מהרבה סיבות

גיוס - גם לצה"ל וגם לחרדים טוב לזייף את המספרים, ולספור כל מיני אנשים לא קשורים כחרדים, אז המספרים מאוד לא קשורים לכמה חרדים מתגייסים באמת

תקציבים ושיעורי תעסוקה - אמור להיות מידע שמפורסם ודי קל למצוא, תחפשי.

אבל יש הרבה דברים "שקופים". (לדוגמה כסף ליישובים בדירוג נמוך) וצריך לחפור לעומק בשביל מידע אמיתי

זה גוף ממשלתי שאמור לספק את כל הנתונים הללו

לא בדקתי אבל אמור להיות שם כנראה

התקציב: באתר הכנסת:

https://m.knesset.gov.il/about/pages/budget/budgetinfo8.aspx

אחוזי גיוס פורסמו אתמול על ידי צה"ל.

אחוזי תעסוקה אצל הלמ"ס.

מצאתי אחוזי תעסוקה ותקציבים (גיוס פחות מעניין) 

אבל לא ברור נגיד מתוך תקציב החינוך, כמה לחינוך החרדי.

בקיצור רוצה להבין על מה המהומה.

אני שומעת הרבה זריקות מספרים, השאלה ביחס למה וכמה מקבל ה״צד השני״.

הרי בסופו של דבר ברור שיש תקציב ברמה מסוימת.

יש כאלה שמתלוננים על עצם זה שמעבירים לחרדים כסף, אבל הם לא אומרים מה לדעתם צריך לעשות במקום.

בפועל, לפי הבנתי, מה שקרה זה שהחינוך החרדי מתוקצב לפי האחוז מלימודי ליבה שלומדים. ולכן יש כאלה שמתוקצבים 75% ויש 55%. מה שקרה עכשיו, זה שהתקציב האמיתי עלה והיום הוא כפול, אבל התקציב החלקי נשאר באותו *ערך* שהיה, ולכן בפועל הוא 25% בערך. ולכן במקום לתקן את החוק, קיבלו את זה ככספים קואליציוניים.

הטיעון של ה"חכמים" מבין עושי הרעש והמהומה, זה על עצם התחזוקה של מוסדות כאלה בכלל, כי לדעתם עידוד של קיום החרדיות כדרך חיים שמעדיפה השכלה דתית על פני השכלה שיוצרת כסף, זה פוגע בכלכלה הישראלית (לא עצם העברת הכספים).

רק שהטיעון "מעבירים כספים למוסדות שמחנכים אחרת ממני" הוא טיעון מגוחך, ולכן במקום זה טוענים "החרדים בוזזים את הקופה הציבורית".

אם מישהו בקי יותר בפרטים ויכול לתקן אותי אשמח

טוב בעצם יש לי קצת סיוגים - אם בוחנים את הנושא בצורה יבשה אז חרדיות כדרך חיים אכן מאטה את הכלכלה, זה לא עניין של דעה זה עניין של נתונים אובייקטיביים.

אה וגם התלונה העיקרית היא לא רק על החינוך אלא גם על התקציב לאברכים.

אבל החרדים טוענים שמבחינתם זה מצדיק את האטת הכלכלה, וזה ויכוח ערכי. ויכוח ערכי כזה נתון להכרעת העם (להלן: "הבחירות")

נכון, יש את התקציב לאברכים, וגם כאן, החכמים שביניהם מסתייגים מעצם התמיכה והעידוד למערכת המלכ"ר שנקראת "לימוד תורה"

בסופו של דבר כל אדם דתי אמור לתמוך בהשקעה מסוימת בלימוד תורה על חשבון הכלכלה (הרי ברור שקיום ערכים דתיים דורש השקעה כספית שלא מוחזרת בצורה ישירה), הויכוח בין ציונות דתית לבין חרדים הוא ויכוח כמותי בעיקר (זאת לדעתי ההבנה בעומק. יכול להיות שעל פני השטח, או בין אנשים שלדעתי לא העמיקו מספיק, נראה מגמות שונות)

אסור להתפרנס מילימוד התורה.

האיסור הזה קיים לא רק בגלל הכלכלה, לא רק המצווה להתפרנס מיגיע כפיך, לא רק בגלל שלימוד תורה לא יכול להצדיק השתמטות מהצבא ומעזרת ישראל מיד צר.

הוא קיים גם בפני עצמו.

כל עוד האיסור לא משפיע עלינו ישירות, כלומר מי שעובר עליו עושה חטא אבל זה בינו לבין אלוהיו, ניחא.

הבעיה היא שהציבור החרדי גדל, הקצבאות גדלות, הסבסוד של החטא הזה תופס נתח יותר ויותר משמעותי מתקציב המדינה, ובעוד שניים-שלושה דורות לא יהיה מי שיפרנס את כל לומדי התורה שלא מסוגלים לעבוד לפרנסתם כי אין להם כישורים מתאימים.

זה איום קיומי על המשך קיומה של המדינה.

זה הסכם יששכר זבולון, מבלי שיששכר יסכים להסכם.

אם הצד הנותן לא רואה בזה חשיבות, ונותן בעל כורחו,  זה לא גזל?

אין פה הסכם יששכר וזבולון

יש מדינה שמממנת אינטרסים של כמה מגזרים שכל אחד מושך לכיוון אחר.

אין ויכוח שצד אחד לוקח יותר ומכניס פחות.

זאת עובדה.

זאת לא חלוקה שווה.

מי שנשאר ללמוד תורה (שאגב אני לא ממש נגד) מכניס את עצמו אוטומטית לאוכלוסיה מוחלשת והוא ממש כפשוטו נצרך לכספים של שמישהו אחר.

העבודה שזה עובר דרך מערכת גדולה של כספים לא משנה את זה.

מנגד יש צד שעובד וממש נלקח ממנו נתח עצום של מיסים.

מי שצורך תרבות גם מפריש מיסים בשביל זה.

החרדים תורמים ערך.

 השאלה אם אפשר לכפות ערך.

דווקא הייתי מעוניינת לנהל על זה ויכוח. אני כלל וכלל לא בטוחה שהציבור החרדי לוקח יותר ומביא פחות, העניין הוא שיש אנשים עם אינטרס להביא את הדברים בצורה מסוימת.

מה זאת אומרת נצרך?  הוא בוחר להסתפק במועט ולנהל אורח חיים סולידי וצנוע. הוא אכן מקבל אי אילו הטבות מהמדינה (שאני כקפיטליסטית נגדן) אבל גם אדם שמביא ילדים לעולם, אדם שמשנה את מינו, אם חד הורית, ועוד רבים נצרכים ל'כספים של מישהו אחר'.

בסה"כ זה לא שהחרדים לא משלמים מיסים, אף אחד לא נותן פטור מיוחד לחרדי ממיסים, יוצא שבגלל הבחירות האישיות שלהם הם משלמים פחות מיסים למדינה. 

גם אם הם לא תורמים ערך רוחני (מנקודת מבט של חילוני) הם לא כופים שום ערך, אם כבר להפך, יש נטייה לציבור הכללי לכפות את הסגידה לעגל הזהב על חרדי שמעוניין לחיות בצמצום. 

מסכימה איתך לגבי מיסים.

אין בעיה בעיניי באדם שבוחר לא להתשעבד ובכך משלם פחות מיסים.

אבל חיי הפשטות האלה הרי לא מתאפשרים בלי עזרה של המדינה.

יש תנועה של כניסה במודע לנזקקות.

ובנוגע לנתונים הפשוטים של כמה נכנס וכמה יוצא מכל מגזר, זאת הסיבה שפתחתי את השרשור.

מעניין אותי לדעת את נתונים יבשים והתמונה הגדולה.

כרגע שומעת השתלחויות של כל צד כמה השני לקח.

בשיעורי התעסוקה וגובה ההכנסה יש פערים משמעותיים.

הקו הצהוב - נשים לא חרדיות.

הקו האפור - גברים לא חרדים.

רק מעיר שהערבוב בין "לוקח יותר" לבין "מביא פחות" הוא מבלבל.

כי ברור שאברך משלם פחות (עד כדי לא משלם בכלל) מס ישיר למדינה, ואילו הוא היה עובד, הוא היה משלם הרבה מס ישיר וכנראה גם יותר מס עקיף (לדוגמה - נניח באמת אברך שכלום לא מעניין אותו חוץ מתורה. בגלל מצבו הכלכלי הדחוק, הוא מצמצם הוצאות. אילו היה מצבו הכלכלי מרווח מאד, הוא כנראה היה מרחיב הוצאות, לפחות לדברים נצרכים. ואז היה משלם יותר מע"מ)

ולכן זה שציבור האברכים "מביא פחות" זה כמעט לא מוטל בספק. וכנראה בהכללה, המגזר החרדי.

לגבי לוקח יותר אפשר להתווכח באמת - האם הוא לוקח יותר או דווקא לוקח פחות.

גם אם כל החרדים היו מתפרנסים בשכר מינימום, וחיים בעוני ודחקות בלי לקבל שקל מהמדינה, הבעיה הכלכלית נשארת בעינה.

זה שבמקרה הם עושים דבר שלפי תפיסתך (המבוססת בהחלט) אסור ולפי תפיסה של רבים וטובים הוא מצוה, מוסיף קצת על הבעיה, אבל ממש קצת, ובכלל לא משמעותי.

מה גם שהמדינה כמדיניות נותנת קצבאות להרבה מטרות שיש בהן ערך, ולא תהא כהנת כפונדקית, כמו שיש מימון ממשלתי לכל אותן מטרות, בוודאי אין סיבה שהמדינה לא תיתן כמה שקלים כדי לחזק לימוד תורה.

אני לא חושב שאתה חולק על העובדות האלה, ולכל הפחות את הראשונה מהן אתה צריך לקבל. ואחרי שקיבלת את זה, אתה יכול להתלונן על הכסף שהם מקבלים - לשיטתך שלא כדין - אבל הבעיה המהותית היא רק שאלה של כמות, כמה תשקיע בפרנסה וכמה בערכים שאינם מניבים ערך כספי.

אם היו מתפרנסים ולא מקבלים קצבאות, הבעיה הכלכלית הייתה כמעט נעלמת ביחס לגודלה הנוכחי, ובטח ביחס לגודלה העתידי.

המדינה נותנת קצבאות חסרות ערך ליחידים, לא לציבור גדול שמקדש את קבלת הקצבאות ובז לעבודה יצרנית. זה הבדל עצום.

אולי יש בעיה ערכית בתמיכה בתיאטרון למשל, אבל היא לא מכבידה על התקציב ולא מעודדת בטלה של מאות אלפי אנשים.

אם היו מתפרנסים בשכר מינימום, כנראה לא היו משלמים מס וממילא נטל המס היה ממשיך ליפול על אנשים אחרים

ההבדל בין זה לבין המצב הנוכחי הוא הבדל קיים אבל הוא לא הבעיה העיקרית.

לימודי ליבה לא נועדו כדי לאפשר להם להיות סבלים ומנקי רחובות אלא כדי לאפשר להם לעבוד בעבודות שבהן מרוויחים הרבה ומשלמים הרבה מס.

ואם הם רוצים להתפרנס מיגיעם אבל לא להרוויח שקל יותר, זה לא משנה למדינה אם הם למדו ליבה והם לא ישלמו מס

א. לא לשלם מס זאת התקדמות עצומה לעומת המצב היום שבו הם מקבלים קצבאות באלפי שקלים

ב. דרכו של עולם שאנשים חסרי השכלה מרוויחים מינימום בתחילת הדרך, אבל בהמשך השכר של רבים מהם יעלה. 

אפשר לפתוח שרשור מרתק בביהמ"ד, על סוגיית פרנסה מהציבור ללומדי תורה. האמת, איני משוכנע שיהיה מרתק. אולי תאמר איזו סברא יפה, אבל קשה לי להאמין שבאמת יאמר איזשהו חידוש, שלא נאמר במהלך אלפיים השנים האחרונות. 

בפעל זו מחלוקת, כמו מחלוקות רבות אחרות בין גדולי הראשונים והאחרונים. אם הטענה שלך היא שזה 'איסור' - יביא לך השכן החרדי, חבל ראשונים ואחרונים (שגם אתה נוהג כמותם בכל מיני נושאים, נגד דעת הרמב"ם שבו מנופפים האוחזים ב'איסור') שסוברים שזה לא רק היתר, אלא מצווה ונגמר הדיון.

הבעיה עם ההתנהלות החרדית אינה היחיד, אלא הציבור - כל עוד שיחידים מתנהלים כך (כמו בכל חברה), הציבור יכול 'לגבות' אותם. צורת החיים של הציבור החרדי, כציבור, אינה ברת קיימא. בנתיים היא עדיין מחזיקה, בזכות הציבור שאינו חרדי, ככל שהציבור יגדל, יגלו שאין קופת חולים ואין בית חולים ואין כביש...

הן לא הוכחה שרוב העם תומך בלימוד תודה.

הם פשוט הכרחיים לקואליציה ימנית, זה הכל.

רק מעיר שזה הויכוח בין מפלגת הציונות הדתית לחרדים ולא בין המגזרים, כי המגזר הדתי לאומי כולל כאלה שמתנגדים בתוקף מבחינה תורנית - מהותית לעולם האברכות (אבל הם יותר בדרך של מפלגות אחרות)

מהותית, גם רב אחד שמלמד תורה לכולם וממומן מכספם הם, מאט את הכלכלה (כמובן באופן זניח) בזה שהוא לא עובד בעבודה יצרנית.

כשאתה מרחיב את זה ל"עולם האברכות" זה פשוט כמות גדולה יותר ולא זניחה.

עצם עידוד נערים צעירים לבזבז את זמנם בישיבות הסדר ואולי אפילו להשקיע בלימודי גמרא בישיבה תיכונית, מאט את הכלכלה. כנ"ל כמובן שירות לאומי, ובוודאי מדרשה

זמנית, יש כאלה שמתנגדים לאברכות בתוקף.

מפלגת הציונות הדתית החסרה את הגיוון בעולם הדתי כי הם הבטיחו שזה לא משנה מסכימה איתך, אבל רבים במגזר לא.

הם הצביעו לימין החדש, לליכוד, לגנץ, ליש עתיד ולישראל ביתנו בעבר. (ואולי גם לעוד מפלגות, אבל נראה לי שזה העיקר)

ולכן, עיקר הכעס הוא כלפי השקרנים מהמפלגה הזו ולא מול החכים החרדים כי החכים החרדים באמת פעלו כפי שציפו מהם, הציונות הדתית הבטיחו ימין על מלא ושהם לא ישנו מבחינת דת ומדינה.

רוטמן למשל בשאלות בנושא דת ומדינה לפני הבחירות התחמק וטען שהם ייצגו את כולם שזה שקר פשוט.

בדיוק כמו שיש כאלה שתומכים בהשקעה בתרבות אבל יזעמו אם רוב תקציב המדינה יופנה לזה.

אבל זאת שאלה של כמות ושל שיקול דעת.

מהתגובה שלך אני מבין שאתה מהמתנגדים לאברכות בתוקף וברגש לא מוסתר.

אם תוכל להסביר מה השינוי שהובילו השקרנים, זה יעזור. מאד מעניין אותי להבין את דעתך. מה הם עשו לא כתוצאה מהסכמים קואליציוניים אלא מיוזמתם.

יש שיסכימו איתך, ויש שיתמכו בתקציב תרבות.

אבל לא *כולם* מסכימים, ובפרט במגזר שלנו, יש רבים שלא מסכימים, הפוליטיקאים שקראו לשם מפלגתם הציונות הדתית מסכימים איתך.

1. הרשות לזהות יהודית, כל מאות המיליונים (קרוב לחצי סל התרופות) למשל.

https://twitter.com/akivanovick/status/1660703846815899649?ref_src=twsrc%5Egoogle%7Ctwcamp%5Eserp%7Ctwgr%5Etweet

הבחירה של סמוטריץ עם התקציב פה.

2. חוק החמץ. 

1 באמת לא ברור לי מה הרשות הזאת עושה, איך היא מועילה, ולמה צריך אותה.

והציטוט שאתה מביא באמת מפריע לי.

מצד שני, הוא לא מביא את כל החלוקה. כמה כסף מוקצה לכל מטרה. הרי יש כסף שמוקצה לעוד המון מטרות. זה שלא פירטו מה הן לא אומר שהן חשובות יותר.

2 חוק החמץ קיים בגלל בג"ץ. זאת ההיסטוריה שלו.

היה נוהג שבו בתי חולים ניהלו את הנקיון מחמץ, באו אנשים והתלוננו לבג"ץ, בא בג"ץ ואמר "אין חוק שמסדיר, אז אין סמכות לבית החולים להסדיר דברים בנושא", באה הכנסת וחוקקה חוק שיש סמכות לבתי החולים להסדיר דברים בנושא. האם ניהלו את זה בחכמה? לא בהכרח. כנראה היו גם כאלה שלא. אבל ככלל, חוק החמץ היה "דרישה" של בג"ץ, אולי "הטרלה" של בג"ץ.

בדיוק כמו הרפורמה המשפטית - בג"ץ מתנהל בצורה שאיננה מעוגנת בחוק, באים ח"כים להסדיר את זה בחוק, יש הפגנות כדי לא לשנות את ה-לא חוק

1. הוא מביא צילום של פירוט.

הייתה פה בחירה של סמוטריץ לתת תקציבים לכל מיני מטרות תורניות/מגזריות במקום לנגב והגליל, הנגב והגליל יקבלו רק אם יהיו עודפי תקציב.

זה שינוי מסוים בדת ומדינה.

2. ביחס לחוק החמץ,

בג"צ פסל את החוק לפני כמה שנים (בימי ממשלת נתניהו-גנץ)

שינוי הוא להתערב, יכלו לא לעשות כלום ולקוות שאנשים יכבדו.

כמו כן ברור לכל בר דעת שהתערבות תיצור אנטי אצל הצד השני ואכן החוק הגדיל את כמות החמץ בבתי החולים כפי שציינו מראש שיקרה. 

ביחס לבג"צ, אני חושב שההתערבות שלהם הייתה פסולה, אבל גם ההתערבות החוקית כאן היא פסולה, תתנו לאנשים לכבד ולא לכפות עליהם זה רק יוצר אנטי.

1 כאמור אני מסכים עם העקרון, לא מאמין לתקשורת ולכן מבחינתי אין כאן סיפור.

גם אני יכול להביא לך צילום של סל קניות ברמי לוי ולהגיד לך שזה נורא יקר, עד שלא תשווה מחירים לא תדע (אין באמור משום המלצה או פרסומת וכו)

2 כשיש התערבות פסולה של צד אחד, להתערב בחזרה זה לא פסול.

הבעיה היא שבג"ץ הוא קדוש לצד אחד של המפה הפוליטית, והצד הזה שולט בתקשורת, ולכן הסיתו אנשים נגד החוק כחוק שתלטני.

יש המון חוקים שלא כופים דברים אלא קובעים למי יש סמכות להסדיר דברים. זה לא סותר התנהלות מכבדת בדרכי נועם. אבל התקשורת רואה (ומאמינה לשקרים של עצמה) בכל דבר כזה השתלטות.

מזמן הפסקתי להתרגש מזעקות שבר של התקשורת על כפיה דתית. "זאב זאב"

1. המספרים קיימים באינטרנט והמסמכים פורסמו, מוזמן לבדוק במסמך שפורסם אצל סגל, ליאל ועוד.

החלטה לא לקרוא כדי להטיל ספק זה בחירה שלך.

2. להעביר חוק שבית חולים יכול לאסור להכניס חמץ זה כפיה.

הפסיקה של בג"צ (שלטעמי פסולה) הייתה הרבה לפני סבב הבחירות הזה, הם יכלו לומר שיעשו זאת ולא לשקר שלא יעשו כלום.

יש בתקציב הרבה כסף לפיתוח הנגב והגליל, פשוט לא רק דרך המשרד.

אם כי צריך לזכור שתקצוב לכל דבר עולה, השאלה היא אם באופן יחסי היה יותר עליה מהממוצע התקציבי.

התקציב גדל בכמה אחוזים מדי שנה.

לקבל שכר ואוסרים להיות אברך.

(למשל הרמ"א, אולי גם הרמב"ם והטור מתירים לרב לקבל שכר.

עיינו בדבריהם בהלכות תלמוד תורה)

כל עוד אין כאן מדינת הלכה, הכספים מחולקים לפי אינטרסים פוליטיים, בין אם זה מותר או אסור לפי ההלכה.

אם מפריע לך שמישהו עובר על ההלכה מכספי המיסים שלך - אני מבין את הכעס, אבל אם יש רבנים שהתירו לו אני חושב שאין לך טענה כלפיו

הם הבטיחו לקדם מדיניות ימין ולא לשנות עניינים בדת ומדינה,

הם גם הורידו את רמת התגובות שלנו לטרור מעזה. (לטענת השרים מעוצמה)

וגם ביצעו שינויים בדת ומדינה.

העניין בכספי המיסים הוא אחר, באופן כללי יש לנו בעיה שמחייבים אנשים לשלם עבור דברים שהם לא רוצים, תפחיתו את המסים לכל הדברים שלא צריך ותנו לאנשים לתרום לדברים שחשובים עבורם.

אין סיבה לחייב אותי לשלם אחוז מהשכר בשביל אברכים/הבימה/כאן.

ואין סיבה לחייב אותך לשלם בשביל תאגיד כאן.

ואין סיבה לחייב מישהו חילוני לשלם עבור אברכים.

מה הם שינו בדת ומדינה שמנוגד להבטחות שלהם?

אני גם לא חושב שהם מושלמים, אבל בחרתי בהם כי על כל מפלגה אחרת סמכתי פחות, ואני עדיין חושב שאין מפלגה אחרת שהיתה זוכה לתמיכתי, בטח לא יותר מהם.

לגבי כספי מיסים - אני איתך בזה, אבל כל עוד יש חלוקה למטרות כלשהן, אני בעד שיתנו גם למטרות שאני תומך בהן.

לקצץ מדברים שהם חיוביים בעיני (לימוד תורה) בזמן שלא יהיה קיצוץ מקביל בתקציב של דברים חשובים פחות, משמעותו לפגוע באינטרסים שלי.

2. לתת כסף רב נוסף לעידוד זהות יהודית במקום לחיזוק הנגב.

זכותך ומבין אותך, הבעתי את הכעס שלי.

א. לא צריך להגדיל את החלוקה.

סמוטריץ עמד ביעד הגירעון כי הגדילו אותו באמצעות שינוי כיצד הוא מחושב.

ב. אם משהו ערכית פסול, אין סיבה לקחת בו חלק.

ג. אם מישהו חולק עליך בחשיבות המטרה אז הגיוני שהוא יכעס שכופים עליו לשלם?

הסדרי גודל אחרים, הסכומים לישיבות ואברכים פי הרבה מהכסף לתרבות.

אתה מגיב שתי תגובות לכל תגובה שלי, כך זה עולה אקספוננציאלית...

א. מסכים שלא צריך להגדיל, אם הגדילו זה חבל. לא מאמין לכל דבר שאומרים בתקשורת, הבחירות (בתקווה) עוד שלש וחצי שנים, לשלוח מכתב זועם לסמוטריץ לא בסדר העדיפויות שלי

ב. אם משהו ערכית פסול אבל כולם עושים אותו, הטהרנות של לא להשתתף היא הרבה פעמים לא נכונה. זאת סיבה לקחת חלק.

ג. הגיוני כאשר הקצאת הכספים היא כזאת שמנוגדת לערכים של סך האזרחים. אם אחוז גבוה מהאזרחים מעוניין במשהו, האזרח הקטן ישלם. ברור שיש גבולות סבירים. אני לא בקי בתקציבים, לתקשורת אני לא מאמין, ולכן אני לא רואה סיבה לכעוס. מי שחושב שהוא כן בקי במספרים, אני יכול להבין את הכעס שלו, אבל לא להצדיק, כי כאמור אני ממש לא בטוח שהוא יודע את המצב לאשורו.

א. הגדילו בהרבה.

1. ממצב של תקציב קודם שניסה לסיים עם פחות הוצאות מהכנסות להגדלת ההוצאות מעבר להכנסות הצפויות ושינוי ההגדרות של גודל המינוס השנתי המותר (=גירעון, בכמה ההוצאות גדולות מההכנסות) כדי שיהיה מותר להיכנס למינוס גדול יותר.

2. הכספים הקואליציוניים גדלו מ3+- מיליארד עבור 2021-2022 (שאגב, היה גידול במעט מהכספים הקואליציוניים בעבר) , ל13+ מיליארד עבור 2023-2024, זה מספר שגדול ביותר מפי 4.

אני גם לא מאמין לכל דבר בתקשורת, אבל אכפת לי מכספי המדינה ולכן קורא בנושא והפניתי לתקציב שם ניתן לראות את המספרים המדויקים והמפורטים. (ולמשל גם את מה החליטו להגדיל ואת מה לצמצם)

ב. אולי ככה מראים לצד השני,

אבל בפועל לוקחים עוד כסף מהאזרח הפשוט שמשלם על הקריזות של כל צד.

ג. תקרא את המספרים באתר הכנסת עם פירוט התקציב ותראה שיש הרבה על מה להתעצבן.

(ואני יחסית בקי במספרים, זה מעניין אותי ואכפת לי אז קראתי)

אמנם התקציב לא אסון אבל הוא גם לא טוב.

חוץ מהקטע של לימודי הליבה שהוא מחיר כלכלי גדול.

מתוך ראיון חג עם סמוטריץ:

הסכום לישיבות גדול פי ארבעים מהסכום להבימה, כך שמבחינת פרופורציות זה לא אותו דבר. אישית, אני נגד מימון לשניהם ומי שרוצה לתרום עבור מערכת כזו או אחרת מוזמן לתרום עבורו.

(כדאי להכיר)

ולגוף ההשואה בין מדעי הרוח ובצלאל לישיבות ואברכים:

א. מדובר בדבר הקבוע בזמן במדעי הרוח ובצלאל, רק מצטיינים ממשיכים לדוקטורט.

(בצלאל גם כולל אדריכלים למשל שזה מקצוע יצרני)

ב. אחרי התואר והלימודים לאן הם ימשיכו לעומת אחרי הישיבות?

ב. בממצוע, למשך כמה שנים מקבלים האברכים מלגות?

ג. אלו מהתקציבים לדעתך צריכים להיות כלליים ואלו מבחירה?

מס זה לכפות על מישהו לתת כסף לדבר מסוים, הגיוני לכעוס שכופים עלי לתת כסף לדבר שאינני מעוניין בו.

אותי לתת לדבר אסור 

בלבלתי בין התגובות שלך.

ההערה שלי על ההלכה באה לומר שלא מדובר בהבדל כמותי של שכר לרבנים לעומת מימון כוללין, מדובר בהבדל כמותי.

זה מובן כעת?

אבל זה פוגע בכלכלה באותו יחס, כי זאת השקעה של כסף בעל ערך כלכלי בדת נטולת ערך כלכלי

אבל מבחינה ערכית זה שוני מהותי

זה השינוי כיוון ממתווה בעלז למצב עכשיו.

ממצב שבו חלק מהמגזר החל להתקדם לכיוון מקצועות שיאפשרו לילדים להתפרנס בכבוד להורדת התמריץ לעשות זאת בעתיד.

כמובן הוא מספק דלק, כמו עוד הרבה דברים

השבוע.

https://www.google.com/amp/s/www.makorrishon.co.il/news/521093/%3futm_source=mivzakimnet&=1

הרעיון בתקצוב קטן יותר למוסדות שלא מלמדים ליבה הוא האמירה (שיש בה מן הצדק) שהגיוני לתת יותר לאדם שהולך לעזור חזרה.

מקור ההכנסה הכי גדול לתקציב המדינה מגיע ממס הכנסה (כמעט שליש מההכנסות), כדי לשלם מס הכנסה צריך להרוויח במינימום סכום מכובד ומי שלא ילמד לימודי ליבה יתקשה להגיע לרמת שכר הזו וממילא אם הוא בוחר לא לעזור הגיוני לתת לו פחות.

תחשבו על זה כסיוע בבית, אם יש אח שמחליט שהוא לא רוצה לעזור לבנות בית עץ כי חשוב לו יותר לקרוא ספרים/לטייל עם חברים/ללמוד אז הגיוני שהמשפחה תחליט להפחית לו במידה מסוימת את השימוש בבית העץ.

המהומה היא עוד לבוש של הפגנות הרל"ב. זה היה סביב כיתבי האישום וככל שמתברר שעשו מזבוב פיל, מחליפים נושאים - הרפורמה המשפטית, גיוס החרדים, כספים לערים שלא בנו בהם מרכזי מסחר ותעשיה ושלל מהומות נוספות. כל פעם שהמחאה דועכת - מחפשים עם מה לתדלק אותה. עובדה שאותם גורמים שחרדים מזה שהחרדים לא מתגייסים - חרדים מזה שהדתיים לאומיים כן מתגייסים.

יחד עם זאת, מבעד למסך הרל"ב, חלק מהטענות נכונות או לפחות דורשות התייחסות רצינית ואחראית. העובדה שיש ציבור הולך וגדל, שככלל מקבל מהמדינה הרבה יותר ממה שהוא נותן פיזית - זאת בעיה אמתית ערכית ומעשית.

בעבר הייתי עונה בוודאי

היום אני מסתכלת אחרת

קשיי העבר (וגם ההווה) עזרו (ועוזרים) לי לבנות דברים שאני מאד מרוצה מהם

וכנראה לא הייתי מגיעה אליהם לולא הקשיים

זה מצד אחד

מהצד השני הייתי שמחה לחיים נטולי קשיים או מופחתי קשיים מורכבות החיים..

כלומר, זה משהו שמתנגד לנו כדי שנשים לב אליו, קצת כמו "כאב" במובן הפיזי.

כמה התנגדות צריך בדרך כדי להתפתח

לא שמישהו שאל אותי קודם

אבל אולי יום אחד אני אבין שזה היה נצרך כמו שהבנתי על קשיים מהעבר

אני חושב שבשלב מסויים לומדים שצריך ללמוד יותר "להכיל" ופחות להתנגד.

זה עוזר לשנות את המציאות בטווח הרחוק, בעיקר. אבל בטווח הקצר עוזר לי לחיות טוב ולישון טוב ולא להיות במקום שבו "קשה" לי במובן של להרגיש שקשה.

הגדרה טובה

כשההתנגדות יורדת

גם הציפייה יותר מותאמת

קושי צפוי הוא יותר קל

איך את מגדירה את זה?

זה קושי שחוזר על עצמו

אז אני יודעת (או לומדת לדעת) מראש מה או מי הגורם/ים

ויודעת (או לומדת לדעת) להתייחס בהתאם

אם זה קושי חדש

זה הזמן לניסוי וטעייה עד להגדרת הגורמים ולהתוויית הדרך המתאימה ביותר 

אי אז בגיל 30 וקצת.

זה את היכולת "להגדיר" (הנה יצא ממני המתכנת) קשיים כדי להתחיל לעבוד איתם.

זה אומר שקורה לך משהו שאתה לא נהנה ממנו אבל אתה לא חסר אונים כלפיו וגם יודע לדחות אותו למחר או לשים לב להתקדמות.

Stand a little taller

Doesn't mean I'm lonely when I'm alone

What doesn't kill you makes a fighter

Footsteps even lighter

Doesn't mean I'm over cause you're gone

יש כאלה שהייתי מוותרת

ומאמינה שהייתי נבנית גם בלעדיהם

עברתי כל מיני דברים בחיים. והייתי במקומות שלא ברור לי כיום איך יצאתי מהם…

כשאני מסתכלת אחורה, אני רואה איך זה חלק ממה שגרם לי להיות מי שאני כיום. אבל לא הייתי מזמינה שום דבר כזה, גם אם הייתי יודעת איך אצא מזה. משתדלים לראות את הטוב מהמצב הנתון, אבל זה לא אומר שהייתי בוחרת בזה. ואני עדיין מצולקת מדברים שעברתי. אבל משתדלת כל יום לגדול מזה ולהתקדם הלאה.

כל קושי שעוברים, עלול להשאיר משקעים. ויש את הפחד להתעורר יום אחד ולחזור אחורה, להרגיש שוב שם בקושי הזה ולא להיות עם כוחות להתמודד. 

לכתחילא כן

כיון שאם חלק מהקשיים לא היו קיימים בחיי

הייתי חוסכת הרבה סבל (וזבל)

בדיעבד חלקם לא

כיון שזה  חשף אותי להבנות עמוקות כלפי עצמי

והביא אותי למי שאני כיום

על החלקים ה"עצובים" או המורכבים בחיים (שגרמו לי בדיעבד לבזבוז כוחות והרבה עצב)

הייתי מוותרת

בבחינת "לא הם ולא שכרם"

אבל

בדיעבד, בגלל שהמורכבויות לימדו אותי הרבה

ובזכותם אני מי שאני

אז הם 'עזרו' לי ללמוד מהם איך להמשיך הלאה.

ואפשר להעמיק ב"תורת מנחם", תשמ"ד חלק ד', שבת מסעי סעיף י"ב-

בקצרה הרבי מילובביץ' מסביר על עניין המסעות ממדרגה למדרגה [כפי שידוע שהבעש"ט עסק במסעות שיש בנפש האדם].

בדיעבד אני באמונה שלמה בהקב"ה ובראייה של הטוב של מה זה בנה בתוכי.

אני? לכתחילה? הייתי מוותר.

אבל איזה מזל שהקב"ה מנהל את המציאות...!

אפשר להגיב שם אנונימי. כאילו, מה? תהיו טבעונים, תמהונים,  מתנגדי חיסונים, זה לא משנה, יש לך אמת? לך איתה. אבל למה להבנות שרפואה טבעית זה דבר להתבייש בו חחח

(כן מבין זה לא למעיישה ופורום מת וכו' והכל כאן בדיחה שאני בכוונה לא מתייחס אליה. תהיות לאור ההצפה של הנושא והדיון)

עם כמויות הספאם שם באמת צריך ניהול 

ויסיר מהם כל מחלה, וירפא לכל גופם, ויסלח לכל עוונם,

וישלח ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם עם כל ישראל אחיהם, ונאמר אמן

ונהנה לריב עם עצמו בפינה שכוחת "אל" כדי לפרוק עצבים 😂😂😂

אבל בטח זה דוגמא קלאסית למה שנקרא להאכיל את הטרולים

משתעממים מספרים סיפורים זה לא דוקטורט אבל אם כבר מעניין אם כך למה הוא מגיב מאנונימיי? או שהוא מגיב מאנונימי רק בקללות חח ואז אני מבין אותו

אולי הכוונה שלך לפורומים אחרים? 

אין כאן בערוץ 7 כאלו ניקים.

- הנני כאינני

- הים נסוג

תשאל את משה

כי למשל @בין הבור למים פעיל בפורום מסויים מאוד ולא מוכר בכלל כאן.  

כל פורום הוא עולם ומלואו ואין קשר בין רבים מהפורומים במרחב העצום של הפורומים בערוץ 7.  

ויש את @אני הנני כאינני, אולי הוא מדבר עליו

וזו היא, @נחלת, לא הוא, שהזכירה ניקים פופולריים

התכוונתי למגיבה שכתבה שירים מאוד יפים שאחד מהמגיבים (צדיק יסוד עולם (?) ניתח אותם).

נכון. נזכרתי שלא קוראים לה כך, השורה האחרונה שחזרה בתגובה שלה היתה: והים נסוג...

אני הנני כאינני  - הכל בסדר איתו.

העיקר שהכל בסדר

צדיק יסוד עלום אמר שיש כזה אחד.

היא התכוונה ל@בין הבור למים - צעירים מעל עשרים

לפורום של טבת והלאה...

בס"ד

לא תמיד כשפותחים, הפורום הוא מחודש טבת. חיפשתי מקום בו אפשר לכתוב

את התאריך (טבת, למשל) ולא מצאתי. אז  לפעמים מופיע פורום עתיק

איזשהו. לא מבינה למה ומדוע...

איך מגיעים לפורום העכשווי (מאתמול, שלשום) - ניסיתי בכותרות המציינות

מספרים גבוהים (2000+) למשל, אבל זה לא מעיד על אקטואליות הפורום.

ועוד משהו: הזמן המופיע ממול לתגובות לא הזמן הנכון. למשל 11.00

במקום 13.00 וכד'.

יש לי, כלומר, אין לי, שום כשרון טכני ולבטח זה משהו פשוט

אבל לא יודעת איך.

תודה!

מה פירוש "עבר עריכה"? מצד מי, הצוות? ומדוע?

תודה רבה!

או שרשום הניק שביצע (הניק שכתב את ההודעה ועשה עריכה ושינוי)

או שעריכה בוצעה ע"י מנהל הפורום - ואז זה בד"כ להסיר תוכן שלא ראוי לפרסום פומבי.  

פרטי העריכה רשומים באותיות אדומות.

כאשר נכנסים לערוך פוסט שכתבת - בדקות הראשונות לאחר שליחת הפוסט, אפשר לערוך "בשקט"  אין אינדיקציה שהפוסט עודכן.

רק אם מעדכנים אחרי די זמן, 10 דק נניח, אז מופיעה השורה האדומה שהפוסט עודכן.  

(ויש גם מגבלות מתי ניתן לערוך.  פוסט שקיבל תגובות, ננעל/נחסם לעריכה די מהר אחרי קבלת התגובה הראשונה.) 

לא הגיוני ולא ברור איך יכול להיות שאת נכנסת לפורום כל שהוא ואת רואה הכי למעלה הודעות שאינן הכי חדשות שנכתבו בפורום.  

אולי תצלמי בפעם הבאה את המסך שאת מקבלת?

את יכולה, אם תרצי, גם להעביר לי בשיחות האישיות.

שנבין מה הבעיה אצלך.  

הזמן שמופיע - כנראה גם זו בעיה במחשב שלך.

השעון במחשב שלך נכון? 

בס"ד

תודה על שתי התשובות.

1.  השעון בסדר גמור.

2. אעקוב אם אמנם זה כך (שמופיעות ההודעות החדשות קודם)

3. לא משמעותי אבל מדוע צריך לדעת שהניק (מה זה ניק?...מאיזו מילה?) ערך את תגובתו? מה זה משנה לנו?

4.  בבקשה, מה זה פצל"ש (או משהו כזה), אני לא מהדור שלכם, ידידי הצעירים.

אבל את רוב הדברים אני מבינה.....

יישכויח!

3. ניק מלשון nickname(כינוי). הכוונה למשתמש בפורום

4. פצלש זה פיצול אישיות - אדם אחד שמשתמש בשני כינויים

בכל מקרה זו אותה הכוונה

אדם אחד, שני שמות

ואם בפיצול עסקינן, למה כשאני פותחת את האזור האישי,

שואלים: האם יש לך פיצול אישיות?......

עניתי המון פעמים: כן. כן. כן....(לא נותן ברירה אחרת)

כך שיש לי כבר פיצול אישיות לעילא ולעילא, אבל

אני לא מבינה מה העניין כאן. זה גם קשור לשם?

או שזה הפסיכולוג של האתר......

תודה!!

לפעמים כשאני מתחבר לפורום ונכנס לשיחות האישיות, במקום לראות את רשימת הניקים איתם התכתבתי, הניק שלי מופיע, משום מה, בכל השורות. במקום הניקים הנכונים שהיו אמורים להיות שם

ואז כשאני לוחץ על ניק, זה גורם שאני כאילו רוצה להתכתב עם עצמי.

ואז מופיעה השורה ההזויה "האם יש לך פיצול אישיות"

הפתרון לצאת מזה הוא רענון הקישור וזה מסתדר. 

ולמה אדם אחד משתמש בשני כינויים ועוד מצהיר על זה?!

ברכה והצלחה!

הרבה פעמים, וזה קרה כאן בפורומים בגלים ובתקופות, היו טרולים שעשו צחוק ושיגועים וגם הטרדות. אותו אחד פתח והשתמש בניקים שונים כדי להטריל..

ויש גם שימושים לגיטימיים.

מישהו/מישהי עם ניק ותיק ומוכר, רוצים לשאול שאלה שלא תסגיר מי הוא השואל או השואלת.

דברים רגישים שלא רוצים לחשוף מבחינת הזיהוי של הניק הותיק.

לחסוך מבוכה, להסתיר משהו, להיות אנונימי בשאלה ספציפית. 

וזה א ח ר י  עריכה?

אז התת פורום הזה צריך להיות חסום איכשהו ולא כך פרוש לעיני כל

בכלל, כל כך מהר עלולים לגלוש בפורום , לדברים כאלה, ללשון

הרע, לפגיעה במישהו על ידי התלוצצות עליו (גם בתכתובת על

החצאיות ראיתי כזה דבר; אפשר לענות יפה או להתעלם על ידי

מעבר טבעי לנושא אחר אבל לא להוציא לבן אדם את הנשמה

ולעשות אותו כלעג וקלס לעיני כולם....זה לא יפה.

הכי מרגיז שזה  משעשע (אללי) ומושך להמשיך לקרוא -

כעין בידור - זה לא מתאים לפורום רציני כמו שהפורום

הזה נועד להיות, לפי הבנתי, וכך הוא רוב הפעמים.

 מאד קל בפורום לכתוב כל העולה

על רוחנו; האם פנים מול פנים גם היינו מעזים

להתבטא כך?

ועוד - חושבת שנושא שעלול להיגרר לתגובות

מזלזלות, או שעוסק בעניניים שהצניעות די

יפה להם - צריך לעבור מהר ובנימוס

(כלפי זה המתחיל בנושא כזה, אפילו

ברצינות כי משהו מטריד אותו) לנושא אחר

ואפשר לאמר שבפורום הזה לא מרחיבים

בדברים כאלה, כי...כי....יש כאן ילדים קטנים!.....

וגם אם מישהו רוצה לשפוך את הלב

והנושא חריג, לא צריך לפרט יותר מדי -

זה לא בריא, זה לא נאות ויש דברים

שהשתיקה יפה להם. כלומר, מבינה

שזה מקום שאפשר לחשוף הכל

כי אף אחד לא מכיר, אבל בכל

זאת, קצת להתאפק. למרות שנורא

מושך לפרוק הכל. ואני מדברת גם

על עצמי. שלא אסחף מדי

בקלי קלות אפשר להיסחף.

שלא נהפוך לצהובון מרוב שיעמום

או סקרנות.  הכי יפה ומעניין זה

חילופי הדברים הרציניים, החקירות

והדיבורים בנושאים חשובים.

לא צריך לרדת למכולת!

אם ראית תגובה מסוימת שלדעתך אין מקומה בפורום, את תמיד יכולה ללחוץ על כפתור הדיווח ואז זה מגיע למנהלי הפורום לבדיקה.

בגדול תהיה מחיקה או עריכה או אף חסימת המשתמש רק במקרים חריגים, בדרך כלל בגלל פגיעה בניק אחר או שימוש בשפה לא נאותה וכיוצ''ב.

ופותחים ניק חדש.