שהוא עובד השם, אבל בדרך מאוד פנימית ועמוקה ומתוקה מסוג שהמגזר שלי חסר אותו.
אבל באמת חסר, זה לא שלא ניסיתי.
נסיתי ונפגשתי עם בחורים מהמגזר שלי וזה פשוט לא. חוץ מהרקע המשותף, כל השאר מאוד רחוק.
וגם כאלה שלא, תמיד זה נגמר אחרי פגישה שתיים, כמעט תמיד מצידי ולא כי אני פוסלת על שטויות,
פשוט כי אני במודעות גבוהה ובדרך כלל אני מבינה מהר מה הסגנון של הבחור שמולי ואפילו שהוא עוד לא קלט אותי מספיק, אני מספיק מודעת כדי להגיד לעצמי שעוד פגישה שתיים כשהוא יקלוט הוא לא ירצה פשוט וחבל לבזבז לשנינו את הזמן.
היום מיום ליום, אני מבינה שבחורים ממגזרים אחרים פשוט לא רוצים אותי. לא רק כפרשנות שלי, אלא אפילו עוד בשלב ההצעה. פשוט ככל שעובר הזמן יותר ויותר הצעות יורדות מצד הבחור בלי לתת הזדמנות אפילו.
(באופן מובן ומוצדק לגמרי, יכולה להעיד שאף אחד מהאחים שלי לא היה רוצה מישהי שאוהבת את העבודת השם והסגנון שלהם אבל לא מכירה ומבינה כלום מההוויה ודרך החיים של המגזר שלהם)
וזהו, לא יודעת לאן הולכים עם ההבנה הזאת.
אם זה היה משהו חיצוני, או תכונה פחות קריטית,
אם עבודת השם לא הייתה משהו כל כך משמעותי ומרכזי בחיים שלי, בטח כבר הייתי מתפשרת על מישהו מהמגזר שלי שחסר את זה.
אבל זה כל כך המון בשבילי, זה אני. זה הבית שלי.
זה לא משהו שמתפשרים עליו.
לא יודעת אם יכול להיות לזה פיתרון,
אבל לפחות ניסיתי.
אם יש מישהו שיש לו משהו מחכים לומר בנושא אשמח לשמוע, באמת.
אבל באמת חסר, זה לא שלא ניסיתי.
נסיתי ונפגשתי עם בחורים מהמגזר שלי וזה פשוט לא. חוץ מהרקע המשותף, כל השאר מאוד רחוק.
וגם כאלה שלא, תמיד זה נגמר אחרי פגישה שתיים, כמעט תמיד מצידי ולא כי אני פוסלת על שטויות,
פשוט כי אני במודעות גבוהה ובדרך כלל אני מבינה מהר מה הסגנון של הבחור שמולי ואפילו שהוא עוד לא קלט אותי מספיק, אני מספיק מודעת כדי להגיד לעצמי שעוד פגישה שתיים כשהוא יקלוט הוא לא ירצה פשוט וחבל לבזבז לשנינו את הזמן.
היום מיום ליום, אני מבינה שבחורים ממגזרים אחרים פשוט לא רוצים אותי. לא רק כפרשנות שלי, אלא אפילו עוד בשלב ההצעה. פשוט ככל שעובר הזמן יותר ויותר הצעות יורדות מצד הבחור בלי לתת הזדמנות אפילו.
(באופן מובן ומוצדק לגמרי, יכולה להעיד שאף אחד מהאחים שלי לא היה רוצה מישהי שאוהבת את העבודת השם והסגנון שלהם אבל לא מכירה ומבינה כלום מההוויה ודרך החיים של המגזר שלהם)
וזהו, לא יודעת לאן הולכים עם ההבנה הזאת.
אם זה היה משהו חיצוני, או תכונה פחות קריטית,
אם עבודת השם לא הייתה משהו כל כך משמעותי ומרכזי בחיים שלי, בטח כבר הייתי מתפשרת על מישהו מהמגזר שלי שחסר את זה.
אבל זה כל כך המון בשבילי, זה אני. זה הבית שלי.
זה לא משהו שמתפשרים עליו.
לא יודעת אם יכול להיות לזה פיתרון,
אבל לפחות ניסיתי.
אם יש מישהו שיש לו משהו מחכים לומר בנושא אשמח לשמוע, באמת.
