״וַיְהִי בִּשְׁכֹּן יִשְׂרָאֵל בָּאָרֶץ הַהִוא וַיֵּלֶךְ רְאוּבֵן וַיִּשְׁכַּב אֶת־בִּלְהָה פִּילֶגֶשׁ אָבִיו וַיִּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל פ
וַיִּהְיוּ בְנֵי־יַעֲקֹב שְׁנֵים עָשָׂר״ (בראשית פרק לה פס׳ כב)
יש ברשותי תרגום של התורה לפרסית, והסתכלתי באיך הם תרגמו את הפסוק הזה ומצאתי שם פירוש ממש מעניין.
הם פירשו שמה שהיה זה שכאשר יעקב אבינו שכב עם בלהה, ראובן הלך והסתובב בחוץ (בתור מחאה) , ויעקב שמע את זה במובן של הבין את כוונתו באותה הליכה. כלומר לפי הפירוש הזה הפסוק נקרא ככה:
וילך ראובן [בעת אשר] וַיִּשְׁכַּב [יעקב] אֶת־בִּלְהָה פִּילֶגֶשׁ [אָבִיו]. וישמע ישראל [את ״וילך ראובן” והבין את כוונתו].
הקושי הוא כמובן במילה אביו שכביכול מונעת מאיתנו לפרש שמי ששכב זה יעקב. אבל לטעמי זה לא באמת קושי, כי אפשר לומר שהפסוק נכתב בכוונה בצורה ״מטעה״ על מנת ליצור את הרושם שראובן הוא זה ששכב, כי מעלה עליו הכתוב וכו׳.
וגם הפירוש הזה הרבה יותר מעוגן בכתוב מאשר ההסבר של ״בלבל יצועו אביו״ שאין לו שום רמז בכתוב.
אקיצר, הפירוש הזה מצא חן בעיניי, אבל דא עקא שלא ראיתי אף אחד מהפרשנים המסורתיים שהלך בכיוון הזה.
השאלה שלי אם כן היא האם מישהו מכיר פרשן שפירש ככה ?
