עוד מעט מתחתנת חייב שיהיה צלמת ברחבת ריקודים?אנונו
החתונה דתית עם שירים גם חילונים ונשים חרדיות ירקדו צריך לדעתכם צלמת? אני רואה במלא אירועים חרדים/דתים שיש צלם וכולם רוקודים. מה אתם אומרים?
תשאלי את הרב שאתם הולכים לפיונפש חיה.
באופן אישי נראה לי יותר נכון הלכתית, יותר נוח ונעים.

מה זה משנה?תות"ח!

יש הבדל במחיר? צלמת עולה יותר?
אם לא מפריע, למה לא?

לגבי השאלה ההלכתית, לא יודע מה ההלכה הפסוקה בעניין.....

בכל מקרה, מזל טוב!

לשלם לצלמת בנוסף לצלם עולה יותרברגוע
ד"א שמעתי פעם שאין הרבה צלמות ווידאו, כי המצלמה כבדה. אבל אולי זה כבר השתנה.
אה...תות"ח!
אבל לכאורה אפשר רק לצלמת זה פחות בעיה שצלמת תצלם בנים מאשר הפוך, לא?
לא צריךארץ השוקולד
יש שמקפידים,
תעשו את מה שההורים שלכם עשו.
אמרת שיש הרבה שנוהגים לא להקפיד, מכאן ניתן לדעת שזה לא חובה גמורה כי אם עם ישראל נוהג כך, אפשר לסמוך עליו.
....תות"ח!
לא מסכים שאם עם ישראל נוהג משהו אפשר לסמוך עליו..
שמעת על המושג מנהג טעות?
יש הרבה שנוהגים לשמור על כל מיני איסורים לעשות, זה יתיר את אותם איסורים? לא הבנתי את הסברה...
אבל בהחלט שומע שאין פה איסור מוחלט, אולי משום טריד בעבודתו וכו'...אבל לא מצד הסברה שאמרת...
אוקיי, אסייג טיפהארץ השוקולד
אם דבר לא מוסכם בין הפוסקים, אז אם נהגו בו היתר, יש להם על מי לסמוך.
וכפי שהבאת, יש צד מסוים להתיר ולכן אניח שהם נוהגים היתר בצדק.
אסייג טיפהארץ השוקולד
אם יראי שמיים רבים נוהגים משהו שלא מוסכם לכולי עלמא, אז מן הסתם הם נוהגים בסדר.
שמעתי על מנהג טעות, אבל גם שמעתי על איסורים רבים שהותרו על ידי חלק מהפוסקים כי כך נהגו ומצאו הצדקה למנהג, שתי דוגמאות:
א. ריקודים ומחיאת כף שהתירו בעלי התוספות כנגד הגמרא כי נהגו היתר.
ב. מנהג הכפרות, השלחן ערוך אוסר משום דרכי האמורי ומשיג עליו הרמ"א שזה מנהג ותיקין ולכן מותר.
(המשנה ברורה שם הלך על הצדקה מסוימת שבו סייג את האיסור לכפרות באופן מסוים.)
כבר כתבתי...תות"ח!

שאם יש היתר הלכתי (שבדוגמא הזאת יש בזה מחלוקת, כפי שהביאו פה בשרשור, האם מותר או אסור....), אז המנהג יכול להתקיים. רק אמרתי שזו לא הסיבה היחידה.

 

א. לגבי התוס' זו אינה ראיה, כיוון שאמר שהטעם שגזרו לא שייך, כיוון שאיננו בקיאים בתיקון כלי נגינה, ולכן יש סברה הלכתית להתיר. (רק מדגיש שהמנהג לא עומד בפני עצמו כנגד ההלכה....).

ב. יכול להיות שבאמת הרמ"א לא רק מתבסס על מנהג אלא על מקורות, או שלשו"ע עצמו אין מקורות ואוסר מסברתו. (או שעצם זה שזה מנהג ישראל זה כבר מבטל את דרכי האמורי, כי דרכי האמורי אלו מנהגי גויים, ועצם זה שזה מנהג ישראל אומר בהגדרה שלא מדובר בדרכי האמורי. וודאי שמנהגי ישראל אפשר לנהוג בהם גם אם הגויים נוהגים בדיוק כפי מנהג ישראל, וזה לא הופך את זה למנהג האמורי....בכל אופן, וודאי שמנהג לא יהיה לגמרי נגד ההלכה, ואם יהיה נגד ההלכה, זהו מנהג טעות).

והירושלמי אומר שהמנהג של ריקודים הוא מנהג טעות הוא לשיטתי, שיש מנהגי טעות. (אני יכול להביא לך מקורות לכך, שמעתי שיעור כללי עם קצת מקורות על זה, אבל פשוט במקורות שזה כך....).

אם נהגו כך יראי השם,ארץ השוקולד
מסתמא יש מחלוקת ואנחנו פשוט טרם למדנו את הפוסקים כדי לדעת.

א. אדרבה, הם מצאו את הסיבה בשל המנהג.
ב. דבריך לא מתיישבים יפה עם האיסור, כי דרכי האמורי מדבר על מקור העניין.
(תמיד אשמח להפניית מקורות, אבל יקח זמן עד שאספיק לעבור עליהם)
א. יכול להיות שמנהג יעורר ספק הלכתי...תות"ח!

והרבה פעמים אחרי שמעיינים רואים איך זה כן מסתדר עם התורה ולא סותר אותה.

אך אם התברר שזה מנהג טעות וזה לא מסתדר עם התורה, וודאי שיש לבטל את המנהג ולא להעדיף מנהג על פני הגמרא (שיש לה לפי הרמב"ם סמכות הלכתית של סנהדרין, וכך גם לפי שאר הראשונים שאני מכיר...).

ב. לא הבנתי מה הפשט מקור העניין. השו"ע ראה שגם הגויים עושים את זה, הרמ"א אמר לו, היהודים עשו את זה לפני וזה לאו דווקא הועתק מהגויים. (או שהייתה מחלוקת מה הייתה ההיסתוריה בזמן האמורי או משהו כזה....). ואולי המחלוקת היא האם זה נעלם מן העולם וכבר אין בזה משום דרכי האמורי או לא. או שהכוונה שזה מועיל, וכמו קמיע של מומחה שמותר. (ולפי הרמב"ם זו השפעה פסיכולוגית, ורק אם זה מומחה זה באמת מועיל רפואית-פסיכולוגית, וכך גם אחרי שזה השתרש בקרב ישראל זה גם באמת עוזר לעם ישראל להתעורר לתשובה ולכפר עליהם או משהו כזה....).

בקיצור, וודאי שיש סברות הלכתיות ולא שהמנהג עצמו עומד כנגד האיסור.

 

לגבי מה שכתבת בהתחלה, יש יראי ה' שלדעתי עוברים על איסורים, זה לא קשור, גם יראי ה' יכולים להתבלבל ומכוח האנרציה וההשפעה החברתית עשו דבר ולא חשבו עליו עד הסוף וביררו את הדברים. האם כל ירא ה' מברר את כל הדברים שעושה? לא יודע, הדברים שאתה אומר לגבי זה נשמעים לי לפחות תלושים מהמציאות, יש הרבה יראי ה' לא כאלו, לצערי.

בגדול אמרת דברים יפים ואני מסכים עם רובםארץ השוקולד
ברור שיש נימוקים ולא מספיק לבד שכך נהגו, אני אומר שאם כך נהגו אז זה סימן שיש מקום ואנחנו פשוט לא מכירים מספיק כדי לדעת אחרת בוודאות.

ברור שיראי ה' הם לא מושלמים, עד כמה שהיינו רוצים, אבל אם רבים נוהגים משהו מתוך הנחה שהוא בסדר אז כנראה יש להם על מי ועל מה לסמוך.
תות"ח!אחרונה

השאלה היא מה קורה כשלא מוצאים מקור למנהג...זה גם אני לא יודע מה קורה במצב כזה. ובוודאי שאם רואים שזה מנהג טעות, ע"פ רוב מבטלים אותו, כמו מנהגים שנלקחו מהגויים וכו'....נראה לי שאנחנו מסכימים...

מזל טוב! זה קודם כל..נוגע, לא נוגע
מבלי להיכנס לדיון ההלכתי, למה לא?
משקיעים הרבה כסף בבגדים, באוכל ובכל המסביב. למה פה לא להשקיע גם אם נגיד שזו לא ממש חובה?

וגם מבחינת בין אדם לחבירו. אני מניח שלהרבה בנות לא נוח לרקוד כשיש צלם.

יש לי חבר חוזר בתשובה שהתחתן לא מזמן.
למרות שרוב מוחלט של המוזמנים היו חילונים, למרות שהיו בעיות עם המשפחות בגלל הדברים דלהלן, למרות שאשתו שפחות חזקה ממנו לא הייתה איתו באותו ראש בהרבה דברים- כמה הוא התאמץ שתהיה מחיצה כל הריקודים ולא יזיזו אותה, שתהיה צלמת לנשים, שתהיה כשרות טובה, שלא יהיו צילומים עם הכלה עם מגע לפני החופה, שלא תהיה כניסה יד ביד עם הכלה, ועוד ועוד.
כמה הוא התפלל על זה, כמה הוא דאג והתאמץ והשתדל. השקיע כסף. והכל בנועם ובלי מריבות (ובאמת הייתה לו המון סיעתא דשמיא בסוף).

אז למה אנחנו, שגדלנו כדתיים והמשפחות ורוב האורחים שלנו דתיים והרבה יותר קל לנו, לא מחפשים גם לעשות על הצד הטוב ביותר? למה לא לעשות את רצון ה' בהידור?
(אני לא אומר את זה כביקורת אישית עלייך).

לי אישית הרגיש יותר נכון ונוח שתהיה צלמתחופשיה לנפשי
אני לא בטוחה שזה מחייב הלכתית אבל לדעתי רוב הנשים הדתיות(ובוודאי שחרדיות) ירגישו הרבה יותר נוח אם תהיה צלמת ברחבה ולא צלם
בוא נאמרלב אוהב
שזה ממש לא נעים שיש צלם או צלמים ברחבה של הנשים.
לא יודעת איך מתירים את זה.. אם מתירים
וגם אם מתירים כמו שחופשיה כתבה הרבה יותר נח כשיש צלמת...
אישית כשיש צלמים אני לא רוקדת...
ובטוחה שיש עוד כמוני
כמו שמתירים לרופא לטפל בנשיםברגוע
וגם זה, עדיף אישה אם יש. כאן יש נשים צלמותלב אוהב


אם לא עולה יותר כסף, במקרה הזה כןברגוע
אני כמובן לא נגד להדר, רק מסביר למה מעיקר הדין מותר.
לא בטוח שבמציאות של היום מותר. הטכנולוגיה שונהנוגע, לא נוגע
זה לא כמו פעם שצלם היה שם את המצלמה על הכתף ומתרוצץ. היום זה פשוט יותר ויתכן שיש לו זמן פנוי ואם כן הוא בטח לא משתמש בו בשביל ללמוד משניות או אורות הקודש.

רק צלמים ובנות שרואות את התנהלות הצלמים יכולים להעיד האם בפועל הם טרודים באומנותם.

@איול כתבה למטה שהם לא עסוקים תמיד והם כן מסתכלים.
לא הבנתי מה זה שונה מפעםברגוע

עדיין הוא צריך לעמוד ולצלם, אז מה אם המצלמה פחות כבדה?

אם אתה מכיר פוסקים בציבור שלנו שאוסרים אשמח לראות

היום הצילום קל יותר (לדוגמא שהמצלמה תלויה והואנוגע, לא נוגע
מזיז אותה בקלות) ככה שיש לו יותר פנאי להסתכל והוא לא עסוק תמיד בצילום.

ברור לי שאם הפוסקים שהתירו ישמעו מידע מהימן שכיום (התשובה של הרב ליאור שהבאת היא מלפני עשרים שנה) יש לצלמים פנאי והם מסתכלים- הם לא יאמרו שיש היתר של באומנותיה טריד (גם הרב אריאל שהבאת כותב "קרוב לודאי שאינו מסתכל על הרוקדות").
אני לא רואה הבדלברגוע

עדיין הוא עסוק כל הזמן בצילום.

אני לא פוסק הלכה.. אבל חובת ההוכחה על מי שרוצה לומר שהרבנים שינו את דעתם. לא להניח שכנראה הם ישנו את דעתם אם ישמעו מה המצב היום.

לכן ציטטתי את הרב אריאלנוגע, לא נוגע
הוא אמר "קרוב לודאי שאינו מסתכל על הרוקדות". איול אמרה שהיא ראתה שהצלמים כן פנויים ומסתכלים. אז זו לא המציאות שהרב אריאל דיבר עליה. לכן מי שחושב שהוא עדיין יתיר עליו חובת ההוכחה.
...ברגוע
אם הצלם בוחר להסתכל סתם זאת בעיה שלו, לא של הנשים הרוקדות, כמו שהרב ליאור כתב. כמו שמותר לנשים ללכת ברחוב ומי שבוחר להתבונן בנשים בצורה לא צנועה זאת בעיה שלו. לצערנו יש גם רופאים שהטרידו נשים, לא ראינו שאסרו ללכת בכלל לרופאים בגלל זה.
ואם בכ"ז לא רוצים להגיע למצב כזה, אז אפשר לקחת צלם ירא שמיים.
אני לא חושב שההשוואה בין נשים ברחובנוגע, לא נוגע
לנשים רוקדות נכונה. הרי לפי"ז גם אין בכלל צורך במחיצה, בעיה של הגברים שהם מסתכלים.

אז כנראה שיש גבול. אם ברור שאדם נורמטיבי יחטא, יש שם לפני עיוור או מסייע, אא"כ טריד או שזה צלם יר"ש כמו שאמרת (או אולי לסמוך על זה שהצלמים החילונים כנראה לא יודעים שיש איסור הסתכלות).
בדיוקברגוע
האם אדם נורמטיבי יחטא, האם יש לו בחירה או שזה קרוב לאונס.
לפי הרבנים צלם נורמטיבי לא חוטא, וזה שהיא ראתה כמה צלמים שמסתכלים לא משנה את המצב.
אלו שני דברים נפרדיםנוגע, לא נוגע
הטענה שצלם אינו חוטא זה רק בגלל שהוא טרוד. אם אין את הטירדה, אם הוא חילוני הוא בוודאי חוטא.

זו שאלה מציאותית. ואפשר לבדוק את זה גם אצל הצלם של הגברים, עד כמה הוא באמת עסוק כל הזמן בצילום (או בטרדה נפשית מהעבודה שהכל יהיה בסדר).
מעניין לדעת, האם יש הבדלנפש חיה.
בין דרך עבודה של רופא היום לעומת פעם
לבין דרך עבודה של מציל/ צלם
היום לעומת פעם?



לא פוסקת הלכה חלילה
אבל הגיוני שההבדל הקיים, גדול מאד.
פשוט צריך לשאול רב עכשיו...תות"ח!

מי מתנדב לשלוח שאלה לאתר ישיבה?

אשאיר את זה לת"ח שכאןנפש חיה.








(היית פעם בנוג"ה, לא?)
....תות"ח!

סבבה.

 

כן.... (עדיין למעשה....)

למה שיהיה הבדל ברופא ומציל?נוגע, לא נוגע
מכירה מלא בנותשירה_11

שלא רוקדות כשיש צלם

ובהחלט יכולה להבין אותם

שכוייחתות"ח!
יש עוד פוסקיםברגוע

צלם בחתונה | שאל את הרב - כיפה

https://www.yeshiva.org.il/ask/929

 

ולגבי הסרט חתונה שכולם רואים- מניסיון, אפשר לעשות דיסק נפרד שרק שם יש ריקודי נשים, גם אם מדובר בצלם אחד.

צריך לזכור שהידברות הוא אתר שמאמין בשחור לבןארץ השוקולד
כי הוא מיועד לחוזרים בתשובה.
זה שמשהו שם נאמר באופן ודאי, לא אומר שזה מוסכם.
יש צלם גם בחתונות של דתיים / הפרדה מלאההפי
האם זה נכון? תעשי מה שאתם חושבים עם בעלך לעתיד
.....תות"ח!

יישר כוח על הרצון הטוב, וכל הכבוד על החשיבות שהצניעות נמצאת בסולם הערכים שלך במקום גבוה ואכפת לך מזה מאוד.

מסכים לגבי העניין שלא משום שאחרים עשו זה אומר שמותר לעשות.

אבל לגבי ההלכה, לכתוב שאסור וזו התאבדות רוחנית וכו'....לא נראה לי נכון.

נכון שיש פוסקים שאוסרים, אך יש פוסקים שפסקו שמותר, כפי שהביאו פה. בכללי, המציאות מורכבת ויש צדדים לכאן ולכאן, ולהגיד שצריך ללכת עם האמת עד הסוף בכל הדברים זה לא נכון. זאת אומרת, אם יש אפשרות ללכת עם האמת, מצויין, אבל כשיש ערכים אחרים שמתנגשים, יכול להיות שהם יגברו, וזה תלוי במציאות ובנתונים. כבר חז"ל אמרו לנו שמשנים מפני השלום, האמת נדחית מפני השלום, ויש עוד דברים וערכים אחרים שלפעמים דוחים את האמת. בעניין פה, אם זוג יוציאו המון כסף זה יכול לפגוע בשמחה שלהם בעבודת ה', ולהטיל עליהם עול פרנסה כבד שהם לא יכולים לשאת אותו. אם יש להם הרבה כסף והם משקיעים במלא שטויות אחרות, ברור לי שצריך להשקיע גם בזה, אבל אם הם משתדלים לחסוך מאוד בהוצאות החתונה, ולא מפזרים המון כסף על דברים אחרים שלא נצרכים, אז יש מקום להגיד שלא יוציאו על צלמת. הרבה פעמים גם מדובר על חילוני שזה בכלל לא יגרום לו הרהורים, או מנגד אדם דוס שיקפיד אכן לא להסתכל על הרוקדות. אני יכול להגיד על עצמי שפעם אחת עברתי ליד רוקדות בטעות, והמבט שהסתכלתי מהצד לשנייה לא גרם שום דבר, כי לא התמקדתי ח"ו ברוקדות, אלא זה היה מבט כללי, ומיד אח"כ המשכתי ללכת ולא הסתכלתי. אז זה לא בשמים שזה לא יגרום לחטא. והכלל ההלכתי הוא שפסקינן לקולא בכל ההלכות של "לפני עיוור", אם לא וודאי שיעבור איסור.

זה היתר, ומי שמחמיר תבוא עליו הברכה, כמובן, אבל להציג שפשוט שרק כך בלי להבין את הצד השני, זה לא נכון. לא גוזרים גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה, דיברה תורה כנגד יצה"ר, יש פעמים שמתחשבים בשיקולים המעשיים ולא הולכים רק עם האמת. הגדלות של התורה שהיא גם מדריכה בני-אדם, ולא רק נשארת בגבהי מרומים. וצריך להבין שיש כמה צדדים.

 

נ.ב. אני אישית כנראה לא יסמוך על זה, אבל מכיוון שיש היתר יש היתר, וכפי שצריך להתכופף לתורה, גם פה צריך להבין את הנחיית ההלכה ולא ללכת רק ע"פ אמות המידה שיש לנו מהרגש הדתי שלנו, שהוא חשוב ועליון, כמובן.

מי בדיוק אמר את זה?חושבת בקופסא
במחילה, כדאי להזכיר לשאר המשתתפים בשרשור שצטטת חוברות הפחדת צניעות בסגנון רונן חזיזה ודומיו ברצינות גמורה. כדאי לקחת אותה בעירבון מוגבל.

הבעיה העיקרית בגישה הזאת היא שהופכים את הצניעות לדבר הכי חשוב בחיים שכל הזמן צריך לחשוב עליו באובססביות.
אני מכירה הרבה זוגות שהתחתנו במקום לא כשר, על מחיצה אין בכלל על מה לדבר, ומאז חזרו בתשובה, הקימו בית דתי לתפארת ויופי של שלום בית. מספיק עם ההפחדות. יש עניין באמת לברר מה ההלכה במצב הזה, ואם צריך צלמת אז זה מה שיהיה, רק בלי הפחדות היסטריות.
אני לא חושבת שכדאי לזלזל בעיקרון שהובא מעלייךנפש חיה.
אם מתחילים את החיים כדת משה וישראל,
לא עדיף להתחיל אותם "אקסטרא" הילכתי?

זה לא קשור בעיניי להפחדות בכלל
פשוט.

אני חושבת שבגלל שחתונה מבטאת את תחילת הקשר / תחילת החיים/ תחילת המשפחה עם כל מה שיצא ממנה לאורך כל הדורות
כדאי להשקיע בנקודת פתיחה גבוהה יותר.

באופן אישי פעם הייתי נרתעת מתגובות כמו אלו ("מי שמתחתן בקדושה זוכה לברכה והצלחה מהשמיים...")

היום אני יכולה להבין אותם, מאיפה הן מגיעות.





הרעיון שבני הזוג לא יסתדרו בניהם בגלל שהיה צלםחושבת בקופסא
בעזרת נשים ולא צלמת הוא די מופרך. במיוחד שיש דעות שאומרות שזה בסדר.
שלום בית זאת לא איזו רוח מסתורית שמשפיעה על אנשים בלי פעולה שלהם. זאת בהחלט הפחדה- "אם לא תעשו ככה וככה אז יהרסו לכם החיים".

למה בכלל הכלה מתקשטת ומתאפרת? לא צנוע! צריך להדר! נעשה שהיא תהיה מכוסה ברעלה אטומה לכל החתונה, ואולי אפילו שלא תצא בזמן הסעודה כדי שלא להכשיל את הרבים, וזה יכפיל את שלום הבית בעשרות מונים.

שוב, אם יש באמת בעיה הלכתית לגיטימית בצלם גבר בעזרת נשים, ברור שצריך להקשיב להלכה. אבל הרעיון שצריך כמה שיותר להחמיר בצניעות עד אין סוף וזה הדבר הכי חשוב בחיים שיקבע את כל העתיד שלך, הוא הזוי ומאוד לא בריא.
את מקצינה מאדנפש חיה.
וזאת לא הייתה הכוונה שלי בכלל.


כל הסייפא שכתבת אלו רעיונות שבעיניי לא קשורים למהלך הדיון
קיצוניים
ומתלהמים.

חבל.
הבעיה שלי היא עם דרך החשיבה הזאתחושבת בקופסא
בסך הדגמתי מה עוד נכנס לתפיסה הזאת, מה שקראת לו "העיקרון שהובא מעלייך" ומה קורה אם נקשיב לה. היא באמת מפריעה לדיון העקרוני של האם צלם גבר בעזרת נשים זה מותר או לא.
זה גם מה שכתבתי ב'סייפא', נראה שפשוט נשארת בפסקה האמצעית ולא קראת את האחרונה.
קראתי את הפיסקה האחרונה בדברייךנפש חיה.
היה נשמע לי שאת עיקר רוח הדברים/ מורת הרוח שהבעת, אפשר להבין מהפסקה הקודמת לה. ואליה התייחסתי בתגובה שלי.


ואולי הדיון "האם צלם גבר בעזרת נשים זה מותר או לא" הוא לא העיקר
אלא סימפטום בהבנת הנקודה העקרונית - מהותית של הלכה/ רוח ההלכה/ צניעות (למחוק את המיותר)
....תות"ח!

מה זאת אומרת, "מה קורה אם נקשיב לה"? אם נקשיב לה נרוויח. אם את לא תסתדרי עם החומרה ולך זה יהיה קשה, בסדר, ההלכה מתירה במצב כזה ולא דורשת החמרה, אך להגיד שמי שיקפיד על זה הוא יהיה הזוי ולא נורמלי וכו'....מה פתאום? אני מבין שלא כולם נמצאים במקום הזה של להדר ולהקפיד, אבל בגלל זה להפוך את זה לאידיאל וכל מי שמהדר להגיד שהוא הזוי, נראה לי זו הגזמה. לא בטוח שאסכים לזה ש"זה יקבע את כל העתיד שלך", כי לא משנה מה האדם יכול לשנות את העתיד שלו אם חוזר בתשובה, וזה לא איזה משהו הרה גורל שאם לא תעשה אותו אכלת אותה, אך מצד שני להגזים לצד השני ולהגיד שאין בזה עניין, חז"ל כבר אמרו לנו כך: "(שבת כא:): "אמרוה רבנן קמיה דאביי כו' ולא קבלה כו', משמי' דריו" ח וקבלה, אמר אי זכאי גמירתא לשמעתא מעיקרא, והא גמרה, נ"מ לגירסא דינקותא", אכן יש חשיבות גדולה להתחלה של חיי האדם, והערכים שהוא מכניס בתחילת חייו זה מה שייתן לו הרבה יותר מסירות נפש על זה למשך כל החיים. לכן, מי שמהדר בעניין הזה, תבוא עליו הברכה, ומי שלא, לא. ובמיוחד שיש פוסקים שאמרו שאסור, שאז וודאי שלא לקרוא למי שמהדר בזה "חסיד שוטה" ח"ו.

אני פחות או יותר מסכימה איתךחושבת בקופסא
לא אמרתי שאסור להחמיר, רק יצאתי נגד ה"חייבים להחמיר או שזה יהרוס את העתיד שלך".
תות"ח!

אז סתם לא הבנתי אותך, מחילה.

זאת בדיוק השאלה האם הוא נכשל או לאחושבת בקופסא
זה לא כזה חד משמעי, ועל כך הדיון.
אני באופן אישי גם כן לא מרגישה ממש בנוח עם צלם גבר בעזרת נשים, אבל יש צד שזה באמת בסדר אם הוא טרוד במלאכתו. ואם הוא טרוד הוא לא 'נכשל'. זה לא כזה חד משמעי כמו שאת מציגה את זה.

מה שמפריע לי זאת באמת הגישה הגישה של "מכשילות גברים ונענשות" "הבית תלוי בכמה שהחתונה צנועה" הפכו את הצניעות לדבר הכי חשוב בחיים שהכל תלוי בו וצריך להחמיר בו כמה שיותר.
גם המינוח הזה של "הוא נכשל והיא מכשילה" מפריע לי, זה לא שהוא קרובן תמים של האישה הרעה. הוא עובר עבירה! עכשיו הדיון האם בהכרח הוא יעבור עבירה בסיטואציה הזאת של צילום עזרת נשים או לא.
....תות"ח!

רק מעיר (מחילה על החריפות, אני מקווה שאת מבינה שזה לא אישי אלא כי זה מבטא את המסר שאני רוצה להעביר יותר טוב....), את לא צריכה לאהוב את הסגנון של "הוא נכשל והיא מכשילה", כיוון שיש איסור של "לפני עיוור", ומכיוון ש"כל ישראל ערבים זה לזה", יש לנו אחריות גם על זולתינו. כמובן, האחריות היא לא על הכל, כיוון שהאחריות המלאה מוטלת על האדם עצמו, ופחות על האנשים שיותר רחוקים ממנו ובמעגלים יותר רחבים, אבל צריך לזכור שיש את הצד הזה שהאדם לא יכול לעשות מה שטוב לו ולא להתחשב באחרים ובסביבה, האדם צריך להבין שעבודת ה' היא כללית וכל עם ישראל ביחד הוא עם ה', ויש פה עבודה כללית, והמינימום שהאדם נוטל בה זה לא לפגוע באחר בצורה כזו או אחרת ולגרום לו להיכשל באיסורים, וזה גם בתחום אחריותו. שוב, כמו שאמרתי, וודאי שהבחירה החופשית בסוף אצלו והוא אחראי על מעשיו, ולכן אני לא צריך להשתגע בשביל אותו בן-אדם, אבל אחריות בסיסית יש לי. (וצריך לזכור שגם אצל חילונים אנחנו משתדלים שכמה שפחות יעברו עבירות ולא הופכים אותם ל"גויים של שבת" ח"ו, וגם פה, אותו צלם לא בהכרח היה עובר עבירות באותו ערב, ועצם זה שאני אגרום לו לעבור עוד איסור זה באחריותי ועליי...אלא אם כן נגיד את הגדר הזה, אבל עצם המינוח נכון, גם אם בפועל הפסיקה לא כך....הוא עובר עבירה שכנראה לא היה עובר אותה. שוב, לא הסרתי את האחריות ממנו, וזה חלק ממה שכתבתי שההיתר הוא משום שבסוף הוא זה שעובר את העבירה והאחריות שלי עליו לא מקסימלית, אבל בכללי היה חשוב לי להדגיש את הדברים שיהיו ברורים....).

 

ורק אעיר שאצל גדולי הדור האחריות הזאת אכן התרחבה לכל האנשים ממש, והם ממש דאגו לכל אחד בכל העניינים, שמעתי סיפור על רב שלמה זלמן אני חושב, שאיזה אברך ראה את הרב לוקח דואר, אז אמר לרב שהוא גם הולך ושהרב יביא לו את שלו, וחבל שיבטל תורה, אז הרב אמר לו בחזרה, תביא לי אתה את הדואר, לי זה בכלל לא ביטול תורה, כי אני לומד בזמן הזה, אבל לך זה יהיה ביטול תורה. וכן שמעתי על איזה רב שמישהי שאלה אותו לגבי ליל הסדר/שבת (לא זוכר בדיוק את הסיפור....) ואז הוא אמר לה שלא יוצאים בזה, ושלח לה חלות ובשר. שאלו אותו, למה אתה שולח בשר? אז הוא אמר, אם היא שאלה על חלב, כנראה אין לה גם בשר. ברור שזה לא מה שמצופה מאיתנו לדאוג לכל אחד כ"כ, אבל בוודאי שהמצב האידיאלי הוא לדאוג גם לאחרים, כל אחד כפי יכולתו וכוחו.

 

לגבי הנענשים, בהחלט מפריעה לי גם הגישה הזאת של "יראה תתאה", מוסר והפחדה, "שיטת המקל והגזר" וכו'....אבל מבין את המקום של זה, צריך לזכור שבסוף כך מנוסח הזוהר וזו הגישה ברובד הכי נמוך, אך ההבנה העמוקה נמצאת מעבר לזה, אבל בהחלט זה רובד מסויים שניתן להישאר בזה....רק חבל לי שאנשים נשארים שם, כי היום בהחלט אפשר להתרומם, הדור מוכשר לעבודת ה' מאהבה, כפי שאמר כבר הרב זצ"ל....

 

לא בהכרח הדברים היו קשורים כנגד דברייך, יכול להיות גם שאת מסכימה עם הכל, פשוט היה חשוב לי להוסיף את הדברים וזה היה ההקשר הכי מתאים....מחילה על הנצלו"ש.

 

נחתום בבדיחה ששמעתי, אם צלם גבר נכנס לעזרת נשים, יגידו: "צלם בהיכל"!

מה שהארכתי בהערות למטה זה להסביר...תות"ח!

למה אם לא בטוח שהוא יעבור עבירה, גם אם הוא נכשל, העבירה לא עליך ואתה לא נענש עליה...

תות"ח!

וודאי....

 

בשמחה, יישר כוח

אם זה בוער בך נשמההפי
אל תוציאי את זה עלי תתבגרי קצת בטח לא על תגובה של משפט שהוצאת מההקשר לגמרי רק כדי להביע את דעתך .

תגידי בכיף אבל בתגובה אחרת קשורה
אני יכולה להגיד הכל(:הפי
אפילו לא אמרתי את דעתי כתבתי בכלליות
אם את מניחה שרבים חוטאים רק כי את לא מכירהארץ השוקולד
את המקורות יש פה בעיה של גאווה.

מחילה על ההערה האישית.

אבל העיקרון חשוב, יש מחלוקות ודרכים שונות בתוך עולם התורה, להניח שיראי שמיים חוטאים או מגזימים ללא סיבה ולזלזל בהם רק בגלל שאנחנו לא מכירים את הביסוס לדרך שלהם מעיד בעיקר על בעייה של גאווה אצלנו ולא על משהו אחר. (אמנם, יש הרבה שמניחים שאנשים היודעים להתבטא בחריפות הם בקיאים גדולים או צדיקים, אבל הקשר לא מחויב בכלל, כמו שילדים רואים בשחור לבן יותר ממבוגרים.)
רוצה להעיר שלוש נק' חשובות (לענ"ד):תות"ח!

הקדמה לנק' הראשונה- זה מהרהורי ליבי ולא פסק הלכתי, לא עיינתי במקורות לגבי העניין הזה, אבל כך נראה לי מסברה. 1. לגבי האיסור/היתר. מה הסיבה בכלל שאסור להכשיל מישהו? ישנו הפסוק: "ולפני עיור לא תתן מכשול". אך מדוע זה אסור? התורה אומרת בפסוק אחר: "הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא". זאת אומרת, החובה להוכיח היא משום שאם האדם לא יוכיח, העבירה במידה מסויימת תהיה עליו. למה? כי: "כל ישראל ערבים זה לזה", ויש לנו אחריות אחד כלפי השני, ולכן כשאני יכלתי למנוע מישהו מלעבור עבירה ולא מנעתי, כאילו אני עשיתי.

כך גם נראה לי ב"לפני עיוור". מכיוון שאתה מביא למישהו סיטואציה שהוא בטוח יעבור עבירה, זה כאילו אתה עשית את העבירה, והעבירה מיוחסת אליך, כי גרמת לעבירה לקרות באופן וודאי.

לכן, הכלל ההלכתי בלפני עיוור שפסקינן לקולא. מדוע? משום שרק אם האדם עשה בוודאי את העבירה, אז ניתן לייחס אותה אליי, אבל אם לא יעשה וודאי את העבירה, אז הוא עבר עליה בבחירתו, ולא היה נמנע שלא יעבור, וגם אם עבר בסוף, האחריות היא עליו ולא עליי. האדם בסופו של דבר אחראי על עצמו בעיקר, ולכן לא מוטל עליו לדאוג שכולם לא יעברו על איסורים, אלא אם כן מדובר במשהו וודאי וביכולת האדם, אבל אם מדובר על משהו שהאדם הוא בסופו של דבר בחר בזה, ולא הוא, העבירה לא מיוחסת אליו וזו לא אחריותו, יש הרבה פעמים שישנם איסורים שהאדם לא יוכל למנוע אותם, ואין מה לעשות.

אמנם, לגבי חילונים, אנשים הרבה פעמים מתייחסים אליהם ח"ו כגויים, ש"בכל מקרה עוברים על איסורים". חילוני לא יכול להיות "גוי של שבת", אמנם הוא יעבור על איסורים מסויימים, אבל עדיף כמה שיותר לצמצם בהם, וחטא אחד יכול להטות את כף המזניים של האדם עצמו האם יהיה צדיק או רשע, וככל שיעשה פחות עבירות הרהורי תשובה יוכלו לעלות יותר בקלות אל ליבו, וכן לגבי כל העולם, כך חז"ל לימדו אותנו, שצריך האדם לראות את עצמו כאילו חציו זכאי וחציו חייב, וכל מצווה או עבירה מכרעת. ולכן, אם חילוני יעבור פחות עבירה אחת, מה טוב. לכן, לגבי חילונים, לא אומרים לאדם להכשיל אותם באיסור, אך באמת אם האדם לא גורם להם לעשות איסור ממש, אלא נותן להם סיטואציה שיכול להיות שיחטאו בה, בסופו של דבר האדם לא אחראי למעשיהם, ולא יכול למנוע אותם מהכל, ובמצב הזה לא אמרו לאדם לפני עיוור, וגם יש בזה משום: "שבקת חיי לכל בריה", אי אפשר להתנהל בצורה כזאת.

לכן גם פה, אם אין וודאות שהצלם יחטא, לא מוטל על החתן והכלה לדאוג שלא יחטא ולחשוש לו שאולי יחטא. השאלה פה עד כמה המצב וודאי שיחטא או לא, אבל מכיוון שיש פה סברה שהצלם לא יחטא כיוון שעסוק בעבודתו ולא יתמקד ברוקדות, אף אם יש סיכוי רב שיחטא, מ"מ לא אחריות החתן והכלה לדאוג לו שלא יחטא, וזה כבר לא מיוחס אליהם.

 

הכל פה מצד הסברה ההלכתית של מה אסור ומה מותר, כמובן, משום שזו סיטואציה קצת מורכבת, יש מקום גדול להחמיר בה, אם כי תלוי מאוד באנשים, ויש אנשים שטוב שיסתפקו בהלכה גרידא ולא יחמירו וכך יהיה: "תפסת מועט תפסת". (וכן לא באתי להגיד אם השתנתה המציאות או לא, רק הסברתי את הסברה של הפסק שהביאו פה שמותר, וממילא גם יהיה אפשר להבין מדוע יהיה מותר כיום אפילו....).

@נשמה כללית, תגיד לי אם אני צודק בכל הדברים האלו....(ועוד חבר'ה שמבינים....)

ב. עוד נק' שלא התייחסו אליה פה היא במקרה שההורים משתתפים בהוצאות החתונה. במצב כזה, נראה לענ"ד שלא שייך להחמיר, אלא אם כן להורים לא כ"כ אכפת, ושמחים לעשות מה שהילדים שלהם רוצים, וגם אז, אם לא מציעים בעצמם לפנות בעדינות ולבדוק שזה בסדר מבחינתם. מכיוון שזו החמרה, לא שייך שההחמרה תהיה על חשבון האחר, במיוחד ההורים שדאגו לך כל החיים.

ג. לגבי דברי @חושבת בקופסא בסוף השרשור. א', רציתי להעיר ששאפו, את מביאה הרבה דברים מחכימים, יישר כוח על חיפוש וחתירה לאמת. אבל לפי דעתי יש גם ערך סגולי, ודברים שהאדם עושה יכולים להשפיע באופן סגולי על העתיד, גם אם לא מחליטים את זה לגמרי וקובעים את זה במסמרות וכו'...אבל בהחלט יכולה להיות השפעה כזאת, וכשהאדם עושה יותר רצון ה', הוא מקבל יותר שפע מלמעלה, ודעת להחליט החלטות נכונות וכו'....

תות"ח!

אכן, מסכים...

דייט בטרמפיאדה לגיטימי?נתקה

ככה...

השבוע נתקעתי עם מישהי דוסה באיזה טרמפיאדת חור

בצפון השומרון.. אני חושב חיכינו שם איזה 20 דקות

והיא הייתה שם עוד לפני

עכשיו הייתי מאוד עייף.. מאוד..

מה שקצט מנע ממני לפעול..

כלאחר מעשה..

לגיטימי לדעתכם לדבר עם בחורה בטרמפיאדה

ולהחליף אח"כ מספר או פרטים וכו, אם..

ממה שהיא משדרת היא מעוניינת לדבר איתך?

כ"כ.. בהנחה והתשובה היא כן..

האם לדעתכם שיחה כזו יכולה להלחיץ?

מה הדרך הנכונה חפתוח שיחה כזו?

האם זה אומר עליה שאולי היא מתלבשת כמו דוסה אבל היא לא דוסה באמת?

האם בכלל כל התפיסה הזו זה חוסר אמונה בה' שיישלח לך עד אליך את המיועדת?

על המשפט האחרוןעיונית

הוא שלח עד אליך את המיועדת ותקע אתכם חצי שעה בטרמפיאדה שוממת, מה אתה עוד צריך? שהיא תכרע ברך בפניך?

הכוונה, לא מחייב שזו באמת היא, אבל אתה לא יודע איך או מתי כלתך תופיע, והרבה שליחים למקום...

אז את חושבת שמותר לפרוץ את מחסום הבושה גם אםנתקה

לא נעים או מביך..

וכן ברור שזה מרגיש פיספוס נדיר..

אבל מאמין בקב"ה שלא מקפח שכר כל בריה..

יכול להיותנתקהאחרונה

שהוא שלח לי אותה

בשביל שאולי כשאפגוש את האחת

אדע מה לעשות...

אם היא רוצה להקים בית נאמן בישראל היא לא דוסית?חושבת בקופסא

יש בנות שמתאים להם שמתחילים איתן ברחוב ומביעות עניין ויש כאלו שזה לא מתאים להן. יש מתאם מסויים ביחס לציבור שאליו היא משתייכת ועד כמה דברים כאלו מקובלים והיא רגילה אליהם, אבל זה לא אומר שום דבר על יראת השמיים לכאן או לכאן.

אבל למרות שיש הבדל בין שיוך לנורמות חברתיות מסוימות ליראת שמיים, עוד לא פגשתי מישהי שלובשת חצאית ארוכה עד הרצפה, חולצת בסיס חנוקה סביב כל פינה בצוואר, ושיער אסוף בקפידה בצמה (אחרי החתונה- מגדל בבל ענק על הראש) שהיא לא קווניקית/ גבעוניסטית/ איפשהו בטווח בין לבין.

יעני, מה שרוב האנשים יגדירו דוסית או דוסית טרור. (יש עוד דרכים להתלבש צנוע, אבל הסגנון הזה מאפיין את הציבורים האלו).

שוב, לא בטוח שסגנון היכרות כזה יתאים לבחורה כזו, אבל אנשים הם לא תבנית מדויקת של הנורמות החברתיות שלהם. עדיין סביר שבחורה כזו תעדיף היכרות דרך צד שלישי כלשהו. אבל היא זורמת שניכם הרווחתם.

בהצלחה.

תודה חחנתקה

הגזמת זה נפוץ מכירה הרבההפי

שהכירו ככה

אין ספק שלא כל מי שהולכת עם חצאית ארוכה דתייה אבל הגיוני מאוד שהרוב כן

זה לגיטמי וכל השאר סרטיםadvfb

באמת שמתחילים עם בחורה לא יודעים איך היא תקבל את זה. נכון, זה חלק מהפורמט.

בכל זאת- כל עוד זה בטקט וברגישות - מותר ואולי אף מצווה להתחיל עם בחורה אם ראית לנכון

הוא שלח אותה עד אליךנפשי תערוג

לאיפה את רוצה שהוא עוד יביא אותה?

דרך אגב.

אני ואישתי הכרנו בדרך די דומה

לא טרמפידה. יותר הזוי

אבל גם מפגש מקרי

לא יהיה לך ולה מה לענות ביום הדין.אדם פרו+

הוא שלח אותך עד אליה

ולא עשית דבר.

עייף גם עשיו היה עייף

זה לא מנע ממנו לבקש אוכל

עייף זה לא תירוץ קביל בשמיים.

אתה סתם מקשקשקעלעברימבאר

מותר לדבר עם מישהי אם זה לצורך שידוך

בן עשרים ומשו+ יצא לי להימשך באמת רק לשלושה בחורותכְּקֶדֶם

אחת מהן היא ניקית כאן מי שיודעת יודעת

השניה זו האקסית של פעם

וההכי הכי זו האקסית האחרונה

היו לי הרבה יותר ידידות טובות מאשר חברים

והרבה מהקשרים שהייתי הכנסתי את רובן לפרנדזון

כל בחורה שאני מכיר אנחנו הופכים להיות חברים טובים וזהו

וזה כיף אבל מתסכל. מה יהיה טעטע

שלוש בחורים, שלושה בחורותטאבי

מה לדעתך בעצם גורם זה?

האופי שליכְּקֶדֶם

מה בו?טאבי

בכל־מקרה, על־סמך הכתוב בשרשור זה, התחושה שלי היא שיש לך מנגנון שתפקידו לעצור את המשיכה מלהתפתח בתוך קשר של ידידות. אולי זה עניין דתי (צניעות?) או פסיכולוגי (לא לחרבש את החברוּת?) ש"מכבה" משהו שהוא לא יכול להכיל כרגע, וממילא זה לא מתפתח.

אנימה

ואם לא היית הופך את הקשרים לידידוּת יכול להיות שזה היה אחרת?

זה בעל כרחי זורם לשםכְּקֶדֶם

היי מה קורה?הרמוניה

תשמע... בעיניי, הפיתרון הוא לשמור מרחק מבנות.

תפנה אליהן ביראת כבוד. תראה שתוכל להימשך להרבה בנות.

אני שומרת עיניים יחסית (וצניעות) וגבר זה דבר מיוחד בשבילי... לא בקטע שאני אתרגש מכל גבר שאני רואה, אבל יש לי יראת כבוד למין השני כי הוא רחוק, שונה, לא רגיל.

זה הכיף בצניעות, זה התוצאה שזוכים לה כשהולכים עם מצוות ה' עד הסוף.

(*אני כן רואה הרבה בנים בעבודה אבל לא שמה לב לזה כי זה במקום הענייני ופחות האישי כמו "עסוק במלאכתו")

דעתי האישית- מה שאתה מתאר הוא סימפטום ולא הבעיה ולכן לא כדאי להתמקד בו.

חושבת שכדאי לך לשאוף למחויבות ורצינות בחיים, לקחת את עצמך בידיים כזה והכל יתיישר לאט לאט בעז"ה.

אתה צודק שעיקר הקשר הוא באמת החברות, ואין סיבה שהדברים לא יבואו ביחד... אני חושבת שהנקודה היא המחוייבות שברגע שתשדר רצינות הקשרים גם יראו ככה, ויהיו יותר ממוקדים.

הכל בשמחה כמובן, בך אני לא חושדת שתהיה כבד...חח

הרבה בהצלחה ובאמונה בע"ה🙏

אני שומרכְּקֶדֶם

אופ כולכם כאן חןשבים שאני פלרטטן ויצא לי שם של לא רציני . אני פשוט חמוד ורוב הזמן אני שקט בחיים האמיתיים

כמו שאני מכיר חברים אני מכיר גם חברות בישבילי אין ככ הבדל (אני יודע זה נשמע דפוק) אבל פשוט מי שמתחבר אליי מתחבר ועם בנות כמו עם בנים יש לי שילוב של שטוטניקיות ועןמק

ברוא שמלכתחילה יש לי משיכה מסוימת לבנות אבל המחשבות שלי הן שונות

ומעניין, לאיזה סימפתום את מתכוונת?

..הרמוניהאחרונה

כתבתי משהו אבל במחשבה שניה... יכול להיות שפשוט אתה כל כך משתדל להתייחס למהות של הבן אדם שנעלמה לך המשמעות של הגוף? כי נשמע שאתה לא מתייחס לקיומו כל כך מול אנשים.

יכול להיות שמרוב שאתה לא רוצה להיות מוסח מהחיצוניות ביטלת אותה לגמרי? (אם כן זה ממש חמוד)

הסימפטום זה חוסר המשיכה אבל אם רוצים לשנות אותו עדיף לשנות את ההבנה וההתנהגות. ובאופן טבעי גם זה ישתנה. לדעתי.

ומאד מתחברת לדברים של @עלמה בשרשור

איזה כיף לקרוא הודעה כזו 🙂בחור עצוב

תתחיל להתפקסהפי

ואגב אם זה מנחם אותך גם אני לא נמשכתי לחלק מהגברים שיצאתי איתם..

אולי שווה לך לבחון איזו דינמיקה אתה מייצר עם נשים.

אצלי שמתי לב למשל שקשה להימשך לגבר שמתנהג כמו נסיכה. זה לוקח את הקשר למקום ידידותי ולא רומנטי ושם אותי במקום הגברי בקשר.

ואני בן גרוע ביותר 😂

בכל מקרה אני משתדלת לא להסתכל לגברים בעיניים .. קשה לי לשמור על מבט לאורך זמן נראה לי לא מתאים .. אולי אם תשמור על זה ה' ישמור עליך.

זהו זה הענייןכְּקֶדֶם

הדינמיקה.

בדרכ בנות שאני אוהב אני אוהב אותן כמו אחיות שלי וגם אני כמו אח שהן הכי יכולות לסמוך עליו בעולם. ורק עם 2 הדינימיקה הייתה שונה בתכלית.

מעניין הקטע שהזכרת עם העיניים. באמת עם כל האלה שהיו כמו ידידות בישבילי לא היה לי בעיה להסתכל להן עמוק בתוך העיניים, ודווקא אלו שכן היה משהו שונה אז היה לי הרבה יותר קשה להסתכל

יופי עכשיו תעבוד על דנמיקה אחרתהפי

תוכלי להרחיב בזה?ישי2

לדעת

וואלה לא לימדו אותי את זה..

מה תפקיד בלהסתכל תוך כדי דייט ומה לא

אשמח ממש להרחבה בנושא

בהצלחה רבה!advfb

אם אתה בוחר להכיר רק בצורה "טבעית" זה הגיוני

תודה שמרגיע אחכְּקֶדֶם

אבל תתפלא אחת מהשלושה הנ"ל הכרתי דרך שידוך אאאאאר

אין מטרה להרגיע דווקא, אלא גם שתרגיש טוב וגם תפעלadvfb

אבל זה הגינוי אם אתה לא פונה לשדכנים מיזמים ודברים כאלה

גם הצעות מזדמנות זה משהו שהגיונית הוא לאו דווקא מביא דייטים רבים.

לדעתי כדאי להוריד את המיקודעַלְמָה

בחיפושים מ "בחורה שאני נמשך אליה"

ל "בחורה שאני רוצה לבנות איתה בית"

ואל תדאג כשתסיר את המיקוד מהבדיקה האינטנסיבית אם יש משיכה - היא תתעצם

מבין מאת אומרת אבלכְּקֶדֶם

היה לי קשר אחד של חצי שנה והבחורה כבר רצתה לסגור וזה.. ומבחינתי על הנייר הכל טוב. בחורה נאה טובה רגישה חכמה, רצינית תורנית יש דיבור והכל. אבלל משיכה לא הייתה לי כמעט בכלל היא הייתה כבר עמוק בפרנדזון אצלי וכעסתי עלעצמי..

בכולופן היום ב"ה היא כבר נשואה והכל

ברור שזה לא מחייב שתתפתח משיכהעַלְמָה

אבל אם יש בסיס של משיכה

זה יאפשר לה לצמוח טוב יותר אם תתמקד בלברר את שאר הדברים שחשובים לך

את אומרת לו את זה בתור בחורה ..הפי

אנחנו לא חושבות על זה כמו שהם ..

זה לא נכון לגבי גברים אם אתה לא נמשך אתה גם לא תימשך בדייט מאה

אצל נשים זה שונה מאוד

לא נכון מניסיוןטאבי

וגם לגבי נשים מהיכרות עם נשים יש ויש

תראה אם הוא ראה אותההפי

פעמיים שלוש ולא התחבר זה בעייתי

יש בזה משהו אבל במקרהטאבי

שלו נראה לי זה יותר פסיכולוגי

התכוונתי לכתוב את זהעַלְמָה

ספציפית לכקדם ולא לכל גברי העולם

וגם לו, לא אמרתי להתעלם לגמרי מהמשיכה, רק להוריד משקל

כללי, ספציפיטאבי

מחשבה שעלתה לי בעקבות שרשור שהיה כאן.

מה דעתכם על התמקדות, כלומר לחפש מישהו/י "מדויק/ת", שתתאים לא' ב' ג', עונה על קריטריונים מסוימים כו', או לאו דווקא ברמת האדם עצמו, אלא ברמת מה שמחפשים בקשר, שייראה כך ולא אחרת וכן הלאה,

לעומת לא להציב (כמעט) שום פילטרים מההתחלה, ולתת לדברים לזרום ולראות מה הולך?

חושבני שככל שה"אני", עולם הרגש והמציאות נתפשים כיותר מוצקים ומוגדרים, ממילא הצורך שדברים לא יבלטו מבעד למסגרתם.

אבל ככל שאני חושב על זה, הרי אין לנו שום מושג לאן הזוגיות תתפתח, איך אנחנו והמציאות ישתנו, ואם לצאת מנקודת ההנחה האחרונה, הרי שאין שום משמעות לחיפוש דברים ספציפיים.

שאלו אותי פעם "מה אני מחפש" או "איזה סגנון אתה מחפש", well, מאיפה אני, או מישהו בכלל, אמורים לדעת? התחברתי לאנשים שקטים להפליא ורועשים להפליא, עדינים ורגישים וגם מחוספסים ועוצמתיים, אנשי רוח ואנשי חומר, פדנטיים ומבולגנים, וחוץ מזה, מאיפה אני יודע מה אני צריך?

בסך הכולל נראה שאנשים מחפשים או משהו נורא, נורא מדויק וספציפי, או "מחפשים" משהו כל־כך כללי ובנאלי שבזבוז זמן בכלל לבטא אותו ("מחפשת בחור דתי נחמד ששואף להקים בית נחמד". "שלום שדכן, אני במקרה גם מחפש בחורה נחמדה להקים בית נחמד." "ביררתי עם הצד השני, אבל זה לא נראה להם מתאים. אין לי כרגע רעיונות נוספים." ...........................), או שאין להם מושג.

מה אתם חושבים? דונו ונמקו את דעתכם.

לדעתי מאוד תלוי גיל - ככל שמצליחים להכיר ולמצואפ.א.

זוגיות ולהתחתן מאוד צעירים, ככל שיש פחות "כוויות" ואכזבות מניסיונות חיים "שמשאירים סימנים" - כך יש פחות דרישות והגדרות ורשימת מאפיינים שהצד השני צריך להתאים אליהם, והרבה יותר פשוט וקל להכיל, לקבל שונות, להתחבר לאופי שונה …

קודם כלפצל"פ

יש עניין של התאמה כלשהי בערכים ובכיוון של הבית שרוצים לבנות

אחרי זה, זה באמת מאוד תלוי אדם נראלי

אתה אדם שנצליח להתחבר להרבה סוגים

יש אנשים שלא יצליחו להתחבר לסוג מסוים של אנשים או לאנשים עם תכונה מסוימת

לא חושב שזה צורך בהתאמה מדויקת כמו גם ניסיון חיים ההיכרות עם עצמך

ברו יודע אנגליתכְּקֶדֶם

ברוטאבי

דברים שלדעתי חשוביםמילה בסלע

גיל

רמה דתית באיזור טווח רחב, לדוגמא אני לא אחפש לצאת עם מסורתית כי זה ממש עולם אחר.

יש עוד כמה דברים שכדאי לדעת לפני שנפגשים כמו תמונה (אף בחורה לא מגיע לה להרגיש בדייט ראשון עם מישהו שאיך שהוא ראה אותה הוא נכבה)

אבל בגדול צריך לבוא פתוח ואני מסכים עם בסיס הדברים.

יש דברים שמאוד חשובים אבל אי אפשר לדעת עד שבאמת מכירים.

לי למשל חשוב כנות, יושרה ואחריות אבל זה משהו שצריך להכיר כדי לדעת.

"מחפש בחורה עם כנות, יושרה ואחריות"טאבי

"אה, בעצם אני קלפטומנית שקרנית פתולוגית שאוהבת להמציא גוזמאות לרוב, נראה לי שפחות יתאים"

כאילו...

התכוונתי שזה בהכרות לעומק...מילה בסלע

בגדול מסכים איתךadvfbאחרונה

ובכל זאת, יש פעמים שדברים מסויימים מושכים לבנאדם את העין, או עוזרים לו לממש את עולם הערכים שלו ולכן בנאדם בוחר בהם. זה הגיוני לגמרי.

יוצא לכם להרגיש גזענות בשידוכים?פתית שלג

ישהפי

לי בעצמי יצא לשדך מישהי.. הבחור מאוד רצה אותה התלהב מהפרטים מהתמונה גם בחורה יפיפיה .. באמת זכיה בפיס.

הבחורה גם אמרה כן ..

אחרי שעה רושם לי רגע שכחתי לשאול היא אשכנזיה?

אמרתי לו האמת שלא יודעת מה העדה ..אבל אם התלהבת מהפרטים והיופי שלה מזה משנה?

אבל אבדוק בקיצור אמרה לי שהיא לא .. ואז הוא רשם שהוא מחפש רק אשכנזיה.

כל-כך כעסתי עליו שהוא לא אמר לפני ..

התקשרתי בדמעות לבחורה שבסוף הוא לא רוצה באמת חורבן בית מבחינתי .

לבחור אמרתי אתה ומשפחה שלא יתקשרו אלי יותר בחיים חתיכת גזענים .

ואם אתה קורא פה אתה חתיכת עלוב

( כן נתקלתי שבחורים אמרו מעדיף ככה וככה אבל לא יפסלו .. או מאוד חשוב לי מישהי שמתפללת עדות המזרח .. אבל לא להגיד מראש כאילו זה משהו כל-כך בסיסי .. ולהתנהג ככה גועל פשוט איכס)

יש בהחלט עוד מקרים כאלה

אבל איך אני אומרת ככל שהמשפחה יותר סטיגמטית וגזענית ככה היא גם יותר מסכנה)

האמת ורק האמת גם אם היא כואבתשנונימי

ערב השואה אחוז היהודים האשכנזים היה 92% (ורבים מהם היגרו לאמריקה לפני המלחמה),

לעומת 8% מזרחים (כמיליון 1 במספר סה"כ וחצי מהם מרוקאים).

האשכנזים היוו את המרכז הרוחני בתקופה זו ואירופה מאוד הושפעה מכך.

(שווה מאוד להסתכל על התפתחות אוכלוסיית מדינות ערב מאז שהוקמה מדינת ישראל בהשוואה לאירופה).

מסיבה זו התגלות ה' הייתה דווקא שם, ב"ברב עם הדרת מלך" והבעל שם טוב עשה מופתים רבים,

ולאחר מכן גם תורתו תלמידיו וזרעו הוא רבי נחמן מברסלב.

בכלליות האשכנזים זכו יותר, יותר תורה, ספרים, צדיקים ויותר חכמה ולב.

אך, על הבעש"ט ועל רבי נחמן הייתה התנגדות קשה מאוד, ונגרמה לנו גם השואה הנוראה.

כשאנחנו מסתכלים בכלליות אכן לספרדים יש חיסרון.

אך לפרט אנו רואים הרבה בני עדות המזרח שזכו להתקרב לה' ולתורה באמת,

ולעומתם גם בני עדות אשכנז שלא זכו ואפילו נפלו לטעויות גדולות רחמנא ליצלן.

ובנוסף לכך עדויות רבות מספרי חסידים משנת 1700 ואילך,

רבים מחסידי הבעל שם טוב נשאו נשים ספרדיות, ולהפך.

ולרוב חצי חצי תמיד נמשכו אחרי הצד האשכנזי כי הוא הרוב המכריע.

בתקופת הראשונים זה הפוך - עיקר המרכז בספרד ולאקעלעברימבאר

באשכנז (וגם פרובנס יותר קשורה לספרד מאשכנז). ועובדהש כל אשכנזי לומר קודם את השו"ע ורק אחר כך את המפה של הרמ"א.

נכון שבתקופת האחרונים עיקר מרכז העם היהודי נדד מספרד לאשכנזים, אבל עדיין הספרדים יותר שימרו את הארצישראליות, ולא במקרה בארץ ישראל כיום (איפה שכלל ישראל האמיתי נספר כי יהודים בחו"ל לא קובעים את כלל ישראל) זה חצי על חצי וייתכן רוב לספרדים.

אצל הספרדים לא היה צריך תנועת חסידות כי הקבלה היתה נוכחת בחיים והת"חים לא היו מנותקים מהעם , בעיות שהחסידות התמודדה איתם. מצד שני זה גרם לכך שהספרדים לא זכו לייתרונות של החסידות. כך שכל עדה והייתרונות שלה.

ערב השואה לא מייצג דבר, כי מאה שנה לפני השואה מספר האשכנזים והספרדים היה שווה, פשוט באירופה היה יותר רפואה ופחות תמותת תינוקות אז הם התרבו תוך 100 שנה פי 5, בעוד שבארצות המזרח לא היתה מערכת בריאות. אם שיעור ההתבוללות כיום ימשיך בארהב - תוך 100 שנה יהודי העולם יהיו חצי ספרדים חצי אשכנזים.

אומרים שכשהבעשט הגיע לאיסטנבול הוא אמר שראה אצל היהודים הספרדים שם נשמות של תנאים

מי שפוסל רק על פי צבע שיער או דעות קדומותשנונימי

זה הפסד שלו.

ואם אין שכל לחפש מעבר לזה...

אז שה' יתן שכל - וגם לנו.

לא בא להצדיק את ההתנהלות שלורודף מצוות
עבר עריכה על ידי רודף מצוות בתאריך ו' בכסלו תשפ"ז 19:36

אך באופן כללי זה שאדם שכח לברר מראש לגבי פרט שחשוב לו מאד, זה דבר שיכול לקרות. ואם זה תנאי סף מבחינתו, עדיף שלא יתחיל לצאת איתה מאשר שיצא לפגישה אחת ויחתוך.

ממש לא מתרגש מזהבחור עצוב

אגב, יותר נתקל בזה אצל בנות מבנים. בד"כ כי לא רוצות לשנות את המנהגים שלהן יותר מדי.

אריק מהדרום

העונש של הגזענים שמניחים להם לנפשם, שיתמודדו.

לשמחתי לא מצד העדהאביעד מילוא

אבל כן סוג של "גזענות" או יותר נכון יחס קצת צונן על רקע היותי דוס.

יש הבדל בין העדפה אישית לעדה מסויימת ובין גזענותרודף מצוות

לגיטימי לחלוטין להעדיף בן/ בת זוג מעדה מסויימת. או להחליט שלא לצאת עם בני עדה מסויימת.

פערים עדתיים קיימים גם היום, ובהצטרף לכל מיני פערים אחרים שמתגלים בתחילת קשר או בתחילת הנישואין - הם יכולים להוביל לקשיים משמעותיים.

אני אישית יצאתי רק עם בנות שהן לא מהעדה שלי, ואף התחתנתי עם אחת מהן. אך חששתי מאד מהעניין ובצדק. והיו לי גם הצעות שסירבתי להן בעיקר על הרקע העדתי.

גזענות בין יהודים לעומת זאת, אינה לגיטימית, אך בדרך כלל לא נוגעת לענייני שידוכים.

מנטליות אשכנזית/ספרדיתadvfb

מאוד תופסת מקום בעיני,

גזע, למי אכפת?

לא הייתי קורא לזה גזענות.קעלעברימבאר

יש אנשים מחפשים מישהו גבוה, יש כאלה מחפשים מישהו רק עם אופי ספציפי, ויש כאלה שמחפשים מישה מעדה מסויימת.

זכותם אם זה מה שעושה להם טוב. רק הפסד שלהם אם זה גורם להם לצמצם את האפשרויות. כמובן לעיתים יש דפוסים טבועים בנפש שקשה לשנות ולא תמיד חכם להלחם בהם אבל שווה לנסות. אדם בכל מקרה לא צריך להרגיש רגשי אשמה שנרתע מהצעה מעדה מסוימת

מה?הפי

יש הבדל בין העדפה אישית לבין דעה קדומה.

בחור נמשך לבחורה, מתלהב ממנה ומאוד רוצה להכיר אותה. ברגע ששומע מה העדה שלה, הכול השתנה. מה בדיוק השתנה בה? הרי היא נשארה אותה בחורה.

הוא לא פסל אותה בגלל חוסר משיכה או חוסר התאמה, אלא בגלל המוצא שלה. וזו בדיוק מהותה של דעה קדומה

אף אחד לא חייב לצאת עם אף אחת, אבל העובדה שדפוסים מסוימים טבועים בנו לא הופכת אותם ללגיטימיים.

לפעמים אדם צריך לבחון את הדעות הקדומות שלו במקום להצדיק

אותן..

צודקת.קעלעברימבאר

דיברתי יותר על פסילה על מראה ממשי או על מנטליות ממשית.

פסילה רק על עצם העדה זה שטות גמורה

למה שטות גמורה?רודף מצוות
עבר עריכה על ידי רודף מצוות בתאריך ח' בכסלו תשפ"ז 9:33

אם מדובר בבחור שמגלה כעבור חצי שנה שהבחורה איתה יוצא היא אשכנזייה - זו שטות לחתוך.

אך לפסול בשלב ראשוני כשמגלים שהעדה היא לא כמו ההנחה הראשוית - זה הגיוני, (אם כי עלול מאד להיות לא יפה או מנומס).

זה לרוב נובע מחשש אמיתי מאתגרים משמעותיים על רקע פערים עדתיים:

בראש ובראשונה מנטליות שונה (שזה עיקר העניין),

אך גם פערים בנושאים אחרים:

  • ציפיות שונות ביחס לתפקידי הבעל והאשה,

  • נורמות והתנהלויות של ההורים והמשפחה,

  • עניינים שקשורים ליהדות - כמו מנהגים, הלכה, דפוסים שקשורים לעבודת ה', ואפילו הגייה.

  • אפילו פערים קולינריים יכולים לתפוס מקום אצל חלק מהאנשים.

נ.ב. אני ממש לא קורא להימנע מנישואין בין עדות, אני דווקא רואה בכך ערך חשוב, ונשוי בעצמי לאשה שאין לי איתה שום חפיפה עדתית. אך זה לא מתאים לכולם.

חשש בדברים שכתבת, לא ביחס לעדה עצמהadvfb

גם לפי דבריך,

העדה היא סימן - לא סיבה!

סימן שאולי יש מה לחשוש, וסיבה לפערים אפשרייםרודף מצוות

לפחות בחלק מהמקרים העדה היא הסיבה לפערים, אם לפעמים גם שמתגלים פערים העדה היא סימן ולא סיבה.

לא לאadvfb

אתה צודק בזה:

גם אם היסטורית זה שאנשים שונים נולדו להורים ממוצא מסויים

אתה עדיין לא יכול לומר שהסיבה לשלול היא העדה. העדה עצמה לא משנה בשום דבר.

לפעמים שלא מכירים יש חשש.

לכן עדה בתור סיבה, לא בתור חשש - זאת שטות.

לא הבנתי, אתה טוען שאין קשר סיבתירודף מצוות

בין העדה שלי ובין צבע העור שלי, למשל?

או בין העדה שלי ובין הנורמות הנימוסיות של המשפחה שלי?

בוודאי שיש!

זה נכון שלא מדובר בתכונות עצמיות פנים פנימיות שנוגעות לשורש הנשמה, 😅

אך קשר סיבתי כלשהו בוודאי ישנו.

אולי אתה נתפס למשמעות המצומצמת של 'עדה', בתור שאלה היסטורית גרידא שנוגעת למיקום הגיאוגרפי של הסבתא או הסבא רבא רבא, אך רלוונטי הרבה יותר לדבר על 'עדה 'במשמעות הרחבה יותר, של זהויות וקשר למסורות שמשליכים לרוב גם על תכונות מסויימות, של האדם וגם של משפחתו.

טוב, לאחר שקראתי שוב וניסיתי לעמוד על דעתךרודף מצוות

אני לא חושב שיש מחלוקת ביננו. תקן אותי אם אתה חושב שאני טועה.

בסוף שלילת עדה מסויימת נובעת מפעלים יוצאים של ההשתייכות העדתית, ואם היא על בסיס עצם העדה בלבד - היא אכן שטות.

כך או כך, היכרות ראשונית עם בן/בת של עדה אחרת לא בהכרח מפיגה חששות רלוונטיים. אני מעריך שרוב הפערים העדתיים דווקא מתחדדים אחרי החתונה.

בנימה אישית, אני דווקא ציפיתי לאתגרים משמעותיים בנושא אחרי החתונה, אך בפועל ב"ה חששותיי התנדפו, ואני באופן אירוני משוכנע שדווקא היה לי ולאשתי פחות קל לוּ היינו שנינו מאותהּ העדה.

אך אני מעריך שהמקרה שלי לא מייצג מאד, ויודע על זוגות שאצלם ההתמודדות לא היתה פשוטה.

נכון אין מחלוקת בינינוadvfb

חשוב לי היה לנסח שהעדה היא לא סיבה אלא סימן לחשש.

אני מבין עכשיו שכוונתך היא ככל הנראה לטעוןרודף מצוות

שההבדל בין גזענות - שהיא לא לגיטימית ובין

העדפה אישית/ חשש מפערים על רקע עדתי - שזה לגיטימי, הוא שבגזענות העדה היא סיבה ל'התנגדות' אך גשמדובר בהעדפה לגיטימית של עדה מסויימת, העדה היא רק סימן.

לדעתי, העיסוק בשאלה של סימן מול סיבה אינו מאד רלוונטי.

הרי אני מנחש שאם נתחקר אנשים (דתיים לפחות) שאשכרה מחזיקים בדעות גזעניות דוחות ולא לגיטימות כלפי עדות אחרות בעם ישראל, הם ינסו להצדיק את עמדתם על בסיס נימוקיים שלא נוגעים לסיבה.

הם לא יטענו שאתיופים הם נחותים אשכנזים כי הם אתיופים, אלא כי הם פרימיטיביים.

גזענים יטענו שייקים הם חסרי רגישות, או שמרוקאים הם חסרי אינטלגנציה, שפולנים הם אליטיסטים, שמרוקאים הם עצבניים, שכורדים הם חסרי אינטלגנציה, שתימנים הם חסרי תרבות או פקפקו ביהדותם של רוסים רק על בסיס המבטא.

בכל המקרים האלה ושכמותם העמדה הגזענית (הפנים-יהודית) אינה טוענת לנחיתותם העצמית של בני עדה כזו או אחרת, (=סיבה) אלא מייחסים באופן כללי חבני עדות מסויימות תכונות שליליות על בסיס דעות קדומות מקוממות ובזויות (=סימן).

איך שלא יהיה, גזענות כזאת אינה לגיטימית,

אך העדפת עדה מסויימת כשזה מגיע לזוגיות ' בהחלט יכולה להיות לגיטימית.

יכולה להיות לגיטימיתadvfb

שמדובר בחשש לגיטימי ;)

מפה, שכל אחד יקח את זה לעולם הערכים שלו.

הניסוח של סיבה וסימן בעיני משמעותי גם אם גזעניים לא יודו בזה שהמוצא אצלם היא סיבה. סוף סוף, זה הדבר הרע שבגללו הם גזענים.

כן,טאביאחרונה

אני חושב שזה חלק מרעיון חיפוש על כמה שיותר התאמה בפרטים "שטחיים" וקלים להגדרה.

ייתכן שיש אנשים שמוצפים במיליון הצעות וכדי "להתמקד" אז חותכים על דברים שאפשר לדעת עוד לפני שנצרכים להשקעה רגשית כלשהי, גם כשזה לא בהכרח הגיוני או אומר משהו.

ואז הבנתי שהוא נגדי. 😵נגמרו לי השמות

הוא בעצם נגדי ולא בעדי כמו שחשבתי כל הזמן.

הוא מציג מצג שווא, תרתי משמע.

מציג ש"אני כאן בשביל להועיל, בשביל לעשות לך את החיים יותר טובים ומאושרים וקלים"

אבל הוא רוב הזמן משקר.

ואז אמרתי לעצמי רק להתבונן

להתבונן בו, ובי, ובהאם הוא באמת בעדי? האם הוא באמת גורם ליותר אושר?

והתחלתי רק להביט.

פעם אחת הבטתי וראיתי שבאמצע שיחה מאוד משמעותית עם הילד הוא הפריע לי. ותפס את מקומו של הילד. ובעצם בא על חשבונו. ועל חשבוני. ועל חשבון הערך שלי באימהות.

המשכתי להביט, מה היה לו כ"כ דחוף להפריע לי כך לקשר עם הילד? אז הוא ענה: "אה בטח שזה חשוב. הרי שמעת "ביפ!" של הודעה, או צילצול, או אפילו לא שמעת כלום רק ראית אותי - את הריבוע השחור הזה שאני."

הטלפון שלך.

המסך.

המסיח.

שכל הזמן גורם לי להיסח.

באמת כששמו כן הוא אמרתי לו: "אתה מסיח. ואתה ממסך. אתה מסיח אותי מהחיים האמיתיים שלי. ואתה ממסך את כל מה שבאמת חשוב.

אתה הטלפון שלי.

אבל אני הבנתי אותך, אתה רק מתחפש שאתה בעדי בעוד רוב הזמן אתה ממש נגדי.

ונכון שיש לך גם בני משפחה אחרים בדמות מסכים אחרים, אבל אתה הראש. אתה הכי.

וכולכם באתם אליי לשם מה? 

איך אני אזכור איתך מה עיקר ומה תפל?

אני רוצה לזכור שקודם העיקר.

ורק אח"כ התפל, כשיש פנאי.

אבל אתה? אתה כל הזמן משקר לי אחרת.

פעם אתה אומר לי שהודעה באיזו קבוצה נידחת יותר חשובה מההתלהבות של אחותי כשמספרת לי משהו, ואני מקשיבה לך, והולכת אליך, ולא אליה. גם אם עצרת אותי באמצע. אני הולכת שבי אחריך.

אתה באמת שובה, אבל במובן הרע של המילה, אתה לוקח בשבי את הערכים ואת האידיאלים ואת מה שעיקר ואת המהות ואת מה שחשוב לי!"

ופעם אחרת אני מדברת עם חברה פנים מול פנים ואז אתה שוב עושה את זה. הפעם אצלה. והיא עונה או מתעסקת וגוללת עוד ועוד, ופעם אני, ואיפה השיחה פנים מול פנים שלנו נעלמה? למה אתה תמיד מקום ראשון בעצם? למה אתה תמיד בא על חשבון ההווה שלי והחיים האמיתיים שלי?

וכשאני ממשיכה להביט אני רואה שפעם אחרת אתה פשוט גונב לי את הזמן. כן. אתה לא רק מסיח ולא רק ממסך אתה גם גנב.

פעם רציתי לכתוב עליך פתק "גזלן זמן" וככה להשאיר אותך בצד, בפינה. עם השלט שראוי לך.

אתה יודע כמה זמן גזלת לי בחיים?

למשל יום שישי, שהוא כ"כ קצר, ומה אני צריכה את כל הגלילה האינסופית הזו בך ואז להגיע עם לשון בחוץ ולחץ אטומי לשבת?

ומוצאי שבת, ורק יצאה השבת וכבר אתה אומר לי: "הו תראי כל מה שהפסדת! מהר מהר תתעדכני ותמשכי ותגללי עד לפנות בוקר כי הרי יש כ"כ כ"כ הרבה מה..."

ואתה גוזל לי זמן עם המשפחה שלי. וזמן לעצמי. וזמן למחשבות. וזמן לעשייה.

כן, אתה גורם לי בעצם להיות צרכנית בלבד

ולא יצרנית

מי אתה? אתה באיזו תחבולה לעשות את כולנו צרכנים?

ואיפה כל היצרנים שבנו?

אנחנו כבר פחות ופחות יוצרים. מעצמנו. ורק צורכים. אותך. וממך.

נהיית המורה שלנו, הרב שלנו, המנהיג שלנו. אתה מחליט הכל, ואנחנו אחריך, כן, שבי אחריך...

אתה חושב שזה כל מה שראיתי בהתבוננות עליך? לא. מסתבר שיש לך עוד הרבה רע בשרוול, במסך. כזה ריבוע קטן אתה וכ"כ מזיק?

אתה יודע למה עוד אתה גורם לי?

אתה גורם לי לחיות במקטעים. הכל מקטעים ולא מסודר.

אתה משליך את הסדר והבהירות לפח וכל הזמן מורה לי לעבוד במקטעים.

"אוקיי אז תבשלי, בסדר, אני לא מונע ממך, בבקשה - תבשלי".

ואז אני מבשלת. אבל אז - אתה שם. על השולחן, או קרוב, ומצפצף, וגם שאתה על שקט אתה עדיין שם קורא לאצבעות ללחוץ עליך ולראות "מה פיספסתי בזמן שהכנתי את התבשיל הזה?"

ואז ככה במקטעים במקום לבשל רצוף - אני אומנם מבשלת - אבל כפול 2 מהזמן וכפול 10 בחוסר ריכוז ובחוסר פניות, והכל בגללך.

המקטעים הבלתי פוסקים האלה, בכל נושא שהוא ולא רק בבישול, כשאני באמצע עשייה אתה מגיע וקוטע.

והמקטעים האלה הם כ"כ מבלבלים

אין ריכוז

אין בהירות

אין פניות

אין צלילות הדעת

אין ישוב הדעת

יש הסחה

יש בילבול

יש מיסוך

מקטעים מקטעים כאלה שגם מבלבלים 

וגם מסיחים מהחיים עצמם

וגם טורדים כשכבר כן עושים משהו אחר

כי "מה עכשיו אני מפספסת"? 

אז תמיד יהיה הלחץ הזה להספיק ולא לפספס במסך שום דבר, בשום תחום

כאשר במהות בעצם מפוספסים החיים עצמם.

אז נכון, רציתי לכתוב עליך "גזלן זמן"

כי הבנתי והבנת גם אתה כבר שלא רק זמן אתה גוזל

אלא גם ריכוז, גם חיים, גם מהות, גם חשיבה, גם יצרנות ולא רק צרכנות, גם החלק הגבוה באדם, אדמה לאלוק, הרי כמה יצרתיות ועוצמות יש בנו כבני אדם!

אבל אתה כמו במזימה כלל עולמית לנתק אותנו בני האדם מעצמנו בכוח.

אבל בכוח מפתה שמתחפש לטוב.

ממש כמו עשיו אתה בפרשת השבוע. רק מתחפש לטוב. אבל אתה רע.

אז אולי עד שבאמת אכתוב עליך איזו מדבקה כזו של גזלן זמן (ואולי לא מדבקה אבל לפחות בראש שלי?), לא משנה, בינתיים החלטתי להתחיל בפועל:

קודם כל לזהות שאתה נגדי. רוב הזמן. ולא בעדי. ואתה לא תעבוד עליי יותר!

ואז כל יום לראות: מה יש לי להספיק היום?

ומה חשוב לי שאעשה ושיקרה היום?

ורק אחרי בירור כל הרצון

ורק אחרי בירור כל המהות של החיים עצמם

ורק אחרי כל ההספקים גם שכל מה שיש לי להספיק טכנית -

רק אז אפשר להקדיש זמן תחום גם לך, הטלפון, המסך. וגם אז לצרוך בך רק תוכן שמקדם אותי.

אבל הבירור הזה הוא כבר נפרד ואני אמשיך להתבונן גם בו, אבל קודם כל זה.

אז לפחות להיום, אנסה את זה.

כי זה חשוב.

כי אני רוצה בעצם להיות בעדי

ולא נגדי.

כהתחלהנגמרו לי השמות

לקחתי לי 3 תחנות קטנות ביום.

א. לקחתי לי את ברכת המזון.

ממש לשים אותך בחדר אחר בזמן הזה, או מינימום לכסות אותך במגבת שלא אראה אותך - ולברך.

ב. לפחות בשיחה אחת שלי במהלך היום אני משוחחת רק עם מי שמולי - ואתה או בחדר אחר או מכוסה במגבת. שלא רואים ולא שומעים אותך.

ג. בבוקר או לפני השינה להביט החוצה לשמים ופשוט לנשום את האוויר, להביט, ולהינות מיופי הבריאה, אפילו דקה אחת כזו. כשאתה לא נמצא ולא נוכח ולא בהישג יד ועין ואוזן בכלל.

ורחוק מהעין ורחוק מהאוזן ורחוק מהיד - רחוק מהלב.

כצעדים ראשונים זה עולם ומלואו לברך בפניות הזו, לדבר בפניות הזו, לנשום בפניות הזו, חיים!

איזה כיף לחיות באמת

את החיים עצמם 😊

אשרייך על מה שכתבתאביעד מילוא

האמת שזו די הרמה להנחתה לכנס של ארגון "לעורר ליבי"

תודה,נגמרו לי השמות

לא הכרתי את הכנס הזה, רוצה לספר עליו קצת?

אנסה להסביראביעד מילוא

הכנס של לעורר ליבי בא לחזק את מי ששם סינון והגנה על הטלפון או עבר למכשיר כשר. זה כנס שבא לחזק ולעורר מודעות לסכנות שבמכשיר. הכנס מיועד לדתיים לאומיים. והוא מתקיים בשני אירועים שונים (אחד לגברים ואחד לנשים)

ואפשר גםנגמרו לי השמות

לזכור בתוך סימן היכר עם הומור:

"צדיק, כבר הנחת?" (תפילין)

"צדיקה, כבר הנחת?" (את הטלפון בצד)

וככה נזכור בכל יום האם כבר "הנחנו"

יישר כח יפה מאודצמר-ארד

וואוו זה באמת יפה מאוד !!!

בהתחלה לא הבנתי למי זה מופנה

יישר כח

יש כמה צדדים למסךמשה

עוצמת ההתמכרות שלו היא בעיקר בגלל היכולת המטורפת שלו והעוצמה שלו. והתועלת שבו.

רק שעכשיו אני עושה משהו אחר.....

בדיוק כתבתי לך בפורום נשו"טנגמרו לי השמות

ורואה שכתבת גם כאן אז אעתיק גם לכאן את התשובה

נכון,

כמו בהרבה דברים שיש להם פוטנציאל טוב גדול וגם פוטנציאל רע/פגיעה גדול ותלוי בנו בעצם לאן ניקח את זה.

ניסיתי להתייחס לנקודה הזו בפסקה שכתבתי בסוף: "ורק אחרי כל ההספקים... - רק אז אפשר להקדיש זמן תחום גם לך, הטלפון, המסך. וגם אז לצרוך בך רק תוכן שמקדם אותי.

אבל הבירור הזה הוא כבר נפרד ואני אמשיך להתבונן גם בו, אבל קודם כל זה."

כלומר התייחסתי כאן לעצם הגזילה של הזמן שבאה על חשבון דברים אחרים וחשובים לנו, ערכים שחשובים לנו, מהות ומטרות והחיים עצמם, שהרבה פעמים המסך (ובעיקר הטלפון במקרה שעליו כתבתי אישית) פשוט שואב ושובה וגוזל את הזמן שלנו לחיים עצמם.

וברור שכשכן מקדישים זמן למסך (לטלפון במקרה הספציפי הזה) יש בו פוטנציאל טוב ופוטנציאל פחות טוב והכל תלוי בנו מה ואיך נשתמש בו ולא רק כמה.

כלומר אחרי הכמה שלא יבוא על חשבון החיים עצמם, אתקדם גם לאיך ולמה בתקווה ובהשתדלות שגם המה וגם האיך יהיו תמיד ממוקדים רק לטובה ב"ה.

(כמו בעצם הכתיבה כאן של הפוסט הזה שבו השתמשתי במסך, ובתקווה שלטובה, והמיקוד שלי מול עצמי שזה יהיה במקומות כאלה שהם לטובה ועם תועלת ולא במקומות חסרי טעם וחסרי תועלת של גלילה אינסופית במשהו לא מקדם ולא תורם או חלילה במקרים יותר גרועים של שימוש במרחב הזה לרעה חלילה או כל תחום אחר שבו ניתן להשתמש באותו טלפון או באותו מסך גם לטובה וגם לרעה חלילה).

כאשר המטרה המרכזית שהייתה לי בהתבוננות הזו היא ליצור מציאות שבה אני האדם שולט ומנהל את המסך (הטלפון כאן) ולא הוא מנהל אותי ולא הוא שולט בי ובזמן שלי.

וזה כמובן נכון גם למה ולאיך - כל עוד אני מנהלת ושולטת במה ובאיך והמה והאיך לא מנהלים אותי - מצוין.

פשוט לצערנו הרבה פעמים המסך, הטלפון, שואב גם זמן, גם מה וגם איך והוא בעצם מנהל אותנו ולא אנחנו אותו (בתחפושת כמובן שאנחנו כן, אבל זה רק מצג שווא כאמור כמו שניסיתי להעביר בכתיבה).

עכשיו הגבתי לך גם שם משה

אבל הנושא שם אחר מפה.

הטלפון הוא משאבה מטורפת של זמן בין השאר בגלל שיש ממנה תועלת. כל הקבוצות החופרות האיומות זה מקור מידע קריטי כשצריך אותו. אם מוותרים עליהן (ואפשר!) אז שולחים ילד לגן ביום שאין גננת....

אז מה את רוצה?shindov

מכל הרשימה הזו לא ברור מה את רוצה, ולמה צריך כזו רשימה ארוכה.

אני רוצה בעיקר מעצמינגמרו לי השמות

לא מאף אחד אחר - להצליח לנהל את הזמן שלי לפי הערכים שלי ולפי מה שחשוב לי באמת בחיים. ובתוך זה לזכור שהטלפון הוא גזלן זמן והרבה פעמים מתעתע. והרבה פעמים גורם לפיספוס החיים עצמם.

זו הייתה כתיבה אישית עם התבוננות על הנושא הזה כרגע, שרציתי להניח גם במרחב הזה, וכל אחד יכול לקחת או לא מתוך הדברים מה ששייך אליו.

ואפשר גם לא למי שזה לא שייך אליו, פשוט לדלג הלאה ואז לא צריך לסבול קריאה של "כזו רשימה ארוכה"

מותר לך לקבל גם ביקורת את יודעתהפי
עבר עריכה על ידי הפי בתאריך ז' בכסלו תשפ"ז 15:25

בגדול כיף לקרוא הודעות שלך לכן מרשה לעצמי אם לא תדלגי ותתעלמי

ועוד ביקורת קטנה, אם הלב שלך פתוח לקבל אותה אם את רוצה שרווקים יקראו את הפוסט שלך, עדיף שלא תפתחי אותו בסיפור על הילד שלך. כדאי להתאים את הפתיחה לקהל שאליו את פונה.

אתחיל מהתייחסות דווקא לסוף דברייךנגמרו לי השמות

כי בעיניי זה הדבר הכי חשוב: קודם כל אני מתנצלת אם פגעתי או נקטתי בחוסר רגישות במרחב הזה.

האמת שכאשר כתבתי את ההודעה הפותחת בפורום הזה (כי כתבתי אותה גם בפורום הו"ל וגם בפורום נשו"ט) הדבר הראשון שעשיתי היה לערוך בעיקר מהסוף באמת את ההתייחסות לזוגיות וילדים וכו' (אם תקראי בפורומים הללו את ההודעה תראי בעיקר בסוף הפוסט שינויים שבפורום הזה שיניתי בדיוק בשביל הסיבה הזו, של לא להכאיב חלילה או לכתוב בפורום זה משהו שלא מותאם ואף יכול לצער חלילה).

והקטע הוא שגם את השורה הזו שעליה דיברת בהתחלה מחקתי וניסיתי לערוך כך שידובר למשל בשיחה עם אח או חברה, אבל אז דווקא דיון עם רווקה שאמרה שאותה זה דווקא מעצבן שלא מתייחסים וכאילו "נזהרים מדי" לידה לא לדבר או לא לכתוב על הילד היא זו שפוגעת בה יותר ואז עדיף פשוט לכתוב ככה. אז הדיון הזה היה לי בראש (הוא לא היה אתמול אלא דיון שהלך איתי מהעבר), ובתוספת לזה שחשבתי שאולי אני מכוונת כאן על הילד של כל אחד וכל אחת גם מכאן גם בעתיד, וגם בכיוון על הילד שבנו, בכל אחד ואחת מאיתנו מול ההורה שלו והמסכים, וגם באופן של העברת העיקרון - אז בסופו של דבר בחרתי את המקטע הזה כן להשאיר כך.

ועכשיו כשכתבת הבנתי שכנראה טעיתי. ואולי באמת הייתי צריכה למחוק ולערוך גם אותו. כדי לא להכאיב חלילה.

אז באמת על הדבר הזה אני מצטערת. ובעזרת ה' שזה יהיה רלוונטי ונכון במהרה לכל אחד ואחת כאן בישועה שלמה ובמתיקות ב"ה 🙏

זה לגבי העניין הזה.

ולגבי הכותרת שכתבת "מותר גם לך לקבל ביקורת את יודעת" - כמה דברים:

א. לא ראיתי דווקא ביקורת בהודעה של shindov אליי אלא יותר הבעת תמיהה ושאלה. וגם אם כן הייתה ביקורת, כאן בכנות אני לא רואה סיבה לביקורת כיוון שכל "חטאי" היה לכתוב משהו ארוך מכדי שירצה לקרוא (או אחרים) או משהו שלא מבינים מה רציתי, וכאשר גם הבהרתי מה רציתי להעביר, גם מיקדתי זאת בהתבוננות שלי עצמי, גם הסברתי בנחת הכל וגם בהומור שבאמת לא חייב לקרוא את ההודעות שלי בכלל ואת הארוכות שבהן בפרט אם זה לא שייך ולא מדבר, הכל בסדר גמור.

אבל מעשה פסול בכתיבת ההודעה עצמה לא היה כאן לכן אין שום הצדקה לביקורת על עצם פתיחת השרשור והמסר שרציתי להעביר.

ב. בכללי מתן ביקורת בעיניי לא מקדם ודי סוגר את הצד השני. ודווקא דרך של הבעת מה זה עשה לי (כל אחד עם עצמו) ולהניח רגע את הלב ואת מה שזה עשה לי לקרוא, יכולה יותר לקדם וגם לרתום להבנה ומוטיבציה גם לשינוי בצד השני.

זה בכללי ולא רק על ההודעות האלה כאן.

וכאן דווקא כשכתבת את הסוף שלך (שאליו התייחסתי בהחלה מפאת חשיבותו) זה גרם לי לחשוב שאכן המילים הללו אולי פגעו או הכאיבו למי שעדיין אין לו ילד, ואת צודקת לגמרי בנקודה הזו, וכאן דווקא הלהבין מה השני מרגיש יותר מקדם כאן מאשר ביקורת. כי ביקורת לכל אדם כמעט תחווה בצורה שלילית ולא נעימה, ואף לא תקדם את מה שרצה מעביר הביקורת להשיג בד"כ, אלא להיפך. וכן הנכחת הלב ואיפה זה פגש אותי וכדומה יכולה הרבה יותר לפתוח לבבות ולהביא גם לתוצאה הרצויה של מי שאומר זאת.

ג. ואחרי סעיף ב בוחרת לנסות לומר זאת גם לכותרת שכתבת - המילים "את יודעת" בעיקר, אבל גם כל השורה "מותר לך לקבל ביקורת את יודעת" נחוו אצלי בצורה לא כ"כ נעימה. זה עשה לי להרגיש כיווץ כזה בבטן בהתחלה, כמו מילים שבאו אולי לנגוח או להאשים יותר או לתת הרגשה קצת שלילית. לא אומרת שהתכוונת לכך, אבל המילים ודרך ההתבטאות הספציפית הזו יצרו את ההרגשה הזו אצלי.

את לא חייבת כמובן לעשות עם המידע הזה כלום, ואף אני אישית עברתי דרך ההרגשה הזו וניסיתי אחרי שחוויתי אותה להביט קצת מעבר ואף להגיע לכל ההודעה הארוכה הזו שכתבתי לך בעצם... אז הכל ממש בסדר. באמת 🙏

וגם כן להגיד לך תודה כאן על השורה שכתבת "בגדול כיף לקרוא הודעות שלך לכן מרשה לעצמי אם לא תדלגי ותתעלמי"

כי זה באמת עזר לי להביט בצורה כוללת יותר ולהבין את המאקרו ומה שניסית בעצם להעביר לי (ולפחות מקווה שהבנתי נכון).

ד. אחרי כל האמור, אם את ועוד גולשים נוספים תרצו שאערוך כאן את השורה הזו שמדברת על הילד - אני פתוחה לשמוע. ושוב לא הייתה שום כוונה חלילה להכאיב, וסליחה אם כן, אלא להיפך כמו שפירטתי ברישא הדברים.

זה בדיוק הקטע ..הפי
עבר עריכה על ידי הפי בתאריך ז' בכסלו תשפ"ז 23:20

אני מעריכה שהתנצלת,באמת אבל הרגשתי שההתנצלות קצת הלכה לאיבוד בתוך כל ההסברים שבאו אחריה.

לא אמרתי שלא תדברי על הילד שלך, אלא שיש משמעות לבחירת הפתיח. בדיוק כמו שלא הייתי פותחת שרשור בפורום של נשים שמתקשות להרות בסיפור על תינוק מתוק

לי אישית זה לא הכאיב, פשוט ההקשר היה מוזר

צר לי שסגנון הכתיבה שלי לא היה לך נעים, אבל אל תצפי ממני להתנסח ברגישות יתרה כשאני מגיבה למשהו שבעיניי היה לא רגיש מלכתחילה...

ולעתיד, אפשר לבקש סליחה מבלי לסייג אותה עד שהיא מאבדת ממשמעותה.

בכל מקרה שתביני הייתי כותבת את אותה ההודעה גם לאחותי האהובה.לדעתי יש מקום גם לדעה שלי וגם לדעה שלך, ולא חייבות להסכים על הכול כדי להעריך אחת את

השנייה.

זה יותר עניין של דיוק

רק להבהירנגמרו לי השמותאחרונה

לא הייתה שום הסתייגות בבקשה הסליחה.

הסליחה הייתה שלמה ובאה בראש ובראשונה ובשלמות וללא הסתייגות וללא עוררין על כך שאם טעיתי להזכיר את הילד בבמה זו ושזה יכול חלילה להכאיב למישהי/ו אז על זה אני מבקשת סליחה ומצטערת באמת.

שאר ההתייחסויות היו לדברים נוספים ולרבדים נוספים שעלו ולא כתלות או כמחיקה או כהסתייגות לסליחה, אלא עמדו בפני עצמם, בנוסף.

הקשר בין התמונה ששמו בראשי לבין התוכן לא קיים 😅נגמרו לי השמות

אפשר להשתמש בתמונה הזו שיותר קשורה (יצרתי אותה כמובן בעזרת AI):

@משה

אני לא בטוח שעט וניר הוא המתחרה של המכשיר הזהמשה

אבל בסדר

(יש הוראה לא להשתמש בAI לחלק מהדברים).

נכון, הבינה תמיד מציעה משום מה מחברת כברירת מחדלנגמרו לי השמות

אז אמרתי טוב נו יאללה נשתמש בזה... לא שזה בא לבטא תחרות הוגנת בין השניים, אבל אולי כן לבטא את הפניות והשליטה על הזמן שלנו לפחות בנקודה הזו?

(וברור שאם ההוראה לא להשתמש אז לא, רק שמה ששמו בראשי פשוט לא קשור, אבל הכל בסדר)

מרווח ותקשורת בין הדייטים-ראיתי שדשו בכך בעבר,ובכלמחדש נעוריי

זאת, קבלו את התנצלותי

אני די "ירוק" בתחום הדייטים (ומקווה שלא אצטרך להשתפשף מדי).

כעת בקשר נחמד בשלבים התחלתיים יחסית.

נראה ששנינו נהנים מהקשר עצמו ב"ה, אבל מרגיש שההנאה והזרימה הם בעיקר בדייטים עצמם.

יש כמה ימים בין דייט לדייט.

וביניהם, לא סגור על נושא הודעות הווסטאפ /שיחות טלפון, מרגיש שהיא פחות בעניין ושאולי מלחיץ אותה אם שולח לה משהו והיא "צריכה" לקרוא ולהגיב.

אמרה מראש שקצת ביישנית ולוקח לה זמן, אז אולי רק דייטים זה הדרך (לפחות בשלב זה).

מצד שני, אולי בסתר לבבה כן מצפה שאחזר בין לבין...

השאלות הן:

  1. האם פער של 4/5 ימים בין דייט לדייט, זה בסדר בדרך כלל, או שזאת הפסקה גדולה מדי?

  2. מה באמת מצופה בדרך כלל בין דייט לדייט בתקשורת? לשלוח הודעות התעניינות ושיתוף בין לבין כדי "להשאיר את האש דלוקה", או שלא קריטי?

    ניסיתי קצת לשלוח, נראה שכן נענתה והגיבה, אבל לא ברור לי אם נהנית מזה, אולי כדאי לשחרר ולחכות ליוזמה שלה.

אם זה מעבר ל3/4 דייטים, כדאי להתחיל לדבר בטלפון.יהודי שואף לטוב

אפשר גם להגביר את קצב הפגישות אם זה מתאפשר. פעמיים בשבוע נגיד.

אבל שיחת טלפון זה באמת חשוב. להתחיל לא רק להיפגש, אלא לחיות יחד על אש קטנה, שזה יהיה קשר ולא רק פגישות מנותקות מהחיים. מה נשמע? איך היה לך היום? איך היה לך במבחן (לא להמציא. היא סיפרה לך אתמול שיש מבחן). הרגשת מרוצה? אוי, התאכזבת? למה? קשוח. ממש השקעת לקראתו. ומה הלאה? את רוצה לגשת במועד ב' או שתסתדרי עם הציוןמהזה? הבנתי. את שואפת למצויינות ולא מתפשרת. את יודעת, היה לי היום כך וכך, וואלה זה הזכיר לי מה שדיברנו. חשבתי עליך פה/שם. (הכל לפי שלב הקשר). חשבתי שXYZ, מה את חושבת על זה? רגע, עכשיו כבר הגעת הביתה או שאת עוד בדרך? הא, סיימת היום מוקדם, איזה כיף. אז היה גם זמן עם החברות וגם לעבוד קצת על הסמינריונית, וגם עבודה קטנה להכניס כמה שקלים. יפה. יום עמוס, הספקת הרבה. איך את מרגישה עם העומס הזה? מרוצה מההספקים? איזה כיף. בשיחה כזו בבית את סוגרת את עצמך בחדר שהאחיות לא תשמענה? (אפשר להגיד גם 'ישמעו, עילג אבל לא מפלסטיק) יש לך עוד תכניות להיום או שאת הולכת לישון? ומה הלו"ז שלך מחר? זה יכול להיות 5 דקות, ואתה יכול גם לגלות אחרי שעה וחצי שכבר מאוחר ואתה חייב לסיים (רק תהיה רגיש לרמזים מצידה אם היא צריכה לסיים. כמו בפגישה).

לא לצטט את כל זה כמו תוכי. פשוט לדבר. להתחיל להיות בקשר ולא רק להיפגש.

אפשר גם להתקדם מתישהו לשיחת וידאו.

בהצלחה!

למה לשאול אותנו ולא אותה?פצל"פ

כדאי לשלוח הודעותארץ השוקולד

ואולי אפילו שיחה מדי כמה ימים.

ניתן לשאול אותה בשיח באחד הדייטים כיצד תרצו לנהל קשר בין לבין

אני חושבת שזה ממש נושא שאפשר לפתוח מולה ישירותקל"ת

כי אין פה קווים ברורים וזה משתנה בין בחורה לבחורה וגם בין קשר לקשר.

אני יכולה להגיד לך שהיו בחורים שיצאתי איתם שלא היו שולחים לי הודעות או מתקשרים איזה 3-4 אחרי שדיברנו וזה היה לי חסר. ולעומת זאת בחור אחר(שכיום הוא בעלי היה שולח לי הודעה כל יום אם לא יותר וזה היה לי כבר יותר מידי ופתחתי את זה מולו.

עד היום הוא זוכר לי את זה והוא אמר שאני הבחורה הראשונה שמבקשת להמעיט ובזמנו חשב שאני הזויה😅

קיצור יש ויש;)

נחמד, מזכיר ליחושבת בקופסא

איפשהו בין דייט שלישי לרביעי הבחור שלח לי הודעה שהוא נמצא ממש ברחוב ליד הבית שלי בניחום אבלים באזור, וכדאי שנתאם משהו למקרה שמישהו יראה אותנו.

לא הבנתי מה הוא רוצה. להיפגש מיד עכשיו? הוא עד כדי כך נלהב? אחר כך הוא הסביר שהוא התכוון שאם ניפגש במקרה, אז שנמציא משהו כדי שלא ידעו שאנחנו יוצאים. התפדח מאוד כשהבין איך זה היה יכול להישמע, וכמובן לא התכוון ללחוץ עליי, וכו' וכו'. מזל שלא לקחתי את זה יותר מידי קשה, כי היום הוא בעלי.

לפותח- הכי טוב לשאול אותה, אבל בעיקרון תקשורת של שיחות/ הודעות בין הדייטים עוזרת לשמור על הרצף ולא ליצור תחושה של "היעלמות". כמובן שככל שהקשר יותר מתקדמת התדירות הולכת ונהיית יותר אינטנסיבית...

תודה לכל המגיבים, אני מנסה בהודעותמחדש נעוריי

והיא מגיבה אבל לפעמים אחרי הרבה שעות (יש לה עומס), ואף פעם היא לא יוזמת בעצמה (מעבר לשעה לפני הפגישה לוודא שאני מגיע, אז כן לומד שלפחות לפני הפגישה כדאי לבשל קצת...).

אפתח את זה מולה בפגישה הבאה באמת.

בהצלחה רבהארץ השוקולד

אחד הדברים שלמדתי בדרך היא שהצלחה בקשר אפשרית רק אם לוקחים סיכון שהתקדמנו צעד לא מתאים, צריך לנסות לקחת צעדים בזמן שנראה להבנתנו נכון לשני הצדדים ובתקווה יצליח.

זה שהיא לא יוזמת בעצמה - לא אומר כלוםadvfb

בדרך כלל לוקח לבחורות זמן יחסית משמעותי כדי ליזום בעצמם אינטרקציה בהודעות או שיחות.

יותר הייתי מתייחס לאיך שהיא מגיבה. מה התוכן של ההודעה.

המטרה הכללית זה לא לכוון במדוייק מה היא רוצה, כי אתה לא קורא מחשבות. כמובן, צריך לחשוב איך על זה בקטע מתחשב, אבל תאפשר לעצמך גם להביא את עצמך לידי ביטוי כפי שאתה מרגיש טוב. וכמובן אתה רואה מתי היא זורמת ומתי היא לא, אבל זה גם ואולי בעיקר איך שמרגיש לך טוב. כאשר אחד מהצדדים של הקשר מביא את עצמו בצורה אותנטית אז השני לפעמים ממילא מצטרף אליו.

כמו שאמרו, אחרי פגישה 3-4 אפשר כבר לתאם ציפיות בצורה יותר גלויה. אולי גם לפני. מכיר חבר שעשה זאת וסיפר שהלך לו טוב.

וחשוב בין לבין לתקשר, בין אם זה הודעות בין זה וואטסאפ, כדי לשמור על רצף. חלק מבנייה של קשר הוא לא רק החוויות המשותפות בדייטים אלא גם הרצף.

ושתי טיפים -

א' - לזכור אירועים שנמצאים לה בלוז ולשאול ולהתעניין לגביהם. מראה לה שאתה חושב עליה בכך שאתה גם זוכר וגם מתעניין.

ב' - כשקובעים פגישה אפשר לקבוע אותה בנגלות. לדוגמא, בשיחת טלפון עצמה לכוון פלוס מינוס לאיזה זמן ואם רוצה מקום סגור או פתוח, בהודעות יום אחרי יום לקבוע מיקום ויום אחרי שעה מדוייקת. לפעמים ככה זה יוצר שיש אינטרקציה כלשהי שכיבכול תחת מעטה ענייני אך לא רק ;)

נכוןהפי

תודה, כנציגת הנשים כאן,אולי תעזרי לי לקבל בהירותמחדש נעוריי

זה באמת הגיוני שבכל השלבים הראשונים רק הגבר יוזם?

מצד אחד, מבין שזה הטבע, מצד שני קשה להתנהל כשלא יודע מה הצד השני מרגיש ורוצה, מבחינת הקצב וכו'...

אבל זה מה שיש כנראה...

זה בדרך כלל מה שקורהחושבת בקופסא

אבל את מוזמנת לפעול בצורה שנוחה לך, תוך התחשבות כמובן ברצונות ובציפיות של הצד השני.

אני חושבת שרוב הגברים דווקא יעריכו פידבק והתעניינות מצד הבחורה, אבל כמובן כדאי לוודא ולתאם ציפיות.

אחלה דרך לפתוח שיחה על "מה אתה חושב על הבדלי גברים נשים" ולראות כמה הצד השני מקובע/ זורם ביחס למה שאת רוצה ומעוניינת בו.

תודה, אני גבר, אבל הרעיון יפהמחדש נעוריי

לשאלתך, היא די פמניסטית , אבל זה דווקא יושב על ביישנות כנראה שזה גם חינני בעיני...

מה הכוונה?הפי

מה אתה מרגיש שאתה לא יודע

( לא נציגה של אף אחת )

בעיקר, מה גורם לנשים לחכות שהגבר יקח על עצמומחדש נעוריי

את כל היזומה בשלבים הראשונים?

ככל שאכן זאת תופעה מקובלת...

הן לא מרגישות צורך בהדדיות? בלנקוט גם יוזמה כדי שהגבר לא ירגיש שהקשר מעניין בעיקר/רק אותו?

מה הכוונה הכל?הפי

אני לא מבינה

את אישרת את התוכן של advfb שאמרמחדש נעוריי

שבדרך כלל לוקח לבחורות זמן יחסית משמעותי כדי ליזום בעצמם אינטרקציה בהודעות או שיחות.

עניין אותי אם זה באמת נכון, כי לי זה לפעמים מרגיש חסר בהירות מדי וגם חושש להציף, אם את כל השלבים הראשונים אני עושה בעצמי, אבל אם זאת הציפייה אז הכול בסדר...

בדרך כלל זו הצפייהחושבת בקופסא

זה קשור לשילוב בין הנורמות מוכתבות מראש, לבין הבדלי האופי שגם ככה קיימים בדרך כלל בין רוב הגברים לרוב הנשים.

אני חושבת שתמיד כדאי לקחת את הנורמה בתור בסיס, ומשם לגשש עד כמה הצד השני מרגיש בנוח לשנות אותה או לא. בסוף לכל זוג יש את הדינמיקה שלו, במיוחד אחרי החתונה כשהקשר מבוסס.

בדרך כלל הנורמות האלו מבטאות צורך מסוים בקשר, שאפשר לבטא אותו ככה או אחרת.

למשל, רוב הבנות מחפשות בחור גבוה יותר מהן. זה שילוב של משיכה, או מה שהרבה בנות קוראות לו "תחושת ביטחון" או "גבריות". השאלה אם התחושה הזו יכולה להתבטא רק דרך הגובה של הבחור, או שהוא יכול להעניק אותה בדרכים אחרות. (וגם אז שאלה של כמה גובה מדובר, והאם הבחורה הזו מוכנה לצאת רק עם מישהו הוא 2 מטר לפחות, שזה קצת קיצוני).

אגב, גם לבנים יש העדפות או ציפיות מהבחורה שהם שילוב של הגורמים הנ"ל.

בסוף כל עוד הקשר מכבד וכל אחד מביא את עצמו לידי ביטוי (והכל לפי ההלכה כמובן), אין סיבה לדעתי לפעול דווקא לפי תכתיב מסוים או לפי ההפך המוחלט שלו.

אז אולי אני אהיה נציג הנשים ;)advfb

דווקא נראה לי ששייך לשאול גם גברים, כי בסוף אנחנו מתנהלים מול נשים ומקבלים פידבקים על ההתנהלות הזאת..

אתה יכול גם לשאול עוד חברים שיוצאים.

מסיבות כאלה חשוב למצוא חבר שתיים שאולי קצת יותר גדולים בגיל שאפשר לדבר איתם על זה.

חח התקבלתהפי

ישששadvfb

מרגיש כמעט כמו יו"ר הכנסת.

אני אפעל למען מי שבחר בי וגם מי שלא בחר בי.

תודה תודה.

הישיבה נעולה.

עונהקל"ת

כן זה נכון. לפעמים באמת כי הבחורה יותר מופנמת וקשה לה לעשות את הצעד ולעיתים פשוט כי מכתיבים לבנות שהגבר צריך ליזום בהתחלה, לתת לו לחזר אחרייך ולא את אחריו, גם אם הבחורה מאד מאד בעניין שלך ורוצה בך.

בקשר בריא כמובן זה יהיה רק בהתחלה ואחכ תראה גם פידבק והדדיות.

מעניין, תודהמחדש נעוריי

זאת בנורמה לרובדרייב

הבחורה יותר פסיבית בהתחלה, זה נובע כנראה מזה שהיא רוצה לראות את היוזמה וההובלה שלך כגבר. גם בהודעות זה קורה תדיר. הרבה פעמים הבחורה לא ממהרת להגיב, יש פה קצת תת מודע של לבדוק האם הבחור חפץ מדי ותלוי בתגובה שלי, או שהוא יודע לחזר אך לא תלותי. גם אם זה מציק ומשגע לא צריך להתרגש. זה תופעה שקורית מלא.

שים לב לנקודה חשובה:

נכון שגכגברים אנחנו היוזמים אבל צריך להיזהר לא לרוץ קדימה מדי, ולשדר התלהבות יתר.. זה עלול לפגוע בהערכה שלה כלפיך יוריד לה את החשק בקשר.

לכן צריך לשמור על המשחקיות, להתקרב אבל גם לא מדי. ואם היא מתרחקת מעט לא ישר לרדוף אחריה. לתת לה מעט זמן להתגעגע ולשדר שאתה מחזיק מעמד גם לבד ויש לך עוד עניינים בחיים. כמובן בצורה עדינה ומתונה, לא סתם לסנן.

דבר אחרון ובעיניי משמעותי, לא כדאי לפתוח בשיחות על למה את לא עונה וכמה את רוצה שאכתוב וכו'. תקשורת זה מאוד חשוב בזוגיות אבל אתם עדיין לא שם.. יש דינמיקות חברתיות שונות מאליהן, ודיבור עליהם רק מרדד ומקטין. מסר לא מילולי עובד הרבה יותר טוב מאשר מילולי. למשל אם אתה רואה שהיא לא יוזמת מעצמה אתה יכול טיפה להכניס אותה לעניין בצורה עקיפה, ע''י זה שתוריד מעט הילוך. או לרמוז בקטנה בצורה נסתרת. למשל: אני אביא לנו תה, את על העוגיות? פותח לה פתח להביא משהו משלה, ולא רק להסתמך עליך. כך גם תראה עד כמה היא משקיעה, במידה ואפילו עוגיות שהיא טרחה להכין, או שמעט מדי או מוגזם מדי (יכול להיות סוג של ריצוי ולא מתוך שקיפות אמיתית) זה יותר אפקטיבי מאשר לפתוח בשיחה כבדה לומר שרוצה לראות אותה יותר אקטיבית וכו'.

תודה לך ולכולם...מחדש נעוריי

בעיני, כהכללה הבחורות נותנותadvfb

ונותנות לגבר להחליט ולהוביל כי זאת גם העמדה היותר נוחה עבורן.

זה לא דרך שלהם לבחון את הגבר אם הוא גבר.

נוח לה שהוא ישלח הודעה ויקבע מקום, אם היא תעשה זאת בעצמה, לפחות בהתחלה, היא עשויה למצוא את עצמה בעמדה לא נוחה. לא נוחה ריגשית.

מעניין, למה לדעתך זה לא נוח להן?מחדש נעוריי

כי זה מפתח דינמיקה של קשר שהן פחות "נשיות" בה?

כנראה גםחושבת בקופסא

ובאופן כללי בני אדם אוהבים לא לחשוב ולא להתאמץ.

מה היית מעדיף, לקבוע עם חבר שנותן לך זמן ומקום ואתה צריך רק להגיע, או אחד שמפיל עלייך את התכנון?

לפני כל ה"נשיות- גבריות" כדאי לחשוב בסברה אנושית פשוטה מה נחמד וישמח את רוב האנשים. אחר כך תכניסו את כל הנורמות והציפיות האלו.

לקבוע בעצמי!!!!!הפי

ברור שונאת שחברה אומרת לי איפה סליחה?!

זה חייב לעבור בידוק שלי חח

וואלהחושבת בקופסא

אני כבר מזמן וותרתי על לנסות לארגן מפגשים גדולים של 5-6+ חברות באותה קבוצת ווצאפ.

לעלות סקרים של זמנים אפשריים, להציע כל הזמן הצעות שנדחות, ובסוף פונות אליי 1 או 2 בפרטי שכן מתאים להן וקובעות למשל בבית שלהן בלי להסתבך עם מלא התאמות שונות של לו"זים והעדפות שונות.

נראלי צריך פשוט כל דבר בפרופורציהקל"ת

לפעמים כן לתת לצד השני להחליט לפי רצונותיו כדי שירגיש שנותנים לו מקום, ומצד שני כן לפעמים להחליט בעצמך כדי לא ליצור הרושם של אדם שלא יודע לקבל החלטות.

אבל אני מניחה שכל אדם נוטה למזג יותר מסויים. ההחלטי מול הפאסיבי/זורם.

לדעתי אין פה מה ישמח את רוב האנשים. מה שעושה טוב לאחת לא בהכרח עושה טוב לאחרת.

פשוט תיהיה מי שאתה

נכוןהפי

אני ספציפית גם לא אוהבת שגברים אומרים לי איפה להיפגש אני מעדיפה שנדבר ביחד

לכן בדרך כלל הגבר מציע 2-3 מקומותadvfb

וגם מציע אם בא לך ללכת למקום אחר.

זה הכי טוב לא?

ככה הוא גם נותן מקום למחשבה וגם נותן לך להחליט.

כמובן שמדברים "מה בא לנו" וכו'

מסכן הבחורהפי

מזה זה סיוט

מה סיוט? זה כיףadvfbאחרונה

פעם דיברתי עם בחורה פעם ראשונהadvfb

ואיך שהוא יצא שהיא לקחה קצת על עצמה את האחריות של לקבוע איפה נפגשים. והיא נלחצה מזה פיצוצים.

מה זה לקבוע מקום? זה לקחת את האחריות, אם הוא יהיה מקום טוב או לא טוב, מה יקרה שנגיע.

בנות, בכללי, הרבה יותר רגישות לדינמיקה בין אישית ולכן הם מרגישות יותר חזק את מה שקורה בדינמיקה.

גבר, ככלל, פחות מרגיש את הדינמיקה, לפחות לא בצורה כל כך חזקה ולכן פחות דרסטי לו ההשלכות השונות.

הרגישות של דייט ראשון זה שעדיין לא מכירים וצריך לתת אמון בצד השני. אם יש לך רגישות גבוהה אז זה יכול טיפה קשה לנווט את הסיטואציה הזאת ולכן מי שמרגיש טיפה יותר בנוח יכול לעזור בזה וזה יקל על הצד השני.

בדרך כלל, בנות לא חושבות "זה נשי" או "זה לא נשי" שהן עושות או לא עושות משהו. הצורת מחשבה הבסיסית שלהן היא נשית. ברמה כזו או ברמה אחרת, בדרך כזו או בדרך אחרת.

איזה שטויות נוהפי

אם הוא בא לאזור שלו החובה שלה להציע מקום

יכול להיותadvfb

אבל עדיין זה יותר כיף שהגבר מוצא מקום

שבירת לב תגובתי ודברים שרוצה לשתף התלמיד העייף

אני רוצה להגיב כאן על פוסט שרשמתי לפני כן על אכילות לב

קודם כל תודה רבה כאן לכולם על התבונות ועל החוכמה ששיתפתם בהחלט הדברים עזרו.

אני רוצה אבל לשתף אתכם משהו שאני חושב שיכול לעזור במידה כזאת ואחרת.

בסופו של דבר כל דבר משמעותי שקרה לנו בחיים אנו לומדים ממנו לטוב ולרע, ובעיקר משברים, אנחנו מכירים את עצמנו טוב הרבה יותר לאחר משברים, ובמקרה שלי אחרי פרידה משמעותית, אתה לומד את הדברים שהיו ומה גרם לקשר הזה ליפול ובוחר להשתנות ולהתעלות, אז כן אחרי שקונים מדרגה חדשה באישיות כי למדנו והפקנו לקחים עצמים, מגיע של צער מסוים, שאומר אם אני הייתי אז במצבי כיום אולי הקשר היה אחר, הדברים היו אחרים, ופה צריך להביט למעלה לשמיים לה' יתברך, אנחנו אנשים מאמינים ויודעים שהכל בהשגחה מאת ה', והכל מאתו יתברך אין כאן מקום להאריך בבטחון בשידוכים וזה שה' בפרט בעניין הזה שם את השגחתו וניהולו בעניין עד שראיתי לרב שמואליביץ' בשיחות מוסר שמבאר על מעשה בר"י בר' חלפתא והמטרוניטא, שהיא שואלת את ר"י מה עוסק הקב"ה מאז ששת ימי בראשית היינו במה ה' מגלה את עצמו בעלמו מאז בריאת העולם? והוא עונה לה בשידוכים! לכן כל שידוך הוא פלאי כל חתונה היא גילוי של ה'.

אדבר עוד נקודה, הזכרונות הטובים החוויות הטובים שחווינו, אני חושב שיש להם מטרה טובה נכון בסוף הבחורה שהייתה בדייטים בחרה שלא להמשיך ושלא לחזור בהמשך, אז ככה שהזכרון עולה אז הוא מביא איתו איזה מפח נפש, אני חושב שבסופו של דבר אפשר להגיד שזה עולה וואלה באמת היה מצחיק באותו דייט ואני יודע שזה יבוא שוב בעז"ה זה לא נגמר, זה לא כאשר היא בחרה לחתוך אז השמחה הלכה איתה, צריך להמשיך ולשמוח בחיים, וכמה דנו רבותינו במעלת השמחה ואם זה מצד הייסורין כמה חשוב לשמוח בייסורין! ולשמוח בה' ולזכור שבסוף המצב איכשהו הוא האידאלי ביותר כי ה' הוא המנהל (אחרי כמובן ההשתדלות שעשינו כמצוות בוראנו)

אני משתף בעוד עניין שאחרי שכתבתי את זה כאן, היה לי מחשבות רבות אם לשלוח לה הודעה ולנסות שוב ולבקש ממנה לחזור, כי שוב האני היום אומר שאם הייתי אז הקשר היה אחרת, אז חשבתי לשלוח הודעה עם הכל ולהגיד לה אני רוצה לחזור, אבל אני הבנתי א. אני צריך לכבד את המילה שלה שהיא אמרה שהיא לא רוצה אז ולא לחזור אחרי כמה חודשים ולשלוח שוב ב. אם אני רוצה להיות שלם ובאמת לשמוח אני חושב שזה לא כדאי עבורי כי אני לא יודע מה הסיכויים שהיא תגיד כן אחרי שהיא כבר אמרה לא לפני כמה חודשים, ואני מרגיש שאם היא שוב תגיד לא לבקשת חזרה חוזרת זה יקשה עליי לשחרר ולהמשיך הלאה בחיים כמו שאומרים, ולכן אני בחרתי פשוט לשחרר להגיד תודה לה' ולה שזה קרה ולהמשיך הלאה בחיים, האם זה אומר בהכרח שאני סגרתי את הדלת לגמרי? לא ממש לא, אם היא תשוב ביום מן הימים ותגיד לי אני רוצה שנדבר על אפשרות לחזור, אני אשקול את זה בחיוב כי בסופו של דבר היא הייתה בחורה מדהימה שעשתה לי כל כך טוב בחיים, ולא הייתה בחורה כמוה, אבל איך אומרים אני לא בונה על זה כי זה לא שייך, אך בהחלט אם היא תבקש לחזור אני אשקול זאת בחיוב.

ובקיצור כמה נקודות שאני רוצה לכתוב כאן שלמדתי במהלך הזמן:

  לאוכלים את הלב, אחי שחרר, לא הכל תלוי בך.

    אל תפחדו להוביל בקשר, לאנשים בעלי בטחון עצמי נמוך אל תפחדו להוביל בקשר לשלוח הודעה וכו' זה בסדר, כמובן צריך להיות עם יד על הדופק ולראות מה שייך ולא שייך ואיזה שלב אתם בקשר ולראות שאתם לא במקומות שונים ואתה עושה משהו שלא מתאים כעת, אך לא לפחד להוביל!

לתת את הזמן יש בחורות ובחורים שלוקח להם יותר זמן להיפתח ולהיקשר אם אתה בחור שנקשר די מהר תיזהר מלבטא את זה בשלב מוקדם יש כאלה שנלחצים מזה וגם זה עלול לסנוור את ההחלטה הכל כך חשובה האם להתחתן איתה

   לזכור לקחת את הדברים הטובים ולהמשיך הלאה בחיים ולסמוך על ה' שבע"ה יהיה טוב ובסדר והכי מדוייק.

בהצלחה!ברוקולי

אמן לכל מילה שלךניצן*אחרונה

קראתי הכל

ומחזקת אותך על הדרך שאתה עובר על מנת להצליח להשתחרר

ה' איתך והוא יעזור לך גם לצאת מהלופ הזה שהוא מורכב, הייתי במשהו דומה בקטנה ממש ואני יודעת כמה זה מורכב. ולפעמים אנחנו גם עושים צעדים שאין להם השלכה על המציאות, להנכיח את הקול הפנימי , אבל יכולים לעזור להבין שהסיפור הזה סגור

מובן לה מאליו דברים שאני עושהחצלה

לא בטוח שהכותרת נכונה, אבל העניין הוא כזה

יוצא עם בחורה מדהימה, כיף לנו ביחד בגדול יש כימיה ומשיכה. ממש תחילת קשר, דייטים בודדים. העניין הוא שמאוד מפריע לי שאני מרגיש שהרבה דברים מובנים לה מאליהם. לצורך העניין אם קונים עכשיו משהו ואני בא לשלם, מאוד חשוב לי שהיא תגיד לי שאולי היא תשלם הפעם או משהו כזה, ואז אני כמובן אסרב ואשלם בעצמי, אבל חשוב לי לדעת שזה לא מובן מאליו. או שמתקפלים וצריך לסחוב דברים או לפנות את הזבל, שלא תחכה שאני אעשה את זה אלא גם תפעל מעצמה ותפנה או תרים, כמובן שביחד, אבל פשוט לא יכול עם התפיסה שאישה היא פרינססה והגבר צריך תמיד לפתוח לה את הדלת וכו. אנחנו רק בהתחלה.

מה עושים עם דבר כזה? זה מוריד לי בקשר קצת תאמת, וזה מבאס כי בלי זה הייתי נראלי בעננים. ומצד שני שייך לדבר איתה על זה? על שותפות כזו בדייטים, שכלום לא מובן מאליו ואנחנו ביחד? לא יודע

אשמח לשמוע מכן/מכם איך אתם רואים את הדברים. אם צריך אפרט יותר.