חלילה לא כביקורת
רק הארה
מחשבות שיש לי לאחרונה בנושא מניעה ורצון מחודש להריון..
חושבת שיכול לחזק את כולן
הנושא הוא כניסה להריון אחרי גלולות
אני מרגישה שאנחנו בשליטה אינסופית בעולם המודרני
מחליטים בעזות- עכשיו מתאים לי ילדים, עכשיו לא מתאים לי
כל זה בזכות המדע המפותח ובאמת אין סוף לשיטות איך למנוע איך לשלוט בגוף איך להביא או לא להביא חיים לעולם.
בזכות- לאו דווקא בגנות
בגנות כאשר מדובר בתפיסת עולם שרוצה למנוע הבאת חיים
בזכות כאשר מדובר בנו, נשים שבונות משפחות
וכן, צריך את הרווחים האלה - לגמרי!!
(וב"ה שרבנים כ"כ צדיקים מנחים אותנו ואפשר לסמוך עליהם לגמרי)
הנקודה היא
אחרי הפסקת הגלולות
אני מרגישה שצריך להיות פה
"הרפו ודעו כי אני ה'"
זאת אומרת, כל עוד אנחנו במניעה אנחנו בתחושת שליטה אדוקה, תחושת עליונות וידיעה.
וכשמפסיקים- פה בדיוק נכנס המקום של הקב"ה
הקב"ה באמת הוא זה שיודע מתי מתאים לנו הריון חדש
ולכן שאלות כמו "הפסקתי גלולות לפני חודש, 4 בדיקות שליליות", מרגיש לי שצריך לדייק את הלב..
האופוריה ותחושת השליטה של המניעה לא יכולה לבלוע את תחושת ההשגחה כשיש בהקמת משפחה
וזה גם דיל לא פייר- כשאנחנו רוצות למנוע אנחנו במניעה וכשאנחנו כן רוצות אז זה חייב להיות בזמן שאנחנו רוצות?!
ומציעה בעדינות שיטה שעזרה לי,
הפסקתי את הגלולות מכל מיני סיבות,
אחת הסיבות הייתה שהרגשתי שאני כבר לא לא רוצה הריון חדש
זאת אומרת,
לא ידעתי בבירור ש*עכשיו* אני רוצה הריון,
אלא תחושת הסלידה והפחד והזהירות מהריון חדש (שהייתה קיימת מאז הלידה הקודמת) כבר פחות הורגשה אצלי.
ובתווך הזה שבין רוצה ללא רוצה, הרגשתי שעכשיו אני פתוחה,
ורוצה להשאיר את זה עכשיו לרבש"ע
באמת לקחו 4 חודשים שבהם התבשלנו עם זה, (בין הפסקת הגלולות לכניסה להריון החדש) ובזמן הזה השתדלתי להרגיש מושגחת - עכשיו מה שהקב"ה עושה עבורי זה הכי מדוייק עבורי.
ושוב, בעז"ה שיהיה רק לחיזוק ולא חלילה כביקורת לאף אף אף אחת!!!



