גרה.
אני ממש לא אוהבת את המקווה כאן.
דווקא בשנים האחרונות אין לי בעיות עם המצווה הזו, חיה איתה בשלום. מצאתי מקווה במרחק נסיעה נוח, שממש מושלם לי. בלניות נחמדות ואדיבות.
העניין הוא, שמעבר לאי הנוחות בללכת למקווה בערב שבת, ומעבר לכך שזה מקווה קטן ומוזנח, אני פשוט לא מסתדרת עם הבלנית כאן.
היא אישה נחמדה וכוונתה טובה, אבל משום מה אצלה *תמיד* הטבילות שלי לא טובות. תמיד אומרת לי שלא ככה, ושאתכופף יותר / פחות /אחזיק את העמוד/ אסתובב.
זה *אף פעם* לא קורה במקווה האחר. אולי פעם אחת בכמה שנים שאני טובלת שם כל חודש, ש הבלנית אמרה שטבילה אחת לא הייתה כמו שצריך ושאעשה שוב.
אפילו ניסיתי פעם אחת לשאול את הבלנית במקווה שאני אוהבת, למה הבלנית אצלנו ביישוב התכוונה, והאם יש הבדל בין שיטות טבילה שונות מבחינת איך שהגוף אמור להיות בתוך המים. היא לא ממש הבינה את השאלה ואמרה שאני טובלת בסדר גמור.
המקווה בו אני אוהבת לטבול הוא של חב"ד, ואצלנו במקווה הבלנית היא אשה חמה ונחמדה מעדות המזרח ( אני אשכנזייה). אולי זה רלוונטי? יש הבדל במנהגים?
וחוץ מזה, שהמקווה כאן צריך לתאם איתה שתפתח. ועכשיו למשל היא לא עונה להודעה ששלחתי לה לגבי מחר בערב, אז אצטרך להתקשר ואני ממש לא אוהבת את זה.
בגלל כל זה נדיר מאוד שאני טובלת בערב שבת, אבל הפעם הסתדר ככה ופחות מעוניינת לדחות.
אוף.
סוף פריקה ותודה למי שקראה
