לא מסכים. במיוחד עם ההנצחה של המצב והביצות כפתרון\מענה.

בעניין הרווקות/רווקות המאוחרת.

לדעתי אחד הדברים שהכ מקשים (מצד ההשתדלות) במציאת הזיווג כיום לרוב נובעת מתסביכים או טראומות (או גם וגם) שלנו שאנחנו מעדיפים להדחיק או להצדיק או פשוט לא להתמודד איתם, במקום להכיר בהם, להתמודד איתם ולהשתדל לתקנם. לפעמים אנחנו גם לא מודעים לקיומם ואז גם צריך להבין שאולי יש בעיה, לגלות מה היא ולטפל בה.

יש גם את זה שהרבה משני המינים מפחדים זה מזה וחוששים מההתמודדויות השונות שבמפגש המינים ובהמשך מהחיים יחד, מסיבות שונות ורבות.

זה בגדול.

אנחנו צריכים ללמוד להתמודד עם הקשיים שלנו (עבודת המידות), ללמוד להתמודד עם מי שמולנו ולרצות לבנות חיים יחד ובאמת להראות את נכונות לכך (עוד עבודת המידות). זה דורש מאיתנו ולא תמיד אנחנו רוצים להתמודד עם הדרישות (המאד) הלא פשוטות האלה. אבל מה לעשות, אנחנו גם צריכים להבין שככה העולם הזה עובד.

יש בחינה שהניסיון למצוא פתרון כולל לבעיה דומה של אנשים רבים היא דריסת הפרט.

בהקמת בית יש יצירה חדשה שלא נעשתה מאז בריאת העולם, הניסיון לצייר שיש פתרונות קסם שניתן להכיל בצורה רוחבית או אפילו ברמה פרטית, למשל שיש איזה קורס שכל מי ששמע אותו התארס אחרי חצי שנה, היא זלזול בתהליך שכל אדם צריך לעבור בפני עצמו ובעובדה שה' מזווג זיווגים.

למרות זאת, יש יתרון בכך שמתעסקים בנושא כי יש התנהגויות כלליות שמזיקות או פתרונות נקודתיים ליחידים שזה עשוי לסייע בהם.

את מה שהרגשתי כשקראתי..

אבל אולי צריך להתרומם קצת ולהבין שאנחנו סה"כ חלק מתופעה כלל עולמית , ומה שקורה לנו ואיתנו זה לא כזה יחודי ואז אולי יהיה קל יותר לפתור את הבעיה מהשורש

הוא האם (ואם כן מה) הקהילה צריכה לעשות דברים כדי לסייע לרווקים.

מתייגת:

@לאצעיר - דבריך נראים לי קצת כמו להטמין את הראש בחול - הביצות נותנות מענה לאנשים רבים. האם זהו פתרון אידיאלי? אפשר להתווכח. אבל אין ספק שזה קיים, זה נותן מענה לצורך של רווקים, וזה הולך וגדל. אבל אני רוצה לחזור כאן לנקודה העיקרית: השאלה שכתבתי בראש ההודעה.

@הלוי - בהנחה שכל אחד מאיתנו עושה את העבודה העצמית שלו, למי עוד יש אחריות על המצב (אם בכלל)?

@אוויל מחריש - אם אני מבינה נכון את הסאבטקסט של הכותב, כשהוא מגדיר את זה כ'לא בעייה' - אז גם אין צורך פתרון. זה לא משהו שצריך להילחם נגדו, אלא להכיל אותו. עם זאת, האם לא מוטל עלינו (כיחידים וכחברה) להיות השליחים של הקב"ה לזווג זיווגים? האם זה פוטר אותנו ממעשים?

@פצלשינו - האם התכוונות בלשון הרבים לרווקים או לקהילה?

רווקות היא מצב זמני. גם אם היא לוקחת 20 שנה.

כניעה (חלקית או מוחלטת) למצב הזה היא זו שתגרום לרווקות מאוחרת.

זה קשה להיות רווק. עוד יותר קשה להיות רווק מבוגר. להשתמש בפלסטרים מורעלים זה לא הפתרון. 

כשהוא אומר שרווקות היא מצב קבוע, השינוי התודעתי שהוא מדבר עליו זה לא לגבי יחידים - להם רווקות זה זמני - אלא לגבי הציבור.

אם היית מסתכל על קהילה יהודית כלשהי בעולם עד לפני 200 שנה -

הרוב המוחלט של האנשים היו נשואים הרבה לפני גיל הנישואין הממוצע במדינת ישראל היום.

לא היה דבר כזה שאחוז כ"כ גבוה היו עוד רווקים באמצע שנות העשרים שלהם, ולא מדבר על יותר מזה.

כלומר, בקהילה היו ילדים, נוער - ומייד זוגות צעירים.

ולכן הכותב פה מדבר על שינוי תודעתי בחיי הקהילה ,להבין שנוצר כאן מעמד חדש של רווקים - ולדון על מה המקום שלהם בתוך הקהילה המסורתית. וגם כשאני ואתה נתחתן, יהיו אחרים במקומינו - בגלל העלייה בגיל הנישואין באופן כללי.

אני מבינה את הביקורת לגבי הביצות. אבל שים לב שאתה מתייחס כאן לתת סעיף אחד מבין כל מה שנכתב. וגם בתת סעיף הזה, הוא לא כתב - בואו ניצור ביצות בכל מקום. אתה מתייחס לזה כפלסטר מורעל, ומתעלם מכל שאר הדברים שהוא כתב.

הוא כן כתב לגבי הביצות: "הפתרונות הללו מתאימים לרבים, עקב חוסר הרצון או היכולת שלהם להשתייך לקהילות אחרות." - ואני לא חושבת שזו הבעת דעה שלו, אלא מה שהוא גילה במחקר שערך עם רווקים - יש אנשים ש"הפלסטר המורעל" מתאים להם. 

והגבתי ספציפית לגבי הביצות. וכן, זו דעתי.

גם בהקשר הרחב יותר - צריך לדעת שזהו מצב זמני. שכשמישהי רואה אותך בלי כיסוי ראש התגובה הראשונה שלה תהיה להציע.

אגב, מתקשר לדברים שכתבת בעבר - כאשר לכל החברה יהיה ברור שזה מצב זמני שצריך לצאת ממנו ממילא תהיה התגייסות ומחשבה מובנית לשדך. 

ולחלק ששאלת אותי, עניתי על זה במקצת פה מה עובר על רווקי המגזר? ברמה יותר ממוקדת אני חושב שהחוסר שצריך להתמקד בפתרונו הוא ברמה פרקטית של שידוכים ולא בצדדים הנרחבים שמעבר לזה.

ראה כאן:

אתה צודק. - לקראת נישואין וזוגיות

אתה לא חושב שיש מקום לשאר הדברים שהוא מעלה, כמו:

חינוך, ליווי וייעוץ

מסגרות המשך

מסגרות חברתיות

מעורבות ושיתוף בקהילה

הדרכות ליווי וייעוץ - לדעתי כיום יש די והותר תוכן שמספיק בשביל זה. לצרכים פרטיים אפשר להיעזר גם בסביבה הקרובה. אבל לעשות מזה בעיה כזו קיצונית זה רק יוצר תחושה של חוסר אונים ותפיסה שהבעיה גדולה, שבפועל היא לא. זה נראה לי כמו שבחור יתלבט איזה ישיבה לבחור ואז יקימו מערך שלם רק בשביל לפתור בעיה כזו קטנה, שיעשה שבושים ויבחר מה שנראה לו הכי מתאים. אותו דבר זוגיות, תיפגשו, תרצו להתחתן ותתחתנו, לא ביג דיל…

לגבי כל השאר, זה מסגרות שנותנות מענה מקרי ולא מענה ממוקד. אבל נראה לי שאני מסתכל על השאלה בתור איך המסגרות האלה עוזרות לאנשים להתחתן ואת בתור מטרה בפני עצמה. אז תבהירי לי יותר למה את מתכוונת בזה בבקשה.

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.

זה זמני

בשם הבחורה

ב. אינם באים בחשבון

ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

הניסוח אכן די פוגע...

ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)

את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)

והאוסידי היה ידוע לשדכן.

הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל

ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.

לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.

לא חסיד של המונח אבל באמת מרגיש כמו detox

בשלושה

אם אתה כן נהנה מלהיות במצב "שבת" יותר מיום אחד, אתה נראה לי מוזר…

דווקא כשאני במצב שבת יש לי הרבה יותר יישוב הדעת לשבת לקרוא ספרים

אפשר לשתות יין בחופשיות לשיר לישון

תפילות עם ניגונים

לעניות דעתי והבנתי הפונקציה של יו"ט שני היא מעין תיקון למצב פגום של שהיה בגלות

אם מצד עצם הגלות שמצריכה תוספת של התקדשות בגלל הטומאה שלה

אם מצד תיקון ביזוי המועדות

כך שאין בזה שכר בפנ"ע אלא רק להשלים מדרגה חסרה (וגם אז לא מגיע למדרגה של ארץ ישראל)

ואינה מקבלת שכר אלא אחת. משום דבא זה לה בסיבת חטאה לא יהא חוטא נשכר (יפה מראה)

לק"י

אם יש לי חברה שאני נהנית בה, גם שלושה ימים זה כיף.

קצת מנוחה...

חוסר בקבוצת שווים הוא דבר שיכול להיות מאוד מורגש

יש בהם שקט נחמד כזה ובחלקם יש אפילו עגלות קפה, ובכל מושב יש מקלט ציבורי די נגיש