ואולי נכון לעשות זאת ביחד ולחוד.

זו אחת ההחלטות הכי חשובות שתקבל בחיים, ואני חושבת שתמיד יהיו ספקות וחששות - וצריך למצוא את הכלים איך להתמודד איתם. אדם שיש לו פרספקטיבה והבנה הרבה יותר רחבה על מה זה זוגיות יכול לעזור לנו להבין יותר טוב את הסיטואציה שאנחנו נמצאים בה, ולעזור לנו לקבל החלטות.

ואולי גם תמצא את ההודעה הזאת רלוונטית:

אצל כל אחד זה נבנה אחרת, ויכולים להיות מלא תרחישים - לקראת נישואין וזוגיות

הזמן יביא אתכם לשלב בו כנראה תצטרך להכריע או שיכריעו בשבילך.

בל להכיר אותך ולפרט את הספקות, יהיה קשה מאד לתת לך עצות קונקרטיות.

אז באופן כללי, תצטרך לפתור זאת בעצמך או ללכת להתייעץ עם מישהו שאתה סומך עליו.

אבל בינתיים אולי אפשר לתת כיוון מסוים..

אם הקשר שלכם רציני,

אתה יכול לשאול את עצמך, שאם מציבים לך אולטימטום, שעכשיו אתה צריך להחליט אם להתחתן איתה או לא, מה היית עונה?

אמנם לענ"ד התשובה לא אמורה להכריע את גורל הקשר, אבל אמורה להציג בפניך את הפרופורציות של מה שמפריע לך..

רק אמליץ לך, שלא להתארס/להתחתן כל עוד יש לך את המועקה הזאת.

זה לא ייפתר מאליו (גם אם יהיו מלאכים טובים שיגידו לך "יהיה בסדר")..

הרבה נקודות טובות

לגבי מה שאמרת על השאלה שנותנת פרופורציות אהבתי מאוד

כי ניסיתי את זה אינטואיטיבית וזה ממש הכניס לפרופורציות

תודה בכל מקרה

וייתן לך זווית ראייה ונקודות למחשבה שיעזרו לך להגיע להחלטה ללא לחצים, ברוגע.

ממליצה על יועץ זוגי 

הוא יראה את הדינמיקה של שניכם ביחד, ישוחח איתכם וגם בנפרד 

(כלומר יהיה לשיחה זמן של "אחד על אחד" כדי לאפשר לכל אחד לומר לפני היועץ את ההתלבטויות/חששות/רצונות/מחשבות בלי "לסנן את המילים"  כמו במפגש הזוגי)

וייתן סיכום ממבט עינו המקצועית.

מנסיוני זה היה הדבר הכמעט יחיד שעזר לי להחליט.

צריך לראות מה מקור הספקות- האם אלו דברים ש׳חלמת׳ עליהם וזה לא פוגש את המציאות או שאלה דברים שבאמת קריטיים לך?

לי היו ספקות תקופה ארוכה, בעיקר בגלל שהוא לא היה ׳מה שדמיינתי׳, מצד שני- הבנתי שיש לי משהו טוב בידיים ולא רציתי לשחרר.. בסוף אצלי זאת הייתה החלטה לקפוץ למים וזהו. ראיתי שאין דחייה ויש רצון לקירבה ויש את הדברים שחשובים לי באמת מבחינת מידות ואישיות.

וזהו, ב״ה יכולה להגיד היום שהדברים היותר שטחיים שחלמתי עליהם ולא התממשו היו הרבה פחות נכונים לי ממה שבעלי הגיע איתו..

ושוב, יעוץ חיצוני שאתם מתחברים אליו יכול גם מאוד לעזור 

יש ספקות שזה עניין של קפיצה למים ויש ספקות שיכולות להטביע במים. 

אני חושב שצריך לבחון את רמת המעטפת של איכות הבחור/ה והסביבה המשפחתית והחברתית שלו. שזה מעטפת בונה וחשובה 

בנוסף, רמת המידות וסגנון האישיות של המועמד/ת

אם מרגישים ביטחון בדברים האלו, צריך לבחון דינמיקה של הקש/ר. רמת געגוע, רמת רצון להיות בקשר הזה, כמה חשוב לך לשמוע אותו/ה, האם הקשר איתו מקדם אותך, בונה אותך (ברמה האישית)

ונדבך האחרון: כמה אתה רואה אותו כבן הזוג ליים שלך לקבל בחלטו  חשובות לחים יחד מבחינת חינוך ילדים   ודגשים רוחניים. 

כל ספק בנפרד

אם יש ספקות חובה לברר עם עצמך מאיפה זה מגיע? על מה זה מתבסס? כמה חשוב ומהותי לך? בטוח שזה יושב על משהו…

אם זה משהו פתיר מעולה. אם לא- אז לחשוב טוב טוב. ברגע שיש ספקות ו״זורמים״ איתם בלי לפתור, זה לא נעלם זה רק נערם. ואח״כ הרבה יותר קשה להחליט וזה עלול לכאוב ולפגוע, מאוד.

מה שכן, וודאות מוחלטת היא לפעמים מכשול- אני לא חושב שיש וודאות מוחלטת על ההתחלה , אולי הרגשה טובה.

בהצלחה מאחל לך בהירות והחלטה שהכי נכונה לך בע״ה 

הייתי חושבת דקה 2 כמו עכשיו

והייתי אומרת שזה קשוח

ובסוף עונה שנראה לי הדמות שאני הכי אוהבת בתנך היא

או תמר או יואב

תמר אשתו/כלתו של יהודה כי היא פעלה בחכמה ובצניעות והצליחה להשיג את מה שהגיע לה מלכתחילה היא הייתה אישה חכמה

ויואב שר צבאו של דוד כי היה נאמנות מוחלטת לדוד המלך כן גם שזה שהוא פעל בלי לשאול אותו והרג כמה וכמה אנשים רק כי לא יכל לסבול את חוסר הכבוד לדוד ולמלכות.

וכמובן שהייתי עונה טיפה יותר בהרחבה ואולי מילים אחרות אבל כן 2 אלה בטוח

אגב למה?

מה זה מגלה לך?

מסקרן 

לעבד־מלך הכושי.

אף־אחד לא יודע מי אתה, מאיפה באת, מה הסיפור שלך, בנסיבות אחרות היו שופטים אותך שאתה ככה וככה ובאת ממקום כזה וכזה מבלי בכלל לדבר איתך,

אבל בסוף אתה היחיד שעושה את המעשה הגדול.

כל העולם בעבר האחד- ואברהם בעבר השני מול כולם לא מפחד לבחור נכון.

או רחל אימנו על ויתור נאצל

לא יודעת מה הייתי שולפת בשלוף

חוץ מהשם שלך. והגיל, והמספר במשקפיים. ולמה בחרת ללמוד דווקא ביו-כימיה, איסטלציה וגיל הרך. וגם אם היית זברה באיזה צבע של משחת נעליים היית קוראת לילד הקטן-חמוד-נושך שנולד לדוב-גריזלי-מחמד של פינגווין השמירה שלך.

ואולי גם ל'התנשאי לי'.

אבל חוץ מאלו, בנחת.

ועכשיו ברצינות.

בנחת.

את לא במבחן.

דייט זה לא מבחן.

זו הזדמנות להכיר אנשים נחמדים.

מקסימום יצא מזה משהו טוב.

או טוב מאד מאד מאד.

אני מבין, ומכיר, וחושש, את החשש משתיקה.

אני חושב שזה נכון בעיקר בשתיקה של אין נושא.

וגם זה בסדר, לא נעים אבל גם לא נורא.

אך יש שתיקות טובות.

שתיקה של יחד זה נהדר.

אין מילים ולא צריך מילים.

הלוואי שנזכה.

שתיקה של זמן חשיבה היא מצויינת.

היא מייצרת קשר אמיתי.

קשר עם רוגע.

זה לא פסיכומטרי.

לא למהר לענות.

היא מייצרת כנות.

חשבתי באמת על השאלה שלך, והשתדלתי להביא את עצמי כמה שיותר מדויקת.

דייט זה לא בית משפט. אז לא שופטים. לא את, מקווה שם לא הוא.

בטח שזה לא כיתת יורים. אז לא יורים תשובות. אם לא יורים אז גם לא צריך לדרוך מראש. לא צריך לחפש את כל רשימות השאלות האפשריות באינטרנט ולחשוב בבית מה אני עונה.

(אולי גם לא צריך להכין שאלות? נקודה למחשבה. זה נועד למנוע את השתיקות המביכות של חוסר בנושא. כדאי להכין נושאים אבל חשוב גם לזרום ולהתגלגל. נשמע שהוא הכין שאלה מראש, תראי איך סיבך אותך. אגב, הנה עוד נושא שיחה)

תשובה לדוגמא:

'וואו. שאלה יפה. צריכה לחשוב, תן לי רגע. __שתיקה (זמן נהדר בשבילו לגרד את האוזן. הוא חיכה לזה הרבה. זהו, הוא סיים לגרד, עוד רגע שלא יחשוב שחיכית לגירוד שלו. עכשיו)__. אני לא זוכרת את כל התנ"ך בעל פה, אבל ממה שעלה לי כרגע נראה לי שהכי התחברתי לפרנך, אבא של אליצפן, נשיא מטה זבולון בתקופת הכיבוש וההתנחלות. קודם כל מאד התחברתי לשם. בנוסף, אני מעריכה אותו על שהצליח לגדל בן לתפארת בתוך מציאות מורכבת שכזו. אני חושבת שאקרא על שמו את כל 18 הילדים שיהיו לנו, ואולי אבקש גם ממך לשנות את השם'

אם את שולטת ב'חומר', אולי אפשר עוד להעמיק בצד שלו. 'גם פלוני אלמוני מייצג לדעתי את התכונות עליהן הצבעת בירמיהו. למה התחברת יותר אל ירמיהו?'

בהצלחה.

כן חתול זמני, מצופה ממך להגיב בפאנצ' על 'למה' היונק😉

ועכשיו ברצינות. נשמח (איזה כיף לכתוב את דעתי בלשון רבים) לשמוע וללמוד.

סומכים עליך גם לגבי הצעד הבא ;)

סתם חחח

יאללה בקרוב בעז"ה 🥳