שהוא אמנם לא היה בטבח שמחת תורה, זה נכון.

אבל הוא בהחלט היה בכל חילולי השבת. 

הם כבר יבינו את המסר

מי שלא שמר את השביעי קיבל את השביעי באוקטובר

למי הם באים בטענות בדיוק? זה כמו שאני לא אשלם את חשבון הפלאפון שלי ואז אתפלא שהוא מנותק

פשטני ביותר לקבוע שזה בגלל חילול שבת

וככל הידוע לי אין נבואה היום

ולא קבעתי שהטבח היה בעקבות חילול שבת. השאלה איפה אלוהים היה, 

לא יכולה להשאל על ידי מי שמבחינתו אין אלוהים, או לכל הפחות 

הוא לא מקיים את התורה והמצוות. נתתי את השבת כדוגמא.

אם השאלה תשאל על ידי אדם שומר מצוות יש תשובות נפלאות לענות לו. אבל כאן? 

אין בכלל מה להתחיל לענות לאדם כזה. לתת לו להבין דבר פשוט: אל תטען טענה על אלוהים ותקח רק מה שאתה בוחר, ואת השאר תזרוק.

בפשטות התשובה לשאלה הזו היא שאלוהים זה לא תוכנית לבקשתך, הוא לא חייב להציל אותך בעת צרה, אפילו אם אתה שומר מצוות.

לעניות דעתי ההצלה שכתובה בתורה זה לגבי כל העם לא לגבי יחידים.

הוא עושה הכל מתוך חשבון עמוק מאוד. הניסיון הזה לשאול שאלה כל כך מגוחכת על משהו שאין לנו תפיסה בו הוא מוזר. 

זה כמו שזבוב ינסה להבין פיזיקה גרעינית. 

והם מסוגלים לעשות המון טוב או המון נזק,

ממילא זה שאנשים היו גרועים ממפלצות לא אומר על הבורא.

הרי ה' לא יכול למנוע כל אקט של פעולה שלילית. הוא יכול, אבל זו התערבות בוטה מידי.

הוא רצה לתת לנו את ההזדמנות לבחור.. השאלה שנשאלת היא על קיום הרע. למה הוא קיים לכתחילה.

ולדעתי, זה חלק ממשהו שקיים בכדי שנוכל להעריך את הטוב ואת האהבה. 

שאחרי 120 נבין שיש רק מציאות של אהבה וטוב, ואם לומר את האמת, זה הרבה יותר איכותי ושלם אחרי שאתה עובר מסכת חיים שלמה של ..רע.. בעצם.

אבל נשארת השאלה -למה איפשר פגיעה באנשים?

זה לא עונה על השאלה.

יש השגחה פרטית בעולם.

הכל מכוון ומדויק. 

הוא נותן לנו יכולת לפעול אבל זה בתוך מסגרת מסוימת של ההשגחה.

אני חושב שההשגחה הרבה יותר כללית ולא מדויקת לפרטי פרטים כך שיש מרחב גדול לבחירה שלנו 

במדבר לג נה

"ואם לא תורישו את ישבי הארץ מפניכם והיה אשר תותירו מהם לשכים בעיניכם ולצנינם בצדיכם וצררו אתכם על הארץ אשר אתם ישבים בה"

הוא למעשה בדיוק אמר לנו את זה..

אנחנו היינו סתומים מלשמוע

אין קדושה אצלם לכלום,גם לא לתנ"ך.

מקסימום לא יאמינו...

המצב נשאר אותו דבר

תשובה לשואה שהייתה שם

נסתרות דרכי האל

שמישהו אחר עובר חורבן .. צריך להתפלל עליו לא לשחק אותה צדיק ומזכיר של ה' .

כל מי שנרצח מת על קידוש ה' על זה שהוא יהודי.

צריך להיזהר בדיבור 

ולא להיות צדיק על חשבון סבל של אחרים

וסליחה על הסגנון הנחרץ שאני הולך לכתוב בו

אני בדרך כלל לא כותב ככה ולא אוהב לקרוא אנשים שכותבים ככה

אבל זה נכתב ממקום של אכפתיות מעם ישראל

מי שרוצה לדון לכף חובה מוזמן

אבל אם ד' כותב לנו בתורה שאסור לנו להשאיר פה עמים אחרים, ואם נשאיר אז הם יהיו הצוררים שלנו

אז זה לא רצון ד' שנתעלם מזה כי נסתרות דרכי ד'

יש סיבה שהוא כתב לנו את העונש... כדי שנלמד לתקן

ואם להשתמש באנלוגיה שלך, שמישהו אחר עובר חורבן, צריך לעזור לו ולוודא שהוא לא חוזר לדרך שהובילה אותו לאסון, לא רק להתפלל עליו

ולא להיות עכשיו צדיק שלא מטיף לאחרים, ונותן להם להמשיך לגרום לעצמם עוד חורבן 

ודי נוקטת בה

אבל תחשבי מה זה להגיע לגילאים כאלה ,להשאר ככה

וללכת ככה.אין יותר כואב ועצוב מזה.

"הזקנים החילונים למהדרין" ואני לא בור ביהדות.

אולי אני בעצם זקן לפי המושגים שלך. 37 זה זקן?

לגבי השאלה השניה, ממליץ ללמוד כוזרי. אם אצליח בלנ"ד ארחיב אח"כ.

התשובה הפשוטה, כב'משל מלך הודו'. אמנם לא ראיתי בעיני הבשר את הקב"ה, לא יראני האדם וחי. אבל, בהחלט ראיתי איך הוא פועל בעולם, מנהיג את עם ישראל בימי הזוהר שלו (יציאת מצרים, מדבר, מתן תורה, ארץ ישראל) וגם משגיח עליו נגד כל חוקי הטבע בגלות. לפי כל הכללים הרגילים, עם שגלה ופוזר, תוך כמה עשרות שנים - מתבולל ונעלם, הקיום של עם ישראל - הוא נס מוחלט שההסבר היחיד לו, הוא שהקב"ה החזיק אותו.

אנחנו, כמובן, יכולים להוסיף לזה, את התקומה הפלאית של עם ישראל בדורות האחרונים, נגד כל כללי הטבע, אך בדיוק כמו שניבאו הנביאים. כשבמקביל הארץ, שבעבר היתה פוריה, הפכה אלף ושבע מאות שנה לשוממה ומקוללת וחזרה לפוריותה כשבניה שבו אליה - בדיוק כמו שנבאו הנביאים ובארו חז"ל.

השאלה השניה ממילא תתבטל.

מה גם שאני לא מבין למה מלך כוזר מרגיש מחוייב למלך הודו במשל מלך הודו.

מלא הימשכות אחרי החומר, התאוות, והטומאה יש עוד מקום להשגחת ה'?

כל פעם זה מפליא אותי איך ה' לא עוזב לגמרי את הארץ ומשגיח עלינו, ועוזר לעם הנבחר להתרומם ולהתקרב אליו.

זה שעדיין שומרים מצוות בדור הזה זה נס. כל הנחת תפילין, כל תפילה, כל לימוד תורה, כל ברכה, כל הפרשת חלה, זה נס.

זה ש-ה' שוכן בקרבנו בתוך טומאתינו עדיין בדור הזה, זו הנהגה נפלאה מלאת חסד ורחמים.

אם נתייחס רק למה שקרה בשמחת תורה, זה סוד עמוק של הפיכת חג עם פתח לחג עם קמץ, שזה כן נגרם מהתגברות הדינים כדי שיהיה הסתר, אבל בסוף מההסתר הזה יצא שפע גדול מאוד, כמו תינוק שנסתר בבטן של האמא והאמא סובלת כל ימי ההריון, אבל אז יוצא תינוק. ההבדל שהאמא יודעת שהיא תלד לבסוף, אנחנו צריכים להתחזק באמונה וביטחון, שיצא שפע אדיר לבסוף ולידה חדשה של עמינו.

"יבואו ויגידו צדקתו לעם נולד כי עשה".

שהרבה מהשמחות נהפכו לנו ליגון. למשל ל"ג בעומר, פורים עם הרב קנייבסקי, קרלין בשבועות ..

וגם שמחת תורה..

אף פעם לא הבנתי מזה מרמז.

אולי למה שכתוב זוהר. רבי אבא חמא חד בר נש דהוה חדי בבי טרונייא דבבל .. 

יש סיפור על הרבי מקלויזנברג בשואה שכל הזמן חזר על הפסוק: "תַּ֗חַת אֲשֶׁ֤ר לֹא־עָבַ֙דְתָּ֙ אֶת־ה' אֱלֹהֶ֔יךָ בְּשִׂמְחָ֖ה וּבְט֣וּב לֵבָ֑ב מֵרֹ֖ב כֹּֽל".

זה דורש עבודה כפולה: אחד לשמוח המון המון בלימוד תורה ומצוות וכל דבר שבקדושה, ולהתרחק משמחה שלא מכוונת למקום הנכון.

אבל זה רק חלק מהסוד הכללי.

בכל יום מימות השנה הם יתקפו ללא עדיפות למועד. 

סה"כ דור נפלא עם קידוש השם הגדול ביותר מזה כאלפיים שנה לכאורה.

תאוות והסתר, לכן אין נבואה ובקושי רוח הקודש.

לכן כל מעשה טוב שווה הרבה יותר כי הנסיונות יותר קשים.

המציאות שעם ישראל בארצו עם מדינה, היא ההכי גבוה מכל האלפי שנות גלות.

וזה כבר יותר מכל השאר.

איזה נורא זה להיות כמו הציפור הטמאה איה, שנמצאת בבבל ורואה הנבלות שבא"י..

היסטורית לא היה דור עם כאלו נסיונות ומשיכה לתאוות וחומריות.

לגבי ארץ ישראל, זה חלק מההתמודדות של החזרה לחומר. האם נוכל לחזור לחומר באופן בריא ומידתי או שנימשך יותר מדי אחרי קליפת טומאת החומריות.

אתה מציג את דבריי באופן לא נכון.

כתבתי שיש בזה צד אדיר וחיובי שכל התגברות בדורנו זה נחשב מעלה יתירה בגלל המניעות, ויש צד שלילי של הימשכות אחרי החומר, הטומאה, והתאוות שגורמת הסתר.

אולי תגיד לירמיהו הנביא את הגמרא בחולין סג ע"ב כשאמר: "וָאָבִ֤יא אֶתְכֶם֙ אֶל־אֶ֣רֶץ הַכַּרְמֶ֔ל לֶאֱכֹ֥ל פִּרְיָ֖הּ וְטוּבָ֑הּ וַתָּבֹ֙אוּ֙ וַתְּטַמְּא֣וּ אֶת־אַרְצִ֔י וְנַחֲלָתִ֥י שַׂמְתֶּ֖ם לְתוֹעֵבָֽה׃"

יש מציאות של לטמא את הארץ.

שוב לא אמרתי רק שלילי. הדגשתי גם את הצד החיובי של ההתגברות של אמונה, ביטחון ומעשים טובים בימי הסתר, שיש להם מעלה עצומה.

הבנתי מה שכתבת, אבל זה לא נכון!

דורנו זכה למה שלא זכו ב 2000 שנה האחרונות, עם כל התורה שהיה בגלות עדיין אין לך ביטול תורה גדול מזה.

עם כל המצוות עדיין זה רק בבחינת הציבי לך ציונים.

וכמו שהנביא אמר שאין חילול השם יותר מלהיות בחו"ל, ובימינו יש הכי הרבה קידוש השם, הכי הרבה תורה ומצוות מכל הדורות.

כל הדר בחו"ל אע"פ.. כאילו עוע"ז! ועי' מש"כ ההפלאה על זה.

לגבי הנסיונות, כל דור יש הנסיונות שלו (לפעמים התבוללות היה נסיון קשה, לפעמים ע"ז לפעמים אי עליה לא"י) כל פעם משתנים.

לכן אין מקום לומר שזה תמוה שד' משגיח עלינו. להיפך, אנו בארץ שהוא משגיח ישירות, בשונה מבגולה. וכו'..

נ.ב העניין עם ירמיהו שאמרת לא קשור. אתה כאילו רצית לטעון שדורינו פחות מהדור של פעם, וזה כמו הסיפור על אודסה.. והגמ' עם איה.  ירמיה מדבר בכללי על לטמא הארץ, אבל עדיף לטמא את הארץ מ"לטהר" בחו"ל, כמו המדרש הידוע על זה..

ילד שיש לו פלאפון יכול להגיע תוך שנייה לעמקי התהום.

החומריות נוצצת ומושכת בכל כיוון מה שלא היה כלל וכלל פעם.

ככל שהעולם יותר חומרי, יש יותר הסתר.

זאת מציאות.

בארץ ישראל יש השגחה מיוחדת: "אֶ֕רֶץ אֲשֶׁר־ה' אֱלֹהֶ֖יךָ דֹּרֵ֣שׁ אֹתָ֑הּ תָּמִ֗יד עֵינֵ֨י ה' אֱלֹהֶ֙יךָ֙ בָּ֔הּ מֵֽרֵשִׁית֙ הַשָּׁנָ֔ה וְעַ֖ד אַחֲרִ֥ית שָׁנָֽה".

אבל החומריות והתאוות גורמות הסתר.

זה כמו מנורה שמאירה בחוזקה אבל יש וילון שמסתיר את האור ורק רואים ניצוצות של אור.

החומריות החזקה בפני עצמה היא לא הבעיה, אלא זה שלא משתמשים בה נכון. מי שליבו במקום הנכון, החומריות החזקה רק תרחיב את עבודת ה' שלו ואת ההודיה שלו לה' (ואת הקשר שלו עם אשתו בהקשר של חומריות בזוגיות).

הנגזרות של החומריות החזקה- העבירות והטומאה, במיוחד בתחום שבינו לבינה, הן המובילות להסתר הפנים.

חילול הקשר הזוגי זה דבר חמור, מוסרית ודתית.

הבעיה היא שהתאוות הזמינות מכסות את העיניים ויש אנשים שאפילו לא מבינים ולא מרגישים עד כמה הם בבעיה (עד לרמה שיש כל מיני "מומחים" וד"ר באוניברסיטאות שמסבירים לדוג' למה מונוגמיה זה לא טבעי ומנרמלים סטיות).

אני חושב שברגע שהקשר הזוגי האמיתי יחזור למקומו זה גם יגרום לחיבור חזק בין הקב"ה לעם ישראל. ה"ודבק באשתו" (והדבקה באישה) יביא ל"ובו תדבק" וממילא כנגד זה לברכה מלמעלה. ואולי המלחמה על הארץ, שגם עליה נאמר הביטוי דביקות- "כי איש בנחלת מטה אבתיו ידבקו בני ישראל", תעורר באופן טבעי ועל טבעי את הדביקות הזוגית מחדש.

הזנות.

דבר שני כתבתי בהודעה לעיל: "לגבי ארץ ישראל, זה חלק מההתמודדות של החזרה לחומר. האם נוכל לחזור לחומר באופן בריא ומידתי או שנימשך יותר מדי אחרי קליפת טומאת החומריות."

ברור שזה יכול להיות מנוף אדיר לקדושה אם משתמשים בחומריות נכון.

דבר שלישי, המצב כרגע בעולם וגם בעם ישראל שיש הימשכות יתר אחרי החומר.

לא בכל עם ישראל, אבל באופן כללי.

היא לא הבעיה והיא לא הגורמת הסתר פנים, אלא העבירות שאנשים עושים בגללה (וכן ההתבטלות מעבודת ה' שנגרמת כתוצאה מרדיפה אחרי תאוות גם באופן המותר).

ובאופן כללי- בגלל שיש קושי מאוד גדול בדור הזה, אז כמו שמעשה טוב שווה הרבה יותר כמו שכתבת, ממילא גם מעשה רע שווה פחות מאשר בדורות הקודמים. אז בסיכום הכולל לא בטוח שאנחנו פחות מדורות אחרים.

ולגבי מה שכתבת על זה שאין נבואה ובקושי רוח הקודש בגלל ריבוי הגשמיות והתאוות- נבואה גם לא יכולה להגיע ממיעוט גשמיות ופרישות, לא?

החומרי והגשמי, לפני שמדברים על העבירות.

בבית ראשון ולפני כן, עבדו עבודה זרה מתוך בקשה רוחנית, לכן נבואה התקיימה לצד העבודה זרה שזה עוון חמור, כי הם היו במצב רוחני הרבה יותר גבוה מדורנו.

ברור שכאשר נוכל לחבר רוח וחומר באופן מיטבי, אז החומר יתרומם ויזדכך, ואז יחזור רוח הקודש והנבואה, ואז "וְהָיָ֣ה אַחֲרֵי־כֵ֗ן אֶשְׁפּ֤וֹךְ אֶת־רוּחִי֙ עַל־כׇּל־בָּשָׂ֔ר וְנִבְּא֖וּ בְּנֵיכֶ֣ם וּבְנוֹתֵיכֶ֑ם זִקְנֵיכֶם֙ חֲלֹמ֣וֹת יַחֲלֹמ֔וּן בַּח֣וּרֵיכֶ֔ם חֶזְיֹנ֖וֹת יִרְאֽוּ".

יש הרבה אנשים חומריים מאוד אבל מאמינים. לדוג' שחקני כדורגל מקועקעים שלפני משחק עושים שמע ישראל וכשמביאים גול מסתכלים למעלה ואומרים תודה.

או זמרים עם שירי מסיבות שיש להם גם שירי הודיה לה'.

שהוא עכור בחומריות ותאוות.

לא היה דור כזה מעולם.

כמה דוגמאות מהאדם הממוצע:

הבתים גדולים מאין פעם, יש לאדם הרבה יותר רכוש מאי פעם. הוא מחליף ומשדרג רכוש יותר בתדירות.

מזמינים באינטרנט מלא מלא דברים.

מסיבות הם הרבה יותר גדולות ומפוארות.

אנשים עושים כל מיני ניתוחים כדי לייפות את גופם.

האוכל הרבה יותר מגוון היום.

זה בלי להיכנס לכל החטאים החומריים אוכל טרף, עריות, סמים וכדומה.

אנחנו דור מאוד חומרי ואפילו מזוהם בצורה מסויימת, לכן השכינה פחות יש לה השפעה, כי כדי שהשכינה תופיע צריך רוחניות וחומר מזוכך.

כמובן יש את הצד השני, כמו אחיתופל שהמדרש תהלים אומר ומשמע כבר בירושלמי שהוא היה במדריגת מלאך, זה גם קשור לגמרא בסנהדרין שנשרפה אמתו, בגלל שהוא היה כל כך רוחני לשאול אותו היה כמו לשאול אורים ותומים. אבל גם כשאדם רוחני הוא יכול ליפול, כמו שקרה לאחיתופל שחטא בדברים רוחניים, גסות הרוח ולשון הרע, ובסוף חנק בעצמו את רוחו.

אבל כשיש רוח אז יש יותר מקום להופעת השכינה.

לעצם הענין, הרבה יותר קשה היום לראות את הופעת ה' והנהגתו בעולם, כי מסך החומריות והזוהמה מבדיל.

לכן יש הרבה יותר אתאיזם בעולם.

כבר הסכמנו, שבדורנו מעשה טוב יכול להיחשב כבעל ערך יותר ומעשה רע כבעל ערך פחות, אבל זה לא עוזר למצב של עכירות החומר.

כשיש יותר חומריות עכורה, פחות רואים את השגחת ה'.

ה' בחסדו עושה ניסים גלויים כמו הקמת המדינה או מלחמת ששת הימים וכדומה. אבל הם הארות שמבליחות ומתכסות.

עכירות החומר גורמת שיש פחות השגחת ה' בצורה גלויה, וגם יותר קשה לאדם הנמצא בעכירות החומר לראות את יד ה'.

ברור, שבן-אדם יחיד יכול לזכך את החומר שלו ולהיות דבוק ברוחניות, ולהתרומם בצורה כל שהיא מעל המצב בדור, וש-ה' ישגיח עליו בצורה גלויה, והוא יוכל לראות יותר את יד ה'. אבל זה קשה.

כדי לראות את יד ה' הנסתרת צריך להתעלות למדרגה מאוד גדולה כדי להתבונן בזה.

לא כל שפחה (על הים) או אדם פשוט יכול לראות את זה.

אני מבין מה אתה אומר, אבל אני חושב שזה עדיף מחומריות פחות חזקה אבל שכחת ה', כפירה ועשייה להכעיס כמו שהיה מצוי יותר בדורות הקודמים, שדברים אלו בוודאי מסירים את ההשגחה.

אלא ברוחניות/חומריות.

כשיש מצב רוחני יותר יש השגחה יותר לטוב ולרע. רואים יותר את השכר והעונש של יד ה' במציאות.

היהודים, עד הקמת המדינה היו ברובם המוחלט לא דתיים או מסורתיים. מאז הקמת המדינה הציבור זז ימינה וזז יותר לכיוון המסורת. גם היום רוב העם עדיין לא דתי, אבל רוב הישראלים הם לפחות מסורתיים. זה תהליך שהולך ומתחזק ככל שחולפות השנים.

ובכל זאת 7 באוקטובר........... איפה בדיוק ההשגחה המורגשת?

זה קשור לרוחניות. עובדתית הדור הזה הרבה יותר חומרי פי כמה מדורות קודמים וזה גורם הסתר.

החומריות של הדור הזה נובעת סתם מהקידמה הטכנולוגית. זה שיש ברז מים במטבח במקום ללכת 2 קילומטר לנהר לא עושה את הדור הזה חומרי. זה שיש היום אנטיביוטיקה נגד מחלות ולא תמותה ממחלות לא הופך את הדור לחומרי. זה שנוסעים ברכבים ולא בכרכרות עם סוסים לא עושה את הדור לחומרי. זאת קידמה. זה הופך את הדור ליותר יעיל סך הכל.

הרמה הרוחנית של הדור הזה היא הרמה הכי גבוה בהיסטוריה של היהדות. כולם זזים לכיוון המסורת. בישראל לפחות. זה תהליך הדרגתי שפשוט קורה קמעא קמעא.

ומה זה לא תלוי במעשים? זה הא בהא תליא. מהרוחניות נגזרים המעשים ומהמעשים נגזרים הרוחניות.

תואמת כלל את ההגדרות שאני מתכוון אליהם.

אני מתכוון שבפועל יש יותר חומריות, כמו שפירטתי בהרחבה כאן:

"כמה דוגמאות מהאדם הממוצע:

הבתים גדולים מאין פעם, יש לאדם הרבה יותר רכוש מאי פעם. הוא מחליף ומשדרג רכוש יותר בתדירות.

מזמינים באינטרנט מלא מלא דברים.

מסיבות הם הרבה יותר גדולות ומפוארות.

אנשים עושים כל מיני ניתוחים כדי לייפות את גופם.

האוכל הרבה יותר מגוון היום.

זה בלי להיכנס לכל החטאים החומריים אוכל טרף, עריות, סמים וכדומה."

בדורות קודמים היו כאלו קרובים לתורה ורחוקים. זה לא הענין כדי לראות את השגחת ה' הרוחנית, אז צריך לחיות בעולם רוחני.

לא רק מבחינת מעשים אלא שבפועל נזכך את החומריות.

זה פשוט חסר תועלת בעיני.

פעם העולם היה רוחני הרבה יותר, לכן היו יותר גילויים, כשיש יותר גילויים רוחניים אז אפשר להגיע לנבואה ואפשר גם להגיע לעיוותים רוחניים כמו עבודה זרה כישוף וכדומה, שזה גם כח אמתי רוחני שמתגלה, אבל הוא נובע מהטומאה, כי הוא לא כפוף למקור שלו.

היום שהעולם יותר חומרי, אז יש פחות גילויים רוחניים, לכן יש פחות עבודה זרה ויותר אתאיזם.

אז איך זה שהמדיניות הולכת שמאלה ושמאלה, אין בגרות בתנ"ך, הצבא נהיה יותר ויותר פרוגרס ולהט"ב וטרנסג'נדרים ופוליטיקלי קורקט, מעצרים מנהליים שרירותיים נגד יהודים? התורה היא עסקת חבילה עובדתית המצב בעייתי לא יודע מה איתך אבל מה שקרה בשבועות הקודמים לאסון בחיים שלי לא ראיתי כזה זלזול בדת כמו אז

באשר ל"ממשלה הדתית" – המפלגות החרדיות אינן מפלגות דתיות הן מפלגות סקטוריאליות שמטרתן היא להעביר כסף לציבור מסוים לכן אין קשר בינן לבין הדת

והמפלגות הציוניות דתיות, כל פיפס שהן מנסות לעשות ישר מנסים כאן להעלות את המדינה בלהבות בלעומתיות השמאלנית הידועה והליכוד כהרגלו מתקפל

וברשותך אעתיק לך תגובה ששמרתי

"אין אלוהים? שלאלה לי אליך ידידי, כשאתה רץ ונתקע חזק מאוד עם הראש בקיר אתה כולך מזדעק על כך שאיפה היה ה' כשקיבלת את המכה בראש? עולם שלם מקדש את הרוע וטוען שהוא חף מפשע, מזרים כספים למפלצות, המדינה שלנו מתעלמת מרצח של אחים ודם יהודי שנשפך פה כל כמה שבועות, לא הורגים מחבלים, נותנים את עזה לאויב ומשאירים את עזה לפתח קן של מפלצות, מכניסים יהודים לכלא בזמן שמחבלים רוצחים מקבלים ספא מפנק של 5 כוכבים בכלא, מנהיגי הצבא שלנו מנופחים מעצמם ובטוחים שלבנות חומה יציל אותנו מהכל, מנהיגים פה רבים ומשוסעים בגלל פוליטיקות מפגרות, התרבות פה פרוגרסיבית וזולה ומקדשת את ההקרבה של עצמך וילדיך בשם מוסר מקולקל של נותנים לך כאפה תן את הלחי השנייה, המדינה בקושי הולכת בדרך שאלוקים מבקש ממנה שתלך בה, לטובה ולטובת כולנו, ואתה מעז להאשים אותו בכל זה?"

שאני יותר תולה את ההשגחה באמונה/חוסר אמונה מאשר ברוחניות/חומריות, והבעיה היא שחומריות מביאה בקלות לשכחת ה'.

ספרי- וישמן ישורון ויבעט, לפי שובע מורדים וכן אתה מוצא באנשי דור המבול שלא מרדו בהקדוש ברוך הוא אלא מתוך מאכל ומשתה ומתוך שלוה...

דבר אחר שמנת עבית כסית, אלו שלשה דורות שלפני ימות המשיח שנאמר (ישעיה ב ז-ח) ותמלא ארצו סוסים ואין קצה למרכבותיו

ותמלא ארצו כסף וזהב ואין קצה לאוצרותיו ותמלא ארצו אלילים למעשה ידיו ישתחוו לאשר עשו אצבעותיו.

רוחנית, הבחינו בעונש.

היום שהדור חומרי ועכור יותר לא מבחינים בהשגחת ה' לטוב ולרע.

ושמחתי למשמע הנאמר בו..

אבל נדמה לי שזה בתמצית באורות הקודש א עמ' רעט- הוא מדבר על זיהרא עילאה דאדם הראשון לגבי שלא פרש מהאשה בניגוד למשה ואומר: "ומצד זיהרא עילאה דאדם הראשון מתעלה כל הגופניות כולה". עיין גם באורות הקודש ב עמ' תצג.

עיין גם באורות הקודש ג עמ' צב.

אורות הקודש א עמ' קפא- הוא אומר נשמת אדם הראשון כוללת מדרגת הבהמה.

חושב שתשובות כמו שהציעו כמו "אנחנו אשמים" או "הבאנו את זה על עצמנו" או ציטוטים מספרי קודש לאו דווקא ישכנעו אנשים שלא מאמינים באלוקים (בכללי בדיונים מול מישהו לא יעזור להביא "הוכחה מסמכות" אם האדם הזה כופר באותה סמכות. להבדיל זה כמו לצטט מאמר של ד"ר כהוכחה אבל אני יכול לחשוב שבכלל הד"ר הזה טיפש).

השאלה הסמויה כאן היא אפילו כללית יותר - אם יש רוע בעולם אז אולי אין אלוקים? ואם נגיד שיש אלוקים זה אומר שהוא רע?

התשובה הפשוטה שהייתי עונה לאטאיסט היא:

אמנם המחשבה שאלוקים נתן ונותן לדברים רעים לקרות ואני לא יודע למה מפחידה אותי, אבל הרבה יותר מפחיד אותי לחשוב שיש רוע כל כך גדול בעולם ואין מי שמנהל או יכול לעצור אותו או להוביל למציאות טובה יותר.

(גם על זה אפשר לפתוח דיון שלם אבל אולי בתור תשובה ראשונית זה נותן להם פתח להבין את הרציונאל מאחורי האמונה שלך). 

נראה לי שאתה מבין נכון את הראש.

התשובה שלך בעצם מסבירה את ההיגיון הרגשי למה כדאית האמונה.

איך הייתי רוצה לערער להם את הביטחון בגישה..

מכירים אולי מישהו טוב שאפשר לשמוע שמוכיח רציונלית את מציאות הבורא?

אשמח להמלצה.

כאן - מה שהעלתי בחכתי בעניין אחת השאלות הכואבות לאחרונה - צעירים מעל עשרים

תודה לך ולכל מי שהגיב.

הרחבתם לי!

שהיה מבקר את החולים ומצא אדם אחד שתפוח ומוטל בחולי מעיים, ואומר גידופין לפני הקדוש ברוך הוא. אמר לו, ריקה היה לך שתבקש רחמים על עצמך ואתה אומר גידופין. אמר לו, הקדוש ברוך הוא יסלקנו ממני ויניחנו עליך. אמר, יפה עשה לי הקדוש ברוך הוא שהנחתי דברי תורה והייתי מתעסק בדברים בטלים.

לכן אין באמת תשובה קולעת כי השאלה היא לא שאלה שכלית של עובדות והיגיון.

לשאלה עצמה הקב"ה לא חייב לנו שום דבר, לא יודע מניין הפיקציה הזאת. כתוב בתורה בנביאים בכתובים בגמרא במדרש באיפה שאת לא רוצה אם תשמרו את מצוות השם תקבלו חיים וביטחון אם לא אז לא. וכבר ראינו לאן הגענו בשנה האחרונה ברמה הרוחנית.

באשר לאמונה במה שלא רואים: כשאת רואה את חברה שלך לצורך העניין את רואה אמנם גוף אבל את יודעת בבירור שבתוך הגוף הזה יש אישיות מודעת (ולא איזה רובוט אוטומטי אחרת מה העניין לדבר ולאהוב ולמסור נפש אחד בשביל השני?) כלומר משהו מטפיזי. אחד המשלים הוא שהקב"ה הוא כביכול נשמת העולם כלומר האישיות המטפיזית המסתתרת מאחורי המציאות הפיזית. יש הרבה דברים שקורים מעבר לחושים שלנו (חמישה חושים בסך־הכל, לחפרפרת העיוורת יש ארבעה, ולקרמיקה באמבטיה אין בכלל... זה אומר ששום דבר לא קיים כי לקרמיקה באמבטיה אין חושים?)

מדוע כן מאמינים? לרוב התשובה אינה שכלית במובהק כי אמונה אינה רק ידיעה שכלית (כמו שהידע איך מנגנים בפסנתר אינו רק ידיעה שכלית אלא תוצאה של אימון וזיכרון שריר ויכולת אלתור וכיו"ב)

ולמה הם "מאמינים" בקיומם של גלי רדיו? הם ראו אותם אי פעם?

מצ"ב גם מאמר בנושא הראשון - 20240114184017.pdf

(וסליחה על ההקפצה).

וגם אם לא ראו - סביר שלא נחשפו בעצמם להוכחות, אלא מאמינים לאחרים שהצליחו להוכיח "מדעית".

ואם כך, גם אנחנו מאמינים למסורת שיש אצלנו ממעמד הר סיני בו היתה הוכחה.

כמעט כל ההרוגים במתקפה הראשונית - לא היו דתיים (מדבר על ההרוגים שנהרגו בהפתעה, לא על אלו שבאו ממרחק להגן עליהם, ובחרו בדעה צלולה לסכן את עצמם למען הצלת אחינו בני ישראל).

כל היישובים הדתיים שבאיזור - לא נפגעו.

הישיבות שבערים שהותקפו (שדרות, אופקים) - לא נפגעו (מישהו ניסה לחשוב כמה הרוגים היו אילו היו כמה עשרות מחבלים חודרים לכל ישיבה?).

ואתם שואלים איפה היה אלוקים?!

אין לכם בושה?!

לגבי השואה וכדומה - שנהרגו הרבה צדיקים וכו' - השאלה יותר מורכבת, ועליה מנסים לענות כבר 80 שנה, וחלק מהתשובות נכתבו כאן באשכול.

אבל לגבי טבח שמחת תורה - השאלה לא מתחילה!

למה שלא ייפגעו אנשים שהלכו לחגוג תוך כדי חילול שבת, עם דברים הגובלים בכל העברות החמורות (עבודה זרה, גילוי עריות, וסיכון-עצמי בעישון סמים, שאפשר להחשיב אותו כדבר שגובל בשפיכות דמים)?!

אחריף ואומר, שאולי השואל היה צריך לשאול הפוך: "איך אלוקים ריחם עליהם והציל את רוב משתתפי המסיבה, ולא נתן להם למות"?

נ.ב. אינני מקטרג על יהודים. אני רק אומר שמי שחושב בקטנות-המוחין ומצפה להופעתו של אלוקים בצורה של שכר ועונש - אז דווקא זה היה יום שבו ראו את ההופעה הזאת "בגדול".

זו ראיה דיי צרת אופקים, כי בקלות אפשר לפטור אותם מדין תינוק שנשבה, מכאן הם בגדר שוגגים והם לא היו ראויים לעונש כזה חמור.

אני חושב שכל החשבונות של שכר ועונש לא רלוונטים לדורות האחרונים מכל כך הרבה סיבות שאי אפשר אפילו לדעת מאיפה להתחיל.

לא בטוח שאפשר לפטור אותם מצד הדין הזה.

יש עניין של שוגג אבל כשבן אדם עושה מעשה כ"כ חמור זה סכנה ממש גם אם בשוגג. החטא ממית.

למה לא?

התכוונתי בכללי

ובפרט למסיבה

למה את מתכוונת שהמסיבה הייתה חטא? מבחינה שהם חיללו שבת ורקדו בפריצות או מבחינת המיקום הקרוב שלה לעזה?

כי אם זו הסיבה הראשונה אז אין הבדל מהותי בין המסיבה הזאת לבין מסיבות בתל אביב מדי יום וכל שבת,אז מה השתנה הלילה הזה?

ואם את מתכוונת מבחינת קרבה לעזה, אפשר גם בקלות לומר את זה על אינספור ישובים בישראל שקרובים ממש לישובים עוינים..

במסיבה ההיא היו גם מאפיינים של ע"ז אבל נכון שזה לא ממש שונה ממסיבות כאלה בכללי. מה שונה?  פעמים קודמות כנראה הקב"ה ריחם ונתן הזדמנות לאנשים לשוב בתשובה והפעם הוא כן איפשר לאסון לקרות כי כנראה לא היתה ברירה אחרת.

הרי העולם לא עובד בצורה כזאת שישר שבן אדם חוטא מיד נענש.

מה שמפליא זה לא למה הפעם זה קרה אלא למה פעמים קודמות לא קרה(שהרי כתוב "וראה בך ערוות דבר ושב מאחוריך..")... אבל זה הרחמנות של הקב"ה.

לא היו עובדי אלילים שמאמינים בבודהה. מדובר באנשים חילונים שלא מבינים דבר וחצי דבר בדת. בכל דת. הבודהה שהיה שם היה לא יותר מאשר קישוט מטופש שמסמל חופשיות. 

אגב, אם זה היה עונש כדבריך איך תסבירי שהם קיבלו את המתנה הכי גדולה שיש.  כל יהודי שנרצח מחמת יהדותו נחשב בגדר הרוג מלכות.. אנשים שהם באותו מקום למעלה עם רבי עקיבא שתביני. רק זה לבד מוכיח שהחשבונות האלו בכלל לא פשוטים וברורים לנו לכן כל ניסיון לתרץ את זה הוא פשוט מגוחך.

"מה שמפליא זה לא למה הפעם זה קרה אלא למה פעמים קודמות לא קרה" לגבי זה אני מסכים. פעם שמעתי רב שאומר שזה נס גלוי שאנשים בכל רגע נתון נכנסים לקודש הקודשים ולא מתים. כי הטבע של המקום הקדוש הזה  הוא שאף אדם לא אמור ויכול להיכנס לשם.

אני לא יודעת מה זה מסמל בשבילם. אני יודעת שזה נראה ממש רע שיהודים רוקדים סביב סמל של ע"ז. גם כשעם ישראל חטאו בחטא העגל הם לא התכוונו לעבוד עבודה זרה ובכל זאת אנחנו משלמים על זה עד היום.

אני לא אומרת שהם עבדו ע"ז רק אומרת שזה בעייתי.

אז זהו פה יש נקודה משמעותית.האם הנרצחים המסיבה נחשבים הרוגי מלכות? ... אני סוברת שלא. אם יש לך מקור שמוכיח שכן אשמח לשמוע.

מהפסקה השניה בינתיים.

ההשוואה לחטא העגל היא לא במקומה מכמה סיבות.

א)אותו דור העניין של ע"ז היה חזק ממש, וגם בני ישראל היו אז עובדי אלילים לפחות חלקם, היום אין עובדי אלילים לפחות לא בישראל. ורוב הפרשנים סוברים שחטא העגל כן היה ע"ז.

ב) ההשוואה בינינו לבינם ממש לא מציאותית. הם דור דעה הם ראו את השם עין בעין בכל נפלאותיו, היום אין כמעט כלום מבחינת ניסים ההסתרה חזקה יותר מאי פעם, ופשוט אי אפשר לבוא בטענות לאנשים שלא מאמינים היום בשונה בדורות שאי אפשר היה להכחיש בהם את קיומו של השם. 

מסכים איתך שהעניין עצמו הוא שלילי, הנקודה שלי היא שפשוט לא מדובר באותו דבר החילונים שנרצחו לא היו עובדי אלילים וגם אם כן, מה זה משנה? במילא חילול שבת חמור בדיוק כמו עבודה זרה. ועם זאת אי אפשר לומר בקלות שחילול שבת של חילוני זה ממקום של להכעיס/מזיד. הם לא מבינים כמעט כלום. וזה העניין של תינוק שנשבה.

לגבי העניין של ההרוגי מלכות. אין מחלוקת לגבי היותם כאלה, כן יש מחלוקות בפוסקים באיזו דרגה הם של הרוגי מלכות כי מסתבר שיש לפחות 5 דרגות שונות.

חז"ל לומדים את העניין הזה של הרוגי מלכות מפסוק מתהילים פרק ע"ט. מצטט לך: "נָתְנוּ אֶת נִבְלַת עֲבָדֶיךָ מַאֲכָל לְעוֹף הַשָּׁמָיִם בְּשַׂר חֲסִידֶיךָ לְחַיְתוֹ אָרֶץ."

מדובר באותו מזמור על חורבן בית ראשון כלומר, הדור של ירמיהו הנביא. שהיה דור הירוד ביותר מבחינת עבירות, חילול שבת, עבודה זרה, פריצות, רצח, היה דבר שבשגרה שנפץ בכל העם. אם כן חז"ל שואלים איך יתכן שהנביא מכנה אותם עבדי השם אם הם עשו דברים ככ חמורים? אז הם למדו מכאן שכשמגיע פורענות כזאת היא מכפרת על הכל גם כשמדובר ביהודים הכי רחוקים שיש. מצטט לך את לשון רש"י : "בשר חסידיך" - והלא רשעים היו אלא משקבלו פורענותם הרי הם חסידים"

אם את עדיין מעוניינת להשוות בין החילונים היום אז תשווי בינהם גם לדור של בית ראשון, נראה לך שהעוונות שהחילונים עושים מגיעים לקרסוליים של היהודים מהדור של ירמיהו?

אם כן, הוכחה שהם בגדר חסידים והרוגי מלכות.

לא התכוונתי להשוות אלא להראות שלא תמיד צריך כוונה רעה כדי שהמעשה יחשב רע.

אוקי מקבלת אבל רוצה לעלות שוב את עניין תינוקות שנשבו, עדיין ניתן לקרוא להם(לחילונים) ככה אחרי שראו את ההשגחות המופלאות שהיו באותה שבת? אנשים התעוררו התחילו להתחזק המודעות עלתה, יכול להיות שחלק מהאנשים פשוט *בוחרים* לא להאמין? 

ועוד נקודה, הרבה אנשים שהיו באירוע ההוא התחילו לקבל עליהם קבלות רוחניות כדי להינצל, איך תינוק שנשבה יכול להגיע למסקנה הכביכול לא הגיונית הזאת? 

יפה. תודה

איך תינוק שנשבה יכול בכלל לחזור בתשובה? זו שאלה שאין לה תשובה פשוטה. מהמעט שידוע לי תשובה לא מותנית בבחירה בלבד אלא יש בה גם מאפיין של התערותא דלעילא שזה אומר שכוח רוחני נאצל על האדם מלמעלה מזכות כלשהי או מזרמי התשובה שזורמים תדיר. נראה לי שזה גם מתקשר קצת לדברי הנביא יחזקאל בבחינה של "וזרקתי עליכם מים טהורים"

לגבי ההשגחות שהיו ב7 לאוקטובר, מדובר בהשגחות פרטיות. לא מדובר בניסים גלויים כללים כמו שהיו ביציאת מצרים וכו 

מדובר בניסים שמוטבעים בטבע שרק אנשים עם משקפיים רוחניות מסוימות מאד יכולים לראות אותם. לאדם חילוני קשה מאד לשים לב לזה

בן אדם מאמין יכול להיקרא תינוק שנשבה?

באלהים אלא בהקשר לשמירת תומ"צ, שהוא גדל בין הגויים ולא מכיר את היהדות ולכן בהלכות שבת הוא חייב חטאת אחת גם אם חילל הרבה שבתות.

הרמב"ם מדבר על זה גם בהקשר לדין מורידין ולא מעלין של מי שאינו מאמין בתושב"ע (וכן מאמין באלהים ואפילו בתורה שבכתב). הלכות ממרים פרק ג:

א. מי שאינו מאמין בתורה שבעל פה אינו זקן ממרא האמור בתורה אלא הרי זה בכלל האפיקורוסין ומיתתו ביד כל אדם.

ב. מאחר שנתפרסם שהוא כופר בתורה שבעל פה מורידין אותו ולא מעלין והרי הוא כשאר כל האפיקורוסין והאומרין אין תורה מן השמים והמוסרין והמומרין שכל אלו אינם בכלל ישראל ואין צריך לא לעדים ולא התראה ולא דיינים אלא כל ההורג אחד מהן עשה מצוה גדולה והסיר המכשול.

ג. במה דברים אמורים באיש שכפר בתורה שבעל פה במחשבתו ובדברים שנראו לו והלך אחר דעתו הקלה ואחר שרירות לבו וכופר בתורה שבעל פה תחילה כצדוק ובייתוס וכן כל התועים אחריו אבל בני התועים האלה ובני בניהם שהדיחו אותם אבותם ונולדו בין הקראים וגדלו אותם על דעתם הרי הוא כתינוק שנשבה ביניהם וגדלוהו ואינו זריז לאחוז בדרכי המצות שהרי הוא כאנוס ואע"פ ששמע אח"כ [שהוא יהודי וראה היהודים ודתם הרי הוא כאנוס שהרי גדלוהו על טעותם] כך אלו שאמרנו האוחזים בדרכי אבותם הקראים שטעו לפיכך ראוי להחזירן בתשובה ולמשכם בדברי שלום עד שיחזרו לאיתן התורה [ולא ימהר אדם להורגן].

חילוני גדל על טעות. גם אם הוא מכיר את התורה לא לימדו אותו שצריך גם לקיים אותה.. להיפך, חינכו אותו לביקורתיות על הכתוב בה וכן לתפיסת עולם שאלו מעשים פגאניים ולקחת רק את העקרונות של התורה (אם בכלל) ולא את ביטויים המעשי, או שאלו מעשים מסורתיים ופולקלוריים של עם ישראל ושהם לא מחייבים.

בנוסף לכך, הם התרגלו לחיים של מתירנות, שמקשה עליהם מאוד ושגורמת להם לא לרצות לחזור בתשובה גם אם הם יודעים בוודאות שזה נכון. גם לדבר הזה יש התייחסות במקורות (לדוג' "יצרו תוקפו" בתוס' סנהדרין ט: ד"ה "לרצונו רשע הוא". זה לעניין פסול עדות).

אני כמובן לא אומר שזה אומר שזה בסדר שישארו חילונים ושאין להם ברירה וכו'. לא. אני אומר שצריך להבין את שורשי החילונות ולדעת איך לעבוד נכון עם כל שורש. להבין שיש להם בחירה אבל היא קשה.

אני לא פוסק ולא ת"ח גדול כמובן. אבל ברור לי שמי שפוסק בעניין (לכאן או לכאן) בלי להכיר מספיק חילונים ולעומק, לא עושה נכון.

אמונה קשורה ומביאה לקיום תורה ומצוות .

מי שמאמין שיש בורא ושיש שכר ועונש ושיש עולם הבא זה אמור לגרום לו לשמור תורה ומצוות.

שאר מה שכתבת יישב לי את השאלה שהלכה איתי הרבה זמן.תודה!

עקרונית זה נכון, אבל יש מקרים שזה לא ככה (לדוג' בני הקראים לעיל).

אני לא יודע אם זה כפשוטו. קשה להאמין שכל יהודי שנרצח בגלל שהוא יהודי מקבל גן עדן מובטח.

מה גם, שהרוצחים לאו דווקא רצחו בגלל יהדותם אלא בגלל הסכסוך שלנו איתם. או גם וגם אי אפשר לדעת, לפי מה הולכים? לפי המחשבה שלהם?

בכל אופן, יש מישהי, שטוענת שהיא הגלגול של אנה פרנק והסיפור שלה יורד לפרטים הקטנים.

לא חקרתי את זה כל כך אבל שמעתי את הסיפור. היום היא גויה. מספרת על החוויה שלה והפחד מהשוטרים בגלגול הנוכחי כשעוד לא הבינה ממה הוא נובע.

בקיצור מה שאני מנסה לומר זה שלא נראה לי שכל יהודי שנהרג בגלל יהדותו סיים את התיקון בעולם.

אבל זה חלק מהתורה. ואסור לנו להוריד את הפשט מחלקים בתורה רק בגלל שקשה לנו לתפוס את זה.

נבוזראדן שר הטבחים שחט עשרות אלפי תינוקות על סלע אחת. וחזר בתשובה. אז מה? נגיד שהסיפור הזה הוא רק משל כי קשה? 

יש איזה שיעור של הרב מאיר אליהו בנושא

מי שמסר נפשו על קידוש ה' = הייתה לו אפשרות לעבור על אחת מג' עבירות והחליט למסור נפשו -> מובטח לו עוה"ב ואין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתו

גם מי שמסר נפשו לטובת העם היהודי / הצלת הכלל (כמו הרוגי לוד, הגם שנראה שהיו קצת "מתיוונים" ובעצמם אמרו שהם חייבי מיתה בידי שמיים) = מזומן לעוה"ב

מי שנהרג בגלל יהדותו אז מסתמא הייסורים מכפרים וככל שהמיתה יותר קשה ואכזרית זה יותר אפקטיבי מה שנקרא

אבל בכל מקרה, מי שלצורך העניין נהרג באותה מסיבה תוך כדי חילול שבת וחג ופריצות ומה לא, זה מה שנקרא "אוי לו לפפוס שנתפס על דברים בטלים", שוב ברור שמיתה וייסורים יש בהם מן הכפרה אבל לא מדובר באותן מדרגות שהוזכרו בגמרא

ההנאה ששאבו המחבלים הסדיסטים מלענות אותם, גרמו לכך שהם לא כבשו בסיסי צבא במרכז כמו שהייתה התוכנית המקורית שלהם (התוכנית ידועה חוברת שלהם הרי נתפסה).

איך אפשר שאחרי שנעשה בהם נס הצלה לכל עם ישראל במחיר נורא כל כך ורובם בכלל תינוקות שנשבו - לא יהיה להם מעמד של הרוגי מלכות.

הרי גם אם זה לא מדעתם ולא כיוונו לכך זה מה שקרה בפועל?

זה לא סותר את הכאב שיש בי על בני אברהם יצחק ויעקב שבשמחת תורה רקדו תחת אלכוהות וסמים במסיבה הזאת.

ומה תגיד על התינוקות שעקרו להם עיניים ושרפו חיים? הרי הם לא חטאו

לענ"ד מוכרח שמי שנטבח טבח נורא כזה כי הוא יהודי ולכן הרשו לעצמם להתעלל בו גם יהיה לו "מעמד" בעולם הבא...

בראיה רחבת אופקים - אז השאלה "איפה היה אלוקים ב...." היא לא רלוונטית...

אמונה מטבעה היא לא ידיעה שניתנת למחקר בכלים מדעיים. (כנראה יהיו הרבה שיחלקו עלי ויטענו שהם יודעים שהא-ל קיים,אני לא חושבת שניתן בכלל להוכיח קיום טרנסצנדנטי, בעיניי הוכחה כזו תוריד את הקיום ליישות ארצית. לכן הוכחת הא-ל יכולה להתבצע רק בעזרת מהלך אפריורי כלשהו)

האמת ש"בעיית הרוע" היא משעממת

לא מבינה למה כל פעם שיש צרה היא פתאום עולה מחדש. ההיסטוריה מלאה ברוע, ונראה שלבני האנוש יש זכרון של דג זהב.

אין הגיון לשאול אותה דווקא עכשיו, באותה מידה אפשר לשאול איפה היה א-לוהים שדרכתי יחפה על לגו. אם קיום רוע (בצורה שאנחנו תופסים אותו) לא היה מתאפשר כלל אז כל טירדה מינימלית הייתה מעלה תהיות. מעניין איפה אנשים מסמנים את הקו של רוע שהם לא מוכנים לסבול וגורם להם לתמוה על הנהגת העולם.

אני מסכים השאלה של מהות הרע בעולם לא רלוונטית  מאותה סיבה שאי אפשר להוכיח את אלוקים.

מהות הרע בנויה על המון הנחות יסוד שמושתתות על המוסר הרלטיבי של בני האדם, כנ"ל לגבי "המדע האמפירי" שגם הוא בכלים של בני אדם. לנסות לבחון ולהכניס אמת מוחלטת במשוואות מוגבלות זה נידון לכישלון. בדיוק מאותה סיבה גדולי חכמינו כגון הרמב"ם לא מדבר על מהות האלוקות אלא על דרך השלילה זו הדרך הכי קרובה שלנו לגעת בדברים האלה וגם זה ממש רחוק

הוא בוהה בנקודות אקראיות באוויר בזמן שהוא מדבר עם בנות.

והוא עושה את אותו הדבר גם כשהוא מדבר עם בנים.

לפחות במקרה שלו זה משתלם, אני מקבל קצבת נכות בגלל האוטיזם שלו...

אבל מה התירוץ שלך?

אני מגיע ממקום הפוך, יש משהו במבט לעיניים שחודר פנימה ומתוך הכבוד העמוק למי שמולי לא מרגיש בנוח להסתכל ככה סתם. הוא שייך לה.

בעיני יש בטענה שלך חוסר כבוד, אתה הופך מרחב עדין ועמוק לסתמי בטענות של חוסר כבוד.

אף אחת מההתנהגויות הקיצוניות לא טובה 

לא להמנע מקשר עין, ולא לנעוץ מבט

זה גם מאוד תלוי סיטואציה

כשהמרצה שלי מסביר לי משהו אני יכולה להסתכל לו בעיניים גם חצי שעה 

כי הוא מסביר ואני מקשיבה

מבט עמוק בעיניים זה אכן דבר אישי

כמו שאמרת יש הבדל בין קשר עין לצורך להבין אחד את השני, לבין מבט שהוא כאילו מעבר...

מבטים מהסוג הזה יגרמו לי להסיט מבט ולמבוכה מול אותו אדם

שיש הבדל בין קשר שברור שכן למבט בעיניים.

לא ככה?

בתנועת בני עקיבא, שהיא תנועת נוער מעורבת, למדתי באוניברסיטה, כיום נמצא ביום יום בחברה מעורבת, ופועל  

יוצא מאורח חיים כזה שאין הבדל בהתנהלות היומיומית מבחינת ניהול שיחות ודיבורים, מול גברים ומול נשים.  

אני לא אוהבת להסתכל ישירות בעיניים של גבר

שהוא לא בעלי/ אבא שלי/ אח שלי

גם גיסים שלי אין לי בעיה

אבל גברים זרים אם יוצא לי להיפגש במבט זה כזה לשניה ומסיטה את המבט

שמישהו מדבר בלי להסתכל עלי

בכללי זה סוג של באג בתקשורת

ויש את ההקשר הדתי

(שאותי ספציפית קצת דוחה

רוב השכנים/ הגברים פה בשכונה לא מסתכלים עלי

מתעלמים

אבל אם הם דופקים בדלת וצריכים משהו

פתאום הם יכולים להסתכל וגם לבקש

חוץ משכן אחד נורמלי

שאומר בוקר טוב ומיישר מבט)

אני כמובן בכל שיח עם בנאדם מסתכלת ישירות בעיניים

זה מבחינתי הרבה מהשיחה

השיח הלא מילולי 

היה מפריע אם שכן היה מסתכל לי כל בוקר בעיניים ואומר בוקר טוב

זה טוב לי שאין תקשורת ביני לבין השכנים הגברים מעבר לטכני

יש כאלו בלי קשר להלכה שנבוכים להסתכל במשך זמן בעיניים, לפעמים גם של בני אותו המין.
 

ניכר מהתגובות שזה מקתנה מאדם לאדם.

ההלכה היא כמובן דבר נפלא, אבל לענד - אין לי ספק שיש בה גם לא מעט קשיים ומורכבות שהנידון זה אחד מהם..

שהכל מותר להם?

אגב, מציאות בלי גבולות בכלל - היא מציאות מאוד אבודה. יש היום שיטת חינוך (או יותר מדוייק: חוסר חינוך) שמנסים שילד לא ישמע אף פעם 'לא', אף פעם לא ידברו אליו בתקיפות, אף פעם לא יציבו גבול. אז מאבטחים את כל השקעים בבית, נועלים את האסלה וכו'. והנה מתברר שילדים שגדלו כך, אינם יותר בריאים בנפשם - אלא פשוט לא מסוגלים להתנהל בעולם.

אחרי שמקבלים שהמציאות היא כזו שבה "בוקר ויודע ד' - גבולות חלק הקב"ה בעולמו..." (רש"י פרשת קורח), יש הזדמנות להעמיק בהבנה למה דבר ד' הוא "לטוב לנו לחיותנו כל הימים".

זה סתם אשליה שהגשמת החלום שלך תשמח אותך...  זה לא קורה אף פעם.

כשמגיעים לשם לא מרגישים וואו כמו שדמיינת, חוזרים למציאות עצובים ומחפשים חלום חדש... זה לופ של ריקנות שלא נגמר.

אם נשארו "חלומות"? כן, אבל הבנתי שזה סתם חרטא.. לא צריך לשתות את כל הים כדי להבין שהוא מלוח

תסמוך על הקב"ה שיש סיבה טובה שהוא לא מסכים לך.

אנחנו רוצים להניח שכולם רוצים רק טוב, אבל היו כבר מקרים גם כאן בפורום וגם בכלל בעולם.

אל תיתן שפכטל בלי מילה טובה לפני זה. כי אתה גם לא יודע מי אני, נכון??

מי שלא גבר

זה ששניכם גברים לא עוזר. גם גברים ניצלו ניקים בכל מיני צורות.

נכון לכולם בין אם ניק מוכר או לא,

וגם לא בהכרח מי שמציג את עצמו כגבר הוא גבר והפוך. (רוב האנשים בסדר ורוב ההצגות בסדר, אבל זהירות מומלצת תמיד)

שה' לא רוצה שתרגיש ככה.

אתה צריך לברר על מה יושבים הרגשות הקשים האלה, לפעמים אנחנו בטוחים ואוחזים בסיבה מסויימת לכאבים שלנו בזמן שהסיבה היא בכלל אחרת.

התורה והאמונה כשלעצמם הם שיא החופש החיבור והשמחה, כנראה שמשהו במפגש שלך איתם נעשה בצורה לא נכונה, שלא מתאימה למהלך הנפש שלך.

התיקון הוא להסכים להפגש עם הפחדים והמקומות הקשים והכואבים שלך ולעבור בהם תהליך של ריפוי. ואולי בדרך גם תתן לעצמך לפרוץ גבולות שגדלת איתם כחלק מהתהליך, אבל התיקון הוא במפגש שלך עם עצמך. לא במעשים מסויימים או בחוץ.

לפגוש אותה כמה פעמים

ולקרוא את הספרים שלה

וגם במציאות היא אישה חכמה מאוד

מה הכוונה דלוקה?

זה משפט מאוד מוזר. במחילה מכבודך.

ואני אוהבת את הספרים שלה.

אבל בואו תדונו לכף זכות. אתם כנראה לא מכירים את הדמות הזו, אבל אפשר לומר שהרבה מאוד אנשים גילו את עצמם מחדש בספרים שלה. צומת הדרורים למשל...

היא דמות, מישהו שהביא גילוי לעולם. לכן כתבתי 'דלוקה'. כי באמת הרבה אנשים מרגישים שהספרים שלה חוללו בנפשם שינוי פנימי עמוק..

כמובן שזה לא בקטע האישי, אלא בעיקר בדרך שלה, בגילוי שלה.

מוזמנים לנסות.

איפה האנרגיות? האור בעיניים? התקווה שמשפריצה על המקלדת כשמדברים על הספרים ועל הגילוי של חיה הרצברג..

הייתם נשמעים לי אדישים מידי.

ניסיתי להבין: אולי רק צעדתם ליד האור, אבל פנימה - לא זכיתם להיכנס?

במילים מתלהבות בדרך כלל

אישה חכמה מאוד

אני חולקת עליה בחלק מהדברים

אבל בחלק אחר אני בהחלט לוקחת ולומדת

לחיה הרצבגר יש ספרים באמת טובים. ספר טוב באמת יכול לעזור לאנשים לעבור תהליכים.

ההגדרה שכתבת : "אפשר לומר שהרבה מאוד אנשים גילו את עצמם מחדש בספרים שלה. צומת הדרורים למשל...

היא דמות, מישהו שהביא גילוי לעולם. לכן כתבתי 'דלוקה'. כי באמת הרבה אנשים מרגישים שהספרים שלה חוללו בנפשם שינוי פנימי עמוק..

כמובן שזה לא בקטע האישי, אלא בעיקר בדרך שלה, בגילוי שלה."

נכונה שבעתיים על סופר אחר, שהיה פעיל מאוד במשך קרוב לשלושה עשורים במגזר החרדי וגם בציבור הדתי לאומי, קראו בשריקה את ספריו ורבים יכולים להגיד שספריו עזרו להם לגלות דברים.  את הסוף אנחנו יודעים...

חלילה איני חושד בחיה הרצברג בשום דבר כזה. אבל, כן ממליץ מאוד לא לעבור את הקו הדק, שבין הערכה לסופר/זמר/מרצה/מורה/כוכב משהו/אחר - לבין הערצה שעלולה לטשטש גבולות בריאים. זה נכון על כל דמות ונכון שבעתיים, דווקא על דמות שגורמת לאדם לעבור תהליכים רגשיים.

אפילו על תלמיד חכם, שכן מופיעים במקורותינו ביטויים של 'דביקות' ו'התבטלות' - צריך זהירות.

אין בעיה אם יש אור בעינים, כל עוד נשאר מאחוריהם שכל ביקורתי...

אבל אני לא הטיפוס המתלהב, שיקפוץ עליה ברוב התרגשות או משהו😅

זה עורר בכם געגוע לשבת על איזה סלע ולספר ליוחאי את מה שעובר עליכם, או שלא כל כך נכנסתם לאווירה ולסיפור?

זה לא מעיין רציני, אבל מקום מוצל ונעים עם זרימה של מים. 

סטף

עין לימון

מול עין חמד יש מעיין חמוד מאוד. זה מצד ימין של הכביש אם באים מירושלים

אם צריך עוד פרטים בשמחה

נכנסים לבית נקופה נדמה לי [המושב מעל מחלף חמד] הולכים ישר עד סוף היישוב עוברים את השער הולכים קצת בשביל ומגיעים.

לק"י

אתה נכנס אליה, ולוחץ על כפתור תגובה.

(פשוט הגבת לי כמה פעמים בטעות).

קו 150 לעמינדב (נראה לי שאני זוכר את מספר הקו) מגיע כמה דקות הליכה מתחילת המסלול ויש אוטובוס או רכבת קלה להדסה עין כרם.

אני חושב שיש גם מים בעין חנדק.

עין לבן הוא כרבע שעה-חצי שעה הליכה מהחניון של הגן החיות התנכי.

שביל הדסה באזור היער ליד עין כרם, מניח שזה נגיש גם בקלות, לא זוכר מאיפה בדיוק נכנסים.

טיול בסגנון אחר יכול להיות על חומות העיר העתיקה וזה גם קל להגיע בתחבורה ציבורית.

אפשר גם להסתובב ביער ירושלים מתוך קרית יובל.

אם יוצאים מירושלים יש את נחל חלילים (המים במעיין שם לא באמת ראויים לכניסה אבל הטיול יפה) שמתחיל מתוך מבשרת, לדעתי בערך 20 דקות הליכה מקניון הראל ואולי יש תחנה קרובה יותר.

האזור ליד מטע מאוד יפה אבל זה הליכה מהתחנה בכניסה למטע (עין גרס, עין מטע - הם בכיוונים שונים).

אזור בר גיורא, ח'ירבת עיתאב ועין חוד, אזור ממש יפה, מניח שיש אוטובוסים לא רחוקים משם.

הסטף נגיש בתחבורה ציבורית, עם מלא מדרגות.

יש הרבה מאוד אנשים בחופש. לא תמיד זה מתאים האווירה.

אבל יש הרבה בריכות [לפחות חמש] כך שתמיד אפשר למצוא משהו יותר מתאים

כנראה אתה פשוט גולש על רשת לא חסומה.

לכן חשוב לשים חסימה על המכשיר עצמו, כי אחרת זה מאבד את התועלת.

מוזר מאוד, גם לי לא קרה מעולם.

לגבי יוטיוב- דוקא זכור לי שהם לא מאפשרים תכניים בוטים (כמובן מה שלשיטתם מוגדר ככה😏)