כוללת הנחת יסוד שיש דתי "רגיל" ויש "דוס" וזו הסיבה שאני לא סובל אותה. אין לגיטימציה ל"לייטיות" כאידיאל.

ולנושא השאלה - דתי\דוס\(צדיק) הוא מי שמקיים את השולחן ערוך רובו ככולו (כלומר לא הופך את החולשות לאידאל\היתר). 

@אני))) 

1. הקפדה משמעותית על ההלכה.

2. חיבור פנימי לעבודת ה'  - שמחה, או מסירות/התמסרות, אפילו יראה.. אבל כל אחד מאלו לרוב מוסיפים עוד נדבך על הדתי "הרגיל"...

3. מידות דרך ארץ כמובן..

3 הדברים צריכים להתקיים בו. או בה.

לעיתים גם אדם שיענה רק על 1 + 3 נראלי שיתפס כדוס.

עוד משהו סטיגמתי - כל דתי שנחשב לסגור יותר ביחס לחבריו ייתפס כדוס..

איך עניתי יפה

אין לי הגדרה מדוייקת במה, זה באמת משתנה מחברה לחברה. יש חברה שלהיות דוס זה לשמור שבת, ויש חברה שלהיות דוס זה גם לעשות תיקון חצות. הכל יחסי.

לא אוהב להשתמש במילה, אי אפשר למדוד רמה רוחנית של אדם רק על פי פרמטרים חיצוניים.

שההגדרה היא יחסית, אכן אין לי הגדרה מוחלטת למה זה דוס, יום אחד אני יגיד ככה ויום אחר אני יגיד אחרת.

זה לא מעסיק אותי כל כך. ההגדרה של ירא שמיים יותר מעניינת אותי, אולי בדיבור עליה אני אהיה יותר שיטתי

עכשיו ברצינות, נכנסת לכרטיס האישי שלי וחיפשת את המילה 'דוס'? אתה מנסה להתקיל אותי על תגובה שכתבתי לפני שנתיים וחצי?

אני רואה שבכל זאת הצלחת להכניס לזה משמעות

שחייו הפנימיים במגמה לחיות חיים של קדושה אמיתית.

רצון עז לגאולה.

רצון עז לגילוי הקב״ה בעולם הזה.

שאיפות של תורה ועבודת ה׳.

קיום התורה והמצוות בצורה הטובה ביותר.

חשיבה של מה אפשר לעשות מעבר למה שצריך בענייני הקשר שלי לקב״ה.

ומתוך כך שהעולם החיצוני שלו תואם לעולם הפנימי שלו.

(מנוסח בלשון זכר מטעמי נוחות אך תקף ל2 המינים)

חבל שאי אפשר להעביר טון בכתב, אני פשוט לא מבינה למה אתה עושה את הטריקים האלו, זה הכל. 

אני דווקא התלהבתי מהתשובה שלי חשבתי לרגע מי זו החכמה הזו שכתבה ככה

ואז ראיתי אהה אני

כל הקטע של להתפלל כמה שיותר ולהתבודד כמה שיותר

ולהשתבלל בקונכיה שלך 24 שעות זה אולי חזק בתורה, חזק בתפילה, חזק במשהו מאוד ממוקד רוחני

וברור שזה חשוב, כי זה מחזק.

אבל זה עדיין לא אומר *כלום* לגבי האם הקשר שלך עם הבורא הוא קשר של פלדה. ***בפועל****. בחיים עצמם. 

*ברגע האמת* *באתגרים האמיתיים של החיים* *בתקשורת שלך עם כל עם ישראל*.

זה בערך כמו אחד שיקרא 24 שעות ביממה ספרים על מרתונים בספרייה אחת.

לעומת אחד שירוץ כל יום 24 ק״מ במקום אחר.

מי יצליח יותר במרתון אמיתי  של החיים ? ( 42 ק״מ ?)

הרי אם כל אחד יהיה עסוק רק במחילה שלו, בשבט שלו, בקונכיה שלו

אז למה צריך עם ישראל וארץ ישראל ? אפשר להקים ״שבט״(קהילה) בכל מדינה אחרת בעולם,

בלי שתתעורר ב 3 בלילה ותחשוב ״יש מצב שרוב ראשי הנפץ הגרעיניים בעולם מכוונים אלינו ? טוב לא משנה אני אחזור לישון ,זה בטח סתם חלום רע״

ולכן דוס -אמיתי-  -מבחינתי-,

זה אחד מעל גיל 20 (בתכלס זה 25, כי רק אז המח *באמת* מסיים את שלבי ההתפתחות שלו)

שגם אם תשים אותו בתוכנית שאסור לומר את שמה...נקרא לה...״הדודה הקטנה״...

ויהיו שם המון בגדי ים, שפה לא טהורה ואפילו חלק גדול מהחילונים לא יצפו בה כי הם יחשבו שהיא בזבוז זמן 

או שהוא יעבוד במקום עבודה עם חילונים מקסימים או פחות מקסימים...

עדיין הבחור שלנו, בגלל שהוא דוס -אמיתי- הוא יצליח :

א.

ב.

ג.

ד.

ה.

--------------------

כן, מדובר בפורמט חדש של תשובות. אי אפשר להאכיל הכל בכפית. 

מדובר בתשובה שכל אחד משלים את החסר בדרך שלו. 

משלים בלב.

כי אם תרשמו את זה, אז תמיד יהיה הנודניק שיגיד ההיפך.

אנחנו לא מעוניינים לשמוע את הדעה השלו שחס וחלילה לא תערער את העולם הרגיש והשברירי שלנו ( <--זה למשל *לא* דוס)

בהצלחה.

מסכימה עם הנקודה שלך, יש חילונים עם קשר חזק לבורא עולם, ויש גם גויים כאלה אפילו. ויש כאלה שיש להם ממש עקרונות וערכים והם דוגמא ומופת במצוות שבין אדם לחברו (חוץ מזה שהם יכלו להתכוון לשם שמיים ולהיות יותר טובים אפילו). 

אבל צריך את השילוב. נשמע שאתה קצת מזלזל בכוח הרוחני של הלימוד, בזה שגם לשבת וללמוד זה לעשות משהו חשוב שפועל גם אם לא רואים את זה בעיניים שלנו.

להיות עם קשר לבורא עולם זה לא הדבר היחיד שחשוב, נראה את החילוני הזה גם מקבל על עצמו עול מצוות ולהיות כפוף למישהו אחד בכל צעד מה לעשות. נראה אותו לא נכנס לתכנית הזאת מלכתחילה ולא 'נכנס אבל שומר על עצמו' כי זה קל כשאתה בוחר לעצמך מה לעשות. אתה חופשי מהרצון "למרוד", לא סתם "גדול המצווה ועושה ממי שאינו מצווה ועושה".

לקיים מצוות זאת זכות אבל זה לא פשוט. אז יש כל מיני תופעות לוואי בקרב שומרי המצוות, אבל הקיום שלהן נובע ממשהו טוב וכשיעלו מדרגה יתקנו גם אותו בסוף.

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

הניסוח אכן די פוגע...

ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)

את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)

והאוסידי היה ידוע לשדכן.

הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל

ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.

לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.

ומאושרים. ואשרי השדכן!

זה זמני

בשם הבחורה

ב. אינם באים בחשבון

ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי