לילד עם בעיה בויסות חושי שעיקר הביטוי שלה היא בבררנות באוכל וראתה שזה עוזר?
וגם איך משיגים ריפוי בעיסוק בגיל הזה?(שנתיים)
וגם איך משיגים ריפוי בעיסוק בגיל הזה?(שנתיים)
פורום הריון ולידה
מכתב פתיחה
משהי נסתה טיפול של ריפוי בעיסוקמצטרפת למועדון
במה מתבטאת הבררנות?סליל
תמיד היה ככה?
בגדול צריך לפנות למרםאה, לקבל הפניה מרופא, שאלון להורים ולגננת ולמלא ולהגיש בקשה
בגדול צריך לפנות למרםאה, לקבל הפניה מרופא, שאלון להורים ולגננת ולמלא ולהגיש בקשה
לא אוכלת כמעט כלוםמצטרפת למועדון
חוץ מלחם על כל צורותיו. גם דברים שהיא אוהבת זה מאד משתנה בין ימים (למשל פירות מסוימים,חביתה,קוטג) ויש דברים שהיא לא מוכנה בכלל לטעום..
תמיד היתה בררנות אבל זה מאד החמיר בחודשים האחרונים. למשל פעם היתה אוכלת מרקי קטניות בכיף , היום במקרה הטוב היא מוכנה מרק צח עם שקדי מרק. פעם אהבה דגים ועוף על צורותיו השונות היום לא..
היום היה משהו שחידד לי שזה יושב על ויסות. הכנתי שניצל בטמפורה וכמו כל יום הצעתי לה לאכול אתנו. בדכ היא מסרבת אבל היום היא הסכימה. כל הזמן היא נאמה כמה שזה טעים וכמה היא אוהבת את זה.. הרגשתי שהיא מנסה לרצות אותנו קצת כי עם כמה שאנחנו מנסים לא להראות לה היא יודעת שזה מפריע לנו מאד. תכלס כשהבאתי לה לאכול היא רצתה שאוריד לה את הציפוי ואז חתכתי לה לחתיכות גדולות יחסית ושמתי לה בצלחת. היא לעסה את הכל אבל תכלס הכל נשאר לה בפה וזה כבר נהיה מגעיל והיא ירקה. היא המשיכה להגיד שזה טעים לה. אז הבאתי לה עוד אבל הפעם האכלתי אותה חתיכות קטנות ווידאתי כל פעם שהיא בלעה לפני שנתתי עוד . אז זה ממש המחיש לי שהבעיה היא לא הטעם אלא המרקם..
תמיד היתה בררנות אבל זה מאד החמיר בחודשים האחרונים. למשל פעם היתה אוכלת מרקי קטניות בכיף , היום במקרה הטוב היא מוכנה מרק צח עם שקדי מרק. פעם אהבה דגים ועוף על צורותיו השונות היום לא..
היום היה משהו שחידד לי שזה יושב על ויסות. הכנתי שניצל בטמפורה וכמו כל יום הצעתי לה לאכול אתנו. בדכ היא מסרבת אבל היום היא הסכימה. כל הזמן היא נאמה כמה שזה טעים וכמה היא אוהבת את זה.. הרגשתי שהיא מנסה לרצות אותנו קצת כי עם כמה שאנחנו מנסים לא להראות לה היא יודעת שזה מפריע לנו מאד. תכלס כשהבאתי לה לאכול היא רצתה שאוריד לה את הציפוי ואז חתכתי לה לחתיכות גדולות יחסית ושמתי לה בצלחת. היא לעסה את הכל אבל תכלס הכל נשאר לה בפה וזה כבר נהיה מגעיל והיא ירקה. היא המשיכה להגיד שזה טעים לה. אז הבאתי לה עוד אבל הפעם האכלתי אותה חתיכות קטנות ווידאתי כל פעם שהיא בלעה לפני שנתתי עוד . אז זה ממש המחיש לי שהבעיה היא לא הטעם אלא המרקם..
לא נשמע לי חריג בכלל למען האמת. תואם גילמיקי מאוס
השלב הראשון בשביל ריפוי בעיסוק זה רופא ילדים, תתיעצי איתו
אבל נראה לי זה עוד גיל צעיר ממש
אבל נראה לי זה עוד גיל צעיר ממש
זה נורמלי שהתפריט היומי שלה כוללמצטרפת למועדון
טרופית פירות ופיתה עם שוקולד?
אם זה היה נורמלי אז היו אמורים להיות יותר ילדים במעון שלא אוכלים שום דבר ממה שמגישים.. אני שומעת מהמטפלות שהיא היחידה במצב הזה.
אני יודעת מזה בררנים אני באה ממשפחה כזאת וגם אני עד היום בררנית אבל זה באמת רמה גבוהה..
אם זה היה נורמלי אז היו אמורים להיות יותר ילדים במעון שלא אוכלים שום דבר ממה שמגישים.. אני שומעת מהמטפלות שהיא היחידה במצב הזה.
אני יודעת מזה בררנים אני באה ממשפחה כזאת וגם אני עד היום בררנית אבל זה באמת רמה גבוהה..
אולי צריךסליל
להוריד את האופציות האלו לחלוטין?
בלי ממתקים בכלל, ככה היא יודעת ששווה לה לא לאכול, כי היא תקבל משהו יותר טעים.
היא מוכנה לאכול בידיים? אם מטפטף עליה מהפרי זה מפריע לה? אם היא מתלכלכת זה מפריע לה?
מוכנה לשחק בארגז חול? נמנעת מבדים מסויימים?
בלי ממתקים בכלל, ככה היא יודעת ששווה לה לא לאכול, כי היא תקבל משהו יותר טעים.
היא מוכנה לאכול בידיים? אם מטפטף עליה מהפרי זה מפריע לה? אם היא מתלכלכת זה מפריע לה?
מוכנה לשחק בארגז חול? נמנעת מבדים מסויימים?
זה ממש אומץ להוריד את האופציות לחלוטיןמצטרפת למועדון
אני לא רוצה שהיא תרעב וגם לא רוצה שהיא תגיע למצב שהיא במצוקה והיא מרגישה שמכריחים אותה לאכול משהו... לא רוצה לקשר לה את זה עם טראומה.
לגבי שאר השאלות שלך,מאד מפריע לה הפס בגרביים, מפריע לה לכלוך ומים שנשפכים עליה אפילו קצת, מפריע לה בדים קשיחים על הגוף ועוד
לגבי שאר השאלות שלך,מאד מפריע לה הפס בגרביים, מפריע לה לכלוך ומים שנשפכים עליה אפילו קצת, מפריע לה בדים קשיחים על הגוף ועוד
היא עם מטרנה?בתי 123
לא . היא ינקה עד גיל שנתייםמצטרפת למועדון
ולא אכלה מטרנה בבית אף פעם מלבד אצל המטפלת שהיתה שם עד גיל שנה.
אז עד עכשיו היא ינקה? זה הגיוני מאודבתי 123
שתהיה בררנית. משהו בהנקה שומר עליהם עדיין תינוקוץ מבחינת אכילה אני חושבת שכדאי לך לתת לזה זמן.
וכל הזמן לחשוף אותה לאוכל. שבמעון יגישו לה גם אם היא לא אוכלת
וכל הזמן לחשוף אותה לאוכל. שבמעון יגישו לה גם אם היא לא אוכלת
מזה עד עכשיו?מצטרפת למועדון
מתחילת ההריון הפסקתי והיום אני חודש וחצי אחרי לידה..
במעון מגישים לה זה לא עוזר במיוחד
במעון מגישים לה זה לא עוזר במיוחד
בתחילת השרשור רשמת שהיא בת שנתייםבתי 123
וכאן רשמת שינקה עד גיל שנתיים
צודקתמצטרפת למועדון
היא בת שנתיים וחצי. לא דיקתי🙄
אוקי אז חצי שנה זה לא הרבה זמןבתי 123
נשמע לי מוזר לתלות את זה בהנקהמצטרפת למועדון
אף פעם לא שמעתי שזה קשור.. אולי זה מחמיר בעיה קימת אבל בטוחה שהרבה יונקים לטווח ארוך מסתדרים מצוין עם אוכל
תראי אם את רוצה לתת לה ריפוי בעיסוקבתי 123
אז זה בסדר גמור אבל
רשמת שהיא אוכלת פירות קוטג לחם חביתה אפילו אם זה לסרוגין .
ילדה בת שנתיים וחצי לגמרי הגיוני שתוכל שניצל חתוך קטן ומאוד נורמלי בגיל הזה בררנות גם אם כשהיתה יותר קטנה אכלה הכל.. זה התנהגותי.
ורשמת שהיא יודעת שזה מפריע לכם יכול מאוד להיות שזה יושב על זה
רשמת שהיא אוכלת פירות קוטג לחם חביתה אפילו אם זה לסרוגין .
ילדה בת שנתיים וחצי לגמרי הגיוני שתוכל שניצל חתוך קטן ומאוד נורמלי בגיל הזה בררנות גם אם כשהיתה יותר קטנה אכלה הכל.. זה התנהגותי.
ורשמת שהיא יודעת שזה מפריע לכם יכול מאוד להיות שזה יושב על זה
לא יודעת.. לי זה נשמע ממש קצתמצטרפת למועדון
תחשבי שזה המגוון ותכלס מתוכו רב הזמן היא בוחרת שלא לאכול.. למשל כשאני כותבת פירות זה לא שפעמיים בשבוע נגיד היא בוחרת לאכול אלא נגיד בתחילת החורף הבאתי קלמנטינה. אכלה פעם או פעמיים ומאז היא מסרבת. אז אני יודעת שבפוטנציאל יש מצב שהיא תחזור לזה אבל כרגע זה לא שם.
ואיך המשקל שלה?בתי 123
אני מציעה להתחיל מרופא ילדיםבתי 123
בדיקות כלליות לראות שחלילה לא חסר משהו.
ללכת לאבחון מסודר ואז לבדוק אם זה עניין של קלינאית תקשורת או מרפה בעיסוק אולי בכלל טיפול התנהגותי
ללכת לאבחון מסודר ואז לבדוק אם זה עניין של קלינאית תקשורת או מרפה בעיסוק אולי בכלל טיפול התנהגותי
ומי זה שעושה את האבחון?מצטרפת למועדון
הקופה?
רופא ילדים צריך לתת הפנייהבתי 123
למכון התפתחות הילד קחי בחשבון שתורים שנה קדימה. גם מרפאות אכילה זה חודשים קדימה.
יכול גם לתת הפניה לאבחון של ריפוי בעיסוק אבל יכול להיות שמתחת לגיל 3 זה בכל מקרה רק במכון.
יכול גם לתת הפניה לאבחון של ריפוי בעיסוק אבל יכול להיות שמתחת לגיל 3 זה בכל מקרה רק במכון.
תודהמצטרפת למועדון
ננסה לקדם דברים בכיוון
דוקא בסדרמצטרפת למועדון
שוקלת בערך 12
לפעמיםסליל
זה שילוב של תחושתי ורגשי.
אצלנו בריפוי בעיסוק המליצו במקביל גם הדרכת הורים, כי בגיל הזה לא מטפלים עדיין בילד באופן ישיר.
אבל היא עוד ממש קטנה
אצלנו בריפוי בעיסוק המליצו במקביל גם הדרכת הורים, כי בגיל הזה לא מטפלים עדיין בילד באופן ישיר.
אבל היא עוד ממש קטנה
אדרבה הרבה כותבים כאן שהיא קטנהמצטרפת למועדון
אני אשמח לדעת שאפשר לחכות עם זה וזה יכול לעבור.. פשוט לא רואה טעם לחכות אם היא בגיל כל כך משמעותי של גדילה ובינתיים לא אוכלת שום דבר מזין..
לא שוללת ייעוץסליל
אבל דווקא אני הייתי הולכת קודם להתייעץ עם דיאטנית ילדים, לא מיד ריפוי בעיסוק. כי זה יכול להיות קשור לכמה דברים.
אני בזמנו הייתי במצב ממש דומה, שמעתי את ההרצאה של עדי אפרת רסולי שהיא דיאטנית ילדים "הוא לא אוכל לי". לנו זה מאוד עזר.
לא אומרת שהוא אוכל כל היום, אבל בהחלט הרבה יותר ברמה שאפשר להתקיים מזה
תכננתי שאם לא יעזור גם להתייעץ איתה, אבל בסוף לא ראיתי צורך
אני בזמנו הייתי במצב ממש דומה, שמעתי את ההרצאה של עדי אפרת רסולי שהיא דיאטנית ילדים "הוא לא אוכל לי". לנו זה מאוד עזר.
לא אומרת שהוא אוכל כל היום, אבל בהחלט הרבה יותר ברמה שאפשר להתקיים מזה
תכננתי שאם לא יעזור גם להתייעץ איתה, אבל בסוף לא ראיתי צורך
בן כמה הבן שלך היום?מצטרפת למועדון
ומזה מצב דומה? ממש כמו שתיארתי?
האמת שאני די מכירה את ההמלצות של הדיאטניות ומרגישה שאני די עושה מה שצריך. לא מלחיצה, בעיקר מציעה וחושפת.. אבל עדין יש דברים שאני מרגישה שצריכה יותר הכוונה ובא לי משהי מקצועית שמבינה דקויות ולא שתשפוך עלי את התיאוריה שלה בלי אבחנה.
אם יש לך קישור להרצאה שלה אני אשמח.
האמת שאני די מכירה את ההמלצות של הדיאטניות ומרגישה שאני די עושה מה שצריך. לא מלחיצה, בעיקר מציעה וחושפת.. אבל עדין יש דברים שאני מרגישה שצריכה יותר הכוונה ובא לי משהי מקצועית שמבינה דקויות ולא שתשפוך עלי את התיאוריה שלה בלי אבחנה.
אם יש לך קישור להרצאה שלה אני אשמח.
היום כמעטסליל
בן חמש.
כן, אני זוכרת את עצמי ממש מתלבטת האם זה תקין שהילד לא אוכל כמעט כלום.
קודם כל נראה לי כדאי להתחיל מלעשות רשימה מסודרת של מה היא אוכלת. מה היא מוכנה תמיד ומה לפעמים. כדי לראות האם זה באמת מעט כמו שאנחנו חושבים או שלא.
לגבי מה ששאלת על אוכל מתוק, כן. בעיניי להוריד לגמרי. בטח בגיל כזה קטן, שבדיוק ההרגלים מתבססים. מעדיפה שהילד שלי לא יאכל, ואצטרך ללכת איתו לריפוי בעיסוק, דיאטנית, מרפאת אכילה, מאשר להרגיל אותו לאכול אוכל שבאמת באמת מזיק. שוקולד וטרופית מכילים כמויות סוכר, סוכר הוא ממכר וקשה להיגמל ממנו. מעבר לדרך שבה הוא משפיע על השיניים ועוד דברים. ואני דווקא בדרך כלל ממש בסדר עם זה שהילדים יאכלו מידי פעם מתוק, אבל לא כתחליף לארוחות ולא באופן קבוע. (שתייה מתוקה זה הכי גרוע בעיניי).
לגבי הדיאטנית הזו, היא מקצועית. היא מקבלת גם באופן פרטי ביחד עם הילד ומכווינה בהתאם למה שצריך. אחפש לך את ההרצאה שלה. נראה לי זה בתשלום כלשהו.
ורק לגבי הריפוי בעיסוק, אני ממש לא שוללת. בסוף את האמא ואני חושבת שאמא יודעת הכי טוב מתי זה נורמלי ומתי זה כבר עובר את הגבול.
זכור לי שהתייעצתי גם עם רופא ילדים כדי לדעת האם זה תקין שאמר שכן. במיוחד שהעלייה במשקל ובגדילה הייתה תקינה. זה גם משהו שצריך לבדוק.
בקיצור, אולי להתחיל בייעוץ עם רופא ילדים שאת סומכת עליו, אם הוא לא רואה בעיה, הייתי מתייעצת עם דיאטנית ילדים טובה.
כן, אני זוכרת את עצמי ממש מתלבטת האם זה תקין שהילד לא אוכל כמעט כלום.
קודם כל נראה לי כדאי להתחיל מלעשות רשימה מסודרת של מה היא אוכלת. מה היא מוכנה תמיד ומה לפעמים. כדי לראות האם זה באמת מעט כמו שאנחנו חושבים או שלא.
לגבי מה ששאלת על אוכל מתוק, כן. בעיניי להוריד לגמרי. בטח בגיל כזה קטן, שבדיוק ההרגלים מתבססים. מעדיפה שהילד שלי לא יאכל, ואצטרך ללכת איתו לריפוי בעיסוק, דיאטנית, מרפאת אכילה, מאשר להרגיל אותו לאכול אוכל שבאמת באמת מזיק. שוקולד וטרופית מכילים כמויות סוכר, סוכר הוא ממכר וקשה להיגמל ממנו. מעבר לדרך שבה הוא משפיע על השיניים ועוד דברים. ואני דווקא בדרך כלל ממש בסדר עם זה שהילדים יאכלו מידי פעם מתוק, אבל לא כתחליף לארוחות ולא באופן קבוע. (שתייה מתוקה זה הכי גרוע בעיניי).
לגבי הדיאטנית הזו, היא מקצועית. היא מקבלת גם באופן פרטי ביחד עם הילד ומכווינה בהתאם למה שצריך. אחפש לך את ההרצאה שלה. נראה לי זה בתשלום כלשהו.
ורק לגבי הריפוי בעיסוק, אני ממש לא שוללת. בסוף את האמא ואני חושבת שאמא יודעת הכי טוב מתי זה נורמלי ומתי זה כבר עובר את הגבול.
זכור לי שהתייעצתי גם עם רופא ילדים כדי לדעת האם זה תקין שאמר שכן. במיוחד שהעלייה במשקל ובגדילה הייתה תקינה. זה גם משהו שצריך לבדוק.
בקיצור, אולי להתחיל בייעוץ עם רופא ילדים שאת סומכת עליו, אם הוא לא רואה בעיה, הייתי מתייעצת עם דיאטנית ילדים טובה.
לגבי מה שאת כותבת על אוכל מתוקמצטרפת למועדון
אני רק אדייק שכשאני כותבת טרופית הכוונה למחית פירות של פרינוק שמגיעה בצורת טרופית, והשוקולד הוא ממרח חרובים(יש לי בתכנית להכין אחד ביתי עם טחינה כשיגמר).
מעבר לזה אני מבינה מה שאת אומרת שעדיף שלא יהיה בכלל הבעיה שקשה לי להגדיר מה הדברים שאותם אני מעדיפה לא לתת לה גם במחיר של רעב ומה הדברים שברור שעדיף שתאכל..
מה שקורה זה שביום רגיל היא הולכת למעון ולפני שהיא יוצאת היא מקבלת את המחית פירות. שם אני יודעת שהיא לא אוכלת כלום בבוקר, אחכ צהריים מבושל והיא גם לרב לא טועמת כלום. לפעמים פסטה או קצת מרק. כשהם קמים משנצ היא אוכלת פרוסה עם ממרח חרובים ופלח תפוח ואז חוזרת הביתה. מה שקורה בבית זה שאני יודעת שהיא רעבה מכל היום וארוחת ערב אני מספיקה להכין רק באזור 7, אז דבר ראשון שמגיעים אני מציעה לה לאכול. בדכ היא מבקשת בעצמה. ואז זורמים עם מה שיש. ברור שאני מעדיפה לתת לה לחם עם חביתה וקוטג מאשר חלב עם קורנפלקס אבל אם זה מה שהיא רוצה אני נותנת לה. את חושבת שזה לא צריך להיות בכלל אופציה? עכשיו חושבת שאולי אני בכלל צריכה להקדים את ארוחת ערב(בשרי) ועד אז לא לתת משהו לאכול או רק משהו קטן.. קיצר צריכה לחשוב עם עצמי מה אני מוציאה מהאפשרויות ומה לא.. אולי פה באמת צריך הכוונה של דיאטנית
מעבר לזה אני מבינה מה שאת אומרת שעדיף שלא יהיה בכלל הבעיה שקשה לי להגדיר מה הדברים שאותם אני מעדיפה לא לתת לה גם במחיר של רעב ומה הדברים שברור שעדיף שתאכל..
מה שקורה זה שביום רגיל היא הולכת למעון ולפני שהיא יוצאת היא מקבלת את המחית פירות. שם אני יודעת שהיא לא אוכלת כלום בבוקר, אחכ צהריים מבושל והיא גם לרב לא טועמת כלום. לפעמים פסטה או קצת מרק. כשהם קמים משנצ היא אוכלת פרוסה עם ממרח חרובים ופלח תפוח ואז חוזרת הביתה. מה שקורה בבית זה שאני יודעת שהיא רעבה מכל היום וארוחת ערב אני מספיקה להכין רק באזור 7, אז דבר ראשון שמגיעים אני מציעה לה לאכול. בדכ היא מבקשת בעצמה. ואז זורמים עם מה שיש. ברור שאני מעדיפה לתת לה לחם עם חביתה וקוטג מאשר חלב עם קורנפלקס אבל אם זה מה שהיא רוצה אני נותנת לה. את חושבת שזה לא צריך להיות בכלל אופציה? עכשיו חושבת שאולי אני בכלל צריכה להקדים את ארוחת ערב(בשרי) ועד אז לא לתת משהו לאכול או רק משהו קטן.. קיצר צריכה לחשוב עם עצמי מה אני מוציאה מהאפשרויות ומה לא.. אולי פה באמת צריך הכוונה של דיאטנית
אולי תשמרי לה מנה מהערב הקודםיעל מהדרום
לק"י
ואז תוכלי להציע לה אוכל "אמיתי" כשהיא חוזרת.
ואז תוכלי להציע לה אוכל "אמיתי" כשהיא חוזרת.
ממ.. לא יודעתמצטרפת למועדון
כאילו אם היא לא אהבה את זה ביום הקודם למה שהיא תאהב למחרת?
את אמרת שאולי תקדימי את ארוחת הערב הבשריתיעל מהדרום
לק"י
ואמרת שאת מספיקה להכין רק בשבע.
לכן הצעתי לשמור אוכל מיום לפני.
ואמרת שאת מספיקה להכין רק בשבע.
לכן הצעתי לשמור אוכל מיום לפני.
צודקת. מבינה את החשיבה שלךמצטרפת למועדון
פשוט לרב לא נשאר וגם אם כן קשה לי להאמין שהיא תרצה..
קודם כלסליל
זה נשמע אחרת לגמרי
ממרח חרובים ולא שוקולד
מחית פירות ולא טרופית.
הייתי מבררת איך המטפלות במעון מגיבות לזה שהיא לא אוכלת, מניסיוני הרב, זה לפעמים מאוד מלחיץ אותן ואז הן מנסות לשדל את הילד לאכול וקצת ללחוץ עליו. ממש לא מכוונה רעה כמובן. אני מבקשת כמה פעמים לא ללחוץ עליו. להניח לפניו את האוכל ולא להגיד שום דבר מעבר לזה. רק להציע וזהו. אם הוא לא רוצה לאכול, שלא יאכל.
לגבי ארוחת ערב - היא חוזרת רעבה מאוד מהמעון. לכן בעיניי זה זמן מצויין עבורה לארוחה ממש. לא פיתה עם ממרח ולא פרי.
אני מביאה לבן השנתיים שלי לפעמים ארוחת ערב ב16:30. כי הוא חוזר רעב.
19:00 זה מאוחר בעיניי לארוחת ערב לילדים, במיוחד שיש סיכוי שהיא עייפה ואז במצב כזה גם יהיה לה קשה להסכים לדברים חדשים.
אז כן, בעיניי להקדים לה את הארוחה הבשרית ולא לתת להתמלא מדברים אחרים לפני כן. אני לא אומרת להשאיר אותה רעבה, כן? אבל אם יש אפשרות שתהיה לה מנה כבר שהיא חוזרת, אני חושבת שזה יכול לעזור. אגב, אחד הטיפים שעדי הדיאטנית נותנת, הוא לגוון בארוחה עם מזון "בטוח" ומזון חדש. זאת אומרת, אם את יודעת על משהו שהיא בטוח אוהבת, תגישי אותו ביחד עם מנה שהיא פחות מוכרת לה או פחות מוכנה לאכול. ואז מצד אחד יש לה את המקום לשבוע ממשהו שהיא מכירה, מצד שני היא גם יכולה לנסות משהו חדש בלי להרגיש שהיא חייבת.
קורנפלקס עם חלב מבחינתי זו לא ארוחה, אצלנו מותר רק פעם ביום בארוחת הבוקר. וכמובן להעדיף כזה עם כמה שפחות סוכר ובלי שוקולד. גם לבררן שלי שלא תמיד מוכן לאכול, אין מצב לקורנפלקס במהלך היום. הוא כבר בכלל לא מבקש, כי זו לא אופציה.
לגבי המחית פירות, זה משהו שעשיתי גם עם הבן שלי. אחרי שרשמתי מה הוא אוהב לאכול, ניסיתי למצוא לזה עוד תחלופות דומות כדי לאפשר גיוון. אתה מוכן גרבר? נהדר, בא נוסיף לזה מעט טחינה או חמאת בוטנים. בא נחליף את זה ברסק תפוחים ללא סוכר (גם עם מעט טחינה או חמאת בוטנים), במקום כטרופית, אוכלים בקערה עם כפית.
את אוהבת ממרח חרובים? מקסים. אולי ננסה גם ממרח תמרים? (טבעי, ללא סוכר כמובן)
לגבי הממרחים האלו, ברור שהם עדיפים על שוקולד, עדיין זה מצוק וכמובן היה רצוי שיהיה אפשר לאכול סנדוויץ עם ממרח לא מתוק. אבל לאט לאט
אפשר גם לפעמים לצאת ביחד לגינה לאכול, זה פותח את התאבון ולפעמים מוכנים לטעום דברים שלא ניסו.
לשבת ביחד איתה עם קערת פירות. "תראי מתוקה, חתכתי לי כאן תפוח רוצה לאכול איתי?"
לגבי עוד מאכלים,
ניסיתם טוסט? שלוליות גבינה? לביבות שהיא יכולה להחזיק ביד? פיצות אישיות מוכנות?
מאפינס?
יש משהו מזה שהיא אוהבת?
ממרח חרובים ולא שוקולד
מחית פירות ולא טרופית.
הייתי מבררת איך המטפלות במעון מגיבות לזה שהיא לא אוכלת, מניסיוני הרב, זה לפעמים מאוד מלחיץ אותן ואז הן מנסות לשדל את הילד לאכול וקצת ללחוץ עליו. ממש לא מכוונה רעה כמובן. אני מבקשת כמה פעמים לא ללחוץ עליו. להניח לפניו את האוכל ולא להגיד שום דבר מעבר לזה. רק להציע וזהו. אם הוא לא רוצה לאכול, שלא יאכל.
לגבי ארוחת ערב - היא חוזרת רעבה מאוד מהמעון. לכן בעיניי זה זמן מצויין עבורה לארוחה ממש. לא פיתה עם ממרח ולא פרי.
אני מביאה לבן השנתיים שלי לפעמים ארוחת ערב ב16:30. כי הוא חוזר רעב.
19:00 זה מאוחר בעיניי לארוחת ערב לילדים, במיוחד שיש סיכוי שהיא עייפה ואז במצב כזה גם יהיה לה קשה להסכים לדברים חדשים.
אז כן, בעיניי להקדים לה את הארוחה הבשרית ולא לתת להתמלא מדברים אחרים לפני כן. אני לא אומרת להשאיר אותה רעבה, כן? אבל אם יש אפשרות שתהיה לה מנה כבר שהיא חוזרת, אני חושבת שזה יכול לעזור. אגב, אחד הטיפים שעדי הדיאטנית נותנת, הוא לגוון בארוחה עם מזון "בטוח" ומזון חדש. זאת אומרת, אם את יודעת על משהו שהיא בטוח אוהבת, תגישי אותו ביחד עם מנה שהיא פחות מוכרת לה או פחות מוכנה לאכול. ואז מצד אחד יש לה את המקום לשבוע ממשהו שהיא מכירה, מצד שני היא גם יכולה לנסות משהו חדש בלי להרגיש שהיא חייבת.
קורנפלקס עם חלב מבחינתי זו לא ארוחה, אצלנו מותר רק פעם ביום בארוחת הבוקר. וכמובן להעדיף כזה עם כמה שפחות סוכר ובלי שוקולד. גם לבררן שלי שלא תמיד מוכן לאכול, אין מצב לקורנפלקס במהלך היום. הוא כבר בכלל לא מבקש, כי זו לא אופציה.
לגבי המחית פירות, זה משהו שעשיתי גם עם הבן שלי. אחרי שרשמתי מה הוא אוהב לאכול, ניסיתי למצוא לזה עוד תחלופות דומות כדי לאפשר גיוון. אתה מוכן גרבר? נהדר, בא נוסיף לזה מעט טחינה או חמאת בוטנים. בא נחליף את זה ברסק תפוחים ללא סוכר (גם עם מעט טחינה או חמאת בוטנים), במקום כטרופית, אוכלים בקערה עם כפית.
את אוהבת ממרח חרובים? מקסים. אולי ננסה גם ממרח תמרים? (טבעי, ללא סוכר כמובן)
לגבי הממרחים האלו, ברור שהם עדיפים על שוקולד, עדיין זה מצוק וכמובן היה רצוי שיהיה אפשר לאכול סנדוויץ עם ממרח לא מתוק. אבל לאט לאט
אפשר גם לפעמים לצאת ביחד לגינה לאכול, זה פותח את התאבון ולפעמים מוכנים לטעום דברים שלא ניסו.
לשבת ביחד איתה עם קערת פירות. "תראי מתוקה, חתכתי לי כאן תפוח רוצה לאכול איתי?"
לגבי עוד מאכלים,
ניסיתם טוסט? שלוליות גבינה? לביבות שהיא יכולה להחזיק ביד? פיצות אישיות מוכנות?
מאפינס?
יש משהו מזה שהיא אוהבת?
תודה על כל ההתיחסותמצטרפת למועדון
עונה על מה ששאלת:
- המטפלת במעון עושה לי רושם לא מלחיץ סביב העניין. יכול להיות שאני טועה אבל לפחות ככה אני מרגישה שברגע שהיא רואה שאני לא לחוצה שהיא תאכל אז היא מורידה אחריות.
-לגבי מנה מבושלת צריכה לראות איך לעשות את זה גם מבחינת להתארגן על ההכנה וגם כי חשוב לי ארוחה משותפת ולא יודעת אם יתאים לנו כמשפחה לאכול בשעה כזאת.
אהבתי את המגוון והבטוח. מנסה לחשוב מה בטוח אצלה מבחינת הבשרי. אין הרבה.. ומה קורה אם היא לא אוכלת כלום? וגם אם היא אוכלת? זהו אין כלום עד השינה? הולכת לישון בערך ב8.
- לגבי עוד מאכלים. ניסינו טוסט. היה תקופות שאכלה יפה ולאחרונה התחילה לפרק את הלחם ולאכול רק את הגבינה צהובה..פיצות לרב היא אוכלת. שלוליות גבינה ומאפינס וכל הדברים מהסוג הזה או שמסרבת או שרק טועמת ולא ממשיכה. למשל בחנוכה בקשה לביבות ואכלה רק את הציפוי הקריספי😋
- המטפלת במעון עושה לי רושם לא מלחיץ סביב העניין. יכול להיות שאני טועה אבל לפחות ככה אני מרגישה שברגע שהיא רואה שאני לא לחוצה שהיא תאכל אז היא מורידה אחריות.
-לגבי מנה מבושלת צריכה לראות איך לעשות את זה גם מבחינת להתארגן על ההכנה וגם כי חשוב לי ארוחה משותפת ולא יודעת אם יתאים לנו כמשפחה לאכול בשעה כזאת.
אהבתי את המגוון והבטוח. מנסה לחשוב מה בטוח אצלה מבחינת הבשרי. אין הרבה.. ומה קורה אם היא לא אוכלת כלום? וגם אם היא אוכלת? זהו אין כלום עד השינה? הולכת לישון בערך ב8.
- לגבי עוד מאכלים. ניסינו טוסט. היה תקופות שאכלה יפה ולאחרונה התחילה לפרק את הלחם ולאכול רק את הגבינה צהובה..פיצות לרב היא אוכלת. שלוליות גבינה ומאפינס וכל הדברים מהסוג הזה או שמסרבת או שרק טועמת ולא ממשיכה. למשל בחנוכה בקשה לביבות ואכלה רק את הציפוי הקריספי😋
לתת לה שתי ארוחות אחרי המעוןהיופי שבשקט
אחת מיד כשהיא חוזרת. אפשר אוכל מאתמול כמו ש@יעל מהדרום הציעה, או להכין לה חביתה, להוציא פיצה מהמקפיא או כל דבר אחר. אבל שתהיה ארוחה מלאה ומזינה. אצלנו הם לא מוכנים לניסיונות בשעה הזו, הם צריכים זמן רגוע אחרי המעון. אז אני נותנת רק אוכל "בטוח" (אפשר גם משהו שלפעמים אוכלים, העיקר לא אוכל חדש).
אחר כך, בערך בשבע כשאתם יושבים לאכול, שתשב איתכם ותאכל שוב. אם היא חוזרת בארבע זה כבר שלוש שעות ואצלי הם בהחלט מוכנים לארוחה נוספת. אם היא לא רעבה, היא יכולה סתם לשבת ולפטפט כי זה זמן משפחתי. זה הזמן לגוון כי היא לא מורעבת ועצבנית. אני משתדלת להכין לפחות דבר אחד שאני יודעת שאוהבים.
אחר כך, בערך בשבע כשאתם יושבים לאכול, שתשב איתכם ותאכל שוב. אם היא חוזרת בארבע זה כבר שלוש שעות ואצלי הם בהחלט מוכנים לארוחה נוספת. אם היא לא רעבה, היא יכולה סתם לשבת ולפטפט כי זה זמן משפחתי. זה הזמן לגוון כי היא לא מורעבת ועצבנית. אני משתדלת להכין לפחות דבר אחד שאני יודעת שאוהבים.
אז זה פחות או יותר מה שאני עושה כשהיא חוזרתמצטרפת למועדון
רק צריכה להחליט מה האופציות שקיימות מבחינתי, כי הרבה פעמים לא ברור לי שפיצה עדיפה מקורנפלקס למשל בהרבה..
תלוי איזה פיצה.יעל מהדרום
בעלי קנה לאחרונהמצטרפת למועדון
בסיס טורטיה לפיצה,רוטב פיצה מוכן וגבינה צהובה מגוררת וככה מכין לעצמו פיצה בחמש דקות. המרכיבים לא וואו..
ועדיין זה בריא יותר מקורנפלקסטארקו
ומשהו שעשיתי-
הכנתי פיצות גדולות(תבנית תנור) והקפאתי במנות אישיות בשקיות.
עבד מעולה.
הכנתי פיצות גדולות(תבנית תנור) והקפאתי במנות אישיות בשקיות.
עבד מעולה.
אני בדיוק במחשבות על זהמצטרפת למועדון
הרי היום כמעט על כל דבר אומרים שהוא לא בריא.. כמובן שעדין יש רמות אבל אם גם חלבי,קמח לבן, שמן קנולה, פריכיות אורז זה לא בריא לדעת הרבה אנשים וגם הפירות והירקות מרוססים ומעובדים אז לפעמים זה כבר מוציא את הטעם.. מה הקטע שאתאמץ להרגיל אותה לאכול פיצה במקום קורנפלקס לדוגמה או שניצל במקום במבה שגם השניצל מטוגן בשמן עמוק וגם בפיצה יש מלא דברים מעובדים ולא בריאים?!
אז בעיניי זה מוגזםסליל
בדיוק הבן שלי חזר מהגן ומארו שם שחלב זה לא בריא.
וואלה זה עצבן אותי קצת.
קורנפלקס זו לא פסגת הבריאות, נכון. ועדיף כמה שפחות מעובד, וחשוב לשים לב מה הרכיבים שכל דבר מכיל, וכמה סוכר ושומן וכו וכו.
אבל יש גבול.
בעיניי חלב זה בסדר גמור. ובבקשה לא להכניס לבן שלי כל מיני רעיונות לראש, שאחר כך הוא חושש לשתות חלב בבוקר.
אני מצאתי לי מקור מידע אמין, ומשם אני לוקחת את המדדים שלי למה בריא ומה לא.
הגדרתי מה הם הקווים האדומים שלי ולא ייכנס הביתה (בורקסים, מנות חמות למשל, שתייה מתוקה), מה אפשר במידה קטנה (עוגיות ושוקולד למשל), מה אפשר, אבל לא להתפרע (חלב, פחמימות, גבינה צהובה) ומה אפשר חופשי חופשי (חלבונים בריאים, ירקות, מים).
יש דברים שמקובלים על כולם, למשל שירקות זה בריא. יש דברים שנויים במחלוקת.
תחליטי לעצמך מה קווי הגזרה שלך, מה חשוב לך, עד כמה את מוכנה להתאמץ על זה ואחרי זה תסנני את כל מי שיגיד לך שלחיות זה לא בריא אלא אם כן את קוצרת בעצמך את החיטה, טוחנת אותה לבד ומזה מכינה את הלחם.
וואלה זה עצבן אותי קצת.
קורנפלקס זו לא פסגת הבריאות, נכון. ועדיף כמה שפחות מעובד, וחשוב לשים לב מה הרכיבים שכל דבר מכיל, וכמה סוכר ושומן וכו וכו.
אבל יש גבול.
בעיניי חלב זה בסדר גמור. ובבקשה לא להכניס לבן שלי כל מיני רעיונות לראש, שאחר כך הוא חושש לשתות חלב בבוקר.
אני מצאתי לי מקור מידע אמין, ומשם אני לוקחת את המדדים שלי למה בריא ומה לא.
הגדרתי מה הם הקווים האדומים שלי ולא ייכנס הביתה (בורקסים, מנות חמות למשל, שתייה מתוקה), מה אפשר במידה קטנה (עוגיות ושוקולד למשל), מה אפשר, אבל לא להתפרע (חלב, פחמימות, גבינה צהובה) ומה אפשר חופשי חופשי (חלבונים בריאים, ירקות, מים).
יש דברים שמקובלים על כולם, למשל שירקות זה בריא. יש דברים שנויים במחלוקת.
תחליטי לעצמך מה קווי הגזרה שלך, מה חשוב לך, עד כמה את מוכנה להתאמץ על זה ואחרי זה תסנני את כל מי שיגיד לך שלחיות זה לא בריא אלא אם כן את קוצרת בעצמך את החיטה, טוחנת אותה לבד ומזה מכינה את הלחם.
מידי פעם אני אופה פיצה ביתית ומקפיאההיופי שבשקט
אצלנו באמת מאוד עזר לשבת ולחשוב על רשימה של ארבע-חמש אפשרויות. אני תמיד דואגת שיהיה זמין בבית לפחות שתיים מהאפשרויות כך שאוכל להציע לילדים בחירה. מאז שחשבנו בצורה מסודרת על דברים מהירים ולזמני חירום כמעט ולא קורה שאני נתקעת ומרגישה צורך לתת קורנפלקס או חלבה.
מה שהולך אצלנו (חלק מהדברים אמרת כבר שהיא לא אוכלת, אבל אולי בכל זאת יעזור):
* מאפינס שיבולת שועל
* רסק תפוחים עם תחינה
* שייק בננה, אגוז טחון, חלב וחמאת בוטנים
* פשטידה אישית
* אורז שנשאר מאתמול עם טונה
* פירות חתוכים עם חמאת בוטנים או טחינה
* לחם עם חמאת בוטנים/גבינת שמנת/טחינה
* תמרים וגבינה משולשת (נחשב פינוק 😅)
אגב, חלק גדול מהדברים שכתבתי אני לא אוכלת ואפילו נגעלת. בפעם - פעמיים הראשונות בעלי נתן להם והראה להם שלו זה טעים ומאז הם עפים על זה.
מה שהולך אצלנו (חלק מהדברים אמרת כבר שהיא לא אוכלת, אבל אולי בכל זאת יעזור):
* מאפינס שיבולת שועל
* רסק תפוחים עם תחינה
* שייק בננה, אגוז טחון, חלב וחמאת בוטנים
* פשטידה אישית
* אורז שנשאר מאתמול עם טונה
* פירות חתוכים עם חמאת בוטנים או טחינה
* לחם עם חמאת בוטנים/גבינת שמנת/טחינה
* תמרים וגבינה משולשת (נחשב פינוק 😅)
אגב, חלק גדול מהדברים שכתבתי אני לא אוכלת ואפילו נגעלת. בפעם - פעמיים הראשונות בעלי נתן להם והראה להם שלו זה טעים ומאז הם עפים על זה.
וואו חלום שלי הרשימה שכתבת פהמצטרפת למועדון
תודההיופי שבשקט
הרעיון זה דברים שלוקח לי עד חמש דקות להביא לילד. תחשבי מה היא אוכלת באופן כללי ותראי מה יכול להכנס להגדרה הזו. למשל לחם שאמרת שהיא אוכלת. מאפינס אמרת שלפעמים, את יכולה לנסות מתכונים שונים ולראות מה הולך. למשל אצלנו שיבולת שועל הם זוללים, אבל עם קישוא, בטטה וגזר לא נגעו אחרי הביס הראשון ועם פירות יער אוכלים לפעמים.
מאפים אני אופה מדי פעם כמות גדולה ומקפיאה, כך שאוכל לשלוף במהירות במקרה הצורך.
מאפים אני אופה מדי פעם כמות גדולה ומקפיאה, כך שאוכל לשלוף במהירות במקרה הצורך.
אפשר בכיףסליל
להוסיף עוד ארוחה, היא יכולה לשבת גם איתכם. פשוט שתהיה לה עוד ארוחה.
אוקי אז הרבה פעמים יש לה עוד ארוחהמצטרפת למועדון
רק התחלתי לחשוב שזה סותם אותה לקראת הארוחה אתנו ואז היא לא מנסה.
אזסליל
אולי לנסות לחשוב מה יותר חשוב לך שהיא תאכל, ואת הארוחה הזו תגישי כשהיא חוזרת מהמעון.
והארוחה אחר כך תהיה בונוס
והארוחה אחר כך תהיה בונוס
ברור שיותר חשוב לי שהיא תאכלמצטרפת למועדון
את המבושל. רק שזה יש פחות סיכוי שהיא תאכל.
למשל היום, החזרתי אותה מהמעון ובדרך היא אמרה לי שהיא רוצה פיתה עם שוקולד(הכונה פיתה כוסמין קטנה עם ממרח חרובים). שאלתי אותה אם היא תרצה את השניצל מאתמול היא אמרה שלא. מפה לשם הגענו הביתה והבאתי לה פיתה עם שוקולד ואז חשבתי לעשות כעצתך ואמרתי לה שלא אוכלים כלום עד ארוחת הערב(שניצל ואורז מאתמול) בתקוה שתסכים לאכול מה שאכלה אתמול, אבל כשהיא סיימה את הפיתה היא בקשה פיתה פיצה על אותו בסיס של פיתה והחלטתי שאולי עדיף כי יש סכוי גדול שבארוחת ערב לא תאכל כלום. הבאתי לה פיתה פיצה פרקה ואכלה את הגבינצ מעל.. עכשיו מענין מה יהיה בערב.. אני אציע שניצל והיא כנראה תסרב ואז מה? להציע לה תחליף או לתת לה לישון רעבה? ואם כן תחליף אז מה יכול להיות משהו מזין שלא יהיה לה יותר מדי "שווה"?
חח סליחה שנפלתי עליך עם כל השאלות. פשוט רוצה לעשות סיעור מוחות קצת כי אני כל הזמן חוזרת על אותם טעוית..
למשל היום, החזרתי אותה מהמעון ובדרך היא אמרה לי שהיא רוצה פיתה עם שוקולד(הכונה פיתה כוסמין קטנה עם ממרח חרובים). שאלתי אותה אם היא תרצה את השניצל מאתמול היא אמרה שלא. מפה לשם הגענו הביתה והבאתי לה פיתה עם שוקולד ואז חשבתי לעשות כעצתך ואמרתי לה שלא אוכלים כלום עד ארוחת הערב(שניצל ואורז מאתמול) בתקוה שתסכים לאכול מה שאכלה אתמול, אבל כשהיא סיימה את הפיתה היא בקשה פיתה פיצה על אותו בסיס של פיתה והחלטתי שאולי עדיף כי יש סכוי גדול שבארוחת ערב לא תאכל כלום. הבאתי לה פיתה פיצה פרקה ואכלה את הגבינצ מעל.. עכשיו מענין מה יהיה בערב.. אני אציע שניצל והיא כנראה תסרב ואז מה? להציע לה תחליף או לתת לה לישון רעבה? ואם כן תחליף אז מה יכול להיות משהו מזין שלא יהיה לה יותר מדי "שווה"?
חח סליחה שנפלתי עליך עם כל השאלות. פשוט רוצה לעשות סיעור מוחות קצת כי אני כל הזמן חוזרת על אותם טעוית..
אני חושבתסלילאחרונה
שבאמת צריך לחשוב איזו ארוחה אפשר לתת לה כשהיא חוזרת מהמעון.
פיתה עם ממרח חרובים זה בסדר, אבל זו לא ארוחה. היא כנראה גם הייתה רעבה, ולכן ביקשה פיצה.
אבל עדיף שזה יהיה משהו מסודר, של ארוחה מאורגנת ומגוונת.
בטח כבר לא רלוונטי להיום, אבל לא הייתי מציעה תחליף שווה.
בתור התחלה, יש את מה שאנחנו אוכלים לארוחת ערב. אם היא לא רוצה את זה, תציעי משהו אחר שהיא אוהבת, אבל לא מתוק (לא פרי, ולא ממרח מתוק). אפשר לחם בלי כלום, לחם עם חומוס, חביתה, ירקות.
אני כן חושבת שצריך חשיבה מאורגנת מה את מוכנה שיהיו אופציות לאוכל אצלך בבית ומה לא.
מתי אפשר לאכול כל דבר.
אחרי שיהיו לך כללים ברורים, ורשימה של מה היא מוכנה לאכול, יהיה לך יותר קל להתחיל להרכיב ארוחות לפי דעתי
פיתה עם ממרח חרובים זה בסדר, אבל זו לא ארוחה. היא כנראה גם הייתה רעבה, ולכן ביקשה פיצה.
אבל עדיף שזה יהיה משהו מסודר, של ארוחה מאורגנת ומגוונת.
בטח כבר לא רלוונטי להיום, אבל לא הייתי מציעה תחליף שווה.
בתור התחלה, יש את מה שאנחנו אוכלים לארוחת ערב. אם היא לא רוצה את זה, תציעי משהו אחר שהיא אוהבת, אבל לא מתוק (לא פרי, ולא ממרח מתוק). אפשר לחם בלי כלום, לחם עם חומוס, חביתה, ירקות.
אני כן חושבת שצריך חשיבה מאורגנת מה את מוכנה שיהיו אופציות לאוכל אצלך בבית ומה לא.
מתי אפשר לאכול כל דבר.
אחרי שיהיו לך כללים ברורים, ורשימה של מה היא מוכנה לאכול, יהיה לך יותר קל להתחיל להרכיב ארוחות לפי דעתי
לא כל כך נשמע ויסות חושי את האמתפלא הבריאה
לא מומחית גדולה אבל זה לא נשמע קשור. בטח לא על סמך אירוע בודד. ויסות חושי יהיה סירוב עקבי לגעת/לטעום מרקם מסוים, תחושות של גועל או עצבנות וכו...
מאוד הגיוני בגיל הזה להיות בררנים באוכל. גיל 2 זה גיל שבו מתפתחת העצמאות והצורך בשליטה על החיים שלהם. במקום שיגידו ויחליטו להם מה לעשות.
להרבה ילדים זה מתבטא בשליטה על מה הם מכניסים לגוף שלהם. (לחלק מהילדים זה יהיה במאבקים של גמילה וכו').
אם את מרגישה קושי גדול בעניין ממליצה יותר לפנות להדרכת הורים.
אם לא. בגדול תני לה ל"שלוט" בכמה שיותר דברים בחיים שלה. אם היא תאכל בכוס האדומה או הכחולה. אם היא תלבש שמלה או מכנסיים. אם נחתוך היום לארוחת ערב מלפפון או עגבניה. וכו'. אפילו תשאלי אותה על עצמך. אם את מתלבטת בין 2 חולצות תני לה לבחור וכו'. (אבל לצמצם בכל בחירה את מה שהיא יכולה לבחור אחרת יצא בלגאן).
והצד השני של זה ממש לא להכריח לאכול. אלא להציע. לאכול בעצמך. ולהתעלם מהבררנות שלה. לרוב זה יעבור
מאוד הגיוני בגיל הזה להיות בררנים באוכל. גיל 2 זה גיל שבו מתפתחת העצמאות והצורך בשליטה על החיים שלהם. במקום שיגידו ויחליטו להם מה לעשות.
להרבה ילדים זה מתבטא בשליטה על מה הם מכניסים לגוף שלהם. (לחלק מהילדים זה יהיה במאבקים של גמילה וכו').
אם את מרגישה קושי גדול בעניין ממליצה יותר לפנות להדרכת הורים.
אם לא. בגדול תני לה ל"שלוט" בכמה שיותר דברים בחיים שלה. אם היא תאכל בכוס האדומה או הכחולה. אם היא תלבש שמלה או מכנסיים. אם נחתוך היום לארוחת ערב מלפפון או עגבניה. וכו'. אפילו תשאלי אותה על עצמך. אם את מתלבטת בין 2 חולצות תני לה לבחור וכו'. (אבל לצמצם בכל בחירה את מה שהיא יכולה לבחור אחרת יצא בלגאן).
והצד השני של זה ממש לא להכריח לאכול. אלא להציע. לאכול בעצמך. ולהתעלם מהבררנות שלה. לרוב זה יעבור
לפי מה שאת אומרתמצטרפת למועדון
בררנות נובעת מצורך בשליטה, ולכן העובדה שהיא מסרבת לאכול מאכלים מסוימים לא אומר שהיא באמת נגעלת או לא אוהבת אותם אלא מחפשת דרך להראות שהיא עצמאית ושולטת על גופה?
האמת שקשה לי לקבל את זה דוקא בגלל שגם אני היתי ילדה בררנית ועודני מבוגר בררן (אם כי היום הרבה פחות) . מסכימה עם החלק של לא להכריח וגם החלק של לתת לה לבחור כל מיני דברים שקשורים אליה או אלי אני גם עושה את זה בפועל, אבל ממש לא חושבת שזה מה שיגרום לה לשחרר את הצורך בשליטה בתחום האוכל ולהסכים כביכול לאכול יותר. כמו שאמרתי אני בעצמי עברתי את זה ויודעת מה זה להגעל מאוכל או להסכים לאכול אותו רק בצורות מסוימות. עד היום יש דברים שבגלל הצורה שהם מוגשים אני לא אעז לגעת. בדיעבד אני חושבת שגם אצלי זה יושב על ויסות חושי בעניין של חוש הטעם בעיקר. אני באמת מאמינה שכשהיא לא אוכלת משהו זה כי המרקם מגעיל אותה.
האמת שקשה לי לקבל את זה דוקא בגלל שגם אני היתי ילדה בררנית ועודני מבוגר בררן (אם כי היום הרבה פחות) . מסכימה עם החלק של לא להכריח וגם החלק של לתת לה לבחור כל מיני דברים שקשורים אליה או אלי אני גם עושה את זה בפועל, אבל ממש לא חושבת שזה מה שיגרום לה לשחרר את הצורך בשליטה בתחום האוכל ולהסכים כביכול לאכול יותר. כמו שאמרתי אני בעצמי עברתי את זה ויודעת מה זה להגעל מאוכל או להסכים לאכול אותו רק בצורות מסוימות. עד היום יש דברים שבגלל הצורה שהם מוגשים אני לא אעז לגעת. בדיעבד אני חושבת שגם אצלי זה יושב על ויסות חושי בעניין של חוש הטעם בעיקר. אני באמת מאמינה שכשהיא לא אוכלת משהו זה כי המרקם מגעיל אותה.
מצד אחד זה שעברתי את זה גםמצטרפת למועדון
עוזר לי להבין אותה יותר,מצד שני זה גם מערבב אותי מאד כי אני רואה בה את עצמי וגם מאשימה את עצמי. למשל זה שהיא לא אוהבת ירקות זה כי את לא אוכלת ירקות ולא חשפת אותה לכך מספיק פעמים או שאני מאשימה את עצמי שבגלל שאני נותנת לה מתוק אז חוש הטעם שלה נחסם לדברים עדינים יותר ושתיהם לא מדויקים כי יש מספיק דברים שאני חושפת ובכל זאת היא לא אוכלת וגם אני גדלתי בבית שחשפו בו להכל ובכל זאת יש דברים שלא נגעתי. וגם מבחינת החשיפה למתוק יש הרבה ילדים שנחשפים למתוק ברמה שלה ובכל זאת פתוחים לעוד טעמים.
תראי גם חשיפה למה שאת אוכלת הוא חשובפלא הבריאה
אין צורך כמובן להאשים את עצמך בשום דבר וזה גם לא יקדם. אבל יש פה כמה עניינים שכתבת.
א. נשמע שתמיד יש אלטרנטיבה בבית לפיתה עם שוקולד או טרופית פרות. שזה מתוק וטעים אז למה להתאמץ לאכול משהו פחות טעים? בסוף אמא "תישבר" ותתן לי לאכול את מה שטעים לי.
ב. עניין החשיפה. ההשפעה שיש לאוכל שלנו ואיך אנחנו נגשים לאוכל מאוד עוברת לילדים.
אני אספר לך שהילדים שלי אוהבים מתוק. אבל אין שום אלטרנטיבה בבית לילד שלא אוכל אוכל רגיל. לא שוקולד לא פיתה. הם יודעים שמי שרעב צריך לאכול. מקסימום אוכלים פרי. אז הם יכולים לא לאכול ארוחה אחת, יכולים גם ביום מסוים לאכול פחות. בסוף הם יאכלו משהו. אף ילד בריא בנפשו ובטח לא בגיל כזה ירעיב את עצמו למוות. כל עוד אין אלטרנטיבה. ברגע שיש, זה נהפך למשחקי כוחות מול ההורים מתי הם ישברו.
אני אספר לך משהו שקרה אצלנו. יום אחד בחופש יצאתי עם הילדים לקנות להם קרטיבים בתור חגיגה בקיץ. בעודם מלקקים את הקרטיב אני הוצאתי קופסא עם ירקות וגבינה ואכלתי להנאתי. ילד אחד ביקש ממני ירק. אחריות עוד ילד, ועוד ירק. בסוף הם הגיעו למצב שזרקו חצי קרטיב והשתלטו לי על הירקות. למה כי לי זה כיף לאכול את זה. אז הם רוצים גם. אז גם לגישה שלנו כלפי אוכל יש השפעה גדולה.
וזה קרה עוד הרבה פעמים שמאסו במתוק ובחרו בריא. כי זה השדר בבית שכיף טעים ונעים לאכול בריא.
אז כן יש עניין בצור אמהות להשתדל לעשות צעד בכיוון של לגוון באוכל. טעים לך שייק תעשי. בא לך דווקא ירק כזה שאותו את מוכנה לאכול תאכלי. אבל להפוך את הבית למקום שיש בו חשק למגוון אוכל. אוכל יותר בריא. הילדים יבואו בעקבותנו.
ועוד דבר לילדים ברגע שמנטרלים את מאבק הכוח או הצורך בשליטה בעזרת האוכל יש להם חוש כיוון בריא שמנחה אותם מה לאכול. (כל עוד אין הרבה סוכר בבית שגורם להתמכרות לכיוון אחד).
ובהחלט יהיו ילדים שיעדיפו פחממות, יהיו ילדים שיעדיפו חלבונים. הגוף שלהם ידע לספר להם מה טוב להם. והאחריות שלנו היא תמיד להציע מגוון לכל הילדים ולא לקבע אותם ב"אהבה" שלהם או חוסר אהבה למאכלים מסוימים. אלא תמיד שיהיה בסביבה. להציע לא לדחוף אוצלשכנע מצד אחד. ומצד שני לא להציע משהו אחרי כדי לפצות.
בסוף הם יפתחו מנגנון בריא שיתאזן עם הזמן כלפי עצמם. כלומר לא פר ארוחה אלא פר תקופות....
בהצלחה. ממש. ממש. אוכל והורות יושב לנו על מקומות רגישים בנפש. והרבה פעמים אנחנו נוטים לעשות השלכות ממנו אלהם. או לחשוב שיש בעיה בנו ההורים. ולכן מאוד מומלץ הדרכת הורים לפני שמסתובבים אצל רופאים או מומחים בניסיון להבין מה "הבעיה"...
א. נשמע שתמיד יש אלטרנטיבה בבית לפיתה עם שוקולד או טרופית פרות. שזה מתוק וטעים אז למה להתאמץ לאכול משהו פחות טעים? בסוף אמא "תישבר" ותתן לי לאכול את מה שטעים לי.
ב. עניין החשיפה. ההשפעה שיש לאוכל שלנו ואיך אנחנו נגשים לאוכל מאוד עוברת לילדים.
אני אספר לך שהילדים שלי אוהבים מתוק. אבל אין שום אלטרנטיבה בבית לילד שלא אוכל אוכל רגיל. לא שוקולד לא פיתה. הם יודעים שמי שרעב צריך לאכול. מקסימום אוכלים פרי. אז הם יכולים לא לאכול ארוחה אחת, יכולים גם ביום מסוים לאכול פחות. בסוף הם יאכלו משהו. אף ילד בריא בנפשו ובטח לא בגיל כזה ירעיב את עצמו למוות. כל עוד אין אלטרנטיבה. ברגע שיש, זה נהפך למשחקי כוחות מול ההורים מתי הם ישברו.
אני אספר לך משהו שקרה אצלנו. יום אחד בחופש יצאתי עם הילדים לקנות להם קרטיבים בתור חגיגה בקיץ. בעודם מלקקים את הקרטיב אני הוצאתי קופסא עם ירקות וגבינה ואכלתי להנאתי. ילד אחד ביקש ממני ירק. אחריות עוד ילד, ועוד ירק. בסוף הם הגיעו למצב שזרקו חצי קרטיב והשתלטו לי על הירקות. למה כי לי זה כיף לאכול את זה. אז הם רוצים גם. אז גם לגישה שלנו כלפי אוכל יש השפעה גדולה.
וזה קרה עוד הרבה פעמים שמאסו במתוק ובחרו בריא. כי זה השדר בבית שכיף טעים ונעים לאכול בריא.
אז כן יש עניין בצור אמהות להשתדל לעשות צעד בכיוון של לגוון באוכל. טעים לך שייק תעשי. בא לך דווקא ירק כזה שאותו את מוכנה לאכול תאכלי. אבל להפוך את הבית למקום שיש בו חשק למגוון אוכל. אוכל יותר בריא. הילדים יבואו בעקבותנו.
ועוד דבר לילדים ברגע שמנטרלים את מאבק הכוח או הצורך בשליטה בעזרת האוכל יש להם חוש כיוון בריא שמנחה אותם מה לאכול. (כל עוד אין הרבה סוכר בבית שגורם להתמכרות לכיוון אחד).
ובהחלט יהיו ילדים שיעדיפו פחממות, יהיו ילדים שיעדיפו חלבונים. הגוף שלהם ידע לספר להם מה טוב להם. והאחריות שלנו היא תמיד להציע מגוון לכל הילדים ולא לקבע אותם ב"אהבה" שלהם או חוסר אהבה למאכלים מסוימים. אלא תמיד שיהיה בסביבה. להציע לא לדחוף אוצלשכנע מצד אחד. ומצד שני לא להציע משהו אחרי כדי לפצות.
בסוף הם יפתחו מנגנון בריא שיתאזן עם הזמן כלפי עצמם. כלומר לא פר ארוחה אלא פר תקופות....
בהצלחה. ממש. ממש. אוכל והורות יושב לנו על מקומות רגישים בנפש. והרבה פעמים אנחנו נוטים לעשות השלכות ממנו אלהם. או לחשוב שיש בעיה בנו ההורים. ולכן מאוד מומלץ הדרכת הורים לפני שמסתובבים אצל רופאים או מומחים בניסיון להבין מה "הבעיה"...
תודה על התגובה הארוכה והמושקעתמצטרפת למועדון
אגב מה שכתבת בב' מסביר בדיוק למה אני מרגישה יסורי מצפון. אני עצמי בן אדם שהמגוון שלו באוכל יחסית מצומצם וההנאה שלי מירקות חתוכים או סלט קצוץ מוטלת בספק, אז לצערי דרך הכיוון הזה אני לא אצליח.. אלא אם אטפל בעצמי בריפוי בעיסוק
בעינייoo
בררנות יכולה לנבוע מ:
1. רמת תיאבון פחותה- תכונה שנולדים איתה
2. הרגלי אכילה בהתפתחות או בגיל גדול הרגלי אכילה גרועים
3. התערבות הורית- שיכנוע ולחץ לאכילה = ירידה בתיאבון
בגיל שנתיים הרגלי האכילה בהתפתחות. אם מקפידים ללמד הרגלי אכילה טובים ולא לעשות התערבות הורית, הבררנות כנראה תלך ותפחת.
הבן שלי בחודש האחרון כבר פחות בררן, אחרי שהיה בררן מאד. אני חושבת שזו השיטה היחידה להתנהלות עם אוכל באופן כלל עם ילדים ועם בררנים בפרט.
1. רמת תיאבון פחותה- תכונה שנולדים איתה
2. הרגלי אכילה בהתפתחות או בגיל גדול הרגלי אכילה גרועים
3. התערבות הורית- שיכנוע ולחץ לאכילה = ירידה בתיאבון
בגיל שנתיים הרגלי האכילה בהתפתחות. אם מקפידים ללמד הרגלי אכילה טובים ולא לעשות התערבות הורית, הבררנות כנראה תלך ותפחת.
הבן שלי בחודש האחרון כבר פחות בררן, אחרי שהיה בררן מאד. אני חושבת שזו השיטה היחידה להתנהלות עם אוכל באופן כלל עם ילדים ועם בררנים בפרט.
יש עוד מרכיב לדעתימקקה
כמה הילד באופי שלו נמנע או מעז לנסות דברים
ילד שנמנע גם יתקשה יותר לנסות מאכלים חדשים. אבל אם נתמיד זה יגיע
ילד שנמנע גם יתקשה יותר לנסות מאכלים חדשים. אבל אם נתמיד זה יגיע
מסכימהoo
מבינה מה את אומרתמצטרפת למועדון
ממש קשה רק לא להכנס למעגל הזה שזה מפריע להורים.. אצלינו למשל בעלי מאד לחוץ על זה. אני יחסית מאזנת אותו ואנחנו לא מכריחים אף פעם לאכול משהו.. אבל זה בהחלט בשיח והיא מרגישה את זה מאד.
זה בהחלט קשהoo
אבל כשמבינים את ההשלכות, מבינים את החשיבות של המאמץ לשינוי השיח.
אצלנו שנינו מתחברים לגישה הזו. בתחומים אחרים שיש לי גישה שבעלי לא מתחבר אליה, אבל הגישה מאד חשובה לי, אז אני מטפטפת אותה כל הזמן, בדרכי נועם, לא מוותרת ולא מתיאשת.
אצלנו שנינו מתחברים לגישה הזו. בתחומים אחרים שיש לי גישה שבעלי לא מתחבר אליה, אבל הגישה מאד חשובה לי, אז אני מטפטפת אותה כל הזמן, בדרכי נועם, לא מוותרת ולא מתיאשת.
אולי לדייק יותר מה אני מסיקה מהסיפורמצטרפת למועדון
כתבתי בסוף שהבעיה היא לא הטעם אלא המרקם ויותר נכון שהבעיה היא לא צורך בשליטה או איזה קושי רגשי אלא שבאמת קשה לה לעבד בצורה טובה את האוכל(ללעוס ולבלוע ) משהו במרקם לא נעים לה..
כי עובדה שהיא באמת רצתה לאכול ולא חפשה להתחמק או לעשות דוקא במטרה להשיג תשומת לב או שליטה. אלא שיש מאכלים שזה מרתיע אותה מאד ולכן היא לא מנסה לא משנה כמה היא תראה שזה חשוב לנו או כמה היא רעבה ויש מאכלים שהיא מוכנה יותר לנסות ועדין זה קשה לה..
כי עובדה שהיא באמת רצתה לאכול ולא חפשה להתחמק או לעשות דוקא במטרה להשיג תשומת לב או שליטה. אלא שיש מאכלים שזה מרתיע אותה מאד ולכן היא לא מנסה לא משנה כמה היא תראה שזה חשוב לנו או כמה היא רעבה ויש מאכלים שהיא מוכנה יותר לנסות ועדין זה קשה לה..
איזו קופה את? דוקא בגיל הזה זה פשוט למצואבתי 123
מכבימצטרפת למועדון
יש מטפלות מטעם הקופה או שהולכים בפרטי ויש החזר?
במכבי אני לא מכירה אבל יש מכונים להתפתחות הילדבתי 123
של הקופות ובהסדרים עם הקופות טופס 17
יש גם פרטי עם החזר
יש גם פרטי עם החזר
אשמח לשמוע מבעלת נסיוןמצטרפת למועדון
אם זה באמת כיוון שעוזר..
לבן שלי זה עזר מעטסליל
אבל בגיל גדול יותר, שכבר אפשר לדבר על מה מפריע ולחשוב על פתרונות.
אחרי שהפסקנו קצת ראינו נסיגה, בע"ה שבוע הבא נחזור מחדש ואוכל לעדכן
אחרי שהפסקנו קצת ראינו נסיגה, בע"ה שבוע הבא נחזור מחדש ואוכל לעדכן
באיזה גיל?רק טוב!
הבת שלי בת 10 עם בררנות תחושתית...
יש סיכוי לטפל בזה?!
יש סיכוי לטפל בזה?!
בגיל 4סליל
אני לא מספיק יודעת, אבל זה כיוון ששווה לבדוק.
במיוחד אם יש עוד רגישות תחושתית
במיוחד אם יש עוד רגישות תחושתית
יש. ונסינו לבדוק בעבר.רק טוב!
דרך התפתחות הילד. אבל מאוד התאכזבתי מהם. הייתי צריכה להתעקש שיש קושי ושיתנו לה ריפוי בעיסוק.
בסוף עשתה טובה שנתנה (כשחזרנו אחרי שנתיים לאבחון נוסף והתעקשתי שיש קושי). בינתיים התחילה הקורונה. ואחרי עוד שנה-שנתיים קיבלנו איזה טיפול בזום. שהיה ממש ממש לא יעיל ולא קשור.
היום היא כבר לא זכאית להתפתחות הילד כי עברה את הגיל. ורוב הקשיים למדנו להתמודד איתם (לא מתעצבנים על הבררנות באוכל, בגדים שנוחים לה, וכו') ואבחון וטיפול פרטי זה מלא כסף.
בסוף עשתה טובה שנתנה (כשחזרנו אחרי שנתיים לאבחון נוסף והתעקשתי שיש קושי). בינתיים התחילה הקורונה. ואחרי עוד שנה-שנתיים קיבלנו איזה טיפול בזום. שהיה ממש ממש לא יעיל ולא קשור.
היום היא כבר לא זכאית להתפתחות הילד כי עברה את הגיל. ורוב הקשיים למדנו להתמודד איתם (לא מתעצבנים על הבררנות באוכל, בגדים שנוחים לה, וכו') ואבחון וטיפול פרטי זה מלא כסף.
אם את באזור ירושלים יש לי המלצה למישהישלומית.
לא סגורה איך זה עובד מבחינת החזרים מהקופה, יכולה לנסות לברר מולה
מישהי מרפאה בעיסוק?מצטרפת למועדון
אני לא מאיזור ירושלים
סליחה על הנצלוש.בפרטי לא עובד לי... תוכלי להמליץ?מיקי מאוס
מה ההתמחות שלה?
(תנסי שוב את הפרטי. הוא חזר לעבוד בגרסא ישנה)מוריה
אולי צריך מרפאת אכילהאורוש3
שם יש צוות פרא-רפואי שמבין בתחום. אבל מן הסתם שלא מתקבלים לשם אם זה לא קיצוני ומן הסתם המתנה. יכול להיות שטיפות ריפוי בעיסוק רגיל יעזור קצת לווסת. ואולי קלינאית. אבל באמת שמנוסות בעניין
מעניין מה הקשר לקלינאית?מצטרפת למועדון
קלינאית תקשורת מתעסקת גם בנושא של אכילהבתי 123
כתבת שאת חושבת על קושי ללעוס ולבלועמקקה
את זה בודקת קלינאית במרפאת אכילה
תקבעי תור זה גם ככה שנה קדימה
תקבעי תור זה גם ככה שנה קדימה
אשמח גם לשמוערק טוב!
אצלנו בת 10. עם בררנות מגיל חצי שנה (משלב הטעימות).
הבן שלי היה בררןאהבה ושלוה
בערך בגיל שאת מתארת, והיו בדיוק אותם עניינים שהיה לועס ויורק וכאלה.. פשוט שחררתי לגמרי, הבאתי לו לאכול מה שרוצה, לא התעקשתי על כלום, לא הראתי לו שזה אישיו בכלל. תמיד היו עוד דברים על השולחן ותמיד הצעתי. ובעיקר, התעקשתי שיטעם רק. היה טועם וזהו, לא היתי מדברת על נעניין האוכל בכלל. והיום השצםר משמעותית ואוכל כבר טוב, עדיין לא מדהים, אבל נראלי כמו כל ילד.
לפעמים אנחנו לא יודעים לזהות את הרקע לקושי, לעפמים מתחיל מעניין תחושתי, הילד רואה ומרגיש שזה עניין, וזה ממשיך לבעיה רגשית כבר.
בקיצור- המלצה שלי, אל תתעסקי בזה. אבל ברור שנגיד טרופית זה לא משהו שאמור להיות אצלו באופציות נגיד... אמרת שאוכל, חביתה, קוטג', לחם, פירות... נשמעת התחלה לא רעה בכלל.. הוא עוד קטן, והוא לא בסכנת הרעבה אז הכל בסדר. מרפאות אכילה זה במצבי קיצון..
לפעמים אנחנו לא יודעים לזהות את הרקע לקושי, לעפמים מתחיל מעניין תחושתי, הילד רואה ומרגיש שזה עניין, וזה ממשיך לבעיה רגשית כבר.
בקיצור- המלצה שלי, אל תתעסקי בזה. אבל ברור שנגיד טרופית זה לא משהו שאמור להיות אצלו באופציות נגיד... אמרת שאוכל, חביתה, קוטג', לחם, פירות... נשמעת התחלה לא רעה בכלל.. הוא עוד קטן, והוא לא בסכנת הרעבה אז הכל בסדר. מרפאות אכילה זה במצבי קיצון..
דבר ראשון זאת בת🤗מצטרפת למועדון
דבר שני תודה על מה שכתבת.. אלו דברים שאני יודעת רק צריכה עזרה בישום בשטח אצלי
אני דווקא כן רואה פה קווים תחושתייםממשיכה לחלום
אני גם חושבת שיש פה אולי מרכיב התנהגותי אבל לדעתי יש לך בסיס מעולה לפנות לטיפול תחושתי לפחות לבירור. כי זאת נקודה ששווה לברר ולהבין
בכל מקרה קשיים בוויסות חושי יכולים להופיע מגיל מאוד מוקדם, לא יודעת מה הטיפול בגילאים האלה אבל זה בהחלט קיים.
בכל מקרה קשיים בוויסות חושי יכולים להופיע מגיל מאוד מוקדם, לא יודעת מה הטיפול בגילאים האלה אבל זה בהחלט קיים.
תודה על זהמצטרפת למועדון
אולי אני אפרטממשיכה לחלום
את מתארת שבאופן כללי בתחום המגע הוא מאוד משמעותי אצלה
גם בבגדים וגם בעוד דברים אם אני זוכרת נכון
זה הגיוני שזה בא לידי ביטוי הרבה בתחום האוכל
ודבר שני את מתארת שהיא נמענת גם מבגדים שלא נוחים לה ולא רק מאוכל
לכן נשמע שיש כאן דפוס התנהגותי שנראה שיושב על קושי תחושתי
בהחלט כדאי לבדוק עוד דברים כי את כן כותבת שזה החמיר דווקא אחרי הלידה, אז יכול להיות יש כאן מרכיבים גם של שליטה באמת
ודבר נוסף
את האמא, את באמת יודעת הכי טוב
אם את מרגישה שאת רוצה לבדוק כיוון מסוים
תבדקי
מקסימום זה לא זה
גם בבגדים וגם בעוד דברים אם אני זוכרת נכון
זה הגיוני שזה בא לידי ביטוי הרבה בתחום האוכל
ודבר שני את מתארת שהיא נמענת גם מבגדים שלא נוחים לה ולא רק מאוכל
לכן נשמע שיש כאן דפוס התנהגותי שנראה שיושב על קושי תחושתי
בהחלט כדאי לבדוק עוד דברים כי את כן כותבת שזה החמיר דווקא אחרי הלידה, אז יכול להיות יש כאן מרכיבים גם של שליטה באמת
ודבר נוסף
את האמא, את באמת יודעת הכי טוב
אם את מרגישה שאת רוצה לבדוק כיוון מסוים
תבדקי
מקסימום זה לא זה
הלכנו לריפוי בעיסוק בהתפתחות הילדיראת גאולה
ובאבחון שאלו על הנושא של האוכל,
והפנו אותנו לדיאטנית ילדים בהתפתחות הילד (ואח"כ גיליתי שאותה אחת עובדת גם במרפאה הרגילה שלנו... ויכולנו להגיע אליה קרוב יותר...).
אבל אצלנו זה לא תחושתי, סתם בררנות,
הגעתי לדיאטנית עם דף מסודר ומפורט של סדר התזונה, היא לא התרשמה שהמצב גרוע כ"כ אבל נתנה כמה טיפים טובים, וזהו, פחות או יותר נשארנו באותו מקום.
והפנו אותנו לדיאטנית ילדים בהתפתחות הילד (ואח"כ גיליתי שאותה אחת עובדת גם במרפאה הרגילה שלנו... ויכולנו להגיע אליה קרוב יותר...).
אבל אצלנו זה לא תחושתי, סתם בררנות,
הגעתי לדיאטנית עם דף מסודר ומפורט של סדר התזונה, היא לא התרשמה שהמצב גרוע כ"כ אבל נתנה כמה טיפים טובים, וזהו, פחות או יותר נשארנו באותו מקום.
תודה על השיתוףמצטרפת למועדון
בן כמה הילד?
חושבת שזה היה בגיל 4יראת גאולה
אוטו קטן עם מנוע גדול- עצות מהיומיוםחנוקה
יש לנו ילד חמוד בטירוף, חכם מאד
בן שנתיים
פשוט ילד טורבו במלא ההגדרה
עד שאני מסובבת את הראש הוא מספיק 6 דברים לפחות
הוא לא לומד לקח בכלל (גם כשנחבל, מקבל מכות, נפצע וכו')
הוא ממש ילד טוב רואים שאין לו כוונה רעה
אבל הנזקים שהוא עושה פשוט אדירים
שתבינו, שהפסקתי להגיד לגדולים לאסוף צעצועים
כי הם אוספים והוא שופך והוא הרבה יותר זריז מהם
הוא יודע לפתוח את כל סוגי המנעולים
לטפס על כל דבר שזז (מקסימום גורר כסא, ואז שרפרף, ואזז...) וגם שלא זז
אין לו פחד בכלל (מקווה שיבוא עם הזמן)
ויש לו הרבה כח פיזי (הוא חזק, המכות שלו נניח כואבות מאד) גמיש זריז וערמומי.
הבית נראה כמו מדבר בסופת חול- תמיד.
אני אף פעם לא משאירה אותו לבד- אבל יש עוד ילדים
מספקי שהלכתי לשירותים/הלכתי ללוות את אחותו לשירותים, לחתל את התינוקת
לפתוח את הדלת לענות לטלפון
וזהו הנזק כבר קרה..
מאמינה שבגיל קצת יותר גדול יאובחן כהיפר אקטיבי ונוכל לעבוד איתו דרך ריפי בעיסוק
אבל ממה שאני יודעת זה עוד לא בגיל הזה
תנו עצות פקרטיות לניהול היומיום במיוחד בתקופה הנוכחית שכולם בבית
אני חודשיים אחרי לידה- כבר מאוששת, אבל יש תינוקת קטנה
ויש עוד צרכים חוץ מלרוץ אחריו בכל הבית (וזה גם מתיש אותי מאד מאד מאד)
(לא התחלתי פסח אל דאגה, כשאני מתחילה אני אוציא את כל החמץ מהבית אוז אנקה. כי אני לא יכולה לעקוב אחריו)
והוא לא ישן הרבה, נרדם ב11 בערך וקם ב6 וגם זה עם מלטונין ובשאר הזמן אני פשוט במרוץ אחריו בכל הבית
נשמע קשוח ברמות🩷איזמרגד1
אני חושבת שאפשר לפחות להתחיל תהליך של אבחון ריפוי בעיסוק. גם ככה עם ההמתנה עד שתגיעי לטיפולים יקח זמן...
ממש בקטנה כי אין לי באמת פתרוןאוזן הפיל
אצלי בדיוק בדיוק אותו דבר
קניתי סוגרים מפלסטיק לארונות, גם מבוגרים מתקשים לפתוח
כל תכולת הארונות עברה למדף העליון
הוצאתי מהבית חומרי יצירה מסוכנים
צבעים ולורדים רק מהסוג הרחיץ, לא רעיל
אם יש אפשרות להוציא מרץ בגינה זה עוזר מאד
בימבה ג'וק
לבלות באמבטיה, אפשר גם עם צבעי ידיים
יכול להעסיק שעות
בהצלחה רבה!
לא מניסיון אבל אולי משחקים שיעזרו לו להוציא מרץדיאן ד.
עולה לי לראש טרמפולינה שבטח יהיה לו כייף לקפוץ עליה הרבה.
אולי להתקין נדנדה
בימבות מכל מיני סוגים.
שיהיה לו הרבה אפשרויות לפרוק מרץ בלי לחרב לך את הבית.
וחיבוק גדול. נשמע קשוח מאוד.
ניסית איתו עבודה עם חומרים?קפצתי לבקר
זה מאוד מווסת את רוב הילדים.
חימר, קצף, בצקים שונים.
אפילו להכין לו בצק של קמח, קורנפלור, מים- זה לא יותר מידי מלכלך ואם זה יצליח להעסיק אותו זה יעזור בוויסות שלו ויתן כיוון לעבודה.
תודה לכולכןחנוקה
מבחינת הוצאת מרץ
אנחנו כמובן יוצאים כללל יום לגינה
בחורף למשחקיה או לחנות גדולה או משהו העיקר לצאת להוציא מרץ.
הוא לא רוצה כבר בימבה קטן עליו.. יש לו אופני איזון
אמבטיה כרגע אין לצערי, אבל אני רואה אצל ההורים שזה בלגן נוראי הוא משפריץ מים על הכללל
אין לנו מרפסת אז אין לי איפה לשים טרמפולינה, אבל באמת אמורים לעבור דירה וחושבת שזה רעיון טוב, נקנה לו בקיץ.
אני כן אמא מכילה יחסית ומאד אוהבת נניח להכין עוגיות עם הילדים
אבל איתו אני כבר לא מצליחה (אחרי שעם הגדולים יכלתי)
מקסימום עוגה בחושה במיקסר..
לגבי בטיחות
הוא פותח סוגרי פלסטיק
מטפס למדפים גבוהים
הוא גם יודע לפתוח תרופות. חומרי ניקוי עם סוגר בטחון..
אני משתדלת שהדברים המסוכנים יהיו גבוה פשוט כי לוקח זמן לעלות למעלה ומקווה שאתפוס אותו בדרך..
הרופא לא נותן הפניה בגיל הזה לריפוי בעיסוק אומר שהוא קטן מדי.
מניסיון עם ילדים עם קושי בוויסותקפצתי לבקר
תנסי לא הכנת עוגה/עוגיות, אלא משחק בבצק.
לא למאכל.
חימר גם מאוד נעים למשחק, אבל מלכלך יותר..
להכין בצק של חצי קמח חצי קורנפלור, מים וללוש עד למרקם נעים, ולתת לו לשחק בזה- כמו בפלסטלינה או ברבצק.
אם יש לו אחים גדולים יותר גם יכולים להצטרף. אולי תופתעי🫶🏼
תודה!חנוקה
ננסה
יש משהו קנוי ולא חמצי שיכול להתאים?
רק ונעים?
חימר הוא לא רך במיוחד..
ראיתי פעם מתכון אבל לא מדייקת בכמויותנפש חיה.
1/2 כוס קורנפלור
1/4 כוס מים
לערבב הכל עד שנוצר בצק נעים לעיבוד, כמו פלסטלינה.
אחרי שהבמק התגבש אפשר להוסיף לו טיפה אחת של צבע מאכל וככה יש בצק צבעוני.
אפשר להכפיל כמויות
ואז יש יותר בצק
שאפשר לצבוע בעוד צבעים
שומרים במקרר בתוך שקית או כוס ח"פ.
היום הבת שלי הכינה מקמח תפוחי אדמה ומרכך שיערקופצת רגע
היא לא מדדה כמויות אלא שמה כל פעם קצת עד שהגיע למרקם נעים.
עד שזה מתאחד זה די מלכלך ואחרי שזה מתאחד זה רך ונעים וכיף ללוש אבל עדיין מעט דביקי...
כדאיתקומה
להיזהר מאוד מטרמפולינה במרפסת.
צריך ממש לוודא שזה לא מסוכן מבחינת גובה.
לגבי שאר הדברים - אני אף פעם לא הצלחתי להכין איתם עוגיות😅
השאלה היא האם הפער נובע בגלל שהקודמים היו רגועים, ואז יש ציפייה למשהו שלא תואם גיל
או שבאמת גם ביחס לגיל שלו הוא פעלתן במיוחד.
האם יש קשר לאופי, או לגבולות
אני לא מכוונת לשום דבר, אני באמת לא יודעת. רק מעלה נקודות למחשבה.
בגיל הזה, באמת בדרך כלל ההמלצה היא לטיפול דרך ההורים. אם אין דרך לטפל בילד, אולי אפשר לבקש מהקופה הפניה להדרכת הורים, זה כלי שאפשר לקבל דרכם, וזה יכול לעזור.
ובינתיים, נשמע שאתם די עושים הכל נכון
מונעת סכנות מלכתחילה כדי לא להיכנס לזה
יוזמים פעילות בחוץ
לפעמים זה גם פשוט גיל שצריך לעבור (או לשרוד😅)
אני חושבת שהוא חריג לגילוחנוקה
מהתגובות של אמהות בגינה הן די מזועזעות ממנו
נכון גם שהגדולים שלי מאד רגועים אז מהבחינה הזו זה בהחלט אתגר חדש..
הייתי מתעקשת על ריפוי בעיסוקפאף
מתארת לרופא את כל הקשיים, את לא צריכה לבקש אבחון, תבקשי הפנייה להתפתחות הילד, ותתעקשי עם הרופא. אם יש קשיים יותר אובייקטיביים לילד-תקציני אותם. ריפוי בעיסוק ממש יכול לעזור גם בגיל הזה, היא תוכל לכוון אתכם לכל מיני דברים שיכולים לווסת אותו...
עוד דבר שאני ממליצה-זה ערסל או נדנדה בתוך הבית, התנועה הליניארית יכולה ממש לעזור לו להרגע.
בנוסף להפעיל את השרירים הגדולים , למשל לתת לו לדחוף דברים כבדים לאורך היום, גם יכול לעזור לו להרגע. לפעמים להוציא מרץ כמו טרמפולינה רק מעוררת אותם, וצריך פעילויות שיעזרו להם להרגע
איזה סוג נדנדה?חנוקה
מה הכוונה תנועה ליניארית?
תנועה ליניארית היא תנועה הלוך חזורפאף
כמו קו, ולא סיבובית, כמו תנועה של נדנדה רגילה בגן משחקים.
הנה משהו שמצאתי עכשיו ב-AliExpress:
כיסא חושי כיסא נדנדה לילדים כיסא נדנדה נייד עם כרית נדנדה תלוי נדנדה מקסימום 200 ק"ג
כיסא חושי כיסא נדנדה לילדים כיסא נדנדה נייד עם כרית נדנדה תלוי נדנדה מקסימום 200 ק"ג
אפשר משהו כזה שהוא עוטף, אבל גם נדנדה כמו שקונים לחצר יכולה להתאים, או ערסל מקרמה, מה שמתאים לך, ולתלות את זה מהתקרה, כמובן להוריד כשאין השגחה כי זה מסוכן...
גם מרפאה בעיסוק, או אפילו מדריכת הורים עם ניסיון עם הגיל הרך וקשיי וויסות, יכולות לכוון את השאלות כדי להבין יותר מה הקושי-האם הוא מחפש תחושה? מחפש תעסוקה? האם תעסוקה מובנית יותר יכולה לעזור לו? האם הוא מחפש צומי? האם מתחילה אצלו מודעות לסכנה או שאין בכלל? יש קשיים בתחומים נוספים? האם הוא במסגרת בשגרה ואיך הוא שם? יש מלא שאלות שיכולות למקד את הקושי...
תודהחנוקה
את מחזקת את מחשבתי שצריך ריפוי בעיסוק.
ננסה רופא אחר
לניענוע יש ערסל לילדים שנשמע שאולי מתאיםשיפור
אנחנו היינואנונימית בהו"ל
אצל מרפאה בעיסוק (אלופה ממש), שהסבירה שהתנועה קווית מרכזת ועוזרת למשל לקראת למידה (אצלנו זה היה גיל גדול יותר), ותנועה סיבובית דווקא מעלה אדרנלין וגורמת ליותר תנועתיות.
אז בתחילת כל מפגש היה לה ערסל שנתלה מהתקרה על וו חזק, היינו שמים את שני הצדדים של הערסל על אותו הוו, כך שנוצרה צורת טיפה. שהיינו משחקים ככה. הוא יכול להתכרבל בפנים, או אפילו יותר טוב, לשכב על הבטן כשהידיים והרגליים בחוץ ואז להתנדנד הלוך ושוב.
תחליפי רופאכורסא ירוקה
שיתן לך הפניה להתפתחות הילד, ואם זה לא הגיל המתאים אז שהם יגידו לך את זה (או שעד שתגיעי כבר יהיה הגיל המתאים...)
הוא כן נשמע פעלתן יותר מהרגיל לגיל שלו, לא הייתי מצפה שזה יתאזן לבד בלי הכוונה.
בהחלט מאתגרתהילה 3>
למצוא פעילויות מותאמות שאת מרשה לו.
לתת לי לעשות דברים בעלי משמעות
נשמע ילד עם הרבה כוחות
כתבתי פה לפני כמה ימים בעוד שרשור דומה, אז ממש אותם דברים.
מצד אחד איסוף, מגע, חום, עוזרים להרגיע.
מצד שני לתעל את האנרגיות למקומות טובים
מעלה רעיון לעוד כיווןשיפור
לחברה שלי יש ילד שתיארה אותו ככה בגיל כזה.
וכאילו בלי קשר- היו לו נוזלים באוזניים ושקד שלישי, והיה צריך ניתוח. ואחרי הניתוח הוא ממש נהיה יותר רגוע. אז אולי שווה לבדוק גם את הכיוון הזה.
וואוחנוקה
כי חוץ מהכל הוא גם מצונן מאד.
אז זה בהחלט מענין
נוזלים באזניים אין לו
הוא מדבר מדי טוב בשביל זה
זה לא קשור בהכרחמתואמת
לפעמים גם ילדים שיש להם נוזלים באוזניים מדברים מצוין (לא תמיד זה פוגע בשמיעה).
אז זה כיוון אחד לבדוק.
ובאמת הכיוון השני הןא ריפוי בעיסוק. נשמע מוזר שהרופא אמר שלא מטפלים בגיל הזה. אצלנו קיבלנו הפניה לריפוי בעיסוק בסביבות גיל 3. תנסי להתעקש איתו, ואם לא (או בינתיים) תנסי לפנות למרפאה בעיסוק פרטית. יכול להיות שיספיק מפגש אחד או שניים כדי לקבל הדרכה טובה איך להתנהל איתו.
ובאמת נשמע מתיש נורא🥵 (ותסמכי על האינטואיציות שלך שיש פה משהו חריג, ואל תבטלי את הקשיים האלה. בע"ה שתצליחו למצוא איך לעזור לו והוא יצליח להתווסת כמו שצריך❤️)
מצטרפת, יכול להיות קשר! ובנוסףיום שניאחרונה
שואלת בזהירות: בלי המלטונין הוא לא ישן בכלל?
ממה שאת כותבת זה מעט שינה .
צריך לבדוק האם ההורמון הזה "משגע" אותו ומייצר אולי תופעה הפוכה?
לפעמים אנשים רגישים לחומרים כימיים, גם כאלו שצריכים לעזור. צריך לוודא התאמה (למשל ילדים שלוקחים ריטלין, לפעמים זה משגע אותם או מרדים אותם עד שמוצאים את התרופה המדויקת והחנון המתאים).
בנוסף הייתי פונה לרפואה משלימה במקביל לרפואה הרגילה אם יש לך קצת זמן. מוח אחד או פרחי באך יכולים לחולל פלאים
בול הבכור שליאמאשוני
ואם זה מעודד בגיל 9 כבר עשה פסח.
אז יש לזה צדדים חיוביים
ניסית לתת לו דברים שמצריכים ריכוז ועדינות?
אני מתכוונת נניח להוציא ביצים מהמקרר.
אולי תופתעי לטובה.
האם מעניין אותו לבנות בקוביות/ דופלו?
אם כן אפשר לתת לו נגיד שרוול כוסות ויבנה פירמידה.
או לנפח בלונים ולמרוח בספריי קצף
או לשחק בחול קינטי.
מגנטים מעניין אותו?
רובה מים במרפסת.
אפשר לעזור לו כבר עכשיוממשיכה לחלום
וויסות והתחלה של תפקודים ניהוליים זה תחום שאפשר לעבוד עליו מגיל מאוד צעיר.
ממליצה לפנות להתפתחות הילד
זקוקה לחכמת הנשים שלכן...בראשית....
שלום לכולן,
כמי שגדלה בפורום הזה (ואפילו בחרה כאן יחד אם הנוכחות לפני עשור את עטיפת הספר 'להרות כוחות ללדת חיים'), אני מקווה שזה עדיין מקום טוב לקבל בו פידבק כנה וחכם
אני בוחנת הקמה של ריטריט זוגי להכנה ללידה – שילוב של קורס מקצועי ויהודי עם פסק זמן של רגיעה וחיבורזוגי.
אודה מאוד לכל מי שתנדב 3 דקות מזמנה לעזור לי בבדיקת ההיתכנות (3 דקות בלבד)במילוי השאלון הבא (הגרלת הספר בין העונות):זמן זוגי: ריטריט מפנק הכנה ללידה
תודה מכל הלב לכל העונות!
נעה
עניתי. בהצלחה!פה לקצת
תודה רבהבראשית....
אשמח לתגובות נוספות
רעיון מעניין, עניתי. הרבה הצלחה!Doughnut
עניתי. בהצלחה!מאוהבת בילדי
עניתיאפרסקה
אני זוכרת אותך מהמדרשה בבר אילן
שיהיה בהצלחה!
מסקרן מי אתבראשית....
תודה על המענה!
אני רק רוצה לומר תודה תודה תודה על הספר הנפלא שלךשמעונה
מלווה אותי הרבה גם אחרי הלידה
חיממת את ליביבראשית....
תודה על הפירגון
עניתי! מקסים...ממתקית
הלוואי והיה לי כזו אפשרות של מפגש ועצירה רגע לחשוב ולהתחבר באמצע רצף הלידות...
(הייתי משקיעה בזה כסף וזמן, חד משמעית) היום אני בתקופה של "אחרי" הלידות. עברתי את ההתלבטות, הבאתי עוד אחד וסגרתי את הבסטה
תודה רבה על הפידבקבראשית....אחרונה
בדיוק על נשים כמוך וכמוני אני חושבת...
כמו הצורך שהיה לי בשלב ההוא
עניתי. הלוואי שיהיה!התברזל!
עניתי, בהצלחהאמהלה
עניתירוצה לשאול שאלה
מחזירים אצלינו את המעונות מחרהריון ולידה
עד 12:30
ופתאום אני לא רגועה…
אני עם הילדה בבית ותינוק
וסבבה למ איתה ממש
אנחנו נהנים אפילו וכואב לי כאילו מחר זה היום הראשון של הגן…
בעיקר בשבילה אני רוצה שתלך, היא אוהבת את הגן
מרגישה מוזרה
אני חושבת שזה בגלל שחילקו לפי איזוריםשיפור
ואת כנראה ביישוב עם יותר אזעקות בתוך איזור יותר בטוח, ויש כאלו ביישובים עם פחות אזעקות בתוך איזור פחות בטוח.
שמעתם על האישה שילדה 21 ילדים ב21 לידות? 🤭😱פרח חדש
הבן הבכור שלהם בן 22 עם צרכים מיוחדים
הבנתי שהם קיבלו בזמנו ברכה מהרב חיים קנייבסקי שיהיה להם מלא ילדים
בשבת צחקנו על זה מלא
דמיינו כמה בגדים צריך לכבס
כמה ליטר חלב קונים ביום
איך הולכים לישון
ואיך האמא זוכרת מה צריך כל ילד
חשבנו אולי היא מעסיקה איזה מזכירה כדי לטפל בכל הדברים שקשורים לביורוקרטיה
בקיצור.. מטורף
והבנתי שהיא עוד צעירה אז כנראה שזה לא הסוף 🤣
פעם ראיתי את הכתבה הזו על אישה עם 19 ילדיםחושבת בקופסא
מוצציםמקלדתי פתח
אשמח לשמוע מניסיונכן
בן 11 שבועות, מסיבות שונות דחינו מוצץ עד 6-7 שבועות וכבר לא מסתדר. ניסיתי 2 סוגים.
האם כדאי לנסות מוצץ "לסרבנים" (שיש מקום לאצבע שלנו)
האם כדאי לנסות לעבור למוצץ לטקס/גומי טבעי?
יש עוד טעם לנסות....?
טיפים יתקבלו בברכה
(אני עוד מנסה כי אני קורה שכרגע אין לו כלים אחרים להירגע, לבעלי חסר אונים איתו גם כשברור שזו רק עייפות)
מה הכוונה לא מסתדר?כורסא ירוקה
הוא לא רוצה בכלל? לוקח אבל יוצא לו מהפה?
שאלה טובהמקלדתי פתח
בגדול דוחף עם הלשון החוצה, עושה פרצוף חמוץ, לא מתחיל פעולת יניקה. ניסיתי לגרות חך.
זה נורמליכורסא ירוקה
יכול להיות שהמוצץ גדול לו, תנסי אחד קטן, כמו האוונט אולטרא סטארט (נראה לי שככה קורים לזה) שמיועד לגיל 0-2 חודשים.
וגם לפעמים קשה להם קצת לתפוס, כדאי אם הוא מוציא להחזיק את המוצץ ליד הפה עוד קצת, ולנסות להכניס בעדינות בעדינות ולראות אפ הוא כן ינסה לקחת אחרי שהוציא. ה8 מתרגלים לאט לאט
לא מצאתי את המוצר הקטן הזהמקלדתי פתח
יש לי של חברה אחרת ל0-2 חודשים, ויש לי את של nuk בהמלצת האוסטאופט.
אני מחזיקה לו, לפעמים במנשא כשצמוד אלי. עבד פעם, ההצלחה לא חזרה. כמעט נעלב שמציעים, כאילו נגעל מזה. לכן התלבטתי אם חומר אחר יתקבל טוב יותר
תודה כמובן על הפירוטמקלדתי פתח
חשבתי על זה שאולי אני צריכה יותר פעמים ביום להציע. אבל אם רדום אחרי הנקה לא פותח לזה פה, אם לא בני גורם לו כאילו רצון לפלוט, אם עצבני לא נרגע מזה... אז לא יודעת מתי.
יכול להיות שהמוצץ לא ככ מעניין אותוכורסא ירוקה
אנחנו נותנים בעיקר כשבוכה ואז ממש מחפש (עושה כמו תנועת 'לא' עם הראש בפה פתוח כדי לקחת) אבל לקח כמה ימים ללמד אותו. בשאר הזמן אצלי לא רוצה, אני רואה שזה דבר שמשתנה מילד לילד, רמת הרצון למוצץ.
התכוונתי לזה
זוג מוצצי סיליקון 0 2 חודשים Avent Ultra Start צבע פסטל ירוק
אצלנו גם זה קצת גדול לו לפה, אבל לא מצאתי משהו קטן יותר. יגדל אז יהיה לו יותר קל
אצלי עבד המוצץ קומפורט של מאםDoughnutאחרונה
הפטמה שלו קצרה יותר והוא יצוק מיחידה אחת מסיליקון כך שהוא ממש קל משקל, מה שמקל לשמור עליו בתוך הפה.
אני שוב פורקת ואשמח לעזרתכןאנונימית בהו"ל
ממש קשה לי וזה המקום היחיד שמרגישה בנוח לפרוק ולשתף.
מאנונימי כי יש הרבה פרטים אישיים.
אני ביומיים האחרונים מרגישה ממש חלשה ומותשת.
אתמול כל הגוף שלי כאב .
ב"ה יש לי ילד אחד שחזר לגן וזה ממש מקל עלי אבל יש 2 בנות בגיל ביה"ס שנמצאות איתי בבית
ועוד תינוקת ב"ה.
התחלתי השבוע לשמור על עוד תינוק בגיל של הבת שלי, בן חמישה חודשים, יש לו הרבה כח בגוף, נראה לי שזה נקרא טונוס שרירים גבוה והיום אחרי שהרמתי אותו היד שלי מאוד כאבה הרבה זמן.
בנוסף יש לי את משימות הבית, כביסות, בישולים, שטיפת כלים..
אני מרגישה שאני קורסת ושהמלחמה והמצב הזה מכניס אותי לדיכאון.
היום ניסתי לנוח במשך היום ולא הצלחתי, חלק מהזמן היו התרעות, חלק מהזמן הילדים הפריעו לי ואני מרגישה פשוט גמורה.
מציינת גם 'אין לנו ממד וצריכים לרדת למקלט שזה גם מאוד מעייף.
בימים האחרונים בעלי היה בבית בגלל כאבי גב חזקים שהיו לו אז הוא עזר ממש מעט במה שהוא יכל, כמעט כל היום הוא בפלאפון שזה גם ממש מפריע לי ואמרתי לו את זה.
מחר כנראה שהוא חוזר לעבודה
וזהו.
אני מרגישה בדיכאון ושאין לי כח להתמודד עם המציאות הזו 😥
הלוואי שתדעו לעזור לי..
מצב באמת לא פשוטיעל מהדרום
לק"י
אני ממליצה לך לצאת החוצה עם הילדים שבבית, אם המקלט למטה זה אפילו "בטוח" יותר להיות בחוץ.
אפשר לתאם עם עוד שכנות, אם יש קשר.
זה מרענן לצאת ולראות עוד אנשים.
מזדהה איתך ממשמולהבולה
בעלי עובד כרגע מהבית וזה קשוחחח כי גם לא יכול כל כך לעזור
היום הייתי עם מיגרנות מטורפות ורק רציתי לנוח וזה לא הכי קרה
אז חיבוק כי מזדהה ממש
רק לידיעה-טונוס שרירים גבוה זה למי שיש נזק במערכת העצבים, מהמוח או מעמוד השדרה וזה מגיע עם עיכוב התפתחותי וכו'
נשמע מאודתקומה
קשוח
את שומרת על התינוק כעבודה בעצם?
אני חושבת שבאמת אי אפשר לעשות הכל.
גם בשגרה זה קשה, ובטח בחירום.
אז אני חושבת שצריך לנסות לעשות איזושהי הפרדה, חלוקת עבודה וסדרי עדיפויות.
נגיד אם יש אצלך תינוק נוסף בשעות הבוקר, אני הייתי מסתכלת על זה כזמן שאת בעבודה. בזמן הזה לא מנסים להתעסק במטלות של הבית, אלא בשהות בעבודה. זה מספיק מאתגר שיש לך עוד ילדים שאת צריכה לעבוד איתם, להוסיף לזה גם מטלות שוטפות זה על גבול הבלתי אפשרי ומתכוו די בטוח לשחיקה ולחוסר יכולת של המוח לשהות רגע בתפקיד ולהנות ממנו.
מבחינת מטלות הבית - יש איזושהי אפשרות לחלוקה עם בעלך?
גם הייתי מורידה סטנדרט, אבל גם מנסה ליצור חלוקה עבודה הגיונית, שקורת בשלב מאוחר יותר של היום (אחר צהריים - ערב)
בגלל שתכף גם פסח, וגם הילדים בבית, לא הייתי מהססת בכלל לחפש עזרה בתשלום. את יכולה להביא מישהי שתעזור לך בבוקר עם התינוקות, או במקביל עם הילדים, או לחילופין עם ניקיונות או תחזוקה שוטפת.
פשוט מניסיון שלי עם עצמי, אלו תקופות מאוד דוחקות, ועדיף למצוא לעצמנו כמה שיותר עזרה, מאשר, כמו שאת כותבת, להגיע לקצה.
תודה! עונה בפניםאנונימית בהו"ל
כן אני מטפלת בתינוק בתשלום.
התחלתי השבוע, בינתיים זה ימי הסתגלות.
אני אראה כמה כח יהיה לי להמשיך.
מבחינת חלוקת תפקידים,
בעלי יכול לעזור קצת אבל הוא בקושי נמצא בבית כשהוא עובד, יוצא מוקדם בבוקר וחוזר בסביבות 19.00.
אני נותנת גם לילדים תפקידים אבל בקטנה,
כמו לנקות שולחן, לטאטא.
יכול להיות שבאמת אחפש עזרה בתשלום בנקיונות
כי גם מאוד התעייפתי כשניקתי גם לפסח..
ושאלה מבחינת הטונוס שריריםאנונימית בהו"ל
התינוק ממש כבד לי, ברמה שהיד שלי כאבה כמה שעות אחרי שהרמתי אותו.
יש לכן רעיון איך להגיד לאמא בלי שתיפגע?
לכמה זמן הרמת אותו?איזמרגד1
יש לך אפשרות להכין רק בישיבה/ מנשא?
כן אבל גם בישיבה היה קצת כואב, אולי צריכה להתרגלאנונימית בהו"ל
את בטוחה שזה קשור לטונוס שרירים?יעל מהדרום
לק"י
אני חושבת שטונוס שרירים גבוה זה כשהשרירים מתוחים, לא גמישים.
לא בטוחה שאני מדייקת, אבל זכור לי שזה משהו כזה בערך.
האמא אמרה משהו כזהאנונימית בהו"ל
אנסה לברר איתה בדיוק מה יש לו
טונוס שרירים לא קשור לכובדמתיכון ועד מעוןאחרונה
היו לי ילדים עם טונוס שרירים גבוה, הם הרבה פעמים היו נוקשים.
לשאלה מה להגיד לאמא- במידה ויש טונוס גבוה מומלץ לפנות לפזיותרפיה, אבל זה לא נראה לי יעזור לך.
תינוק בן 5 חודשים צריך להרים כחלק מהטיפול בו, אולי בישיבה, או לשים לב שאת מרימה בצורה טובה ונכונה, או לנסות יותר לשנת לידו שהוא שוכב כדי לא להעמיס, אבל זה בטח לא יפתור לגמרי
יש לי משהו מה זה מציק בעיניים עכשיוכבת שבעים
לא הייתי אומרת שזה טשטוש, אבל זה כמו מן משהו שמסנוור אותי בעין. זה כבר קרה לי לפני כמה ימים ועבר אחרי כמה דקות. אני אפילו לא יודעת איך להגדיר את זה ולא לחפש על זה מידע באינטרנט... אולי מישהי מכירה?
אני אמנם בהריון, אבל לא מזמן החלפתי משקפיים אז חשבתי שזה קשור, הבעיה שעברו כבר שבועיים...
תקבעי תור בהקדם לרופא עינייםDoughnut
כדאי גם לנסוע קצת רחוק בשביל לקבל תור מהר.
אולי זה כלום אבל עיניים זה לא צחוק ואם יש משהו חריג כדאי לבדוק בהקדם ממש.
קרה לי, ואחכ התחיל כאב ראש. הרופאבית פרטי
אמר שזאת מיגרנה. יש לזה שם- אאורה
אם זה באמת מה שיש לך, אז כדאי לקחת משככי כאבים מיד כשזה מתחיל, זה מונע את כאב הראש (כי אחר כך הוא נמשך ולא הושפע ממשככים). בהתחלה יש רק הפרעה בראיה, מעין הבזקים כאלה ואחרי כמה זמן התחיל הכאב ראש.
קרה לי בהריון כמה פעמים ואחרי לידה גם, קראתי שזה קשור בין היתר לשינויים הורמונליים. כמובן, יכול להיות שזה לא מה שיש לך..
תרגישי טוב!
יכול להיותאישהואימא
שזה מיגרנה שקוראים לה אאורה... בכל מקרה עדיף ללכת להיבדק בהקדם
נשמע כמו אאורה לפני מיגרנה. תבקשי הפניה לנוירולוגכורסא ירוקה
ושימי לב שאם את משתמשת (לא בתקופה הזאת ספציפית אלא בכללי) במניעה הורמונלית מותר רק מניעה שמותרת בהנקה ולא את הגלולות הרגילות, ובאישור המטולוג, כי עם מיגרנה יש סיכון יתר לקרישי דם. אז תבררי עם הרופא שלך כשזה יהיה רלוונטי כי זה ממש נושא חשוב שאין אליו הרבה מודעות, וזה לכל החיים, גם אם את כבר לא מרגישה את המיגרנות תקופה
מעניין, לי בעבר בתקופות הנקהממתקית
הייתי רואה כתמים שחורים בעיניים, כאילו במה שאני מביטה.
זה גם קשור?
(קרה לי לפני 13 שנה, עם תינוק קשה מאוד שלא ישן בלילות ולא נלחצתי כי חשבתי שזה מעייפות מה שאני רואה...חחח).
עכשיו השאלה פה הזכירה לי את זה
אם את מתכוונת לנקודות שחורות כאלואיזמרגד1
שצפות לך מול העיניים, אמרו לי שזה תקין. זה משהו ברעיון של חלבונים שצפים לשכבות העליונות של העין ונעלמים עם הזמן, אני לא ממש זוכרת את ההסבר😅 לי יש כאלה כל הזמן...
זה קשור להיפרדות רשתיתכורסא ירוקה
זה נקרא רחפנים. באמת אמור להעלם עם הזמן, לא לכולם זה נעלם..
אבל כדאי ללכת לבדיקה פעם בשנה לראות שלא נוצרת היפרדות משמעותית ברשתית שמחייבת טיפול
היפרדות רשתיתDoughnut
לא נעלמת עם הזמן, היא מסוכנת ועלולה לגרום לאיבוד ראיה, ומטופלת בשניה שמגלים אותה.
ההיפרדות עצמה לא נעלמתכורסא ירוקה
אבל הרחפנים בשדה הראיה עשויים להיעלם.
בדכ באמת צריך לטפל מיידית אבל ברמת הרחפנים זה התחלתי ואין מה לעשות, אבל כן חייבים לעקוב תקופתית לראות שאין החמרה. ככה הסבירו למישהו שאני מכירה שסובל מזה ונבדק פעם בשנה כדי לראות שהוא לא מגיע לרמה שדורשת ניתוח
מענייןאיזמרגד1
כי שאלתי על זה אופטומטריסטית ולא אמרה כלום על היפרדות רשתית...
שווה לברר אצל רופא עיניים מומחה לנושאכורסא ירוקהאחרונה
אני לא מומחיתכורסא ירוקה
פשוט יש לי מיגרנות אז מכירה. היה לי חשוב לכתוב בעיקר בגלל ענין הגלולות.
מה שאת מתארת יכול להיות גם מעייפות או מלחץ דם נמוך.
אישית אני מכירה שאאורה זה יותר בצורת הבזקים או צבעים בהירים. לא מכירה שכתמים שחורים, אלא אם את מדברת על טשטוש ראיה שיכול להופיע נראה לי בכל מיני צורות. אבל כדאי לבדוק את זה אם זה חוזר
מעניין מה שאתן כותבות על אאורה. נעקוב..כבת שבעים
לגיטימי בעיניכן לשלם סכום ממש גבוה...מולהבולה
לדירה לכמה ימים בפסח
בזמן שאח של בעלי מתארח אצל ההורים בכיף בחינם עם כמה ילדים
הוא אפילו לא החזיר תשובה שהוא מגיע סופית
אבל המקום משוריין לו מראש
נשמע לכן לגיטימי?
אמר י לחמותי שירדנו מלבוא לכל הפסח אז נבוא רק לליל הסדר ועוד יום
והיא כזה הופס אבל לא, אני משריינת לאח ההוא.
למה?? אנחנו הודענו ראשונים שאנחנו מגיעים לחג ראשון אז מה הקטע ?
היא הזויההמקורית
ממש אבל
האמת תלוי בכם
אמרת שיעשה לך טוב להתארח אז זה שיקול
יעשה לי מאוד טובמולהבולה
אבל מה זה ??
הקטע הוא שלוקח לי זמן לעכל ולעבד שיחות
רק אחרי כמה שעות אני קולטת וואלה מה אנחנו פראיירים מה נסגר
אני אומרת שתהיי אינטרסנטיתהמקורית
אם טוב לך להתארח ואת יכולה להרשות לעצמך את הסכום - תסעי
בסוף תחשבי מה את כן מקבלת מזה שאת נוסעת
לא פייר, לא סבבה, הזוי אפילו - אבל תדאגי לעצמך
איזה קשה זהשושנושי
כואב ברמות לשמוע שמעיפים נוכחות של אח אחר (ולא משנה מה הסיבה גם אם היא הכי מוצדקת).
אני במקומך לא הייתי משלמת על דירה, מעדיפה להשקיע את הכסף הזה כדי לעשות לי חג נחמד יותר בבית.
חשבתי ששקלתם מראש לשכור דירה, לא?קופצת רגע
לפחות זה מה שהבנתי ממה שכתבת כאן.
יכול להיות שזה מה שחמותך הבינה, שבכל מקרה לא תשנו אצלה ולכן הציעה לאח אחר?
ואולי פשוט לומר לה שאת מבולבלת ולשאול מה קורה?
יקרה זה כואב אבל חבל על הכאבאמאשוני
זה לא פעם ראשונה ולא אחרונה שאת מרגישה מופלת לרעה מול משפחה אחרת של בעלך.
האם התחושה הקשה (והצודקת) הזאת מקדמת אותך?
כנראה שלא.
כשאנחנו מזהים שנעשה לנו עוול סביר לפעול לתקן את העוול.
אבל כשאי אפשר לתקן, לא יעזור לכאוב את זה.
לכן השאלה היא לא האם לגיטימי לשלם סכום גבוה כשאפשר לקבל בחינם
אלא האם לגיטימי לשלם סכום גבוה בשביל להתארח בליל הסדר (כי אין אפשרות להתארח בחינם בכל מקרה)
בתור אחת שכמעט תמיד תעדיף בית,
דווקא ליל הסדר יש בזה משהו מאוד מקל להתארח אז אולי כן שווה את ההוצאה.
בגדול שווה את ההוצאהמולהבולה
אבל לא מבינה מה הקטע🤔
וכן ברור שיש מלא מלא יתרונות. למשל שכבר שנים אני לא מתארחת אצל אף אחד
אצלנו במשפחה למשלאמאשוני
אף אחד לא אומר באמת מה הוא חושב ואז נוצרים מצבים אבסורדיים כאלה שכל צד מרגיש שנדפק וסותם בשביל הצד השני.
יכול להיות שחמותך חושבת שיהיה לכם יותר נוח להתארח בדירה נפרדת או שהיא חוששת שמשהו בבית שלה לא יהיה לך נוח.
קשה לדעת מה הסיבה.
בכל מקרה בגלל שזה חד פעמי הייתי סותמת.
אגב פעם בר"ה שכרנו דירה בעיר של חמותי בשכונה אחרת.
רצינו לעשות איתם 2 סעודות, עם אח אחר עוד סעודה, וסעודה נוספת לבד. ככה היה לנו יחסית המון חופשיות, ולא לגמרי חג לבד.
חמותי חשבה שאנחנו עושים סעודה לבד כי לא נעים לנו ובעלי לא הצליח לעמוד בלחץ ועשינו שם יותר מדי ארוחות לטעמי ויש מצב שזאת פעם אחרונה שהיינו שם אם אני לא טועה.
ואולי אם היא הייתה מכבדת את ההחלטה היינו עושים את זה הרבה כי באמת היה איזון מצויין ולכולם היה יותר טוב.
מה שאני באה להגיד זה שיש כאלה שאוהבים להתארח בתוך הבית של ההורים, ויש כאלה שמעדיפים בבית נפרד.
ולפעמים כשמציעים אחת מהאפשרויות האלו מתכוונים להיטיב ולא להרע.
אולי חמותך לא יודעת שאת מעדיפה את זה, או נלחצת מהאפשרות שתישנו אצלה ולא תהיה לכם פינה משלכם לאורך כל החג.
אולי היא נלחצת ממשהו אחר וככה טוב לה.
לפעמים צריך לקבל מרחב בחירה של האחר בלי לנסות להבין את המניעים שלו.
סה"כ לארח לליל הסדר זה המון טרחה, חבל להתמקד בסידור הלינה.
אם את מעדיפה את זה על פני ליל הסדר בבית, תתפנקי מזה שאת לא צריכה לבשל
ויכולה להכשיר מטבח ברגע האחרון.
תראי את הצדדים הנוחים את יכולה לישון עם פיגמה ומבחינת כסרש יותר בחופשיות
את יכולה לתת לילדים לאכול מה שאתם רגילים בלי שיפתחו עליכם עיניים.
את יכולה לצאת לסיבוב עם בעלך בלי לתת דין וחשבון.
אם חנוק לך מדי בצהריים יש לך פינה להיות בה.
יש מלא יתרונות, תחשבי עליהם.
בהצלחה ❤️
רק מדייקתאפונה
מאד יעזור לכאוב את זה.
לא להתווכח עם זה, לא להלחם בזה, לא להלחם בעצמך על זה
פשוט לכאוב את הכאב
עד הסוף
עד לבכי טוב משחרר
זה מאד יעזור.
התכוונתי לכאוב את זה שוב ושובאמאשוניאחרונה
אבל בסדר, אולי יש דרכים שונות.
לא יודעתדפני11
נשמע ממש ממש לא נעים שיש העדפות בין ילדים
אבל נשמע לי גם (ובאמת סליחה אם זאת לא הסיטואציה). שאת מצד אחד נהנת בקרבתם ורוצה שיארחו אתכם. ומצד שני כל הזמן מרגישה מחדש שהם לא שמחים בכם או מעדיפים אחרים על פניכם או שיש בכלל הרבה חוסר נעימות שלך שם.
אבל מה שמפתיע אותי זה שכאילו יש בך צד שכל פעם מופתע/מתאכזב מזה מחדש...
וזה לא ככ ברור לי.
מרגיש לי שכדאי לך לטובתך לעשות סדר בלב ובראש שלך מה קורה שם.
אני מבינה שהחיים מורכבים ומערכות יחסים יכולות להיות מורכבות. אבל לטובת הנפש שלי, הייתי רוצה לעשות סדר אחת ולתמיד מה באמת קורה לי שם ומהם מערכות היחסים. כדי לא לשבור את הלב כל פעם מחדש וכדי להנות ממה שכן יש.
האם סהכ הם אוהבים אותכם ורוצים גם בחברתכם?
אני מדברת רק על ההורים. שאר האחים ןהגיסים זה אירוע אחר.
האם באמת אתם נטל עליהם? אם כן, במה? בהכל? או רק הנוכחות של הרבה ילדים שמסתובבים?
אולי הבישולים?
אולי הזמנים בין הארוחות?
אולי השינה?
אם באמת את חושבת שחמותך אוהבת אתכם. ויש קושי עם הנוכחות שלכם- זה אירןע אחד.
ואז באירוע כזה אני אישית הייתי מקלילה הכללללללל
באמת
לשלם כמה שצריך
להפסיק להסתכל מה קורה אצל הגיסים והאחים האחרים
לשחררררררר
כי העיקר שאני יודעת שהיא בסוף באמת שמחה בי ובילדים ואוהבת לראות אותנו וזה משמח אותה.
זה הכל.
וכמובן בהנחה שזה גם משמח אתכם לפגוש אותה. אבל בלי תנאים. אי אפשר בעיני להתארח במורכבות שיש לכם וכל הזמן להסתכל מה אחרים מקבלים ומה אנחנו לא.... זה פשוט שובר את הלב כל פעם מחדש. ומעצבן ברמות. ומכעיס. ופשוט לא עושה טוב לאף אחד...... הרי גם ככה את לא תשני אותה. אז נותר לך רק לשנות את עצמך ולשמוח בזה שאתם מתארחים אצל חמות שאת אוהבת ושהיא אוהבת אתכם (למרות הכל).
אבל אם באמת את חושבת שבאופן כללי הנטל מכם הוא כל כך משמעותי עבורה עד שהיא רק נימוסית אליכם ומזמינה מנימוס אבל באמת לא הייתה רוצה שתבואו (שוב, גם בתנאים שהם פחות טובים- לישון בדירה אחרת למשל)- אז עם כל הצער והכאב. הייתי מפנימה את זה סופית ומפסיקה לצפות שיזמינו. מפסיקה לצפות לקשר קרוב. מפסיקה ליזום הגעות שלכם. זהו זה.
אי אפשר לחיות בעיני עם ההתנדנדות הזאת של אוהבים אותי אבל לא מכבדים אותי, מזמינים אותי, אבל לא רוצים שאגיע......
אני אישית לא הייתי יכולה לחיות ככה.
הייתי רוצה להקשיב עמוק פנימה, עם מכלול הזמן והחיים שאת מכירה אותם כבר מאז שהתחתנתם. ושואלת את עצמי בכנות- הם שמחים בנו או שלא.
ואז
אם מקבלת החלטה שאני מאמינה להם שהם שמחים בי - אז אני יחד עם זה מקבלת בלי תנאים את התנאים שלהם לאירוח!!! ואני גם מחליטה בצורה מודעת לא להכנס לסיבות שגרמו להם לתנאים האלה. פשוט מקבלת את התנאים בלי להתכווץ אם אצל אחים אחרים יש דברים אחרים! ממש זורמת עם חמותי.
או - שבהקשבה עמוקה למכלול שאר החיים המבטים ובעיקר הלב שאת יכולה להרגיש מחמותך - אולי מגיעה למסקנה שאנחנו לא באמת רצויים ולא שמחים בנו ואנחנו יותר נטל משמחה - ואז הייתי חוזרת הביתה בלב שלם ושמח.
כי אני רוצה להיות אהובה היכן שבאה.
אירוח- לעולם יהיה מתיש ומעייף ונטל. אבל למרות הכל עושים את זה כי שמחים במי שבא.
אז אני זוכרת שזה מעייף לארח. ואני זורמת עם כל הבקשות והתנאים של המארחים- בתנאי שאני יודעת בלב שהם אוהבים אותי.
כתבת יפהאמאשוני
תגובה חכמהכורסא ירוקה
זה באמת משהו לא ברור-אצלה- לאורך השניםמולהבולה
אנחנו לא נשואים יומיים
וזו ההתנהגות הלא ברורה
פעם למעלה פעם למטה.., לפעמים מרגישים הכי רצויים שבעולם
ופתאום לא
אגב אני רק פורקת כאן.... את מה שיש לי בלב...,,.
אני לא באה אליכם רק כדי להתלונן.כי בסוף אני גם קצת באינטרסים שלנו כמו שהמקורית כתבה ,כי אני נהנית גם להתארח ולנוח.
ויש דברים שאני לא יכולה לכתוב ולפרט מחשש לאאוטינג גמור, נראה לי שהכל יוצא לא מובן במה שאני כותבת. אם אכתוב את התמונה המלאה אני בטוחה במיליון אחוז שהתגובות כאן יהיו אחרות ואתם תהיו אפילו בהלם
עם כל זה אני מאוד מעריכה את תגובתך ואהבתי. אז תודה
באמת פחדתי שאני לא מכירה את התמונה הכוללתדפני11
או בכלל הפרשנות שלי לא נכונה
אז לגמרי כתבתי רק ממה שכן קראתי...
בכל אופן
כמובןןן
תקחי רק מה שרלוונטי לך ועוזר לך.. ומה שלא תזרקי לפח.
כתבתי רק איך שאני הייתי נוהגת אילו הייתי בסיטואציה כי אני לא יכולה לסבול מורכבות גדולה מידי בקשרים.. זה פשוט לא בשבילי ואז אני מרדדת את זה במוח שלי קצת לשחור לבן ומחליטה אם לוקחת את המציאות כמו שהיא או משחררת לגמרי.
אגב לגבי זה שלפעמים כן מרגישים רצויים ולפעמים לא- זה נשמע לי מאוד הגיוני, כי שוב, לארח זה תמיד קשה!!.... אז נשמע לי הגיוני שלפעמים זה מרגיש נטל.... למרות שזה באמת לא נעים. ומארח טוב אמור לדעת לשים גבולות כדי שזה לא יהפוך לו לנטל מידי (אגב הגבולות האלה עצמם יכולים להתפרש אצל האורח כחוסר נעימות.... מעגל שכזה). בקיצור.
נשמע שכל עוד את נהנת לנוח ולהתארח אז מצבך טוב וזה עצמו סימן שאתם אהובים שם והיא עושה המון עבורכם, גם אם לא הכל מפנק עד הסוף ואתם גם צריכים לשלם מחירים (תרתי משמע).
בהצלחה!!
אני חושבת שהרבה פעמים התשובה לזה לא ממש ברורה.ואז את תראי
במיוחד שיש הרבה מארחים שמזמינים לא מכל הלב...
כשזה קשר קרובדפני11
ברמת משפחתיות מאוד קרובה
נראה לי אפשר להרגיש
אם מסתכלים עמוק פנימה ורואים את מכלול החיים
אבל כל אחד ומה שהוא מכיר.. אולי יש דברים מןרכבים יותר שאני לא מכירה
אוף. אין לי מה לומר, עצוב לי לקרואממתקית
נשמע לי הגיוני שהיא מחכה לתשובה של האחיראת גאולה
היא הציעה לו לבוא לחג, ומחכה שהוא יחזיר תשובה.
הגיוני שבינתיים היא לא יכולה לאשר לכם להגיע עד שהוא יחזיר תשובה, לא? מה היא תעשה אם הוא יחזיר תשובה חיובית? תגיד לו אה אופס פג תוקף ההזמנה שלי?
אני לא מתכוונת לזלזל בבאסה שלך!! זה באמת לא מצב נעים, ולהרגיש שמעדיפים מישהו אחר על פניכם זו ממש תחושה קשה 💜💜
אבל נראה לי שאפשר להתייחס לסיטואציה בלי פרשנויות, וזו סיטואציה שיכולה לקרות ולא מעידה על טיב היחסים הכללי.
היא כתבה שהם אישרו הגעה קודםואז את תראי
נשמעת ממש מעצבנתואז את תראי
למה היא מציעה לכם לבוא אם אין מקום???
לא נראה לי שזה מה שאת רוצה לשמועתוהה לעצמי
אבל יכול להיות שיש לה סיבה לזה. מהכתיבה שלך נשמע שהקשר מורכב בכללי, אבל בעניין הספציפי הזה יש סיכוי שהוא מתמודד עם משהו שאתם לא מודעים אליו ויש סיבה להעדפה הזו.. אם זה מאוד יושב עלייך הייתי מבקשת מבעלך לברר בעדינות למה זה ככה.
לא תמיד אנחנו יודעים את כל הסיפורמקרמה
אני מאמינה שכל קשר בין הורים לילדים הוא מעגל סגור עם נסיבות שונות
ולא.. לא חייב שוויון בין אחים
כי הצרכים שונים
והדינמיקה שונה
אני יכולה לספר שיצא לי פעם להיות הצד 'המועדף'
זאתי שרק חיכו לתשובה שלה אם היא מגיעה או לא
וביטלו בגלל זה מישו אחר
זה היה נראה רע
והיה כעס
שוב- כי לא ידעו את הסיפור
ברגע שהבנתי שחמותי חזלשה את גיסתי מלבוא לשבתמבלי לשתף בסיבה ביקשתי שיסבירו- הייתי אחרי הפלה שלישית, ההורים שלי לא היו בארץ והיינו צריכים מקום מפלט מפנק
בסוף בסוף- את לא יודעת למה מעדיפים את האח
אם זה על רקע רפואי
או מצב משפחתי שלו מורכב
או שאשתו מכשפה וחמותך מפחדת להגיד לה לו
או שמונים אלף סיבות אחרות
אם את רוצה בחברתם ומעריכה אותם - תני להם קרדיט שיש להם סיבות
יכול להיות גם כאלו שאולי לא תסכימי
אבל זה שלהם
ואם את לא רוצה בחברתם ומעריכה אותם- אז שחררי