מי שרוצה חוויה מעמיקה של יום ירושלים כדאי לקרואחסדי הים

מספר ישעיהו פרק מ עד הסוף.

מה אתם נוהגים שמיוחד ליום ירושלים?

 

[בוודאי שהעיקר צריך להיות צפייה עמוקה להתקיימות דברי הנביאים על בניין ירושלים העתידי שאנחנו מצפים לה, שיהפך מהָעִיר הָאֲבֵלָה וְהַחֲרֵבָה וְהַבְּזוּיָה וְהַשּׁוֹמֵמָה, למה שהנביאים ציפו, וכמובן להתפלל שהשלטון היהודי שלא מגרש את בני הזרים ומונע אותנו מלהקריב קרבנות ולבנות את המקדש במקום השיקוץ המשומם, יהפך לבבם לטובה.

אפשר להודות על שיש בניין ירושלים וסביבותיה, אבל לא להגיד הלל על בנייתה, כי היא עדיין נחשבת העיר הָאֲבֵלָה וְהַחֲרֵבָה וְהַבְּזוּיָה וְהַשּׁוֹמֵמָה בלי המקדש ובלי התקיימות דברי הנביאים וגם אין שום מקור להגיד ממש הלל על בנין ירושלים, כמו שלא קבעו לדורות בזמן דוד ונחמיה, ובזמן החשמונאים אמרו על טהרת המקדש וחזרת עצם השלטון היהודי לארץ ישראל כולה שלא היה בכלל ותשועת המלחמה (כל זה ביחד) ולא רק בגלל המלחמה וירושלים והרחבת השלטון.

מי שאומר הלל על ניצחון ששת הימים, יש לו על מה לסמוך, אם כי עדיף להגיד בתאריך סוף המלחמה.

כל זה דעתי ודעת רבי המנומקת, ולא באתי לפסוק ואתם מוזמנים להביא נימוקים של רבנים אחרים.]

 

היי תודה שהזכרת לי(:ekselion
טוב, הרמת להנחתה, אשתדל להגיב בהמשךהסטורי
באופן פשוט ההלל הוא על נס המלחמהארץ השוקולד

למה ביום ירושלים ולא היום האחרון כי הוא המסמל את המלחמה כמו שבחנוכה אומרים הלל למרות שהמלחמה נמשכה עוד 22 שנה אחרי טיהור המקדש מכיוון שטיהור הוא מסמל המלחמה

אבל בחנוכה אומרים כל שמונת הימים על חנוכתחסדי הים

המזבח.

פה לא היה חנוכת המזבח ולא קרוב לזה.

 

בנוסף, המסורת של חנו בכ"ה, קרוב לאמת כי יהודה אומר: ''הן האויב ניגף לפנינו, ועתה עלה נעלה וטיהרנו את מקדש ה' ".

גם הקרבות מיד אחרי זה לא היו נגד היוונים כי "הנה הצבא אשר שלחת אל ארץ יהודה כליל נגף."  

המלחמה די נגמרה באותה עת וביססו את השלטון.

 

נכון שהיו מלחמות אחרי זה נגד היוונים בימי הבן של אנטיוכוס, אבל זה כמו שתגיד שיום כיפור המשך ששת הימים.

אלה הימים המציינים את הנסארץ השוקולד

ההשוואה לא נכונה, תוך כדי הטיהור של המקדש היוונים עדיין שלטו במצודת החקרא שצמוד להר הבית והסבו בעיות לעתים.

מוזמן לא להגיד הלל, גם בן גוריון לא אמרפשוט אני..

אבל אנחנו אנשים יראי שמים ולכן חלילה לנו מהיות כפויי טובה כלפי שמיא

כן, אה?Jewice

כבשנו את הר הבית ונתננו אותו חזרה. על מה הלל?! לומר הלל זו ברכה לבטלה. 

וכן איפה בית המקדש?!

לא אומרים הלל כי המצב לא מושלם? לפי איזו דת?פשוט אני..

ביהדות אומרים הלל אם נעשה נס, גם אם הנס לא הביא את הגאולה 

כי קאמרינן בפסוקי דזמראחסדי הים
הלל אומרים על הניצחון במלחמהארץ השוקולד

היכן מופיע בגמרא שאומרים הלל רק אם יש בית מקדש?

כי הגמרא במגילה מביאה שאומרים על הצלת חיים.

 

נניח שאתה חושש לברכה לבטלה, תאמר את פרקי ההלל בלי ברכה לפני ותחתום בלי שם ומלכות בסוף.

קודם כל מצטרף להמלצה ואפילו להתחיל קודםהסטורי

גם הנבואה על הישועה מאשור, כולה שיר הלל לירושלים.

 

לגבי הסוגרים (שזה עיקר מה שכתבת...)

 

1. ברור שהלכתית קביעת היום היא על כלל ניסי מלחמת ששת הימים, שהיתה הצלה מופלאה ומהפך בסדר גודל תנ"כי.

 

2. קביעת היום נעשתה ע"י גדולי ישראל, הרבנים הראשיים וחברי מועצת הרה"ר דאז (לפני חוקי הגיל והגבלת השנים שהורידו את הרבנות ממעמדה) שלמעט מיעוט קטן מאוד, רוב העולם התורני ראה בה מרא-דאתרא לכל דבר ועניין. הם גם התייעצו על זה עם רבים מהגדולים שלא היו במועצה (הרב איתן אייזמן שליט"א סיפר לנו שנכח כשמרן הרב ישראלי זצ"ל התייעץ עם מרן הרצי"ה זצ"ל לקראת הישיבה והסכימה דעתם). זה היום שבו רבבות עמך ישראל מציין את ההודאה. ההודאה כאן אינה אישית פרטית, אלא כלל ישראלית.

ממילא גם מי שהוא, או הרב שלו, חושבים כל מיני דברים - כדאי מאוד שלא יפרוש מדרכי ציבור על כל המשתמע מכך...

 

3. לגופו של דיון - בוודאי שיש סברו. שהיו צריכים לקבוע אולי את היום האחרון, או היום שאחריו. אולי בכלל היו צריכים לקבוע את היום הראשון - היום, כ"ו באייר - שבו 'מבצע מוקד', השמדת חיל האוויר המצרי, בוצע בהצלחה הרבה מעבר לכל סיכוי סביר, בשילוב נסיבות מופלאות, שאף אחד לא יכל לשער (ובכלל, היום הזה הוא יום מאוד גדול ואכמ"ל).

אבל, הכרעת גדולי ישראל, שראו את עיקר הרוממות, ביום הזה, בשחרור ירושלים המקודשת ומקום המקדש. בדיוק כמו שבפורים, תקנו את החג ביום שלא התרחש בו שום נס בכלל - אבל הציבור הרגיש לציין את היום שבו נחו מאוייביהם ובדיוק כמו שבחנוכה, החג בהגדרות הלכתיות, הוא על נצחון המלחה וחזרת הממלכה (כמו שברור בעל הניסים ומפורש ברמב"ם), אבל הרגשת הרוממות היתה בכל הימים שהמנורה דלקה.

 

4. הטענה המוסתרת (היו שנים שכתבת יותר בבוטות) כביכול אין מה לחגוג את שחרור ירושלים - כל עוד שהמקדש לא נבנה, מופרכת לענ"ד.

בדיוק כמו שיש דין קריעה בנפרד על ירושלים ועל המקדש - כך יש שמחה על שחרור ירושלים, גם אם עדיין אין אפשרות הלכתית או מעשית לבנות את המקדש. 

שכוייח!פשוט אני..
1. הלל על ניצחון המלחמה לא פשוט, כי המובן הפשוטחסדי הים

של רוב הראשונים שצריך נס לכל כלל ישראל, אלא אם כן מקבלים את הגדרתו של הרב גורן שהעם בארץ ישראל הוא בגדר הקהל, או מקבלים את הדעות באחרונים שאפשר להגיד הלל, על כל פנים שזה ספק צריך בלי ברכה.

2.לא כל ניצחון מלחמה, אומרים הלל, וכדברי הר"ן שקורה במלחמה שמועטים מנצחים את הרבים וזה לא נס. זה שונה מאוד מפורים שלא היה לנו צבא בכלל, והיינו תלויים לגמרי ביד אחשוורוש.

3. אם זה על ניצחון המלחמה, קובעים ביום שנחו מהמלחמה כפורים וחנוכה.

4. על כיבוש ירושלים אין שום מקור להגיד הלל, רק בחנוכת המזבח (וגם אז הצטרפו לזה עוד דברים כחזרת השלטון היהודי הכללי, לא רק על חבל ארץ מסויים, ונס פך השמן.)

5. אתה לא יכול להגיד ביום אחד: "הָעִיר הָאֲבֵלָה וְהַחֲרֵבָה וְהַבְּזוּיָה וְהַשּׁוֹמֵמָה", וביום אחר הלל על בנייתה.

להודות על ההתקדמות כן, אבל לא הלל.

 

נחתום בדברי הירושלמי בסוטה פרק ט שצריך בכלל למעט בקביעת ימי שמחה אחר חורבן המקדש וביטול הסנהדרין:

"רבי יוסי בי רבי בון בשם רב חונה בראשונה כל צרה שהיתה באה על הציבור היו פוסקין שמחה כנגדה ומשבטלה סנהדרין בטל השיר מבית המשתיו משבטלו אילו ואילו שבת משוש לבנו נהפך לאבל מחולנו".

למעשה - סעיף 2 הוא העיקרי בדבריהסטורי

"לא פשוט", כמו כל סוגיא בהלכה. אפשר להגיד הרבה סברות לכאן ולכאן. בסופו של דבר, אנחנו חלק מציבור. יש את הנהגת הציבור וקבלתו.

 

בכלל, נדמה לי שכמו בעוד נושאים - יש אצלך (כלומר במידת מה אצל כולנו, אבל אצלך זה קיצוני) מורכבות גדולה מאוד ביכולת לקבל מציאות לא מושלמת. רמזתי לזה כאן ועצרתי את עצמי:

מתלבט אם יש טעם להגיד את אשר על ליבי - צעירים מעל עשרים

 

אני מאוד מבין הרבה מהסברות הציבוריות והאישיות שאני קורא אצלך כבר כמה שנים (ע"פ רוב לא מגיב) גם כאן וגם בלנ"ו. אבל, כדי להתנהל בעולם הזה, צריך לקבל ש'למציאות אין כנפיים כאשר לדמיון'. צריך להצליח לצמצם את האורות הגדולים לכלי המציאות.

 

כשאתה לא מצביע בבחירות, למרות שברור שיש כאלו שיפעלו פעולות יותר לטובה מאחרים - את נכנס ל'מפלגה של הזקנים מבית ראשון', שהנביאים צועקים על זלזולם בבית שני שכאפס בעינהם.

 אני יכול להמשיך אבל נראה לי שהרעיון הובן.

אני לא ממש נכנס לדיון על יום שחרור ירושלים,אני77אחרונה

כי העמדה שלי קצת שונה מהמיינסטרים וזה קצת מורכב. אבל אני רוצה להעיר לגבי שני סעיפים.

 

1. אני חושב שבאופן סמלי התהליך כולו הוא תהליך שהקב"ה עושה עבור כלל ישראל. אני חושב שלא נכון להסתכל על הניצחון כמשהו נקודתי. כמו נס פך השמן על פי פשט הגמרא, ברור שלא חוגגים על זה ששמן דלק שמונה ימים. אבל הנס הזה מסמל משהו.

(ואה"נ שאני לא אומר בברכה, אבל אני כן רואה ענין להודות לה' ולשבח על הניסים שעשה לנו. אני לא נכנס בכלל לדיון ההלכתי של השאלה האם ראוי לקבוע הלל. רק לנקודה שאני רוצה להודות לה', וכבר מקובל בישראל שמודים לה' על ניסים גדולים על ידי אמירת הלל - אז שכך יהיה...)

 

4. אולי באמת לא צריך להגיד העיר האבלה והחרבה והבזויה והשוממה"...

האמת שאני מרגיש כבר הרבה זמן שאני לא שלם עם האופי של ט' באב כיום. אני חושב שזה כמעט חוצפה כלפי שמיא שקוב"ה נתן לנו כל כך הרבה ואנחנו אומרים בדיוק את אותם קינות שאמרו זקני זקנינו. לא אומר לא להתאבל, או לא לומר קינות, אבל פשוט אי אפשר לומר את אותן הקינות. 

 

סקר שמעניין אותי על תורה ועל דתמרגול

כותבת בלשון נקבה, מיועד לכולם כמובן.


1. האם את מרגישה שהחברה החרדית מייצגת את היהדות כפי שאת מאמינה בה?

2. האם את מרגישה שיש סתירה בין היהדות לבין הדרך של החברה החרדית?

3. האם את לוקחת דעות של פוסקים חרדיים בחשבון? האם אותם הפוסקים לוקחים דעות של הרבנים שלך בחשבון?


ואגיד גם למה אני שואלת.

פתאום הגעתי למסקנה שמדייקת את הקושי שלי עם החברה החרדית.

זה שהם (כחברה) לא מתגייסים, נגד גיוס וכו- מובן בעיניי הקושי.

הקושי שלי הוא עם האמירה שהם "מחזיקים את עולם התורה", או שומרים על היהדות וכו. וגם שצריך לתת להם חופש דת…


כשהאמת עבורי היא, שהחברה החרדית לא מייצגת את היהדות כפי שאני ורבנים ורבניות שאני מעריכה תופסים אותה.

ואף לעתים נוגד.

ואפשר כמובן להגיד שהכל טוב כל עוד גם לי וגם לחרדים יש חופש דת. אבל החברה החרדית לעתים לא מאפשרת את חופש הדת שלי.


ובטח שלא נושאת את לפיד היהדות.

אז האמירה שאולי אנחנו כחברה צריכים "להחזיק" אותם כי הם תורמים לעולם הרוחני והיהודי במדינה, לא רלוונטית עבורי, כי הם מקדמים גישות נוגדות יהדות.

הם מייצגים את עצמם. ויש עוד אנשים שמזדהים איתם. אבל הם לא "היהדות", ולעתים אף להפך 

אני חייב לכתובשלג דאשתקד

שאהבתי את תגובותיך המאוזנות.

בלי קשר ללהסכים/לחלוק על הפרטים באופן נקודתי

הייתם מוותרים על הקשיים שעברתם בחיים?זיויק
על מה שזה בנה בכם? לימד אתכם?
שאלה טובהoo

בעבר הייתי עונה בוודאי

היום אני מסתכלת אחרת


קשיי העבר (וגם ההווה) עזרו (ועוזרים) לי לבנות דברים שאני מאד מרוצה מהם

וכנראה לא הייתי מגיעה אליהם לולא הקשיים


זה מצד אחד

מהצד השני הייתי שמחה לחיים נטולי קשיים או מופחתי קשיים מורכבות החיים..

כתבת מדויק ולא ממש עניתזיויק
כי נשארת בדילמה
אני בסדר עם דילמותoo
יש בזה אמתזיויק
צודקת
"קשיים" זה בעצם החזית שבה אנחנו מתקדמיםמשה

כלומר, זה משהו שמתנגד לנו כדי שנשים לב אליו, קצת כמו "כאב" במובן הפיזי.

 

 

השאלהoo

כמה התנגדות צריך בדרך כדי להתפתח

לא שמישהו שאל אותי קודם

אבל אולי יום אחד אני אבין שזה היה נצרך כמו שהבנתי על קשיים מהעבר

אני באמת בהרבה מחשבות על זהמשה

אני חושב שבשלב מסויים לומדים שצריך ללמוד יותר "להכיל" ופחות להתנגד.

 

זה עוזר לשנות את המציאות בטווח הרחוק, בעיקר. אבל בטווח הקצר עוזר לי לחיות טוב ולישון טוב ולא להיות במקום שבו "קשה" לי במובן של להרגיש שקשה.

 

פחות להתנגדoo

הגדרה טובה


כשההתנגדות יורדת

גם הציפייה יותר מותאמת

קושי צפוי הוא יותר קל

קושי צפוימשה

איך את מגדירה את זה?

 

אםoo

זה קושי שחוזר על עצמו

אז אני יודעת (או לומדת לדעת) מראש מה או מי הגורם/ים

ויודעת (או לומדת לדעת) להתייחס בהתאם


אם זה קושי חדש

זה הזמן לניסוי וטעייה עד להגדרת הגורמים ולהתוויית הדרך המתאימה ביותר 

אני חושב שאחת המתנות הגדולות שקיבלתימשה

אי אז בגיל 30 וקצת.

 

זה את היכולת "להגדיר" (הנה יצא ממני המתכנת) קשיים כדי להתחיל לעבוד איתם.

זה אומר שקורה לך משהו שאתה לא נהנה ממנו אבל אתה לא חסר אונים כלפיו וגם יודע לדחות אותו למחר או לשים לב להתקדמות.

יפה ממשזיויק
הייתי מוותרת. בהחלט. למרות שזה מחשל וכו'נחלת
What doesn't kill you makes you strongerאריק מהדרום

Stand a little taller

Doesn't mean I'm lonely when I'm alone

What doesn't kill you makes a fighter

Footsteps even lighter

Doesn't mean I'm over cause you're gone

תלוי איזהרקאני

יש כאלה שהייתי מוותרת

ומאמינה שהייתי נבנית גם בלעדיהם

כן חדמשSeven
שילמתי מחירים גבוהים מדי
כן, לא, לאמבולבלת מאדדדד

עברתי כל מיני דברים בחיים. והייתי במקומות שלא ברור לי כיום איך יצאתי מהם…


כשאני מסתכלת אחורה, אני רואה איך זה חלק ממה שגרם לי להיות מי שאני כיום. אבל לא הייתי מזמינה שום דבר כזה, גם אם הייתי יודעת איך אצא מזה. משתדלים לראות את הטוב מהמצב הנתון, אבל זה לא אומר שהייתי בוחרת בזה. ואני עדיין מצולקת מדברים שעברתי. אבל משתדלת כל יום לגדול מזה ולהתקדם הלאה.

כל קושי שעוברים, עלול להשאיר משקעים. ויש את הפחד להתעורר יום אחד ולחזור אחורה, להרגיש שוב שם בקושי הזה ולא להיות עם כוחות להתמודד. 

תשובה יפהזיויק
תודה
בדיעבד חלקם לא. לכתחילא כן.נפש חיה.

לכתחילא כן

כיון שאם חלק מהקשיים לא היו קיימים בחיי

הייתי חוסכת הרבה סבל (וזבל)


בדיעבד חלקם לא

כיון שזה  חשף אותי להבנות עמוקות כלפי עצמי

והביא אותי למי שאני כיום


מה כן ומה לא?זיויק
מה העיקרון?
העיקרון הואנפש חיה.

על החלקים ה"עצובים" או המורכבים בחיים (שגרמו לי בדיעבד לבזבוז כוחות והרבה עצב)

הייתי מוותרת


בבחינת "לא הם ולא שכרם"


אבל


בדיעבד, בגלל שהמורכבויות לימדו אותי הרבה

ובזכותם אני מי שאני

אז הם 'עזרו' לי ללמוד מהם איך להמשיך הלאה.


לא.אשר ברא

ואפשר להעמיק ב"תורת מנחם", תשמ"ד חלק ד', שבת מסעי סעיף י"ב-

בקצרה הרבי מילובביץ' מסביר על עניין המסעות ממדרגה למדרגה [כפי שידוע שהבעש"ט עסק במסעות שיש בנפש האדם].

אם בא לך תדביקי כאן את עיקרי הדבריםזיויקאחרונה
נדרש מנהל פורום לפורום בצמיחהאריק מהדרום
/forum/f115


נראה לי @פשוט אני.. יכול להיות אחלה מנהל שם.

לרפאה מהטבע צריך טבעוני … ואולי גם מתנגד חיסונים…זמירות
הלכתי להביא פופקורןקפיץ
עוד מישהו רוצה?
איך רואים שזה נושא נפיץ?פצל🤫
עבר עריכה על ידי פצל🤫 בתאריך כ"ד בטבת תשפ"ו 0:25

אפשר להגיב שם אנונימי. כאילו, מה? תהיו טבעונים, תמהונים,  מתנגדי חיסונים, זה לא משנה, יש לך אמת? לך איתה. אבל למה להבנות שרפואה טבעית זה דבר להתבייש בו חחח

(כן מבין זה לא למעיישה ופורום מת וכו' והכל כאן בדיחה שאני בכוונה לא מתייחס אליה. תהיות לאור ההצפה של הנושא והדיון)

//הרמוניה

 

עם כמויות הספאם שם באמת צריך ניהול 

פחחחעעפתית שלג
שכר חודשי?זיויק
😆
וכל העוסקים בצרכי ציבור באמונה, הקב"ה ישלם שכרםזמירות

ויסיר מהם כל מחלה, וירפא לכל גופם, ויסלח לכל עוונם,

וישלח ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם עם כל ישראל אחיהם, ונאמר אמן

נשמע טובזיויק
חחחחחחחח אנונימי 2 בא לרמוסססצדיק יסוד עלום

אני מדמיין שזה אותו אחד שפותח תשירשוריםפצל🤫

ונהנה לריב עם עצמו בפינה שכוחת "אל" כדי לפרוק עצבים 😂😂😂

אבל בטח זה דוגמא קלאסית למה שנקרא להאכיל את הטרולים

נע,צדיק יסוד עלום
זה פשוט מישהו שאהב את הפורום ונהיה מריר כשהגיע לשם משווק תוכן להשתלט עליו. רואים שלאחרים הוא דווקא עונה יפה
😅 ממש טרחת לבדוק?פצל🤫

משתעממים מספרים סיפורים זה לא דוקטורט אבל אם כבר מעניין אם כך למה הוא מגיב מאנונימיי? או שהוא מגיב מאנונימי רק בקללות חח ואז אני מבין אותו

מי המוזר ההזוי שכותב שדובדבנים זה מגעיל???אורין
במלחמה עיקשת החיילים דורכים על הפרחיםצדיק יסוד עלוםאחרונה
הכיבוש משחית
מישהו יודענחלת

לאן נעלמו מגיבים שעד לא מכבר, היו?

הנני כאינני, והים נסוג.... הכל בסדר?

הזכרת לי את הסצנה הזאתפשוט אני..

לא הבנתי.נחלת
לא הופיע דברנחלת
את בטוחה שאלו היו ניקים כאן?פ.א.

אולי הכוונה שלך לפורומים אחרים? 

אין כאן בערוץ 7 כאלו ניקים.

- הנני כאינני

- הים נסוג

בטח שישנחלת

תשאל את משה

 

 

 

מה יש לשאול את משה? מקישים את השם והוא לא קייםפ.א.

איפה מקישים את זה?קעלעברימבאר
בשורת החיפוש בשיחות האישיותפ.א.
החיפוש תמיד מציג ניקים שתוצאת החיפוש מוצאת התאמה לכינוי שהוקלד
כן נמצאים כאן. דפדפו בפורומים קודמיםנחלת
מה זה קודמים? אולי התכוונת לאחרים?פ.א.
לפורומים אחרים?


כי למשל @בין הבור למים פעיל בפורום מסויים מאוד ולא מוכר בכלל כאן.  


כל פורום הוא עולם ומלואו ואין קשר בין רבים מהפורומים במרחב העצום של הפורומים בערוץ 7.  

נכון. היא נדמה לי בפורום של פרוזה. סליחה.נחלת
הו ואו מישהו קורא אותיבין הבור למים
פעילה באופן מאוד לא רציף, אבל גם בלתי נמנע, כנראה שזה לתמיד
אולי התכוונתקעלעברימבאר
לחסדי הים והינני כאני?  מוכר לי השם האחרון. והראשון עוד קיים
אולי באמת חסדי הים… הוא פעיל כאן on & offפ.א.
לא הצלחתי לנחש שזה חסדי היםמבולבלת מאדדדד
והוא מדי פעם עוד כותב.


ויש את @אני הנני כאינני, אולי הוא מדבר עליו

יש לך זיכרון צילומי לניקים …פ.א.

וזו היא, @נחלת, לא הוא, שהזכירה ניקים פופולריים

מבולבלת מאדדדד
החמאתי לו שהצליח להבין את ההקשר😂
...אני הנני כאינני
פופולריים? 🤭
היא התכוונה ל@בין הבור למיםצדיק יסוד עלום
שהמשפט "גם הים נסוג" בחתימתה
נכון נכון. תודה!נחלת
לא לחסדי היםנחלת

התכוונתי למגיבה שכתבה שירים מאוד יפים שאחד מהמגיבים (צדיק יסוד עולם (?) ניתח אותם).

נכון. נזכרתי שלא קוראים לה כך, השורה האחרונה שחזרה בתגובה שלה היתה: והים נסוג...

 

אני הנני כאינני  - הכל בסדר איתו.

אבל הם לא מוכרים כאן…זמירות
נתקלת בניקים בפורומים אחרים, והם בכלל לא מוכרים כאן, ואת שואלת בפורום הזה איפה הם, זה מוזר …
לשאלתך, ורק על עצמי לספר ידעתיבין הבור למים
גם במציאות אני שקטה


העיקרהעיקרנחלתאחרונה

העיקר שהכל בסדר

התכוונת למשתמש "בין הבור למים"? כיקעלעברימבאר

צדיק יסוד עלום אמר שיש כזה אחד.

 

היא התכוונה ל@בין הבור למים - צעירים מעל עשרים

קורה שאנשים לוקחים הפסקה או עוזבים את הפורוםברגוע
כששיר מטופש הופך לדרך חייםפשוט אני..
עבר עריכה על ידי פשוט אני.. בתאריך י"ט בטבת תשפ"ו 20:28

מדי פעם יוצא לי להתעסק עם אנשים שיש להם פגמים גנטיים.

לא סתם פגמים גנטיים, אלא כאלה שעלולים לגרום להם לסבול מאוד כשהם יהיו מבוגרים (נניח 50 פלוס).


 

נניח שיש למישהו גן מסוים, שמעלה משמעותית את הסיכון שלו לחלות בפרקינסון.

האם כדאי לדעת על זה מראש?


 

כן! כי יש מה לעשות. תזונה נכונה, הימנעות מדברים מסוימים, הקפדה על דברים אחרים, כל אלה יכולים להוריד את הסיכון.

בנוסף לדברים שכבר הוכחו כיעילים, יש הרבה מאוד אפשרויות להצטרף למחקרים חדשים בתחום, כולל מחקרים שבוודאי אין בהם סכנה (למשל השפעת הליכה יומית של חצי שעה וכיוצ''ב על הסיכון לחלות. גם אם בסוף יתברר שזה לא יעיל, זה בוודאי לא פוגע).


 

לצערי, יש כאלה שמסרבים לפעול לפי ההנחיות האלה. לא רק שהם לא רוצים לנסות להצטרף לניסויים, הם מסרבים להתרגש ולעשות את הדברים שגבר הוכחו כיעילים.


 

לפעמים הסירוב נובע מחוסר חשק לבצע שינויים משמעותיים בחיים. קשה להפסיק לעשן, קשה לרדת במשקל, מבין.


 

לפעמים הסירוב נובע ממחשבה שחיים פעם אחת, אז עדיף ליהנות לפני גיל 60 כמה שיותר, ומקסימום בגיל 60 נחלה. אבל לפחות לפני כן היה כיף.


 

אבל סיבת הסירוב הכי לא מובנת לי, דווקא כאדם דתי, היא ''השגחה''. אנשים שאומרים לי בפה מלא, שהם לא חוששים מהמחלה שהגנטיקה שלהם מובילה אליה, כי ה' שומר עליהם. אני שומע משפטים כמו:


 

בעז''ה יהיה בסדר.

רפואה זה אחלה אבל בסוף יש בורא לעולם.

אי אפשר להילחם במה שכבר נגזר עליך.

וכו' וכו'.


 

התשובות האלה מגיעות כמעט תמיד מאותו המגזר. ולמען האמת תת מגזר.


 

זה פשוט כואב לי. לא זאת הייתה כוונת המשורר. ה' יתברך תמיד אוהב אותי ותמיד יהיה לי רק טוב, זה שיר קליט ולא דרך חיים או דרך לקבל החלטות.


 

אם 70% מהאנשים עם הגן הזה חלו בפרקינסון בגיל 60, אז ל-70% מהאנשים עם הגן שלך לא יהיה רק עוד יותר טוב ועוד יותר טוב. להפך, המצב שלך יילך ויתדרדר.


 

אם אתה אומר שזה לא יקרה לך כי ה' שומר עליך, אתה מתעלם מזה שעל 70% מ''קרובי המשפחה שלך'' הוא ''לא שמר'' (כלומר לפי שיטתך, שכך נמדדת השמירה...).


 

פשוט עצוב לי וכואב לי על האנשים האלה. שהאמונה העיוורת תגרום להם למות צעירים ומסכנים, במקום שהם יילחמו על החיים שלהם ואולי ינצחו במלחמה.

כן כתבתי בצחוק. אבל העקרון מובןקעלעברימבאר
POVבין הבור למים
חיכיתי שש שנים להגיע לגיל עשרים ולהיות מורשית בפורום אבל משרשרת בדיליי של שנתיים
תוסיפי לווידוי ביו"כפצל🤫
מזעזעזיויקאחרונה
איך מגיעים לפורום הנוכחי מבלי לעבור על כל החודשים?נחלת
התכוונתינחלת

לפורום של טבת והלאה...

 

תסבירי מה כוונתךפ.א.
לפעמים כשפותחיםנחלת

בס"ד

 

לא תמיד כשפותחים, הפורום הוא מחודש טבת. חיפשתי מקום בו אפשר לכתוב

את התאריך (טבת, למשל) ולא מצאתי. אז  לפעמים מופיע פורום עתיק

איזשהו. לא מבינה למה ומדוע...

איך מגיעים לפורום העכשווי (מאתמול, שלשום) - ניסיתי בכותרות המציינות

מספרים גבוהים (2000+) למשל, אבל זה לא מעיד על אקטואליות הפורום.

 

ועוד משהו: הזמן המופיע ממול לתגובות לא הזמן הנכון. למשל 11.00

במקום 13.00 וכד'.

 

יש לי, כלומר, אין לי, שום כשרון טכני ולבטח זה משהו פשוט

אבל לא יודעת איך.

 

תודה!

שאלה נוספתנחלת

מה פירוש "עבר עריכה"? מצד מי, הצוות? ומדוע?

 

 

תודה רבה!

רשום לך מי ביצע את העריכהפ.א.

או שרשום הניק שביצע (הניק שכתב את ההודעה ועשה עריכה ושינוי)

או שעריכה בוצעה ע"י מנהל הפורום - ואז זה בד"כ להסיר תוכן שלא ראוי לפרסום פומבי.  


פרטי העריכה רשומים באותיות אדומות.


כאשר נכנסים לערוך פוסט שכתבת - בדקות הראשונות לאחר שליחת הפוסט, אפשר לערוך "בשקט"  אין אינדיקציה שהפוסט עודכן.

רק אם מעדכנים אחרי די זמן, 10 דק נניח, אז מופיעה השורה האדומה שהפוסט עודכן.  

(ויש גם מגבלות מתי ניתן לערוך.  פוסט שקיבל תגובות, ננעל/נחסם לעריכה די מהר אחרי קבלת התגובה הראשונה.) 

השרשורים בפורומים תמיד מסודרים מהחדש ביותר למעלהפ.א.

לא הגיוני ולא ברור איך יכול להיות שאת נכנסת לפורום כל שהוא ואת רואה הכי למעלה הודעות שאינן הכי חדשות שנכתבו בפורום.  


אולי תצלמי בפעם הבאה את המסך שאת מקבלת?

את יכולה, אם תרצי, גם להעביר לי בשיחות האישיות.

שנבין מה הבעיה אצלך.  


הזמן שמופיע - כנראה גם זו בעיה במחשב שלך.

השעון במחשב שלך נכון? 

זכה למצוות!נחלת

בס"ד

 

 

תודה על שתי התשובות.

 

1.  השעון בסדר גמור.

2. אעקוב אם אמנם זה כך (שמופיעות ההודעות החדשות קודם)

3. לא משמעותי אבל מדוע צריך לדעת שהניק (מה זה ניק?...מאיזו מילה?) ערך את תגובתו? מה זה משנה לנו?

4.  בבקשה, מה זה פצל"ש (או משהו כזה), אני לא מהדור שלכם, ידידי הצעירים.

 

אבל את רוב הדברים אני מבינה.....

 

יישכויח!

עונהדרקונית ירוקה

3. ניק מלשון nickname(כינוי). הכוונה למשתמש בפורום

4. פצלש זה פיצול אישיות - אדם אחד שמשתמש בשני כינויים

אני מכיר שפצלש = פיצול שםפ.א.
נשמע נכוןדרקונית ירוקה

בכל מקרה זו אותה הכוונה

אדם אחד, שני שמות

תודה!נחלת

ואם בפיצול עסקינן, למה כשאני פותחת את האזור האישי,

שואלים: האם יש לך פיצול אישיות?......

 

עניתי המון פעמים: כן. כן. כן....(לא נותן ברירה אחרת)

כך שיש לי כבר פיצול אישיות לעילא ולעילא, אבל

אני לא מבינה מה העניין כאן. זה גם קשור לשם?

או שזה הפסיכולוג של האתר......

 

תודה!!

זה באג מוכרפ.א.

לפעמים כשאני מתחבר לפורום ונכנס לשיחות האישיות, במקום לראות את רשימת הניקים איתם התכתבתי, הניק שלי מופיע, משום מה, בכל השורות. במקום הניקים הנכונים שהיו אמורים להיות שם

 

ואז כשאני לוחץ על ניק, זה גורם שאני כאילו רוצה להתכתב עם עצמי.

ואז מופיעה השורה ההזויה "האם יש לך פיצול אישיות"


 

הפתרון לצאת מזה הוא רענון הקישור וזה מסתדר. 

סליחה על הבורותנחלת

ולמה אדם אחד משתמש בשני כינויים ועוד מצהיר על זה?!

 

ברכה והצלחה!

ברור שהוא לא מצהיר - אלא מתחבא מאחורי ניק אחרפ.א.

הרבה פעמים, וזה קרה כאן בפורומים בגלים ובתקופות, היו טרולים שעשו צחוק ושיגועים וגם הטרדות. אותו אחד פתח והשתמש בניקים שונים כדי להטריל..


ויש גם שימושים לגיטימיים.

מישהו/מישהי עם ניק ותיק ומוכר, רוצים לשאול שאלה שלא תסגיר מי הוא השואל או השואלת.

דברים רגישים שלא רוצים לחשוף מבחינת הזיהוי של הניק הותיק.

לחסוך מבוכה, להסתיר משהו, להיות אנונימי בשאלה ספציפית. 

חן חן!!!!נחלת
ראיתינחלת

 

 

וזה א ח ר י  עריכה?

 

אז התת פורום הזה צריך להיות חסום איכשהו ולא כך פרוש לעיני כל

בכלל, כל כך מהר עלולים לגלוש בפורום , לדברים כאלה, ללשון

הרע, לפגיעה במישהו על ידי התלוצצות עליו (גם בתכתובת על

החצאיות ראיתי כזה דבר; אפשר לענות יפה או להתעלם על ידי

מעבר טבעי לנושא אחר אבל לא להוציא לבן אדם את הנשמה

ולעשות אותו כלעג וקלס לעיני כולם....זה לא יפה.

הכי מרגיז שזה  משעשע (אללי) ומושך להמשיך לקרוא -

כעין בידור - זה לא מתאים לפורום רציני כמו שהפורום

הזה נועד להיות, לפי הבנתי, וכך הוא רוב הפעמים.

 מאד קל בפורום לכתוב כל העולה

על רוחנו; האם פנים מול פנים גם היינו מעזים

להתבטא כך?

 

ועוד - חושבת שנושא שעלול להיגרר לתגובות

מזלזלות, או שעוסק בעניניים שהצניעות די

יפה להם - צריך לעבור מהר ובנימוס

(כלפי זה המתחיל בנושא כזה, אפילו

ברצינות כי משהו מטריד אותו) לנושא אחר

ואפשר לאמר שבפורום הזה לא מרחיבים

בדברים כאלה, כי...כי....יש כאן ילדים קטנים!.....

 

 

וגם אם מישהו רוצה לשפוך את הלב

והנושא חריג, לא צריך לפרט יותר מדי -

זה לא בריא, זה לא נאות ויש דברים

שהשתיקה יפה להם. כלומר, מבינה

שזה מקום שאפשר לחשוף הכל

כי אף אחד לא מכיר, אבל בכל

זאת, קצת להתאפק. למרות שנורא

מושך לפרוק הכל. ואני מדברת גם

על עצמי. שלא אסחף מדי

בקלי קלות אפשר להיסחף.

שלא נהפוך לצהובון מרוב שיעמום

או סקרנות.  הכי יפה ומעניין זה

חילופי הדברים הרציניים, החקירות

והדיבורים בנושאים חשובים.

לא צריך לרדת למכולת!

 

בפורום יש כתיבה מכל הסוגיםפשוט אני..
לפעמים על נושאים ברומו של עולם ולפעמים סתם דברים מצחיקים או ביזריים.


אם ראית תגובה מסוימת שלדעתך אין מקומה בפורום, את תמיד יכולה ללחוץ על כפתור הדיווח ואז זה מגיע למנהלי הפורום לבדיקה.


בגדול תהיה מחיקה או עריכה או אף חסימת המשתמש רק במקרים חריגים, בדרך כלל בגלל פגיעה בניק אחר או שימוש בשפה לא נאותה וכיוצ''ב.

ולפעמים שוכחים את הסיסמא או חוזרים אחרי תקופהיעל מהדרום
לק"י


ופותחים ניק חדש.

נכון. אבל מקרה שכזה, לטעמי אינו פצל"שפ.א.
אין פה את הזמניות, שצריך תחליף לרגע לניק הקבוע.  
הבנתי...יעל מהדרוםאחרונה
בהמשך לדיון על ערבים - אם היית נולד/ת ערבי/הזיויק

היית:

א. מתגייר/ת

ב. מקיימ/ת 7 מצוות בני נוח

ג. ערבי/ה חילוני/ת

ד. ערבי/ה מוסלמי/ת

ה. טרוריסט/ית

בחירה חופשית זה בהכלרקאני

גם בדברים הקטנים כמו שתיארת

אבל גם בדברים הגדולים

אני בחרתי את הדרך שלי

בחרתי להישאר דתיה

בחרתי להישאר דוסית

בחרתי להתחתן דווקא עם בעלי

וכו'...

זה לגמרי בחירות שלי שהובילו לי את הדרך

אולי יעניין אותך