אגב, למה לא להסביר במשנה בפשטות (בניגוד לגמרא) שהבעיה היא שהאדם מתפלל על העבר שכבר קרה (כמו בסיפא על בני ביתו), ולא מתפלל על העתיד- "יה"ר שהולד יהפוך לזכר אם הוא נקבה"(כלומר- אנחנו מפרשים אוטומטית "יה"ר שתלד אשתי זכר" כ"יה"ר שהולד יהפוך לזכר אם הוא נקבה" ומכאן נובעת השאלה של הגמרא. אם נפרש "יה"ר שתלד אשתי זכר" כ"יה"ר שאשתי התעברה בזכר" אז מובן למה זו תפילת שווא).

ממש נס, צריך לקחת בחשבון את הר"ן בנדרים מ ע"א: "אין מבקש עליו רחמים לא שיחיה ולא שימות. נראה בעיני דה"ק פעמים שצריך לבקש רחמים על החולה שימות כגון שמצטער החולה בחליו הרבה ואי אפשר לו שיחיה כדאמרינן בפרק הנושא (כתובות קד.) דכיון דחזאי אמתיה דרבי דעל כמה זימנין לבית הכסא ואנח תפילין וקא מצטער אמרה יהי רצון שיכופו העליונים את התחתונים כלומר דלימות רבי". וכמו שהביאו בשו"ת אגרות משה (חו"מ ב' סי' עד).

אולי כשאין לו ייסורים ויש לו באמת תקוה.

קשה לחלוק על הספר חסידים.

הבבלי מבין שלהפוך זכר לנקבה זה כבר עבר, כי הוקבע הוולד.

אלא לכל תפילה על דבר שנצרך באמת ואין פתרון אחר. הדוג' לא הייתה טובה.

מה הכוונה "כבר הוקבע הוולד"- פיזית או מצד הגזירה משמיים (פיה"מ)?

לגבי הנקודה הראשונה אולי אבל צריך לזה יותר סמך.

תראה בית אלוקים למבי"ט שער התפילה פרק א:

"ומלות דבר צורך, יורו שאינו ראוי לאדם להתפלל לאל על דבר שאינו הכרחי, כי הוא מטריח את קונו כביכול ללא צורך (תענית כ"ד), כי קבלת התפלה הוא דבר נסיי חוץ מהטבע, כ"א יורה המזל רעה על האדם ינצל בתפלתו (שבת קנ"ו ב) וצדיק מושל יראת אלהים, והאל ית' אינו חפץ לבטל עולמו שברא וטבעו ללא צורך והכרח (שם), וכבר נענשו ישראל על שאלם דבר בלתי הכרחי, שאמרו (במדבר י"א) מי יאכילנו בשר, ונאמר למשה על זה, ואל העם תאמר התקדשו למחר ואכלתם בשר כי בכיתם באזני ה' לאמר וגו', כי הם לא שאלו בפירוש מה' שיתן להם בשר, אלא כמדברים בינם לבין עצמם ומצטערים על העדר הבשר, ואמרו מי יאכילנו בשר, כלומר שמשה לא היה יכולת בידו להאכילם בשר, כמו שאמר מאין לי בשר, וא"כ מי יאכילם, והיתה כוונתם על ה' שהוא משביע לכל חי רצון, ולזה אמר השי"ת למשה אספה לי שבעים איש וגו' ונשאו אתך במשא העם, שהם חושבים שאין אתה יכול להפיק רצונם וצרכם לבדך, ואל העם תאמר התקדשו למחר, כלומר מה ששתפתי שבעים איש עמך, לא להפיק רצונם במה ששאלו בשר, כי אליהם תאמר שלא היו מוכנים לאכול בשר, מצד מה שהורו שלא היו שואלים אלא ממך, כי כוונתם לא היתה אלא על שאשמע אני דבריהם, ולזה יכינו עצמם למחר לבד ויאכלו בשר, כי בכו באזני ה', כלומר כי מה שאמרו מי יאכילנו, הוא כדי שישמע ה' את קול דבריהם, ולזה נאמר ונתן ה' לכם בשר ואכלתם, כלומר לא יהיה לכם הנאה מהבשר אלא בשעת האכילה, כמו שאמרתם מי יאכילנו בשר, לא אמרו מי יתן לנו בשר אלא מי יאכילנו, שלא היו רוצים הבשר אלא ליהנות מטעמו בשעת האכילה, ולזה נגזר עליהם הבשר עודנו בין שניהם טרם יכרת ואף ה' חרה בעם וכו', כיון שלא היו רוצים הבשר אלא למלאות תאות טעמם, טרם יהנו מטעמו אף ה' חרה בהם, וכמו כן מצינו (תענית כ"ד) במעשה דר' יוסי דמן יוקרת, שהעניש את בנו, אשר הטריח את קונו, להוציא פירות התאנה בלא זמנה, ונאסף הוא בלא זמנו: 

 ומלות שאינו ברשותו, יורו ג"כ על שאין ראוי לאדם להתפלל לאל אפילו על דבר הכרחי אם יש יכולת בידו וברשותו להשלים הדבר ההוא, כי אפילו שאין לו פת בסלו אלא כדי סעודה אחת ואומר מה אוכל למחר הרי הוא מקטני אמנה (יבמות ס"ג), כ"ש להתפלל לאל שיתן לו מזונות בהיות לאל ידו לאכול ממה שיש בידו, או יכול להשתכר אל צרור נקוב, וכמ"ש דוד ע"ה (תהלים ס') הבה לנו עזרת מצר ושוא תשועת אדם, כלומר כשאין אנו יכולין להושיע עצמנו בדרך הטבע ותשועתנו היא שוא, אז הבה לנו עזרת מצר, כי כשאנחנו יכולים להושיע עצמנו בדרך טבע, לא נבקש מה' שיעשה לנו נפלאות ושיעזור לנו מהצר. 

 וכבר יראה שיפול ספק בגדר זה, במה שמצינו ביהושע אשר הפליג לדבר לה' אחרי תתו האמרי לפני בני ישראל, ועשותו נס גדול, בהשליך על האויבים אבנים גדולות, וכנראה מן הכתובים שכבר נצחו המלחמה, וא"כ למה הוצרך להעמיד חמה בגבעון וירח בעמק אילון, והוא הפך הגדר שאמרנו, דבר צורך. ואיפשר לומר שהוצרך יהושע לעשות הנס הגדול הזה לקדש ה', כדי שידעו כל העולם כי אותו הנס של השלכת האבנים היה מאתו ית', ושהיה יכולת בידו לעשות נס גדול ממנו, כי אותו הנס היה בלילה, כדכתיב (יהושע י') ויבא אליהם יהושע פתאום כל הלילה וגו' ויהמם ה' לפני ישראל וגו' ויהי בנוסם וגו' וה' השליך אבנים גדולות וגו' וימותו, רבים אשר מתו באבני הברד מאשר הרגו בני ישראל בחרב, אז ידבר יהושע וגו', כי אחר שראה יהושע שרבים מתו באבני הברד מאשר הרגו בני ישראל בחרב באותו הלילה בנוסם, ידע כי הם חשבו ותלו, כי לסבת היות שעת נוסם בלילה באותו מורד של בית חורון הוא שהיה יכול האל ית' להשליך עליהם האבנים הגדולות אשר מתו רבים בהם, אבל אם היה שעת נוסם ביום חשבו כי לא היה יכול להם, כי השמש המושל הגדול ביום כמו שאמרו חכמים (בר"ר סוף פרשה נ') בענין סדום, כי לפי שהיו מהם עובדים לחמה ומהם עובדים ללבנה, נתפרע מהם בשעה שחמה ולבנה עומדים ברקיע, והיינו י"ו בניסן, וכתיב השמש יצא על הארץ וגו', ולזה אמר כאן כשראה כך יהושע שהיו מיחסים ליאות וקיצור לשמו ית', שלא היה יכול ביום כמו בלילה, דבר יהושע לה' ביום תת האמרי לפני בני ישראל ואמר לעיני ישראל שמש בגבעון דום וגו', כי זה הנה היה לעיני ישראל שראו אותו, כי נס השלכת האבנים לא היה לעיניהם, שלא ראו אופן השלכתם, אלא שמתו האמוריים מצדם, אבל זה הנס של עמידת השמש היה לעיניהם, שראו השמש בעיניהם עומד כיום תמים, וענין העמדת השמש היה להורות להם כי השם יתברך מושל בכל ברואיו, ונותן להם תוקף לעמוד על משמרתם, ולהתיצב על מישור מהלכם, ויכול לשנות ג"כ את תפקידם ולבטל אותם מעבודתם, ואפילו לשמש שהוא המושל הגדול שבעולם לעיני הברואים, ולז"א שמש בגבעון דום וירח בעמק אילון, ואמר וידום השמש וירח עמד עד יקום גוי אויביו, שעמד השמש בדד וידום, עד אשר ראו נקמה הגוי שהם ישראל כדכתיב (דברים ד') כי מי גוי גדול אשר לו אלהים וכו', מאויביו, שהתמיד העמדת השמש עד אשר השלימו לנקום מהם כדי שיתקדש ה', וידעו הגוים כי ממשלת השם ומדת דינו מתוחה לאויביו בין ביום ובין בלילה, ולכן לא זז השמש ממעמדו, עד אשר לקחו נקמתם מהם בשלימות, ואמר ולא היה כיום ההוא לפניו ואחריו שיעשה נס ללא צורך כזה, אחרי שובם מהמלחמה בנצחון, שישמע ה' בקול איש לעשות נס גדול כזה ללא הכרח, אלא לסבת שיהא ניכר ומפורסם כי ה' נלחם בישראל."

וא"כ אפשר להתפלל ולתלות שזה תמיד היה זכר ואין פה נס גלוי.

ואם נפרש מצד הגזירה- מ"ש מכל גזירה שאפשר להתפלל כל עוד ה' לא אומר או רומז "רב לך אל תוסף.." (השאלה האם כדאי זה משהו אחר).

לא כ"כ הבנתי את הראיה של המבי"ט לגבי זה שאסור להתפלל על דבר שאינו הכרחי. הגמרא בתענית מדברת על שינוי סדרי הטבע וזו ההטרחה. להתפלל על דבר שבתוך גדרי הטבע לא אמור להיות הטרחה. זה אולי לא נכון לרצות דברים שאינם הכרחיים מצד המטרה של האדם בעולם, אבל זה עניין אחר.

ומהגמרא בשבת שהוא מביא גם מוכח רק לגבי דברים שהם חלק ממה שנגזר על האדם והאדם רוצה לבטלם, ולא על דברי רשות שיתכן שה' רוצה שיהיה לאדם ויתכן שלא. וא"כ יש מקום לתפילה גם מצד הגזירה וגם מצד שזו לא תפילה על הנס.

להפוך כי זה מטריח את הבורא ללא צורך. הבבלי מסתכל על עצם המציאות הפיזית שיש כאן זכר או נקבה, וצריך נס כדי להפוך אותו. הירושלמי באמת אומר את הסברא שאמרת שמכיוון שאין כאן נס גלוי, אז זה פחות נקרא לשנות את הטבע.

לגבי הרמב"ם, אני חושב שלא מוכרח לפרש בו שזו מציאות רוחנית, אלא הכוונה שלו שזאת גזירה שהתממשה בפועל במציאות, כמו הצרה שקרתה בבית וכמו שהיום רואים באלטראוסאטנד את מין העובר.

גם אם נטען ברמב"ם שזו גזירה רוחנית, כל גזירה צריך סיבה גדולה להתפלל להפוך את זה, ולשנות מין העובר זה לא נקרא צורך גדול.

לגבי המבי"ט, מה שכתבת יכול להיות נכון מצד הסברא ויש אחרונים שסוברים כמוך, אבל המבי"ט טוען שכל היענות לבקשה מצד ה' אתה מטריח אותו לזה צריך להיות לצורך גדול. למשל אתה לא תבקש ממלך דבר שלא מיותר, כי אין זה כבודו של המלך.

נכון שאפשר להכניס פה את הענין ש-ה' הוא גם אבא רחמן שמתאווה לתפלות שלנו, אבל המבי"ט סובר שזה חייב להיות הכל על היחס הבסיסי שה' הוא מלך ואם הבקשה סוטה מכבוד המלך, אז זה בעייתי, כי הבחינה של האבא לא עומד לבד.

אחרת מה ההטרחה (הרי הכוונה היא שה' לא רוצה בשינוי סדרי בראשית, וממילא אם השינוי אינו גלוי לאדם אין פה הטרחה. אא"כ תאמר שזה משהו אובייקטיבי ולא קשור לידיעתו של האדם, שה' לא רוצה לשנות דברים שכבר קבע. לי קשה עם זה כי בפשטות אני מבין שכל הצמצומים הם רק מצידנו).

ואם נניח שמדובר על אדם שיש לו כבר שמונה בנות ואם אשתו לא תלד עכשיו זכר רוב הסיכויים שהיא כבר לא תיכנס שוב להיריון והוא לא יקיים מצוות פו"ר, זה יהיה בסדר אליבא דהרמב"ם (לפי ההבנה שזו גזירה רוחנית)?

לגבי המבי"ט- יפה. אבל גם אם נלך עם הבסיס של "מלך", כשמבקשים ממלך זה מגלה את מלכותו (גם אם זה רק למבקש עצמו), ורצון ה' הוא שתתגלה מלכותו בעולם.

שה' רוצה שהעולם יתנהל בדרך הטבע שהוא קבע מששת ימי בראשית.

גם מצוות תלויות במציאות, ולא צריך לעשות נס כדי לקיים מצוה.

כן. אבל עדיין יש בזה בחינה של זלזול שאתה מטריח אותו ללא צורך. חלק מגילוי מלכותו זה בעצם סדרי הטבע של ששת ימי בראשית.

להרבה אנשים סדרי הטבע דווקא מסתירים את גילוי מלכותו..

אני חושב שהעניין נסוב סביב תפיסת עולם שכלית או חוויתית. נס אומר שה' מנצח את הטבע שברא, מבחינה חוויתית זה גדול, אבל מבחינה שכלית יש בכך פגם. אי עשיית ניסים הגיוני מבחינה שכלית, אבל מבחינה חוויתית ה' פחות מורגש ככה.

בימי התנאים והאמוראים שהעולם כבר נהיה שכלי יותר אמנם גם היו ניסים, אבל זה נתפס כשינוי סדרי בראשית שזה לא דבר טוב. בימי התנך לעומת זאת אני לא חושב שראו ניסים כמשהו לא טוב.

הראשון הוא צריך להתפלל שזה יהיה בן?

משמע במשנה ובגמרא שזה תמיד תפילת שוא.

ובכל מקרה זה לא צריך לדעתי אלא רוצה

א. שאו אל על מרומים כפיים, כוונו את לבכם לאביכם שבשמיים.

ב. כנעו את גאות גוכם, בטלו לאלוהים נפשכם.

ג. רק באל הגבור נעשה חיל, הוא יבוס צרינו בין ליל.

ד. בורא קצות הארץ לא ייגע, יגדע קרן אויבינו במחיתה.

ה. ה' תחופף על עמך החוסים בצלך, הגן על בניך הקדושים ברוב רחמיך.

זיווג נחשב בגדר נס? או בדרך הטבע?

מעניין אם כך מה דרך התפילה על זה.. לפי דבריך,

ואולי זאת הסיבה שזה לא מוזכר בגלוי בתפילה?.. (אעפ שלאחרונה חשבתי להשאיל את עניין השלום להתכוון על עניין הזוגיות, אבל זה לא מבוסס..)

שכדאי להתפלל לזיווג, רק לא לכוון על אדם מסויים שיהיה זיווגך, אלא בכללי שה' יזמין לך את זיווגך. גם מצינו בתורה שאליעזר התפלל בשביל זיווג ליצחק לפירוש הרלב"ג, וגם יצחק עצמו התפלל על זיווג לפי פירוש הכלי יקר.

אפשר לכוון בשים שלום. "השרוי בלא אשה שרוי בלא שלום" (יבמות סב ע"ב) "שלום בית" (גמרא פרק שני מסכת שבת)

אפשר לכוון בכל ברכת הבקשות בשמו"ע: חונן הדעת- "והאדם ידע את חוה אשתו" (בראשית ד, א), תשובה- "השיבנו אבינו לתורתך"- "השרוי בלא אשה שרוי בלא תורה" (יבמות סב ע"ב). "סלח לנו"- חתן נמחלים לו עוונותיו (ביכורים ג, ג) "כיון שנשא אדם אשה עונותיו מתפקקין, שנאמר (משלי יח כב): 'מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹב וַיָּפֶק רָצוֹן מֵהשם' " (יבמות סב ע"ב). גואל ישראל- נאמר גם על כל הגאולות מצרות הפרטיות בחייו של אדם. רפאינו- "והעלה נא רפואה שלמה לכל מכותינו"- רווק הוא פלגא דגופא (זוהר). ברכת השנים- "שרוי בלא ברכה" (יבמות סב ע"ב). קיבוץ נדחי ישראל- כידוע כוונת האר"י לקיבוץ הניצוצות הפזורים שנאבדו לבטלה וכשנושאים אשה הכוחות הולכים למקום הנכון (נקווה שתביני. לא אפרט בתגובה לבחורה). המלך המשפט- חתן דומה למלך (פרקי דרבי אליעזר טז). ולמלשינים אל תהי תקווה- כנגד מי שמספר לשון הרע ומרחיק את הזיווג. ברכת הצדיקים- כנגד מידת היסוד שמשתלם כשמתחתנים (לא אפרש בתגובה לבחורה). ברכת בונה ירושלים- "כאילו בנה אחת מחורבות ירושלים" (ברכות ו ע"ב) מצמיח ישועה- כולל גם ישועה פרטית. שומע תפילה- זה ברור. אפשר גם להוסיף שם בקשה פרטית לזיווג.

אני מזמין את כולם בשרשור להוסיף עוד פירושים.

רק נראלי צריך לשים לב שהתפילה לא תהפוך לפרטיתץ מצד שני יש כ'כ הרבה שזקוקים לזה שאפשר להתפלל על כולם דרך זה.

ובכלל זה רק מראה כמה עומק אפשר להגיע בתפילה לא יודעת איך אפשר לאחוז בכל הדבר הזה תוך כדי..

ונק' אחרונה רוב הדוגמאות נוגעות לגבר, מדגיש כמה זה חובתו של הגבר למצוא את אבדתו,..

תודה על ההשקעה!!

(יש בי עוד צד שחושב שזה בגדר נס, אבל לא חושבת שזה בעיה להתפלל על נסים, נס דרך הטבע)

לפרטית, אבל אפשר לכוון כפרט בתוך הכלל.

התפילה יש בו הרבה עומק והמשמעות משתנה לפי הזמן והמצב.

אבל חשוב מאוד שהתפילה תישאר כללית והפרטים יכללו בזה.

לא צריך לכוון כל דבר שכתבתי. מה שעולה לבן-אדם שמתאים למשמעות המילים והחוויה הכלל ישראלית והפרטית שלו.

כתבתי כגבר, אבל יש בזה צד שגם האשה מאוד משותפת בזה.

יש גם את הבחינה של קשה זיווגו של אדם כקריעת ים סוף (סוטה ב ע"א) אבל זה יותר נס שבתוך הטבע ולא לגמרי כמו קריעת ים סוף שהיה נס גמור. 

לאומנים, פוליטיקאים ואחרים שרוצים לבלוט בתודעה: תהא שנת פריצה זוהרת

והכי חשוב, כנראה: תהא שנת פרנסה זמינה

וביקשת בלי "תהא שנת":

תשוקה, שייכות, פריחה זוהרת

תפילה, שירה, פתיחות זולת

תקופה של פרנסה זמינה

מהשנה של הבחירות הקודמות

תאכלו שוקולד פלוס זנגביל

תנין שבולע פטריה זוהרת

תוכי שאוכל פסטה זולה

תרצה שנעשה פוקר זבל

תהה שנת פתרון זהב

תופסת שנכנסת פה זהירות

תהא שנת פרס זכאית

תהא שנת פייס זכייה

תהא שנת פורום זורמת

פורום דתי.

זה הכי מקורי שעלה לי

אבל בגילי זה באמת אחרת

אני תמיד בתנועה

לחלום

להגשים

לשפר

להתמיד

רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.

ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡

אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח

זה לא תלוי מה איכות האוכל שם או שאצל ספרדים לעומת אשכנזים יש אוכל טוב בטוח?

ת

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

בפועל היתה רק אחת

לא היו גונבים ממנה את הגילוי