מאנונימי כי מכירים אותי כאן.
יש לי אחות גרושה עם תינוק בן חודשיים.
היא מרגישה מאוד בנוח להיות אצלנו מלא.
לצורך העניין, כל פסח הייתה פה. קופצת לבקר לפחות 3 פעמים בשבוע ולפעמים כולל שינה.
אנחנו יוצאות עם חברות כל שבוע, הרבה פעמים היא באה לישון אצלנו אחר כך כי חוזרות מאוחר ופוחדת לחזור לבית של ההורים כשכולם שם ישנים.
היא חמודה והכל, הילדים שלי אוהבים אותה מאוד.
אבל....לא מתאים לי שכל הזמן יש מישהו איתנו.
כשהיא פה אז לא כייף לי להיות עם בעלי בלילה כי חוששת שאולי היא מסתובבת בבית, כי הדלת סגורה ובדרך כלל היא לא.
בעלי לא יכול לבוא לשכב לידי בבוקר כי אולי היא תקום.
הקשר שלנו אחרת במהלך היום כשיש מישהו בבית.
קיצור, לא מרגישה שזה שהיא כמעט חלק מהמשפחה ונמצאת פה מלא עושה לנו טוב.
גם קשה לי לראות שהיא ובעלי בקשר מאוד פתוח, אין שום דבר בעייתי אבל לי זה מציק בכל זאת.
הבעיה היא שאני לא מסוגלת לומר לה לא לבוא.
יודעת שזה עושה לה טוב וגם לא רוצה שתפגע או תרגיש לא רצויה.
ולא יודעת מה רוצה מכן, רק לפרוק כנראה כי לא מרגישה שיש לזה פתרון חוץ מלעבור דירה לעיר רחוקה.
