תסביך אלקטרה בת 3קצרה בזמן

תסביך אלקטרה


היי נשים יקרות

פתחתי ניק חדש למרות שאני כבר תקופה מאוד ארוכה לצערי נטשתי את הפורום..עקב תקופה עמוסה בטירוף..

אשמח לשמוע את דעתכן הכנה..

הבת שלי הקטנה בת 3 , חכמה, מתוחכמת מאוד ומתוקה.

בחודשיים האחרונים(ללא שום אירוע חריג או שונה שהחל לקרות) היא החלה להתנהג באופן ״רומנטי״ עם בעלי ולהתרחק ממני לחלוטין.

ברגע שהוא חוזר מעבודה היא רצה אליו בנשיקות חיבוקים וכבר לא מתייחסת אליי בכלל,

למשל אם היא בוכה ממשהו היא ישר אומרת בהיסטריה ״אבא בואאא אבא אבא בוא עכשיוווו״ (ומתי שהוא לא בבית היא בוכה אמא בואי)

למשל אם הוא יושב במיטה היא עולה עליו ומנשקת אותו ״בכוח״ בשפתיים בפנים ותופסת בו חזק בצוואר ונשכבת עליו ולא מרפה לרגע.

בעלי אמר לה די בצחוק- בשפתיים אני מנשק רק את אמא. אז היא אמרה לו ״אתה מנשק רק אותי בשפתיים״ וממש התנפלה עליו בנשיקות..

אם אני מעזה להתקרב אליו היא מרביצה לי ומרחיקה אותי ממנו.

אם אני מדברת איתו היא שמה לי יד על הפה שאשתוק.

מדגישה שההתנהגות הזו ללא שום שינוי בשגרה או בהתנהלות שלנו מולה, זה פשוט קרה באופן לא מוסבר וזה כל ההזייה..(בעצם מלבד גמילה ממוצץ שהיתה מאוד מכורה)

אני ובעלי יחד בספה, והיא מבקשת ממני ללכת כדי שאפנה לה את מקומי לידו.

למשל ניגוב הטוסיק בשירותים היא התחילה לבקש שהוא יעשה את זה ולא אני כמו תמיד..

כל דבר שאני לא מרשה לה היא רצה אליו ובוכה בכי קורע לב ברחמים ״אבא אבא אבאאאא אבא״

ובעלי כמובן נכנע לה לבכי הזה ומאפשר לה דברים שאני לא מאפשרת.

והוא מתרץ את זה שאני קשוחה איתה ושהיא עוד תינוקת.

לא אשקר שמאז ומתמיד היה לי קשה להתחבר ״נפש לנפש״ לבת הזו, למרות שבלי קשר תמיד הענקתי ומעניקה לה אהבה.

אני מפחדת שאולי השתגעתי וזה התנהגות רגילה לגמריי שלה ואני סתם בסרטים..

קראתי קצת על תסביך אלקטרה של פרויד וזה הדבר היחידי שמסתדר לי...לא אשקר שזה עושה מתחים בבית וביני לבין בעלי.. מרגישה שלקחתי את זה באופן קשה ואני קצת בדכאון ומתחילה להרתע ממנה וחוששת ממה שיהיה בהמשך איך זה עוד יכול להתפתח..

מה אתן חושבות? 🙏🏻

היי יקרה, חיבוק דבר ראשון!!אוהבת את השבת

האמת הייתי מתייעצת אם מישהי מקצועית רק כדי שתרגיע ותעשה סדר...


סה"כ נשמע בסדר, אלא אם כן יש התנהגויות שרומזות שיש משהו מעבר... למשל, מאיפה היא יודעת שמנשקים על השפתיים וכזה..


אבל נשמע שיש כאן כמה דברים

שיכול להיות לך כ"כ טוב לקחת את הסיטואציה הזו כהזדמנות לטפל בהם..

ובראש, בבסיס, את מעידה שהקשר שלכם תמיד לא היה כ"כ חלק..

אז זו ממש הזדמנות לגעת ולחשוב על דבר כזה משמעותי...


ממליצה מאוד על אורה פולק, יש לה תכנים מהממים.. אני בקבוצת וואצאפ שלה..

וגם @באר מרים המליצה עליה השבוע..


חיבוק ובהצלחה ענקית❤️❤️

תודה ממשקצרה בזמן
האמת שלא חשבתי על הכיוון הזה, אבדוק .. ממש תודה🙏🏻
לפני שאת רצה לפרוידבתי 123

נשמע שהיא ילדה מאוד חכמה ויודעת בדיוק איך למשוך תשומת לב גם שלו וגם שלך ומה טוב אם זה קורה יחד גם אם את לא מגיבה היא יודעת שזה מפריע לך.

אני חושבת שאם לא תייחסי לזה יותר ממה שזה. ילדה בת 3 שרוצה תשומת לב

ומצד שני בעלך צריך להיות מבוגר אחראי ולא לאפשר לה לנשק אותו על השפתיים ולא לאפשר לה משהו שאת אמרת שאסור.

אבל אני לא מבינהקצרה בזמן

אם זה בסהכ ילדה בת 3 שרוצה תשומת לב,

אז למה היא מחקה אותי לחלוטין ורוצה רק אותו ואהבה רק ממנו?

היא גם אומרת בפירוש ״אני אוהבת רק את אבא״

זה ממש פוגע.. 

כי גם כשאת נעלבת ונפגעת זה סוג של תשומת לבבתי 123

היא מתגרה בך

ויכול להיות שהיא למדה ממך איך למשוך את תשומת ליבו של אבא. לכן חשוב שהוא יהיה איתה אסרטיבי בנושא הזה ולא יתן לה להתנהג ככה.

מצד שני להראות לה איך כן להתנהג למשל את יכולה להגיד שאת רוצה חיבוק/ שיר / משחק משותף...

החששקצרה בזמן

החשש העיקרי שלי שהיא תתבגר עוד קצת וזה רק יתהדק סביבו.. שהיא תמחק אותי לחלוטין..

כי הרי אצלו היא מקבלת את כל מה שהיא זקוקה..

הוא תמיד אומר לה כן על הכל..

לא מסוגל לראות אותה בוכה אפילו לא לשנייה..

די מפלה אותה לטובה לעומת שאר הילדים..

אז למה שהיא תרצה להתקרב אליי?

הרי אני ״הקשוחה״ שכשאומרת ״לא״ אני עומדת על שלי, ולא כואב לי לראות ילד בוכה כמה דקות כשזה למטרת חינוך....

ובגלל שיש לי איתה קושי רגשי אז אני מעניקה לה אהבה קצת פחותה לעומת שאר האחים..לצערי הרב רושמת את זה כנה..

אז למה שהיא תרצה אותי אי פעם?

 

הפוךאחת פשוטה

כשילדים גדלים הם לומדים להעריך הןרה שהם יכולים לסמוך על המילה שלו, הורה שאפשר ללכת אחריו.

הורה שיש לו מילה ומנהיגות.

ילדים צריכים הורים, הם לא צריכים חברים, זה כבר יש להם בגן.

התנהגות של ילדים קטנים בדרך כלל תקופתית, ולא ממשיכה לעד, גם את הפחד מהעתיד הילדה מרגישה, את כל בליל הרגשות שעולות לך כשהיא מתנהגת ככה היא מרגישה.

אל תתני להתנהגות שלה לערער אותך, לפחד, להרגיש חולשה.

זה יעבור, רק תתייחסי לזה כמו שזה, ילדה חמודה שמצאה את הנק' שקשה לך בה והתיישבה שם. (בתת מודע כמובן)

זהו.

ילדה שאוהבת אותך ומחוברת אליך.

וממליצהמגם לעשות לעצמך דמיון מודרך כזה, ולדמיין איך היא תהיה כשתתבגר, תדמייני את הדברים הכי טובים שיש. זה עוזר. 

נשמע שמאוד כדאי הדרכת הוריםקופצת רגע

גם אנחנו הלכנו בעבר ומתכוונים ללכת שוב, ממש לא אומרת את זה כביקורת, ולא חושבת שזה אומר משהו רע על מי שהולך( ולהפך מרגישה שזה שאני כאמא מחפשת הדרכה כשצריך זה הדבר האחראי והנכון לעשות).

זה פשוט עוזר כשמישהו מבחוץ עוזר לשנות נקודת מבט.

אולי אפשר להשיג את זה גם מקריאה עצמית אבל זה יהיה יותר מהיר ואפקטיבי בכמה מפגשים.


נראה שמשהו בדינמיקה בין שלושתכם אבא-אמא-ילדה  סביב הילדה הזו לא עובד הכי טוב, כדאי מאוד לשנות. 

תבקשי ממנו שיהיה גם השוטר הרעשוקולד פרה.

לפעמים.

אני תמיד אומרת לבעלי שזה לא הוגן שהןא יהיה השוטר הטוב ואני הרע.

ושברור שילדים (ואח"כ מתבגרים) רוצים יותר את ההורה שמרשה ומרשה ומרשה... רק כשממש גדולים לומדים להעריך את ההורה ששם גבולות,

אבל עד שזה קורה לוקח הרבה זמן.


המצב הזה שבו בעלך לא מסוגל לומר לה לא הוא מצב בעייתי.

א. בגלל שזה הופף לדפוס. וכדי לשנות דפוס צריך כוח ומאמץ.

ב. מצב שבו הוא מפלה אותה לטובה מול שאר הילדים גורר שנאה ותחרות ותחושה שאבא פחות אוהב אותי מאשר את הקטנה.

ג. את הופכת אוטומטית להיות ההורה המגביל, וזה הופך להיות הדפוס שלך, וזה לא נכון שהורה אחד יהיה ההורה הגייפי וההורה השני יהיה ההורה של החינוך והסדרים. צריך איזון. ונשמע שבעלך צריך לתפוס יותר ויותר את עמדת המחנך ופחות את עמדת ה"דוד".

ד. ברגע שהיא תבין שאת ואבא חזית אחת זה פחות יעניין אותה.

ה. שבעלך יגיד לה "אבא יושב ליד אמא", "אמא היא הכי מדהימה שיש", ועוד כל מיני כאלה. כדי להחזיר את המצב שבו אתם כוח אחד והיא הצאצא של הכוח הזה. 

התחברתי מאודקצרה בזמן

תודה ממש

הוא תמיד מפר את המילה שלי מולה,

למשל אני אומרת לה ״לא״ באופן נחרץ לממתק,

והיא באה לבכות לו

אז הוא אומר לה

״מה אני יעשה, זה אמא לא מרשה, אני כן מרשה, לכי תדברי איתה..״

או למשל זמן מסך שאני מגבילה והיא רצה אליו לבכות בכי קורע לב (ובאמת זה נשמע בכי הכי קורע לב ששמעתי אי פעם) ורוצה עוד קצת זמן מסך..

אז הוא אומר לה

״אל תדאגי שתגדלי תוכלי לעשות מה שבאלך בלי לשאול אותה...״

הוא גדל בלי גבולות בכלל וגם הורים גרושים שהרשו לו ונתנו לו כל מה שרצה.. ומרגיש לי שהוא ממש מעביר את זה אלינו עכשיו.. 

וככה זה כמעט בכל דבר, ממש מהרהר אותי מולה.. 

הייתי מנסה לדבר אתוזריחה123

איך שמתאים לך ולו

ולהסביר את המצב

שילדים צרכים גבולות

שילד שנותנים לו הכל-בסופו של דבר זה לא טוב לו

ושכשאת אומרת משהו והוא אומר ההפך, זה באמת מערער אותך מולה ואז כולם מפסידים

אז מעכשיו לדאוג לשינוי כלשהושוקולד פרה.

משפטים כמו: "אמא לא מרשה ואני כן" וכן "כשתגדלי תעשי מה שבא לך בלי לשאול אותה"

מקבעים אצל הילדה שלכם את זה שאת השוטר הרע, וכשתגדל היא תוכל להשתחרר ממך...

 

לדעתי המפתח הוא בלהביא את בעלך להבין שאין דבר כזה שהוא מציג אותך כאיזה גורם מגביל או גורם שמקווים להשתחרר ממנו...

ממש לא!

הפוך- מה שאמא אומרת.

לתת לך גיבוי! 

ברור שאת תרגישי שהם חזית אחת מולך, וזה בגלל שאת לא חזית אחת עם בעלך.

או שהוא לא חזית אחת איתך.

אני ממש מקווה שאת מצידך לא אומרת משפטי שושנים כמו "אבא לא מבין" או שטויות כאלו. לפחות תשמרי את על נפש הילדה ולא להציג איזה סכסוך שיש ביניכם (גם אם הוא קטן)
 

שווה לעשות עבודה זוגית מול זה.

להחליט יחד על גבולות ששניכם מסכימים עליהם.

להחליט יחד שאין משפטים כמו "אמא אומרת ככה ואני הפוך" או "כשתגדלי תוכלי להשתחרר מאמא"

אלא הכל מוצג לה כחזית אחת *מגובשת*!

 

אבל בעלך בעיקר יצטרך להתגבר על הנטייה להיות הדוד הטוב עם הסוכריות בכיסים בכל הזדמנות.

כי יש בזה משהו מפתה, להיות ההורה המועדף.

אבל לטובת הילדה ולטובת שאר הילדים- הוא יצטרך ללמוד לשים גבול ולעמוד בבכי שלה.

זה לא בכי רע, זה בכי טוב! זה בכי של למידה. אתם חלילה לא מתעללים בה או משהו. אתם מרגילים אותה למשהו שונה, וברור שיהיה בכי בהתחלה.

 

לא להתרגש מבכי, הכל בסדר. כל עוד אתם שלמים בבפנוכו עם ההחלטה שלכם, ואתם יודעים שזה לטובת הילדה בלבד- לקבל את הבכי כחלק מהחיים.

בהצלחה רבה יקירה!

חבל יקרתיאחת פשוטה

זה לגמרי התנהגות של ילדה שמצאה את הנק' חולשה שלך והתיישבה שם, זה לא באמת מה שהיא חושבת שאבא שלה הכי טוב מאמא וכו'.. ובטח ובטח שלא חושבת על אבא שלה בקטע רומנטי (כמה שטויות פרויד הכניס לנו למח)

את יכולה לחשוב על זה כסוג של הצגה שלה, אם שחקנים עולים לבמה ויש מלא קהל שמוחא כפיים הם ימשיכו, כשהקהל ילך או לא ימחא כפיים, השחקנים ילכו.

כשאת לא תיהי זאת שנותנת לה במה, ז"א לא תקחי את ההתנהגות הזו שלה ללב, ותמשיכי להתייחס אליה בדיוק כמו לשאר הילדים (אם יש)

היא פשוט לאט לאט תפסיק.

התחברתיקצרה בזמן

התחברתי למה שאמרת,

אני באמת מרגישה שהבעיה בי שאני מתעסקת בזה מוטרדת ומייחסת לזה חשיבות ככ גדולה,

ואולי באמת שאני זו שגורמת לה באופן לא מודע לקרקר רק סביבו.

אני מרגישה שאם זו היתה הבת השנייה שלי לא היה מפריע לי או מטריד אותי בכלל כי אני ככ מחוברת אלייה בנפש..

ובגלל שזו הבת שיש לי איתה קצת רכבת הרים רגשית(מאז ומתמיד) אז קשה לי לקבל את זה..

זה לא נראה משהו מבהילEliana a

היא גם בודקת אותך

תתנהלי באדישות מולה לגבי כל זה

זה יחלוף ..ץ

לדעתי יש כאן שתי נקודותלידה והריון

שכמובן גם משפיעות אחת על השנייה:

1. ההתנהגות הספציפית של בת ה-3, עכשיו

2. היחסים בינך לבין בעלך בהקשר של חינוך הילדים

 

לגב הנקודה הראשונה- כמו שכתבו לך כמובן שילדים בכל הגילאים מפעילים עלינו מניפולציות שונות ומשונות,

הם מאוד מתוחכמים בהקשר הרגשי חברתי, יש כאן גם לימוד של העולם וגבולות היכולת שלהם - 

הילדה בעצם בודקת- איך אני משפיעה על ההורים שלי?

מה "מקפיץ" את אמא?

מה "ממיס" את אבא?

איפה אני עוברת את הגבול?

איפה אומרים ש"ככה לא מתנהגים", אבל בעצם אפשר למתוח קצת את החבל?

כמובן, היא ילדה קטנה ותמימה, לא הכל מודע.

תנסי טיפה להכנס לראש שלה, לדעתי תביני יותר.

בהקשר הזה צריך להחליט מה האסטרטגיה שלכם, איך אתם מגיבים להתנהגות הזו,

(לצורך העניין אפשר להתעלם, להסיח את דעתה, להסביר למה זה לא מתאים, הכל תלוי סיטואציה ואופי הילדה ואופי המשפחה. לחשוב ולהחליט)

ולפעול ממקום של ביטחון , כמה שאפשר לא להיבהל.

 

הנקודה השנייה- 

את בין השורות כותבת כאן על היחס הכללי של בעלך, איך הוא מאפשר לה, איך הוא לא שומר על כללים שאת הצבת

ועל החששות שלך לגבי העתיד.

אני חושבת שיש הרבה משפחות בהם הורה אחד קשוח יותר והורה אחד רך ומאפשר, זורם עם הכללים

זה בריא, הילדים יכולים להבין את זה (וללמוד על הדרך שיש כל מיני אנשים וסגנונות בעולם- לימוד חשוב)

אבל צריכה להיות הסכמה בין ההורים.

בעיני, צריך לדבר על זה בצורה ברורה ביניכם.

עכשיו יש כאילו מתח, או זרמים תת קרקעיים

כמעט מאבק של "מי יחליט על החינוך של הילדה הזו"

וברור לי שזה מזין את החששות שלך,

לגבי עכשיו ולגבי כל מערכת היחסים עם הילדה!

הבת המתוקה שלך היא בת שלוש.

היא עושה המון דברים שמתאימים לגילה, לחלקם לא מודעת.

אבל בעלך הוא אדם מבוגר *שבחרת* להקים איתו בית

*בחרתם במודע* לגדל ילדים יחד 

ואת צריכה להרגיש מולו בנוח.

רגועה.

שלכל אח מכם המקום שלו

והכבוד מבן הזוג

והגיבוי.

לדעתי המתח שלך הוא לא מהמקום הרומנטי כביכול שהילדה מנסה לקחת

אלא מהסמכות שלך ושלו

האיזון ביניכם.

 

אני אתן דוגמא: בעלי מסתדר עם כל הילדים יחד הרבה יותר טוב ממני

הוא נשאר קר רוח, לא בקלות מאבד את זה

אני לעומת זאת הרבה פעמים מרימה את הקול כשכולם צוערים אחד על השני, מרביצים וכו'

ולפעמים הגדול מתקשר אליו "להתלונן".

ברור לי (וכנראה גם לילד...) שבעלי לא היה נוהג כמוני בסיטואציה

אבל הוא *תמיד* יגבה אותי בטלפון

תמיד יגיד לילד שהוא צריך להתנהג יפה ולהקשיב לאמא.

וזה מרגיע את כל המערכת, הגיבוי הזה.

 

אי מתחברת מאוד לתחושות הלא נעימות שאת חווה מול הבת וההתנהגות ודווקא בגלל זה

כדאי לדבר עם בעלך בזמן רגוע, להבין איך אתם מתנהלים כיחידה אחת מול כל הכללים וחינוך הילדים

כי היום זו הבת הזו, מחר המתח הזה יגיע מכיוון אחר...

בהצלחה רבה!

 

הערה קטנה נוספת:

רק בקשר לנשיקות על השפתיים, שאמרת שהתחיל פתאום

שווה לברר מה קורה בגן ובסביבה של הילדה.

לפעמים הם מציפים דברים שהם חווים או רואים

במקום לדבר עליהם.

אצלנו היה מקרה שילד גדול היה מגיע סמוך לגדר הגן ומתפשט לעיני הילדים הקטנים...

לא תמיד הם מספרים על זה בצורה ישירה וחשוב לברר.

 

 

קראתי את התשובות שלכןקצרה בזמן

וממש עזר לי כל תשובה שרשמתן

ממש תודה

בערב כשאתפנה אשב ואקח לי נקודות שרשמתן באמת באופן מעשי.

אתן מדהימות

זאת תקופה והיא תעבור....אמאחת

לכל הילדים שלי היו תקופות של רק אבא ותקופות של רק אמא (בנים ובנות, בלי קשר למגדר...) זה טבעי, זה קורה ואם לא מתרגשים זה חולף ונשכח.

הדבר היחיד הכן מטריד שכתבת בעיני הוא על הקושי שלך להתחבר אליה. שם הייתי משקיעה מאד מאד כדי שכן יהיה חיבור שחיוני להתפתחות הרגשית שלה. 

חיבוק על התחושות שלךאנונימית בהו"ל

זה קשה ומעיק. יכולה להגיד לך שגם אני חוויתי משו דומה 

והתיאוריה הזו של פרויד הסתדרה לי, למרות שהיא לא מקובלת בכלל מדעית.

אצלי זה ישב על חוסר בטחון בזוגיות ובאהבה שלו אליי והרגשתי שנוח לו להיות המועדף ודרך זה הוא מפצה על חסכים שלו. 

לא נשמע שזה המצב שלכם, ובכל מקרה, זה פחות עניין חריג בהתנהגות של הילדה כמו שכבר כתבו לך. 

היא ילדה ויש לה זכות להרגיש אהובה ולהיות קרובה לאבא שלה. זה מה שהזכרתי לעצמי בכל פעם. 

אני לגמרי מבינה את הכאב והפגיעה שאת מרגישה, מול הילדים הרבה פצעים שלנו נפתחים.

העבודה היא מול עצמך ומול בעלך. להבין מה חסר לך ושם להציב גבולות. האמירות שלו באמת לא חינוכיות ויכולות לפגוע בסמכות שלך. תדברו על זה ותשתפי בתחושה שלך.

וגם לה, את יכולה להציב גבול ממקום חינוכי ולא מתוך עלבון. אם היא מקימה אותך מהספה למשל, אז להגיד ברור- אמא עכשיו יושבת ליד אבא ואת כאן לידנו, 

או עכשיו אני מדברת עם אבא ואת מחכה בסבלנות. 

ברור לי שאם את חושבת בהגיון, את יודעת שהיא לא יכולה לתפוס את המקום שלך משום בחינה. יכול להיות שזה איזשהו חסר שקיים אצלך/ ביניכם והסיטואציה הזו מתלבשת עליו?

לגבי ההמשך והעתיד, אצלי לפחות זה לא השתנה במובן של ההעדפה שלה . היא גדלה ועדיין אוהבת אותו כנראה יותר ממני. היא הרבה יותר רוצה את המגע, חיבוקים ונשיקות ממנו, קוראת לו בכינויי חיבה ודואגת להגיד לו כמה הוא אבא הכי מושלם בעולם. לי היא אומרת הרבה פחות. אבל אני לא בתחרות. כן, זו עבודה לחזק את עצמי שאני אמא טובה עם כל היתרונות והמגרעות שלי, ויש נפילות. אני משתדלת מאד לפתח איתה את הקשר הרגשי ולתת לה את מה שלי יש לתת. היום אני יודעת ומרגישה יותר שהיא צריכה אותי, ויש לפעמים שאלות או נושאים שהיא משתפת אותי ואיתו היא לא מעיזה לדבר עליהם, כי היא מעדיפה לשמור על הקשר שלהם סטרילי וכיפי ואצלי היא מרגישה בנוח להביא את ה"לכלוך". מצד אחד זה יכול להיות פוגע ולהתפרש כאילו לא אכפת לה שאני אספוג ושנוח לה לזרוק עליי את התסכולים, התלונות והקושי שלה, מצד שני, אני רואה בזה מעלה גדולה ושמחה שהיא מרגישה שאני מכילה ואוהבת אותה בכל מצב.

את אמא שלה והמודל הנשי שלה ויש בזה הרבה עוצמה שבעלך לא יכול לתת לה.

יצא קצת שיתוף.. מקווה שזה יהיה לתועלת.

אני מאמינה שאם תדברו על זה ותבנו את הגבולות מולה, תחזקי את עצמך שאת אמא נהדרת ותפתחי את הערוץ שלך איתה, תוכלי לראות את הדברים מזווית אחרת

וזה לא יפעיל אותך.  בהצלחה!

תגובה נהדרת!דור רביעי
גם אני חושבת שמשהו בקשר האינטימי של הפותחת ובן הזוג צף מול ההתנהגות של הילדה, וכדאי לפתור את חוסר הביטחון הזה בתוך הקשר האינטימי. לחזק את הקשר
כמה דברים:נגמרו לי השמותאחרונה

מנסה לכתוב בנקודות כמה דברים שעלו לי, (כמובן שצריך להרחיב עוד בהן )

 

א. לגבי ההתנהגות עצמה של בתכם שלא מקובלת עלייך/עליכם - להציב גבולות ברורים.

בהתמדה,

באסרטיביות

ובצורה ברורה וחד משמעית.

 

למשל: "לא מרביצים לאמא".

ושוב

ושוב

ואם זה קורה - להביט בעיניים ולומר חד משמעית: לא מרביצים לאמא.

 

ולא לתת לה לעשות זאת.

בין אם זה אומר להתרחק בעצמך כאשר היא רק מתחילה לשלוח, בין אם זה אומר להביט בעיניים ולומר לה כנ"ל, או כל דבר אחר שגם לא יאפשר את הפעולה שלא מקובלת עליכם וגם יתווך לה את הגבול הברור.

גבול הוא חשוב והרבה פעמים גבול הוא אהבה.

ואם שמים אותו בצורה אסרטיבית (לא אגרסיבית, שזה שונה לגמרי, אלא אסרטיבית) וברורה הוא יכול להיטיב מאוד עם כל הצדדים.

 

כנ"ל לגבי הנשיקות בשפתיים או כל דבר אחר שעבורכם זהו גבול.

נסו למפות את הקווים האדומים שלכם ולתווך לה אותם. זה בדיוק הזמן של הילדים ללמוד מה הגבולות שלנו ההורים ולגדול לתוכם.

 

ב. לגבי השוני בין הגישה שלך ושל בעלך - חשוב לעבוד על החזית האחידה ביניכם קודם כל.

ואחרי שזה מסודר ומגובש ביניכם - לתווך זאת גם לילדים. כולם. את אותה חזית אחידה. את אותו הגיבוי של אמא לאבא ושל אבא לאמא.

ולעבוד כאן גם בבחינת "סור מרע ועשה טוב"

סור מרע - לא לומר לילדים דברים שיכולים להוציא את בן/בת הזוג השני לא טוב או בצורה שאנו עצמינו חולקים עליהם או מזלזלים בהם חלילה וכן הלאה

ועשה טוב - להראות ולשדר שאנחנו ביחד. כאחד. שאנחנו מעריכים, נותנים גיבוי, ושנינו כאן בחינוך ובגידול שלכם מאכפתיות ואהבה אליכם.

 

ג. לגבי הקושי שתיארת שיש לך מול בתך - כדאי לעבוד על הנקודה הזו בפני עצמה בצורה עמוקה וטובה, למען יטב גם לך וגם לה ❤

כתבתי בעבר הודעה מאוד ארוכה על התמודדות שלנו אל מול קושי עם אחד מהילדים, מצרפת לך את הדברים כאן בתקווה שיוכל אולי קצת לעזור 🙏❤

כאן:

וואו יקרה - הריון ולידה

 

ב"הצלחה רבה יקרה עם הכל

שהקב"ה יאר פניו אלייך בכל תחום ותחום ותראו רק אור וטוב בכל החזיתות ❤

אפשר לפרוק? בתקווה שלא יהיה אווטינגאנונימית בהו"ל

יש לי גיס דתל"ש, בזוגיות עם קונסרבטיבית.

אנחנו דוסים מתנחלים.

היא טבעונית.

הם פציפסטים.


עד כאן רקע.

הם עשו חנוכת בית אצלם, כיבדנו

מפה לשם בעלי התבקש להגיע בלי האקדח. כיבדנו


אני אחרי שיחה קשוחה עם בעלי על מצבנו, אחרי התברברות בדרך כי שלחו לנו כתובת לא ברורה+ פקקים של המרכז

אני כבר עייפה, רעבה ועצבנית, אבל בשעה טובה הגענו.


נכנסים לריח של מרק טוב, שבושל בבית. אני נזכרת שהוא אמר שהוא אוכל גם טרפות. מבינה שאני צריכה לוותר על המרק.

רואה פיצה קנויה, נרגעת, מגלה שהוא מחמם אותה בתנור.

מישהי דתייה מהמשפחה מביאה לביבות, אני בונה על זה, מגלה שגם אותם הוא מחמם.

מסתכלת מאיזו פיצרייה הפיצה, בודקת עליה בגוגל, כתוב שהיא כשרה ללא תעודה. מבינה שגם עליה אני נאלצת לוותר.


נזכרת באירוע חלבי שעשינו לא מזמן, כמה השקעתי שיהיה מכל סוג גם משהו טבעוני...


בעלי מרים טלפון לפיצריה ומבין שיש תעודה, עוצר את גיסי מלחמם את שאירות המגש של חומם. אוכלת משולש פיצה קרה, עם תוספות שאני ממש לא אוהבת. וזהו, כי אכלו מהמגש הזה גם כאלה שלא אכפת להם מכשרות...


וככה אני מסיימת את הערב עם אכזבה גדולה, עייפות, רעב, עצבים

אהה ושיעמום מנושאי שיחה לא מעניינים.

אני לא חושבת שזה קשור לשיכחהזברה ירוקה

כל אדם שמארח אצלו, שואל את עצמו- מה יתאים לאורחים שלי לאכול. מה מתאים

לא רק מצד כשרות. מצד הכל

גם לנו במשפחה דתלשים ואנינאוהבת שזה מדובר, שברור להם שלא נאכל אוכל שהכינו בבית, הם תמיד קונים משהו

תוך כמה זמן ורמוקס אמור להשפיע?שמש בשמיים

הגיוני שהילד קיבל ורמוקס ביום שישי ועדיין מתעורר מסכן בלילות?

היו לו תולעים, ראיתי אותם. שמנו לו וזלין בפי הטבעת וזה עזר. ביום שישי נתנו לו ורמוקס ולא ראיתי שיפור משמעותי, עכשיו הוא התעורר בוכה ומסכן ולא ידע מה הוא רוצה והיה נראה בבירור שמשהו מציק לו, לא הסכים לי למרוח לו וזלין וחזר לישון ככה.

 

יש פעמיםתקומה

שמנה אחת לא מספיקה, ואז ממליצים לתת שני לילות ברצף.

כמובן אני לא גורם רפואי

אבל זה מה שנאמר לנו

תודה! אז לשאול את הרופא ילדים?שמש בשמיים

או שאפשר לתת על דעת עצמי עוד מנה?

זה שלךתקומה

אני נותנת חופשי עוד מנה

אבל לא לוקחת כאן אחריות

תודה על התגובה!שמש בשמיים
הרופאה שלנו אומרת לתת 3 ימים ברצף ואז שוב ביום ה10תודה לה''

הרופאה השנייה שלנו אומרת מנהגים אחת ואז אחרי שבועיים עוד מנה


זה פשוט הבדלים בין רופאים


יש כאלה שנותנים טיפול משפחתי ויש כאלה שרק למי שסובל...

ואיך אני יכולה לדעת אם נדבקתי ממנו?שמש בשמיים

אתמול בלילה הייתה לי תחושה ממש מציקה בפי הטבעת, אז הרהרתי שאולי נדבקתי, אבל איך אפשר לדעת על עצמי?

בדרך כללתקומה

אם ממש רואים את התולעים, ההמלצה היא לתת טיפול לכל המשפחה, בגלל שזה באמת מאוד מדבק. אבל בשביל זה באמת תצטרכי לבקש מהרופא

ולהחליף מצעים ומגבות, לכבס הכל ב60 מעלות.

שאלתי את הרופא והוא אמר לתת רק לושמש בשמיים

הוא לא בגישה של לתת לכולם כי לאחד יש (סה"כ הגיוני, השני עדיין עם טיטול אז נראה לי פחות מדבק ככה ואנחנו מבוגרים אז גם פחות יש לנו ממי להידבק והילד בטח נדבק בגן)

אולי לאור העובדה שמציק לי אז כן כדאי שגם אני אקח, צריכה לבדוק אם מותר בהריון והנקה...

אסור בהריון לפי מה שאני זוכרתתודה לה''
זה לא לגמריתקומה

נכון

נגיד באתר של כללית, כתוב שמחודש רביעי היא נחשבת בטוחה לשימוש

בחודשים לפני כן, פשוט אין מספיק מחקרים אז צריך להתייעץ עם רופא לפני שימוש.


זו תרופה שיש לה שם רע משום מה, אבל מכמה רופאים ששאלתי, היא דווקא נחשבת בטוחה לשימוש. (ושוב, לא לוקחת אחריות על התשובות שלי בפורום, רק משתפת מידע)

אם את מחליטה לקחתטארקו

תבקשי מרשם לכדורים!

שלא תצטרכי לקחת את הסירופ המגעיל🤢


ורק אומרת שלפעמים לטחורים יש תחושה שמזכירה תולעים.


וגם אצלנו הרופא לא ממליץ על טיפול משפחתי.

כןתקומהאחרונה

אני באמת יודעת שזה גישות שונות, צודקת

אבל אם מציק אולי כן כדאי לברר

משאפים לאסטמה ועצבנות ועייפות - קשור?אמא טובה---דיה!

הרופא אמר שלילד (בן 4) יש כנראה אסטמה, ונתן טיפול במשאפים לחודשיים - 

כל יום פעמיים, ובכל פעם 2 לחיצות מהכחול ו-2 מהכתום.

 

התחלנו לפני כמה ימים, והילד התחרפן. הוא עצבני בטירוף וישן המון המון.

 

יכול להיות שזה קשור למשאפים?

 

ובכלל קראתי את תופעות הלוואי בעלון ונלחצתי.

המינון שהוא לוקח נחשב גבוה?

יכול להיות שזה מהמשאפיםshiran30005

בהמשך שהגוף יתרגל כבר לא יהיה ככה אל תדאגי.

זה לא נחשב מינון גבוה הוא כבר גדול

אבל איך גיליתם רק עכשיו? מה היה בשנים קודמות?

הוא רגיל למשאפים בכללי?

הבן שלי מקבל מינון הרבה יותר גבוה (בן 3 עוד מעט) ואין לו תופעות כי הוא כל הזמן על זה 

העצבנות קשורה בהחלטגלסגולכהה

לגבי השינה אני לא מכירה תופעת לוואי כזאת.

תודה לכן על התגובות. מבאס. הוא ממש מסכן מזה.אמא טובה---דיה!

יודעות בערך תוך כמה זמן עוברות תופעות הלוואי?

וזה נכון שזה ממכר ושאחר כך אי אפשר להפסיק?

זה ממש תלוי בילד עצמו ובמצב.גלסגולכהה

סטרואידים זה לא ממכר, אבל יש תופעות לוואי ידועות. לצערנו אם יש מחלה שדורשת טיפול לפעמים זה הטיפול היחיד המתאים והוא מציל חיים.

אם את חוששת אפשר לקבוע תור לרופא ריאות לילדים

תודה רבה. היינו אצל מומחה ריאות, זה מה שהוא אמר.אמא טובה---דיה!

איזה תופעות לוואי?

הבת שלי מטופלת במשאפים לפי תקופות^כיסופים^

לא ראינו אצלה עצבנות במהלך השימוש במשאפים


ובטוחה שהרופא אמר לקח 2 לחיצות המכחול פעמיים ביום?

בעיקרון הכחול עד כמה שידוע לי הוא רק לזמן התקף..

לבת שלי היו התקפים חמורים שהיא הכחילה ונסענו איתה כמה פעמים למיון והכי הרבה אמרו לנו פעמיים לחיצה אחת מהכתום, ובזמן התקף פעם או פעמיים מהכחול

עכשיו נזכרת שלפעמים גם סטרואידים^כיסופים^
המינון יכול להתאים, זה לא חריגshiran30005

אולי זה מינון גבוה אם רק עכשיו התחילו לתת משאפים כי בדכ מתחילים עם 2 ליחצות מהכתום בלי הכחול/אפור.

אנחנו לקחנו תקופה ארוכה 4 לחיצות מהכתום ומהכחול יותר -בילד קטן יותר אז המינון לא חריג.

אבל- כן כדאי להתייעץ עם רופא ריאות טוב!! לא סתם רופא ריאות , לצערי יש לי ניסון מר עם רופאים סנדלרים...

זה לא נשמע לי מינון חריגטארקו

גם אצלנו זה המינון שניתן כבר פעמיים

ובזמן התקף אפשר משאף כחול בלי הגבלה.


פעם אחת קיבלנו גם 3 פעמים ביום מינון כזה.


עונה לכולן. אין לו בכלל התקפים.אמא טובה---דיה!

פשוט יש לו כל הזמן צפצופים מהריאות (בסטטוסקופ, לא בנשימה),

והמון דלקות ריאות חוזרות.

ברור, זה סטרואידים.. ממש משפיעאמא לאוצר❤

לגבי העצבנות בוודאי

לגבי השינה דווקא הרבה פעמים זה עושה הפרעות בשינה אבל בטח גם קשור לפחות בעקיפין

זה לא מהמשאףחנוקה

אבל אם הוא מקבל סטרואידים אז חד משמעית

זה משפיע מאד.

לא מכירה בשביל להציע תחליף, אבל זה תרופה חזקה ביותר

למה, משאף כתום נחשב חזק מאוד?shiran30005

אם כן איך נותנים אותו בחופשיות ככה?

לנו נתנו הנחיה לתת חודשיים 4 לחיצות ערב , 4 בוקר למנוע התקפים וזה לא עזר

אם זה כזה חזק איך נותנים ככ הרבה והיד קלה על ההדק? 

המשאף הכתום הוא סטרואידיםקטנה67אחרונה
סטרואידים בשאיפה משפיעים הרבה פחות מסטרואידים שניתנים בצורה סיסטמית (כלומר בכדור), זאת תרופה יעילה מאוד ויש לה את ההשפעות שלה אבל הן הרבה יותר מאוזנות והגיוניות מאשר טיפול פומי בסטרואידים ולכן גם נותנים אותה הרבה יותר בקלות. חשוב להבין שלקוצר נשימה יש השפעות מאוד משמעותיות בפני עצמו ולכן בחישוב של סיכון מול תועלת, מומלץ לקחת טיפול מניעתי עם התופעות שלו ולהימנע מהסיכונים של קוצר נשימה
עקירת שן בינה - איך מרגישים אחרי?מחי
קבעתי מזמן לעקור שן בינה ביום חמישי, וגם קבעתי יום הולדת לבן שלי עם כמה חברים ביום ראשון, ולא שמתי לב שזה יוצא 3 ימים אחרי העקירה. אני לא רוצה לבטל, אבל חוששת מאוד... מישהי יכולה לשתף מניסיונה אם אחרי 3 ימים כבר אמורים לחזור לתפקוד? יש כאבים עדיין?
אחרי שלשה ימים זה עדיין לא קלEliana a

לוקח זמן להתאושש

תלוי אם שן היה תחתונה או עליונה

תחתונה זה יותר זמן להתאושש

אם זו עקירה רגילה ולא כירורגיתנשימה עמוקה
יום יומיים גג להתאושש.. לפחות כך היה אצלי ועקרתי את כולן. חלק היה יותר קשה והייתי צריכה משככי כאבים יום יומיים חלק היה קליל וכבר באותו יום הרגשתי יותר טוב.
מאד אינדיבידואלי.. איך את בדכ כשכואב לך?כורסא ירוקה

אני לרוב סבבה במחלות/כאבים, וגם אחרי העקירות (כירורגיות) תוך יום יומיים הייתי בסדר.

בעלי חולה הרבה יותר בקלות וכל כאב חמור יותר אצלו ולדעתי לקח לו שבוע פלוס אחרי עקירה כזאת.

אני עקרתי לא מזמןחנוקה

מאד הזהירו אותי אבל תכלס עבר בשלום.

עם משככי כאבים לא הרגשתי כלום.


הרופא אמר לי שזה נורא משתנה משן אחת לשניה, תלוי מה י ש מתחת לשורש. לפעמים עובר שם משהו חשוב.

בנוסף מה זכן משמעותי אולי זה שי שהרבה הגבלה באכילה, ולפעמים נוטלים אנטיביוטיקה שזה בעצמו מחליש.

זה ממש תלוי מיקום ומיומנות של רופא וכו'אמהלה

בעקירה אחת לקחתי משכך כאבים שחזרתי הביתה וממחרת לא הרגשתי כלום

בעיקרה אחרת, אצל אותו רופא, היו ביומיים הראשונים כאבים חזקים שהצריכו משככי כאבים ועוד כשבוע+ כאבים שהסתדרתי בלי משכך.

 

מאוד משתנה. תלוי איך השן יושבת בתוך הפהואילו פינו

תלוי איפה השן..

ממליצה להיערך עם מלא משככי כאבים, אוכל קר ורך..

אחרי 3 ימים בדרכ הרגשתי יותר טוב.. לבעלי השן הייתה באלכסון ולקח המון זמן לעקור אותה וההתאוששות הייתה ממש קשה.. 

תלוי מאוד באופי העקירהכבת שבעים

לי היתה עקירה ממש פשוטה, יצאתי מהעבודה, הלכתי לעקירה וחזרתי מיד לעבוד... לדעתי אפילו לא לקחתי שום משכך כאבים

וואי שרשור בול בשבילימאמינה-בטוב
תכף יש לי תור לעקירה שן תחתונה כירורגית, מקווה ממש שיהיה סביל
מנצלשתשמעונה
אשמח להמלצה על רופא מומחה או פרטי לעקירת שיני בינה (שגדלה לרוחב)
פרופסור שלמה קלדרון. מצויןאנונימית בהו"ל
איזה אזור?מאמינה-בטוב
אני עקרתי במרפאה בירושלים (בבעלז)בארץ אהבתי

על פי המלצה של רופא שיניים מצוין שאני סומכת עליו.

הלכתי לשם פרטי, עלה לא מעט, אבל הרופא שיניים ששלח אותי לשם אמר שהמחירים שם יחסית זולים ביחס לפרטי.

יכולה לתת מספר בפרטי.

אני עקרתי אצל ד"ר אגטשטייןסטודנטית אלופה

גם שן שגדלה לרוחב והייתה קרובה מאוד לעצב והייתי סופר מרוצה.

מה שכן המחיר…

https://www.google.com/search?q=jerusalem+oral+surgery&rlz=1C9BKJA_enIL1144IL1144&oq=jerusalem+oral+&hl=he&sourceid=chrome-mobile&ie=UTF-8#ebo=0

תודה בנותמחי

זו שן עליונה, והיא לגמרי בחוץ אז מקווה שזה יעבור בטוב 🙏

לא אכפת לי לקחת משככי כאבים, אני פשוט זוכרת את עצמי אחרי פעם אחרת שעקרתי שהגעתי הביתה וישנתי שעות. אבל אני לא זוכרת איך הרגשתי בימים שאחרי 🙃

מתארגנת על אוכל רך וקר בעזרת ה'.

חוששת איך אסתדר עם הילדים... לא להרים בן שנתיים וחצי זה קצת קשוח 

לא לדבר ולא לצעוק עוד יותר קשוח עם ילדים בחופש 😆

קחי בחשבון שיכול להיות שעדיין לא תוכלי לאכול נורמלמרגול

וואי וואי חייתי שבוע על אוכל של תינוקות בגדול חחח

אבל זאת היתה עקירה כירורגית של 2 שיניים כלואות… גם בשני צדדים


מבחינת הכאב, אחרי 3 ימים אם שמרת שלא יזדהם, אמור להיות בסדר, בטח אם את עם משככי כאבים. 

אוי זה נשמע נוראמחי

ממה שהבנתי עקירה של שן כלואה זו החלמה קשה יותר.

ובשני צדדים, זה באמת חוסר יכולת לאכול...

הרופא רצה להוציא לי 2, אבל כרגע רק אחת מציקה אז העדפתי לעשות צד אחד כדי שתהיה לי אפשרות לאכול בצד השני

האמת טוב שעקרתי את שתיהן יחדמרגול

אין סיכוי שהייתי חוזרת לשם חחחחחח

אז כבר עשיתי כל מה שצריך

אותה שאלה-על טיפול שורש? איך ההתאוששות אחרי?בורות המים

כמה אפשרי לקחת אקמול ולהסתדר ?

בעל במילואים וכו..

לי כאב מאוד ביום הראשוןמחי
בימים הבאים תפקדתי כרגיל, עם משכך כאבים 
אני עקרתי שן בינה מורכבת מאודסטודנטית אלופה
תחתונה, ששכבה לרוחב וב"ה אחרי יומיים כבר הרגשתי הרבה יותר טוב.
ב"ה! מעודד!!מחי
מאד תלוי בשןזברה ירוקהאחרונה

יש שיניים מורכבות ושיניים קלות.

בכל אופן, לי עקרו שן מורכבת מאד  

באותו יום הרגשתי זוועה

למחרת הרבה הרבה יותר טוב, 

 

ופעם אחרת עקרו לי שן בינה בקלות, והרגשתי מעולה, אפילן בלי משככחים, חזרתי לעבודה באותן בוקר

תחושה של לא רצויים....ללכת?מולהבולה

חמי וחמותי עושים מחר מסיבת חנוכה בבית והם גרים מאוד רחוק

אנחנו בכללי לא נוסעים לשם הרבה כי קשוח לנסוע עם כל הילדים

ממש רציתי שיסייעו לשבת כי זה הכי נוח אבל לא הסתדר כי אח אחד לא יכול להגיע וחשוב להם

שיבוא

הקטע הוא שעלינו מקשים

אם אנחנו מגיעים למסיבה זה אחרי הדלקת נרות ונגיע רק באזור 8 וחצי בערב.כלמשנה אנחנו מגיעים שכולם בקינוח!!!

אז אמרתי לחמותי שבוע שעבר שממש קשה לנו להגיע אז היא הציעה שנישאר לישון

בעלי כל חייו בתפקיד הילד המרצה של הבית. והם מנצלים את זה!!!! לו היא אמרה שקשה לה שנישן אצלה כי גם האח השני נישאר לישון..

אני תוהה לעצמי למה אנחנו אף פעם לא בעדיפות אצלה? לא מעניין אותה שאולי פשוט נחליט לא לבוא?

זה כך גם בפורים תמיד כי לא רוצה שנישאר לישון והפסקנו ללכת והיא די מרוצה , לא מתלוננת על כך.

אגב גם בשבת שבע ברכות של גיסי היא אמרה לי שובל שלא אמרה לבת שלה להישאר לישון על. (הבת גרה רבע שעה מהאולם שאכלנו בו)

מי שזוכרת היא לא הסכימה שנישן כולנו אצלה עם הילדים וגם לבת שלה יש ילדים!!! אז למה דוקא אנחנו לא????

אני כרגע תוהה האם ללכת בכללי קשוח לי ממש הנסיעה ועוד בפקקים של חנוכה עם תינוק וילדים קטנים

ועוד ביקשו שלא נבוא בידיים ריקות, זה מצחיק אותי להביא אוכל לסוף האוכל.... העיקר לומר שהבאנו

לי באופן אישי בא לא להגיע ולא לענות אם יתקשרו...למה אנחנו צריכים תמיד להגיע במסירות ייראה שלא אכפת להם בכלל

הכל זו תחושה שלי.... בעלי כמובן חושב אחרת כי הוא אוהב לרצות אתם

אני לא כתבתי על אנשים.כתבתי עלינובורות המים

וכבר התנצלתי אם זה פגע או נשמעמתנשא

לא לזה התכוונתי


אז אפשר לעצור את הדיון...

רעיון מה אפשר לקנות לבחור ישיבה חרדי?ואז את תראי

בן 26

רווק

בגדול הכי נשמע לי זה ספר אבל לא יודעת איזה ולא ממש רוצה לשאול אותו...


יש לכן רעיון?

נגן מוזיקהכורסא ירוקה

שובר לגלידה שיכול לצאת עם חבר

אם הוא בקטע אז אולר

אם יש לו תחביבים אז משהו שקשור אליהם

יש סט ספרים בשם 'המשודך המתוסבך'התברזל!
סדרה קומית, דתית-חרדית, הרבה ממליצים - אני לא קראתי אבל מכירה חומרים אחרים של המחבר.
אפשר שובר לחנות ספריםמתואמת
אלא אם כן חשוב לך להביא משהו פיזי, ואז אפשר לבחור ספר גנרי כלשהו בחנות ספרים ששייכת לרשת ולצרף פתק החלפה.
אהממ פחות מהיכרותי ספר..חנוקה

אחים שלי עונים להגדרה הזו

מה ישמחו לקבל- וואו מלא.

משקפי שמש

ארנק

שובר ליציאה לאוכל (רק לשים לב שזה בכשרות המקובלת אבל בירושלים נניח יש המון מבחר)

פעם קנינו לאחים שלי מתנה כניסה לחדר בריחה הם נהנו ברמות! זה קצת יקר, לא כתבת תקציב..

אפשר שובר לאטרקציות שונות ומגוונות

אגב סוודר יפה גם יתקבל בברכה (אבל צריך להכיר גם את הטעם וגם את המקובלות)

בקבוק טרמוס איכותי (ששומר על חום באמת יותר משעה-שעתיים)

מקציף חלב לקפה.

חפתים (בחורים שאוהבים אלגנט מחזיקים קולקציה יורת גדולה מאוצר העגילים שלי)

עניבה

צעיף/כפפות

נעלי בית חמות

פיז'מה חמה

גאדג'טים לפי תחומי ענין, צריך להכיר את הבחור המדובר.

 

לידיעה- חרדים לא כל כך קונים ספרים.

ספרי לימוד- בחור ישיבה אז יש לו בישיבה

ספרי קריאה- לוקחים מספריה

ספרי עיון- זה יכול להיות שכן, אבל מאד אינדיווינדואלי כל אחד לפי טעמו מה יקנה.

מעניין מה שכתבת בסוף...מתואמת

אנחנו לא חרדים, אבל אפשר לומר שקרובים לשם (חרד"ל/דת"ל תורני), ואין דבר שישמח יותר את הבנים שלי מאשר ספרים חדשים (ספרי קודש, הכוונה, אבל גם ספרי קריאה) וגם את בעלי, בעיקרון, אבל הוא כבר למד למנן את עצמו, כי הספריות אצלנו מתפוצצות...

מה שכן, צריך לדעת מה בדיוק הם רוצים וצריכים. בעבר הייתי קונה לבעלי ספרים ולא קולעת לטעם שלו🙈 אז למדתי לתת לו לקנות לעצמו...

אבל אצל הבנים שלי - המתנות הכי שוות שקיבלו לבר מצווה היו שוברים לקנייה בחנות ספרים. הם התלבטו שעות אילו ספרים לבחור, כמו שנשים מתלבטות איזה בגד לקנות...

אצלנוoo

בעלי והילדים (חרדים) לא קונים כמעט ספרי קודש

יש להם מספיק ממה שקבלו/ קנו בעבר

יש לי ילד אחד שקונה ספרי קריאה וילד שני שלא אוהב לקרוא

אז לא יהיה לו מה לעשות עם שוברים לספרים


והמתנה הכי טובה בעיניי לבחור ישיבה חרדי היא כסף מזומן שיקנה מה שהוא רוצה

או שוברים שאפשר לקנות בהם הרבה סוגי דברים

כי זה גיל שהטעם האישי מאד ספציפי וגם אם מכירים אותו

לא בטוח שקולעים לטעם

אז זה באמת שונה מאצלנו...מתואמת

הבנים שלי ממשיכים לקנות אף שהמדפים שלהם מתפוצצים מספרים🤭

בכל אופן, הפתרון שהצעת בסוף הוא טוב לכל מי שלא יודעים מה לקנות לו🙂

הוא לא כזה...ואז את תראי

לא יילך לחדר בריחה או מסעדות

מאוד למדן

לא יסתובב עם משקפי שמש

ארנק, עטשומשומאחרונה

חגורה, סוודר, מחברת, מנורת לילה  

גאדג'טים שקשורים לתחביבים שלי כמו ציור/ נגינה / קריאה 

אני בהלם. לא יודעת איך להגיבמחי

שמעתי את הקטן שלי (בן שנתיים וחצי) בוכה, הלכתי לבדוק מה קורה כי אחד האחים מציק לו הרבה לאחרונה, אני מגלה אותו סגור בחדר והרגליים שלו קשורות. הלם!!

כעסתי מאוד על הילד (בן כמעט 7) ואמרתי לו שזה אסור ורק גויים רשעים עושים ככה, אבל תכלס אין לי מושג מה הייתי אמורה להגיב. רוצה לדבר איתו על זה מאוחר יותר לא מתוך כעס.

מצד אחד אני מבינה שזה מעשה שובבות ילדותי ולא משהו אכזרי כמו שזה נתפס בראש שלי, אבל אני בכל זאת מזועזעת מהרעיון 

אני פחות מופתעתoo

ילד בן 7 הוא עדיין קטן ושיקול הדעת שלו לא רחב במיוחד

הוא כנראה ראה בזה סוג של משחק

אין מה ממש לכעוס


הייתי אומרת בפשטות שאסור לסגור ילד אחר בחדר וכמובן שאסור לקשור אותו וזהו

הבעיה שזה לא עוזר כשרק אומרים לו שאסורמחי
הוא ממשיך לעשות דברים שאמרנו לו מלא פעמים שאסור
צריךoo

להשגיח עליו שלא יעשה

וגם להמשיך לומר מה מותר ומה אסור

בסוף זה אמור לחלחל


ילד בן שנתיים צריך השגחה מפני בן 7

זה הגיוני לגמרי 

כמובןמחי
אבל אפילו אמהות צריכות להתפנות לפעמים
הגיוני 😂oo
אם הוא היה ככה רק קצת זמן זה לא נעים אבל לא נורא
וואו באמת מלחיץכורסא ירוקה

לא יודעת מה הייתי אומרת לו אבל הייתי דואגת שאם שניהם בבית תמיד אחד מהם יהיה בטווח ראיה של מישהו בוגר.

יודעת שזה קשה על גבול הלא ישים, אבל ילד שמסוגל לעשות דבר כזה יכול לעשות גם משהו מסכן חיים שהוא לא מבין שזו המשמעות, ונראה לי שההשגחה פה מהותית.


סליחה אם אני מלחיצה


ואגב לדעתי ההתנהגות הזאת לא הכי תקינה לגיל. חוץ מההצקות לקטן הוא מתנהג בסדר? וההצקות הן ברמה הזאת? 

ההצקות בדרך כלל לא ברמה כזאתמחי

ודווקא עם דברים מסוכנים הוא ממש נזהר

כנראה שכאן הוא לא הבין את המשמעות של מה שהוא עושה 

לא ישיםחנוקה

אני חושבת שצריך להזהר לא להכניס כאלה רעיונות לראש של עצמינו

חברה אמרה לי שהיא לא הולכת לשירותים כשהיא לבד עם הילדים

וואלה לא נשמע לי תקין בעליל.

אמא היא גם בן אדם עם צרכים.

גם לי יש ילד שובב מאד מאד מאד

והוא קטן ולא מבין סכנה

ועדיין יותר הייתי חושבת איך למנוע מצבי סכנה לא עי השגחה מתמדת שלי

(אלא אם כן השגרה אצלכם זה ש2 ההורים בבית, ואפילו אז)

יש לי ילד בן 6. גם בת השלוש וחצי שלי מבינה מה הכוונה מסוכן

אז הייתי מסבירה שלקשור זה מסוכן.

מה שמסוכן הוא רק ברשות ובהשגחה של אמא. כמו לגזור, לחתוך, לקלף..

(אגב אצלינו יש מלא דברים מסוכנים באמת בגלל הקטן. גם מטריה זה מסוכן- כי בקלות משתחרר שם שפיץ דוקר. ועוד שלל דברים בסגנון. וגם גומיות קטנות זה מסוכן. ושקיות מכולת. ועוד ועוד.)

ואגב לשכב ככה 5 דקות ואפילו 10 זה לא כיף אבל לא מסוכן

אבל היא אמרה שהוא עושה גם מה שמסבירים לוכורסא ירוקה

ואני חושבת שיש פער בין לא ללכת חמש דקות לשירותים וכשאת יוצאת לוודא שאף אחד לא עשה משהו קיצוני לבין לתת להם להסתובב בבית חצי שעה-שעה ואז לגלות ילד כפות בחדר סגור.

וגם עם הפער, וואלה יש ילדים שאי אפשר ללכת איתם לשירותים. עם הגדול שלי ממש לא הבנתי למה אי אפשר להגיד לילד "שב פה רגע עם ספר אני תיכף חוזרת" בגיל שנה וחצי. וגם אני בזמנו חשבתי שהוא ילד ממש ממש שובב.

עם השניה שלי גיליתי מה זה שובב בקיצון (ואני אפילו לא יודעת אם באמת גיליתי איתה את הקיצון). בגיל גם יותר קטן וגם יותר גדול באמת פחדתי ללכת לשירותים, ולפעמים הרשיתי לעצמי ומצאתי אותה במצב מלחיץ. אז גם אם משהו נראה לא ישים, האלטרנטיבה היא לפעמים מחיר שאת לא רוצה לשלם  וכן יש מצבים וילדים שדורשים ממך למתוח את הגבול ואם צריך גם להביא בייביסיטר שתהיה איתך בבית.


את מצליחה להביא בייביסיטר שתהיה איתך כל היום בבית?חנוקה

השובב שלי הוא השלישי

וכן הוא מלמד אותי דברים שלא ידעתי..

על סיכונים וסכנות

ואנחנו ממגנים את הבית

אבל המחשבה שלי זה איך הבית יהיה בטיחותי ולא איך יהיה לי כל הזמן זוג עיניים עליו

אני באמת לא מתרחקת ממנו לחצי שעה.

בגדול שהילדים בבית אני איתם כל הזמן

אבל היא מדברת על ילד בן שבע! השובב שלי בן שנה וחצי ואכן אין שכל אין דאגות ויש צרות

(למשל, למדו בגן שאש חם ומסוכן0 אז הוא רוצה להכניס יד לאש לבדוק אם חם..)

בגיל 7 אמור להיות הבנה של סכנה.

ועם בן השש שלי, וגם בת השלוש וחצי- כן אני מצפה שדברים מסוכנים לא ייעשו.

דברים אסורים קורים מעת לעת.. 

 

פעם הם שחקו בשרוכים והכינו שרשראות וקשרו לצוואר

הסברתי שחוטים על גוף זה מסוכן

ואסור לקשור על יד על צוואר או על רגל.

וזה גם גרם לי להעלות את החוטים למקום לא נגיש לפעוט כי הוא לא מבין סכנות...

 

שימי לב שאמרה שעושה מה שאסור (סבבה לצערי גם שלי) אבל מה שמסוכן לא

לכן הדגשתי שאפשר להרחיב את מטריית הסכנות.

 

הזכרת לי שפעם אחים שלי קשרו אותי לכסאפאף

לא נרשמו נזקים לטווח הרחוק 😅

אחים עושים שטויות, לא הייתי הולכת ללא תואם גיל-אלא להבין מה קורה ביניהם, ולהעלים דברים מסוכנים.

(אקדח סיכות למשל, אני מכירה מישהו שהידק את אח שלו הקטן, והוא היה מעל גיל 7)

עשו לי משהו אחר, לא קשירה לכיסאכורסא ירוקה

לא יודעת אם זה גרוע יותר או פחות אבל בעיניי זה מזעזע. וממש יכול להישאר עם ילד לכל החיים.

אני גם חושבת שזה מאד תלוי מה הגיל של הילד שעשו לו את זה, כמה הוא מבין שזה בצחוק (וגם כמה זה באמת בצחוק), ואיך הקשר בין שני הצדדים - אם מדובר באחים שהם חברים ברגיל זה יעבור הרבה יותר בקלות מאשר אם כמו שהפותחת תיארה שהילד הקטן כבר רגיל שהגדול מציק לו.


ולגבי הסיכות, זה שזה קרה חא הופך את זה לנורמטיבי.. נשמע ששם זה נגמר בסדר ואני שמחה בשבילו, אבל הידוק יכול להיגמר ממש רע. זה ממש ממש מסוכן

ברור שהידוק זה רע!פאף

לכן אמרתי שצריך לדאוג שלא יהיו נגישים דברים מסוכנים ללא השגחה, כולל דברים כמו דלגית-שמעתי על אח שהחליט שאח שלו הקטן זה כלב וצריך להוציא אותו לטיול, בנס נגמר בטוב!

הקשר נורמטיבי בין אחים זה קשר שמציקים בו הרבה וגם משחקים ביחד.... וכשההפרש גדול-יותר מציקים😅

גם לילדים בני 7 אין יותר מדיי שיקול דעת...

יכול להיות שיש גם קושי אצל הילד, וצריך לדבר על הדברים, אבל גם לזכור שאחים מציקים ואין להם יותר מדיי שיקול דעת 

ברור שאחים מציקיםכורסא ירוקה

אבל בקשר נורמטיבי הם בגיל כזה כבר מבינים מה פוגע ומה לא.

גם אנחנו הלכנו מכות, אבל לעולם לא מכות כואבות. ואני מסכימה ששיקול הדעת מעורער אבל יש דברים שנראה לי צריכים להיות ברורים, לא מאליהם אלא כי ילדים נתקלים בסיטואציות ושומעים את התגובה של מבוגרים אליהם - ילדים מנסים להכנס לקופסאות/ארונות למשל, אז עד גיל 7 הם שומעים מספיק פעמים (בטח אם יש אחים קטנים) שזה מסוכן, וידעו שנגיד להכניס ילד למזוודה ולסגור זה דבר מסוכן, גם אם הם לא מבינים מה בדיוק הסכנה.

אותו דבר קשירה של ילד, בגפיים או בצוואר, נראה לי שעד גיל 7 ילד נתקל/מתנסה במספיק שטויות כדי לדעת שזה מסוכן ושזה משהו שלא ייעשה.


בחוויה שלי ההצקות הן יותר דווקא בין גילאים קרובים. אולי בגלל שזה מה שחוויתי זה מה שנראה לי נורמטיבי, לא יודעת.. כשאני קואה הצקות בהפרשי גיל גדולים זה נראה לי סימן לדינמיקה לא בריאה בכללי ולבעיה שמסתתרת תחת מעטה תמים ולא להצקות נורמליות

יש פה כמה דברים לא נכוניםoo
בקשר נורמטיבי לא בהכרח יודעים בגיל 7 מה פוגע ומה לא (וגם בגיל יותר גדול)


המכות שילדים הולכים הרבה פעמים כואבות


לא בהכרח שבגיל 7 יודעים שקשירה היא פגיעה


יש מלא הצקות בהפרשי גילאים כמו שיש חברויות בהפרש גילאים

עם חלק אני לא מסכימה, חלק לא הובנתיכורסא ירוקה
בקשר נורמטיבי לא בהכרח יודעים מה פוגע, אבל אם יודעים שמשהו פוגע לא עושים אותו (כשלא מדובר בריב נקודתי)


אישית אני מצפה מילד בן 7 להבין על דברים ספציפיים שהם פוגעים, אבל אולי במקרה קיצון באמת יש ילד שהגיע לגיל 7 בלי לשמוע מעולם שזה מסוכן  ואז הייתי בודקת טוב טוב מה גרם לו בגיל 7 להחליט לראשונה בחייו לקשור מישהו .


ילדים הולכים מכות כואבות. אמרתי שאצלנו בבית דאגנו לא להכאיב כשזה היה הצקות סתם. זה היה דוגמא לזה שאם ילד יודע שמשהו פוגע הוא *אמור* לדעת לא לעשות אותו


ברור שיש הצקות בהפרשי גילאים. הנקודה שלי היתה שהצקות כאלה, ברמה מסויימת ובטח אם הן סדרתיות, *לדעתי* מעידות על דינמיקה בעייתית

לדעתי (הלא מקצועית) זה תקין לגילדיאט ספרייט

זה נשמע מזעזע אבל הוא לא רואה את זה כמו שאת רואה.

הייתי מסבירה שלא תקין ובו זמנית מפקחת קצת יותר, כמה שאפשר כמובן. 

מבינה מאוד את הזעזוע שלך❤️מתואמת

נשמע לי שזה משהו שהוא שמע או ראה - מספיק שראה תמונה שמתארת את הגולים לבבל, וכבר הראש שלו חשב איך להמחיש את זה במציאות... ומי יותר טוב בשביל המחשה מאשר האח הקטן וחסר האונים?

בכל אופן, אמרת לו נכון, שזה משהו שגויים רשעים עושים, ולא אחים שאוהבים זה את זה.

נראה לי שבשיחה איתו תדגישי יותר את האהבה והאחווה שביניהם, וגם תנסי לנתב אותו שיסביר לך מה קורה לו לאחרונה, למה הוא מציק הרבה לאח הקטן. נשמע לי שבזה טמון הפתח לשיפור המצב, כך שלא יישנה מקרה כזה.

ואם את רואה שהוא לא מבין כשמסבירים לו דברים כגון אלה, אולי כדאי לבדוק לעומק אם ההתנהגות שלו תואמת גיל או לא...

ובינתיים כמובן כמה שאפשר להשגיח ולהגן על הקטן. (ומי כמוני יודעת כמה זה קשה, מאוד קשה......)

זה ממש לא כיף לגלות דבר כזהמדברה כעדן.
מזדהה עם התחושות שלך


אבל מה שעושים, מסבירים שזה אסור. ואם חלילה *זה חוזר* הייתי משתפת את הפסיכולוגית של הבית ספר... פעם אחת זה מעשה שטות... פעם שניה זה כנראה חיקוי וצריך להתערב יותר... נראה לי לפחות

עוד כיווןאיזמרגד1

אני חושבת שחשוב להסביר לו למה זה לא בסדר, חוץ מלהגיד לו שזה לא בסדר

לנסות לחשוב איתו ביחד מה אחיו הקטן הרגיש כשהוא היה סגור בחדר לבד ולא יכל לזוז 

תודה יקרות על כיווני המחשבהמחיאחרונה

בעזרת ה' אדבר איתו על זה שוב ביישוב הדעת.

כמובן שעכשיו אני רגועה יותר ויכולה לחשוב על זה בצורה יותר שקולה

אני מטאטאת ערימה ענקית של בלגן לכיוון הכניסה לביתתודה לה''
מכל הסלון והחדרים,


בעלי פותח את הדלת ומסמן לי להמשיך עם הטאטוא- קדימה, החוצה לחדר מדרגות🤣🤣🤣


מי זורמת על שרשור יציאות של הבעל (על משקל פניני ילדים)?

הוא באמת אלוף!חנוקה

לכן קשה לי להתלונן...

 

אמרתי לו פעם שלא פייר שאני לא יכולה אפילו להתלונן עליו...

אבל לגבי הטאטוא- כל הקאצ' שהוא משאיר באמצעעעע החדר

אולי יעניין אותך