היום כשחזרנו מהגן ורק כשהגענו הביתה-כאבו לו הרגליים ממש,
במהלך הערב שיחק ושכח מזה ורק הלילה, כלומר לפני שעה, כשהתעורר מתוך שינה ובכה מכאב נזכרתי למרוח לו טראומיל והמסכן נאנח והוקל לו וסופסוף נרדם.
התלונן על זה בעבר-והבעיה שקשה להבין אם זה כאב כללי שחוזר אצלו שצריך לבדוק אצל רופא, או שבאמת ילדים מרביצים לו.
כשהטענות עלו בכל פעם כתבתי לגננת (במשך השנה ועבר) ולפני שבועיים אמרתי למטפלות ועכשיו קרה שוב. זה לא רציף.
הבן שלי חברותי מאד ושוכח מעצמו כשהוא עם חברים, יש בו משהו מאד מרצה, כשהוא משחק עם חבר בגינה או עם הקרובי משפחה שלו הוא שוכח מאיתנו.
טען הפעם על חברים ספיציפיים שהרביצו לו. חשבתי שהוא ילד פופולארי אבל גם מתאים לו לחשוב שהוא משחק איתם ולחטוף.
א. איך מבררים עם הילד?
ב. איך מבררים עם המטפלות בקייטנה? יש מצב שהם לא ראו את זה? שלא משגיחות? בטחון פיזי ונפשי זה א' ב' של מה שהן אמורות לעשות שם.
ג. איך מלמדים את הילדים העדינים שלנו (שנינו עדינים) להתגונן ולהחזיר?
זרקנו דברים כמו "אל תתן שירביצו לך", "תגיד לגננת", "?מי שמרביץ מחזירים לו", "אנחנו ממש כועסים, אסור להרביץ!"
אבל נראה לי שזה היה באוויר ויותר פריקה של הכעס והתסכול שלנו מאשר משהו פרקטי שהוא באמת יכול להבין או לעשות איתו משהו.
מה עושים?
פשוט לא תמיד יש לי מה להגיב..