המרצה שלי שולחת לי הודעה, אם אני יכולה לשלוח לה את המצגת שהוא חלק מפרוייקט גדול.
כי יש לה תלמידה במקום לימודים אחר שגם עושה משהו דומה , והיא רוצה להראות לה את זה כדוגמא.
עכשיו אני אוכלת את עצמי כי בתאכלס היכולות שלי, הם מתנת שמיים. ואם השם בחר שהיא תבקש את זה מימני, אז מי אני שלא אתן? ,
וגם כמו שחברות אומרות לי- "יש לך בשורה לעם" הרבה יכולים ללמוד מזה...
(ולא מתוך מקום של גאווה חס ושלום, כי הכל מאת השם, היכולות ממנו ברוך השם, אבל כן זה עושה טוב , שהכשרונות שהשם בירך אותי בהם מהווים כדוגמא.).
אבל בפנים משהו מדגדג כי זאת חתיכת עבודה שישבתי עליה.
מה עושים? לתת, לשמוח בעזרה הזאת, ולשחרר.
או לשמור ולהנות מזה בעצמי.?


