לא יודע אם זו ההגדרה של חום. יש הרבה משפחות\אנשים חמים מאוד אבל עם קצת פחות מגע ממה שאת מתארת.

לדוגמא המשפחה שלי 🙂

אחיינים זה אחרת - לקראת נישואין וזוגיות

באירוע מסוים בא צלם מגנטים לצלם אותי ואת אמא שלי, הוא אמר משהו על זה שאנחנו צריכות להתחבק וזה ברצינות הצחיק אותי וככה יצאתי בתמונה עם חיוך אמיתי מצחוק (שהוא הרבה פחות יפה מאשר חיוך של תמונה, עיניים מצומצמות, וכו')

במשפחה שלי ברור שאני רוצה קשר קרוב יותר, שבין השאר מתבטא במגע. אני לא חושבת שאני אי פעם אגיע לרמות של משפחות ספרדיות, ואני גם לא רוצה, אבל בהחלט זה אחד התחומים שאני מחכה לעשות בו דברים אחרת בבית שלי בעז"ה.

שכשהייתי נער נתתי חיבוק קצר (סטנדרטי במונחים שלנו) לאמא שלי באירוע כלשהו.

חברה (אשכנזיה , מה לעשות) שלה היתה מזועזעת מהפגנת החיבה הזו. 

יש יהודים שוודים במקור? לא ידעתי. 

בא לידי ביטוי החום?

או שהוא לא?

בעיקר מתלוננת שאני לא נשוי..היא שואלת למה אני עושה בעיות .. 

חזקה של חמימות.

ברור שאם אחיינים יש הרבה יותר מגע וחיבוקים, כי זה מה שילדים צריכים.

רק שאני לא אוהבת מגע אז פחות מתחבקת עם סבא וסבתא וכאלה.

למרות שלאחרונה יותר.

איך מגדירים חום.

אצלינו יש הרבה אכפתיות ודאגה אחד לשני, ומצד שני אין כמעט קשר יום יומי. יש אחים שאני יכולה גם חודש לא לדבר איתם... אבל כשנפגשים יש אוירה טובה...

חמה? שאלה..

אשכנזית למדי...

אין מגע בכלל, ומילות חיבה יש אחת ל...

אגב זה מזכיר לי את הנושא של חמש שפות לאהבה.. 

משהו אחר איך אצלכם חום מתבטא  ?

שואלים מתעניינים?

עוזרים ? מייעצים? חיבוק? עידוד? 

שואלים מרחוק?

איך זה?

מה תרצו שיהיה במשפחה שלכם??

איזה הורים אתם חושבים שתהיו? 

יש מלא סוגי חום ממש לא רק נגיעה 

מאמינה שלכל משפחה יש את החמימות שלה איך זה בא לידי ביטוי הדאגה הגאווה וכו' ..

שימו לב אני לא שואלת אם יש חיבוק או לא .. זה מפספס את המהות של השאלה 

סוג של אווירה שכזו. כשנכנסים לבית מיד מרגישים. קשור לזה גם המון הומור וקצת סרקזם בריא.

אני חושבת שיש אצלנו את הדברים הקלאסיים- חיבוק, יד, מילה טובה וכו'. לא יודעת אם זה בכמויות מטורפות, אבל זה בוודאי נוכח.

ומעבר לזה, גם יש לכל אחד אצלנו בבית את הדרך שלו לבטא חום- אוכל, פתקים או הודעות (לפעמים אפילו על דברים שהם יותר טכניים, או כמו שאמרת- הצעת עזרה או קשר מרחוק, אבל מרגישים שזה נעשה ממקום של קשר, אכפתיות וכו'), הזמנה לביקור, הבעת אמון ועוד..

לא יצא לי להתעמק בזה יותר מדיי לפני כן, אבל במחשבה עכשיו זה נראה לי חשוב, אז אני מקווה שההבעה תהיה מגוונת.

לצד זה, כן אגיד ששמעתי לפני חודשיים בערך הרצאה כלשהי, ונאמר שם שמחקרים הראו שלמגע אנושי (אפילו סתם ברמת הצ'פחה על הגב, כשהיא מגיעה מאדם קרוב) יש הרבה השפעות חיוביות על שני הצדדים. זה יכול להיות ברמת ההשפעה על הwell being הכללי, אבל גם ברמה הפיזית, הפחתת לחץ, בריאות נפשית, קשר אם-ילד וכו'.

אז אל תוותרו על זה..(;

אבל אין חום ואני חושב שזה דבר סבבה,

מעריך שאהיה דומה, תומך מרחוק אבל לא ממש חם ומחבק (פיזית ומטפורית)

ארצה להתעניין בילדים באישה וכולי.. בצורה עדינה עם מילים עדינות. גם מגע זה נראה לי משהו שארצה לאמץ במידה מסויימת

או ששאלת שאלה רטורית?

אבל אולי באמת אשים ציטוט שיהיה יותר מובן

עריכה: אי אפשר לערוך, אבל תזרום 

אז קודם כל זו פוזיציה בעייתית כי כביכול את שואפת להפוך למשהו מאוד מאוד שלילי על פי השיר, את שואפת להיות נשואה וכאמור השיר הזה לא מאיר נשואים באור חיובי.

דבר שני זה שרווקים לפעמים רואים את הנשואים בצורה כזו ששכחנו את איך זה להיות רווק ואנחנו רוצים שרווקים יפסיקו להיות בררנים זה לפעמים מתוך רצון לעזור, אנחנו לא היינו בררנים אף פעם, ולא מבינים כל כך את הצורך ברשימת המכולת של החברים שנשארו רווקים וכשמציעים הצעה והיא נפסלת או סתם מנסים לשוחח על העניין, אנחנו מואשמים בניתוק ובחוסר רגישות וטאקט וששכחנו איך זה להיות רווקים, לא, לא ממש שכחנו, פשוט אף פעם לא היתה לנו ממש רשימת מכולת, אף פעם לא היה לנו מחסומים רגשיים בעניין, אנחנו רוצים לעזור לאלה שנשארו רווקים אבל אנחנו מואשמים בהתנשאות אז מוטב אולי שנעזוב אתכם בשקט כדי לא להפריע.

ואז אנחנו מואשמים שאנחנו לא עוזרים מספיק.

ודבר אחרון, נישואין זה לא ארמונות מפוארים לרוב, יש הרבה מאוד התעסקויות שיש כנשואים ואין לרווקים, הרבה פעמים דווקא ההפך, הרווקות היא זו שהופכת אותך לפריווילג בלי צרות פרנסה, עצמאות, גידול ילדים ועוד.

וגם באמת צריך להבין את החשיבות בלהתעסק בשידוכים, כן יש כאלה שיש להם קושי בלמצוא, אבל באמת חושבת שכחלק מתיקון העולם והמוסר האנושי שידוכים זה צריך להיות נחלת הכלל.

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.