לא יודע לאיזה כיוון
אבל אני שונה מאד
עוד מישו מרגיש משו דומה?
לא יודע לאיזה כיוון
אבל אני שונה מאד
עוד מישו מרגיש משו דומה?
כי אירועים בסדר גודל כזה אמורים לעורר אותנו לתשובה, בהרבה תחומים.. בפרט בשותפות עם עמ"י ולצערי זה לא קרה.. נשארתי אותו דוד.. אז אני בהחלט עצוב מכך..
אבל יותר מעניין אתה שזכית להשתנות.. מה הביטוי לכך?
אצלי זה מתבטא בעיקר במצבי רוח משתנים נראלי
לא כעס ואז פתאום שמחה או משו כזה
נהייתי אדם יוצר שקט ומופנם משהייתי לפני המלחמה
אני פשוט הרבה יותר מהורהר ביום יום
המון מחשבות
המון תהיות
ובעיקר המון התבוננות
כל הזמן נע בין ה'למה' ל'איך' ו'מתי'
הרבה שאלות אל ה'
הרבה שאלות על עצמי
הרבה תשובות חזקות
ותמיד תנועה פנימית חזקה שמעולם לא הייתה
מרגיש קצת כמו ''שבע יפול צדיק וקם''
והצדיק זה עם ישראל
ולא מבין למה הוא לא קם
אתה עברת משהו רציני בפן האישי ברור שזה ישנה אותך
כנל כל מי שעבר באופן אישי זה ישפיע עליו יותר
מה הכוונה? נשמע מעניין
מבחינת דעות פוליטיות לא השתנה הייתי ונשארתי ימני
אבל מבחינת השקפה תורנית דיי השתנה
אבל מעניין
מה השתנה אצליך בהשקפה התורנית?
אדרבה, נטישת הציונות הביאה לכל אלה.
העבודה שלנו היא להאמין ולעבוד על לתקן את העם. בפרט עכשיו, שיותר מבינים עד כמה חטפנו בגלל זה.
ציונות זה לא כלי אלא מצווה, רוח התורה, ודרכה מתבטא הקשר העמוק ביותר עם הקב"ה.
מי שבורח ממנה, בורח מה', ודומה לאדם שעוצם עיניים כדי לא להתמודד עם המציאות.
וזה לא מצווה זה רק נגזרת של נגזרת של אולי מצווה של מחלוקת ראשונים.
האהבה שלי לארץ ישראל ולעם ישראל נשארה או אפילו גברה
בכל אופן, המדינה *במהותה* היא "יסוד כסא ה' בעולם" (כדאי אולי ללמוד שוב את הפסקה). ואנחנו עובדים לנקות אותה מהלכלוך שמסביב כדי שמהותה תצא יותר לפועל. אם לפני מה שקרה חשבת אחרת, אז יתכן שמראש תפסת את העניין אחרת מכוונתו האמיתית.
ההוכחה לכך- אלו שלא מאמינים (המפלגות החרדיות) שהמדינה היא כנ"ל, מיישרים איתה קו בהרבה עניינים שאלו שכן מאמינים פועלים לשנות אותם.
בהבנה הזו די).
יתכן שבהמשך כשנתאושש יותר נסתכל על כל מה שעברנו יותר מלמעלה ואז המחשבות שלך יהיו אחרות.
בבסיס אני חושב שלחיות בקטנות זה דבר שלא מתאים לדור של טרום הגאולה וזה לא רצון ה'. אל תכחש בם פן יכחשו לך. דווקא בדור שלנו יש כוחות גדולים מאוד של קידוש *מהותי* של החומר, של חזרה לתורת א"י, של מלחמה בשם ה' ע"י צדיקים וענווים, של התקרבות למדרגת הנבואה. צריך לבחור לחיות בגדלות כדי שה' לא יוציא את הקטנות מאיתנו בדרכים לא נעימות. הכלים נמצאים להגיע לשם, צריך רק קודם כל שיהיה "לב שומע" במקום פה מדבר ומדברר.
עליית המלכות זה בכל התחומים.
אנחנו נגאלים וגואלים, כמו שמלחמה לה' בעמלק היא דרך מחה תמחה את זכר עמלק.
הפוך בה והפוך בה דכולא בה. בתורתו של הרב שליבו היה לב שומע מאין כמוהו.
ב"ה מאז קומ המדינה עלו מלא יהודים לארץ. אבל לא יודע אם אומר הלל על קיום המדינה. בסופו של דבר אין לנו באמת עצמאות כמו שהמלחמה הוכיחה, וגם המדינה נוטה לפאר את כוחי ועוצם ידי הרבה על פני השם. נדיר מאד לשמוע את דובר צהל או את ראש הממשלה אומרים בע"ה וכו . אז כן, למדינה יש פוטנציאל כמו שלכל אחד מהשופטים היה פוטצניאל לעשות דברים גדולים. (ישועות בע"ה)
אבל בסופו של דבר זה קליפת השום לעומת מלכות ב"ד. כרגע הגישה שלי איפושו בין הקו החרדי לקו הדתלי. לשניהם יש נקודות אמת ולשניהם יש אי דיוקים ולדעתי צריך לשאוף לעשותת תסינטזה בינהם. אחרי הכל גם הרב אומר שהמהות של דוד היא לשלוט גם בבית יוסף וגם בבית דוד (החומרי,והרוחני)
של העניין מלכתחילה.
פסח כשר ושמח ובטוח ומרומם!
מה שבברור אין למדינה כיום
אנחנו לא יותר ממדינת חסות של ארה"ב או עוד כוכב בדגל
והסיבה לכך היא בדיוק מהחיסרון של הסיבה העיקרית - חיבור לתורה.
כאשר אין חיבור אמיתי לתורה פחד ורפיון ממהרים לתפוס מקום
הטענה היא אתחלתא דגאולה ויש עוד הרבה לתקן.
בכל אופן כדאי ללמוד את הנושא לעומק (וגם ניתוח המציאות לא מדוייק).
לצערנו גם הרבה מאלו שמחוברים לתורה מחוברים אליה חלקית. שם עיקר הבעיה לדעתי. אתחלתא או לא זה לא קריטי, מה שחשוב זה גם לפעול מעשית בשביל עמ"י ובשביל הגאולה, פשוט יוצא משום מה שהא בהא תליא.
כל הרבנים בערוץ מאיר וכו אל תנסה לרכך את זה
וסליחה אם הייתי נשמע תקיף מדיי.. חג שמח בלי נדר נוכל להמשיך תדיון במעניין אחרי החג
חג שמח
ועדיין יש הרבה לאן להתקדם וצריך הרבה להתקדם.
על אתחלתא דגאולה, מרן הרב קוק זצ"ל דיבר, כשהתחילו סימני הקץ המגולה.
אצלינו, מזמן, התמלאו שלושת הפרמטרים הפשוטים שמגדירים את ההבדל בין עם גולה לעם גאול. (זה פשוט כביעתא בכותחא, אבל בשביל מי שצריך זה מופיע בפרק א' של ספר נצח ישראל למהר"ל):
1. אנחנו בארצנו ולא בארץ זרה.
2. אנחנו תחת שלטן עצמי ולא תחת שלטון זר.
3. אנחנו בקיבוץ (למעלה משישים ריבוא) של עם ישראל ולא מפוזרים ומפורדים.
עדיין, יש לנו מטרות הרבה יותר גדולות, הן בארציות ובוודאי ברוחניות, שאין חולק שלא התמלאו עדיין.
כל מי שיודע טיפה חז"ל או טיפה היסטוריה יודע שמלכות עצמאית היתה כשבעים שנה וגם היא החזיקה רק בזכות בריתות עם רומא. אח"כ, בין עם מדובר על מלכי בית חשמונאי האחרונים ובוודאי בית הורדוס - מדובר שהיה להם אמנם שם 'מלך יהודה', אבל בעצם היו לחלוטין ווסלים רומאיים.
עדיין עצם זה שיש שם מלכות ישראל וסממני ריבונות, גם אם חלקיים (הרבה פחות מבזמננו) - זו סיבה להגיד הלל שמונה ימים.
אנחנו אמנם על הנייר חופשים כביכול, אבל ברור לעין כל שאנחנו מדינת חסות של ארה"ב. וזו הסיבה שרש"י לא רואה בבית שני כגאולה בשונה מהרמבם שמתפשר מאד בנושא העצמאות המדינית.
דבר שני זה לא נכון שרוב יהודי העולם בארץ, וגם אם כן, בסופו של חצי מהעם עדיין בגלות.
דבר שלישי ואולי עיקרי, הציונות הדתית נוטה לרדד במידת מה את הגאולה וזו הסיבה שיש תרעומת חרדית כאנטיתזה לזה. הנביא מלא בתיאורים נשגבים לגאולה אז יש כאן מעין אירוניה שדווקא הציבור שיותר בקיא בתנ"ך נוקט בעמדה הזאת. אני אישית חושב שזה סימן לעין טובה שיש בציבור הזה, לראות את הטוב בכל גם כשקשה מאד.אבל לפעמים זה מרחיק לכת
מרן רה"י הגר"א שפירא זצ"ל אמר לנו אין ספור פעמים - כשאבא שלי נולד היו בארץ חמשת אלפים יהודים, כשאני נולדתי - חמישים אלף, כשהבן שלי נולד - חמש מאות אלף, כשהנכד - חמישה מליון. איך אפשר לומר שזו לא גאולה?
רש"י עצמו בלא מעט מקומות, כותב על 'מלכי בית חשמונאי'.
לגופו של טיעון - 'החידוש' שיוצא מהרמב"ם, זה שגם את התקופה שהיו בה תחת נציבים רומאיים, הוא מונה כמלכות. על התקופה שהיו עצמאיים, אין צורך לדון. תמיד יש יחסים בין מדינות וחוץ מימי דוד, שלמה ואחאב, אף פעם ישראל לא היו המעצמה המרכזית באזור.
הנביא מלא בכל מיני תיאורים לגאולה. אין חולק על כך שעדיין לא כולם התקיימו. בהחלט יש בנביא גם תיאורים של תהליכי גאולה, שלבים שלבים. זה פשוט במהלך הגאולה ביחזקאל, שמדובר על שלבים ולא על אירוע רגעי. מיכה מדבר על 'הממשלה הראשונה ממלכת לבת ירושלים', זכריה מדבר על 'עני ורוכב על חמור' וידועים דברי חז"ל על גללי חמורו של משיח. אפשר להמשיך הרבה...
"כמו שקנאם ממצרים שהיתה גאולתם ברורה מאין שיעבוד אבל גאולת בית שני אינה מן המניין שהרי משועבדים היו לכורש"
ניכר מכאן שע"פ רש"י העניין של העצמאות המדינית היא קריטית מאד, כאמור בשונה מהרמב"ם.
לגבי הפסוק במיכה גם שם המלבי"ם עושה הבחנה ברורה בין זה לגאולה כמו שהזכרתי כבר למעלה
ב. אין לי מושג איך עשית מזה מחלוקת. הרמב"ם שהזכרתי לא דיבר על תקופת שיבת ציון, אלא על יותר ממאתיים שנה אח"כ - ממרד החשמונאים.
ג. מקום המדינה, איננו משועבדים. נקודה.
חז"ל אומרים שכעם ישראל למעלה עשו למטה, וכשאנחנו למטה הם למעלה.
בוא תענה לי בכנות
מי כיום שולטת בעולם ארה"ב או ישראל?
"רומא וירושלים. אם יאמר לך אדם שניהם חרבות - אל תאמין. שניהם בנוית - אל תאמין. אם זו חרבה - זו בנויה ואם זו בנויה - זו חרבה
אין לי מושג מה אתה רוצה מחז"ל, מפורש במקומות רבים בנביאים, בחז"ל בראשונים ובאחרונים - שהגאולה מגיעה בשלבים ולא ברגע אחד. עיין בהסכמתו של הרב חזן לספר דרישת ציון (מופיעה גם ככעין 'הסכמה' לספר אם הבנים שמחה), על הטיפשים שחושבים שהגאולה מגיעה ברגע אחד והמהפך יהיה מאפלה לאור גדול בלי שלבי ביניים.
מי שטוען שירושלים לא בנויה היום, הוא עיוור, מי שטוען שזקנים וזקנות לא יושבים וילדים וילדות לא משחקים ברחובותיה - הוא עם לקות חמורה בתפיסת המציאות.
בארץ ישראל שולטת מדינת ישראל, יש לחצים, יש מורכבויות, אבל אנחנו שולטים.
איך מסבירים מדרש אגדה אחד? שערי הסברים לא ננעלו.
לניקים כאן?!
(אין לי מושג איפה ראית חוצפה, השתדלתי להתעלם מהכותרות הפרובוקטיוויות ולקרוא את גופן של ההודעות)
אבל ברצינות, מבחינה תרבותית ברור שתרבות המערב לא מציעה תוכן תרבותי אמיתי. אמנם יש עוד עבודה בעניין, אבל ברור שהעולם משתוקק שעם ישראל ילמד אותו ערכים. אז כן, מהבחינה הזאת, ירושלים בנוייה, ורומא חריבה....וחוץ מזה, גם אם נבין את הדברים כפשוטם, יש חלוקה ברורה בין יישוב הארץ, קיבוץ גלויות, לבין בניין ירושלים, בניין בית המקדש, שזו קומה נוספת (וזה מתבטא כמובן בברכות שונות בשמונה-עשרה). לכן, בסדר, היום ירושלים חריבה, אין לנו עדיין בית מקדש. אבל זה לא סותר את קיבוץ הגלויות.
לא אותנו, כי הוא לא מספיק מודע למה שאנחנו מציעים, אבל הוא מחפש. ולכן הוא כל הזמן מקצין את הדעות שלו (לדוג' ביחס של גברים-נשים אפשר לראות איך האידאולוגיה העולמית משתנה כל הזמן)
שמסמן את תחילת שיבת ציון?
הלל או משו
אני חושב שאתם לוקחים את הרמב"ם ובונים על זה טילי טילים כדי שיתאים עם ההשקפה .
בספרדית זה נקרא "ספינה פרלהמזינה"
השאלה היא הפוכה, על מה מסתמכים נגד הרמב״ם?
הטענה שלו שזה לא משנה הריבונות כי עובדה הרומאים שלטו עלינו ואעפ"כ חוגגים את חנוכה
עריכה: על מסתמכים נגד הרמבם ? אשמח אם תגיב על הרשי שהבאתי למעלה
וכן היה שלטון יהודי מסוים
לרמה שגירשנו את האויבים מירושלים ושיפצנו את חומות העיר והקמנו מערך דתי
וחזל בדורו לא קבעו לומר על ניצחונו הלל
שהרי בשנה של הניצחון אף אחד לא ידע לכמה זה יחזיק, ואעפ"כ על ניצחון החשמונאים קבעו חג והלל ואילו בניצחון המרד של בר כוכבא לא קבעו כלום, אלא אדרבא בתלמוד הבבלי הוא מוצג רק בצורת
גנאי
אבל כן גיליתי בעצמי כמה צדדים חדשים.
מבחינת השקפה תורנית, לא הייתה השפעה.
מבחינת דעות פוליטיות, זזתי ימינה, אם כי, מאז ומעולם הגדרתי את עצמי כפרגמטיסט, אז זה יותר כמו התאמה למציאות.
אבל לא ממש אכפת לי באופן מהותי
כל כמה זמן יש לי דעות שמשתנות בהתאם למציאות / דברים שאני לומד כך שאני פשוט זורם עם השינוי
באשר לאופי, האופי אותו אופי פחות או יותר וזה אחד הדברים שממש התאמתו אצלי
הבנה עד כמה הרע הוא רע מוחלט.
עד כמה יש פה אנשים אמיצים ומיוחדים שמחוברים לעמ"י בכל ליבם ונפשם.
כמה עוצמות יש גם בדור הצעיר שלנו, זה שאמרו עליו כל מיני דברים.
ועוד הרבה דברים
יותר התנגדות לערבים, החיבור שלי לעמ"י העמיק עוד יותר (ובפרט למגזר שאני חלק ממנו).
יותר יראה מה'. יותר חיבור לה'.
מה שכן אני יכול לשתף זה:
1. הבנתי שיש לנו הרבה יותר משותף עם אחרים בעם שמוכנים למות עבור חיינו פה מאשר אחרים שלא מוכנים.
2. חשבתי שניתן לחשוב בעיקר על השלב השני בפירמידה של מסלו, ולדון איך אנחנו חיים כאן והסתבר לי שצריך להשקיע יותר בכך שנחיה פה שזה מבאס.
3. לא יודע ולא רוצה לשים פה אצבע מדויק, אבל אני חושב שהאופי שלי קצת השתנה.
הרבה יותר גדולה
כאילו סוג של חובה לחיות בצורה הכי טובה שאתה יכול
בשבילם .
וגם זה שרק ה' יכול לעזור
וספציפית אצלי השתנה הייחס לערבים. תמיד העדפתי לפרנס את אחיי ותמיד סברתי שיום אחד נצטרך להעמיד את הערבים (כמו כל הגויים האחרים שנוכחים בארץ) מול 'שלוש אגרות וכו' - כלומר, הם יצטרכו להחליט חד משמעית האם הם כתושבים עצמיים, חלק ממדינת ישראל בנאמנות מוחלטת, כולל שהם 'בצד שלנו' במלחמה ביננו לבין האויב. (בגדול, 'תכנית ההכרעה' של סמוטריץ', שהיא די מה שכתב כבר הרב חנן פורת לפני ארבעים שנה בספרו).
אבל, היתה לי סבלנות להתייחס בנתיים בנחמדות לערביי התחזוקה/לרופא/לרוקח וכד'.
היום אני חושב שאין ברירה. מי שלא רוצה לקבל סכין בגב - חייב לקבל שהם כולם אוייב, עד שיוכיחו נאמנות מוחלטת.
הם נמצאים בכל מקום.
החל במוסך וכלה כרופאים
כמו מול רצועת עזה (ולבנון), נכנסנו לאיזו תפיסה, שאין באמת פתרון, רק לנסות למשוך את הרגיעה הייחסית לטווח ארוך ככל האפשר - זה התפוצץ לנו בפנים.
גם עם הערבים הגרים בארץ, משני צידי הקו הירוק, אם נקבל זאת כגזירת גורל, שחיה כאן אוכלוסיה, שהזהות הבסיסית שלה היא עם האויב - זה יתפוצץ לנו בפנים. תמיד עדיף פיצוץ מבוקר, על פיצוץ פתע.
אגב, אני מבין את השיקול של סמוטריץ' לא לדבר כרגע על 'היום שאחרי' כשחיילים מכל הדעות שותפים בלחימה. אבל זה בעייתי, כי בדיוק מה שהתפוצץ בפנים, זו תפיסת 'יש כאן ערבים וצריך להסתדר איתם'.
איך בדיוק - אפשר לדון. אבל, צריך להבהיר לערבים משני צידי הקו הירוק שכאן נמצא מי ש'בצד שלנו', מי שזה לא מתאים לו - נעזור לו להגר מכאן. מי שיתעקש, נטפל בו 'בלי בג"ץ ובלי בצלם'.
איך בדיוק, יש את התכנית של סמוטריץ':
תוכנית ההכרעה: המפתח לשלום נמצא בימין - השילוח
בגדול, עם קצת ניואנסים, זאת התכנית שגם הציג הרב חנן פורת בנספח לספרו 'את אחיי אנכי מבקש' לפני למעלה משלושים שנה. אפשר לדייק זאת עוד קצת. אבל היסוד חייב להיות אמירה עקרונית-מוסרית שלנו, שהארץ כולה שלנו ואינה נתונה למו"מ.
בפועל אני לא רואה אפשרות לגרש 2 מיליון ערבים ישראלים.
את ערבי עזה ויו"ש אנחנו לא מצליחים לגרש. אז קל וחומר אזרחים שכבר מוטמעים בכל חלקי האוכלוסיה.
ולפי הבנתי. אם תכריח אותו להשבע אמונים למדינה.
הערבי ישקר לך שהוא נאמן לך עד יום פקודה. באותו היום יתקע לך סכין בגב.
כמובן, התנאי לכל זה הוא שאנחנו נרצה, נציג את האמת הזאת לעצמינו ולעולם ונבנה בחופשיות בכל מלא רוחב ארצנו.
לא מדובר על 'לגרש', אלא על לתת להם תמריצים אם הם רוצים לעזוב. כמובן, יש את האיגרת השלישית - מול כל גילוי של חוסר נאמנות, החל מריגול ישיר, דרך ריקודים בזמן שהמדינה מותקפת וצעקות "חיב'ר יא יהוד", ועד הנפת דגלי אש"פ, אנחנו ננהג ביד קשה מאוד וחסרת פשרות.
ברגע שהתקווה למיטוט מדינת ישראל תיגדע - סביר שרוב הערבים יהיו נאמנים.
הלוואי שכולם יגלו ויקבלו את זה
ששווה לשלם על טיפול לרכב גם פי 5 כדי שלא ירצחו אלפי יהודים
ועוד ועוד דוגמאות
להיות על טהרת העבודה העברית.
התקשרת לשירות לקוחות. ענתה מוקדנית ערביה. תנתק?
עמדת בתור בבית מרקחת. יש רק רוקחת ערביה. תבוא ביום אחר?
הגעת למיון. יש רופא ערבי במשמרת. תוותר על הטיפול הרפואי?
הלוואי שזה היה כזה פשוט
אני אעשה הכל
כל עוד זה לא סכנת חיים
ואני חי ככה כבר שנים
וזה עובד
עובדה
וזה אפילו כיף ונעים לשלם ליהודים
ממליץ לנסות
ואפשר גם בהדרגתיות
המלחמה מאוד חידדה לי את הצורך בזה. אז נכון שלא תמיד יש ברירה, אבל ככל האפשר משתדלים.
ספציפי -
בתחילת המלחמה היו דיברים על 'מלחמת השחרור השניה'. אחת התובנות שלי, שכמי שלא זוכה להלחם באוייב בפועל - המקום שאני יכול לפעול חוץ מברוחניות ובעזרה למגוייסים/מפונים וכד', זה בסבלנות.
אחרי מלחמת שחרור - יש גם תקופת צנע. בעז"ה נקום ממנה יותר בקלות מאשר בפעם הקודמת. אבל כן, אם יהיו חוסרים, אם יהיו פחות שירותים, פחות מבחר של מוצרים, פחות אפשרות להשתמש בכרטיס אשראי וכד' - זה חלק מהמחיר.
אני חושבת שכולם משתנים
מי שאומר שלא אולי הוא לא מודע
או שזה פחות מענין אותו
אני חושבת שבקטע של לראות את כל הלוחמים הטובים שנפלו
ופשוט לקחת דברים שלהם ולעבוד עליהם באישיות שלי
אני חושבת שזה נתן לי פופורציות לחיים
כי תאכלס אנחנו לא פה לנצח
וואלה מלחמה זה דבר שמשפיע זה יכול להיות במצב רוח הנפשי והפיזי
בימים קשים כולנו כאבנו ובימי שמחה
כולנו שמחים אז זה כע משפיע ומי שחושב שלו שיעשה חושבין עם עצמו
וואלה אני חושבת שמלחמה זה דבר שמשפיע
עם דיכאון מוצ"ש חורף?🙈
מבולבלת מאדדדדכלומר, אני הולך עם סנדלים אז אולי זה שיקול (לא באמת, יצאתי לאוויר הפתוח אתמול והיה לי נפלא אחרי כן).
המתקנים רטובים... גם לא כיף וגם עלול להיות מסוכן. אתה יודע מה האישה תעשה אם תחזור בבגדים רטובים ומלאים בוץ?? 
(אבל על אחת מהגינות אצלנו לא, כי יש שם הצללה שמועילה לגבי חלק מהמתקנים בגשם).
לגבי האישה, אני מבין שאת בתור אישה יודעת מה את תעשי לX אם יחזור מלא ברטוב ובוץ. אצלנו אני משער שיעטפו אותי בשקית אשפה כל הדרך לאמבטיה.
זה נראה לי רק יגביר לי
למה לא כל יום שבת?
סתם זה קשה המעבר הזה משבת המלכה לשבוע העבודה
מה עם עוגת גבינה עם כוס תה/קפה? תשבץ הגיון? להכין עוגיות עם שוקולד? ספר נחמד ולא עצוב שמכינים
לעת כזאת? סחלב חם? טילון? ... משהו טעים, לשבת עם זה עם ספר או מוסיקה
אהובה....זה מרגיע.
,
בערב
אז אפשר לומר שכן.
בימי דוד המלך הייתה שכינה
הייתה נבואה
היה מלך צדיק
אם מבחינתך רמת חיים חומרית > חיי אמת
זה סדרי עדיפויות שהם בעוכרנו כתוצאה ממציאות ירודה.
אתה מניח שהדברים שכתבת גורמים לאנשים להיות מאושרים, להרגיש שהם ''חיים את החלום''.
בפועל, אין שום סיבה להניח שזה היה כך.
היו אז מלחמות, רעב, מגפות, מי שלא עבד יומיים לא היה יכול להביא אוכל למשפחתו ביום השלישי.
החיים אז היו רחוקים מאוד מאוטופיה, גם אם הייתה שכינה ומלך צדיק.
מצב הרוח של יהושע בן אחיקם מהגליל (דמות שהמצאתי) הושפע פחות מהמלך הצדיק והשכינה, ויותר משנות בצורת ומגפות.
גוף בלי נשמה זה לא שווה, אבל גם נשמה ללא גוף לא שווה.
מכיוון שלא חיינו אז קשה לדעת מה היה מצב הרוח של אחיקם בן יהוזבד.
בכל מקרה מסכים איתך שזה שאז היה רעב לא אומר שכיום לא רע בגלל גלות השכינה
ומשטחי בטון ואספלט וסירנות אמבולנס מעצבנות?
וואי יצא לי עין רעה...
ב"ה לא חסרים מקומות לגור שאינם נוף עירוניפ.א.שני הדברים שהכי שונים בין תנאי החיים של פעם והיום, ובאמת רחמנות עליהם שחיו אז - מים זורמים בבית וחשמל.
מגשים ומממש, כיום, ובע"ה בשנים הקרובות, שאיפות גדולות שהיו לי על מה שאעשה בשנים הראשונות אחרי סיום הישיבה התיכונית.
מקווה שבעזרת ה' בעתיד כן
מה זה בשבילך החלום?
משו פנימי יותר או חיצוני- שיהיה לך עבודה טובה וכו'?
או בית מקדש
מעניין אותי
אני חיה בדרך של הגשמת חלומות קטנים שמצטברים למשהו גדול.
לחיות כשתמיד ישלך מטרה או חזון מול העניים
אם לעבוד כל יום כדי להגיע אליו אז כן, אני חיה את החלום.
אני ישן המון ולכן מבלה זמן ניכר בחלומות.
לפחות תחלום חלומות עם משמעות שתרגיש 😂
בית נאה, משפחה נהדרת, פרנסה טובה, סביבה קהילתית מדהימה
אז את מרגישה שהגעת לאן שחלמת?.. וזהו?
אני לא ממש מרגישה שחיה את החלום עכשיו
נגיד ש כל יום, כל יום ליסוע לאולפנה וללמוד...
ובסדר אפשר גם להתנדב קצת
אבל עדיין...
לא מרגישה שחיה עם הרבה משמעות וחזון, כזה החיים זורמים ומתקדמים כל הזמן
ו...
מבאס קצת לחיות ככה
לא?
אפשר לומר שב"ה שהחלומות הגדולים של גיל הנעורים ושנות הרווקות - התגשמו.
מרגישה שהגעתי אל המנוחה והנחלה, למקום קבוע ויציב בחיים - ועדיין יש חלומות ויעדים לשאוף אליהם ולעשות את ההשתדלויות להגשים אותם
ואת - את נמצאת כרגע בשלב מאוד מוקדם של החיים הבוגרים שלך.
את כרגע בשלב של הגשמת חלומות שאני מכנה חלומות קטנים: לסיים בהצלחה את האולפנה, לעבור את בחינות הבגרות בצורה טובה, לבחור מקום לשירות לאומי, וכנראה גם מידי פעם מוטרדת וחושבת מה תרצי לעשות עם עצמך כשתהיי גדולה…
והגשמת החלום הכי גדול, נישואין והקמת משפחה… גם זה יגיע בע"ה
שואף ליותר בע"ה
יש עוד. נתקדם ונגשים גם אותם לאט לאט.
אבל יש טוויסט: הגשמת חלומות הופכת אותם לארציים עם חסרונות. חלום דמיוני לא מכיל כאלה.
למשל חלום ששואפים אליו אך חוששים מתופעות שיתלוו לו וכשהחלום מתממש כל החששות מתבררות כתעתועים.
או למשל אני מכיר אנשים שאכן חלמו להתחתן, אך רק אחרי שהתחתנו אמרו שאילו היו יודעים איך זה מרגיש היו עושים זאת הרבה לפני, אבל החלום היה מעורפל לפני כן לכן לא דחפו לזה

התוצאות באמת יותר מגוונות.
חלום לרזות, להגמל מהתמכרות, להסיר מידות רעות, להשתחרר מתלות, לצאת מאזור נוחות כובל וכדומה.
הרבה אנשים שעשו זאת אמרו שאילו היו יודעים עד כמה זה טוב לפני, היו עושים זאת הרבה לפני, אלא שהחלום היה מעורפל.
או איך נאמר "טעמו וראו כי טוב ה' ". ידענו שהוא טוב עוד לפני, אבל רק אחרי שטועמים יודעים כמה
בחו"ל, לא מוצאים אותה לא שם (אחרי חיפוש מדוקדק מצד האחראים) וגם לא אצלנו?
כשאני מתקשרת מעבירים אותו כל פה, ובינתיים (למעלה משבוע) - אני תוהה
לאן היתה יכולה להתאייד....עם הבגדים, ספרים, כיסויי הראש, כלי רחצה, חד פעמי....כל מה שאדם
לוקח איתו וחושב שיזדקק לו.....
בבית אומרים לי להרפות ולעזוב, AI חושב שהיא נמצאת בחדר בטחון או משהו
כזה בשדה התעופה אצלנו, אני מאוד סקרנית לגבי מקום המצאותה, וגם
כואב לי קצת.....חופשה בת שלושה ימים התבזבזה, נפגמה, ומרוב כיתות
רגליים וחיפוש (במקום שאין שפע כמו פה) - שבתי הביתה עייפה וסחוטה
ומתוסכלת.
דבר אחד חשוב היה לי שם: קשר עם השם. לא היה לי פל' חכם
אז הוא היה הכתובת היחידה לבקש, לחפש, למצוא....
זה בטח חשוב יותר מכל מזוודה. אמנם זה עדיין לא 100 אחוז אצלי
אבל משהו, משהו....בכל זאת.
היכן שלא נהיה, כאן, פה, שם.....השם איתי. איתנו.
ופיצויים בשווי עלות ותכולת המזוודה במידה ולא מוצאים עד גבול כספי מסוים (די גבוה) ולדעתי גם על הוצאות שרכשת בגלל אובדן המזוודה.
הגשתם דו"ח בשדה? לא טלפונית.
יום לאלפי אנשים.
יש כל כך אפשרויות של נקודות כשל בדרך שהמזוודה עוברת, מנקודת המסירה בדלפק בשדה התעופה ועד לקבלתה בנמל היעד, שזה בגדר כמעט נס שהמזוודה מצליחה להגיע בשלום.
הפעם כנראה העניין אבוד. אם לא הצליחו בכלל לאתר את המזוודה במשך ימים רבים, כנראה כבר לא תימצא.
ייתכן והתג עם הבר-קוד, מהנייר, שהוצמד בדלפק מסירת המזוודות, נתלש, נקרע וכבר לא על המזוודה. בלי זה לא ניתן לאתר אותה. אף אחד לא יטרח לחפש מזוודה לפי התווית הפרטית שבעלי המזוודה מצמידים בבית, בתוך ים המזוודות האבודות בשדות תעופה.
כיום יש פתרונות פשוטים לבעיית איבוד מזוודות.
מזה מספר שנים שקיימים אמצעי איתור מצויינים, מבוססי מיקום - AirTag של חברת Apple ו SmartTag של חברת סמסונג.
מוצר בגודל של כפתור גדול.
שמים אותו בתוך המזוודה, ואפשר לעקוב אחריו בקלות מטלפון חכם, וקצת פחות בקלות באמצעות אפליקציה ייעודית במחשב, למי שאין סמארטפון.
מאז שזה יצא, אנחנו במשפחה משתמשים בזה באופן קבוע.
העניין הוא שהלכתי לאולם המזוודות האבודות, גם אצלנו וגם בחו"ל, והיא לא נמצאת. עדיין איני
רוצה להתייאש ממנה (ממנו - טרולי). ואיני יודעת אם כדי לנסוע לבן גוריון שוב ולחפש.
מרגישה קצת כמו בחלם; אומרים לי שהאחראית היא חברת התעופה בה טסתי, וקשה
להשיג אותם - אין להם נציגות בארץ, מלבד QAS שמטפל בהם.
זו חברת התעופה WIZZ. הם יצאו בדיוק בזמן והיו ממש בסדר, עד...
לא אכפת לי ללכת ולכתת רגליים שוב (בעצם, אכפת לי, אבל מי יתן לי להיכנס בלי שיש
לי כרטיס טיסה עכשיו לאן שהוא....)
כפרת עוונות. זו פעם שנייה שמשתבש משהו בטיסה; בפעם הראשונה, זה היה קשור
לטיסה.....אולי השם אומר: אל תסעו לחו"ל? באמת קשה לדעת למה זה מתרחש ...
אני חושבת שזה קרה בגלל שחשבתי שאי אפשר להעלות טרולי למטוס, ואמרתי
להכניס אותה לבטן המטוס, רק בבידוק השני. אז עצר הסורק את הטרולי כי
מצא סכין מטבח בגלל כשרות (קהה, לא חדה), קרא לאיש הבטחון שהוציא את הסכין
וזרק אותה. הסורק שאל קצת בתמיהה אם אני רוצה להכניס לבטן המטוס,
וכשעניתי בחיוב, שלח אותה על המסוע לשמאלו, שם נבלעה במכונה, לכיוון
של הבידוק הראשון...
מעניין מי יהיה.
בפעם הבאה (אם תהיה בעזרת השם), ניסע עם תרמיל גב, ביגוד וחפצים
בסיסיים וזהו. מקסימום נכבס שם....
או שיבוא סוף סוף המשיח והתאווררות בחו"ל כלל לא תעלה על דעתנו....
הלוואי. לא יכולה כבר לשמוע על בחירות, ערבים....די!
חורף טוב לכולם ותודה על התגובות!
אלא רק בבידוק בהמשך - והטרולי שלך לא היה עם תג זיהוי עם בר קוד של שדה התעופה.
מסביר את האובדן שלו…
כספית את אמורה להיות מבוטחת. יש הרבה טארראם ובירוקרטיה, מול חברת התעופה להוכיח את תכולת המזוודה והשווי.
אם עשית ביטוח אובדן מזוודה בביטוח נסיעות לחו"ל - זה כמובן יכול לעזור עוד יותר לקבלת פיצוי הוגן.
עשיתי ביטוח אבל הם מסרבים לבטח כי אין לי העתק של הדו"ח מלרנקה (טסתי לקפריסין)
הגיוני וטבעית אפשר לנתח את זה, אבל אני חושבת שאני צריכה להסתכל על זה בצורה
אמונית, נכון? הרי הכל היה יכול להסתדר אחרת....מפריע לי שאני תמיד מסתפקת
רוצה מאה מאה מאה אחוז להאמין ולדעת ולהרגיש שגם הטבעי הוא מהשם.
עלינו, ונשמרתם מאוד לנפשותיכם - וגם השתדלות לשמירה הרכוש והכסף.
מצד שני - צריך לקבל את הדבר באמונה, מתוך הבנה שהכסף הוא פיקדון וההפסד מכפר ומדויק עבור האדם משמיים
מאחל לך שלפחות מול Wizz תגיעי להסדר ופיצוי מניח את הדעת.
הטרולי. חברת התעופה יכולה לטעון שהיא אינה אחראית, אותו דבר גם לגבי שדה התעופה - אז למי
פונים? כל אחד שולח אותי למשנהו.....לחברת התעופה אפשר לפנות רק בwhat'up - עונה רובוט
שמציג 4 שאלות, שאינן מתאימות למצב. לבסוף לחצנו על "נשכח בשדה התעופה" (אין אפשרות
להסביר שזה לא נשכח על ידי ואז הוא עונה: מצטערים. לא באחריותינו.
הlost and found שולח שוב אליהם, וחוזר חלילה...
אין בכיר שאפשר לדבר איתו? כל כך קשה לברר את הסורק וקצין הבטחון ביום שני ב1150
בבוקר בטיסה ל.......?
שייך להגיש תביעה במצב כזה? ואם כן, נגד מי בדיוק?
סליחה על הנדנוד, קשה לי להשלים עם זה שהדבר הזה התאייד...
תודה!
בשדה התעופה שאליו הגעת - מה שמסבך כפליים את היכולת לקבל פיצוי.
מקרה שבו כבודה נלקחת לבטן המטוס בשער העלייה לטיסה (Gate Delivery או Gate Check) ללא תג רגיל שניתן בדלפק הצ'ק-אין הוא תרחיש מוכר, אך הוא מדאיג משום שאין בידיך קבלה (Baggage Claim Tag).
הדבר החשוב ביותר הוא ליצור תיעוד רשמי מיידי (דו"ח PIR) ולעבוד דרך הצינורות הנכונים מול שדות התעופה וחברת Wizz Air.
מה עושים עכשיו? צעד אחר צעד
1. היית אמורה לפנות מיידית למחלקת הכבודה בלרנקה (Lost & Found) פעולה קריטית בשדה היעד אם אתם עדיין בשדה התעופה בלרנקה, גשו מיד למחלקת הכבודה האבודה (Lost & Found / Baggage Service) באולם איסוף המזעודות. • מילוי דו"ח PIR (Property Irregularity Report): הוציאו טופס זה מהנציג בשדה. זהו המסמך הרשמי היחיד שמכיר באובדן המזוודה. • תיאור המזוודה: ספקו תיאור מדויק (צבע, גודל, יצרן, סימנים מזהים מיוחדים). • תיוג שער: הסבירו לנציג שהמזוודה נלקחה בשער/בשיקוף ללא תג דלפק standard. לצוות הקרקע בשער יש רישומים נפרדים לגבי כבודה שנאספה בשער.
2. Verification: קיבלתם לידכם טופס PIR חתום בעל קוד זיהוי ייחודי (למשל LCAWZ12345).
3. דיווח מקוון במערכת של Wizz Air
במידה שכבר עזבתם את שדה התעופה אם עזבתם את שדה התעופה בלרנקה מבלי למלא דו"ח PIR:
• חובה לדווח בתוך 21 יום (מומלץ בתוך 24 שעות) דרך אתר Wizz Air או האפליקציה בפרק הכבודה האבודה.
• היכנסו להזמנה שלכם באתר Wizz Air, עברו לעמוד העזרה והתלונות (Help & Contact -> Baggage) ומלאו טופס אובדן כבודה.
• ציינו במפורש בתיאור המקרה: "Hand luggage checked-in at security/gate due to cabin space "limitations
4. Verification: קיבלתם אישור במייל מ-Wizz Air עם מספר פנייה (Case Number) המתעד את הדיווח.
5. יצירת קשר עם Wizz Air ללא מענה אנושי בטלפון עקיפת בעיית השירות הטלפוני חברת Wizz Air מתבססת כמעט לחלוטין על דיגיטל, והגעה לנציג אנושי בטלפון הרגיל כרוכה בעלויות גבוהות או בחוסר מענה. להלן הדרכים האפקטיביות ליצירת קשר:
• Chatbot Amelia: היכנסו לאתר Wizz Air, פתחו את הצ'אט, וכתבו בלולאה Agent או Human Representative עד שהמערכת מעבירה אתכם לנציג צ'אט חי.
• פנייה בטופס תלונות מיוחד (Claim Form): פתחו פנייה רשמית תחת קטגוריית "Baggage Claim" דרך האזור האישי.
• צוות הקרקע בנתב"ג (Laufer GHI / QAS): המזוודה עשויה הייתה לא לעלות כלל על המטוס בתל אביב. חברת שירותי הקרקע שמעניקה שירות ל-Wizz Air בנתב"ג היא Laufer GHI. מומלץ ליצור קשר עם מחלקת כבודה של לאופר בנתב"ג או להגיע לדלפק שלהם אם יש מישהו שנמצא בארץ.
6. רכישת ציוד בסיסי ושמירת קבלות
זכויות נוסעים לפי אמנת מונטריאול, אתם זכאים להחזר כספי על ציוד חיוני (כלי רחצה, הלבשה תחתונה, בגדים בסיסיים) שנרכש בזמן שהמזוודה מעוכבת. • שמרו את כל הקבלות המקוריות (Receipts/Tax Invoices). • אל תרכשו מוצרי מותרות או ביגוד יקר ערך, שכן החברה תבחן את סבירות ההוצאה.
7. Verification: כל קבלה מצולמת ושמורה בקובץ דיגיטלי ייעודי. דגשים חשובים למקרה של "טרולי שנלקח בשער"
⚠️
IMPORTANT: איתור לפי חפצים פנימיים מכיוון שאין תג חיצוני רשמי של דלפק הצ'ק-אין, סביר להניח שלמזוודה הודבק תג י ידני זמני (Gate Tag) בלבד, או שהיא הועברה ללא תג כלל.
בשדות התעופה פותחים מזוודות שלא מזוהות חיצונית כדי לחפש תגיות השם של הנוסע או חפצים מזהים בתוכן.
בעת דיווח בדו"ח ה-PIR, פרטו חפץ ייחודי וברור שנמצא בתוך המזוודה (למשל: "ספר בעברית בשם X", "זוג נעליים אדומות מותג Y"). זהו המפתח העיקרי לשיוך המזוודה אליכם במערכת WorldTracer.
הביטוח הפרטי אם רכשתם ביטוח נסיעות לחו"ל:
1. עדכנו את חברת הביטוח מיד על עיכוב/אובדן הכבודה.
2. רוב פוליסות הביטוח מעניקות החזר מיידי (בין $150 ל-$500) עבור עיכוב כבודה מעל 12–24 שעות לרכישת ציוד ראשוני.
3. הביטוח יבקש מכם את אישור ה-PIR שקיבלתם בשדה או מ-Wizz Air. >> אישור, שלמרבה הצער, הבנתי שאין לך.
החשבון של WIZZ הכוונה למס' החשבון שדרכו הזמנו את הטיסה?
כלתי עשתה זאת. אשאל אותה, בלי נדר.
באמת תודה רבה מאוד על הטרחה לכתוב ולהציע!
אחרי נסיונות מתישים חוזרים ונשנים, מיילים וטלפונים (ותהליך של פינג פונג), השם עזר, כדרכו, בדרך
מופלאה, והטרולי נמצא במח' האבידות של שדה התעופה. לא שייך לWIZZ.
הבטחון הביא אותו לשם - ובאמת, לא היה מתוייג בשום מקום, כפי שחשבת.
מעניין שבתי התקשרה אליהם עוד כשהייתי בחו'ל והטרולי לא היה שם....
עכשיו איני יודעת למי לפנות כדי לקבל חזרה את ההוצאות שהייתי צריכה להוציא
בלרנקה. אשאל את הAI.
חן חן.
תודה רבה על העדכון המשמח
לא יותר גרוע. על העצים והאבנים...
(אבל אני מתגעגעת לבגדים שלי וכיסויי הראש שלי והיה שם ספר
על שמירת הלשון שדווקא הוא עוזר לי להתאפק קצת....)
אבל, היה לי גם הרבה סד"ש שם בלרנקה. בלי פלאפון חכם. לא היתה
לי ברירה רק להיזרק על השם;
הם לא מבטאים את המילים באנגלית
(לפחות חלק מהן) כמונו. ואם רציתי להגיע לרח' שעל הכתב נקרא
אפוליניאוס, ננעצו בי מבטים חסרי הבנה....כך הלכתי בשמש קופחת
כ40-50 דקות למקום שאם היו מבינים את כוונתי, הייתי מגיעה כנראה
יותר מהר....הם מבטאים את זה: אפולודו....
נוסף לכל הצרות, יש הרבה מאוד עובדים זרים - קוריאה, בהוטן, הודו, אפגניסטן,
מאפריקה: קונגו, קמרון...בקושי ראיתי ילידים.... הם בדרך כלל לא ממש מעורים בשמות הרחובות
ואם מישהו מתכונן לטוס לשם, נוהגים כמו בבריטניה, משמאל.
ואם ישבתי וחיכיתי לאוטובוס שיגיע משמאל, קפצתי ממקומי
בתחנה, כי הוא הגיע בדיוק מהצד השני, קרוב מאוד אלי -
המדרכות באזור בו שהיתי כל כך צרות, שצריך לפסוע עליהן
כמו בציורים המצרים העתיקים - רגל אחת לפני השניה...
בחנות פרחים אחת קטנה (המוכרת מרוסיה) היה חדר
קטן - בעלי חיים. בשני הכלובים שכנו בעלי חיים שאיני
זוכרת כרגע את שמותיהם; משהו המתחיל בק או בכ
הם דומים לנימיות ועומדים לפעמים על שתי רגליים...
לא הייתי מעלה על דעתי שמישהו מגדל חיה כזו...
טוב - קיבלתם סקירה קצרה על קפריסין. על קצה
המזלג. אין הרבה מה לראות, וזה לא מקום יפה -
משהו כמו רמלה אצלנו. אולי יש מקומות יפים,
אני לא ראיתי. הייתי רק בעיר אחת.
אבל נקי. הרחובות נקיים. ויש מן אווירה של
עצלתיים כזז. הכל נסגר מוקדם וביום רביעי
בתי המרקחת וחנויות מסוימות סגורים...
שמעתי שהיוונים לא כל כך אוהבים לעבוד....
בפעם הבאה, אם תהיה כזו, אולי אסע לחלק
התורכי. מבחינת עבודה זרה, זה פחות צורם
אבל לשמוע כל היום אללה אכבר...
לא. אסע לארץ שהנצרות לא נתקעת
בעיניים על כל צעד ושעל, ואין או כמעט
ואין מסגדים!
רגע, יש ארץ כזו, והיא דווקא לא כל כך
רחוקה.... אמנם יש בה עכשיו (ובדרך כלל)
באלגאן גדול, אבל לפחות בלי צלבים, כמעט
(תלוי היכן מתגוררים) ללא מואזינים,
והמדרכות די רחבות כך שלא צריך לרדת
כל פעם לכביש...
הא, ולא צריך לקחת מזוודה כדי
שיהיה לך מה ללבוש....
!ובכל זאת, שלושה ימים ללא חדשות כל שעה,
ללא מתח, לא לזקוף אוזניים כל פעם שעובר
מטוס, ללא התעוררות באמצע הלילה כי
נדמה לך ששמעת אתרעה בפל'...
כן. אולי זה לא נשמע יפה, ובודאי
לא מתאים לפורום הנכבד והנחמד הזה -
לא הייתי מתנגדת לגיחות קצרות בנות
כמה ימי הפוגה, אחת ל.....חודש בערך!
שבוע טוב!
היי, למישהו יש הליכון מתקפל בבית?
אני רוצה לקנות וחושבת איזה.
רוצה גם משהו זול...
ראיתי את מה שפרסמו ברמי לוי, לא יודעת אם יהיה בירושלים ואם זה לא קטן מידי...
כדאי לך לבדוק גם איך בדיוק הוא מתקפל, כי יש כאלה שקוראים להם מתקפל אבל הם עדיין תופסים הרבה מקום.
עושה את העבודה ובעיקר לא תופס הרבה מקום.
שימי לב שבהליכונים הקטנים לרוב אין אופציה לשיפוע, אם זה חשוב לך.
לי את היכולת לעשות כושר בלי לצאת מהבית...
קטן וקומפקטי כמו בפרסומות של רמי לוי וכאלה.
אותי זה מחזיק, אבל נגיד בשביל גבר גדול זה לא ירגיש יציב מספיק.
אותי זה משרת למה שאני צריכה, להליכה/ ריצה בבית כשלא מספיקה לעשות בחוץ ומתקפל קומפקטי.
ולכן רוצה לרכוש אחד. השאלה אם זה עונה על הצורך- האם אפשר ליפול מזה? כי זה צר מידי? או קצר באורך?
הוא לא מתקפל ולא זול.
מה רוצה לדעת?
בגודל נורמלי, שקל לאחסן
גודל, אורך, מחיר, משקל וכו
יהיה יותר קל למצוא בקטלוגים.
אני רואה פרסומים באינטרנט, של חברת תיתקאות או משהו כזה, ולא יודעת אם מה שהם מציעים טוב, או לא...
לק"י
אבל תתפללי שזה לא יהפוך למתלה בגדים🤭
וחוץ מזה זה תחליף לחדר כושר שאת לא מרשה לי ללכת למרות שיש היתרים.
איזה היתרים יש?
עשיתי בגוגל - שאל את הרב מכון כושר מעורב
נכנסתי ל-5 תוצאות בעמוד הראשון של התוצאות
כולם כתבו שאסור
היות ואני מאוד אוהבת לדבר (גם בכתב) , אני מוצאת עצמי נגררת לשיחות
שלא עוזרות לי לשמור על גבולות. ועקב היותי פטפטנית חסרת תקנה,
קשה לי לעצור את עצמי.
אנא, עזרו לי. אל נא תפנו אלי באופן פרטי. רק דרך הפורום.
תודה רבה לכם!
לבנות - מותר.
שבעה ימים קודם הבחירות מפרישין את הבוחר מביתו , ביקש להתנמנם, שולחים לו סמס ושיחות מראשי מפלגות ואומרין לו: "אישי הבוחר, עמוד והפג על אחוז החסימה!"
שחרית מעמידין אותו בשער הקלפי ומעבירין לפניו דוכני סיעות כדי שיהיה רגיל.
מסרוהו זקני מפלגות לזקני ועדת הבחירות, והשביעו אותו :
אישי בוחר גדול, דע לפני מה אתה נכנס, לפני קודש הקדשים של הדמוקרטיה, משביעין אותך שלא תשים שני פתקים. הוא פורש ובוכה והם פורשים ובוכים.
נציג ועדה היה בודק ברשימה עד שמגיע לשמו.
והמשקיפים והעם העומדים בהמתנה כשהיו שומעים את השם מפורש יוצא מפי הנציג היו מהנהנים בראשיהם ואומרים לו: כנס.
בא למקום שעמד ונכנס למקום שנכנס, והלך עד שעבר את הפרגוד ונכנס מעברו.
וכך היה מונה: א ב ג ד ה ו ז ח עד שמגיע ל ט.
היה נוטל פתק לא מן החדשין וחא מן הישנין אלא מהממוצעין והיה ממתין עד שיתמלא כל החדר בוחרים.
והיה מתפלל תפילה קצרה שלא להבעית את הממתינים: יהי רצון שלא יעדי עביד שולטן מדבית נתניהו.
בא למקום שעמד והלך למקום שהלך, והיה עומד אצל הקלפי.
משקיף בן גביר מימינו ומשקיף גולן משמאלו.
אם בחר בימין, אומר לו: אישי בוחר גדול, הגבהה ימינך!
אם בחר בשמאל, אומר לו: אישי בוחר גדול, הגבהה שמאלך!
טרף בקלפי ושלשל מעטפה.
ויום טוב היה עושה לאוהביו בצאתו בשלום מהקלפי בלי פגע.
אמת מה נהדר היה בוחר גדול.
אשרי העם שככה לו.
לא יודע לגבי "הגבה ידיך" כי חלילה שלא יראו מחוץ לפרגוד, אבל אמת היא שאיסור אין בזה.
מעתיק ושולח הלאה 
בעקבות הבחירות הממשמשות ובאות,
באופן (כמעט) חד פעמי נאפשר לכתוב בשרשור הזה דברים פוליטיים ואקטואליים!
כדי שלא נהפוך לבור שופכין, נשמור על כמה כללים פשוטים:
א. דברים טובים בלבד:
כל אחד יכול להגיד למי הוא מצביע ולמה לדעתו זו הרשימה הטובה ביותר.
ב. שפה נקייה:
ללא כינויי גנאי או קללות לאף פוליטיקאי או מועמד.
ג. בלי ויכוחים:
אתם חושבים שניק מסוים כתב שטויות?
מעולה! תשמרו זאת לעצמכם או לפורום או''ח.
ד. מוזמנים לכתוב את תחזית המנדטים המלאה שלכם. מי שיהיה הכי קרוב לאמת, יזכה בכבוד ויקר וניק ירוק למשך שבוע.
ליכוד:
25
ישר:
24
יחד:
12
הדמוקרטים:
10
בן גביר, הרשימה המשותפת:
8
שס, ליברמן, יהדות התורה:
7
סמוטריץ', רעם:
6
יהיה תרחיש של תיקו או מהפך.
בפעם שעברה מרצ ובל"ד שרפו לשמאל כמעט 8 מנדטים. המנדטים האלה כנראה לא ישרפו להם הפעם.
ימינה של איילת שקד שרפה למרכז כ3 מנדטים. כנראה שהפעם חלקם ישרפו אצל וינטר.
ונועם + החרדים החדשים חותך מנדט אחד מהימין.
ככה שקשה להאמין שיהיה ניצחון לגוש הימין.
הימור שלי,
יהיה יתרון קטן (או גדול) לגוש השמאל + ערבים.
זה יביא לכך שגם אם לא יצליחו להקים ממשלה, הם יצליחו להוריד את ביבי מהשלטון.
כדי להפיל את ביבי, צריך שיהיה מועמד מוסכם אחר.
כלומר אם למשל אייזנקוט יצליח לשכנע רק 59 חברי כנסת להצביע לו, כי יש 10 ערבים שיצביעו נגד לכל ממשלה ציונית ועוד 51 חברי כנסת שרוצים את ביבי,
אז ביבי לא נופל אלא יש בחירות חוזרות שבהן הוא ממשיך להיות ראש ממשלת מעבר.
לפי החוק, הוא יכול להיות ראש ממשלת מעבר גם עד גיל 120, כל עוד אין חבר כנסת אחר שזוכה לרוב.
יסכימו לשים את האצבע בעד אייזנקוט. אפילו לממשלה של יום (או כל מינימום אחר אפשרי) העיקר שביבי והימין ירדו.
ויפרקו את הממשלה
ואז תהיה ממשלת מעבר ועוד בחירות
כאשר אייזקוט ראש ממשלת מעבר
כך לפחות אני קורא את המפה הפוליטית
זה נראה שיש סיכוי נמוך שהימין יצליח להשיג 61+
אולי אם יצליחו לשכנע ברגע האחרון את וינטר לפרוש.
מרגע שקמה ממשלה, היא ממשלה חוקית לכל דבר ועניין.
כדי להפיל אותה צריך להעביר הצעת חוק אי אמון בממשלה, החוק צריך לכלול 61 חברי כנסת שתומכים בהפלת הממשלה עם מועמד מוסכם על כולם לראש הממשלה החדש.
אם הערבים והליכוד יצביעו ביחד על אי אמון, זה אומר שהערבים יסכימו למנות את נתניהו לראשות ממשלה...
לא תמיד חברי הכנסת שלנו חכמים. אבל נראה שבחוק יסוד הממשלה הם חשבו בדיוק על איך למנוע דברים כאלה, כדי שממשלה שקיבלה רוב בכנסת תהיה כמה שיותר יציבה ולא תופל בקלות
כזאת שמביאה לעוד בחירות.
אף פעם לא בחרו ראש ממשלה ראש ממשלה חדש
אלא ראש הממשלה מיוזמתו הוביל את החוק לפיזור הכנסת, ובגלל שרוב הכנסת נמצאת בקואליציה אז יש לו רוב.
במילים אחרות, כבר הרבה מאוד שנים לא הפילו כאן ממשלה, בדיוק בגלל מה שכתבתי -זה מהלך לא פשוט בכלל.
אז אייזנקוט יגיד לערבים.
תתמכו בי לראשות הממשלה כדי להוריד את נתניהו
ומחר (או כל זמן מינימלי שאפשרי) אני מפזר את הכנסת.
אני חושב שהערבים כן יתמכו במהלך כזה
אבל אני לא חושב שרמה כזאת של כיעור אפשרית... להקים ממשלה רק בשביל לפזר מיד את הכנסת.
מה גם שלא ראיתי אף פרשן או פוליטיקאי או כתב שבכלל מזכיר אפשרות כזאת
נפשי תערוגתחזית מנדטים:
הליכוד 28
ישר 20
ביחד 14
ש"ס 9
הדמוקרטים 8
עוצמה 8
יהדות התורה 8
המשותפת 7
הציונות הדתית 7
רע"מ 6
ישראל ביתנו 5
גוש נתניהו: 60
סמוטריץ' כי היטה את ההגה ימינה במלחמה ודאג לשינויים נצרכים במערכת המשפט.
וינטר, כי צריך לגייס חרדים וצריך לקדם יותר את הניצחון במלחמה.
תחזית:
הימורים: ליכוד - 25 אייזנקוט - 20 בנט - 12 בן גביר - 11 ליברמן - 10 הדמוקרטים - 9 שס - 7 סמוטריץ' - 7 יהדות התורה - 6 וינטר - 4 הרשימה המשותפת - 4 רע"מ - 5
ותבין שהדרך של סמוטריץ', היא הדרך הכי יעילה לגייס חרדים.
אותו דבר לגבי הניצחון במלחמה - וינטר מדבר כגנרל, שנותן פקודה לכחות לזוז - והם זזים. הוא מעולם לא התמודד (וטוב שכך, אין גרוע מכך שקצינים נדחפים לתחום של הדרג המדיני) עם מכלול השיקולים המדיניים, הכלכליים, החברתיים והאחרים. אין מי שדחף את נתניהו לכיווני הכרעה והמשך הלחימה בצמתים שונים, כמו סמוטריץ'.
פותרת את ההתלבטות...
אני די משוכנע שיהיה לפחות סבב נוסף של בחירות.
סמוטריץ' ומפלגתו יקבלו את הקול שלי כי הם מילאו את הבטחות הבחירות שלהם (כל מה שיכלו). הם עשו מה שרציתי, ולכן אפשר לסמוך שימשיכו לעשות גם בבחירות הבאות. ולכל הפחות יתאמצו בכל מאודם.
1. ההתיישבות קיבלה בוסט לא נורמלי
2. הכלכלה הפתיעה את כולם, בארץ ובעולם, ב"ה
3. העבודה על מערכת המשפט מתקיימת לאט אבל בטוח (בנתיים) ואני רוצה שזה יגיע ל"גמר תשלום" בקדנציה הבא. 10 שופטי עליון יתחלפו בקדנציה הקרובה, ואם השמאל ישלוט בזה אז אנחנו נהפוך לברית המועצות.
4. ההתנהלות בסוגיות המלחמה היתה בדיוק מה שנכון, לדעתי. שמחתי מאוד שהמפלגה לא היתה טהרנית וידעה גם להסכים לעסקת חטופים (הראשונה). זה הוכיח לי שיש חשיבה בכל פעם, ולא ריצת אמוק שאין לה בלמים.
5. עולם התורה הציוני קיבל חיזוק חשוב ב"ה.
6. בהקשר גיוס החרדים, סמוטריץ' מבין שבכפייה חזיתית שום דבר לא יקרה, ולכן צריך אורך רוח כדי לעשות מעקפים ותהליכי אורך. הוא גם מבין שהשמאל יתן לחרדים את מה שירצו בכל מקרה, ולכן אין סיבה להיות הטיפש שמפיל על זה ממשלות. עדיף להסתדר עם החרדים ולשמור על ממשלה לאומית, ציונית ויהודית.
7. גם כשהיתה כביסה מלוכלכת בתוך המפלגה, הם ידעו לנהל את זה פנימית ובכבוד (כנראה, לפחות כלפי חוץ). אופיר סופר פרש בצורה מכובדת מאוד, וזה סימן טוב לעבודה הפנימית במפלגה.
8. אני רוצה סמן ימני חזק, אבל לא מתלהם, שיכול גם להטות את הספינה ימינה כשצריך, וגם יכול למשוך קצת אש כשצריך כדי לאפשר לאחרים לעשות את מה שצריך לעשות.
מי שמכיר קצת יודע שסמוטריץ' הוא איש עשייה, ביצועיסט עם קבלות.
מי שמקשיב קצת (חפשו את השיחה שלו עם הרב חיים נבון, החל מדקה 50) יודע שלסמוטריץ' יש תוכנית סדורה איך לגייס את החרדים.
כמה נקודות שעלי עשו רושם, יש עוד, רוצו לשמוע שם:
אין תשתית מתאימה. חייבים להקים מסגרות ובתי חייל מותאמים. ברגע שחרדים יראו שאחיהם מתגיייסים ויכולים לשמור על אורח חייהם זה יהיה התמריץ הכי גדול שיתגייסו עוד.
חייבים חוק שיהיה מוסכם על ההנהגה של החרדים, גם אם זה יהיה באחוזים נמוכים יותר מהאידיאל. חוק מוסכם הופך את הצבא מהאויב של לומדי התורה לתעודת הביטוח שלהם. כדי שלומדי התורה יוכלו להמשיך ללמוד, חייבים למלא את המכסה של הגיוס, וככה הרבנים עצמם הם אלה שישלחו לצבא את מי שלא מתאים לו ללמוד. ושוב, אחים ושכנים רואים שאפשר לשמור על אורח החיים וגם לקבל הטבות של בוגרי צבא ועוד ועוד יתגייסו.
ברור שזו לא הסיבה היחידה להצביע לסמוטריץ'. אם הניצחון וההתיישבות יקרים לליבכם, והשינוי במערכת המשפט חשוב לכם, תנו את הקול למי שעובר את אחוז החסימה, מבטיח לעסוק בעניינים אלה וכבר הביא תוצאות בעבר ברובם.
בשבוע האחרון שבעה הרוגים.
תאונות תאונות תאונות ועוד תאונות.
מה שווה "אחדות" עם מצב של אדם לאדם זאב בכבישים?
דיכאון טוטאלי
מה?
במקום להתמקד במה שחשוב באמת.
פעם מישהו אמר לרב אבינר שהוא מפחד מפצצה גרעינית על ישראל. הרב אמר לו - כמות ההרוגים מסיגריות גבוהה יותר מהרוגים מגרעין פוטנציאלי וזה צריך להדאיג יותר (האמת שהוא ניסה לדבר עם ח"כים שיטילו מגבלות קשות על סיגריות ולא הצליח לו)
טופרובסקי היה מקריא בכנסת כל שבוע את ההרוגים כדי להזכיר
עברת פס לבן?
חצית צומת ברמזור באדום?
נתפסת עם היד והעיניים על הטלפון?
נהגת על 140 בכביש של 80?
הגיע הזמן להתייחס לרכב ברצינות הראויה, ולא כאילו מדובר ב''נו נו נו''.
א. העמדה לדין על ניסיון רצח, בדומה לאדם שמחזיק רובה ויורה לכל כיוון.
ב. תתקשר למורה לנהיגה שלך, תבקש ממנו שישריין לך מקום לעוד 10 שנים, כי עד אז הרישיון שלך יהיה פסול.
ג. הודעה מיידית לכל חברות הביטוח, שהאדם הזה עבריין תנועה, ושהן צריכות לשקלל זאת בפעם הבאה שהן מוכנות למכור לו ביטוח (בעוד 10 שנים).
ד. אם מישהו ייתפס בעבירה דומה גם לאחר חידוש הרישיון בעוד עשור, הפסילה תהיה לצמיתות.
רק ככה אנשים יתחילו לפחד לעבור על החוק.
נו באמת...
אתה יודע שזה בחיים לא יקרה.
אגב לשיטתך 70 אחוז מהנהגים רוצחים.
ב. זה היה גורם להרבה יותר מקרי פגע וברח.
ג. אפשר ליישם את שיטתך - מי שמוכר שומן רווי יואשם בנסיון רצח. אתה יודע כמה מתים כל שנה בגלל שומן רווי? כנל מי שנוהג במכונית לא חשמלית יואשם בנסיון רצח. אתה יודע כמה מתים כל שנה מזיהום אוויר?
מזה שיהיה נוכחות משטרתית על הכביש
ומי שמזגזג בין נתיבים בפראות/ לא שומר מרחק בצורה מסוכנת/ כל דבר מסוכן אחר
יוּרד מהכביש
זה קורה כל יום כל הזמן
ומשטרה אַיִן