וחשבתי לשתף אותו בבחינת האומר דבר בשם אומרו.
הקשבתי לשיעור הזה על ישעיהו פרק ט
בסוף השיעור הוא אומר שפס׳ י״ט - כ בפרק הזה
וַיִּגְזֹ֤ר עַל־יָמִין֙ וְרָעֵ֔ב וַיֹּ֥אכַל עַל־שְׂמֹ֖אול וְלֹ֣א שָׂבֵ֑עוּ אִ֥ישׁ בְּשַׂר־זְרֹע֖וֹ יֹאכֵֽלוּ: (ישעיהו פרק ט פסוק יט)
מְנַשֶּׁ֣ה אֶת־אֶפְרַ֗יִם וְאֶפְרַ֙יִם֙ אֶת־מְנַשֶּׁ֔ה יַחְדָּ֥ו הֵ֖מָּה עַל־יְהוּדָ֑ה בְּכָל־זֹאת֙ לֹא־שָׁ֣ב אַפּ֔וֹ וְע֖וֹד יָד֥וֹ נְטוּיָֽה: ס (ישעיהו פרק ט פסוק כ)
מתכתבים עם הסיפור הידוע של הימין והשמאל בברכת יעקב לאפרים ומנשה. אז אם נמשיך את הכיוון הזה עוד צעד אחד, אז גם הסיומת של ״לא שב אפו ועוד ידו נטויה״ רומזת ליעקב אבינו שסירב להשיב את ידיו ולהחליף אותם ״ויתמך יד אביו להסיר אתה…וימאן אביו״ (בראשית פרק מח פס׳ י״ז-י״ט) כלומר, ידו נשארה נטויה כבתחילה.

