מי שמסתכלת רק על המראה

אתה לא רוצה להיות איתה

תורני זה במובן הזה שאני בקיא מאד בתחומי התורה וגם אוהב את התורה.

ליברלי בזה שיסוד היסודות הוא שהתורה מאפשרת ונותנת את הבחירה לאדם בעולם.

לא מקובל כל כך למצוא תלמידי חכמים שהגישה שלהם שמגיל מסויים הילד הוא עצמאי ושגם אם הוא יחליט (בתקווה שלא...) לקחת כיוון מסויים בחיים זה תמיד יהיה הבית שלו.

הכלל הבסיסי אצלי הוא רק תכבד ותכיר בזה שזה שיש מעל 100 פירושים למשנה אחת במסכת אבות זה לא בגלל שהם טיפשים ושיש עומק בחיים.

אני מבין שזה שיש פאות לא בהכרח הופך אותך לתורני אבל יש הבדל אם כל בחורה שאתה מכיר אומרת לך: אתה תורני מידי בשבילי.

קודם כמובן צריך להגדיר מה זה תורני, ומה זה ליברלי.

אשמח לדעת איך אתה מגדיר את זה ואת זה, ומה הסתירה בין שתי ההגדרות הנ"ל.

רע זאת הגדרה מוסרית. הקב"ה יחליט מה טוב מה רע מה אני מבין בזה.

מבחינת שידוכים, אני חושב שיש יסוד גדול בחשיבה האנושית בעניין הזה, שזה הלימה אסתטית־הרמונית. זאת אומרת, באופן כללי, אנשים שואפים להרמוניה ולהתאמה. גם ברמה האסתטית הכי שטחית (למשל אנשים אוהבים ציורים יפים) אבל גם מעבר לכך ברמה של אופי והתנהגות והשקפות כו'.

נתאר לעצמנו מישהו חילוני, מעשן בשבת, אוכל אבקת חלב נוכרי ביום כיפור, אבל מבחינת המראה שלו, הוא מתלבש כמו חסיד בעלז כולל שטריימל בשבת. אבל הוא חילוני גמור, הולך לברים בתל־אביב, רוצה לשלוח את הילדים שלו לבית ספר חילוני, מפגין כל מוצאי שבת... טוב, אחלה, מי אני שאשפוט אותו. אבל הבחורה החילונית הממוצעת לא תרצה לצאת איתו אין מה לעשות. וגם לא הבחורה החסידית הממוצעת.

מה אפשר להציע לו? אין מה לעשות להיות רומנטיקן (במובן של התנועה הרומנטית – אינדיבידואליזם, אותנטיות, נאמנות לאני האמיתי שלי נגד כל החברה) דורש מחיר. וקונפורמיזם בא עם הרבה יתרונות. אז צריך לעשות חושבים מה יותר מהותי ומה פחות מהותי.

רע זאת לא רק הגדרה מוסרית ביני לבין הקב"ה.
הקב"ה לא היחיד שנמצא בעולם.

אם השכן שלי חושב שאני רע אז או שיש לו בעיה בהבנת המציאות או שעשיתי משהו שגרם לו לכך או לחלופין שהוא פתי מאמין לכל חתול ועכבר שמדבר עלי.

אוכל אבקת חלב נוכרי ביום כיפור? מה זה משנה?

ואגב, אני יכול להעיד שיש מציאות שאדם כזה קיים והוא לא בן אדם רע בכלל.

בין זה לבין זה שמישהי תרצה להיות איתו זה דבר אחר לגמרי.

יצא לי לראות מישהו שבצורה מוצדקת מחוייב לעשן בשבת במצבו מכיוון שאם הוא לא יעשן הוא יקבל התקף לב.

אחרי שאתה רואה אדם בכזה מצב... אתה די מבין שהעולם ממש ממש לא שטוח כמו שהיית רוצה לחשוב.

שאלת מה רע בכך שהחזות שלך, לכאורה, אינה משקפת, בסטנדרטים חברתיים, את השקפותיך כו'.

עניתי, שרע זה משהו שהקב"ה מחליט. יכול להיות שזה לא רע בכלל. ויכול להיות שכן. אין לי שמץ של מושג. אבל, זה גם לא כזה רלוונטי לנושא, כי זה חשבון שלך איתו.

לגבי איך זה נתפס בעיני אנשים – רוב ככל האנשים אוהבים לראות הלימה, בסטנדרטים חברתיים (או כאלה שמובנים להם), בין חיצוניות לפנימיות.

אפשר להיות חילוני ולהתלבש כמו חסיד בעלז. אפשר להיות דתי "אינקוגניטו". אפשר להיות תורני עם חזות עממית ואפשר להיות ליברלי עם גוזמבות. פשוט עבור רוב האנשים בעולם, זה מוזר, או לא מושך, כתוצאה מאותו מנגנון מובנה במוח שדורש התאמה והרמוניה.

אותה דוגמה שהבאתי, כבר אמרתי לך: מי אני שאשפוט אותו, ומה אכפת לי בכלל. שיעשה מה שהוא רוצה ויתלבש איך שהוא רוצה. פשוט אם הוא ייגש לבחורה, שמתאימה לו בהשקפת העולם (חילונית כמוהו נניח), אני מהמר 0% שהיא תרצה לצאת איתו, בגלל חוסר ההלימה, בסטנדרטים חברתיים־תרבותיים, בין מי שהוא, לבין המצג החיצוני.

לגבי זה שאנשים חושבים שזה טוב, רע, שופטים... נו, מה אתה רוצה? תמיד יהיה מישהו לא מרוצה. אם מישהו מעקם את האף, שיהיה לו אף עקום. הקפלניסטים חושבים שאני מחריב את המדינה בעצם קיומי, הפלסטינים חושבים שאני כובש, נאו־נאצים חושבים שאני תת־גזע, דתיים לאומיים חושבים שאני לא ציוני מספיק, חרדים חושבים שאני לא חרדי מספיק, שיהיה לכולם לבריאות.

זה מזכיר לי מאוד את השרשור הזה: שאלה קצת לא שגרתית לבנות - תבניות וסוגי כיפות - לקראת נישואין וזוגיות

בין אם אנחנו אוהבים את זה או לא, אנחנו סטיגמתיים.

זה אומר שאנחנו אוהבים להכניס אנשים לתבניות מסוימות.

זה עוזר לנו להתמודד עם העולם.

ובד"כ כשאנשים רוצים להביא השתייכות לדבר מסוים, הם מבטאים אותו בצורה חיצונית.

האם בהכרח כל מי שעם הביטוי החיצוני הזה גם מבחינה פנימית הוא כזה?

בטח שלא.

אפילו עם חזות תורנית לא חסרים אנשים שהיו גדולים וחשובים, עם חזות חיצונית תואמת, שבדיעבד התגלה שהתשמשו בחזות הזאת כדי לבצע דברים שאינם עולים בקנה אחד עם ההלכה.

אבל ספציפית למה שכתבת:

אני לא יודעת מספיק למה כוונתך בליברליות.

מכירה כמה אנשים שיש להם חזות תורנית - ואינם שומרי נגיעה. מבחינתי זה לא ליברליות, זה פשוט לא הלכתי. (ומדגישה, אין לי מושג למה כוונתך בליברליות... הרי בחירה חופשית זה עקרון די בסיסי ביהדות. וברוב אם לא כל הבתים התורניים שאני מכירה, לא משנה איזה אורח חיים הילדים בחרו, הם רצויים ואהובים אצל הוריהם.)

ואז כמובן מגיעה הבעיה, שאנסה לתת לה מילים אחרות:

אתה מחפש מישהי שלא מחפשת אותך.

ואם אתה לא רוצה לעשות שינוי חיצוני, בעיני אתה צריך למצוא דרך להדגיש את המורכבות הזאת שיש לך בחיים - כדי להגיע למישהי שמחפשת אותך.

או: איך אתה מוצא את עצמך בתוך תבנית רלוונטית על אף החיצוניות האחרת.

אם אכנס לאתר הכרויות, ואסנן ל"דתי לייט", כנראה שלא אראה שם יותר מידי אנשים עם כיפה גדולה ופאות, ויש לזה סיבה - מי שבוחר להסתובב כך מצהיר על עצמו משהו מסוים. וברגע שיש לך את המראה הזה, אתה מצהיר זאת על עצמך. אז אתה צריך למצוא דרך להסביר שאתה בעצם מתכוון למשהו אחר (שאני עדיין לא בטוחה למה אתה מתכוון). ו\או למצוא מישהי שלא משנה לה ההצהרות החיצוניות שלך...

ואני מאוד לא מסכימה עם החבר. מה זאת אומרת שהפרידה לא אמורה להשפיע עליך?!

נראה לי מופרך שאדם יתגרש ושהפרידה לא תשפיע עליו.

ולשאלתך:

כל אחד כנראה מסתכל אחרת.

א. ליברלי לא בדיוק במובן ההלכתי מכיוון ששם יש גדרים מסויימים שעליהם לא עוברים. ולא אכנס לזה יותר מידי מכיוון שבאמת יש תחומים שהרבה אנשים פשוט אומרים משהו כמו "השולחן ערוך כותב ככה" ובזה סוגרים עניין אבל המציאות יותר מורכבת מזה.
ז"א מבחינתי אני לא קורא לזה "שומרי נגיעה" אלא "איסורי קריבות בעריות" כי זה תכלס התחום.

ב. לגבי החבר. לא מדובר על זה שהיא לא השפיעה. הכוונה מצידו היא להיטיב.
ז"א נניח לגבי ילדים נוספים וכוחות נפש כללים.
חבר שלי רואה אותי כאדם שלמרות גילי המופלג (35+)  והמשבר שבגירושין אני יכול עדיין להתחתן ולהיות בזוגיות ולהיות אבא לעוד ילדים מכיוון שיש בי המון כוחות...
הוא אומר את זה לעומת מספר אנשים אחרים מסביבתי שאומרים לי שאני כבר לא צעיר...

באופן כללי ההצהרה החיצונית שלי היא שצריך להעמיק באדם.
איך אמר את זה חבר טוב שלי:
"אל תסתכל בזקנקן אלא במה שיש בו!"

הבנת?

"ליברל" = מי שיודע מספיק הלכה לפסוק לעצמו?

א. כל אחד מאיתנו מבין את ההגדרות אחרת.

גם למונח "תורני" יש משמעויות שונות.

למונחים האלה אין משמעות אחת יחידה וברורה.

והשאלה היא איך אתה מנסה להכיר, באיזה פלטפורמות אתה משתמש.

ואני מציעה, במקום לכתוב "תורני וליברלי" - שיכול להתפרש להרבה כיוונים, להימנע משימוש בכותרות ולהשתמש בפרטים.

ובנוסף, בהנחה שזו פלטפורמה עם תמונות, להשתמש בתמונה שמראה את המורכבות הזאת (תמונה עם סטנדר בישיבה מאוד שונה מתמונה בסקי).

אתה צודק שבאופן עקרוני צריך להעמיק באדם.

הבעיה היא שיש כל כך הרבה בני אדם, וכפתור הסינון הראשוני לא מיטיב עם רבים...

והשאלה היא איך אתה עוזר לאחרים להכיר אותך.

ב. בטוחה שחברך התכוון לטוב, אבל זה נשמע בעיני נורא. אולי הניסוח שלו היה אחרת, איך שקראתי את זה פה זה לא משהו שהייתי רוצה לשמוע ממדויט (כן, התגרשתי, אבל זה לא הזיז לי בכלל).

אם מישהו מתגרש זה לא עובר מעל הראש או מאוזן לאוזן.

הכוונה היא שרואים שיצאת מזה ועברת את זה וגם אם זה משאיר עליך סימנים אתה עדיין מאד חזק ואתה עכשיו בנוי בשביל קשר חדש שכולל בתוכו גם(אם רוצים) ילדים נוספים והרבה כוחות לזוגיות.

לגבי ליברליות.

שוב אמרתי לפני כן ואחזור.

ליברליות או "חופשיות" זה אומר שכאדם בוגר באמת אפשר לדבר איתי על כל נושא בלי כמעט סינון והשיחה תישאר ברמה ולא תרד למקומות ילדותיים.

אין לי כרגע רשימה של נושאים אבל בהחלט כל נושא שרק אפשר לחשוב עליו בעולם בין בקשר לחיים ובין בקשר לזוגיות מיניות או כל דבר שרק עולה בראש.

יש אנשים שיש נושאים שמפחידים אותם ומרתיעים אותם מלדבר בצורה חופשית על הנושא.

הלכה זה תחום אחר לגמרי.

אדם שלומד בישיבה את יסודות התורה וההלכה אמור לצאת אחד שיכול להכריע בנושאים רבים ומגוונים לחייו עולמו ומשפחתו.

ברור שאדם שפתוח\חופשי לשמוע את המורכבות של סיטואציות יוכל להתייחס בצורה הרבה יותר עמוקה ואישית במענה שלו לתחום ההלכתי.

לדוגמא, אני אתאר סיטואציה.

בת של חבר שלי שאני נמצא אלהם הרבה מאד בשבתות פתאום התחילה ללכת עם מכנסיים.

היא ממש צעירה (נראה לי 15) אבל היא בחורה מבית שמלא בתורה ושעמוד העמודים של בפירמידה של הדברים החשובים בבית זה התורה.

עד כדי כך התורה היא מרכז הבית ש... לעומת כסף או כל דבר אחר התורה היא בראש.

היא עם מכנסיים אבל רוצה שבעלה יהיה תורני וישיבתי.

מבחינתי האישית תורני זה זה, שהתורה היא בראש הפרמידה. יראת ה' היא בראש הפירמידה לעומת הרבה דברים אחרים.

בעיני מה שתיארת זה בגרות, לא ליברליות.

ואני לא רואה איך הסיטואציה קשורה לעניין.

אבל כל זה לא ממש משנה...

אתה תיארת בעיה:

יש דיסוננס בין המראה החיצוני לעולם הפנימי שלך, ובעקבות כך מורגש פער בין הרצוי למצוי עם מי שאתה יוצא איתן.

מה שאני אומרת, זה לתווך את הפער הזה בצורה שבה אתה מציג את עצמך, להציג את המורכבות מראש, ולנסות לכוון למישהי שמחפשת את המורכבות הזאת.

והוא בכלל לא התגייס לצבא.

 

אני ממליץ לך לא להשתמש בצמד המילים ״תורני ליברלי״, זה נשמע כמו בדיחה לא מוצלחת.

אם אני לא טועה, בד״כ דתיים משתמשים במילה ״פתוח״ לא ? זה נשמע הרבה יותר סבבה ונורמלי.

אני לא ממש מבין את ההקשר.
או שאולי הראש שלי עובד קצת אחרת משלך.

איך בדיוק אדם שיודע נושאים רבים בלפחות שלושה מארבעת הטורים מהשורש ועד ההלכה הוא לא תורני?
סתם משכיל?

בנוסף, חופשי, מה הקשר למדים בלי מדים?
מבחינתי זה שאני יודע הרבה בתחומים שונים ביהדות מציב אותי דווקא במקום שאני יכול להכיל מורכבות יותר מאשר פשטן שיודע רק משנה ברורה ושולחן ערוך ומתנהג בערך ככה.

דווקא זה שאני יודע מאפשר לי לא להיות האיש שמחזיק בשוט ולכבול על "הרשעה" שמאיימת בכל רגע לשבור את המצוות שהקב"ה מצווה אותנו ללכת בהם.
ועיין בהקדמות הרמב"ם למשנה על פרק חלק ושלושת הסוגים של האנשים שתופסים את דברי חז"ל.

אני חושב שחופשי הוא המונח היותר נורמאלי מבחינה מילולית ומציאותית.
פתוח? אולי כן ואולי לא, זה תלוי לאיזה שינוי בתרי"ג המצוות שאתה מתכוון שהליברל לעומת החופשי והפתוח רוצה להתיר.

עדיף לא להשתמש במילה ״ליברלי״ וגם לא ״חופשי״

בתור הדבר הראשון שמתאר אותך.

אלה מילים ״שמורות״ לקבוצות מאוד מיוחדות בעם שלנו.

אז יכול להיות שכל עוד אתה משתמש בזה בין דתיים, זה יכול לעבור חלק..

אבל ברגע שהתיאור הזה יגלוש לכלל עם ישראל, זה יקבל משמעות אחרת לגמרי
שוב אלה מילים ״שמורות״ לקבוצות מאוד מיוחדות בעם שלנו.

ובכלל ״תורני ליברלי״ זה  נשמע קרקס. (אל תקח את זה אישית כן ?)
עכשיו, האם רק אני היחיד בעם ישראל שיחשוב ככה ? קשה לי להאמין. זה בד״כ עם עוד אלפי אנשים שחושבים כמוני. בתוך עמי אני חי.

לגבי הדוגמא של הצבא.
אמרת שיש לך חזות מאוד תורנית אבל אתה ליברלי.
אז יכול להיות שהליברלי שאתה מתכוון אליו, זה עדיין משהו שהוא סופר-דתי
אבל, לי, בתור חילוני מסורתי (וכנראה גם כל חילוני..) זה נשמע כמו שאמרתי לך :
מישהו שהולך עם מדים של צבא, אבל לא התגייס בכלל = קרקס = ״תורני ליברלי״.

אין לי מושג למה אני מתעקש להסביר לך את זה,

כי אז אני יוצא כאן המטורלל והאובססיבי..

ואולי עדיף לתת לך לזרום עם התיאור הזה ״תורני ליברלי״ או ״דתי חופשי״ עד שתבין את הטעות,

אבל..יש לי אחריות כלפיך. זה חלק מהחוזה.

אז נסכם את זה ככה : אחרי מה הסברתי לך כרגע, תחליט מה שעושה לך טוב, זה הכי חשוב.  זה שלך. זה אתה.

אבל שמעתי מה שאתה אומר.

נשמע שיש משהו שאתה רואה שאני רואה מעט אחרת.

גם המחשב יודע את כל השס.

תורני בעיניי, זה הגדרה של לב ומעשה.

האם אתה מחובר לה' רוצה לעשות את דברו.

מה שמוביל אותך בחיים זה מה רצון ה' ממך?

האם ברמת המעשה אתה מקיים את המצוות, אתה מאמין במה שאתה עושה? אתה מחפש ללכת לפי ההלכה או לפי מה שזורם ונראה לך?

בהצלחה

מחשב לא יודע את כל הש"ס מחשב אולי כמו אבן מחזיק עליו את כל הש"ס.

למרות שאני מבין את כוונתך.

בהחלט אני מקבל את ההגדרה על זה שאדם רוצה לעשות את רצון ה' זה היסוד.

ברמה המעשית אין כל כך שאלה, אם אדם אומר אני מאמין בה' אבל עושה מה שמתחשק לי בלבד אז או שהוא קיבל על עצמו את כל התורה והוא שלם איתה וזה מה שמתחשק לו או שהוא עושה רק מה שמתחשק לו וזה כבר עולם אחר.

החשיבות של לדעת את שורש הדברים היא ההכרעה איך לנהוג למעשה ולא לנהוג כמו רובוט.

לצערי הרב יש לא מעט אנשים שיודעים לקרוא משנה ברורה או שולחן ערוך ומפרשיו אבל בפועל לא הרבה מעבר לזה.

ולשמחתי הרבה כשאתה יודע קצת מעבר לזה את שורשי הדברים קל מאד להגיע להכרעה.

אני אזרוק שאלה כללית לאוויר:

מותר לאכול במוצאי שבת רק אחרי הבדלה.

הייתי בבית הכנסת ומשום מה לא עשיתי הבדלה בבית.
מותר או אסור לי לאכול?

זה להאמין בחרות האדם, אני חושבת שיהודים שמחללים שבת טועים ובאותה מידה חושבת שאני לא יכולה(או רוצה) למנוע מהם לחלל שבת

מצרפת תגובה שבעלי כתב(בשמי) באיזה דיון שהיה לי פעם בוואטסאפ: ליברליזם זה השקפת עולם שאומרת שהמדינה צריכה כמה שפחות להתערב בחיי הפרט כי הדבר היחיד שעבד לאורך כל ההיסטוריה זה לאפשר לבני האדם לנהל את החיים שלהם באופן אורגני מלמטה ולא ניהול שרירותי מלמעלה.

או כמו ש-א אוהב לומר

"כשהשמאל אומר ליברליזם הוא מתכוון לתרגום=חופש, בעוד שהתרגום המקורי הוא ליברליזם=חירות".

אני חושב שצריך להבין באמת מה המשמעות של התורה בחיים ואיך להביא את עם ישראל למצב שבו כולם רוצים לשמור שבת מרצון.

לכפות על כולם תוך חודש או תקופה קצרה, זה פשוט לא יעבוד.

להיות ליברלי או לא, ואדוק או לא, לא תלוי אחד בשני 

בתור גרוש "זקן" ברצוני להפנות את תשומת לבך לכך שאולי התגרשת מתוך טעות מסויימת בהשקפת עולמך - על עצמך? על זוגיות? על החיים? מה שמכונה היום קונספציה..

אינני מכיר אותך ומן הסתם ההחלטה לנסות מחדש באה אחרי תהליך עיכול מסויים שעברת עם עצמך, אבל כשאני קורא את התיאורים שלך על עצמך אני רואה השוואתיות! (לכאלה שאינם מקבלים את הילדים שלהם, וכאלה שאינם בקיאים בהלכה..) בעיני, העובדה שאתה לומד הלכה קצת יותר בהרחבה, חובש כיפה ראוייה לשמה, ובעיקר מכבד בעלי דעות שונות! הופכת אותך בעיקר ליהודי אהוב יקר וטוב! בהצלחה.   

כשהדעות לא תואמות את החזות אז זה מבלבל אנשים, זה הכל.

זה מאוד הגיוני שאישה שרוצה ליברלי (מה זה בדיוק אומר?) לא תרצה להסתובב ברחוב עם מישהו שיחשבו שהוא חרדי (למשל). ולהיפך.

מה אתה צריך לעשות עם זה? אי אפשר באמת לומר.

אולי אתה מוכן "לשלם את המחיר" ולהתאים את הלבוש, ואולי אתה מוכן "לשלם את המחיר" ולהתעכב עם מציאת בת-זוג שלא אכפת לה.

זה סובייקטיבי מאוד. אין בזה נכון ולא נכון.

כתבת מס. התבטאויות ביחס לתורה ולהלכה, חלקן מצאו חן בעיני וחלקן פחות..

אבל כשכתבת: "הקב"ה לא היחיד שנמצא בעולם".. זה לא סותר משהו באושיות התורה??

אתה בהחלט עוד צעיר! ואני מכיר אישית אנשים שבהחלט מצאו פתרונות משני חיים, גם בגיל יותר מאוחר וכשאף אחד כבר לא האמין. תתפלל על עצמך.

זה לא ה"מחסום" שלך, הפער בין החזות לליברליות. ה"מחסום" שלך הוא בראש. הוא מנטלי. הוא מתחיל בזה שאתה נותן לאנשים להגניב אליך את המחשבה שבכלל מתחילה בעיה עם זה!

תחיה את הדעות שלך (הליברליות) כאידיאל! כעצם החזות התורנית שלך! כי אתה מאמין בהן לכתחילה, שהן תואמות לגמרי את הכיפה הגדולה והפיאות!

כשתהיה בטוח בעצמך, ותאהב את עצמך, תוכל להרגיש הרבה יותר טוב גם בקשר לקשרים שלך עם בחורות ועם מה שהן אומרות לך בתור ביקורת, לא יוריד אותך רק יחזק אותך,

כי אני בטוח שיש מספיק בחורות שנמצאות בקונפליקטים דומים (גם יצא לי להכיר בחורות כאלו, לא שהתייחסו אל זה בתור קונפליקט, אלא שהיה פער בין הנראות החיצונית שלהן לדעות שלהן).

זה לא אומר שאתה צריך בחורה כזאת, אלא בסך הכל בחורה שאתה תאהב והיא תאהב אותך. תהיה קבלה והבנה הדדית מלאה.

אפשר לגשר על פערים גדולים מאוד- "כקריעת ים סוף", עם קצת קסם של אהבה - "ועל כל פשעים תכסה אהבה".

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!

-דעתי-.

המילה "עיקר" מבלבלת כאן..
אבל הכוונה הבסיס. קודם שיהיה את זה. בלי זה, אין על מה לדבר. אין בכלל מה לנסות.

ניקח את שוק הרכב.

אם אין בלמים שעובדים חלק,
ואין מנוע שפועל חלק,

אין בכלל מה להסתכל על הצבע והצורה וכמה אנשים הוא מסוגל להכיל בתוכו.

עכשיו נניח שיש בסיס.
זה אומר שכל רכב מתאים לך ? לא.
יש כאלה מעדיפים רכב קטן, גדול, בטוח, מהיר, נמוך, גבוה. טוב לשטח, טוב לעיר.

אבל קודם הבסיס.

ככה אני מבין את זה.
כלומר, זה שיש למישהו "לב טוב, והוא מקסים" זה רק -תחילת- הסיפור. לא סוף הסיפור.

במה הוא עובד ? 
מה הוא למד ?
איך הוא מתנהג כשדברים לא מסתדרים כמו שהוא רוצה ? איך הוא עומד בלחץ ?
האם הוא דברן ? שקט ? 

כל אחד והפרמטרים שחשובים לו, ממש כמו בבחירת רכב. כמובן, כל אחד והתקציב שלו (מה שיש לו להציע)

בהצלחה.

אני לא מסתכל מהצד של האדם שיש לו מידות טובות או לב טוב..המשפט הזה בדרך כלל נאמר לאנשים כאיזה משהו להתמקד בו ופחות בחיצוניות(אגב הוא נאמר בעיקר לגברים ממה שאני מכיר) אף פעם לר באמת האמנתי בו כל כך, נכון, יש בו מן האמת אבל בדור הזה להגיד לבחור "העיקר לב טוב ומידות טובות" אם הוא לא צדיק נסתר בנם של קדושים בעיניי זה פחות רלוונטי לנסות למכור לו את זה, והאמת עכשיו כשאני חושב על זה, אני חושב שהרבה שדכנים נופלים שם(גילוי נאות אף פעם לא הלכתי לשדכן/ית) ומרגיש לי שהם לא באמת מתעניינים במה אתה מחפש/ת אלא פשוט לחתן בלי הרבה מאמץ ואז מגיע המשפט " העיקר לב טוב"

חנוכה מלבלב מלא בלבלובי שמחה וכו🦝🔥

"אלה לא בנות חרדיות, החמודות האלה שייכות למגזר הדתי-לאומי (גוש עציון)"....ואם הן היו חרדיות אז? היה אסור להן לעצור שניה ולהוריד את הדברים?

ואני לא מתפלא שזה מה שלקחת מהפורום הנ"ל..זה אומר המון על משתתפיו.

שקראתי את זה  

בפורום הטרור הזה