מלכות שמים בשמחה:
"מאימתי קורין את שמע בשחרית? משיכיר בין תכלת ללבן. רבי אליעזר אומר: בין תכלת לכרתי. עד הנץ החמה. רבי יהושע אומר: עד שלש שעות, שכן דרך בני מלכים לעמוד בשלש שעות. הקורא מכאן ואילך לא הפסיד, כאדם הקורא בתורה."
יש מצוה לקרוא ק"ש דוקא עם הנץ החמה כדברי הירושלמי: "אבל אמרו מצותה עם הנץ החמה כדי שיסמוך גאולה לתפילה ונמצא מתפלל ביום."
מהרמב"ם (קריאת שמע א, יא) משמע שנץ החמה זה הזמן לכתחילה לקריאת שמע: "ואיזה הוא זמנה ביום? מצותה שיתחיל לקרות קודם הנץ החמה, כדי שיגמור לקרות ולברך ברכה אחרונה עם הנץ החמה. ושיעור זה, כמו שיעור שעה קודם שתעלה השמש. ואם איחר, וקרא אחר שעלתה השמש - יצא ידי חובתו, שעונתה עד סוף שלוש שעות ביום למי שעבר ואיחר."
שני התלמודים מביאים כמקור את הפסוק בתהלים: " א"ר זירא מאי קראה (תהלים עב, ה) ייראוך עם שמש". מפרש רש"י: "דכתיב ייראוך עם שמש וגו' - מתי מתיראין ממך כשמוראך מקבלים עליהם דהיינו מלכות שמים שמקבלין עליהם בק"ש: עם שמש - כלומר כשהשמש יוצא היינו עם הנץ החמה:"
בתרבות הכנענית הקדומה אל השמש היה אל מרכזי, לכן יש המון מקומות בתקופת ההתנחלות של יהושע עם השם שמש, חרס וכדומה.
בכלל כל האומות עבדו בצורה כל שהיא לשמש: "תנא משמיה דר' מאיר בשעה שהחמה זורחת וכל מלכי מזרח ומערב מניחים כתריהם בראשיהם ומשתחוים לחמה מיד כועס הקב"ה". (ברכות ז ע"א)
אנחנו מאמינים שהשמש עם כל גדולתו הוא 'פנס' של הקב"ה (סוכה כט ע"א).
כשיהושע נכנס לארץ כנען הוא העמיד את החמה, להראות ש-ה' שולט על האל הכנעני. אנחנו כל יום מקבלים עלינו עול מלכות שמים עם נץ החמה, להראות שהשמש בשליטתו של ה'.
הזוהר בויקהל מזכיר שאנחנו שרים בבוקר יחד עם השמש ששרה, לכן הקריאת שמע מוביל לברכת אמת ויציב שבסופו יש את תיאור קריעת ים סוף והשירה. כמו שהשמש היא השפחה של ה', אנחנו עבדיו ואנחנו שמחים לקבל עלינו עלינו עול מלכותו.
בתנא דבי אליהו אליהו רבה פרק יז מתואר המעלה של קבלת עול מלכות שמים בשמחה:
"וכשעמדו אבותינו על הר סיני לקבל עליהן תורה היה הקב"ה צופה ובא לעולם ואמר, שמא לא יקבלו ישראל תורתי עליהן, כדרך שלא קיבלו עליהן אומות העולם והתחתם עליהן גזר דין, ויאבדו מן העולם הזה ומן העולם הבא, כיון שקיבלו עליהן עול שמים בשמחה, אף הוא ירד ממקום כבודו ותפארתו משמי שמים העליונים, ואומר התשכח אשה עולה, (ישעיה מ"ט ט"ו), ואומר אם אשכחך ירושלים [וגו'], ואומר תדבק לשוני לחכי וגו' (תהלים קל"ז ח' ו'). וכיון שקיבלו ישראל מלכות שמים בשמחה ואמרו, כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע (שמות כ"ד ז'), מיד אמר הקב"ה למשה, דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה וגו' ".
