כל הרכב שופטים יכול לקבוע משהו אחר, הם לא מחוייבים לשום דבר

ממילא, היות שאין שום מקור בחוקי הכנסת, שנותן לבג"ץ סמכות לבטל חוקי יסוד (ואגב, גם לא חוקים בכלל) - ההחלטה שניתנה היום ניתנה בחוסר סמכות וממילא אינה מחייבת.

ביום שהכנסת והממשלה, על שלל הזרועות הביצועיות יודיעו, שהן קשובות להחלטות בגץ, רק כשהן מבוססות על החוקים הקיימים ולא מצייתים לקביעות שבג"ץ קבע בחוסר סמכות - הקביעות הללו יהיו חסרות משמעות.

צריך רק אומץ!

אין התחשבות בדעת העם לקביעת חוקים או משפט.

זה נעשה בידי הזקנים התלמידי החכמים.

התורה מעודדת שהרשות השופטת היא תחוקק.

ההבדל היחיד זה שהסנהדרין צריכים להיות צדיקים ותלמידי חכמים.

אז כל הדבורים של הדתיים על התערבות הרשות המחוקקת בדעת העם, זה כי הם בורים בחוקי התורה או שהם חושבים בצורה תועלתנית מה יועיל יותר בימינו, שאני יכול להבין את זה.

אבל במהות ההתנגדות היחידה לפי התורה, זה אם הם צדיקים ותלמידי חכמים או לא.

יש דיני מלוכה ויש דיני סנהדרין.

יש דינים שהמלך יכול לקבוע בלי הסנ'.

למשל למלחמת מצוה סגי במלך ולמלחמת רשות ניתן לדייק שהמלך קובע, אלא שצריך הסכמת הסנה'..

ולהנהיג את העם לפי סדר מדיני המצטרך לצורך השעה כדרשות הר"ן י"א. חוקים קבועים רק ביד הסנהדרין.

2. לפי ההלכה הפשוטה מהגמרא והרמב"ם למנות מלך צריך נביא וסנהדרין, לא רצון העם.

3. גם אם נידחק שצריך גם את רצון העם שזה לא פשטות ההלכה, הסנהדרין יכול להטיל וטו. בנוסף, כשהעם כבר בחר מלך זה עובר לבן שלו ולא תלוי ברצון העם לשנות.

4. הכנסת לא דומה למלך.

אין משהו שמבין כמוהם בדינים אלו.

יש כמה וכמה ספרים שדנו בנושא, שכיום יש לה דין מלך, לכל דבר.

בכל מקרה זה דיון אחר.

לעצם הדיון, ברור שזה לא נכון. תפתח תנ"ך תראה המון פסוקים המעידים שמשה רבינו יהושע, דוד שלמה ועוד ועוד מלכים היו שופטים את העם ולשם זה שמו אותם בין היתר..

ועי' פרק ב בהלכות רוצח ופרק ג  בהלכות מלכים מה הכח יש ביד המלך בדינים.

האור שמח שמה מחלק בין דברים השייכים למדינה שמלך דן, לבין דברים שלא קשורים כמו גניבה של אדם פרטי שלזה דווקא מלך. אם כי מוכיחים מהירו' (פ"ו סנה') שגם בדינים פרטיים יכול המלך לדון.

אלא אם נאמר שזה הוראת שעה כמו שתירץ הרב ישראלי..

לא לחינם אומרים דינא דמלכותא דינא, ולא דינא דדדינים דינא (אלא הפקר בי"ד..).

הספרי מפורש מביא לימוד שיש לשמור חוקי המלך, עי' במרגליות הים לגבי הסוגיא של המלך דן וכו' שמביא אותו.

הרדב"ז לומד דיני מיסים נפרשיית המלך!! (תחילת פרק ד). וכעי"ז במאירי לגבי הסוגיא הנ"ל.

ואין כאן המקום להאריך בזה, סתם כתבתי דוגמית קטנה. אפשר לקרא ספריפ של המכונים שעוסקים בזה שהאריכו בזה (למשל בספר של הרב אלימלך יש מעל 350 עמודים בנושא..)

וסנהדרין למנות אותו.

גם מלך לא יכול לחדש חוקים מעצמו. משה היה חלק מהסנהדרין. דוד ושלמה התייעצו עם הסנהדרין. זה גמרות מפורשות.

הם יכולים לשפוט ולתקן דברים לצורך המלכות, אבל לא חוקים מהותיים לדורות.

לגבי דינא דמלכותא דינא אין להם:

1. הרא"ש, הרשב"א והר"ן סוברים שזה לא חל בארץ ישראל.

2. זה נאמר במצב ניטרלי של דיני ממונות או לפי החתם סופר תקנות אחרות, אבל ברגע שזה גוף יהודי שמחוקק חוקים שהם נגד התורה ממש, אין להם שום דין מלכות ומצוה לבזותם כחו"מ רמ"א ח, א.

יש מלא חוקים בכנסת שהם בסתירה למצוות דאורייתא ודרבנן.

ומכון המשפט והארץ, יעשה לך קצת סדר

לא נכנס לדיון.

הרב גורן, הרב ישראלי למשל

הרב ישראלי גם סובר ככה מבחינה עקרונית, יש לו כמה הבדלים לא מהותיים.

לגבי הרב גורן, בספר הביוגרפיה שלו כתבו שהוא שינה דעתו בזה..

מ"מ לכל היותר אפשר לומר שיש להסתפק בדבר, ולא לומר חד דלא כרב קוק והרב הרצוג והצי"א (וכן הרב פרנאק) ועוד. כאילו הם כמאן דליתא.

(הרב ישראלי לימד שכפייה על המצוות שייכת כבר במישור העקרוני רק לחברה שמחוייבת להלכה. ומשם בארה)

הרשות המחוקקת בדמוקרטיות מודרניות חולשת על שני תפקידים בעזרת החקיקה (כלומר "תקנה מחייבת"), הא' הוא ניהול מדיני והב' הוא חוקים כלליים יותר כמו עונשין ממונות כו'

אז למשל א' זה לקבוע בחוק שבלו על הדלק יעמוד על כך וכך, שיטור, עם אילו מדינות לכונן יחסים דיפלומטיים או לחתום הסכמי סחר

ובב' למעשה יש מצד אחד עונשי התורה כו' ומצד שני כמובן יכולות להיות גם תקנות מיוחדות לפי העניין למשל הוצאה להורג ע"י מלך בלי סנהדרין, נקרא לזה ג'

בשלטון תורני התורה עצמה היא הרשות המחוקקת בכל הנוגע לב', אם הרשות המחוקקת (נניח פרלמנט או סנהדרין) מחליטה משהו נגד התורה באופן מובהק (כמו במסכת הוריות) אף-אחד לא אמור לשמוע לה

בכל הנוגע לא' וג' אין "דין תורה" אלא אולי הדרכה כללית של התורה ובשביל זה אפשר להשתמש במלך / שבעת טובי העיר / פרלמנט / ממשל טכנוקרטי - מה שיותר מתאים לפי העניין

כאשר כל פעולה של אותה רשות אמורה להיות תחת ביקורת שיפוטית של הסנהדרין (גדולה או קטנה)

רש"ר הירש שמות י"ח

בדברים (א, יג) אומר משה: ״הבו [פירוש ״תנו״] לכם אנשים חכמים ונבנים וידעים לשבטיכם ואשימם בראשיכם״ (עיין פירוש שם). יש להניח אפוא שכל האנשים העומדים להתמנות, הוצעו על ידי העם עצמו, ואילו משה רק אישר ומינה אותם. אם כך היה, הרי שתהליך הבחירה כפי שתיארנו אותו, נראה מתאים אף יותר. תחילה, כל אלף בחרו מתוך עצמם את הטוב והמוכשר ביותר. לאחר מכן עשו זאת כל מאה, וכן הלאה, עד לגוף הבחירה הקטן ביותר – עשרה. נמצא, שהיו ארבע דרגות של מומחיות ומהימנות, שכל אחת עולה על הבאה אחריה. וכשם שתחת משה היו ארבע רמות שפיטה, שכל אחת עולה על הבאה אחריה, כך גם בדורות מאוחרים יותר, בימי המדינה היהודית, היו ארבע דרגות של בתי דינים תחת הסנהדרין הגדולה אשר עמדה במקום משה. בית דין של שלושה דיינים ישב בכל קהילה; בית דין של עשרים ושלושה ישב בכל עיר גדולה; שני בתי דינים של עשרים ושלושה ישבו בירושלים, אחד על פתח הר הבית ואחד על פתח העזרה; ובית דין הגדול של שבעים ואחד ישב בלשכת הגזית (עיין סנהדרין פח. וכשם שכאן נבחרו הדיינים הראשונים של ישראל על ידי העם ומתוך העם, כך גם על פי הלכה, דיין צריך להיות ״מומחה לרבים״ (שם ה.), היינו מאושר על ידי נציגי העם. הייתה גם אפשרות לערעור מבית דין נמוך לבית דין שעליו, עד לסנהדרין הגדולה. אך לא בעלי הדין היו המערערים, אלא חברי בית הדין הנמוך עצמם היו פונים אל בית הדין שמעליהם, אם היו בספק. וכפי שנאמר בדומה לכך כאן: ״כל הדבר הגדל יביאו אליך״ – על הדיינים עצמם להביא אליך ענינים שקשה להם להכריע בהם – ויש להניח שתחילה היה עליהם להביא את הענין לבית הדין שמעליהם לפני שיביאוהו אל משה.

שאדם צריך לעמוד בהם, ואם לא, הוא לא שייך לתפקיד.

גם פחות נראה לי שהיה קמפיין בחירות וכדומה, אלא בחרו את מי שמתאים לתפקיד.

זה לא כמו היום, שאין רשימת תכונות, ואפילו טיפש ונלוז יכול להיבחר.

לאומנים, פוליטיקאים ואחרים שרוצים לבלוט בתודעה: תהא שנת פריצה זוהרת

והכי חשוב, כנראה: תהא שנת פרנסה זמינה

וביקשת בלי "תהא שנת":

תשוקה, שייכות, פריחה זוהרת

תפילה, שירה, פתיחות זולת

תקופה של פרנסה זמינה

מהשנה של הבחירות הקודמות

תאכלו שוקולד פלוס זנגביל

תנין שבולע פטריה זוהרת

תוכי שאוכל פסטה זולה

תרצה שנעשה פוקר זבל

תהה שנת פתרון זהב

תופסת שנכנסת פה זהירות

תהא שנת פרס זכאית

תהא שנת פייס זכייה

תהא שנת פורום זורמת

פורום דתי.

זה הכי מקורי שעלה לי

אבל בגילי זה באמת אחרת

אני תמיד בתנועה

לחלום

להגשים

לשפר

להתמיד

רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.

ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡

אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח

זה לא תלוי מה איכות האוכל שם או שאצל ספרדים לעומת אשכנזים יש אוכל טוב בטוח?

ת

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

בפועל היתה רק אחת

לא היו גונבים ממנה את הגילוי