אתה לא אמור לחנך את ההורים שלך.

עצם המחשבה שאתה אמור לעשות כך היא לא נכונה, ועצם המחשבה שהם מתנהגים בצורה לא נכונה היא בעייתית. הדבר הנכון הוא לחשוב דברים חיוביים על ההורים שלך, ואם יש מחשבות שליליות להשתמש בהן רק לטובה ("הוא אמר לי את הדבר הלא נעים הזה רק בגלל הטבע הבעייתי שלו אבל הוא התכוון לטובה")

@ילדה של אבא, אכן מדובר בהורים שומרי תורה ומצוות, ב"ה....

@ultracrepidam, אשמח להבין מדוע עצם המחשבה שהם מתנהגים בצורה לא נכונה היא בעייתית. וודאי שלהשתמש בהן לטובה, זה אין ספק, אבל עצם ההנחה שיש דבר מסויים שאני חושב שההורים שלי צריכים להשתפר בו, לא הבנתי מדוע זה בעייתי. אשמח שתסביר. תודה רבה.

כיבוד ומורא אב ואם הוא ציווי על התנהגות, אבל בוודאי ראוי שההתנהגות תהיה אותנטית ושהכבוד יהיה גם במחשבה.

אם אתה משקיע משאבים (זמן והתבוננות) במחשבות שליליות על ההורים שלך, זה נוגד את הכבוד אליהם (זה לא אסור כנראה אבל זה כמו שתשב ותחשוב כמה אתה לא אוהב לשמור שבת. האם זה "שמור וזכור את יום השבת לקדשו"? יש כאן חיבוב מצוה? עבודת ה'?).

ברור שכאשר זה נוגע לשאלה איך להתנהג, תעשה את מה שבעיניך נכון, אל תחקה את ההורים. אבל במחשבות עליהם ראוי לחשוב מחשבות חיוביות.

אגב כל זה רק מצד המצווה שאתה מחויב אליהם.

זה נכון במידה מסוימת גם כלפי כל אדם.

אבל אין ציווי לא להבין שיש גם ביקורות. כמו שהרב זצ"ל כותב באורות ישראל פרק ד' פסקה ג': "ג. האהבה הגדולה, שאנחנו אוהבים את אומתנו, לא תסמא את עינינו מלבקר את כל מומיה, אבל הננו מוצאים את עצמיותה, גם אחרי הבקורת היותר חפשית, נקיה מכל מום. כולך יפה רעיתי ומום אין בך". העובדה שאנחנו צריכים לאהוב את עם ישראל אינה סותרת את העובדה שאנחנו יודעים שיש לו גם פגמים בחיצוניותו ובהופעתו, ויש קלקולים ודברים שצריכים לתקן. לגבי שבת, בוודאי ששבת היא מציאות רוחנית שלימה, ולכן לא שייך לדבר על פגמים שלה, אבל עם ישראל שמופיע בעולם הזה דבק בו יצה"ר שהוא ההעדר שהוא החסרון שמוליד כל מיני דברים לא טובים, וכן ההורים של האדם שגם להם יש יצה"ר. אני לא רואה הבדל בין המחשבה לבין ההתנהגות, אם אני מתנהג אחרת כי אני חושב שההתנהגות הראויה זה אומר שאני גם חולק עליהם במחשבה, ולא שייך לפי ענ"ד לעשות חילוקים בין המחשבה לבין המעשה. כמובן, גם הביקורת נובעת מאהבה ומהערכה ומכבוד ולא סתם מזלזול ומראיית הרע שלהם, אלא הסתכלות כוללת על כל הטוב שמתוכה אפשר גם לשים לב לפגמים. דווקא הגדלות מביאה לשים לב יותר לפגמים, כמו דברי חז"ל שיצה"ר מתגרה ביותר בישראל ובת"ח, ששמעתי על זה משל, כמו בגדים לבנים, משום שהם לבנים ונקיים, שמים לב יותר לפגמים....

לא אמרתי לחשוב שאין בעיות

אמרתי לא לחשוב על הבעיות

אלא להתמקד בחיובי ולהתעלם מהשלילי בעיניך

(בנוסף לענווה הנדרשת ולהבנה שיכול להיות שהם צודקים בסופו של דבר)

אם אין מה לעשות עם הבעיות מסכים שצריך לא להסתכל עליהן כל הזמן, אבל אם יש אפשרות לתקן את הבעיות עדיף להציף אותן ולטפל בהן, לדעתי.

(במקרה הזה אני בטוח שאני צודק, ויש מצב שכשאגיד להם הם יודו לי, גם אם ייקח זמן, ויבינו שטעו. אבל יכול להיות שהם יישארו בתפיסה שלהם גם אחרי שאעיר להם....וודאי שבאופן כללי צריך ענווה והתבטלות וכשאני לא בטוח שאני צודק צריך לזכור שאולי אני טועה. גם אם אני בטוח שאני צודק, זה לא סותר את העובדה שאני מכיר את המקום של אותה הסתכלות ומבין שיש לה מקום וגם היא טובה במינון הנכון בסופו של דבר, אפילו אם אינה אמת, ולכן אני יכול לכבד את דעתם אפילו אם אני חושב שהיא לא נכונה...)

ביחס לעניין הזה?

אם כן - אז עוף על זה.

אם לא - אז למה לעשות את זה בכלל?

לכן אני מתלבט....

יישר כוח על התגובה!

אם זה היה אדם אחר שהוא לא ההורים שלך, היה מן הסתם חשוב לך פחות.. לא? אבל יש גם משותף..

מה האחריות שלך ביחס להורים שלך? אני חושב שיש לך אחריות אבל זאת הזדמנות לחשוב מה גבולת הגזרה שלה.

בכללי, זה גם יכול להיות מעניין על איזה רגש זה יושב אצלך ומה היחס שאתה רוצה לאמץ ביחס להוריך, גם ביחס למגרעות שלהם או לחוסר הסכמה ביניכם.

לא הבנתי. יש אמת אחת, ולפי דעתי שזה מה שנכון, אז זה נכון. אני יכול להבין שיש מישהו שחולק, אבל לפי דעתי זה נכון ויכול להיות שאשכנע אותם.

מדוע אתה כ"כ בטוח שהם לא ישתנו?

כתבת טוב

נכון שהאמת הזאת רחבה ויש לה כמה אפשרויות, אבל בהחלט אפשר לומר שיש אפשרויות שוודאי פסולות. נגיד לדוגמא, להגיד רק "כן" לילד לא משנה מה הוא שואל, לא משנה למי, זה לא חינוך טוב (עיין ערך "אבשלום", "ולא עצבו אביו מימיו"). ובנוסף לכך, אחרי שמכירים מישהו ספיציפי, אפשר להגיד דברים מסויימים שוודאי שלא נכונים לגביו מבחינה חינוכית.

לגבי הדוגמא שהבאת, וודאי שלא נכון להגיד לו שאני יכול להחליף אותו, אבל אולי במצבים מסויימים נכון להגיד לו הערה איך לשפר את החינוך שלו. יכול להיות שגם לא נכון להשוות בין רב לבין הורה, אבל זה כבר דיון אחר שאין לי דעה בו. אם אגיד בצורה נעימה ועדינה את דעתי במשהו מסויים שלדעתי ההורה/הרב שוגה בו, הגיוני מאוד שיקבל, וגם אם לא יקבל לגמרי, זה יוסיף לו נקודה למחשבה והתבוננות ויכול להיות שישנה מעט את דרכיו.

ברור לי, חשוב לי לחדד את הדברים כמו שצריך. דהיינו, חשובה לי האמת. לא נראה לי שזה משום שחשובה לי האמת ושהדברים יהיו מדוייקים, אלא כדי שלא יהיו מזה פגיעות ודברים לא טובים, ופשוט בא לי שלהורים שלי יהיה טוב, כי גם הם סובלים מזה. אבל וודאי שאקח את זה כנקודה למחשבה, תודה רבה.

לא, הם לא מודעים לכך.

יעזור מעכשיו, אם זה היה רק כלפי העבר אכן לא הייתי מתערב.

אחלה, תודה רבה, פסח שמח וממש תודה על הדיון פה, עזר לי ממש!

1. תודה, אשריך!

אחלה, תודה רבה! יישר כוח!

תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים

באיזה הקשר זה פורום? 

מי ששם בפורומים אלה מי שנחלשו רוחנית והתדרדרו לפורומים. אצלנו, החזקים לא משוטטים בדברים כאלה באינטרנט וממילא לא תראה מקבילה.

זו פרשנות בלבד.

לדעתי, לאדם הממוצע טלפון ב-1,000 ש"ח (מהדור האחרון של שיאומי למשל) יכול לספק את כל הצרכים +++. 

אבל אם למשל חשוב לך מצלמה מעולה, כזאת שתאפשר לך לפתח את התמונות שצילמת בלי שיראו שזה צולם בטלפון (כלומר בלי פיקסולים, מריחות וטשטושים), אז המחיר כבר קופץ פי כמה...

נתונים נוספים שאם הם חשובים לך, יכולים להשפיע על המחיר: עמידות למים ואבק, בהירות מסך (לנוחות צפייה באור שמש), עמידות לנפילות, זיכרון RAM (ככל שגבוה יותר - הטלפון יוכל לשרוד יותר משימות גם בלי להאט ולהיתקע), קליטה של דור 5 (מאז שיש לי דור 5 - אני כבר לא מחפש WIFI באף מקום, כי האינטרנט שלי במכשיר יותר מהיר מרוב הרשתות הביתיות), אפשרות לסים וירטואלי (בשביל להתחבר לחברות סלולר בלחיצת כפתור בלי צורך בסים פיזי, כולל למשל אם רוצים חבילת גלישה בחו"ל כמעט בחינם), טעינה מהירה, סוללה חזקה...

מכשיר שמצטיין בכל מה שכתבתי עכשיו, כנראה יעלה לפחות 3,000 ש"ח. אבל מי שלא חייב את כל התכונות האלה, בהחלט יכול לקנות מכשיר פשוט יותר.

נקודה למחשבה: מכשיר פשוט של היום שעולה רק 1,000 ש"ח, הרבה יותר משוכלל ומתקדם ממכשיר דגל שעלה לפני 5 שנים 3,000 ש"ח.

הכל תלוי מה תרצי לעשות עם זה

לאחרונה קולגה רכשה את הדגם האחרון של אייפון הכי טוב.

עלה 7000+

שאלתי אותה מה הצורך, היא הסבירה שהיא מצלמת הרבה סרטונים לפרסום העסק שלה והיא חייבת שזה יהיה הכי טוב שיש

לעומת זאת.

אצלי התכונה הכי חשובה במכשיר סלולרי זה אינפרא אדום. לצורך שליטה במזגנים במקום עבודתי. לכן חיפשתי דווקא את התכונה הזאת. 

כי זה יכול להיות כלי זניח שאת לא נוגעת בו כמעט וזה יכול להיות מרכז היום שלך ללימודים / עבודה וכאלה.

אם למשל את מצלמת ועורכת סרטונים זה גם שיקול ובגלל זה כדאי לחשוב עם עצמך מה הפונקציות שחשובות לך ומה התקציב.

זה תלוי למה את משתמשת...

וגם לכל חברה ודגם יש יתרונות וחסרונות

אני מציע לך אם את באמת פחות מבינה ומכירה את העולם הזה של מפרטים של פלאפונים וההבדלים ביניהם

אז פשוט תכתבי מה השימושים שאת עושה בפלאפון וכמה מהם במקביל

אם בא לך אז יכולה גם לומר איזה מכשיר יש לך עכשיו ומה את מרוצה ולא מרוצה ממנו ככה יהיה מקום להשוואה וידעו לתת לך יותר מדויק

אם יש לך גם חברה של פלאפונים שאת רוצה רק מהם אז תכתבי

מכשירי ביניים (1500+) מספיקים לדעתי לרוב השימושים. אני עצמי מסתפק במכשיר ביניים שקניתי בפסח של 2021 ועבר מאז קצת שדרוגי תוכנה קצת יותר מורכבם (כן, בניתי לו רום !). הוא אחלה ומשרת אותי יפה לבינתיים.

נמחקה לי כל היסטורית הצטאים בווצאפ במכשיר *הישן* .. ואחרי דו שיח ארוך עם הצאט GPT/גמיני נראה שאין לי שום גיבוי... מצד שני אם להיות רציונלית מה כבר איבדתי? הודעה ממשהי מהעבודה שמארה לי כמה אני מיוחדת.. נראלי נחיה.. 

שלך באופן שוטף 

זה מונע מהמצב להדרדר למקומות לא נעימים.

יש צד טוב שאפשר להתבטא ככה, כשאתה ממש לא מול השני.

השיקול שלך מאוד רציני, וזה יכול למנוע הרבה דברים לא נעימים.

קשה להכריע.

ברור לי, צריך להיזהר מאוד במה שכותבים, אבל אולי לא יותר מדי.

אתה שואל כמה היינו מוכנים לשלם בכדי שיצנזרו לנו סרטים? אם גוי היה עושה את זה.. הייתי משלם הרבה.

בטח לא 2 שקל..

במקום לצנזר ולשפר את בעיות הצניעות בעיתונות החילונית, יש עיתונות המותאמת לציבור הדתי.  

נראה לי מוזר לצרוך תוכן ומדיה עם בעיות צניעות גם אם יש מי שיחתוך וידביק וינקה את מה שמפריע. 

ולא רק מצנזר בקטע של להסתיר, אז אולי יש בעיה אחרת של עצם הסרט והתוכן שלו. זה כבר דבר אחר..

יש גם בעיה של אלו שצופים כדי לסנן, אבל אולי אתה מתכוון אם איזה אלגוריתם.

מדובר כמובן על סרטים או סדרות שבגדול הן 'נקיות', אבל לפעמים יש פתאום כמה שניות של בעיה.

הסינון מתבצע ע"י AI ולא ע"י שום אדם יהודי וכד'.
השאלה הייתה האם מבחינתכם הייתם משקיעים סך מסוים שעבור כל סרט או פרק שאתם צופים - תוכלו לשים אותו בתוכנה שתעבור על כולו ותחתוך את המקומות הבעיתיים.

גם מבחינה רעיונית אז כן

אבל הרבה פעמים סרטים אפילו בלי קשר לחוסר צניעות לא תואמים את הלך הרוח של יהודי.

נ.ב

המטרה של סרטים היא לא לשרוף את הזמן או להוות ריגוש אלא ללמד דרך חוויה

כי זה גם ככה מחנך מהדלת האחורית... אז צריך לראות שזה עונה גם על זה 

וזה מסובך, לכן הפיתרון הוא כמו שכתב @פ.א. 

סרט זו חוויה חזקה ולכן זה כלי שאפשר לרתום אותו לקדושה את לא חושבת?

לשעתיים מטרדות היום יום, מלחצים ודאגות.

הולכים לקולנוע או צופים בבית בסרט, יוצאים להצגה,  כדי להכנס לזמן קצר לעולם אחר.  ההפוגה הזו מעניקה למוח "מנוחה" מרעשי הרקע של המציאות.

לפעמים אנחנו נהנים אפילו מסרטים שגורמים לנו לפחד או לבכות. זה קורה כי המוח שלנו יודע שזה "רק סרט" 🙃

מי מחפש לקבל שעת חינוך בצפייה בסרט?

לשם כך יש שיעורים ולימודים.

סרט הרבה מחצין דברים ומציג אותם בדו מימד ולפעמים תלת מימד חזותי

יש נושאים יפים וחשובים שמעבירים אותם בסרט,

עדיין הדיבור ןהעומק שבשיח או לימוד אמיתי מתוך ספר, נותן מימד אחר שא"א להעביר בצורה שטחית וצבעונית

נראלי שמסר או תוכן אמיתי או רעיון זה דבר שצריך עיבוד או שיח עמוק, לא דרך רדודה

שתעביר אותו

או תתיימר לחנך איתו  

בסרט יש יתרון שאין בלימוד מספר וכן להיפך.

זה כמו סיפור רק בצורה משודרגת וחיה יותר. בעיניי אין רע בלשלב... כל עוד הסרט חיובי.

ולאו דווקא בתור שעת לימוד, גם בשביל העשרה.

בין אם תרצה ובין אם לא הסרט מעביר מסרים, ובצורה הכי חזקה שיש... שאגב המטרה שאתה מתאר לענ"ד לא אידאלית בכלל. זה לברוח מהמציאות. אבל אם כבר, אז לפחות שיהיה משהו יחסית מועיל ולא מזיק. (מסייגת שאין בעיה בעיניי שיציאה לסרט תהיה שעת בילוי מדי פעם, אבל שוב שזה יהיה סרט חיובי)

בניגוד למדיום ויזואלי שבו הכל מוגש לנו "מוכן", הקריאה דורשת מאיתנו להיות שותפים ליצירה. כששוקעים בספר טוב ומעניין, אנחנו בונים בדמיון שלנו את הדמויות, את תיאור המקומות, המוח שלנו הוא זה שמפיק את הסרט מהמילים הכתובות. וממש נכנסים למציאות המתרחשת בספר, ומתנתקים זמנית מהמציאות סביבי בזמן שאני שקוע בספר.  

וכשעוצרים באמצע קריאת ספר וחוזרים אליו כעבור יום/יומיים, שוב צריך להכנס למציאות המדומיינת של העלילה. 

סרט יכול למלא בהשראה, להעשיר וללמד כמו ספר, אבל אם המטרה היא להסיח את הדעת מהמציאות אז משהו במציאות לא תקין. אלו שתי מטרות שונות. לא קוראים או צופים רק בשביל להפעיל את הרגש ולכבות את השכל... מסכים?

וככה גם מספר טוב.

נראה לי מרחיק לכת להגדיר יציאה לסרט שנהנים ממנו, ובעקבות כך התנתקות לשעה/שעתיים, כבריחה מן המציאות. 

כי המטרה מוגדרת, כמו שמכניסים מנוחה בלו"ז אבל זה לא מה שהיה נשמע שאמרת. חוץ מזה גם בילויים צריכים להיות כשרים, ותאמין לי שאין בזה אמצע בד"כ... או שזה חיובי וממלא, או שזה מוריד.

אכן אפשר היה להבין ממני משהו אחר ממה שהתכוונתי

אז אני בא להדגיש שאני מדבר על יציאה לבילוי מידי פעם כדי להינות מהפנאי ולא כדי לברוח ממציאות חיים, מצרות ובעיות. 

אין לי "מקום" בעולם... אני כאן כל רגע שה' מחליט שאהיה כאן, כל רגע מחדש. 

שליחה, כל מה שיש לי זה מה', ממה שהוא נותן לי משתדלת לתת.

אחרים רואים את מה שאני באמת מכוונת. כשאני מצליחה באמת לכוון ולהיות בתודעה של מה שכתבתי לפני- אנשים רואים את זה, זה ממש כאילו "שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". יראת כבוד כזו.

אבל לא תמיד אני ככה, וכשאני פועלת ממניעים אגואיסטים זה ניכר.

אין לנו תפקיד אחד בעולם חוץ מלעשות את רצון ה' ולהתקרב אליו.

וזה כן בא ביחד עם מודעות עצמית, לראות מה הכלים שה' שם לך.

אם זה יכולת לשמח אנשים, אם זה לימוד שאתה צריך להפיץ... מבינים את זה לפי מה שקורה איתך, אתה יודע במה אתה טוב, ועדיין כל פעם ה' שם אותך בסיטואציה אחרת, כל רגע בפני עצמו. 

יכול להיות שאתה אדם תוסס ואתה יודע איך להשתמש בזה לטוב אבל עכשיו ה' רוצה אותך בפקק ולראות איך אתה מגיב ואם תתעצבן. זה מלא דברים. המגמה היא אחת.

היא הדרך, לא המטרה. 

מי שמתקבע על התכונה שבעיניו היא התפקיד שלו עלול לחטוא לעיקר.

כי תמיד חשבתי שכישרון ויעוד קשורים זה לזה.

תוכלי לבאר את כוונתך?

ברור לי מאד

לעשות טוב לעצמי ולאחרים

ללמוד ולהשתפר מיום ליום

אני לא מוטרדת ממה אנשים אחרים חושבים על התפקיד שלי

את התפקיד שלי רק אני קובעת ושאחרים יתעסקו בתפקידים שלהם

יעוד של כל מי שרוצה בזה

לא רואה צורך לתחום את תפקידי לתחום מסוים 

בסוף, זה תלוי במינון של כמה אתה צורך. כי אם תגזים אתה בסוף תמצא את עצמך בחמש לפנות בוקר מתעורר ליד פח זבל עם גרביים שהם לא שלך.

ככה זה בחיים. צריך לקבל אותם כמו שהם. כל ניסיון להתכחש להם נועד לכישלון. כי מה הם החיים אם לא צבר אירועים שמפריעים לנו לישון?

אבל בסוף מה יקרה איתי בפועל זה רק ה' יודע ומוביל

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים