אתה לא אמור לחנך את ההורים שלך.

עצם המחשבה שאתה אמור לעשות כך היא לא נכונה, ועצם המחשבה שהם מתנהגים בצורה לא נכונה היא בעייתית. הדבר הנכון הוא לחשוב דברים חיוביים על ההורים שלך, ואם יש מחשבות שליליות להשתמש בהן רק לטובה ("הוא אמר לי את הדבר הלא נעים הזה רק בגלל הטבע הבעייתי שלו אבל הוא התכוון לטובה")

@ילדה של אבא, אכן מדובר בהורים שומרי תורה ומצוות, ב"ה....

@ultracrepidam, אשמח להבין מדוע עצם המחשבה שהם מתנהגים בצורה לא נכונה היא בעייתית. וודאי שלהשתמש בהן לטובה, זה אין ספק, אבל עצם ההנחה שיש דבר מסויים שאני חושב שההורים שלי צריכים להשתפר בו, לא הבנתי מדוע זה בעייתי. אשמח שתסביר. תודה רבה.

כיבוד ומורא אב ואם הוא ציווי על התנהגות, אבל בוודאי ראוי שההתנהגות תהיה אותנטית ושהכבוד יהיה גם במחשבה.

אם אתה משקיע משאבים (זמן והתבוננות) במחשבות שליליות על ההורים שלך, זה נוגד את הכבוד אליהם (זה לא אסור כנראה אבל זה כמו שתשב ותחשוב כמה אתה לא אוהב לשמור שבת. האם זה "שמור וזכור את יום השבת לקדשו"? יש כאן חיבוב מצוה? עבודת ה'?).

ברור שכאשר זה נוגע לשאלה איך להתנהג, תעשה את מה שבעיניך נכון, אל תחקה את ההורים. אבל במחשבות עליהם ראוי לחשוב מחשבות חיוביות.

אגב כל זה רק מצד המצווה שאתה מחויב אליהם.

זה נכון במידה מסוימת גם כלפי כל אדם.

אבל אין ציווי לא להבין שיש גם ביקורות. כמו שהרב זצ"ל כותב באורות ישראל פרק ד' פסקה ג': "ג. האהבה הגדולה, שאנחנו אוהבים את אומתנו, לא תסמא את עינינו מלבקר את כל מומיה, אבל הננו מוצאים את עצמיותה, גם אחרי הבקורת היותר חפשית, נקיה מכל מום. כולך יפה רעיתי ומום אין בך". העובדה שאנחנו צריכים לאהוב את עם ישראל אינה סותרת את העובדה שאנחנו יודעים שיש לו גם פגמים בחיצוניותו ובהופעתו, ויש קלקולים ודברים שצריכים לתקן. לגבי שבת, בוודאי ששבת היא מציאות רוחנית שלימה, ולכן לא שייך לדבר על פגמים שלה, אבל עם ישראל שמופיע בעולם הזה דבק בו יצה"ר שהוא ההעדר שהוא החסרון שמוליד כל מיני דברים לא טובים, וכן ההורים של האדם שגם להם יש יצה"ר. אני לא רואה הבדל בין המחשבה לבין ההתנהגות, אם אני מתנהג אחרת כי אני חושב שההתנהגות הראויה זה אומר שאני גם חולק עליהם במחשבה, ולא שייך לפי ענ"ד לעשות חילוקים בין המחשבה לבין המעשה. כמובן, גם הביקורת נובעת מאהבה ומהערכה ומכבוד ולא סתם מזלזול ומראיית הרע שלהם, אלא הסתכלות כוללת על כל הטוב שמתוכה אפשר גם לשים לב לפגמים. דווקא הגדלות מביאה לשים לב יותר לפגמים, כמו דברי חז"ל שיצה"ר מתגרה ביותר בישראל ובת"ח, ששמעתי על זה משל, כמו בגדים לבנים, משום שהם לבנים ונקיים, שמים לב יותר לפגמים....

לא אמרתי לחשוב שאין בעיות

אמרתי לא לחשוב על הבעיות

אלא להתמקד בחיובי ולהתעלם מהשלילי בעיניך

(בנוסף לענווה הנדרשת ולהבנה שיכול להיות שהם צודקים בסופו של דבר)

אם אין מה לעשות עם הבעיות מסכים שצריך לא להסתכל עליהן כל הזמן, אבל אם יש אפשרות לתקן את הבעיות עדיף להציף אותן ולטפל בהן, לדעתי.

(במקרה הזה אני בטוח שאני צודק, ויש מצב שכשאגיד להם הם יודו לי, גם אם ייקח זמן, ויבינו שטעו. אבל יכול להיות שהם יישארו בתפיסה שלהם גם אחרי שאעיר להם....וודאי שבאופן כללי צריך ענווה והתבטלות וכשאני לא בטוח שאני צודק צריך לזכור שאולי אני טועה. גם אם אני בטוח שאני צודק, זה לא סותר את העובדה שאני מכיר את המקום של אותה הסתכלות ומבין שיש לה מקום וגם היא טובה במינון הנכון בסופו של דבר, אפילו אם אינה אמת, ולכן אני יכול לכבד את דעתם אפילו אם אני חושב שהיא לא נכונה...)

ביחס לעניין הזה?

אם כן - אז עוף על זה.

אם לא - אז למה לעשות את זה בכלל?

לכן אני מתלבט....

יישר כוח על התגובה!

אם זה היה אדם אחר שהוא לא ההורים שלך, היה מן הסתם חשוב לך פחות.. לא? אבל יש גם משותף..

מה האחריות שלך ביחס להורים שלך? אני חושב שיש לך אחריות אבל זאת הזדמנות לחשוב מה גבולת הגזרה שלה.

בכללי, זה גם יכול להיות מעניין על איזה רגש זה יושב אצלך ומה היחס שאתה רוצה לאמץ ביחס להוריך, גם ביחס למגרעות שלהם או לחוסר הסכמה ביניכם.

לא הבנתי. יש אמת אחת, ולפי דעתי שזה מה שנכון, אז זה נכון. אני יכול להבין שיש מישהו שחולק, אבל לפי דעתי זה נכון ויכול להיות שאשכנע אותם.

מדוע אתה כ"כ בטוח שהם לא ישתנו?

כתבת טוב

נכון שהאמת הזאת רחבה ויש לה כמה אפשרויות, אבל בהחלט אפשר לומר שיש אפשרויות שוודאי פסולות. נגיד לדוגמא, להגיד רק "כן" לילד לא משנה מה הוא שואל, לא משנה למי, זה לא חינוך טוב (עיין ערך "אבשלום", "ולא עצבו אביו מימיו"). ובנוסף לכך, אחרי שמכירים מישהו ספיציפי, אפשר להגיד דברים מסויימים שוודאי שלא נכונים לגביו מבחינה חינוכית.

לגבי הדוגמא שהבאת, וודאי שלא נכון להגיד לו שאני יכול להחליף אותו, אבל אולי במצבים מסויימים נכון להגיד לו הערה איך לשפר את החינוך שלו. יכול להיות שגם לא נכון להשוות בין רב לבין הורה, אבל זה כבר דיון אחר שאין לי דעה בו. אם אגיד בצורה נעימה ועדינה את דעתי במשהו מסויים שלדעתי ההורה/הרב שוגה בו, הגיוני מאוד שיקבל, וגם אם לא יקבל לגמרי, זה יוסיף לו נקודה למחשבה והתבוננות ויכול להיות שישנה מעט את דרכיו.

ברור לי, חשוב לי לחדד את הדברים כמו שצריך. דהיינו, חשובה לי האמת. לא נראה לי שזה משום שחשובה לי האמת ושהדברים יהיו מדוייקים, אלא כדי שלא יהיו מזה פגיעות ודברים לא טובים, ופשוט בא לי שלהורים שלי יהיה טוב, כי גם הם סובלים מזה. אבל וודאי שאקח את זה כנקודה למחשבה, תודה רבה.

לא, הם לא מודעים לכך.

יעזור מעכשיו, אם זה היה רק כלפי העבר אכן לא הייתי מתערב.

אחלה, תודה רבה, פסח שמח וממש תודה על הדיון פה, עזר לי ממש!

1. תודה, אשריך!

אחלה, תודה רבה! יישר כוח!

וה-4 לא ברור

בפרשה הם היו בחברון.  

לא בקרית ארבע. 

קרית ארבע זה השם השני של חברוןף לפי התורה והנך

3 ילידי הענק, הם לא ראו את אבא שלהם?

חוץ מלצייר את תלמי יווני עם תלמים

יכולתי כבר לבקש? ג'לביה?

כמו שרואים מציורי יהודים בלכיש מבית ראשון, מנינוה.

כאפיה זה כנראה רק למדבר ערב שם השמש חזקה יותר ולא רוצים להשרף בעורף

@משה  אולי תרצה להשתמש בזה

לכל מיני שטויות מצחיקות

רוצה לקרוא?

זו הסקיצה השניה או השלישית (אשמח להערות והארות... לשיפור)

ילדה קטנה שבתוכי 

אל תעלבי אל תיפגעי

אני צריך אותך כמו מים 

בואי נשב בחוץ מול זריחת השמיים

אני צריך אותך אותך כמו שאת צריכה אותי

ואם בלילה תבכי תייבבי

אבוא ואתן לך חיבוק אמיתי

חיי חסרי כל אור בלעדייך

וחייך מסוכנים מאד בלעדיי

אני צריך את ליבך שתהיי מנועי

את צריכה את ראשי שאכוון את דרכך

נכתב בעת חיכוך נפש ונשמה. רוח וגשם. שכל ולב.

באמת, לרוב שולט עלי אדם ממין זכר שופע ביטחון עצמי ליצן חסר תקנה, אבל יודע להיות רציני, לפעמים בדיכאון (משתדל שלא יראו את זה), חבר טוב ואוהב מאוד. מחפש כל הזמן, ופילוסוף בלתי פשרן... הייתי קורא לאישיות שלו טיגריס, בודד פראי בלתי ניתן לאילוף, אבל כשמישהו נכנס לו ללב אז הוא בפנים. נקודה.

ולפעמים לוקחת עלי שליטה ילדה קטנה חסרת ביטחון, שבקושי מעזה לספר בדיחות כי אולי מישהו יצחק עליה... רוצה רק את הפינה שלה ושקט... אוהבת לקרוא, יכולה להתרכז ב3 דברים ביחד (ובגלל הפיצול קשב שלה גם לחשוב על שני דברים בו זמנית ממש...). לאישיות זו הייתי קורא תמנון. חכמה, ביישנית עושה הרבה...

כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם

חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד

עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')

אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב

נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו

תודה💖

העניין שלו

זה הבעיה עם בנים,

לבנות הכי קל לקנות מתנות

בטח שיש דברים שמעניינים בנים. הוא רגיל? הוא חנון?

לקנות לו בהקשר הזה

הוא די רגיל, טיפה חנון...

מעבדת AI

ארון תקשורת לAI

שרת אחסון לAI

אני עדיין לא אחות של @משה 

ספר דווקא אחלה רעיון רק הילד בצבא ואין לו זמן לקרוא

תודה על הרעיונות🙏

ספר עם פתק החלפה.

אבל זה באמת לפי האדם...

אבל חשבתי או לקנות משהו פיזי, שישאר איתה וישמש להמשך (והרעיון הראשון היה מזוודה/תיק).

וגם לעשות איזה ערב משפחתי כלשהו ל'ברכת הדרך', רק אין לי רעיון מה עושים בערב הזה...

איך היא תצטרך לנסוע ולהתנייד, תדירות החזרה הביתה.  

בתחבורה ציבורית מסודרת, אוטובוסים ורכבות, מזוודה על גלגלים יותר נוחה מתיק ענק על הגב.

יש עדיין בנות עם תיקים ענקיים, אבל יש הרבה מאוד, ואולי הרוב לדעתי האישית, עם מזוודות.  

מי שחוזרת כל שבוע הביתה, צריכה משהו גדול להתארגנות ההתחלתית אך לנסיעות השבועיות תיק קטן.  

מי שחוזרת הביתה רק פעם בכמה שבועות, בגלל אופי השירות, ברור שתצטרך משהו גדול מאוד בנפח.   

אם יש שם מזרן נוח? נקי?

כנ"ל שאר הדברים.

ואם הכל טוב שם

מה היא אוהבת?

יש לה תחביבים?

ותמיד אפשר לקנות מכונת גלידה לדירה

זה נראה לי פינוק נחמד