בס"ד
(שיחה מפי הרב אריה ליפו ר"מ בישיבת "שירו למלך", עובד על ידי תלמידים)
משואה – לתחייה- למלכות ה'.
הרב צבי יהודה זצ"ל מבאר את הפסוק כי "עין בעין יראו בשוב ה' ציון " שצריכים לכוון את העין האנושית כנגד העין האלוקית. "בינו שנות דור ודור" להתבונן במעשה ה', של קורא הדורות מראש, מה דבר ה' אלינו דרך מאורעות ההסתר י-ה , בשוב ה' את שיבת ציון.
מצד אחד איננו יכולים שלא להודות לה' "בבחינת יודו לה' חסדו ונפלאותיו לבני אדם" על החסד הגדול והנס הגדול, של תחיית העצמות היבשות, והתנערותנו ,והתנערות השכינה הקדושה , מאפר המשרפות באושוויץ , לאחר ה"ניתוח הנורא של ששת המיליונים". עם שהיה פחות מעצמות יבשות , היה כבר אפר שרוף בכבשנים , מתקבץ עצם אל עצמו קורם גידים, בשר ועור. ה' נופח בו- רוח חיים , "ונתתי רוחי בכם וחייתם, והנחתי אתכם על אדמתכם וידעתם כי אני ה'."(יחזקאל ל"ז) "" ישיב לא נאמר כי אם ושב וקיבץ" , "ריבונו של עולם חוזר למקומו התורה חוזרת למקומה ויותר מכך נותן התורה חוזר למקומו,למקום התורה לאדמת הנבואה." (כלשון הרצי"ה). והשכינה הקדושה מתנערת מעפרה, ולאחר הזעקה הנוראית של- "ותאמר ציון עזבני ה' וה' שכחני" מתחילה להישמע נחמת הדוד , " התישכח אישה עולה מרחם בן בטנה , גם אלה תשכחנה ואנוכי לא אשכח". עם ישראל קם לתחייה , וחזרה לשכון בו נשמת חיים אלוקית, השכינה חזרה לתוכו. וחזרה לארצה. על נס זה חייבים אנו להודות ולשבח ולהלל לריבון העולם" מודה אני לפניך מלך חי וקיים שהחזרת בי נשמתי- נשמת עם חי , בחמלה , רבה אמונתך".
ובמידה מסוימת אין פיתרון לזעקת ה"איה" בחורבן ובשואה. אלא רק בנחמה של התחייה בא"י שנולדה בעקבות חבליה.
ומצד שני חייבים אנו גם לנסות להתבונן ולהבין את דבר ה' אלינו דרך הגירוש הנורא מגוש קטיף וההמשך המזעזע מעמונה , כשפתאום בשם אותה "מדינה " עליה הודינו, ובשם הנאמנות והציות למדינה ולדגל על הדש של הטורים המזעזעים של קלגסי הגירוש -החריבו את ארצנו הקדושה , האם אין פה דיבור אלוקי אלינו? גם על זה נאמר "כי עין בעין יראו" , וצריכים לכוון למסר האלוקי מתוך אמונה שהכל מאיתו והכל לטובה , א"כ מה הטוב שה' רוצה לקדמנו אליו דרך המשבר?
התשובה היא, לענ"ד, שדווקא בשיא החורבן נולד המשיח נולדה המדרגה הבאה היא התנוססה על הקירות בשירת הים ובנווה דקלים.
ה' הוא המלך .
מי מעיז להילחם במלך?
נראה לעניות דעתי , שה' רוצה לעורר ולדחוף אותנו שעוד לא הושלם המהלך , אל לנו לקדש את הלבוש , לא הדגל הסמל ,וההמנון- כשלעצמם , ולא מערכות המדינה בצורתם הנוכחית , הם הקודש והם התכלית. טרם הגענו אל המנוחה והנחלה. הנשמה של עם ישראל שקמה לתחייה היא הקדושה , אבל גם לסברא שמדינת ישראל היא יסוד כיסא ה' בעולם, הנה הגיע העת שה' דוחף אותנו לבנות את הכיסא עצמו ולא להסתפק ביסוד.
"אחר ישובו בני ישראל ובקשו את ה' אלוקיהם"- זו מלכות שמים, "ואת דוד מלכם" – זו מלכות בית דוד , "ופחדו אל ה' ואל טובו באחרית הימים" , זה בנין בית המקדש.
אל לנו לעשות פסל ולסגוד לכלי החיצוני של מערכות השלטון, והמדינה , צריכים לקדש את הנשמה האלוקית, לא את הבגד, החיצוני. שכן יכול גם הוא להתלכלך, ואולי צריך גם להחליפו עם גדילתנו. לענ"ד הגירוש בא להראות לנו שעלינו להמשיך עם מהלך הגאולה ,ולהתקדם אל השלב הבא. לא ניתן להישאר רק "בראשית צמיחת גאולתנו" ולהיתקע שם ,(כמו דיסק שרוט שנתקע ולא עובר לשורה הבאה.)" ראשית צמיחת גאולתנו" -פרושה שיש לה אחרית , והאחרית על פי דברי הרמח"ל במאמר הגאולה (עין נספח) והרב קוק , זה "והיה ה' למלך" להגיע לתכלית שהיא לכונן מלכות ה' בא"י.
(אומרים שהשואה באה על עם ישראל כדי שהמדינה תוכל לקום. כי בלי השואה עדיין אנשים לא הבינו את הערך של המדינה וכדי שאנשים יבינו את זה היה צורך לחטוף בומבה בראש ורק אז אנשים הבינו שחייבים שצריך לעלות לארץ הקודש ולהקים בה מדינה. ולעניות דעתי הגירוש בא במידה רבה כדי שנוכל לעצור ממהלך החיים הרגיל ולהגיד " רגע, המדינה הזאת היא הגאולה?! אז למה היא פועלת נגד עם ישראל, ארץ ישראל ותורת ישראל" אלא כנראה שבמידה רבה בזכות הגירוש שהיווה מכה קשה לכל מי שאוהב את ארץ הקודש ומדינת ישראל אנחנו מצליחים לעצור את המהלך של קידוש המדינה כמובן מאליו ולהבין שעלינו לעבור לשלב הבא -למצב של המלכת ה').
משפט צדק על פי הסנהדרין- ולא בג"ץ.
שלום כחזון ישעיהו כשהר בית ה' בראש ההרים ולא "שתי מדינות.."
מלכות ה' ולא חוק עותמני ובריטי.
מה עושים הלכה למעשה?
א. להשתוקק, להתפלל ולרצות "אחר ישובו בני ישראל ובקשו את ה' אלוהיהם ואת דוד מלכם"...
ב. כל אחד בחייו הוא , ממליך עליו את ה'. המשמעות היא לחזור לחיות באמונה שלמה ותמימה , שהקב"ה הוא המלך המנהיג המושל יחיד שהוא מחדש את העולם בכל רגע ובידו לחדש דבר כרצונו.
הוא הסמכות העליונה. ותכלית חיינו , ותכלית הבריאה "שיתגלה מדת מלכותו".
מלכות ה' קמה מזה שכולנו נמליך את ה' בחיינו. כל דבר נשקול תחת הקריטריון של רצון ה'.וגילוי מלכותו. ונשתדל לחיות בקשר אישי מתוך קרבה ושיחה עם ה'.
מלכות דוד קמה מזה שאנחנו נחזור לחיות כמו דוד המלך: להתבודד קצת, לחזור לטבע, לחבר תפילות מהלב, לרעות צאן. והעיקר לפנות דבר ראשון אל ה' בכל עת , לזכור שהוא המקור ורק מתוך כך –השתדלויות. ואידך פרושא זיל גמור.
ובית המקדש- לחזור להשתוקק לבנין בית ה' וכדי שלא יראה דיבורנו כצפצוף הזרזיר , להשתדל לפקוד את הר בית ה' בטהרה. ולעורר געגועי כנסת ישראל לשוב אל דודה.
וכדאי לעיין בספר חגי בעניין זה "העת לכם לשבת בבתיכם ספונים והבית הזה חרב...עלו ההר והביאו עץ ובנו הבית וארצה בו ואכבדה אמר ה'"
בקיצור אל תבטחו בנדיבים בבן אדם שאין לו תשועה- נשוב לבקש מלכות שמים מלכות דוד ובית המקדש . והייתה לה' המלוכה .
ה' הוא המלך.
-------------------------------------------------
נספח:
הרמח"ל במאמר הגאולה מבאר כי יש שני שלבים בגאולה
א.הפקידה- בסוד הפסוק "אל תשמחי אויבתי לי, כי נפלתי קמתי".
ב. הזכירה- "כי אשב בחושך ה' אור לי".
וכן: "התנערי מעפר קומי שבי ירושלים"- הפקידה, "התפתחי מוסרי צווארך שביה בת ציון"-הזכירה.
וכן:"קומי אורי כי בא אורך" –הפקידה "וכבוד ה' עליך זרח" -הזכירה.
נראה לבאר כי הפקידה היא ההתעוררות שה' מעורר את לבבות עם ישראל לשוב לציון- התקומה.
וכתיאור העמוק של הרמח"ל:
"על כן נאמר "ומעי המו עליו" ותדע שבהאיר המאורות בזאת החמדה והתשוקה אז תמשך מהם לישראל אורה גדולה ועצומה אל כל נשמותיהם ואפילו שלא נודע הגילוי, אך נשמותיהם קיבלו זאת ההארה ויינתן בליבם לשוב אל ה' אלוהיהם ולבקש אותו ועל זה העניין כתוב "בצר לך מצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים ושבת עד ה' אלוהיך" ואז נאמר "קמתי אני לפתוח לדודי" והבן כי זאתי הקימה שזכרתי לך למעלה והוא סוד גדול כי עד היות כנסת ישראל שוכבת לעפר, שהיא ברמז הקליפה לא אפשר להימצא החיבור הקדוש וע"כ צריך בתחילה שתקום, ואחר כך יתחבר עמה דודה וזה "קמתי אני לפתוח לדודי"
ואולם נראה כי אנו עומדים בפתחו של השלב השני הוא שלב הזכירה.
"ועתה אחל לפרש עניין הזכירה היטב, כתוב "והיה ה' למלך על כל הארץ", זו היא תכלית הטובה והשלום שהבטיח הקב"ה את ישראל שהתענגו בו לעתיד לבא והבן כי לא אמר והיה ה' מלך" אלא "למלך" והעניין כי כל המדרגות שנבראו עומדות בסדר זה תחת זה ונמצאו המדרגות החיצונות עומדות תחת הקדושה ומשועבדות אליה ובהיות הדברים כך הכל הוא בתיקון וזהו שיהיה לעתיד לבא. כי כיוון שמרדה הקליפה באדוניה הכל נתקלקל ונאמר בה ונרגן מפריד אלוף כי בהיאחזה במדרגות, האור שב לאחור והמידות לא נתחברו אחת אל אחת והשפע נמעט וכוח ישראל דל וחסר. ולעתיד לבא יוסר הרע מן הקליפה על מה שיישאר ממנה ישוב תחת עבודת הקדושה ויכירו הכל כי הקדושה היא השורש האמיתי ואדון הכל. וע"כ אמר "והיה ה' למלך על כל הארץ" כי "מלך כך הארץ" כבר הוא וכבר היה תמיד כי אין שום נברא פועל בלי רשותו כלל אלא שאין כל העבדים מכירים אותו ולעתיד לבא יכירוהו הכל וישתעבדו אליו מרצונם...
א"כ ניתן לסכם כי נראה כי אנו בשלבים שההשגחה דוחפת אותנו לאחר הגירוש להתקדם משלב הפקידה – והתקומה , לשלב הזכירה שכותרתו "והיה ה' למלך על כל הארץ"
ה' הוא המלך
החברה לפיתוח גבעות ארץ ישראל