פירוש מעניין במעשה ראובןבן מערבא

״וַיְהִי בִּשְׁכֹּן יִשְׂרָאֵל בָּאָרֶץ הַהִוא וַיֵּלֶךְ רְאוּבֵן וַיִּשְׁכַּב אֶת־בִּלְהָה פִּילֶגֶשׁ אָבִיו וַיִּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל פ

וַיִּהְיוּ בְנֵי־יַעֲקֹב שְׁנֵים עָשָׂר״ (בראשית פרק לה פס׳ כב)


יש ברשותי תרגום של התורה לפרסית, והסתכלתי באיך הם תרגמו את הפסוק הזה ומצאתי שם פירוש ממש מעניין.


הם פירשו שמה שהיה זה שכאשר יעקב אבינו שכב עם בלהה, ראובן הלך והסתובב בחוץ (בתור מחאה) , ויעקב שמע את זה במובן של הבין את כוונתו באותה הליכה. כלומר לפי הפירוש הזה הפסוק נקרא ככה:


וילך ראובן [בעת אשר] וַיִּשְׁכַּב [יעקב] אֶת־בִּלְהָה פִּילֶגֶשׁ [אָבִיו]. וישמע ישראל [את ״וילך ראובן” והבין את כוונתו].  


הקושי הוא כמובן במילה אביו שכביכול מונעת מאיתנו לפרש שמי ששכב זה יעקב. אבל לטעמי זה לא באמת קושי, כי אפשר לומר שהפסוק נכתב בכוונה בצורה ״מטעה״ על מנת ליצור את הרושם שראובן הוא זה ששכב, כי מעלה עליו הכתוב וכו׳.

וגם הפירוש הזה הרבה יותר מעוגן בכתוב מאשר ההסבר של ״בלבל יצועו אביו״ שאין לו שום רמז בכתוב.


אקיצר, הפירוש הזה מצא חן בעיניי, אבל דא עקא שלא ראיתי אף אחד מהפרשנים המסורתיים שהלך בכיוון הזה.

השאלה שלי אם כן היא האם מישהו מכיר פרשן שפירש ככה ?

במחשבה שניה, לכאורה, הפירוש הזה הוא מושלםבן מערבא

 


 

הקושי שהעליתי הוא לא קושי, כי את הקטע ״וישכב את בלהה פילגש אביו״ יש להבין כ- ״וישכב את בלהה פילגש. אביו״, כלומר המילה אביו מתייחסת למילה וישכב ולא למילה פילגש, עכשיו, אפשר לטעון כנגדי שזה לא מבנה משפט מקובל בעברית, וזה אכן נכון.

מדובר במבנה משפט חריג, אבל הוא בהחלט קיים בתנ״ך, ויעיד עליו רעו ״אבנים שחקו מים״ (איוב פרק יד פס׳ יט), מי ששוחק את האבנים אלו המים, כשם שמי ששוכב את בלהה פילגש זהו אביו!


 

 

מיקום של נושא ונשוא יכולים להתחלףפתית שלג

אבל כשכתוב 'בלהה פלגש אביו' זה לא תחבירי בשום צורה להבין שיעקב הוא הנושא ובלהה הנשוא, ולא דומה לאבנים שחקו מים.

חוץ מזה, הפירוש הנ"ל יכול לעמוד, גם אם התורה מציגה לנו שראובן שכב את בלהה,

כמו שרש"י כותב "מִתּוֹךְ שֶׁבִּלְבֵּל מִשְׁכָּבוֹ, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ שְׁכָבָהּ".

גם כאן, מתוך שהתערב במשכב אביו, מעלה עליו הכתוב כאילו שכב את בלהה.

 

יותר מזה, מי אמר שהפירוש הנ"ל הוא לא הבנה במאמר הגמרא "מָה אֲנִי מְקַיֵּים ״וַיִּשְׁכַּב אֶת בִּלְהָה פִּילֶגֶשׁ אָבִיו״ — מְלַמֵּד שֶׁבִּלְבֵּל מַצָּעוֹ שֶׁל אָבִיו, וּמַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִילּוּ שָׁכַב עִמָּהּ" (שבת נה)

מצאתי משהו מהחיד"א ז"לפתית שלג

"וַיְהִי בִּשְׁכֹּן יִשְׂרָאֵל בָּאָרֶץ הַהִוא וַיֵּלֶךְ רְאוּבֵן וַיִּשְׁכַּב אֶת־בִּלְהָה פִּילֶגֶשׁ אָבִיו וַיִּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל וַיִּהְיוּ בְנֵי־יַעֲקֹב שְׁנֵים עָשָׂר:

שמעתי מרב גדול אשכנזי ז"ל משם הרב מהרמא"י בעל המפה שפירש שיעקב היה רוצה לשכב את בלהה פלגשו ונתקנא ראובן והיה הולך ובא אצל חדר המטות ואסור לשמש בעוד שיש בני אדם שומעים ורבא פרח באלי וכו' ויעקב אבינו עליו השלום שמע שהיה הולך ראובן ועל כן לא שמש ולא הוליד ושיעור הכתוב כך הוא וילך ראובן שהיה הולך ומטייל בזמן וישכב את בלהה פלגש שהיה רוצה לשכב את בלהה פלגש ומי היה רוצה לשכב אביו. וישמע ישראל שהיה הולך ראובן ולא שמש ולכן ויהיו בני יעקב י"ב וסח לי הרב הנז' שקבל שראובן בחלו' החזיק לו טובה שהפך בזכותו עכ"ד ואחר זמן רב ראיתי בס' חידושי הגרשוני דף ל"ט ע"ב שפירש בשם הרמא"י כזה בשינוי וכתב שם שהחזיק לו טובה ראובן ע"ש. ועתה בא לידי פירוש רבינו אפרי' וכתב וז"ל ויהי בשכון ישראל בארץ ההיא וילך ראובן הלך ראובן מן הארץ ולמה משום וישכב את בלהה פי' שאביו עזב את לאה אמו וישכב את בלהה פלגש אביו. וישמע ישראל שהלך ראובן מן הארץ ושלח אחריו וישב ראובן ויהיו בני יעקב י"ב ולפי זה לא חטא ראובן כלל. ושמעתי שהחסיד דרש זה בדרש ברבים ובא אליו ראובן בחלום ונשקו על ראשו עכ"ל:" (פני דוד)

הוא באמת מחבר את הפסוק כמו שהסברתפתית שלג

אגב, אין על החכמים הספרדים, שמקבלים אח"כ פידבקים בחלום ואפילו נשיקה על הראש מבעל המעשה😏

הלוואי עלינו

 

זה נפלא!! תודה רבה!!בן מערבא
לא פתית שלג יקרא שמך כי אם פתית זהב
כמה נקודותבן מערבא

1.  ״אבל כשכתוב 'בלהה פלגש אביו' זה לא תחבירי בשום צורה להבין שיעקב הוא הנושא ובלהה הנשוא״, בהחלט מסכים.

רק שאתה השמטת מילה אחת חשובה בהתחלה ״וישכב את בלהה פילגש אביו״ ובמצב הזה אביו יכול להתייחס לוישכב, בדיוק כמו בפסוק על אבנים שחקו מים. אם אתה טוען שלא אז תסביר.


2. ״ חוץ מזה, הפירוש הנ"ל יכול לעמוד, גם אם התורה מציגה לנו שראובן שכב את בלהה,

כמו שרש"י כותב "מִתּוֹךְ שֶׁבִּלְבֵּל מִשְׁכָּבוֹ, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ שְׁכָבָהּ".

גם כאן, מתוך שהתערב במשכב אביו, מעלה עליו הכתוב כאילו שכב את בלהה.״  


מקובל. מה שניסיתי לטעון שהתורה בכוונה התנסחה בצורה שממנה ניתן להבין שראובן שכב עם בלהה. אפילו שבפועל הוא לא עשה את זה, כי מעלה עליו הכתוב וכו. אבל העובדה שבפועל מי ששכב היה ראובן גלומה בתורה בפירוש שהבאתי.


3.  ״ יותר מזה, מי אמר שהפירוש הנ"ל הוא לא הבנה במאמר הגמרא "מָה אֲנִי מְקַיֵּים ״וַיִּשְׁכַּב אֶת בִּלְהָה פִּילֶגֶשׁ אָבִיו״ — מְלַמֵּד שֶׁבִּלְבֵּל מַצָּעוֹ שֶׁל אָבִיו, וּמַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִילּוּ שָׁכַב עִמָּהּ" (שבת נה)״  


צודק. זאת הבנה אפשרית ולגיטימית. מקבל. 

הייתי מביןפתית שלג

וישכב את בלהה - אביו

או וישכב את בלהה הפלגש - אביו

בדומה ל'אבנים שחקו מים'

 

אבל 'וישכב את בלהה-פלגש - אביו' זה יותר מסובך..

הרי צריכה להיות בדר"כ ה הידיעה- 'בלהה הפלגש', והיא מושמטת מתי שיש סמיכות, למשל 'בלהה פלגש אביו', ואז זו משמעות אחת, ואי אפשר להפריד את התיבה 'אביו' מהתיבה 'פלגש'.

אם כי יכול להיות שיש דוגמאות במקרא לתחביר כזה.

אוקיי. אז התשובה טמונה באותה נקודה שאמרתיבן מערבא

״ שהתורה בכוונה התנסחה בצורה שממנה ניתן להבין שראובן שכב עם בלהה״.


2 הצורות ״ וישכב את בלהה - אביו

או וישכב את בלהה הפלגש - אביו״ מגלות לנו בצורה מפורשת שמי ששכב זה אביו.

אבל כמו שאמרתי התורה רצתה להתנסח בכוונה בצורה שמי שיקרא אותה יקבל את הרושם שמי ששכב זה ראובן, כדי ללמד אותנו שאפילו שהוא לא עשה את זה בפועל, המעשה שלו חמור במידה שמעלה עליו הכתוב שעשה ככה.


לעומת זאת הצורה שבה בחרה התורה להתנסח ״וישכב את בלהה פילגש אביו״ היא דו משמעית, הפשט, מבחינת האמת הוא כמו שכתבתי, אבל ההבנה ״השגויה״ כאילו המילה וישכב מתייחסת לראובן גם היא לרצון התורה.  

זהו, הסתפקתי עד כמה זה דו משמעי.פתית שלג

וכבר הסביר ככה זקן... שה' יאיר עינינו.

אגב, עכשיו חשבתי על "וַיֵּלֶךְ רְאוּבֵן בִּימֵי קְצִיר חִטִּים וַיִּמְצָא דוּדָאִים בַּשָּׂדֶה וַיָּבֵא אֹתָם אֶל לֵאָה אִמּוֹ וַתֹּאמֶר רָחֵל אֶל לֵאָה תְּנִי נָא לִי מִדּוּדָאֵי בְּנֵךְ",

שאלו שתי הפעמים היחידות שבהן מוזכר "וילך ראובן" (כמדומני),

ואלה שתי התערבויות במשכב אביו. 

מה פה לא במעשה ממש, אף פה כך..

 

מה בדיוק הספק שלך ?בן מערבא

איזה מהצדדים של הדו משמעות קשה לך איתו ? אני מניח שהקריאה הפשוטה והרווחת שראובן שכב לא קשה לך.

האם עדיין קשה לך האופן שבו פירשתי את הפסוק כמדבר על יעקב ששכב ?


ההבדל היחיד בין ״אבנים שחקו מים״ לבין ״וישכב את בלהה פילגש אביו״ שבראשון מוכרח מהמציאות שהמים הם אלה ששוחקים את האבנים ואילו בשני מצורת הניסוח יש שתי אפשרויות שונות להבנה, למרות שאני מסכים שמרגילות השפה ההבנה שראובן הוא זה ששכב עולה באופן טבעי יותר.  


הערה מעניינת. אבל במקרה הראשון כמובן הוא לא כיוון לכך וזאת היתה התערבות במשכב של אביו שלא מדעתו ורצונו. 

דוגמהפתית שלג

"ויהי אחרי מות משה עבד ה' ויאמר ה' אל יהושע בן נון משרת משה לאמר"

אבל לא סביר שהיה כתוב: 'ויהי אחרי מות משה עבד ויאמר ה' אל יהושע בן נון משרת משה לאמר'

 

שוב, יכול להיות שיש אזכורים דומים, אבל לא עולים לי כאלה.

לא רואה תשובה מלבד לחזור על מה שכבר אמרתיבן מערבאאחרונה
ההשוואה לפסוק הזה לא רלוונטית, המקרה של הפסוק עם ראובן הוא די נדיר, כי כאמור התורה רצתה להכניס בו דו משמעיות על חשבון הבהירות והניסוח הרהוט. להבנתי. 
טעות שלי כמובןבן מערבא

שכחתי מקרא מפורש של ״וּבְחַלְּלוֹ יְצוּעֵי אָבִיו״  בוודאי שיש לדברים ביסוס בכתוב.

אבל אני עדיין חושב שהפירוש הזה שהבאתי מתיישב היטב בכתוב.  

יש לרב מדן פרוש בכיווןטיפות של אור
הוא מפרש כמוך ש"וישמע ישראל" חוזר אחרה, כלומר שיעקב שומע ש"וילך ראובן וישכב את בלהה"


ומסביר שכך הייתה השמועה, אבל ראובן לא באמת עשה את זה, אלא משהו שגרם לשמועה

תודה על התגובהבן מערבא

אבל זה נראה לי פירוש שונה וקרוב לפירוש הקלאסי, זה ש ״וילך ישראל״ חוזר אחרה, כלומר שיעקב שומע ש"וילך ראובן וישכב את בלהה" זה בדיוק הפירוש הקלאסי. 

למה...סיעתא דשמייא1

...במעשה העגל השם סלח כאשר העניין הוא עבודה זרה ממש במזיד

ואילו בעניין המרגלים שזה לשון הרע לכאורה ועוד שהם עשו תשובה השם לא סלח?

לדעתי השם תכנן מראש שדור יציאת מצרים לא יכנס לארץ ישראל.

כמו שנאמר "אל נורא עלילה".

גם בכבוש הארץ הם היו….סיעתא דשמייא1
… זקוקים לניסים מעל הטבע כמו: נפילת חומות יריחו, "שמש בגבעון דום".
תשובה על סחיטהפשוט אני..

נניח אתם יודעים על אדם כלשהו, שהוא מתכוון לעשות מעשה חמור מאוד. 

למשל לשדוד בנק.

 

 

אתם מאיימים עליו שאם הוא לא ייתן לכם חלק מהשלל, אתם תדווחו עליו למשטרה.

הוא לא מוכן לשלם, ואתם מדווחים למשטרה כמו שאיימתם.

 

 

אני חושב שאין חולק על כך שהאיום הוא מעשה חמור מאוד, ויש לעשות עליו תשובה. כלפי האדם וכלי המקום.

 

אך מה לגבי מימוש האיום, כלומר זה שבסוף סיפרתם למשטרה? האם צריך לעשות על זה תשובה? האם זה מעשה רע?

 

מצד אחד, עשיתם את זה מתוך טעמים אגואיסטיים, מתוך חמדנות ונקמנות וכו'. הנפש שלכם הושחתה, אין לי ספק.

מצד שני, סוף סוף המשטרה עצרה בזכותכם אדם מסוכן ומנעה ממנו להוציא לפועל את זממו, ואולי בזכותכם חייהם של אנשים ניצלו (של השודד עצמו ושל עובדי הבנק).

 

מה דעתכם? צריך לעשות תשובה על ההלשנה? אם כן, איך?

מתוך שלא לשמה יבוא לשמה אבלקעלעברימבאר

צריך לשעו תתשובה גם על כוונות לא טובות בלב, לא על המעשה. על זה נאמר "על חטא שחטאנו לפניך בהרהור הלב". פשוט להצטער על הכוונה הרעה, לא על המעשה. ולחשוב שאם הייתי באותה סיטואציה היית ימסגירו למשטרה רק מטעמים טובים. זה נקרא חרטה. לחשוב שהייתי חזר לעבר ועושה אחרת

כלומר מול אותו אדם לא היית מבקש סליחה?פשוט אני..
בפן המעשי - לא עשית לו משהו רע,קעלעברימבאר

כי זה היה מוצדק (לא קראתי את הסיפור לפרטים)

אולי לבקש סליחה על הצער שצעירנו לפני התלונה למשטרהקעלעברימבאראחרונה
כיוון ש-"לא בשמים היא", אלא כל אחד לפי ההשקפהפ.א.

והקו שלו, כל אחד והפסיקה שלו, כל אחד והדרך שלו, אפילו כל אחד והכת שלו, נמשיך לחיות עם ערב-רב (ובאלאגן) במנהגים ובהנהגות הדתיות. 

אם אתה ציני אני אתך.סיעתא דשמייא1
אם הם רבותיך אז כןנקדימוןאחרונה
פורים שני
לא מוצא זמן ללמודאבא פגום

אשמח לעצה, לא מצליח ללמוד תורה.

אני קם כל בוקר בחמש כדי להגיע לעבודה מוקדם, לעשות את ה 9 שעותןלחזור מספיק מוקדם למשפחה ולהיות עם הילדים.

אני מגיע בערך ב 17:00 ואז קצת עם הילדים, סידורים וכבר מגיע זמן השכבות שלוקח שעה ואני מוצא את עצמי פנוי רק ב 21:30 במקרה הטוב (אם אין קניות באותו יום) וזה לפני שישבתי לדבר עם אשתי. רוצה ללמוד אבל כבר אין כוח. ניסיתי בעבר ללכת לשיעור דף יומי ב 22:00 אבל המוח כבר לא מתפקד בשעות האלה ולא מצאתי שזה ממלא אותי. מנצל את הנסיעות ל/מהעבודה לשתיים מקרא ושיעורים באוזניות אבל מרגיש שזה ממש לא זה. אשמח לעצות, תודה

שבת זה המאני טייםחתול זמני
בחן את עצמךשפוי

קודם כל כמו שנאמר כאן, שבת זה הזמן בדיוק בשביל סיטואציות כאלה של סיטואציות כמו שלך, 

בנוסף אני ממליץ לך גם סוג של לעשות 'מבחן' לעצמך האם יש זמנים ארוכים שאתה משתמש בטלפון\מחשב\טכנולוגיה כזו או אחרת והזמן הזה מתבזבז לשווא, הרבה פעמים קורה לנו בלי שאנחנו שמים לב וזה יכול להיות אחלה של זמן לעשות בו את הדברים שאנחנו באמת רוצים, בהצלחה  

אשמח לעוד עצות ☺️אבא פגום
אתה נבחן כשיש לך פנאיאלעדאחרונה

אם ה' יתברך רואה שכשיש לך זמן אתה כן פותח ספר
ולא סתם מתבטל, ניצחת.

המלצות לספר בים דרכך וסדרת אש החסידותאבא פגום

אין לי כמעט זמן ללמוד תורה, לומד קצת הלכה, מחפש להעמיק ושמעתי על הספרים בים דרכך וסדרת אש החסידות, יצא למישהו ללמוד אותם? יש המלצות? למי מתאים? האם שווה לכל נפש או כתוב בשפה גבוהה מידי?

תודה🙏

אש החסידות חזק מאודאחד איש
בשפה פשוטה. זה חסידי ממש אם אתה בעניין אז זה מאוד טוב.  בים דרכך גם טוב זה עיבוד כזה של הרב מורגנשטרן
עוד מישהו מכיר? המלצות?אבא פגום
לפני זמן מה סיימת את בים דרכךאלעד

ספר נפלא לעובדי ה', אבל תובעני
זה לא ספר שקוראים בשבת לפני השנ"צ

מה הכוונה תובעני?אבא פגוםאחרונה

קשה לקריאה?

או תובעני מבחינת עבודת השם? 

מה המקור למשפט "הרבה שלוחים למקום"?מתואמת

מסתבר שזה לא ציטוט מדויק מחז"ל...

גוגל וג'מיני לא עזרו לי מספיק, אז אני פונה לעזרת החוכמה האנושית...

אז מה המקור לכך? (מן הסתם זהו שיבוש כלשהו של משפט אחר בחז"ל...)

בחז"ל זה "הרבה הורגים למקום" תענית דף י"ח עמוד ב'הסטורי
אבל נכון שהרבה מקורות במפרשים שציטטו את זה, הביאו בנוסח של "הרבה שלוחים למקום" והמשמעות בהקשר שם, היא אותה משמעות.
תודה רבה!מתואמת
אז איך קרה שהציטוט השתנה לשלוחים?
אני לא יודעהסטורי
אבל כפי שכתבתי, במקור המשמעות היא שאם טריינוס לא יהרוג אותם, יש הרבה שליחים להרוג - דובים, אריות וכו'.

יכול להיות שרצו לעדן את הנוסח. כשהספורנו מביא את זה על תשובת האחים ליוסף "האלוקים מצא את עוון עבדיך" - הם לא מועמדים למוות, אבל המשמעות זהה. אנחנו יודעים שלא עשינו את מה שאתה מעליל עלינו ואתה רק אחד מהשליחים של הקב"ה להביא עלינו את הדין שמגיע לנו בין כך.

תודה רבה!מתואמת
הרבה פעמים ברשי (בכמה וריאציות)טיפות של אור
שמות טז לב, איוב לז ח, יומא פז עמוד א, שמות כג ז, דברים לב לה, שמות ד יג
אולי הוא שינה מלשון הגמרא בתענית שהזכירוטיפות של אור

בהשראת המכילתא

 

"משה דברן את! אין לי שלוחין אין לי גדודים אין לי שרפים אין לי אופנים אין לי מלאכי שרת ואין לי גלגלי מרכבה שאשלח ואוציא את בני ממצרים שאתה אומר לי שלח נא ביד תשלח?"

 

"כך אמר יונה אלך בחוצה לארץ מקום שאין השכינה שורה ונגלית... אמר לו הקב"ה, יש לי שלוחין כיוצא בך שנאמר וה' הטיל רוח גדולה אל הים"

תודה רבה! עוזר לי מאוד.מתואמת
בשמחה 😊טיפות של אוראחרונה
איזה ספרי קודש אתם רוצים..אנונימי 14

א. שייכתבו כמותם ולא מספיק נכתבו?

ב. שלמיטב ידיעתכם טרם נכתב כזה?

(תכלס לא חייב להצמד ל2 הקטגוריות.. תכתבו חופשי)

(אולי גם הודות לשרשור נחשף לספרות שלא ידענו שיש..)

אפשר תשובות כלליות אפשר תשובות מיוחדות..


אני אתחיל.

א.  קלאסי-  ספר שינסה לפרט ולבאר יותר את הלכות בין אדם לחברו וכן ספר שינסה לפרט להסביר ולבאר את נושא אהבת ה' ויראת ה' כפי שמעורר על זה הרמחל (שוב, לא פירוש למסלש אלא חיבור עיוני ומעשי על שני ענפים גדולים אלו.).


ב. הייתי רוצה ספר על הלכות שבת שלא יכתב על סדר השוע, אלא פשוט יחשוב על איך נראה יום חול שגרתי אצל רוב האנשים וביחס לכל פעולה ופרטיה ירשום מה דינה בשבת..

הייתי רוצה לכתוב ספר כולו על מצוות "מעקה"אריק מהדרום

על שלל הלכותיה והרעיונות הפילוסופים שכרוכים בה.

אבל מי יקרא את זה?

א. בהצלחה בעבודה החדשה. (קפץ לי מצמע)אנונימי 14

בהנחה שהיית רציני , אז כוונתך בין היתר שמצצות מעקה קשורה לנושא ביטחון והשתדלות, השגחה?

אשמח לחידוד..

שאלות חזקות!אשר ברא
מה שאני רוצהחתול זמני

זה חיבור מאוד מעמיק ושיטתי על מדרש רבה + אגדות ירושלמי. לא כמו עץ יוסף או אפילו יפה מראה אלא יותר סגנון מהרש"א. או טוב יותר, כמו הפירושים הממש ממש ארוכים של מראה הפנים על אגדתות מסוימות.

 

או: ספר שיאגד את כל אגדתות ירושלמי (קיים כבר) אבל יביא את כל המפרשים הקלאסיים של הירושלמי (קורבן העדה / פני משה / רידב"ז כו'). אולי גם חיבור כזה שמביא רק אגדתות ירושלמי מקוריות שאין להן מקבילות במדרש רבה / בבלי.

יש לי חבר שמחבב את מדרש רבהטיפות של אוראחרונה

ויום אחד הוא נתקל בפירוש 'תפארת ציון' מלפני מאה ומשהו שנה והתרשם ממנו מאוד

 

(יש בהיברובוקס את הכרך על מדרש רבה אסתר. אני לא מכיר את הפירוש בעצמי)

אההה , שאלה מעולה!אני:)))))

אכתוב ב"נ בהמשך

שומרת את השרשור

הוא לא המריא (; לא נורא..אנונימי 14
לא בדיוק ספר, ואולי קיים כזה (תספרו לי אם כן!)מרגול

כמו ברכון רק של שחרית מקוצרת ליחיד (יחידה למען הדיוק).

לימים שהזמן דחוק. וגם זה יותר נוח (חוברת קטנטנה במקום סידור שצריך לדפדף).

ותכלס אולי גם למנחה (גם ככה קצר)

כאילו סידור לאשה , אבל רק שחרית ומנחה ליוםאנונימי 14
חול, וגם שם לא כל התפילה אלא המינמום שנשים צריכות לומר?
כן, ואפילו בנפרדמרגול

ממש בשביל הימים הלחוצים שיוצאים מהבית מוקדם ואין זמן בכלל בכלל.

ובנפרד בשביל הפרקטיות…


אגב, גם ככה יש מלא דברים שנשים לא אומרות, בטח בתפילת יחיד, גם כשזמנן בידן (תפילין, קורבנות…)


הרי יש הלכות על דילוגים ומה המינימום שכן חייב בשחרית וכו. אז כזה. מאוגד במשהו קטן כמו ברכון של כמה דפים (האלו בלי השירים החסידיים, שזה נטו ברכת המזון)

יש כזה! עם מסלולים לפי הזמן שיש לךנפש חיה.
כן! נקרא "תהילת נשים" , אני יודעת שיש שם שחריתנפש חיה.


וגם אם אני לא טועה

מנחה, ראש חודש, חגים... 

פרשת השבוע לפי התלמוד הירושלמישירהבו
מחפשת מקורות/ שיעוריםאשר ברא

בנושא של 'התלהבות', איך לקיים דברים ביותר אש פנימית.. דבקות וכו'..

ה' ישמח אתכם, תודה

אני לא מכיר מספיק את כתביו אבל אולי אחריםאנונימי 14

ידעו..

זכור לי במעורפל שיש התעסקות בזה בכתבי

האדמור מפיאסצנה היד..

אכן.אחד איש
הכשרת האברכים עסוק בזה
תוכל לפרט?אשר ברא
...אחד איש

הרבה מפיאסצנה מביא שם הרבה על עבודה עם דמיון ומסביר למה חשובה התלהבות זה די ארוך ועבודה תהליכית לא משהו שאני עכשיו יכתוב פה בדקה.

בחבד אגב יש הרבה דיבור על התלהבות מתוך התבוננות תוכלי למצוא אצל אדמור הזקן הרבה התבוננויות על זה

וזה לא בדיוק מה שביקשת אבל על הצד שאולי כןאנונימי 14

אז תחילת פרק כו בתניא מדבר על שמחה ועצבות..

אבל שוב זה קצת שונה..

שווה לעיין שם בכל מקרה😃

זהו..אשר ברא

על שמחה ועצבות יש מלא!

אבל ספציפית על הנקודה של התהלבות פחות מצאתי..

תודה

צריך לדעתאחד איש
הרבה פעמים קושי בהתעוררות הלב והתלהבות תלוי לפעמים במצב נפשי שצריך לעבוד עליו או באיזה תפיסה מסוימת על ה' או על עבודת ה' שצריך לשפץ ועוד עניינים שלאו דווקא הפתרון שלהם זה להוסיף התחזקות על עניין ההתלהבות בעצמו אלא העניין הוא המסביב. להבין מה מונע מהלב להיפתח מה יושב עליו
^^ יפה מאוד שכויחאנונימי 14
נכוןאשר ברא
אבל אני מדברת על השלב של אחרי, שהבן אדם נמצא כבר בשמחה ורוצה להגביר התלהבות (:
אז לדעתי הכשרת האברכים יכול להיות טובאחד איש
מניח שיש כל מיני ספרים חדשים של הדור הזה וכל מיני שיעורים בנושא לא מכיר מספיק אבל מן הסתם אפשר למצוא
לא מכירה🙈אשר ברא
תוכל לפרט?
מסילת ישרים פרק זפצל"פ
ואמנם, התבונן עוד, שכמו שהזריזות הוא תולדת ההתלהטות הפנימי, כן מן הזריזות יולד ההתלהטות. והיינו, כי מי שמרגיש עצמו במעשה המצוה כמו שהוא ממהר תנועתו החיצונה, כן הנה הוא גורם שתבער בו תנועתו הפנימית כמו כן, והחשק והחפץ יתגבר בו וילך. אך אם יתנהג בכבדות בתנועת איבריו, גם תנועת רוחו תשקע ותכבה. וזה דבר שהנסיון יעידהו.

ואמנם כבר ידעת, שהנרצה יותר בעבודת הבורא, יתברך שמו, הוא חפץ הלב ותשוקת הנשמה. והוא מה שדוד המלך מתהלל בחלקו הטוב ואומר (תהלים מב, ב): כאיל תערג על אפיקי מים כן נפשי תערוג אליך אלקים, צמאה נפשי לאלקים וגו'. (תהלים פד, ג): נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות ה'. (תהלים סג, ב): צמאה לך נפשי כמה לך בשרי. ואולם האדם אשר אין החמדה הזאת לוהטת בו כראוי, עצה טובה היא לו שיזדרז ברצונו, כדי שימשך מזה שתולד בו החמדה בטבע, כי התנועה החיצונה מעוררת הפנימית, ובודאי שיותר מסורה בידו היא החיצונה מהפנימית.


אך אם ישתמש ממה שבידו, יקנה גם מה שאינו בידו בהמשך, כי תולד בו השמחה הפנימית והחפץ והחמדה מכח מה שהוא מתלהט בתנועתו ברצון. והוא מה שהיה הנביא אומר (הושע ו, ג): ונדעה נרדפה לדעת את ה', וכתוב (הושע יא, י): אחרי ה' ילכו כאריה ישאג.

השיעור הכי טוב לנושא הזה הוא בליבנו פנימהמחפש אהבהאחרונה

בהצלחה!

אולי יעניין אותך