אני רוצה לעזוב ואני לא יודעת איך.
די, יותר מדי טוב לי פה..
אני ממש צריכה להתנתק. יש עצות מישהו?♡
אני רוצה לעזוב ואני לא יודעת איך.
די, יותר מדי טוב לי פה..
אני ממש צריכה להתנתק. יש עצות מישהו?♡
טוב לי גם מתחת לשמיכה... אבל מתישהו צריך לקום
המינונים בין עיקר העיסוקים בחיים ובין הזמן הנעים לבלות כאן, כסוג של תחביב, סוג של מועדון חברים, עם מפגשים חברתיים ושיחות נעימות והעברת הזמן הפנוי בהנאה, ופה ושם יצירת קשרים אמיתיים שממשיכים גם מעבר לזירה הוירטואלית, נתונים לשליטתך ולהחלטתך…
יש זמנים פנויים יותר, כמו בחופשות הגדולות, ויש פחות - למי שלומד ועובד ועסוק באלף ואחת דברים אחרים….
א. לצערי לא מרגישה שזה נתון ככ לשליטתי
ב. ליהודי לא אמור להיות "זמן פנוי" מהסוג הזה
אתה יודע כמה דברים יכולתי לעשות אם הייתי מתרכזת בחיים ולא בוירטואליות... זה כואב לחשוב מה אני עושה במקום מה
לענ"ד ומנסיוני, זו רק בריחה והשלמת חוסר ממשהו בחייך ממש. ובעומק את יודעת את זה לכן ההרגשה שאת חייבת להתנתק, כדי לטפל מהבעיה מהשורש, לא ע"י טאטוא מתחת לשטיח.
מגוף ראשון אני אומר לך, כשאני מרגיש שאני חי חיים מלאים, אני אפילו לא פוזל לפה (ולהרבה בריחות והתמכרויות), אפילו הופתעתי כשעברו חודש, חודשיים, ובכלל לא הרגשתי צורך.
עצה פרקטית? לא הבאתי פה, כי אני לא יודע משהו שאת לא יודעת! כן, יש דרכים לעשות צעדים קיצוניים לצאת ממקומות כאלה, אבל זה לא באמת יעזור כל עוד הסיבה, החוסר, לא יטופל. תחזרי לפה או תברחי למקומות אחרים, ומה הועילו חכמים בתקנתן?
קיצור אני בדרך כלל מייעץ לאנשים לקבל את עצמם כמו שהם יחד עם ההתמכרויות שלהם, פשוט כי גדול עליהם, חחח, אבל זה מאוד מתנשא, וכל עוד אדם מרגיש צורך ממשי להתנתק הם יכולים להיות איתותים מהנשמה, והם לא יפסקו.
הזמן יעשה את שלו, אין ספק בכך, אי הנוחות שאת מרגישה *עכשיו*? בכנות אני אומר, אני לא יודע אם יש מה לעשות איתו...
ככה זה כל ההתמכרויות... השאלה מה גורם למה האם הבריחה מביאה אותי להיות פה או זה שאני פה גורם לי לברוח מהחיים לכאן שוב ושוב... צריך למצוא תחליף משמעותי אבל במקביל.
לצאת מהתמכרויות זה קשה אבל לא בלתי אפשרי...
לדעתי בבירור האופציה הראשונה. זה לא חטא להיות כאן. ואם יש לך צורך או שאלה על אחת כמה וכמה - את עושה שימוש נבון בפורום, אין איזה עניין של דעה קדומה על הפורום שבגללו תידחי ממנו. אלא שמשמע מדברייך שהשימוש שלך יצא משליטה (כמו של רבים פה בפורום, וכמו שהזכרתי כן עבדך הנאמן).
יש הבדל משמעותי בין התמכרויות קשות, להתמכרויות "קטנות" כאלה. זה מה שניסיתי לומר... אם היית מכורה למשל לאלכוהול - יש מוסד גמילה, יש טיפול פזיולוגי בחומרים שונים, כדי פשוט לחסום אותך, ולא לתת לך בכלל את האפשרות להשתמש באלכוהול. זה הצד השני של המטבע, האופציה השנייה שהעלית. לעומת זאת בהתמכרויות "קטנות" נקרא להן, השם לא משמעותי, המצב דווקא יותר חמור, כי צפויות לך אכזבות חוזרות ונשנות כשתנסי להפסיק איתם. למה? כי זה כל כך פה, כל כך נגיש, וכל כך "טוב" לך. אין משהו כזה חד וחלק שיוציא אותך כליל מלהיות פה. זאת האמת. לעניות דעתי אין ספק שעיקר הכוחות שלך צריכים להתרכז בלמצוא תחליף משמעותי, גם עם זה קצת על חשבון ה"מקביל". כלומר גם אם פה ושם תוותרי לעצמך. אל תפלי למלכודת הזאת של "אני יכולה, אני פשוט לא אכנס, אני אכניס לי לראש שאני לא נכנסת, אני ארחיק מעצמי את הפון/המחשב" זה פשוט לא עובד, תגיעי לפה שוב ושוב, והאכזבה תכלה את כוחותייך. אני בטוח שאת מבינה על מה אני מדבר, כי מסתמא כבר ניסית לצאת מפה פעמים רבות רק בהסתמכות כזו על כוחות עצמך.
כן הזכרתי "צעדים קיצוניים", אבל האמת שאין מענים טובים מספיק לצעדים האלו. למה? כי אף אחד לא מעוניין לספק אותם. רשתות חברתיות בנויות במידה לא מועטה על התמכרות להם. אז ערוץ שבע לדוגמא? הוא בונה על ההתמכרויות האלה, בשבילו זה מתורגם לכסף ישיר. כן, בלי להוציא את דיבתו רעה, זה כל מדיה אינטרנטית על אותו רעיון.
אין פה מה ללכת על סנקציות עצמיות, אין מה להתרכז ב"נפילה" כמו שתגדירי אותה (להיכנס לפה / להיות פה יותר משעה / שעתיים וכן ע"ז הדרך), לענ"ד רק להתרכז בלמלא את החיים (בקטן את היום, וממילא יתמלאו החיים) בהרבה עשייה חיובית.
אלכוהוליזם הוא דוגמא קצת מנותקת לרוב האנשים שבאים מקהילות טובות. אבל את יכולה לחשוב על דוגמאות נוספות מצוינות! שהמון המון מתמודדים איתם. ואני לא יכול לכתוב פה בציבור, כי משום מה, כל עוד זה לא נושא הדיון הם בבחינת "דברים שהשתיקה יפה להם". ודי למבין.
אם זה לא סרקזם ציני אנלא יודע מה זה כן
לקבוע זמנים שלא נכנסים ולהרחיב אותם.
להחליף סיסמא
לפטופ שמאוד שימושי לי
לקבוע זמנים זה חשוב... תודה!
ואז לא תקבלי התראות.
בנוסף, יש פה תופעה שככל שמגיבים יותר אז יש יותר מה להגיב, תנסי לכתוב פחות וממילא יהיה פחות סיבה שתהיי פה.
בשמחה!
נכון מאד.
תרגישו התחדשות? או שגרה משעממת?
מה עושה את ההבדל?
אה.. וחודש טוב! 😊
אולי היום בניגוד לילדות אני אצליח לטפל בו ויגדל לו קצת שיער
נעשה לו קוקיות, שיהיה בת
איך אומרים ראש דשא או ראשת?😉
"ראש אולפנה או ראשת אולפנה?"
"ראש עיר או ראשת עיר?"
כן ראשת זה חארטה..
מחבבת שגרה
היא לא חייבת להיות משעממת
בשבט יש יומולדת לעץ שלנו בגינה
שגדל בספונטניות מתוך דשא סינתטי
לא שזכרתי את זה
אבל האייפון בחר להציג תמונה שלו הראשונה להיום
יש הזדמנות לעשות סעודה רביעית, להוסיף אלפא ביתא פסוקי ברכה ופיוטים וכו'. הלוואי שאזכה לחצי ממה שאני מדבר בחצי מהפעמים. אבל לפחות יש משמעותית יותר זמן ויותר נחת לזה מאשר בקיץ. (וגם בקיץ זה ברכה כי יש הזדמנות יותר בנחת משמעותית בשישי להשלים שמו"ת ושיר השירים וכו' וכולי האי הלוואי
)
שהעברת נושא. זה מאוד חכם. יישר כוח!
חודש טוב!
לגבי מה עושים במוצ"ש ארוך. זה היה כמו מים קרים על נפש עייפה אחרי הדיונים של חרדים -דת"ל.
כותבת בלשון נקבה, מיועד לכולם כמובן.
1. האם את מרגישה שהחברה החרדית מייצגת את היהדות כפי שאת מאמינה בה?
2. האם את מרגישה שיש סתירה בין היהדות לבין הדרך של החברה החרדית?
3. האם את לוקחת דעות של פוסקים חרדיים בחשבון? האם אותם הפוסקים לוקחים דעות של הרבנים שלך בחשבון?
ואגיד גם למה אני שואלת.
פתאום הגעתי למסקנה שמדייקת את הקושי שלי עם החברה החרדית.
זה שהם (כחברה) לא מתגייסים, נגד גיוס וכו- מובן בעיניי הקושי.
הקושי שלי הוא עם האמירה שהם "מחזיקים את עולם התורה", או שומרים על היהדות וכו. וגם שצריך לתת להם חופש דת…
כשהאמת עבורי היא, שהחברה החרדית לא מייצגת את היהדות כפי שאני ורבנים ורבניות שאני מעריכה תופסים אותה.
ואף לעתים נוגד.
ואפשר כמובן להגיד שהכל טוב כל עוד גם לי וגם לחרדים יש חופש דת. אבל החברה החרדית לעתים לא מאפשרת את חופש הדת שלי.
ובטח שלא נושאת את לפיד היהדות.
אז האמירה שאולי אנחנו כחברה צריכים "להחזיק" אותם כי הם תורמים לעולם הרוחני והיהודי במדינה, לא רלוונטית עבורי, כי הם מקדמים גישות נוגדות יהדות.
הם מייצגים את עצמם. ויש עוד אנשים שמזדהים איתם. אבל הם לא "היהדות", ולעתים אף להפך
אתה מבין בנצרות, באלילות, אבל ביהדות, כפי שמתבטאת למשל באורח החיים והתפישה החרדית, ולא רק, משהו מאוד מעוות, ידידי.....רחמנות. באמת.
חבל.
לא רוצה להתעסק עם זה יותר. זה הביא לכל כך הרבה דברים לא נכונים, ומכוערים (!), שחבל שהתחלנו עם זה.
חודש טוב לכולם!
בעבר הייתי עונה בוודאי
היום אני מסתכלת אחרת
קשיי העבר (וגם ההווה) עזרו (ועוזרים) לי לבנות דברים שאני מאד מרוצה מהם
וכנראה לא הייתי מגיעה אליהם לולא הקשיים
זה מצד אחד
מהצד השני הייתי שמחה לחיים נטולי קשיים או מופחתי קשיים מורכבות החיים..
כלומר, זה משהו שמתנגד לנו כדי שנשים לב אליו, קצת כמו "כאב" במובן הפיזי.
כמה התנגדות צריך בדרך כדי להתפתח
לא שמישהו שאל אותי קודם
אבל אולי יום אחד אני אבין שזה היה נצרך כמו שהבנתי על קשיים מהעבר
אני חושב שבשלב מסויים לומדים שצריך ללמוד יותר "להכיל" ופחות להתנגד.
זה עוזר לשנות את המציאות בטווח הרחוק, בעיקר. אבל בטווח הקצר עוזר לי לחיות טוב ולישון טוב ולא להיות במקום שבו "קשה" לי במובן של להרגיש שקשה.
הגדרה טובה
כשההתנגדות יורדת
גם הציפייה יותר מותאמת
קושי צפוי הוא יותר קל
איך את מגדירה את זה?
זה קושי שחוזר על עצמו
אז אני יודעת (או לומדת לדעת) מראש מה או מי הגורם/ים
ויודעת (או לומדת לדעת) להתייחס בהתאם
אם זה קושי חדש
זה הזמן לניסוי וטעייה עד להגדרת הגורמים ולהתוויית הדרך המתאימה ביותר
אי אז בגיל 30 וקצת.
זה את היכולת "להגדיר" (הנה יצא ממני המתכנת) קשיים כדי להתחיל לעבוד איתם.
זה אומר שקורה לך משהו שאתה לא נהנה ממנו אבל אתה לא חסר אונים כלפיו וגם יודע לדחות אותו למחר או לשים לב להתקדמות.
Stand a little taller
Doesn't mean I'm lonely when I'm alone
What doesn't kill you makes a fighter
Footsteps even lighter
Doesn't mean I'm over cause you're gone
יש כאלה שהייתי מוותרת
ומאמינה שהייתי נבנית גם בלעדיהם
עברתי כל מיני דברים בחיים. והייתי במקומות שלא ברור לי כיום איך יצאתי מהם…
כשאני מסתכלת אחורה, אני רואה איך זה חלק ממה שגרם לי להיות מי שאני כיום. אבל לא הייתי מזמינה שום דבר כזה, גם אם הייתי יודעת איך אצא מזה. משתדלים לראות את הטוב מהמצב הנתון, אבל זה לא אומר שהייתי בוחרת בזה. ואני עדיין מצולקת מדברים שעברתי. אבל משתדלת כל יום לגדול מזה ולהתקדם הלאה.
כל קושי שעוברים, עלול להשאיר משקעים. ויש את הפחד להתעורר יום אחד ולחזור אחורה, להרגיש שוב שם בקושי הזה ולא להיות עם כוחות להתמודד.
לכתחילא כן
כיון שאם חלק מהקשיים לא היו קיימים בחיי
הייתי חוסכת הרבה סבל (וזבל)
בדיעבד חלקם לא
כיון שזה חשף אותי להבנות עמוקות כלפי עצמי
והביא אותי למי שאני כיום
על החלקים ה"עצובים" או המורכבים בחיים (שגרמו לי בדיעבד לבזבוז כוחות והרבה עצב)
הייתי מוותרת
בבחינת "לא הם ולא שכרם"
אבל
בדיעבד, בגלל שהמורכבויות לימדו אותי הרבה
ובזכותם אני מי שאני
אז הם 'עזרו' לי ללמוד מהם איך להמשיך הלאה.
ואפשר להעמיק ב"תורת מנחם", תשמ"ד חלק ד', שבת מסעי סעיף י"ב-
בקצרה הרבי מילובביץ' מסביר על עניין המסעות ממדרגה למדרגה [כפי שידוע שהבעש"ט עסק במסעות שיש בנפש האדם].
בדיעבד אני באמונה שלמה בהקב"ה ובראייה של הטוב של מה זה בנה בתוכי.
אני? לכתחילה? הייתי מוותר.
אבל איזה מזל שהקב"ה מנהל את המציאות...!
אבל אני מניחה שזה כי עוד לא מיציתי את הטוב מהם. התועלת שהיתה בהם עוד לא נגלתה לי. מקווה שמתישהו בהמשך אבין שלא הייתי מוותרת עליהם.
אפשר להגיב שם אנונימי. כאילו, מה? תהיו טבעונים, תמהונים, מתנגדי חיסונים, זה לא משנה, יש לך אמת? לך איתה. אבל למה להבנות שרפואה טבעית זה דבר להתבייש בו חחח
(כן מבין זה לא למעיישה ופורום מת וכו' והכל כאן בדיחה שאני בכוונה לא מתייחס אליה. תהיות לאור ההצפה של הנושא והדיון)

עם כמויות הספאם שם באמת צריך ניהול
ויסיר מהם כל מחלה, וירפא לכל גופם, ויסלח לכל עוונם,
וישלח ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם עם כל ישראל אחיהם, ונאמר אמן
ונהנה לריב עם עצמו בפינה שכוחת "אל" כדי לפרוק עצבים 😂😂😂
אבל בטח זה דוגמא קלאסית למה שנקרא להאכיל את הטרולים
משתעממים מספרים סיפורים
זה לא דוקטורט אבל אם כבר מעניין אם כך למה הוא מגיב מאנונימיי? או שהוא מגיב מאנונימי רק בקללות חח ואז אני מבין אותו
לאן נעלמו מגיבים שעד לא מכבר, היו?
הנני כאינני, והים נסוג.... הכל בסדר?
אולי הכוונה שלך לפורומים אחרים?
אין כאן בערוץ 7 כאלו ניקים.
- הנני כאינני
- הים נסוג
תשאל את משה
כי למשל @בין הבור למים פעיל בפורום מסויים מאוד ולא מוכר בכלל כאן.
מבולבלת מאדדדדהתכוונתי למגיבה שכתבה שירים מאוד יפים שאחד מהמגיבים (צדיק יסוד עולם (?) ניתח אותם).
נכון. נזכרתי שלא קוראים לה כך, השורה האחרונה שחזרה בתגובה שלה היתה: והים נסוג...
אני הנני כאינני - הכל בסדר איתו.
העיקר שהכל בסדר