כשיחזור לאלמוניותו אף אחד לא ישים לב לעליתו להר - אקטואליה וחדשות
"העולים להר הבית בזמן הזה, עונשם כרת", זה ניסוח שלך, לא שלי.
על זה הערתי שאף פוסק - גם אם למעשה הוא אוסר להכנס היום לכל שטח ההר ואף מסביב לו יש מסורות בירושלים לא להכנס הן מדרום, הן מצפון והן ממערב בסמטאות מסוימות - לא יגיד שמי שנכנס היום *עונשו כרת*, אלא שהוא נכנס למקום שעלול להיות באיסור כרת.
ההתעקשות שלך והעובדה שגם אחרי שמעמידים אותך על אי הדיוקים ההלכתיים בדבריך, אתה מתעקש להמשיך ולהסביר לנו שוב ושוב טעויות הלכתיות, מעלה את החשד שכרגיל 'במומו פוסל'. אתה מאשים את בן גביר שמשתמש בתורה כקרדום לחפור בה פוליטית ומסתבר שזה מה שאתה עושה.
שוב ממש לא דייקת:
1. הת"ק אמה לא קשור לכרת, כי אין כרת במחנה לויה. נכון שמי שנכנס למחנה לויה כשהוא טמא בטומאות היוצאות מן הגוף, עבר על לאו דאוריתא, אבל אין לו כרת. יתכן גם שבכל מיני מציאויות הוא עובר על גזירות דרבנן, אבל אין לו חיוב כרת.
2. גם לפי השיטות הכי מרחיבות בשיעורי האורך - שטח ההר של היום, הוא הרבה יותר מת"ק אמה, ודאי מצפון לדרום.
3. שטח העזרה, שהוא הרלוונטי לאיסור כרת הוא 187*+135 אמות. לפי השיטות הכי מאריכות המלבן הזה לא כולל את כל השטח של ההר, כך שאף אחד לא יכול להגיד בוודאות שמי שמקיף את ההר, נכנס למקום שיש בו כרת.
לכן הטענה שלך, אלו המילים שלך, "עונשם כרת", היא טעות בדבר משנה, לכל היותר ספק.
מלבד זאת, כפי שכבר כתבתי, "ענשם כרת", יכול להיות רק על מזידים. גם את יתברר שהמחשבים טעו והם עברו במקום שיתברר שהוא כן חלק משטח העזרות - הם שוגגים, היות שהם סברו מתוך לימודם שמותר. שוגג חייב קרבן, אבל אין עונשו כרת.
להבהיר: כל מה שכתבתי רק לשם הדיוק, אני ממש לא מזלזל לא בחשש כרת (כמו בשבת, בפסח, בנידה ועוד אנחנו מחמירים הרבה מאוד, לא להגיע לכרת ולספקי ספקותיו), לא בחשש לאוים דאוריתא או גזירות דרבנן שיש בלהר או לחלקים ממנו. רבותי זצ"ל ושליט"א אסרו למעשה עליה לכל שטח ההר. גם כשאנו עוברים על פני השערים (בדרך משער שכם לכותל) אנחנו עומדים מרחוק יותר מעשרה מטרים קדים ולא מתקרבים יותר, כמו שמרן הגר"א שפירא זצ"ל סיפר לנו שהיו עושים בצעירותו בעיר העתיקה. אבל כן בוער לי שלא יזיפו את התורה לצרכים פוליטיים, כמו שאתה עושה כאן.