שואל כדי להבין, לא כדי לטעון כנגד

תופסים את ההבדל בין המינים, זה נראה לי קשור לזה.

אני גם מזזדהה במידת מה עם ההלך הרוח שאת מציגה.

אני מנסה להצמד לצד המהותי של זה

אולי זה כי זה מסדר יותר שהאישה קלילה ודינמית יותר (וזה מה שקורה בדר"כ בגילאיים צעירים, אבל לא מחייב) והגבר הוא יציב יותר ואז כל אחד מקבל את מקומו.

אבל זה לא מחייב גיל ואז אולי אפשר להצמד לפי המהות. אני לא יודע, אני משער..

8שנים מעלייך.. כשהייתי בת גילך ראיתי אותם כקשישים של החיים.

כשהייתי בת 17 אמרו לי שהמדריך בן ה25 בעניין שלי הייתי ככה מזועזעת מההפרש ומה נראה לו ש'בזכותו' החלטתי להפסיק ללחוץ ידיים לשם נימוסין כדי להתחמק ממנו..

אצלי ככל שעוברות השנים אני מתחברת יותר לבני גילי ולפעמים אפילו לצעירים ממני..

כל אדם לגופו וכבר אמר התנא באבות אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו יש קנקן חדש מלא ישן וישן שאפילו חדש אין בו...

אומנם זו אמת שלגיל יש הרבה פעמים השפעה על ניסיון התבגרות וכו וכו....

ואפשר לקחת את זה גם לצד ההפוך הפרש גדול כביכול עם הרבה זקנה בחכמה וניסיון ובגרות ועם זאת צעירות ורעננות צעירה....

המסקנה לעניות דעתי שכדאי לנסות ולא לפסול בלי להבין במי מדובר....

ויותר מזה באופן יותר נסתר....יתכן שהבחור "המבוגר" המתין לך עד כה....

היא בת 21 מוכנה לצאת עם 29...

שתסכים לצאת עם בן 40 כי הוא המתין רק לה??

אני מרגיש קצת תוקפנות

הבעתי את דעתי העניה וכמו שכתבתי לעניות דעתי...

אין חיוב לקבל את דברי....

בנוסף כתבתי משהו כללי מאוד...

אמת לא מסגרתי עד כמה ובזה טעיתי....

רבנים שראיתי שעמדו על כך:

ביניהם הרב דב ליאור עד 10 שנים  והבנתי ממישהו ששאל את הרב שמואל אליהו על הפרש של 8 שנים שהרב אמר לו לנסות בעדינות....

זאת הבעיה בכתיבה, אתה לא יכול לדעת באיזה טון הדברים נכתבים. 

הבעתי תמיהה למה אתה אומר את זה דווקא למי שבעיני מאוד פתוחה באופן יחסי בנושא של הגיל, ממה שמכירה בד"כ בגילאים שלה יוצאים עד3-5 שנים יותר.

עד 4 שנים מתחתי ( אחרי שווידאתי בגרות וכו)

עד 6 מעלי.

שנים נגיד את פוסלת על הסף?

למה?

זה כבר בחסד וברחמים.

מה לעשות.

יש לי כנראה תפיסת עולם מיושנת משהו.

אז תפיסת העולם שלי היא פוסט מודרניסטית.

האמת כן, זה יותר סביר.

לא הצלחתי להבין יש סתירה בדברייך לי כתבת

21  ו- 29 לא עולה על הדעת

ואח"כ כתבת שלמה לפסול על הסף 8 שנים הפרש...

לשאול גם למה.. אז שאלתי למה כדי להבין אם יש היגיון ומה ההיגיון של כל אחד/ת או שזו סתם תחושת בטן והרגשת נוחות.

זה לא שלא עולה על דעת 21 ו29.. זה לא מאוד מצוי,לפחות לפי מה שהכרתי ומכירה.

לבקש הסבר למה כל אחד בוחר שאלו גבולות הגזרה שלו?

יאללה.. הסבירו.

ואולי גם להוסיף טווח כללי של הגיל שלו (אם זה לא מפריע) 

אפשר לשאול למה? 

בשום שלב לא היית פתוח לצאת עם מישהי בגילך?

מה הכוונה? הרגשת שאתה מעדיף מישהי לא בוגרת? אבל אין גיל שבו הבגרות כבר לא בהכרח תלוית גיל?

נא נמקו והסבירו.

ההסבר שלי:

כשגדולים ממני ביותר מדי שנים אני מרגישה פער מנטאלי ..לכן מעדיפה ומתחברת לקרובים אלי בגיל.

עם צעירים יותר קשה לי איכשהו יצא שפגשתי צעירים ממני מקסימום 3 שנים (פעמיים,כאילו בטעות)..כשפוגשים את הבחור הרתיעה הטבעית מגיל צעיר עוברת אבל יש משהו בתודעה שמקשה בכל זאת.

ו0 מתחתיי.

כמו שאמרו לפניי, אני צעירה, בנים בגיל שלי ברוב המקרים בקושי יצאו לחיים אם בכלל. תאורטית אין לי בעיה עם מישהו קטן ממני, אבל רק אם אני אהיה יותר גדולה בכמה שנים (ואני ממש מקווה לא לעבור עוד כמה שנים בעולם הדייטים).

קצת והרגל שקשור לסביבה בה גדלנו

בד"כ מדברים על עד 2-3 לטובת האישה ועד 7-9 לטובת האיש.

יש כללים מקובלים שאני לא יודעת עליהם?

בסוף יש נורמות כאלו ואחרות. לא חייבים להתיישר לפיהן אבל נותנות כיוון.

לא סתם כתבתי על ההבדלים בין 23-30-40

לפחות ברמת החברה שהפערים לא יהיו ענקיים מדי

ראיתי כבר כרטיסים של גברים בני 50 שרוצים בנות 33-34 מקסימום..

אם זה המצב עם עם מי בנות 35 ומעלה יתחתנו? עם בני 60 ו70? זה לא סביר בעיני ברמת המקובלות החברתית.

וגם צריך לזכור שאחרי החתונה יש חיים לחיות,תוחלת החיים של הנשים בד"כ גבוהה יותר.

בת 35 שמקבלת הצעה של 42 ומתלבטת תבדוק עם חברותיה.

אם הן נפגשות עם הגילאים האלו כנראה שיותר סביר.

עם 50 כנראה שפחות. 

נראלי כולם בסופו של דבר הולכים לפי תחושת נוחות והרגל..

מכיר את הספר ועמך כולם צדיקים? אני ממליץ עליו מאוד. הוא מלמד הסתכלות אחרת על כל ענייני הנפילות.

הנטיה להלל כל רגע של נפילה כאילו הוא עיקר הסיפור פה- זאת מלכודת! מלכודת שגורמת להיות כלוא יותר חזק בדמיונות של היצר הרע. ויותר מזה- היצר הרע יכול לגרום לך לחשוב שזה עיקר מי שאתה.

יש בך מלא כוחות אדירים שצריך לתת להם הרבה יותר מקום בחיים שלך, דרך המון עשייה חיובית, ויעדים גדולים בקדושה.

אשריך💪

כאילו, זה כל הרעיון של בריאת האדם והעולם. אם זה לא היה ככה, היה זה מדאיג.

מזכיר לי סיפור: בחור ובחורה עמדו להתחתן ונכנסו לקבל את ברכתו ועצתו של הרב. אמר להם, עצה טובה לשלום בית, כאשר הבעל חוזר מהכולל והיה לו יום גרוע, לפני שייכנס הביתה יהפוך את הכובע, ככה האישה תדע שעבר עליו יום גרוע ולא "תתנפל" עליו ישר כשהוא מגיע אלא תתייחס אליו בעדינות. והפוך, אם לאישה היה יום קשה, שתהפוך את המטפחת (לא עובד עם פאה נכרית) וככה כשהבעל נכנס יידע מיד שהיא עצובה ולא יתחיל להקשות עליה קושיות מיותרות אלא גם ינחם אותה. טוב יפה, התחתנו בשעה טובה, אחרי כמה ימים חוזר הבעל עם כובע הפוך, האישה רואה מיד מכינה לו כוס תה שב תנוח תירגע קח את הזמן יופי. אחרי כמה ימים, הבעל חוזר רואה את האישה עם מטפחת, אומר לה וואי שבי תנוחי תשתי תה בינתיים מה את צריכה אני אעזור לך.

אחרי כמה ימים, חוזר הבעל, דואג לשים כובע הפוך, אלא שכשהוא פותח את הדלת, גם היא עם מטפחת הפוכה. על מקרה כזה הרב עוד לא דיבר! טוב, אובדי עצות החליטו ללכת לרב לשאול אותו. דופקים בדלת והוא פותח להם עם כובע הפוך לראשו...

///

בקיצור זאת עובדת החיים.

אני יוצא מנקודת הנחה שאתה מדבר על ניסיונות בתחום הידוע אבל הדברים תקפים פחות או יותר לכל דבר שתרצה.

ברמה המעשית (כי אם יש משהו שיצה"ר לא אוהב, זה מעשים, לעומת דיבורים):

– להחליף לטלפון מוגן ברגע זה, יש דגמים טובים, לא יקר בכלל, כל האפלקציות שתרצה

– להתקין סינון אם לא קיים (לא מבין גדול בסוגים)

– לצאת הרבה מהבית

– ללמוד הרבה תורה בין בשיעורים בין בעצמך זה מהדברים היחידים שעושים את ההבדל

– להרחיב קצת את מעגל החברים ברגע שאתה מרגיש שאתה עם אנשים ויש לך תמיכה זה מוסיף

– אם כבר נופלים ידועים דברי חז"ל "אמר רבי אלעאי הזקן: אם רואה אדם שיצרו מתגבר עליו, ילך למקום שאין מכירין אותו, וילבש שחורים ויתכסה שחורים ויעשה כמו שלבו חפץ, ואל יחלל שם שמים בפרהסיא." אפשר לנפול חזק ואפשר לנפול פחות חזק. במקום לאמץ תחושה של הותרה הרצועה להבין שאפילו בתוך החטא עצמו יש מנעד עצום ונידונים על כל רגע ורגע הן לחיוב והן לשלילה ("האם יכולת לפחות לצמצם?"). ולא די שיש צד זכות במניעת נפילה יותר גרועה (חוץ מזה שמראה בעצמו שאינו חפץ בעבירה) אלא אף אם רק דוחה מעט את הנפילה אף בזה יש צד זכות.

– "כשהביאו בפני רבנו [חידושי הרי"ם מגור] ספרים בהם עצות נגד תחבולות היצר נענה ואמר: ליצר ערימות של עצות נגד העצות הללו, גם לו סגולות ועצות נגד עצות בני־אדם." בקיצור עושים מה שיכולים וה' יעזור

ברמה הרעיונית:

– קלישאה אבל אל תתן לנפילות להגדיר אותך. אם כבר הזכרנו את חידושי הרי"ם, "אמר השכחה טובה מאוד כי אלמלא לא נבראה השכחה היה אדם זוכר תמיד עכל עבירות שעשה ולא היה יכול להחזיק מעמד לכן העבירה הידועה גורמת לשכחה כדאיתא בספרים הקדושים".

– הזכרנו את "ילבש שחורים ויתעטף שחורים". לפי ראשונים רבים, אין זאת עצה איך לבצע את העבירה, אלא איך אדם יכול להתגבר על יצרו. ולכאורה, קשים דברי הגמרא שנייה לאחר מכן, "הא דמצי כייף ליה ליצריה, הא דלא מצי כייף ליה"? אם בסוף הוא לא עובר עבירה, אז מה זה משנה אם הוא ילבש שחורים? ולמה הותר לו ללבשם רק אם הוא לא מצליח לכפות את יצרו?

שאלה נוספת: "א"ר לוי בר חמא אמר ר"ש בן לקיש לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע שנא' רגזו ואל תחטאו. אם נצחו מוטב ואם לאו יעסוק בתורה שנאמר אמרו בלבבכם אם נצחו מוטב ואם לאו יקרא קריאת שמע שנאמר על משכבכם אם נצחו מוטב ואם לאו יזכור לו יום המיתה שנאמר ודומו סלה."

=> אם משמע שהולכים מהנשק הקל לתותחים הכבדים, למה לא להתחיל מראש ביום המיתה? תשובה שראיתי, כי זה מעציב, הקב"ה לא רוצה שנהיה עצובים ונתעסק בדברים מעציבים. אותה תשובה לגבי לבישת שחורים. לכן, אל תרגיל לראות את עצמך בעין רעה ושיפוטית אין בזה שום תועלת.

הכוונה ביוזמה- החברים המהממים האלו שמתקשרים או מציעים להיפגש באופן יחסית תדיר. יש לי חברה שיש לה רשימה וכל שישי עושה סבב, כמה שמספיקה, וממשיכה בשישי הבא מאיפה שהפסיקה.

זה לא רק קומץ החברות הכי טובות (למרות שגם זה משמח)

שלוקחים דברים בקלילות. שאם משהו התחרבש, אז OK אופס לא נורא. מאוד קשה לי עם אנשים בלי התכונה הזאת.

שליטה עצמית, נימוס גם must.

אופק רחב בונוס גדול.

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?