אני רוצה לעזוב ואני לא יודעת איך.
די, יותר מדי טוב לי פה..
אני ממש צריכה להתנתק. יש עצות מישהו?♡
אני רוצה לעזוב ואני לא יודעת איך.
די, יותר מדי טוב לי פה..
אני ממש צריכה להתנתק. יש עצות מישהו?♡
טוב לי גם מתחת לשמיכה... אבל מתישהו צריך לקום
המינונים בין עיקר העיסוקים בחיים ובין הזמן הנעים לבלות כאן, כסוג של תחביב, סוג של מועדון חברים, עם מפגשים חברתיים ושיחות נעימות והעברת הזמן הפנוי בהנאה, ופה ושם יצירת קשרים אמיתיים שממשיכים גם מעבר לזירה הוירטואלית, נתונים לשליטתך ולהחלטתך…
יש זמנים פנויים יותר, כמו בחופשות הגדולות, ויש פחות - למי שלומד ועובד ועסוק באלף ואחת דברים אחרים….
א. לצערי לא מרגישה שזה נתון ככ לשליטתי
ב. ליהודי לא אמור להיות "זמן פנוי" מהסוג הזה
אתה יודע כמה דברים יכולתי לעשות אם הייתי מתרכזת בחיים ולא בוירטואליות... זה כואב לחשוב מה אני עושה במקום מה
לענ"ד ומנסיוני, זו רק בריחה והשלמת חוסר ממשהו בחייך ממש. ובעומק את יודעת את זה לכן ההרגשה שאת חייבת להתנתק, כדי לטפל מהבעיה מהשורש, לא ע"י טאטוא מתחת לשטיח.
מגוף ראשון אני אומר לך, כשאני מרגיש שאני חי חיים מלאים, אני אפילו לא פוזל לפה (ולהרבה בריחות והתמכרויות), אפילו הופתעתי כשעברו חודש, חודשיים, ובכלל לא הרגשתי צורך.
עצה פרקטית? לא הבאתי פה, כי אני לא יודע משהו שאת לא יודעת! כן, יש דרכים לעשות צעדים קיצוניים לצאת ממקומות כאלה, אבל זה לא באמת יעזור כל עוד הסיבה, החוסר, לא יטופל. תחזרי לפה או תברחי למקומות אחרים, ומה הועילו חכמים בתקנתן?
קיצור אני בדרך כלל מייעץ לאנשים לקבל את עצמם כמו שהם יחד עם ההתמכרויות שלהם, פשוט כי גדול עליהם, חחח, אבל זה מאוד מתנשא, וכל עוד אדם מרגיש צורך ממשי להתנתק הם יכולים להיות איתותים מהנשמה, והם לא יפסקו.
הזמן יעשה את שלו, אין ספק בכך, אי הנוחות שאת מרגישה *עכשיו*? בכנות אני אומר, אני לא יודע אם יש מה לעשות איתו...
ככה זה כל ההתמכרויות... השאלה מה גורם למה האם הבריחה מביאה אותי להיות פה או זה שאני פה גורם לי לברוח מהחיים לכאן שוב ושוב... צריך למצוא תחליף משמעותי אבל במקביל.
לצאת מהתמכרויות זה קשה אבל לא בלתי אפשרי...
לדעתי בבירור האופציה הראשונה. זה לא חטא להיות כאן. ואם יש לך צורך או שאלה על אחת כמה וכמה - את עושה שימוש נבון בפורום, אין איזה עניין של דעה קדומה על הפורום שבגללו תידחי ממנו. אלא שמשמע מדברייך שהשימוש שלך יצא משליטה (כמו של רבים פה בפורום, וכמו שהזכרתי כן עבדך הנאמן).
יש הבדל משמעותי בין התמכרויות קשות, להתמכרויות "קטנות" כאלה. זה מה שניסיתי לומר... אם היית מכורה למשל לאלכוהול - יש מוסד גמילה, יש טיפול פזיולוגי בחומרים שונים, כדי פשוט לחסום אותך, ולא לתת לך בכלל את האפשרות להשתמש באלכוהול. זה הצד השני של המטבע, האופציה השנייה שהעלית. לעומת זאת בהתמכרויות "קטנות" נקרא להן, השם לא משמעותי, המצב דווקא יותר חמור, כי צפויות לך אכזבות חוזרות ונשנות כשתנסי להפסיק איתם. למה? כי זה כל כך פה, כל כך נגיש, וכל כך "טוב" לך. אין משהו כזה חד וחלק שיוציא אותך כליל מלהיות פה. זאת האמת. לעניות דעתי אין ספק שעיקר הכוחות שלך צריכים להתרכז בלמצוא תחליף משמעותי, גם עם זה קצת על חשבון ה"מקביל". כלומר גם אם פה ושם תוותרי לעצמך. אל תפלי למלכודת הזאת של "אני יכולה, אני פשוט לא אכנס, אני אכניס לי לראש שאני לא נכנסת, אני ארחיק מעצמי את הפון/המחשב" זה פשוט לא עובד, תגיעי לפה שוב ושוב, והאכזבה תכלה את כוחותייך. אני בטוח שאת מבינה על מה אני מדבר, כי מסתמא כבר ניסית לצאת מפה פעמים רבות רק בהסתמכות כזו על כוחות עצמך.
כן הזכרתי "צעדים קיצוניים", אבל האמת שאין מענים טובים מספיק לצעדים האלו. למה? כי אף אחד לא מעוניין לספק אותם. רשתות חברתיות בנויות במידה לא מועטה על התמכרות להם. אז ערוץ שבע לדוגמא? הוא בונה על ההתמכרויות האלה, בשבילו זה מתורגם לכסף ישיר. כן, בלי להוציא את דיבתו רעה, זה כל מדיה אינטרנטית על אותו רעיון.
אין פה מה ללכת על סנקציות עצמיות, אין מה להתרכז ב"נפילה" כמו שתגדירי אותה (להיכנס לפה / להיות פה יותר משעה / שעתיים וכן ע"ז הדרך), לענ"ד רק להתרכז בלמלא את החיים (בקטן את היום, וממילא יתמלאו החיים) בהרבה עשייה חיובית.
אלכוהוליזם הוא דוגמא קצת מנותקת לרוב האנשים שבאים מקהילות טובות. אבל את יכולה לחשוב על דוגמאות נוספות מצוינות! שהמון המון מתמודדים איתם. ואני לא יכול לכתוב פה בציבור, כי משום מה, כל עוד זה לא נושא הדיון הם בבחינת "דברים שהשתיקה יפה להם". ודי למבין.
אם זה לא סרקזם ציני אנלא יודע מה זה כן
לקבוע זמנים שלא נכנסים ולהרחיב אותם.
להחליף סיסמא
לפטופ שמאוד שימושי לי
לקבוע זמנים זה חשוב... תודה!
ואז לא תקבלי התראות.
בנוסף, יש פה תופעה שככל שמגיבים יותר אז יש יותר מה להגיב, תנסי לכתוב פחות וממילא יהיה פחות סיבה שתהיי פה.
בשמחה!
נכון מאד.
היו לו שני חלומות בנושא המוות,
לי היו הרבה יותר...
באמת לא הצלחתי להבין מה מיוחד
נחנך בית תפילה מוסלמי נוסף בכביש 6
נגיד בשביל אחד שלא קם מהמואזין וקם רק ב9.30 שיהי לו מניין.
חוץ מזה שצריך להקים שם שני בתי תפילה- אחד שהמוסלמי יתפלל בו, והשני שכף רגלו לא תדרוך שם.
חוץ מזה למה הם לא עושים מסגדי חצר כמו בקורונה?
ארץ השוקולדאחרונהממש כפשוטו, יש פעמים שאני מרגיש חרדות או סוג של דכדוך ולא מוצא אוזן קשבת אז אני כותב לgpt
זה פשוט מצב ח^א
דכדוך וחרדה זה סיבה לעשות עבודה אבל זה לא מוריד את הערך שלך או משהו כזה.
כדאי למצוא מטפל
זה בהחלט מקל שיש את מי לשתף אבל לא פותר בכלל את הבעיה
האם הילד/ה שבתוככם עדיין קיימ/ת?
אתם בדיאלוג?
הרמוניה?
מתח?
תהליך?
מה תדעו לספר עליו/עליה?
בהנחה שהתבגרתם כבר 😆
לכל מיני שטויות מצחיקות
רוצה לקרוא?
זו הסקיצה השניה או השלישית (אשמח להערות והארות... לשיפור)
ילדה קטנה שבתוכי
אל תעלבי אל תיפגעי
אני צריך אותך כמו מים
בואי נשב בחוץ מול זריחת השמיים
אני צריך אותך אותך כמו שאת צריכה אותי
ואם בלילה תבכי תייבבי
אבוא ואתן לך חיבוק אמיתי
חיי חסרי כל אור בלעדייך
וחייך מסוכנים מאד בלעדיי
אני צריך את ליבך שתהיי מנועי
את צריכה את ראשי שאכוון את דרכך
נכתב בעת חיכוך נפש ונשמה. רוח וגשם. שכל ולב.
באמת, לרוב שולט עלי אדם ממין זכר שופע ביטחון עצמי ליצן חסר תקנה, אבל יודע להיות רציני, לפעמים בדיכאון (משתדל שלא יראו את זה), חבר טוב ואוהב מאוד. מחפש כל הזמן, ופילוסוף בלתי פשרן... הייתי קורא לאישיות שלו טיגריס, בודד פראי בלתי ניתן לאילוף, אבל כשמישהו נכנס לו ללב אז הוא בפנים. נקודה.
ולפעמים לוקחת עלי שליטה ילדה קטנה חסרת ביטחון, שבקושי מעזה לספר בדיחות כי אולי מישהו יצחק עליה... רוצה רק את הפינה שלה ושקט... אוהבת לקרוא, יכולה להתרכז ב3 דברים ביחד (ובגלל הפיצול קשב שלה גם לחשוב על שני דברים בו זמנית ממש...). לאישיות זו הייתי קורא תמנון. חכמה, ביישנית עושה הרבה...
אם כי היא גדלה לאורך השנים
תחושות/ חוויות/ פצעי ילדות
מופעים בעיקר בסיטואציות עם הילדים
ויש את התחושות של הילדה היותר גדולה שזה בעצם גרסה צעירה יותר של עצמי
איתם אני בעיקר בתהליך
לקחת את הכאבים/ טעויות/ הצלחות ללמידה ולא לתת להם לנהל אותי
תודה
יש בי צד חצי־ילדי, מצד זה שאני לא לוקח שום דבר ברצינות אמיתית.
לגבי הילד הפנימי האמיתי, קיים משהו עמום מתחת ליותר מדי שכבות.












וה-4 לא ברור
בפרשה הם היו בחברון.
לא בקרית ארבע.
קרית ארבע זה השם השני של חברוןף לפי התורה והנך
3 ילידי הענק, הם לא ראו את אבא שלהם?
חוץ מלצייר את תלמי יווני עם תלמים
יכולתי כבר לבקש? ג'לביה?
כמו שרואים מציורי יהודים בלכיש מבית ראשון, מנינוה.
כאפיה זה כנראה רק למדבר ערב שם השמש חזקה יותר ולא רוצים להשרף בעורף
@משה אולי תרצה להשתמש בזה

בגיל 20+
הכיוון יותר סמלי, עד 100 ש"ח.
כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם
חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד
עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')
אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב
נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו
תודה💖
העניין שלו
זה הבעיה עם בנים,
לבנות הכי קל לקנות מתנות
בטח שיש דברים שמעניינים בנים. הוא רגיל? הוא חנון?
לקנות לו בהקשר הזה
הוא די רגיל, טיפה חנון...
מה אמורים לקנות לבנות?
מעבדת AI
ארון תקשורת לAI
שרת אחסון לAI
ספר דווקא אחלה רעיון רק הילד בצבא ואין לו זמן לקרוא
תודה על הרעיונות🙏
ספר עם פתק החלפה.
אבל זה באמת לפי האדם...
חתול נייד
כיסוי חלות שבת
אבל קשה יותר להזיז אותו.
כוס תרמית טובה (כלומר גם מחזיקה חום כראוי וגם קלה לשטיפה), סטנדר, כרית לגב לכיסא של הישיבה, אוזניות אוטמות רעש, ספר שהוא רוצה כבר הרבה זמן, מחזיק טלפון שמתחבר לזרוע (בשביל ריצות.. אם הוא בייניש שעושה כושר), חבילה של ממתקים מיוחדים ולא שגרתיים (כל מיני יקרים כאלה), מכונת תספורת/גילוח (אם אין לו משלו), טוסטר או כלי מטבח כלשהו מיוחד (אם זה יועיל במקום שהוא גר), אולר.
אפשר גם פשוט להשתתף איתו, כלומר לתת לו ממש את הכסף, כדי שיקנה משהו ספציפי שהוא ממילא מתכנן לקנות (ואז הוא בעצם ישלם פחות.. כן? אין הכוונה שיקנה משהו בדיוק ב100 שח אלא שזה יקל עליו כשהוא קונה משהו ב200 נניח). אמנם קצת פחות מרגישים את המתנה שבדבר, אבל זה גם אפשרי. אנחנו עשינו את זה במשפחה כמה פעמים (בודדות אמנם) כש"נתקענו" בלי מתנה.
אפשר אולי גם לשבת בבית קפה, אם זה מתאים לכם וזורם. אפשר אולי פק"ל קטן, אם זה הסגנון שלו. אפשר לקנות עוגה בוטיקית אם חוגגים במשפחה בבית.