כִּי עָשֹׂה נַעֲשֶׂה אֶת־כָּל־הַדָּבָר׀ אֲשֶׁר־יָצָא מִפִּינוּ לְקַטֵּר לִמְלֶכֶת הַשָּׁמַיִם וְהַסֵּיךְ־לָהּ נְסָכִים כַּאֲשֶׁר עָשִׂינוּ אֲנַחְנוּ וַאֲבֹתֵינוּ מְלָכֵינוּ וְשָׂרֵינוּ בְּעָרֵיֶ יְהוּדָה וּבְחֻצוֹת יְרוּשָׁלִָם וַנִּשְׂבַּע־לֶחֶם וַנִּהְיֶה טוֹבִים וְרָעָה לֹא רָאִינוּ: (ירמיהו פרק מד פסוק יז)
תנ"ך - מקראות גדולות הכתר - ירמיהו פרק מד פסוק יז
כיוון אחד במפרשים (תרגום יונתן, רד״ק) שהכוונה היא ״להיות בטוב / בשלווה״, כיוון אחר (ר׳ יוסף קרא) הוא ״להראות טוב״. עוד כמה הצעות ששמעתי בכמה סרטוני יוטיוב של שיעורים על הפרק הזה הם: ונהיה עשירים או ונהיה טובים בעיני ה׳. אמנם כל הפירושים כמעט כולם מכוונים לאותה נקודה, אבל אני רוצה להציע הצעה אחרת שלטעמי נותנת פירוש יותר מדויק ונהיר לפסוק.
ונהיה טובים = ונהיה בריאים. בפרסית הפועל خوب شدن (מילולית: להיות / להיעשות טוב) משמעו להחלים / להבריא (to recover באנגלית). גם באנגלית לפועל to get better יש משמעות של להבריא.
הערה חשובה: ברור שאנגלית / פרסית אלה שפות זרות לחלוטין לעברית אז אין כאן נימוק ״בלשני״, אלא זה נימוק ברוח ״כדאמרי אינשי״ בלשון הגמרא.
והמכה בפטיש: זה גם הפירוש של רבי מאיר לפסוק וההבנה של הגמרא:
״תנא משמיה דרבי מאיר דוק בככי ותשכח בניגרי שנאמר (ירמיהו מד, יז) ונשבע לחם ונהיה טובים ורעה לא ראינו א"ל שמואל לרב יהודה שיננא שרי שקיך ועייל לחמך עד ארבעין שנין מיכלא מעלי מכאן ואילך משתי מעלי״ (בבלי שבת קנב ע״א).
