כמה זמן את אמורה לקחת את הכדור?

כלומר הוא ממליץ לקחת לטווח ארוך או רק לתקופה?

והאם זה כדור שמשפיע מיידית, או כדור שלוקח זמן עד שרואים את ההשפעה שלו?

אולי את יכולה לקחת אותו ל"תקןפת ניסיון", או רק לתקופה ספציפית ואחר כך תצליחי, בזכות תהליך שתעברי בתקופה הזו  להסתדר בלעדיו.

וגם תראי אם הוא באמת משפיע עלייך לטוב או לרע (או גם וגם...)

ומה בעלך חושב?

תופעות לוודאי יש גם בנטילת הכדור - וגם אם את לא נוטלת אותו, אני חושבת שכדאי להסתכל על זה ככה.

לבחור איזה תופעות לוואי.

לוקח כ3 שבועות עד שהטיפול משפיע. הפסיכיאטר אמר לי לנסות ולראות אם זה טוב לי, ואפשר גם לנסות להחליף כדור אם תהיה ירידה החשק (אבל זה יקח זמן לנסות).

אפשר להפסיק כשארצה.

חושבת לקחת אותו כעת לקראת הקיץ ותחילת שנה שזו תקופה מאוד קשה בשבילי.

אבל מוזר לי לקחת תרופה כשאני לא ממש בדכאון. רק גלים של מצברוח. אולי מישהי פה חוותה מצב דומה ויש לה הבנות מניסיון.

תרתי משמע.

אני מתמודדת עם ocd

לוקחת כבר שנים כדורים

ב"ה מאוזנת.

כבר לא מתביישת בבית מרקחת.... זה המשקפים שלי לראות את העולם נכון.

לא יודעת האם הועלתי אבל היה לי חשוב להגיב.

להתייעץ עם ארגון "ניצה". הם מתעסקים בדיכאון בהריון ואחרי לידה, ויוכלו לייעץ ולתמוך.

לי הם המליצו על פעילות גופנית (הליכות), וויטמינים.

יכול להיות שכדאי לך לקחת גם תרופה, אני לא שוללת, אבל נראה לי שבכל אופן לוודא שאת עושה מספיק פעילות גופנית ומקבלת מספיק ויטמינים יכול רק לעזור.

ובאמת יש להן ניסיון במצבים כאלה, שוב לשמוע מה יגידו.

בהצלחה ❤️

יש בדיקות שעושים רק לאחד מבני הזוג כי אם אחד לא נשא אז גם אם השני נשא אין לזה משמעות.

אבל יש בדיקות אחרות שגם אם רק אחד מהם נשא זה מעלה את הסיכון משמעותית.

אני הייתי מסתכלת על זה בתור השתדלות הכרחית עבור הדורות הבאים.

בעבר היה שרשור על בדיקות גנטיות ונכתבו שם דברים ממש חכמים, אולי אם מישהי תמצא היא תקפיץ.

זה מחלות שרק אם שני בני הזוג נשאים יכול לצאת עובר חולה.

בעבר האישה הייתה נבדקת, אם הייתה נמצאת נשאית היו מתקשרים כדי שהבעל יבוא לבדיקה.

לפני כשנה נכנס סקר מורחב מאד שכולל המון גנים, ולכן הסיכוי להימצאות מוטציה הוא גבוה,

מבקשים משני בני הזוג לבוא לוקחים דם לשניהם אבל בפועל בודקים קודם את הדם של האישה, רק אם היא נמצאת נשאית בודקים את הדם של בן הזוג. וכך בני הזוג מקבלים תשובה משותפת .

זה מוריד את הלחץ במקרה שהאישה נמצאת נשאית מכיוון שהיא מקבלת תשובה רק אחרי שבן הזוג נבדק.

כמו כן אין קשר בין הבדיקה לבן לסקר הגנטי.

בודקים דברים שונים לגמרי

שיהיה בהצלחה!!!

אצל אחות סקר בקופםה או גנטיקאי בבית חולים?

ואם יש נגיד רק לגבר נשאות למחלה (גם כזאת שמושתקת), למה לא בודקים מראש גם/רק אותו?

לק"י

אני כל פעם חושבת שנעשה, ובסוף לא מגיעים לזה.

ואני תוהה אם יש תועלת לעשות אם מסיימים עם ההריונות (בהנחה שנגיע לזה, שנולד הילד האחרון ולא עשינו....).

במידה וחלילה תגלו שיש נשאות, תוכלו לבדוק את הילדים ספציפית לנשאות שגיליתם אצלכם

וככה לפתור את הבעיה עבור הנכדים

לא חושבת?

איך הם עושים את זה בלי להודיע מראש?

בדיוק השבוע תכננתי לארגן לעצמי נופש של הבראה (אמרתי לבעלי שזה לא הוגן שרק הוא נוסע 🤭)

קראתי את החוזר של משרד הבריאות שהחל מהראשון זה מה שיהיה.

ממליצה לבדוק מול הקופה שלך, אולי איכשהו מצליחים לעגל פינות?

תעדכני אחרי בירור מה אמרו לך..

מצרפת קישור מאתר גלובס בנוגע לרפורמה

globes.co.il/news/article.aspx?did=1001529914

עצומה נגד. מקווה שיועיל בע"ה.

ולפותחת,

לדעתי כדאי לכוון לרמה שכן צריך תיווך של מבוגר בהתחלה,

ואח"כ הן יכולות לשחק לבד.

חוץ ממשחקי דמיון, כדי לפתח יכולות צריך תיווך והדגמה קודם,

אחרת הרמה לא מאתגרת ולא מפתחת וחבל.

אז למשל לוטי קרוטי זה משחק שצריך לשחק בו קודם עם מבוגר, ורק בהמשך אפשר לשחק בו לבד.

משחק נוסף:

אצבעוני

אבל גם בזה צריך להוריד בהתחלה רמה, לתווך ורק אז לעבור למשחק עצמאי מלא.

המשחק עם הפריטים קוראים לזה דאבל.

וגם כדאי משחקים של יצירת דגמים, זה מאוד מפתח.

ממש טוב כי הוא גם שיתוף פעולה בין המשתתפים, אין מנצח אחד אלא מנצחים יחד או מפסידים יחד.

דאבל

פאזלים

משושים

דאבל

אצלנו אוהבות משחקי דמיון האמת...

בובות וכל מיני...

ילדים בני עשרה אי אפשר להשכיב מספיק מוקדם בשביל  להתארגן בזמן למקווה...

הנס שלי הוא יחידת הורים. אפשר ללכת "לנוח" בזמן שהבית עוד שוקק חיים, ואז להתארגן בנחת...

מתארגנת וטובלת מוקדם

כשהקטן ער

(בעלי אחראי עליו בזמן הזה)

בעלי שומר עליה בזמן שאני מתארגנת וטובלת

בעבר גרנו עם מקווה חדיש ומפנק. הילדים היו קטנים יותר ואהבתי להתארגן שם בנחת בזמן שבעלי משכיב את הילדים.

היום הילדים קצת גדלו והערב הזה שונה. אני מעדיפה לעשות את רוב הארגונים יום קודם (הורדת שערות וכדו').

מתארגנת כמעט הגל בבוקר כשהילדים במסגרות או ערב קודם.

ככה שבערב עצמו של המקווה, מחכה שבעלי יחזור מהעבודה וכשהוא בא ישר מצחצחת שיניים וכו

ואם נשאר דברים קטנים וזהו! עפה למקווה.

החיים שלי השץנו מאז, ממש

ובחורף מעדיפה לטבול מוקדם.

כי אז ההשכבות לחוצות והכל מאחר

למדתי שעדיף לצאת כמה שיותר מוקדם..  ממש ברגע שאפשר...

אבל כן, גם למדעי שלא לצפות לשום דבר ביום הזה ואם מתאחר לא להתעצבן שהתוכניות שלי משתנות...

כשיוצאים מוקדם

אז את מהטובלות הראשונות

הבשלניות לא לחוצות

את יוצר בכוחות

המתח מאחורייך...

וגם, אם בעלי לא יכל להגיע מוקדם היה כמה פעמים שהזמנתי בייביסיטר לשעה אמרתי שיש לי תור יצאתי לטבול וחזרתי לפני שחזר.. 

אבל לא נראה לי חכם להגיב עכשיו... זה יכול ליצור פיצוץ ששניכם תתחרטו עליו אחר כך

נראה לי שכדאי לחכות טיפה עד שתחליטי איך את רוצה להגיב בצורה שלא תתפוצץ עלייך אחר כך...

ולשאול מה הדין ומה אפשר לעשות- כולל לספר את כל המורכבות.

יכול לעשות לך סדר ואולי גם להרגיע.

אישית אני מכירה המון אשכנזים שמשתמשים לחלבי ולבשרי במדיח ושמים יותר קפסולות וכאלה שיהיה טעם לפגם.

כתבת שהוא אמר לך על הרב עובדיה.

הכי טוב שגם את תבררי בעצמך וככה תוכלו לדון בזה עןם מספיק ידע וייעוץ .

חוץ מזה- זה ממש לא מבטל את תחושת חוסר האמון שאת חשה כלפיו ובהחלט תצטרכו לדבר על זה 

ברמה הפרקטית הלכתית - בדיעבד אפשר להכשיר הרבה דברים. יש באמת דעות שזה מותר, אז גם אם זה לא הלכתחילה שלכם זה עדיין לא אומר שאכלתם טריפות ושהכלים לא שמישים.

אפשר לשאול רב ולהסביר בדיוק את הסיטואציה.

אני בסיטואציה אחרת, לא בתוך הבית, קיבלתי היתר להשתמש בתנור שנאפה בו דג כשר ללא הכשר (כלומר דג שהסוג שלו כשר אבל עבר עיבוד ועל האריזה לא היה הכשר וסיכוי לא מאד קטן שהיה משהו לא כשר בתהליך) אחרי שעברו 24 שעות. אז על משהו שיש דעות שלגמרי מתירות, אני בספק שיאסרו לך.

ברמה הזוגית - יש פה אמון שנשבר, וזה הדבר החמור. הייתי יוצרת שיחה קודם כל על הנושא הזה אבל לא מתוך כעס ורתיחה כי הוא יתגונן וזה סתם לא יביא אתכם לשום מקום.. 

‏הוא הסכים איתך ואמר שהוא לא יכניס את שניהם ביחד

זו אכן רמאות או טעות

אבל אם הוא לא הסכים אז זו לא רמאות זה קונפליקט דתי לא פתור

קודם כל תשאלי רב

דבר שני, אתם צריכים לדבר על זה. אבל כדאי שזה לא יהיה בזמן כועס. מקוה שתצליחי♥️

ומה אני רואה?

מדיח חצי ריק עם כלים חלביים בלבד. כל הכלים הבשריים מונחים לייבוש מעל הכיור כאילו הם נשטפו ידנית. אבל אני ראיתי את המחבת הזאת ואת הצלחות האלה לפני שעה וחצי במדיח מצוחצחים ויבשים! 

זה מתסכל ומכעיס מאוד

אבל תעצרי שניה

תנשמי עמוק

הוא לא האויב שלך. הוא בעלך. 

את לא צריכה להוכיח כמה הוא שקרן ולא לתפוס אותו ולהביך אותו בצורה לא נעימה ובטח שלא יעילה.

ברור שצריך פה בירור, האמון שלך נפגע

אבל כדאי לך לנסות שניה להירגע

ולא לעשות צעדים פזיזים שרק יגררו אתכם עמוק לתוך מערבולת

עדיף לך לנסות שניה להתאפס

ולצאת הכי בוגרת שיש (לוידעת איך להגדיר את זה, אם היית בן הייתי אומרת שתצאי הכי 'גבר' שיש)

לדבר איתו, בנחת,

ראיתי שאתה מפעיל את המדיח עם חלבי ובשרי ביחד

חשבתי שסיכמנו אחרת

אני מרגישה שזה ממש אסור

אולי נלך לשאול רב ששנינו סומכים עליו בנושא הזה

ותדע שנפגעתי מאוד שאתה פועל מאחורי הגב שלי

נסי רגע לחשוב

למה את שומרת בין בשר לחלב

כי כך אלוקים ציווה נכון?

אין לך שום סיבה אחרת

אז אותו אלוקים מעמיד אותך עכשיו בנסיון

מול בעלך

אותו אלוקים שבגללו את כ"כ כועסת וזועמת עכשיו

רוצה לראות אותך בשלום עם בעלך

באהבה איתו

אין דבר שחשוב יותר מהשלום

אלוקים כביכול מוריד מכבודו רק שיהיה שלום בעולם,

נסי לחשוב מה ה' היה רוצה ממך עכשיו

לאיזה התנהגות הוא מצפה

שבגלל החוקים שלו את תריבי עם בעלך

ויהיה חוסר בשלום בית?

או שתבליגי ותבררי בנחת איך צריך לנהוג?

וזה בענין הדתי 

בעניין הזוגי זה ממש כואב ופוגע 

ואת צודקת בתחושותיך אבל תפרידי

בין ההתנהלות הדתית 

להתנהלות הזוגית

יכולה לקחת את הסיטואציה הזו ואחרות דומות

(כי בטח יש עוד כאלה

האישו הוא לא הכלים

אלא חוסר הסכמה דתית)

ולבחור איך הן ישפיעו על חייך

להלחם ולהרוס את הזוגיות

או למצוא פשרות ולחזק את הזוגיות

קונפליקט דתי הוא כמו כל קונפליקט אחר

רק עם יותר אמוציות 

וזה היה בטעות

והוא הבין את הטעות ומיהר לתקן?

לפעמים אני כועסת על בעלי סתם

על לא עוול בכפו ...

חיבוק, הכל ברוגע

שיהיה שבת שלום ומבורכת בע"ה

לעבוד על הקשר שלכם

תיאום ציפיות מחדש

וגם - האמת, אם אין בעיות כלכליות משמעותיות- זה נשמע לי קצת קיצוני לעשות דבר כזה כדי לחסוך כמה שקלים בהפעלת מדיח אם כי ניכר שהוא עובד שעות נוספות כדי לשמור על שלום בית בכל זאת

הוא ככה גם בדברים אחרים? 

(בד"כ לא מתערב בפורום הזה)

יש כאן עניין עמוק של אמון שצריך פתרון, ומספיק הגיבו עליו.

רק טיפה להרגיע. הלכתית, בשאלות של דיעבד סומכים גם שיטות מקלות גם מי שלא הולכים על פיהם באופן קבוע. מי שהולך לפי הרב עובדיה אינו 'אוכל טרפות'. ממילא אף אחד שאכל אצלך, לא אכל טרפות.

מה הלאה - כדאי לשאול פוסק שמקובל עליכם על המשך ההתנהלות עם הכלים והמדיח.

יש לנו שכנים ממש דוסים ספרדים והם שמים יחד במדיח כי מותר לפי הפסיקה שלהם.

לא יודעת לפי מי הם הולכים אבל סומכת עליהם שזה פוסק רציני

רק היה לי חשוב להבהיר, שגם לדעת המחמירים, לא אכלתם טרפות אם אח"כ אכלו בכלים שנשטפו ביחד.

בגדול אני מאוד נזהר מפסיקת הלכה בפורום. יש דברים שתלויים בכל מיני פרטים ושמשתנים לפי מנהגים שונים - מציע שתלכו ביחד לרב שמקובל עליכם ותשאלו לגבי ההמשך.

(כמובן, זו השאלה הקטנה, שאלת האמון הזוגי היא השאלה הגדולה כאן)

השאלה הגדולה היא לא רק עניין האמון אלא כל ההתנהלות סביב הקונפליקט הנ"ל

האמון זה חלק קטן מהתנהלות כוללת של הבנת הרצונות והצרכים של שני הצדדים ומציאת פתרון מתאים לשניהם

האמון נפגע כי לא נמצא פתרון כזה ולא היתה הבנה של 2 הצדדים

שכמו שכשרות זו מצווה, גם שלום בית זו מצווה.

אני באופן אישי,

הייתי שמה את הכלים בצד ולא משתמשת בהם

אם בעלי ישאל- הייתי עונה בנחת:

לפי השיטה שלי כך וכך.

וממשיכות הלאה.

לא כדאי לשבור את הכלים בשביל כמה כלים. 

זה סוג של קריאת תיגר

צריך להגיע להבנות, לא להתחיל מלחמות

אני אישית אם בעלי נוהג מנהג כלשהו, אני סומכת עליו ונוהגת כמוהו

הוא לומד הלכות, והוא המחליט בבית בנושאים האלה

אם אני רוצה להחמיר מעבר למה שהוא קבע, זה רק בנושאים שקשורים אישית אליי ולא לכל בני הבית

אנחנו נוהגים להפריד בין כלים בשריים וחלביים במדיח. השכנים שלנו לא, ואנחנו יכולים לאכול אצלם.. זה מנהג שנובע מפסיקה שונה, הם לא עושים משהו אסור. ולכן הכלים לא נאסרים.

לא מבינה בזה, אנחנו הולכים למנהג הספרדים.

תודה

כמו פסיקות רבות בהלכות היומיומיות - יש הבדלים מוכרים וידועים בין הפסיקה האשכנזית לעומת זאת של עדות המזרח.

השימוש במדיח כלים הוא רק אחד מהם.

אז שלא יחשבו שפשוט אפשר ככה להכניס והכל בסדר.

לא שהפסיקה בעייתית חלילה.

צריך לבדוק באיזה תנאים אפשר. 

אבל אני בטוחה שגם לו לא נעים שהוא צריך לעשות דברים מאחורי הגב.

העניין של החיסכון לא פתור אצלו ולכן הוא מעדיף לעשות דברים בדרכו ולא ללבן איתך את הדברים עד הסוף.

תשמחי שגילית את זה ככה ולא בפנים,

ככה יש לך הזדמנות לחשוב מה לעשות.

בכלל לא הייתי ניגשת לזה מהכיוון של בגללך כל הכלים לא כשרים והחטאנו את הרבים,

אלא מהכיוון של אני מבינה שלא הסכמת איתי ובחרת לפעול מבלי ליידע אותי במקום שנוכל ללבן את זה יחד עד הסוף ולקבוע כללים שיהיו מקובלים על שניכם.

תשתפי אותו בתחושה שלך שאם הוא לא מקפיד על הפרדת בשר וחבל את לא לא יכולה לסמוך על הכשרות בבית וזה לא נעים לך.

לא כדאי לנופף בפסיקה כאמת אובייקטיבית שאני צודקת ואתה טועה ואתה שקרן,

אלא יש את מה שחשוב לי (הלכה), יש את מה שחשוב לך (חיסכון),

ומעל הכל חשוב לשנינו שנוכל לחיות יחד בפתיחות ולסמוך אחד על השני. על גבי זה צריך לחשוב מה כל אחד יכול להתגמש על מנת למצוא מכנה משותף שאין בו מן ההסתרה.

ולגבי החיסכון של להפעיל מכונה ביחד, אולי זה לא רק הכסף של הפעלה כפולה, אולי זה גם הרצון לעשות וי על משימות- שגר ושכח כזה.

צריך להבין את המניע שלו לעומק כדי להבין איך להציע פתרון שאת יכולה לחיות איתו..

השתכנע שאכן אי אפשר לערבב. וזה מעצבן לעשות דברים רק כי אשתי החליטה. וכנראה אין לו כח/יכולת/אומץ/ להתווכח איתך. אז הוא עקף את הבעיה... מבינה את ההרגשה שלך מאוד אבל לא בטוחה שיש פה רמאות, אלא קושי בתקשורת.

ויותר מזה

אני חושבת שעצם זה שהוא הסתיר זה מראה שהוא מפחד מאשתו

וזה לא תקין בעיניי

בעל לא אמור לפחד לנהוג כמו שהוא חושב בבית שלו

לא כי הוא מפחד אלא כי זה האופי שלו.

תפיסת העולם שלו או כל דבר אחר.

ברור שיש פה בעיה בשיח.

להאשים אותה שה קצת הליכה למקום רחוק בעיני.

משהו לתקן בתקשורת, רק שלדעתי חבל שתרגיש שזו רמאות.

לפעול מאחורי הגב- לא

ולא משנה אם זה נובע מפחד או מבריחה

משהו לא תקין בהתנהלות כזאת

וצריך לבדוק למה זה קורה

כמי שגדלה בבית שהמדיח טחן בו עבודה:

1. הפעלת מדיח משתמשת במעט מאוד מים, וגם לא הרבה חשמל. זה באמת לא אמור להיות יקר עניין ההפעלה (מישהו מהמשפחה חישב פעם, לא זוכרת להגיד בדיוק, אבל שקלים בודדים ומטה)

2. אצלנו נוהגים להכניס יחד בשרי וחלבי. את הקפסולה שמים קרוב לכלים ולא במקום הייעודי בשביל שממש בתחילת הפעולה יתן טעם נפגם. אבל זה ספקטרום. יש כאלו שגם מפרידים לגמרי, כלומר שיש מדיח חלבי ומדיח בשרי (2 מכשירים שונים).

וכמובן, העניין המרכזי זה האמון, לא הטכני של המדיח. 

@סליל המהממת כתבה פעם..

כשמאוד כועסים לעצור רגע ולנסות להיכנס לעיניים של השני ולראות משם את הסיטואציה...

נגיד איך בעלך רואה את הסיטואציה?

היה לי שבוע עמוס, אני נורא רוצה לעזור לאשתי אבל לה ממש חשוב שהמדיח לא יהיה מעורבב... אין מצב שאני מכניס בנפרד זה יגמור לי את הזמן וזה גם טיפשי כי אני מכיר פסיקה מבוססת שאין בעיה לערבב.. חבל על המים, החשמל, הסבון.. אבל היא תתעצבן? ואני לא רוצה לבאס אותה, טוב אני יוציא לפני שהיא תבוא...

אני מניחה שאני לא עושה את זה טוב כי לא מכירה אותו...

בעצם, כמו שאנחנו מאוד רוצות שיבינו אותנו ואת הסיטואציה ההורמונלית- רגשית- פיזית שלנו וזה מתסכל שלא... אז לעשות את זה רגע למי שמולנו למרות שזה קשה ממש כשמאוד כועסים...

עוד סיכוי..

למרות שהיו גם הרבה פעמים שלא..

תמשיכי לעקוב

כי יש לי כאלה איחורים רציניים בזמן האחרון

זה מזה מעצבן…

כילו

זוגית זה כיף מאוד

אבל זה מתסכל

כלומר רפואית חמה המחזורים לאסדירים

ממש לא חברה של הגננות

מתקשרת איתן ברמה מינימלית בקטע מקצועי בלבד

‏לא חושבת שיש לזה השפעה כלשהי וגם אם יש זו השפעה מינימלית

‏הדברים החשובים באמת זה  

לשלוח ילד מטופח ומחונך

לנהל תקשורת מכבדת של שיתוף פעולה

ואם יש בעיות לדבר עליהם בשקיפות עם הצוות

תודה על התייחסות והנקודות החשובות 

קודם כל בשביל להיות חברה של הגננת צריך זמן. גם זמן להתעכב כל פעם לדבר, וגם להגיע בשעות שהגננת נמצאת. אם למשל ילד נגיע כשפותחים את הגן, ורק הסייעות נמצאות והגננת עוד לא הגיעה, ואז אוספים אותו מהצהרון, אז בכלל אין לך הזדמנות להכיר אותה.

מעבר לזה יש ענין של כימיה, גם נותני שירות כמו גננות או רופאים הם בני אדם ויש להם רמות שונות של כימיה עם "לקוחות" שונים, ומן הסתם השיחה תזרום יותר ותגלוש להרבה נושאים עם אלה שיש יותר כימיה, מאשר עם אלה שלא. החלק החשוב הוא שאם זה נותן שירות מקצועי הוא יודע להפריד בין הכימיה לרמת השירות שהוא נותן.

חוץ מזה יש עוד דברים שאני רואה

-לפעמים הכירות מוקדמת בין הגננת לחלק מהאמהות, נגיד יש לנו בגן אמא שעבדה בעבר עם הגננת. ברור שהן חברות..

- לפעמים יש איזו סוגיה סביב ילד מסוים שגורמת להורים לדבר עם הגננת בתדירות גבוהה יותר ולכן כבר מכירים יותר

-לגבי התמונות יכול להיות שקרה איזה אירוע ספציפי שהגננת רצתה לשתף. נגיד בתחילת שנה היתה לי שיחה עם הגננת לגבי איזשהו קושי שראיתי אצל הבן שלי, והתלבטתי ממה הוא נובע. אמרתי לה שאני חושדת בכיוון מסויים ואולי אסטרטגיה מסוימת תעזור לו. במהלך היום היא ניסתה את מה שהצעתי ושלחה לי כמה תמונות להראות שהוא הצליח באמת לעשות את הדבר שהתקשה בו  אבל זה ממש לא משהו רגיל שאני מקבלת ממנה תמונות, קורה פעמיים בשנה אולי

סביב עניין התמונות.

מה שכן אני חייבת לומר שעניין התמונות הוא רק דוגמה אחת מתוך כמה דוגמאות.

אבל בהחלט פתחת לי פה עניין למחשבה.

ולעניין מה שכתבת שנותן שירות צריך להיות מקצועי, באידיאל את צודקת, אבל לא מכירה מספיק את הגננת כדי לדעת. ואין צדיק על הארץ אשר לא יחטא.

תודה

כמה אחוזים בקשר קרוב לגננת? (מתכונים וכו')

כמה אחוזים בקשר חביב ונעים?

וכמה אחוזים בקשר לא טוב?

כנראה שאת בטווח הממוצע (גם אני).

ורוב האנשים אני חושבת.

(בסוגריים, כעובדת חינוך, יש אנשים שידידותיים וקל להתיידד איתם, ויש אנשים חופרים, שמדברים איתך למרות שאין לך זמן, ויש מלחיצים, כאלה שאת מרגישה שאת חייבת לשלוח תמונה של הילדה משחקת כי אתמול קיבלת הודעה נזעמת שלא מספיק רואים את הבת שלה בתמונות, ותפקיד הצוות לדאוג ליכולות החברתיות שלה ובלה בלה

בקיצור, לא כל מה שנראה משקף את המציאות, ואחזור על מה שכתבתי יש אנשים באמת עם יכולות חברתיות טובות משמעותית מעל הממוצע, אבל הם לחלוטין לא הרוב. 

פשוט מהיכרות מוקדמת

ומגורים קרובים

בגן אחר שהבת שלי הייתה לא היינו חברות

יצא לי לפטפט איתה פה ושם אם היה לי זמן ולא מיהרתי

אבל ממש לא חברות

זה עניין של חיבור

הכי חשוב שהילדה תתחבר לגננת

אם במקרה יש חיבור גם לאמא אז הרווחת חברה... 

לא חושבת שזה נחוץ בשביל הילדה או משהו כזה

בשאלות דומות עם עצמי.

לאורך השנים מה שראיתי שאחרות עושות:

מציעות עזרה, גם באופן כללי ("שתדעי שאני עובדת מהבית אז אם את צריכה עזרה או נתקעת עם משהו אני זמינה"), וגם יותר ספציפי סביב אירועים או נושאים שונים.

מציעות לבוא להעביר שעת סיפור או שעת העשרה לילדים.

שולחות עם הילדים דברים לגן כמו פירות הדר בתקופה הזו של השנה (כנראה בתיאום).

בנוסף מקפידות מאוד על נימוס גם שלהן וגם של הילד/ה בבוקר ובאיסוף.

אני ממש מזדהה אתך. בתקופת האזעקות כשהיו בזמן מסגרות כל ההורים היו כותבים בקבוצה ומחכים לשמוע אם כולם בסדר, והייתה אימא אחת קבוע שהעבירה הודעה מהגננת/סייעת שכולם בסדר ואפילו עם תמונה. ולא הבנתי איך זה מגיע למצב ששולחים לה אישית והיא מעבירה לכל השאר

ואף משתפת פעולה מיוזמתה,

כנראה שזה לא מעיק עליה.

אם גננת וסייעת יושבות צמודות,

במקום להתפזר בין ילדים,

ומשוחחות ביניהן על ענייני דיומא,

משמע שהן לא מרוכזות 100 אחוז בגן ואם אמא כמוני תסיח את דעתן, לא נראה לי שזה כ"כ יפריע להתנהלות הגן (כן לשיחה האישית שמתקיימת).

אם יש להן זמן לחברויות, הייתי מעדיפה גם לנהל איתן סמול טוק קטן.

נטו בשביל הילדה.

גם אם לא משפיע על הצוות,

כן משפיע בתת מודע

ואם לא משפיע בתת מודע,

משפיע אולי קצת על התחושה של הילדה.

מן הסתם, דעתי אינה מקצועית וזאת מין תחושה (אולי שגויה).

לגבי התמונות, את צודקת.

אני לא באמת זקוקה לתמונות,

לא ביקשתי וגם לא אבקש.

תודה שהתייחסת.

דבר ראשון, יש הרבה אמהות חברות שלי בלי קשר לעבודה, שכנות, מכרות מפה ומשם.

דבר שני, אני לא רואה ערך משמעותי להיות חברה של הגננת, הילד של החברה שלי לא יקבל יחס מועדף,

ילד אהוב זה לא יהיה בהכרח הבן של... זה יהיה ילד שהוא חייכן, שמח, זורם, ילד מכבד ולא חוצפן, משתתף, ילד שיודע להביע אהבה בחזרה. (כמובן שאין יחס מועדף, אבל בתור בנאדם אנושי יש ילדים שיותר נכנסים לי ללב).

תמונה אישית לאמא הרבה פעמים דווקא אני אשלח לאמא שנותנת תחושה שאין לה מספיק אמון, אז כדי לתת לה גושפנקה שהכל בסדר לפעמים תקבל תמונה.

או אמא שמאוד דואגת לילד שלה שהוא אומלל בגן, לפעמים תקבל תמונת הרגעה.

אם יש ילד שעשה משהו יוצא דופן ואני ממש מתפעלת, ציור ברמה גבוהה, אני יכולה לשלוח.

אני לא חושבת שילד של חברה יקבל יותר תמונות אישיות...

אם את רוצה להיות חברה של הגננת כדי שהילד שלך יקבל יחס מספיק טוב, לא צריך להיות חברה, צריך להיות אמא שמביעה הערכה, נותנת אמון מלא, מחמיאה מידי פעם. גם לא צריך מתנות. העיקר זה התחושה שסומכים עלייך לגמרי, שמעריכים את ההשקעה הרבה.

עכשיו, אם בכל זאת תרצי להיות חברה של הגננת, אפשר לשבת בבוקר לשחק עם הילד קצת, לספר לגננת תוך כדי דברים שהילד סיפר שלמד ולהחמיא לה  על כך. להישאר קצת וליצור אינטראקציה. בעצם איך שיוצרים חברות עם כל אדם, קצת מחמאות, קצת הומור, קצת התייעצות, שיתוף... 

כתבה דברים שהאירו לי ממש!

ואני באמת ממש אנסה ליישם.

וגם ההרגעה עצמה חשובה לי.

זה יכול להיות קשור להכרות מוקדמת אבל בנוסף

אני חברה טובה של הגננת של הבת שלי אז גם זה המון כימיה שהייתה ביננו ממש מהתחלה ובנוסף היא הייתה גם של הילדים הקודמים שלי ותמיד פירגנתי לה והרמתי לה מול המנהלת שאני מניחה שזה גם חיזק טת זה...אבל איתה מרגיש לי שזה בעיקר כימיה

הגננת של הבן שלי אני בקשר טוב אבל לא חברות ממש אבל כן יצא מקרה שהיא רצתה לשפוך את הלב בקשר למצב מסויים שהיה בגן היא התקשרה אלי ..אני חושבת שהיא פשוט הרגישה שאני סומכת עליה ובצד שלה ואני לא ישחיר אותה מול ההורים

והשוססס הגננות צהרון של הבת שלי מתחילת שנה היה חשוב לי קשר חברי מאוד איתן

למה? כי הבת שלי שונאת צהרון ורציתי שישקיעו בה מקסימום

אז דבר ראשון תמיד הארתי להן פנים והערכתי אותן במילין וכם מול המנהלת

הקפצתי אותן בטרמפ שהיינו צריכות להגיע לאותו איזור

ונניח בחנוכה הגעתי עם סופגניות שוות לגן..ובאמת היום הרווחתי אנחנו חברות אבל קצת התאמצתי בשביל זה

למען האמת, אני חברה של הגננת של הבן שלי כי אנחנו מכירות בלי קשר אליו,

ויש לי בעיה עם זה ... יש לפעמים דברים שלא נראים לי כ''כ (כמו סרטים) ולא כ''כ נעים לי להעיר לה כי אני חברה וזה כאילו לא נעים לצאת האמא המתלוננת! אז זה לא כזה שווה.

את הצוות משנים קודמות ואנחנו פעם ראשונה בגן הזה. תודה!

דבר ראשון אמא שלי הייתה גננת והייתה חברה של חלק מהגננות שלימדו את הילדים שלי, כולל מישהי שהן היו חברות ממש טובות, אז כן זה יצר היכרות וקשר חמים מההתחלה. יכול להיות שזה השפיע גם על היחס לילד, קשה לא לאהוב באופן אישי בן של חברה טובה שאת מכירה כבר מהברית.

הייתה גם גננת שהיינו חברות, ובאמת שוחחנו אחה"צ בגינה, דווקא זה פחות הרגיש לי משפיע על הילד.

השנה בה היה לי הכי הרבה קשר זו הייתה השנה שהייתי בחל"ד לאורך כל השנה והיה לי זמן בבוקר, להיכנס ולשחק עם הילד ובדרך גם שוחחתי עם הצוות והתחברתי יותר.

השנה אני לא פוגשת בכלל את הגננות, לרוב לא אני מכניסה ואם אני מכניסה זה לרגע ורצה, אני יודעת שאוהבים את הבת שלי למרות שאין קשר, כי היא מתוקה, מתנהגת יפה. ועוד דבר שאני רואה מצוותים חינוכיים שמשפיע לרעה, גם אם הן מנסות שלא...זה אם ילדים מגיעים מלוכלכים או מסריחים, זה מרתיע גם אם מתאמצים שלא

באמת אשתדל ליישם את הביקורים בבוקר בגן.

השנה זה באמת אפשרי עבורי ברוב ימות השבוע.

גם על ניקיון וריח טוב אנחנו מאוד מקפידים ברמה שאני ממש מורחים גוף גוף עם ריח נעים 😄

תודה על התייחסות!

כנראה שהצדק עמכן.

תודה על ההתייחסות