מסכים עם המגמה של ללכת על פי ההגיון ולא על פי הסטריאוטיפ.

מאמין שיש הבדלים נצחים טבעים בריאים בין גברים לנשים, מאמין גם כן, שיש אינפלציה בשימוש בהם.

כל עוד הנורמות לא מזיקות, אני זורם איתם ואין לי מה לשנות מהנורמה.

אני זוכר פעם אחת שיצאתי עם בחורה שחשבה שהיא גם חלק מלקבוע מקום למפגש היא כל כך נלחצה אז אמרתי לעצמי שאם זה קורה לרוב הנשים, אז אני מבין את הכלל הזה. גם אם זה מלחיץ אותי האחריות למקום זה לא כזה וואו.

הסטיגמה על נשים שהן לא מקבלות ביקורת היא גם עושה רע מאוד. זה נכון שנשים יותר נמשכות להרגיש שייכות מאשר גברים ולכן הן ירצו לדעת שרואים אותן ומתחשבים בהם ובדעתן, אך זה לא סותר את היכולת לקבל ביקורת עניינית. אולי יש התמודדות יותר גדולה בנושא בגלל קליטת הרשמים מהסביבה אבל זה גם לא בטוח ולא הייתי רוצה להנמיך בשבילם את הרף, אלא יותר לעשות התאמה ביחס לחוויה הייחודית של נשים.

בכללי, גבר רגיש נניח, הרגישות שלו לא תוסיף לגבריות שלו, הוא יהיה אדם יותר טוב, אבל לא יותר "גבר".

אישה שתקח אחריות ותהיה פעילה ומבילה היא לא תהיה "נשית" יותר, היא תחשב כאדם יותר כשרוני.

וה' ישמור מי שיעיז להגיד לאישה שהיא לא התנהגה ברגישות.

הכל נכון, אבל גם כן הכל במידה...

סבבה יש "נורמות חברתיות" אבל כשאני נפגש עם אנשים אני לא נפגש עם "חברה". אני נפגש עם אדם אינדיבידואלי שיש לו דעות אינדיבידואליות, סגנון משלו, העדפות משלו.

באופן פלאי כל הבנות שהכרתי (אולי מלבד אחיות שלי, אבל זה לא נחשב) היו פתוחות בנושא של גבריות ונשיות, רגשות, כו' בקיצור לא עונות על כלום מהרשימה בשרשור. אבל לא נראה לי שאני נס סטטיסטי, פשוט ככה זה יוצא שאני ממגנט אנשים שדומים לי ("הלך הזרזיר אצל העורב מפני שהוא מינו").

נכון, יש בעיה של תרבות טרנסג'נדר להט"ב, אבל אני לא נתקל בה ביום־יום, כי אני לא מסתובב בתל־אביב.

נכון, יש בעיה של נורמות חברתיות מוגזמות ביחס לגברים ונשים, אבל אני לא נתקל בה ביום־יום, כי אני לא מסתובב עם ערסים ופרחות.

בקיצור, לא יודע מי זה "אנחנו", מי זה "כולם", נושא נחמד לדבר איתו עם המשודך/ת, צריך לזכור שאין צורך להיות מושך בעיני כל העולם רק להיות עצמך (או להשתנות למישהו שאתה בעצמך היית רוצה להיות). בסוף תמשוך אליך אנשים שיאהבו אותך בגלל תכונות שאין בך.

הטעות הכי גדולה לדעתי, זה כשאנשים קוראים באיזה ספר שגבר הוא משפיע, אז הם בטוחים שאין להם מה לקבל מהבחורה שהם נפגשים איתה. והיא.. אין לה מה לתת לי.

דבירם לא מוחלטים, העולם שלנו קצת יותר מורכב ממה שכתוב באיזה ספר שהם קראו.

אומרים חזל, מי שאיבד אבידה, מי מחזר אחרי מי? האם אחרי האבידה ולא האבידה אחרי האדם.

ולא, זה לא איזו דרשה מוזרה שחזל דרשו כי האישה בנויה מתוך הצלע של האדם.

הם באו ללמד על הטבע והדרך הראויה.

שוב, לא בצורה מוחלטת, לא בצורה שאתה תסתכל על החיים ותראה הכל שחור לבן. אבל כן.. זה המצב.

וכך אנחנו רואים בעיננו.

[דומה אבל קצת שונה, אי אפשר היום להיות אבא בלי לדעת גם להיות עם הילדים ולבשל, נכון. בודדים האבות שאין להם את זה. ובכל זאת - ברוב הבתים אמא היא עדיין אמא שהיא יותר עם הילדים מאשר אבא. לא כי הכל שונה וטעות, אלא הדברים לא מוחלטים. לא שחור לבן..]

כן, אנחנו רואים שבנות מחכות שמישהו יתחיל איתן, ו.. אוקי, נניח והיה רלוונטי מצידה להתחיל איתו.

היא עדיין רוצה גבר. עד כמה? נו.. שוב. כולם יודעים שלא כל הבנות מחפשות איזה גב-גבר כזה אדיש ומחוספס.

אבל כן, הרבה בנות מחפשות בפגישה להרגיש בטוחות, ומעולם זה לא הרגשה ששמעתי מבנים שהם מחפשים בפגישה.. (או בכלל חשבו על ההרגשה הזאת). הרבה בנות יחפשו גבר מוביל, ובנים יחפשו יותר להוביל.

שוב, ממש לא בצורה של שחור לבן. אני לא מחפש פודל שילך אחריי. בעבר הרחוק אם הבעל אומר משהו ברור שהאישה עושה. זה לא המצב היום ב"ה, אבל עדיין יש נקודה ומוטיב חוזר כזה אצל האנשים... יסוד כזה שהוא עדיין דומה..

זה נכון אגב בעוד מלא דברים. זה שאומרים שגברים הם שכל ונשים רגש. לא משהו שזכור לי שמישהו התקומם עליו.. אני גבר ואני בוכה המון. מכיר בנות שבוכות פחות ממני. עולם הרגש מאוד שייך וקשור אלי. את מבינה הרי שזה לא "קושיא" על מי שאומר שגברים הם שכל. יש פה נקודה. גברים יותר קל להם לבודד רגש משכל וכו' וכו' הדברים מפורסמים.

אני גם אגיד עוד משהו - אם צריך לומר לאנשים "תהיו כאלה", תתקדמו ותפסיקו לחפש את מה שאתם מחפשים. לחפש בגבר את ההובלה או לחפש באישה את האימהיות או לאיודע מה.. אז כנראה שהעולם לא שם.

העולם ממש לא איפה שהוא היה לפני 200 שנה. אבל יש איזושהי נקודה שנשארה קיימת.

[אגב, ההסבר הפסיכולוגי לכך שאישה מחפש מישהו יותר גבוה ממנה זו הסיבה הזאת... האם כולן מחפשות את זה? שוב. לא. אז מה.]

אז כן, גברים רוצים לשלם. כמו שכבר רוצה לפנק את אשתו שנשוי לה 5 שנים - אז הוא רוצה לקנות לה משהו, שתרגיש שהוא נותן לה. וכן, היא רוצה להרגיש בטוחה. וכן, אם אין כסף בבית אע"פ שגם הבעל וגם האישה עובדים - הוא יקח את זה יותר קשה ממנה ויכאב לו שהוא לא מצליח לדאוג לאשתו. ("לדאוג", כאילו היא ילדה.. מי ישמע.. זה לא הנקודה. הנקודה היא להרגיש משמעותי בשבילה. פעיל. משפיע. נותן. זה מוטיב חוזר אצל משברים של בעלים שלא מצליחים "לרצות" את נשותיהם. והכל נובע מאותה נקודה..)

האם זו התפיסה היותר שמרנית? כן. והיא לא סותרת את העובדה שהיום ב"ה אבא הוא הורה לכל דבר שיודע לחתל ילדים. ואישה עובדת ומפרנסת. פשוט כשאנחנו מבינים שהדברים היו שחור לבן פעם, והיום לא, זה לא מצריך מאיתנו לשנות עוד. אנחנו סבבה איפה שאנחנו - ואם העולם ישתנה אז הוא ישתנה עוד לאט לאט ויגיע לאן שהוא צריך, אבל אני לא רואה אידיאל לשנות אותו כאשר עדיין בנות מחפשות גבר שיתחיל איתן (אעפ שהן מבואסות ממש כמישהו עובר ולא הצליח לאזור אומץ ולהתחיל), והן רוצות שהוא יבוא לאסוף אותן או ישלם. לא כי ה50 שקל זה העניין. גם בפגישות של סוגי האנשים שמביאים ופלים לפגישה זה אותו דבר. זה להרגיש שהוא נותן לי.

אז כמו שאני יודע שכשאומרים לי שגברים זה שכל, אז מותר לי להיות רגיש. והכל טוב. מי יותר ומי פחות.. ועדיין - המשפט הזה ברור לכולם.

אז אני גם יודע, שכשאומרים לי שגבר הוא משפיע ומוביל, מותר לי גם להקשיב לאשתי, מותר לה גם להביע דעה חולקת. ולפרנס. ועדיין - ברור להרבה אנשים שהנקודה שהם מחפשים היא אותה נקודה. שהיא מחפשת מישהו שתרגיש בטוחה.

חוץ מזה, שוב - מה אתה כשאתה כותב את המאמר הזה בעתיון הזה, מה בא להגיד לאנשים? תפסיקו לחפש את מה שעושה לכם את זה..? פשוט תפתח את העינים ותראה שאתה טועה...

וזה בסדר שאתה פחות מחפש משהו כזה, בדיוק כמו שזה בסדר שאני רגיש מאוד ובכיין. אבל אני יודע שלא כולם בוכים כמוני. ואני לא מרגיש רע עם זה. אז כנ"ל כאן.

גם נראלי זה היה די ברור (למי שמכיר אותי) שאני לא אסכים עם המאמר הזה... לדעתי המניע הנסתר (כי המניע הגלוי הוא די ברור. דייטים. גם ברור שזה המניע העיקרי..) זה תפיסת עולם שאני לא מסכים איתה ככ, ומתוכה לכתוב את הכל, ואז לבוא ולשנות את העולם.. לא תודה.

לסטראוטיפים, ולא קשובים מספיק למה שמתאים להם עצמם ולצד השני בקשר.

עלולה להיות בעיה יותר חמורה, אם אנשים יכפיפו את עצמם לעקרון השיוויון ולאיסור להיות מיושן ופרימיטיבי, וכך יחנקו את הצרכים הרגשיים שלהם ושל הצד השני.

כי בפועל זה רחוק מהמציאות (לפחות שלי, אומרת את דעתי אז לא לכעוס)

לגבי אסיפות הורים : הייתם בכאלה? כי הנשים הרבה יותר מעורבות .

כל מה שהולך לגבר נשכח . 

אז בחינוך עדיין 90 אחוז האישה מובילה 

ההבדל היחיד היום בין פעם ..

שהיום לאישה אין הפסקה , היא חייבת ללד חייבת לעבוד ..

היא צריכה להיות גם גבר וגם אישה..

אם את בכיינית את ילדה , ואת את עובדת קשה מידי את מזניחה את הילדים, קשוחה (; אישה קשה.

ואם את בבית ומשקיעה בילדים .. .תתקדמי 2024

בקיצור 

תהיו מאושרים .. ותתנו לאישה שלכם כי היא מלכה . ומנסה לגנגל בכל העולמות

וגבר שמרגיש שהאישה שלו לא מעריכה אותו מכבדת אוהבת רגישה אליו ואכפתית..

אז שיחפש מישהי אחרת.

כתבת כמה דברים נכונים

אם תעברי ותשפרי את זה יותר

זה יכול להיות ממש טוב

בודאי שארצה להיות מעורב בחינוך של הילדים שלי. לא רוצה לעשות עם זה תחרות עם האישה אבל זה נראה לי הכי בסיסי שבעולם. הילדים שלי הדבר הכי חשוב לי בחיים והחינוך שלהם הוא כמעט הכי חשוב לי. איך יכול להיות שאבא לא יהיה מעורב??

וגם לא רוצה שאשתי תהיה בעומס מטורף כי יש לה או לחברה שלה ציפייה שהיא תהיה עם עומס פסיכי בגלל שהיא אישה

והוא לא קיים

דיברנו על זה כבר שנסכים לא להסכים

כתב אותו... אז אולי הוא המציא אותו. אולי שנינו.

בכל אופן - את חושבת שלא יכול להיות דבר כזה? אולי קיים כזה ולא מכירה? את חושבת שהמציאות הקיימת אידיאלית וצריך להשאיר אותה? אם כן, אשמח לשמוע למה... אם לא רוצה לשתף גם הכי לגיטימי שיש.

בכל אופן ברור לי שלא תמיד אני אסכים שאני כותב פה בפורום ואני שמח לשמוע דעות שונות כדי לקבל מהם. לדבר עם אנשים שאני מסכים איתם זה משעמם. כל הכיף לדבר עם אנשים עם דעה שונה משלי.

עיקר מה שבאתי להגיד בהודעה הקודמת שאכפת לי מחינוך ילדי וארצה להיות מעורב וזה נראה לי מתבקש מכל הורה בין אם אבא או אמא. ושלא נוח לי שאשתי לעתיד תהיה בעומס בגלל שאני בעבודה כל היום, זה לא טוב לדעתך?

ונכון וקיים וישר ונאמן ואהוב וחביב

ונעים ונורא ומתקן

ומקובל הדבר הזה עלינו

ובתור מישהי שאין לה אומץ להתחיל לדבר עם אנשים(לא משנה מאיזו סיבה) אני מאוד מעריכה כל אדם שיעשה את זה(אם תשאלו את בעלי הוא יגיד שאני התחלתי איתו אבל אל תאמינו לכל מה שאומרים לכם)

וחושבת שיש כאן נקודות מסוימות שצריך לחשוב עליהם, אבל עם הרבה מהתוכן אני לא מסכימה, ודברים שהוא כותב כנורמות זה לא מה שאני מכירה (דוגמה בולטת: הוא כתב, "רק לנשים מותר להיפרד בהודעה" - ומדיונים חוזרים ונשנים כאן ראינו שאין חלוקה בין המינים לגבי היחס להיפרדות בהודעה.).

4-5 נפרדו ממני בהודעה

אחת

אחרי שיום קודם מדברים

והיא אומרת אני מחכה כבר להפגש

והנה בבוקר..

ואחת שהגיע משדכן, השדכן אמר הסכימה

נתן את המספר שלה

דיברנו, בשיחה, ביקשה מספרים לבירור

לקח לה 2-3 ימים לברר להרים טלפון

אח"כ כתבה בהודעה "עמוס לי, לא פנויה לקשר"

הקיצור מבחינתי זה תכונה נשית נפוצה ביותר

עד שלא יוכח לי אחרת בהתנהגות שלהן

על סמך מה אני אשנה את דעתי?

על סמך פורום שמתיפיפים בו וכל אחד רוצה להראות

כמה הוא לטובת הנשים בלה-בלה?

תביאו לי אשה יציבה בדעתה

שלא עושה מה שבא לה כל שניה על פי אינטואיציות

ואני משנה את דעתי תוך חצי שעה

אני בן־אדם שלא יודע לדבר בטלפון. המעסיק שלי העיר לי כמה פעמים שאני לא מספיק נחמד ללקוחות, לא מספיק מפתח שיחה, לא מספיק לבבי, חביבי אין מה לעשות. אורך שיחת הטלפון הממוצעת שלי עומדת על 10 שניות בערך מתוכן 100% זה ביזנס. ככה אני עם כולם. וככה אני אהיה גם אחרי החתונה. אז למה בדיוק צריך להתקשר בשביל להיפרד?

בהודעות אני יכול להיות הרבה יותר לבבי ורך (אם אני מנסה), יש לי זמן להתנסח, פחות "אההה", בדיבור רגיל כל הזמן נקטע לי חוט המחשבה, בקיצור סתם קדר שאני לא יודע מאיפה הוא בא.

מה כתבו שם אנשים.

אז ברור שמבחינתך זה נפוץ יותר אצל נשים...

גם ממני יש גברים שנפרדו בהודעה (ובניגוד אליך - אני מדברת על אחרי שנפגשנו פיזית, לא לפני). גם לי היו גברים שאמרו כן ואז אמרו שהם עמוסים ולא פנויים לקשר.

האם זה הוכחה שזה יותר או פחות אצל גברים או נשים?

תראה,

אני לא מנסה להוכיח לך כלום. אבל אני חושבת שהגישה שלך לא בריאה. אתה יוצא מנקודת הנחה שכל הנשים הן X,Y,Z כל עוד לא יוכח אחרת, ואני חושבת שהסטיגמות האלה - גם אם הן נמצאות בכל אחת מהנשים שפגשת - הן סטיגמות, וצריך להתייחס אליהן ככאלה.

אני לא חושבת שאנשים נמצאים פה בפורום כדי להתהדר ביחס כזה או אחר.

אני חושבת שאנשים נמצאים פה כי זה במה שמאפשרת לפרוק, לשתף, להתייעץ, לשאול, להתחזק מאנשים אחרים שנמצאים איתם באותה הסירה. אני לא חושבת שיש פה תמימות דעים בכל נושא ובכל עניין, וזה נהדר בעיני. אני רואה שרוב (אם לא כל) הנשים כאן יציבות בדעתן, בוגרות (=לא פועלות על פי מה שבא להן כל שנייה).

והנה לגבי להיפרד בהודעה, אני לא חושבת שיש כאן קו ברור שמפריד בין גברים לנשים:

זה ממש גרוע לחתוך בהודעה אחרי פעם אחת? - לקראת נישואין וזוגיות

אף פעם לא להפרד בהודעה - לקראת נישואין וזוגיות

מוסיף שאח"כ יצא לי להציע לה חבר שלי והם יצאו חודשיים.

אם הייתי נפרד ממנה בהודעה לא הייתי חושב להציע לה ולא נראה לי שהיא היתה רוצה לשמוע ממני.

בחודש האחרון, מה שאמרתי,

בכללי לפני פגישות,

אחת אחרי שנפגשנו פעמיים.

נפרדה ממך ישירות ואמרה לך שזה פחות מתאים?

אני מצטרפת למה ש @לגיטימי? אמרה. אי אפשר לפתח את התפיסה שלך על 50% המין האנושי על בסיס אנקדוטות אישיות וסטיגמות.

על סמך מה קבעת את הדעה המוצקה הזאת שאתה כל כך לא מוכן לשנות?

5 בנות בודדות?

אפילו אם נתייחס לכל היסטוריית הדייטים שלך, בסך הכל מדובר בכמה עשרות (או חס וחלילה מאות) בנות. אפילו לא עשירית האחוז מכלל המין הנשי.

ומבחינה פרקטית- איך אתה מתכוון לפתח קשר עם בחורה, אם אתה שבוי במחשבה ש״אין אישה יציבה בדעתה שלא עושה מה שבא לה כל שניה על פי אינטואיציות״?

באמת בחיים שלך לא פגשת מישהי שכלתנית, או אפילו סתם מישהי שלא התנהגה כמו דמות במערכון שוביניסטי? באמת?

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!

-דעתי-.

המילה "עיקר" מבלבלת כאן..
אבל הכוונה הבסיס. קודם שיהיה את זה. בלי זה, אין על מה לדבר. אין בכלל מה לנסות.

ניקח את שוק הרכב.

אם אין בלמים שעובדים חלק,
ואין מנוע שפועל חלק,

אין בכלל מה להסתכל על הצבע והצורה וכמה אנשים הוא מסוגל להכיל בתוכו.

עכשיו נניח שיש בסיס.
זה אומר שכל רכב מתאים לך ? לא.
יש כאלה מעדיפים רכב קטן, גדול, בטוח, מהיר, נמוך, גבוה. טוב לשטח, טוב לעיר.

אבל קודם הבסיס.

ככה אני מבין את זה.
כלומר, זה שיש למישהו "לב טוב, והוא מקסים" זה רק -תחילת- הסיפור. לא סוף הסיפור.

במה הוא עובד ? 
מה הוא למד ?
איך הוא מתנהג כשדברים לא מסתדרים כמו שהוא רוצה ? איך הוא עומד בלחץ ?
האם הוא דברן ? שקט ? 

כל אחד והפרמטרים שחשובים לו, ממש כמו בבחירת רכב. כמובן, כל אחד והתקציב שלו (מה שיש לו להציע)

בהצלחה.

אני לא מסתכל מהצד של האדם שיש לו מידות טובות או לב טוב..המשפט הזה בדרך כלל נאמר לאנשים כאיזה משהו להתמקד בו ופחות בחיצוניות(אגב הוא נאמר בעיקר לגברים ממה שאני מכיר) אף פעם לר באמת האמנתי בו כל כך, נכון, יש בו מן האמת אבל בדור הזה להגיד לבחור "העיקר לב טוב ומידות טובות" אם הוא לא צדיק נסתר בנם של קדושים בעיניי זה פחות רלוונטי לנסות למכור לו את זה, והאמת עכשיו כשאני חושב על זה, אני חושב שהרבה שדכנים נופלים שם(גילוי נאות אף פעם לא הלכתי לשדכן/ית) ומרגיש לי שהם לא באמת מתעניינים במה אתה מחפש/ת אלא פשוט לחתן בלי הרבה מאמץ ואז מגיע המשפט " העיקר לב טוב"

חנוכה מלבלב מלא בלבלובי שמחה וכו🦝🔥

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

"אלה לא בנות חרדיות, החמודות האלה שייכות למגזר הדתי-לאומי (גוש עציון)"....ואם הן היו חרדיות אז? היה אסור להן לעצור שניה ולהוריד את הדברים?

ואני לא מתפלא שזה מה שלקחת מהפורום הנ"ל..זה אומר המון על משתתפיו.

שקראתי את זה  

בפורום הטרור הזה

אני רוצה "בחלום אדבר בו". תשובות לכל השאלות העמוקות שלי.

אני מתפלל על זה וכלום בחלום. אני שואל את ה' שהדוד רבא שלי הרב פנחס מפרנקפורט בעל ההפלאה יתגלה אלי וכלום. אין תשובות.

אבל אז כשאני קם, אגב העיון הרגיל שלי בתורה בסדרים הרגילים, אני מגיע ל'הפלאה' ו'לפנים יפות' ומבול של תשובות והדרכות לחיים העכשוויים שלי.

כן. זאת התגלות השכינה דרך ספרי הצדיקים.

תשובות. תשובות. תשובות.

"קול דודי דופק פתחי לי אחותי רעיתי". כמו ששמעתי בילדותי מר' אברום שפירא זצ"ל, הספר דופק לפתוח אותו ועם זה השכינה הקדושה.

אל תחכה למשהו מבחוץ, בחורה שלא רודפת אחריך תעזוב אותה. זה לא שווה את הזמן שלך. תתרכז בלהתענג על ה' וימלא משאלות לבך. תנדב את לבך ל-ה' ולעם ישראל. תתן תתן תתן, אל תצפה לקבל כלום. בסוף, הכל יסתדר. "יִרְוְיֻן מִדֶּשֶׁן בֵּיתֶךָ וְנַחַל עֲדָנֶיךָ תַשְׁקֵם. כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר. מְשֹׁךְ חַסְדְּךָ לְיֹדְעֶיךָ וְצִדְקָתְךָ לְיִשְׁרֵי לֵב."

מאוד מזדהה עם מה שאתה כותב.

הצפייה תלויה לפי תקופות בחיים. תקופות שונות בכל התקופה המתמשכת של הדייט וגם איך קמתי היום..

לגמרי רגישות צריכה להיות בנושא הזה. מסכים מאוד מאוד וליבי איתך.

עם זאת, בלי קשר לצד השני שצריך להיות רגיש - חשוב לשמור על איזון. 

אם כל דבר קטן מטלטל אותי, כדאי להתבונן למה זה קורה.

מה דפוסי המחשבה שמניעים אותי?

מה החששות, פחדים, דחפים, רצונות שקיימים בתוכי והאם אני מנהל אותם או שהם מנהלים אותי. ואם אני מנהל אותם - איך אני בוחר לעשות את זה.

וזה מפחיד גם לשאול את השאלות האלה, כי זה לא כיף לגלות שאני במקום שלא רציתי להיות בו, אך בד בבד, זה אנושי וזה קורה. אפילו אפשר לומר שאין אפשרות שזה לא יקרה.

ומאזן את מה שאני כתבתי הרגע - זה בסדר להיות לחוץ. בסדר גמור. רק כדאי לשים לב לזה.

ולא לתת להצעה להתמרח ככה

חושבת שזה נכון בכללי לכל מי שאומר כן להצעה, וכשאני אומרת 'אומר כן להצעה' הכוונה ששמעו שיש הצעה, קיבלו מספר לבירורים ויודעים שיש מישהו בצד השני שמחכה.

ולא משנה אם מי שמחכה זה מי ששידך או המשודך.

ברשותך, פונה לצד השני:

דרך ארץ בסיסית...

גם אם עסוקים כל כך ברמה שאין זמן לברר תהיו הגונים ותגידו.

''אין לי פניות לברר'', ותשלחו מישהו שסומכים עליו שיעשה את זה.

''אין פניות ברמה שאין זמן לנשום, אז לברר?", סליחה ששואלת... אבל איפה תכניסו גם פגישות? אם יש זמן לפגישות יש זמן לברר, במיוחד אם זה ימשיך או יקרה בהמשך, זה הרושם שאתם משאירים.

לא עונים לכם בצד שמבררים איתו? תעדכנו בהקדם את מי ששידך שיוכל לעדכן את הצד הממתין. וגם לברר מה קורה שם... יכול להיות שהתקשרו ולא ענה החבר, או שמשהו בקליטה לא עבד או כל סיבה שהיא.

התחרטתם מכל סיבה שהיא? זכותכם... רק תודיעו.

ולך שמחכה -

תברר עם המשדכים, בפרק זמן שמרגיש שזה מספיק זמן לבירור, מה קורה עם הצד השני.

הלוואי ודברים יתוקנו בשורשם ונהיה טובים.

ובאמת מבאס כשקורה רצף כזה.

אבל לא יפה להוציא שם רע על כל הבנות..

[וקרה לי גם הפוך - מישהו פנה אלי באתר, ביקש לברר, ולקח לו כמה ימים. שאלתי את החברה שלי אם הוא דיבר איתה, ואמרה שלא. שאלתי מה קורה, ועדיין לקח לו כמה ימים..]

אני רוצה להגיד שבאופן אישי - 

לפעמים הבירורים לוקחים זמן. שולחים הודעה לחבר, הוא לא זמין, מחפשים אולי מישהו אחר שמכיר, והוא בדיוק במילואים וכו וכו'.

מעדיפה לקחת עוד יום בבירורים מאשר לצאת עם מישהו ולהתבאס שזה יכל להיות ברור מהטלפון שלא שייך.

אבל אם זה מתעכב - נראה לי נימוסי להגיד משהו כמו - אני בתקופה עמוסה, צריכה עוד זמן, סליחה.

ועוד משהו קטן - כמעט תמיד, אם קיבלתי הצעה ביום מסוים, וכבר באותו יום ביררתי - לא נתתי תשובה באותו היום. רציתי לישון על זה לילה.