מתחזקת בי התחושה שאם עושים את ההשתדלות המקסימלית ועדיין הכל מרגיש אבוד ואין שום סיכוי ורק "נכנסים ראש בקיר" זה אומר שהתשובה פשוטה ומונחת לך מול העיניים. רק צריך לפקוח אותן. 

מקווה שצודק. 

ואולי דווקא זו שרצתה ואתה לא היא הנכונה? 

משחקי מחבואים 

מה את עושה? מתנדנדת

אבל את צריכה להתחבא..

מזה משנה במילא ימצאו אותי ..

נכון - לקראת נישואין וזוגיות

אני חושבת שאנחנו צריכים לעשות את המאמצים להפוך את מי שאנחנו יוצאים איתו לאדם המיוחד לנו, ליצור איתו את הקשר הפנימי.

אני לא חושבת שיש מישהי שמתחבאת לך, ושברגע שתפגוש אותה יהיו לבבות ופרפרים.

גם לא הייתי רוצה שמי שייצא איתי יתחייס לזה כמו משחק.

אני מאמינה בעבודה. ביגיעה. בהשתדלות. בהתמודדות - ומתוך אלה צומחת הבחירה.

ולכן אני מסכימה גם עם מה שכתב @לאצעיר -

לפעמים יש הבנה שלא מיצינו כמו שצריך קשרי עבר. שאולי אם נעבוד עכשיו יחד, נוכל ליצור משהו יחד, משהו שלא הצלחנו ליצור בסבב הקודם. אולי עכשיו יש לנו יותר ידע וכלים מאשר קודם, אולי משהו אובייקטיבי במציאות השתנה.

זה ממש בוער בך אה?!

זה כבר נראה שאת בעצמך לא מאמינה בזה ואת מנסה ממש חזק לשכנע את עצמך..

כי אני חושבת שהרבה אנשים מסתובבים עם הנחת יסוד שגויה, שמפריעה להם ליצור קשרים.

הם לא מבינים שקשר = עבודה, אלא מניחים (בצורה מודעת או לא מודעת) שקשר = גזירה משמיים.

אני 100% משוכנעת.

קשר הוא עבודה שמבררת בסוף מה שנכתב למעלה. והא בלא הא לא סגי. חייבים את שניהם. 

את הצד של העבודה הנחוצה כבר הצגת, הצד השני הוא שבית בישראל הוא לא דבר נורמלי, חומרי וארצי (אף על פי שהוא מופיע ומתבטא דווקא בצדדים האלו ואכמ"ל). 

אדם צריך לדעת שהוא בונה עולם ונצח ומכוון לשמיא. 

בנוסף צריך לדעת שהכל מכוון מלמעלה ולא מנותק. 

חוזר ומדגיש - זה לא סותר עבודה\השתדלות! 

לא ברורה לי המשוואה שאת מציגה. 

שלא בטוחה שזו הבמה לעשות אותו, לגבי בחירה חופשית.

כשאני בוחרת בן זוג, זה בגלל הבחירה החופשית שלי (ושלו).

אני חושבת שכולנו גדלנו על המשפט הזה ש"זה לא נישואים קתוליים", שגט זה מצווה.

כן, אנחנו יכולים לטעות בבחירה שלנו. או יותר נכון, כן, אנחנו טועים בבחירות שלנו.

במבט נצחי, במבט אלוקי, אפשר לתת משמעות והקשר לטעויות שאנחנו עושים, אפשר לראות את זה כחלק ממשהו גדול יותר.

בראייה הארצית והנוכחת שלנו, בחירת בן זוג זה לא גזירה שנכפתה עלינו. לא נגזר עליי להתחתן עם X, אלא אני אבחר להתחתן עם X.

ראייה כזאת מעבירה את האחריות מהקב"ה אליי. אני לא פאסיבית בחיים שלי. החיים שלי תלויים גם בבחירות שאני עושה, בתוך המציאות של העולם שהקב"ה מנהל.

הדברים שכתבתי קודם עונים גם להודעה הזו. 

אני רק חוזר ומדגיש - אוי ואבוי למי שחושב שהקמת בית בישראל היא ברובד האנושי התחתון *בלבד*. שבעצם אין הבדל בין בית ישראלי לבית של אומות העולם. 

שכינה בינהם כנראה שלא תהיה בבית כזה. 

באופן מוחלט יותר ממה שבדרך כלל אנשים מתכוונים. ותקני אותי אם אני טועה

להבנתך, אם יש את "האחד", זה אומר שלא משנה מה יקרה, אתם תהיו יחד. ואין דרך אחרת.

אני חושב שזה צעד נוסף מעבר להיגד שרק עם "האחד" זה באמת יעבוד.

ההבדל נעוץ בין היתר בהבנה שזה בכל זאת מצריך עבודה. (ואולי כאן גם נכנסת הבחירה) זו לא חתונה קתולית כי אני יכול לעשות כל מיני דברים (בחירה חופשית) שירחיקו אותי מה"מטרה".

קשר שווה גזרה משמיים.

אלא אם כן מדובר בבחור/ה עם קשיים רצינייים ליצור קשרים חברתיים מהילדות, או אנטיפתיים בצורה ניכרת.

מכירה אישית זוג שהבחורה שכמעט לא דברה במשך 13 דייטים. הבחור אמר  שהיא דברה כמה מילים בכל דייט.

והמשיכו להכיר והיום נשואים עם ילדים.

ומכירה עוד סיפר דומה.

כך שקשר לא תמיד קשור לעבודה וגם לא לאופי חברותי. אלא לרצון ה' מי יתחתן ומתי. 

שממנה @לגיטימי? מזהירה. הכל תלוי מאיפה אתה מגיע.

אם אתה טיפוס שעושה את כל ההשתדלות, מחפש, יוזם ופועל אקטיבית בנושא זה (ובכלל) - בד"כ צריך לעבוד על הצד של "גזרה משמיים", רצון ה' וכדו' כדי לא לאבד את החשבון.

אם אתה טיפוס מלא בטחון בה' (בצורה מעשית מסויימת) אז דווקא העבודה היא להשתדל ולא לשקוע חלילה בעצלות\חולשה וכדו.

הכל צריך להיות באיזון של רצון ה' מול השתדלותינו ופעולותינו.

באמירה זהירה אומר שגברים בד"כ יותר שייכים לטיפוס הראשון ונשים לשני. כמובן שיש יוצאים מן הכלל.

הגבתי בשרשור הזה:

אני לא מסכימה איתך - לקראת נישואין וזוגיות

אבל זה ממש לא סותר שצריך סייעתא דשמיא

יש אנשים שבאמת ניסו , למדו עשו ונשארים במקום ולא רק זה לפעמים המציאות מתהפכת עליהם. 

את לא יכולה להגיד שזה לא משמיים .

יש דברים שנקראים מציאות המערכת ..

את יכולה להכין מצגת לפרזטציה , להיות הכי רצינית, לעבוד על זה ימים לילות להתייעץ עם מי שמבין לתת בזה את הנשמה שבך ובסוף לדבר גם בביטחון ויפה.

ובסוף המרצה פחות התחבר / חלק מהסטודנטים פחות פירגנו .

מזה אומר?? שיכלת להשקיע יותר????

ממש לא 

זה אומר שנתת את כל כולך וזה מה שחשוב

שאנשים אומרים זה משמיים 

אז כן זה משמיים לטוב ולרע 

ברגע שעשית את ההשתדלות שלך מהמם

יש עוד משתנים שלא קשורים אלייך

אין עניין סתם להלקות אנשים שהם לא בסדר .

כאשר משמיים זה נבחר שלא לעבוד

זאת לא היתה הכוונה שלי.

נכון, אנחנו צריכים לעשות את ההשתדלות שלנו - אבל אף אחד לא התחייב לנו שהחיים יתנהלו לפי התוכנית שלנו.

כאן נתת דוגמה על איך אנשים הגיבו להשתדלות (הכנת המצגת).

ההחלטה של עם מי להתחתן שונה בעיניי מבחינה מהותית, ולכן זה שונה.

אני מאמינה בהשגחה ישירה

להגיד לך שאני מאמינה בהשגחה ישירה שיהיה טוב? 24/7 ברור שלא

אמונה זה לא יאלה אני מאמין שיהיה טוב

אלא אני הכלי פה 

עשיתי מה שאני יכול .

למה את חושבת שאמונה זה הכל טוב מה'. לא הכל טוב , לא מה'?!

אני מנסה להבין ..

אצלי אמונה זה אני כלי 

זה לא מה שאני אומרת.

אנחנו עושים השתדלות במיליון תחומים.

כשאת תחליטי להתחתן עם מישהו, זה לא כי תצא בת קול ותגיד לך הפי, זה מי שמחכה לך מששת ימי בראשית.

זה גם לא מבטיח שהנישואין שלכם יהיו טובים לנצח נצחים, כי זה מגיע מה'. אני מאמינה שהקב"ה יצא טוב ורע, שהוא נתן לנו את חופש הבחירה - גם עם מי להתחתן. וייתכן שנבחר להתחתן עם מישהו, ונגלה שזו היתה בחירה שגויה.

כלומר - כשאנשים מתחתנים זה לא כי נגזר עליהם, אלא כי הם בחרו זה בזו.

עצם הנישואין לא מבטיח לחיות באושר ובעושר.

אני מסכימה עם האמירה של: נישואין לא מבטיח לחיות באושר ועושר(:

ברור שלא ..

החיים זה עבודה

לגבי הבת קול את לא יכולה לדעת 

אולי כן .. אולי אני / אדם אחר בדרגה של בת קול(יש גם פירוש כזה) שיצאה מהשמיים 40 יום לפני שנולדת (:

בכל מקרה..

הנקודה שאני חושבת שלא הבנת אותי עד הסוף, זה שאני לא חושבת שזיווג מה' אומר מושלם או טוב לנצח.

אני כן חושבת שיש לך תפקיד בעולם, ואת דורכת בתחנות שה' יעד לך, ונסיונות שה' יעד לך ,וכן יש לך בחירה אבל גם השגחה ישירה.

גם כאן אני מאמינה שה' משגיח, בטח בזוגיות שזה דבר כלכך טהור..

תחשבי ..לפעמים גם מתנה שנותנים לאדם אין לו כלי ליצוק לתוכו את השפע , 

מבינה? 

אני חושבת שגם אם לפעמים אדם נגע ביעוד שלו אבל לא היה מוכן נפשית/ רגשית לקבל את זה.

זה לא סותר שזה לא היעוד שלו .

אבל אחרי הכל ולמרות הכל 

עדיין אני מאמינה שה' שומר עלייך ,והוא רוצה לתת לך טוב הרבה יותר ממה שאת חושבת .

וגם הטוב שאת יוצרת עם הבן זוג שלך זה לא בגלל שאת כלכך רגישה והוא כלכך מכיל 

זה בגלל שה' החליט שיצא לך לטובה!

אל תתבלבלי זה לא בגללך

הכל הכל ממנו 

זה לא סותר שאת חייבת לתת את המיליון אחוז שלך בחיים

פסימית ואופטימית כאחד

מצד אחד, 40 יום קודם יצירת הוולד וכו'. ומצד שני, מזווגים לו לפי מעשיו. הגמ' עונה כאן בזיווג ראשון כאן בזיווג שני. נעזוב כרגע את ההסבר המדויק מה עונה הגמ', יש מס' דעות.

בשורה התחתונה ברור שיש אלמנט של ייעוד ואלמנט של עשייה. 

איך את מסבירה את הדברים האלה?

ובכלל, האם בכל דבר שאת עושה יש בחירה?

האם אדם שחצה את הכביש בזהירות והגיע רכב במהירות גבוהה ודרס אותו היה בעל בחירה? (אפשר לחשוב על כל מיני דוג')

האם הבחירה שלנו היא היכולת להגיב למצבים שבאים לפתחנו או היכולת להחליט מה יהיה מסלול החיים שלנו? האם באמת יש לנו שליטה בלעדית על החיים שלנו?

להסביר, מביאה בהמשך ציטוט של הרב שמואל אריאל. והנה קישור גם לעוד מאמר שלו בנושא (בעז"ה בעתיד אגיע לעיין בתוכן... עתניאל | "האם כל אירוע מכוון משמיים?" – עיון בסוגיית ההשגחה)

כידוע, יש מחלוקת ביהדות לגבי גבולות הגזרה של בחירה חופשית (רמב"ן-רמב"ם, וכמובן הנהגה ניסית מול טבעית).

אני לא מבינה איך הדוגמה שלך קשורה לעניין - אני לא חושבת שמישהו שנדרס בתאונת דרכים בחר להידרס. הוא כן בחר לחצות בזהירות בדיוק בזמן הזה. זה שבחרנו משהו מסוים (לחצות בזהירות) לא אומר שהתוצאה תהיה כמצופה (להגיע בשלום לצד השני).

"בגמרא עצמה מובאים שני סייגים לאמירה זו: הגמרא בסוטה שם מחלקת בין זיווג ראשון לזיווג שני. ובמועד קטן יח, ב אומרת הגמרא "שמא יקדמנו אחר ברחמים", דהיינו שייתכן מצב שבו אדם יפסיד את זיווגו בגלל תפילתו של אדם אחר.

הראשונים הביאו מקורות נוספים, שמהם עולה שזיווגו של אדם אינו תלוי רק בגזירת שמים, כגון: עצם החיוב המוטל על האדם לשאת אשה; הפסוק "פן ימות במלחמה ואיש אחר יקחנה"; הדרכות חז"ל שיש להשתדל לשאת אשה הגונה; ועונשים המוזכרים בדברי חז"ל על מי שנושא אשה שאינה הגונה. מכל אלה עולה בבירור שהדבר נתון גם לטבע ולבחירת האדם.

מתוך כך, במקורות רבים פירשו מימרא זו באופן מצמצם. 

בעלי התוס' תופשים כפשוטו את "שמא יקדמנו אחר ברחמים", וסוברים שהתפילה יכולה לשנות את זיווגו של אדם.הריטב"א מוסיף, שגם הזכות יכולה לשנות את הזיווג המיועד. וכך כותב בספר מנורת המאור, שההכרזה בשעת יצירת האדם היא רק אופציה, שתתממש אם יהיו ראויים זה לזו. אם במהלך חייהם יתברר שאינם מתאימים, כגון שזה צדיק וזו חוטאת או להפך, יקבעו להם משמים בני זוג אחרים. 

לפי דרך זו, אמנם הזיווג נקבע בהשגחה, אבל הוא תלוי במידה רבה בבחירתו של האדם - במסלול החיים שבו הוא בוחר ובמצבו הרוחני בכל עת.

ואילו לדעת הרמב"ם באופן בסיסי הזיווג כלל אינו נגזר משמים, אלא נתון לבחירת האדם. הוא מפרש את המימרא רק במקרים חריגים, שבהם הקב"ה מזמן לאדם זיווג טוב כשכר על זכויותיו או זיווג רע כעונש על חטאיו."

העתקתי מכאן: https://asif.co.il/wp-content/uploads/2021/04/zhr-31-10.pdf

עמודים 14-15, מופיעים שם מקורות ותירוצים נוספים שלא הבאתי. 

הרב הפנה למאמר של הרב צפני דרורי (https://asif.co.il/wp-content/uploads/2021/04/zhr-20-7.pdf), אין לי זמן לקרוא אותו, רק מעתיקה את הסיכום, שאני חושבת שהוא מדגיש את החששות שלי (עמודים 7-8, הדגשה במקור):

"גם אחרי מפגשים מרובים והיכרות טובה הזוגות מתקשים לקבל החלטה. זוגות מתפרקים בעקבותיהם של חששות ופחדים. ויש המנסים למצוא מזור לחולשתם על ידי פנייה ל"מקובלים" לקבל אישור מיסטי, תמיכה משמים, להחלטתם. שהרבנים יפסקו, להיפרד או להתחבר. ככל שמתרבים הלחישות על זוגות שנפרדו, מתערער הביטחון הפנימי בזוגיות תמימה ופשוטה. לפעמים, דווקא האמונה בזיווג מן השמים גורמת לבקש אות מגבוה, ומתגברת הדרישה לצדיקים שזוכים לסייעתא דשמיא, שיראו את הנסתר מעיננו.

"תמים תהיה עם ה' א-להיך" - ציוותה התורה: לא ללכת לבקש נסתרות.....

האדם חייב להאמין ברגשותיו וברגשי בת זוגו. בתוכם נמצאים ההדרכה הא-להית, ולא בשום מקום אחר. מצוה להתפלל על הזיווג, ושמבטאים את הדברים לפני ה', הכול מתבהר יותר. מוכרחים לטהר את הנפש לפני קבלת החלטה, להשתחרר ממוסכמות. יש למחוק את העיכובים של 'מה יאמרו עלינו'. חשש מדברי חברים ורכילויות מעכבים את הראייה הטבעית והפשוטה. לא חייבים להיות חולי אהבה. לא חייבים להעריץ את החתן או את הכלה. חייבים לבחון את המידות והתכונות, הטובות הן בעיניהם. האם יבנו יחד בית שיגדל את שניהם, בית שיגלה את הטוב שבהם, את הטוב לדורות, בבנים ובנות יראי ה'? מוכרחים לטהר את הנפש מדמיונות הלקוחים מרומנים וסרטים. כשאוהבים - כולם יפים, וכששונאים - היופי הופך ל"נזם זהב באף חזיר". את האהבה אי אפשר להעיר כי אם ברגש תמים ואמיץ, בסילוק הפחד הנורא המשתק את כוחות הנפש. אם רצונכם בעזרת תלמידי חכמים, בקשו מהם בקשה אחת בלבד: שילמדו אתכם איך מסלקים את הפחד, איך מתרחקים ממבט טמא וצדדי, איך שומעים את קול הדממה הדקה האומרת לכם: 'הנה שלך לפניך, בוא נא קח'. אחרי החופה כבר תגלו שכל מה שראיתם קודם היה קטן ומצומצם, כי מעשה ה' גדול מכל דמיון. אל תשכחו את החוויה הגדולה של התקופה הראשונה לאחר הנישואין, חוויה שממש אפשר למשש אותה בידיים.

חוויה זו, וודאות זו, היא שתיתן לכם כוח לבאות. גם אחרי החתונה יש קשיים. גם אחרי שנים, שואלים שאלות, נסוגים אחור. הביטחון כי "מה' אשה לאיש", וודאות זו שגילינו נפלאותיה אחרי כריתת הברית - היא השומר הנאמן, המדריך הטוב לחיי הנישואין עד זקנה ושיבה, במזל טוב."

עשה לי בלאגן שלם

אנחנו מאמינים שיש מישהי כזאת, אבל זה לא פותר אותנו מאחריות לעבוד.

לא סתם חז"ל המשילו את זה לאדם שמחזר אחרי אבידתו, יש מישהי שהקב"ה מייעד אותה במיוחד לך, והתפקיד שלך ושלה הוא להתאמץ כדי שתמצאו אחד את השנייה.

הידיעה שהיא מתחבאת, לא סותרת את העובדה שצריך לחפש אותה ולהתאמץ בשבילה.

אני רואה שלא כיוונתי לדעתך, ושאולי היה נכון להגיב יותר בקטע של אמפתיה מאשר להביא את נקודת מבטי.

אני חושבת, שכל אדם שיצא לי להיתקל בו במהלך החיים - מבחינה זוגית, עבודה וכדומה, זומן ע"י הקב"ה בזמן הנכון ובמקום הנכון, וזו בחירה שלי מה לעשות עם המפגש הזה. לפעמים העבודה וההשתדלות זה להבין שהקשר לא טוב ואולי אפילו להפסיק אותו ולפעמים צריך ללמוד לתחזק את הקשר נכון ולאורך זמן.

כך שמצד אחד יש השגחה של הקב"ה שמזמן את האדם הנכון ויש גם בחירה שלנו, למשל להתחתן עם האדם הזה.

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.

זה זמני

בשם הבחורה

ב. אינם באים בחשבון

ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

הניסוח אכן די פוגע...

ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)

את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)

והאוסידי היה ידוע לשדכן.

הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל

ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.

לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.

לא חסיד של המונח אבל באמת מרגיש כמו detox

בשלושה

אם אתה כן נהנה מלהיות במצב "שבת" יותר מיום אחד, אתה נראה לי מוזר…

דווקא כשאני במצב שבת יש לי הרבה יותר יישוב הדעת לשבת לקרוא ספרים

אפשר לשתות יין בחופשיות לשיר לישון

תפילות עם ניגונים

לעניות דעתי והבנתי הפונקציה של יו"ט שני היא מעין תיקון למצב פגום של שהיה בגלות

אם מצד עצם הגלות שמצריכה תוספת של התקדשות בגלל הטומאה שלה

אם מצד תיקון ביזוי המועדות

כך שאין בזה שכר בפנ"ע אלא רק להשלים מדרגה חסרה (וגם אז לא מגיע למדרגה של ארץ ישראל)

ואינה מקבלת שכר אלא אחת. משום דבא זה לה בסיבת חטאה לא יהא חוטא נשכר (יפה מראה)

לק"י

אם יש לי חברה שאני נהנית בה, גם שלושה ימים זה כיף.

קצת מנוחה...

חוסר בקבוצת שווים הוא דבר שיכול להיות מאוד מורגש

יש בהם שקט נחמד כזה ובחלקם יש אפילו עגלות קפה, ובכל מושב יש מקלט ציבורי די נגיש