושב שאם זה היה דמוקרטי והוגן אדם עם כתב אישום היה נבחר לח"כ ומנהל את המפלגה?

ולשאלתך - אני מסכים שיש השפעה, אבל יש גם השפעה של השיח הציבורי.

ולכן לא הייתי אומר שפריימריז זה רק מתפקדי ארגזים

הם אולי יתפקדוכדילאלהרגיזאותואבל יצביעו מה שבא להם

הם קיבלו דפים מסומנים מראש ושמו במעטפה

אבל נכון שיתכן שלא היה להם אינטרס לכך

בתולדות הפוליטיקה הישראלית לא חסרים אנשים כמעט אלמוניים שהגיעו למקומות גבוהים בזכות קבלני קולות.

הפריימריז האחרון בציונות הדתית היה מעולה

כך שלא קריטי לי שלא היה בציונות הדתית.

1. החשש מ"ליכודניקים חדשים" הוא גדול מאוד. כבר התגלחנו בנושא הזה על זקן של אחרים (קרי, של הליכוד).

2. חברי המרכז בוודאי מנסים לבנות רשימה שאנשים ירצו להצביע לה, כלומר פשוט לי שנעשו סקרים ומחקרי עומק על המועמדים שיביאו את מירב הקולות האפשריים.

לא היתה נראת לעין התערבות של גוף פוליטי אחר.

כפי שפורסם בסרוגים: בוטלו הפריימריז בציונות הדתית

ב. במפלגה הזו מעולם לא פריימריז. הם היו פעם אחת בהוראת שעה ובוטלו.

ג. במפלגת המילואימניקים היו פריימריז. זה עזר לה?

ד. לא יודע למה החלטת "הפריימריז נתן תוקף ואמון לקהל הבוחרים" ומאיפה החלטת "הפריימריז האחרון בציונות הדתית היה מעולה".

אתה הרגשת שיש לך כוח ביד אז נראה לך שזה היה מעולה...

אז תתייחס קצת לעובדות:

בפעם הקודמת היו פריימריז בצה"ד, ואחריהם מצבה בסקרים נשאר כמו שהיה לפניהם. זה לא העלה אותה אפילו במנדט.

התפקדו בסה"כ 24,113 (ציפו להגיע לפחות ל-30K. בבית היהודי בתשע"ג היו 52K. בתשע"ה בערך 70K).

הרשימה שיצרו המתפקדים הוכיחה שהם נמנים גם ככה על הבייס הטבעי של המפלגה והנסיון לחבר ציבור חדש - נכשל.

שים לב:

בבחירות סבב ד' סמוטריץ' קיבל אישור מהמרכז לבנות רשימה בעצמו לפי דעתו.

הסדר שהוא קבע היה: בצלאל סמוטריץ'; מיכל וולדיגר; שמחה רוטמן; אורית סטרוק; רחל צינקין.

(ההסכם עם עוצמה ונעם הכניס את איתמר למקום 3 ואת אבי מעוז למקום 6. אופיר סופר התמודד ברשימת הליכוד במסגרת ההסכם).

בבחירות סבב ה' הפריימריז רק קלקלו ויצרו רשימה פחות מגוונת ויותר חרד"לית (קודם כל נבחרו ההארד-קור של תקומה, אחריהם שאר המכהנים ובסוף חרד"ל חדש):

בצלאל סמוטריץ'; אופיר סופר; אורית סטרוק; שמחה רוטמן; מיכל וולדיגר; צבי סוכות.

(בצלאל שריין את אוהד טל והצריח את סוכות עם סולומון).

תגיד אתה, איך נוצר יותר גיוון - בסבב ד' או בסבב ה'?

ה. כפי שניתן לראות בכמה מפלגות, פריימריז זו שיטה שמועילה בעיקר לח"כים המכהנים.

בבית היהודי בפריימריז של תשע"ה נבחרו בדיוק אותם ח"כים שנבחרו בתשע"ג בסדר מעט שונה:

בתשע"ג - נפתלי בנט; ניסן סלומינסקי; איילת שקד; אורי אורבך; אבי וורצמן; מוטי יוגב.

בתשע"ה - נפתלי בנט; איילת שקד; אלי בן דהן (היה משוריין מטעם תקומה ועבר לבית היהודי); ניסן סלומינסקי; אורי אורבך; מוטי יוגב.

גם מתמודדים שהיה להם תקציב ושפכו ים כסף על קמפיין - נשארו בחוץ (למשל: אביחי בוארון).

כאמור, אותו דבר קרה בסבב ה' בצה"ד (סוכות הוא הראשון שלא היה ח"כ מכהן לפני כן).

גם במפלגת "הדמוקרטים" ניתן לראות שהפריימריז שרתו קודם כל את המכהנים.

בקיצור, אתה מתייחס בעיקר לחוויה שלך כמתפקד שהרגיש שיש חשיבות לאמירה שלו בקלפי וזו זכותך,

אבל העובדות מלמדות שפריימריז הוא לא מציאה גדולה. בסוף גם אתה - כמו כולם - הצבעת קודם כל בעיקר למכהנים, ועוד הרגשת שהצבעת באופן עצמאי וחופשי...

אבל אני לא מזדהה עם המסקנות

א. נזכרתי עכשיו, שיש בזה בעיה?

ב. אדרבה, עצם זה שזה הוראת שעה, זה גם לא נכון בעיני

ג. נו, מה זה קשור לגבי?

ד. המטרה היא לא גיוון. אגב, צבי סוכות הוא תוצר של הפריימריז הקודם. הוא לא היה יכול להכנס בדרך אחרת. חבר כנסת מעולה.

אדרבה, זה שהציבור נתן אמון בח"כים המכהנים אין בזה שום פסול.

זה שאביחי בוארון שפך כסף ולא נכנס, זה מעיד דווקא על נקודה טובה ביחס לאמינות הפריימריז.

נכון, החוויה שלי כמתפקד היא העיקרית פה, חוויה מדהימה, ממליץ לך לנסות.

עצם זה שהתפקדו קצת אנשים זה באמת אומר משהו לא כל כך טוב על הכיוון הכללי של הפלגה.

באמת, בבית היהודי בעידן הפריימריז היה רוח במפרשים של המפלגה הזאת ולכן הציבור נתן בה יותר אמון.

אתה מוזמן להקים מפלגה לפי הרצונות שלך ונראה כמה אנשים יתנו בה אמון. כך תוכל להמשיך לשחק בחוויות שלך.

כי יש עתיד לא מתנהלים על פי העמדות שלי.

אני מאמין שמאותה סיבה גם לך יש ביקורת על יש עתיד ועל הערבים ועל הדמוקרטים ועל כל מי שרואה את המציאות בצורה שונה

ברור שהביקורת שלי תהיה ביחס לעמדות שלי.

אני לא יכול להתייחס על פי עמדות של מישהו אחר

מי שיצר אותה מתחרט על זה ואמר שהיא לא יכולה לשמש כאנציקלופדיה

גם אם יש ביטויים שערוריתיים ביחס לפיגוע ולאוכ' המתיישבים ביו"ש, זה מיעוט קטן. 10 מנדטים מתוך 120. זה לא מספיק כדי לגרש יהודים. השינוי מאז הגירוש הוא שאת הגירוש מפלגת הימין הגדולה עשתה, היום יש שוליים סהרוריים, שגם אם יש להם כוח לא מבוטל, הוא לא עד כדי כך יכול להשפיע.

כן מסכים שהם יכולים לבטל ב5 דקות את ההישגים של סמוטריץ' והממשלה בהתיישבות, אבל מפה ועד לפנות ישובים יש עוד דרך ארוכה.

כמו כן, ככל שהשנים עוברות יש פחות ופחות לגטימציה ציבורית לגרש יהודים מביתם. מההיבט הזה, נראה שהימין למד לקח ויישם את מדיניות ההסברה כפי שהסברת יפה.

חוץ מזה, בעיני הנושא המרכזי זה המערכה הבינלאומית מול איראן ושלוחותיה ולצערנו, אולי בקרוב, גם מול טורקיה. ההתיישבות חשובה מאוד, אבל היא לא נושא היחיד.

מה שאת טוען, זה ה'עלה תאנה' של בנט ושות', כביכול אין באמת 'שמאל', אין באמת פינויים, "אחרי השבעה באוקטובר..." וכו' - זו אחיזת עיניים מוחלטת. הסכנה כאן והיא ברמת שכפר סבא ח"ו תראה כמו כפר עזה.

נכון שאת הגירוש הובילה המפלגה הגדולה, אבל את אסון אוסלו, אם כל חטאת, שהגירוש הוא במידה רבה תוצאה שלו, גררה המפלגה הקטנה.

'מרצ' רצו אז עם הססמה "יומרץ רבין" והצליחו. הרעיון של הסכם עם עראפת, לא עלה על דעת מפלגת העבודה ומצביעה, אפילו במרצ לא אמרו זאת בפירוש - להפגש עם אנשי אש"ף היה עבירה על החוק. בכל זאת, כגורם השני שהממשלה תלויה בו (ובעזרת כמה חפרפרות ממפלגת העבודה) משכו את רבין ופרס להסכם הרצחני הזה.

כרגע, הדמוקרטים מדברים על ההזיה הזאת בפירוש, אבל גם בנט ואייזנקוט מדברים על חיזוק הרשות והפקרת שטחי A וB לידי 'האוטונומיה הפלסטינית'. נוסיף לזה את התלות המוחלטת שלהם בערבים, כמו שרע"מ אמרו - מבצע בעזה יצא לפועל רק אחרי שהממשלה נפלה.

מי שמנמיך את פעמוני האזהרה - עלול להיות אחראי לאסון!

גם הגירוש לא היה תוצאה של מחשבת שמאל מדיני, החשיבה של אריק שרון היתה שגויה אך לא היתה שמאל בשום אופן. לכן גם החשיבה של בנט ואיזנקוט גם אם היא שגויה, היא לא שמאל.

ומה שאמרת על ימי אוסלו - זה בדיוק ההבדל. אז היתה לגטימציה מאוד גבוהה ציבורית, למרות שאש"ף היה ארגון טרור, אנשים מאוד הוקסמו מרעיון השלום, לכן זה גם תפס וצבר תאוצה.

לא אמרתי להיות שאננים מרעיונות רעים, אמרתי רק שהיום אין כמעט שמאל מדיני. זה לא אומר שצריך להיות שאננים. אדרבה, יש רעיונות שאולי בהיבטים מסויים הם יותר הרסניים ובאמת צריך להזהר מהם.

נגד כל מה שרבין נבחר בשמו ובשביל להעביר את שלב א' קנו את ש"ס בהרבה כסף (שולמית אלוני שהיתה אנטי-דתית רדיקאלית הבהירה שבשביל השלום היא מוכנה ללבוש שטריימעל), בשביל להעביר את שלב ב', שיחדו את נעלבי צומת - גונן שגב (לימים נתפס על סחר בסמים ולעוד ימים - על ריגול לטובת אירן) ואלכס מיצובישי גודפרב.

רבין טען שהבחירות לעיריות שיוכיחו שהעם איתם - ונציגי העבודה הפסידו לליכוד בכמעט כל המוקדים. כל המדדים הוכיחו שהם הולכים להפסיד ובגדול בבחירות הכלליות.

ואז הגיע רצח רבין. אינני יודע האם הפושע המתועב שהתגאה בביצועו באמת ביצע - אני יודע שהרצח שירת רק את השמאל. הרצח נוצל תודעתית לאמץ את אוסלו וגם נתניהו שניצח בפרומיל, זה אחרי שהוא נכנע לאוסלו.

הדיון האקדמאי האם תיאורתית יש היום 'שמאל מדיני' במלא מובן הביטוי, ממש לא חשוב. מה שחשוב זה שאם תקום מחדש ממשלת עבאס-ליברמן-אייזנקוט-בנט, היא תחזור למדיניות אוסלו. זה יהיה אסון.

"חיילינו נמצאים באזור סכסוך כלשהו, בין אם מדובר בעזה או דרום לבנון ומדי פעם נפגעים? יאללה, בואו ונברח כדי שלא ייפגעו". ברור שמדובר בקונספציה שמאלנית מובהקת שאומצה בחלקה על ידי הימין.

נניח שטראמפ מאמץ את יוזמת השלום של סעודיה וכופה אותה על ראש ממשלת ישראל הבא. אם יקראו לו ביבי, הוא ינסה למרוח זמן, להתנגד בקטנה וכד'. אם יקראו לו איזנקוט, הוא יתפתה לקבל פרס נובל לשלום. בדרך הוא יזכה לחיבוק ענק של התקשורת בארץ ובחו"ל, יקבל תמיכה מ"יש עתיד", "הדמוקרטים", ואולי אף מ"ישראל ביתנו" והמפלגות החרדיות. גם בנט האופורטוניסט לא יהסס להושיט אצבע. התנתקות נוספת, כשמאחוריה מכתבים נלהבים של אנשי רוח ודגנרלים כמו איזנקוט עצמו, תהיה עניין של זמן.

זה היה באוסלו ובהתנתקות. פעם שלישית גלידה בהכשר בד"צ בית יוסף.

‏‏16‏ רגשות‏ · ‏‏12‏ תגובות‏ | התנתקות ביו"ש. 2 מהיר 2 עצבני | Yotam Zimri