כששומרים הכל בפנים, זה מתפרץ מתישהו.

עכשיו אתה פורק את זה לאט לאט. בשביל למנוע מקרי ונקודות קיצון

עדיין אני שמח שאמרת

אולי הייתי צריך להציץ שנייה אל האומללות כדי להבין שאני לא "כולנו"

הרגשות בחיים האלה מגיעים אלינו בגלים.

הם לא סטטים.

גם העצב וגם השמחה. זה ילך כמו שזה בא.

אנשים מדברים על להיות בתוך הרגש, להרגיש את הכאב, עוד לא הגעתי לרמה הזאת.

לרובנו נח לברוח לפלאפון או לאוכל שרק מחמירים את המצב.

מה כן יכול לעזור?

מפגש או שיחה עם חבר.

ספורט.

אני יוצאת לרוץ או הולכת לאיבוד עם הרכב בלי וויז עם מוזיקה בווליום שעור התוף כמעט נקרע.

מה שעובד לך.

וציפרלקס🤘🏼

אם הגלים האלה עוצמתיים מידיי או שנמשכים זמן ארוך מידיי.

עוזר מאד.

זה מעניין! אני לא יודע כמה עוזר להגיד את זה לאנשים שחווים סבל מתמשך. הכאב יכול ממש להשכיח מבן אדם שאפשר אחרת. המון זמן כשהייתי בתוך גל, לא האמנתי, לא יכולתי, הייתי עיוור לגמרי. רק אחרי שיצאתי מהגל, מה זה גל, מערבולת, משולש ברמודה, אוקיינוס שלם של המון זמן של שחיקה, ומאוחר יותר באו ובאים גלים קטנים יותר, אני מסוגל להגיד לעצמי, להשתכנע, להקשיב, או בכלל לשמוע! מעצמי או ממישהו אחר, שזה גל, להסתפק אם זה בכלל לא יישאר לעולם.

ואז ההבנות העמוקות, שזה בא ויילך, אבל הכל בא ויילך, הכל. אני מעדיף את זה ככה. שהכל יחלוף. קח את כל השמחה שלי ובלבד שתיקח איתה את הכאב.

אז לא אכפת לי מה אנשים מדברים, או, שאני מודע לכך שגם אני בשלב שאני עיוור לזה, ואני לא אשם, אני לא יכול אחרת עד שיהיה אחרת.

אולי כדאי להתייעץ עם גורם מקצועי על פיתרונות שיעזרו להקהות את התחושות האלה.

להפך התרשמתי מהתגובה.

וזה דווקא בגלל שאני אכן מטופל, יודע מה זה מקרוב ומכלי ראשון.

אני מאוד בעד ה"ריש גלי" הזה. סתם תהיתי מה הייתי חושב על התגובה לפני שנה או שנתיים, מסתכל על זה "מלמעלה" וחושב איך יכולתי לעזור לעצמי של אז, או למישהו אחר של עכשיו.

הערתי ברצינות אם הציניות פוספסה כדי שלא תצא תקלה

חוץ מזה מי אמר שמותר לנפץ ע"ז שאינה שלך, ואולי לפי דינא דמלכותא כל ממצא שייך למדינה. וגם מי אמר שהוא ע"ז? והאם הולכים בזה לפי חזקה או לפי סימנים או לפי מה שאומר הארכאולוג?

תציץ בפניני הלכה לגבי דין של ביטול עבודה זרה, ובחלוקה שבין בעלות יהודית לבעלות של גוי.

כאן הלכה ה - ביטול עבודה זרה של גוי | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א וכאן הלכה ו - עבודה זרה של ישראל אינה בטלה לעולם | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

על פניו נראה שלא בטל מזה דין עבודה זרה, אם כי זה יהיה גם תלוי בשאלה האם הפסל נמצא באזור שהיה יהודי או לא. עכשיו באמת תהיה השאלה האם בכלל זה משהו שבידך לאבד או שאתה צריך לתת את זה למדינה. זו שאלה מעניינת מאוד.

צריך שאלת רב על כזה דבר. לא לנחש בעצמנו.

אם זו שאלה רק לעיון - יש על זה מאמר בתחומין לו. המסקנה שלו לא לנתץ, כי עבודה זרה שאף אחד לא עובד היום בטלה מאליה. וגם אם יש חשש שהפסל היה של ישראל, זה ספק ספיקא - כי אולי הישראל לא השתמש בו לפולחן. ראה גם כאן:

הלכה ח - תיירות | פרק יב - בתי פולחן וסמלים | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

זו אמירה מאוד מוזרה.

לאיזה עוד שימוש ישראלים החזיקו פסלי עבודה זרה? בזמן שעבודה זרה שולטת בכיפה, קשה לומר שהיו מי שהחזיקו דבר כזה רק לנוי.

אם חזקת רוב פסלים שהם לנוי. אז בשביל להוציא מחזקה יש כללים הלכתיים ביורה דעה

שרוב הפסלונים של הישראלים לא שימשו לפולחן אלא למסחר או דברים אחרים

(יש על זה הרחבה במאמר אחר בתחומין יג. בלי קשר למאמר - אני שמעתי מארכיאולוגית שמתישהו הארכיאולוגים הגיעו למסקנה שהיו פסלונים שפשוט שימשו למשחק ילדים)

אם יש 9 חנויות כשרות ואחת טרפה ונמצא בשר ביניהם, ושרלוק הולמס אומר שיש ממצאים מיקרוסקופים שזה טרפה, מה הדין?

למשל בתכלת, למרות הממצאים המחקריים, רוב הפוסקים לא פסקו שזה התכלת

אבל מעניין, אחפש לקרוא בתחומין

התרפים שמיכל שמה במיטה של דוד.

או האריות בכסא שלמה.

גם בארכאולוגיה יש כזה דבר פסלים שהם בבירור לנוי. אני לא יודע לגבי הארץ, אבל בבבל היו הרבה כאלה בארמונות

(ואם התכוונת למה שהארכיאולוגית סיפרה לי בנוגע לצלמיות משחק - דומני שהיא התכוונה אפילו לא רק אצל יהודים, אלא בכלל)

וכן, המעשה הנכון הוא לפתוח הפניות 👍

אולי היום בניגוד לילדות אני אצליח לטפל בו ויגדל לו קצת שיער

נעשה לו קוקיות, שיהיה בת

איך אומרים ראש דשא או ראשת?😉

"ראש אולפנה או ראשת אולפנה?" 

"ראש עיר או ראשת עיר?"

כן ראשת זה חארטה..

מחבבת שגרה

היא לא חייבת להיות משעממת

בשבט יש יומולדת לעץ שלנו בגינה

שגדל בספונטניות מתוך דשא סינתטי

לא שזכרתי את זה

אבל האייפון בחר להציג תמונה שלו הראשונה להיום 

יש הזדמנות לעשות סעודה רביעית, להוסיף אלפא ביתא פסוקי ברכה ופיוטים וכו'. הלוואי שאזכה לחצי ממה שאני מדבר בחצי מהפעמים. אבל לפחות יש משמעותית יותר זמן ויותר נחת לזה מאשר בקיץ. (וגם בקיץ זה ברכה כי יש הזדמנות יותר בנחת משמעותית בשישי להשלים שמו"ת ושיר השירים וכו' וכולי האי הלוואי )

שהעברת נושא. זה מאוד חכם. יישר כוח!

חודש טוב!

לגבי מה עושים במוצ"ש ארוך. זה היה כמו מים קרים על נפש עייפה  אחרי הדיונים של חרדים -דת"ל.