הָאַחִין שֶׁחָלְקוּ —
נוֹתְנִין שְׁתֵּי פֵאוֹת;
חָזְרוּ וְנִשְׁתַּתְּפוּ —
נוֹתְנִין פֵּאָה אַחַת.
שְׁנַיִם שֶׁלָּקְחוּ אֶת הָאִילָן—
נוֹתְנִין פֵּאָה אַחַת.
לָקַח זֶה צְפוֹנוֹ וְזֶה דְּרוֹמוֹ —
זֶה נוֹתֵן פֵּאָה לְעַצְמוֹ וְזֶה נוֹתֵן פֵּאָה לְעַצְמוֹ.
הַמּוֹכֵר קִלְחֵי אִילָן בְּתוֹךְ שָׂדֵהוּ —
נוֹתֵן פֵּאָה מִכָּל אֶחָד וְאֶחָד.
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: אֵימָתַי?
בִּזְמַן שֶׁלֹּא שִׁיֵּרבַּעַל הַשָּׂדֶה;
אֲבָל אִם שִׁיֵּר בַּעַל הַשָּׂדֶה —
הוּא נוֹתֵן פֵּאָה לַכֹּל.
(קיבלתי רשות ועידוד מדודי רבי ומורי אליהו דורדק שליט"א.)
לרפואת תמר בת אסתר מלכה
המלאכת שלמה מביא מחלוקת לגבי אחים שחלקו אילן אחד ולקח זז צפון האילן וזה דרומו: "לקח זה צפונו כו': פי' הרא"ש ז"ל אע"ג דאילן אחד הוא כיון שמתחלה לקח זה צפונו וזה דרומו ולא היו שותפים מעולם צריך כ"א ליתן פאה. ונ"ל דאחין שחלקו את האילן שנותנים פאה אחת מדלא תנא דין אילן באחין שחלקו ע"כ. וכתב עליו הר"ש שירילי"ו ז"ל ואין דבריו מוכרחים דתנא רישא לגלויי סיפא וכיון שחלקו שותפים הוו ואין כאן תפיסת הבית. ע"כ:"
צריך עיון בסברת הרא"ש למה שיהיה הבדל בין אחים או שותפים שחלקו, לבין קנייה מלכתחילה לכל צד של האילן, הרי לכל אח או שותף יש לו חלק נפרד כעת?
לכאורה גם לפי רבנן בבא קמא (נא ע"ב) שאין ברירה, זה דווקא לפני החלוקה אבל אחרי החלוקה בוודאי שיש ברירה, והוברר לאדם כל אחד חלקו.
הרא"ש מודה בשדה שהתחלקה שנותן שתי פאות, אז למה שיהיה דין שונה באילן?
נראה שאילן מוגדר כשדה אחת לענין פאה, רק לענין שנים שלקחו אילן אחת זה צפונו וזה דרומו, זה נחשב שתי קצירות שונות כי יש בעלים שונים. (בשותפות רגילה זה אותה קצירה, מדין 'ובקצרכם'- חולין קלה ע"ב)
הרא"ש סובר שכאשר אחים או שותפים מחלקים את האילן, הם מתכוונים לחלק את גוף האילן, אבל אי אפשר לחלק את הקצירה המשותפת.
כשאחים או שותפים מחלקים הם מתכוונים לחלק את עצם החפצא והפירות שהם חולקים, אבל מעשה הקצירה אין דרך משפטית והלכתית לחלק אותה, אלא אם כן היא היתה חלוקה מלכתחילה, לכן זה קצירה אחת על שדה אחת ונותנים פאה אחת.
בפרשת השבוע נחלקים בצורה רוחנית הירושות של יעקב ועשיו. לכאורה כל אחד נוטל חלקתו וברכתו בצורה דיכוטומית. לדוגמא הבראשית רבה (ו, ג) אומר: "א"ר נחמן והוא סימן טוב עשו מונה לחמה שהיא גדולה מה חמה הזאת שולטת ביום ואינה שולטת בלילה כך עשו יש לו חלק בעולם הזה ואין לו חלק לעולם הבא יעקב מונה ללבנה שהיא קטנה מה הלבנה הזו שולטת בלילה וביום כך יעקב יש לו חלק בעולם הזה ובעולם הבא רב נחמן אמר כל זמן שאורו של גדול קיים אין אורו של קטן מתפרסם שקע אורו של גדול מתפרסם אורו של קטן כך כל זמן שאורו של עשו קיים אין אורו של יעקב מתפרסם שקע אורו של עשו מתפרסם אורו של יעקב הה"ד (ישעיה מ) קומי אורי כי בא אורך כי הנה החשך יכסה ארץ וגו' ".
עדיין נשאר האחוה וחלק מסויים מהשותפות. ה'שערי אורה' כותב: "מאחר שיחטאו ישראל יפלו בגלות, יותר טוב הוא שיפלו בגלות עשו אחיהם משיפלו בגלות אחרים נכרים שהם שבעים אומות. ואמר יצחק: מאחר שאי אפשר שלא תגבה מידת הדין החוב שלה מישראל, יותר טוב הוא שתגבה החוב על ידי אחיהם משיגבה אותו על ידי נכרי, וזהו סוד: לא תתעב אדומי כי אחיך הוא (דברים כג, ח). ולפיכך אהב יצחק את עשו, מפני שהוא תיקון יעקב שלא יפלו בניו בגיהנום".
בסוף גם עשיו שהוא ישראל מומר (קידושין יח ע"א) שיתוקן לעתיד לבוא.
ברור שבכך יש איסור חמור
)