
ניסיתי לטשטש טיפה פרטים כדי שלא יזהו, מקווה שהדילמה ברורה מספיק..
ב"ה זכיתי שהציעו לי להשתתף בפרויקט גדול שנה הבאה שאפשר לומר שכל החיים חיכיתי לו, פרויקט אידאלסטי שממש משקף את מי שאני וכולו תורה, חסד וציונות.
רק בעיה אחת, כל מי שהולך לפרויקט הזה הוא לא מהחברים הטובים ביותר שלי בישיבה ואנחנו לא ממש מתחברים.. וכל החברים נשארים, יחד עם הר"מים והמסגרת העוטפת והמוכרת של הישיבה.
זה בעצם לעבור לבד לפרויקט שידרוש ממני הרבה ולהכנס לחברה מגובשת בתור יחיד.. אשמח לשמוע מה אתם חושבים או אפילו מה הייתם עושים במקומי? האידיאל יחד עם ההקרבה וסיכון גדול שלא אמצא חברה טובה כמו שיש לי כרגע או האידיאל העצום הזה שהוא ממש אני?