יש משהו טוב בקיסרי חירום/דחוףמתואמת

אין זמן להתבחבש במחשבות ובצער על זה שמדובר בקיסרי...

עכשיו, לעומת זאת, יש לי מלא-מלא זמן.

וניסיתי הכול (נדמה לי) כדי להתרגל לרעיון של קיסרי:

שיניתי טרימינולוגיה (קוראת לזה לידה ולא ניתוח),

הלכתי למפגש הכנה רגשית לקיסרי ורשמתי את כל הטיפים,

מצאתי רופאה פרטית ומעטפת טובה ככל האפשר (גם אם לא מושלמת) בשביל הקיסרי,

כתבתי והלחנתי שיר לעצמי על החוויה של קיסרי,

עדכנתי את הסביבה שלי, כולל הילדים, שהלידה תהיה קיסרית והשתדלתי לשדר רוגע על כך,

התמלאתי בהודיה לה' על האפשרות של קיסרי בבריאות שלמה לי ולתינוק, ובהודיה כללית על כך שאלה ה"צרות" שלי -

ובכל זאת, עדיין כשאני חושבת על הלידה אני מתחילה לדמוע והלב משדר התנגדות...

ואני כל כך רוצה להגיע ליום של הניתוח בשלווה פנימית עמוקה, בשמחה שלמה, בהודיה עצומה ובעיקר בהתרגשות...

יש עוד סיכוי לזה?

יש כאן מישהי שעברה קיסרי אלקטיבי והצליחה להגיע להשלמה מלאה עם הרעיון?

חיבוק. נשמע תחשות לא פשוטות בכלל.תוהה לעצמי

אולי יעזור אם אומר שאני הגעתי להשלמה רק אחרי הלידה, כשהתברר לי שבוודאות התינוקת שלי לא הייתה יוצאת בחיים בלי הניתוח.

מה שעוד עוזר לי להגיע להשלמה סביב פרוצדורות רפואיות למיניהם בלידה זה האמרה של "על שלושה דברים נשים מתות בשעת לידתן.." מזכיר לי את זה שפעם באמת זה היה מצב קיים, שהרפואה היום באמת מצילה נשים ותינוקות מסכנה. אמר לי פעם רופא מיילד שמבחינתו המטרה הראשונה היא אמא בריאה, השניה תינוק בריא והשלישית לידה טבעית, ושצריך לדעת לא להתבלבל בסדר.


נשמע שאת שמעת את הדברים ועדיין זה לא יושב לך, אבל לי זה מה שעזר, לשחרר ולהבין שזו הדרך לצאת בריאה מהסיפור. ואולי אחרי הלידה כשתראי את הפלא תרגישי כמה היה שווה להביא אותו בכל דרך❤

תודה!מתואמת

חייהם של שניים מהילדים שלי באמת ניצלו בזכות הקיסרי, אבל למרות זאת זה לא גרם לי להשלים לגמרי עם העובדה שנולדו בקיסרי... עם כל ההודיה העצומה שיש לי על כך שנולדו חיים ובריאים.

אולי באמת כשאראה את הרך הנולד אוכל להרגיש את ההשלמה המלאה הזו. רק השאלה מה יהיה בדרך עד לשם...

אני לא יודעת אם אני אצליח לעזור לךליד ה'

בתחילת ההריון ממש רציתי שזו תהיה לידה רגילה (ילדתי חלק מהילדים קיסרי וחלק לידה רגילה), בדקתי וחיפשתי אופציות, דיברתי עם רופאים פרטיים ואחיות וכולם ענו לי תשובות דומות... ואיכשהו השלמתי עם זה, וניסיתי להתמקד ביתרונות של הקיסרי, ולדבר על זה בהשלמה, ולהודות לה' על כך.

וגם אני לקחתי רופא פרטי, ו''שלטתי'' בכל מה שאני יכולה לשלוט, ואת שאר הדברים שיחררתי.

באימון עושים סכמה יפה שהתחברתי אליה- הדברים בשליטתי, דברים שאני יכולה לשנות, ודברים שלא בשליטתי, וזה מאוד עוזר להשלים עם המציאות ולהרגע

יפה! אולי באמת אלך לפגישת אימון חד פעמית בנושא?מתואמת

אם למישהי יש המלצה...

או שאעשה בעצמי את מה שאמרת.

בשכל אני באמת מצליחה לראות את היתרונות, אבל הלב מסרב להצטרף אליהם...

אני חושבת שזה בסדרהמקורית

שהלב לא מצטרף לשכל, זה הגיוני ממש.

לא תמיד הרצונות והמחשבות שלנו יוצאים לפועל בככ הרבה תחומים, מה שנקרא - אין מושלם..

חלק גדול מהעבודה שלנו כיהודים, בסופו של דבר, הוא להשליט שכל על הלב. וזה לא אומר בהכרח שנרגיש הכי טוב בעולם עם ההגיון השכלי, זה אומר שאנחנו משלימים איתו (רצוי בשלוות נפש) ממקום אמוני בסופו של דבר. גם אם צובט.


אני אישית רואה את הקרבת הרצון שלנו למען מטרה אלוקית כזבח.


שולחת חיבוק על התחושות  

תודה! את צודקתמתואמת

כנראה שזה הדבר שאני צריכה ללמוד איך לעשות - איך להשליט את השכל על הרגש... הרגש אצלי תופס יותר מדי מקום, בדרך כלל...

זה שיש פער בין השכל ללב זה באמת הגיוניבארץ אהבתי

ובאמת חלק מהעבודה שלנו בעולם היא להשליט את השכל על הלב.

ולפעמים זה המקום שבו אנחנו צריכים להיות.


אבל כן יש מקום לנסות גם להשיב את הדברים אל הלב.

ויש דרכים לעזור לזה לקרות. לא חייבים להישאר במקום שהלב נשאר רחוק מהשכל.


בעיני מפגש חד פעמי של טיפול או אימון (לא יודעת מה מביניהם מדויק יותר) זה בהחלט אופציה שאפשר לשקול.

מכירה כמה מאמנות מהממות שאולי יוכלו להתאים, אם תרצי אתן לך מספר בפרטי @מתואמת. אם את חושבת שזה כיוון שיוכל לעזור לך...

אני מבינה מה את אומרתהמקורית

ולא שאני לא חושבת שאין מקום לנסות ליישב דברים על הלב, הכל תלוי סיטואציה  (לפעמים זה חפירה מיותרת בעיניי שנוגעת במקומות כואבים במכוון שלא לצורך ומתסכלת עוד יותר)  בתגובה הספציפית לשרשור הספציפי לא ראיתי לנכון לציין זאת

אבל אולי אני טועה ובאמת זה מה שחעזור לפותחת היקרה❤️

תודה רבה!מתואמת
אחשוב אם באמת זה מה שמתאים לי עכשיו, ואפנה אלייך בע"ה...
בתור אחת שעברה גם חירום וגם אלקטיביאנונימי054

האלקיטיבי היה חוויה מתקנת ממש

את מגיעה כמו מלכה , מתקלחת לפני בנחת

את יודעת בדיוק מתי הבייבי יוצא וזה משמעותי מאשר לידה רגילה שגורמת ללחץ סביב זמן הלידה הצפוי \ מי ישמור על הילדים\ יהיה בלילה? בשבת?

את עוברת הרדמה חלקית וזה ממש גורם לך להיות חלק מהתהליך שותפה מלאה ממש ולא פסיבית כמו בהרדמה מלאה

 

כמובן שזה לכשעצמו חוויה מאתגרת ואף אחת לכתכילה לא היתה רוצה קיסרי

אבל לכל אחת יש את הדרך שה' קבע לה

מדברת אחת שעד היום קשה לה להשלים עם זה........ובכל זאת אני אחרי 3 ובדרך ל4

חיבוק גדול ובהצלחההה

תודה!מתואמת
זה מה שאני תוהה, איך באמת מגיעים כמו מלכה לקיסרי אלקטיבי... כי מבחינתי לשכב על מיטה בלי לזוז, כשהחלק התחתון שלי בלי בגדים - זו לא תחושה של מלכה... (ולמרבה הנס - גם הקיסריים הקודמים שלי היו בהרדמה חלקית, כך שאין לי את ההשוואה בנושא הזה...) 
יחסית לחירום שאת ערומה כולך...כןאנונימי054

גם בלידה רגילה החלק התחתון חשוף ואם את מחוברת לזירוז (אני הייתי...) אז את גם מושבתת למיטה

כל החוויה של להיות בחדר ניתוח מרגישה פולשנית זה בטוח

אבל עדיין יש יתרונות וכדאי לרשום אותם ולהתמקד בהם

והכי מבינה אותך בעולם!!!

תודה! אולי באמת אני צריכה ממש לרשום את היתרונותמתואמת

כדי לראות אותם מול העיניים...

אוי איזו חוויה מפוקפקתטוביאלה

חשבצי שהרדמה חלקית זה מביך ולא נעים

למה בחירום זה ככה? איזה צורך יש בזה? 

הנוהל בקיסרי חירום שמפשיטים הכל?shiran30005

עבקתי קיסרי 1 לא חירום ולא זכור לי ככ כמשהו גרוע לעומת זאת בלידה האחרונה היה קיסרי בהול וממש הייתי חשופהההה וזה היה מזוויע ומבחיל ברמןת הזויות, חשבתי כבר שמשהו לא בסדר עם הצוות אפילו כיסוי מינימלי לא זכור לי שהיה.

גם רגליים מורמות זה חלק מהנוהל בחירום-בהול? ככה היה לי רק מלהיזכר בזה יש לי בחילה 🤮

אצלי היה קיסרי בהולהשם שלי

הורדתי הכל חוץ ממטפחת, אבל כיסו אותי במשהו.

הניתוח עצמו בהרדמה מלאה, אז לא יודעת מה היה שם.

אוי זה נשמע נורא😢❤️‍🩹שיפור
זה לא קשור לחירוםYaelLאחרונה

או אלקטיבי, בכל ניתוח קיסרי, ובכלל בכל ניתוח, הכל צריך להיות מכוסה מטעמי סטריליות, חושפים רק את האזור שבו מנתחים. יש זמן קצר שבו חשופים כדי לרחוץ אבל מהר מאוד מכסים. פשוט נשים יותר זוכרות את החלק שבו הן חשופות כי א' זה החלק הקשה וב' זה לפני ההרדמה, אחרי ההרדמה גם כשחלקית כבר לא כל כך מרגישים את פלג הגוף התחתון וגם שמים וילון אז לא ממש רואים או מרגישים מה עושים.

הרגליים לא  מורמות, אי אפשר לעשות ניתוח קיסרי כשהרגליים מורמות, זה מפריע. מרימים את הרגליים רק במצב מסויים שהראש של העובר מאוד נמוך וצריך שמישהו ידחוף מלמטה דרך הנרתיק כדי לעזור לחילוץ. אולי זה מה שאת זוכרת. או בצניחה של חבל הטבור כשמישהו דוחף מלמטה כדי שהראש לא ילחץ על חבל הטבור. ואחרי השלב הזה מיישרים את הרגליים.

בניתוח קיסרי החלק התחתון מכוסה.גיברת

למעט זמן מועט ביותר בהתחלה ובסוף.

זה ממש ממש זניח.

ברוב מוחלט של הזמן הכל הכל מכוסה בבדים סטריליים חוץ מהחתך עצמו.

את בטוחה? לי זכור שלא...מתואמת
מצד שני, היה וילון שהסתיר, אז אני לא באמת יודעת...
את מכוסהYaelL
יש חשיפה רק לזמן קצר כדי לרחוץ ולחטא את האזור ואז מכסים הכל, ממש עד הרגליים כולל, בכיסויי בד סטרילים ולא רואים כלום חוץ מאשר את אזור הניתוח שזה ריבוע שמשאירים חשוף בבטן. 
ממש תודה על ההרגעה הזו! משנה קצת את התחושה...מתואמת


עברתי 4 קיסרייםאן אליוט

אולי בגלל שמעולם לא חוויתי לידה רגילה אין בי כל כך צער על זה. בהתחלה כן, כשהתכוננתי ללידה ושבוע לפני פתאום הודיעו לי שאני חייבת ניתוח.

אבל אח"כ פשוט קיבלתי את זה. הרגשתי הקלה לדעת מתי בטוח תהיה הלידה (ז"א יכולה לקרות קודם, אבל לא אח"כ). לדעת שלא אצטרך לסבול את הכאבים, לא להיקרע ודברים כאלו.

אני נותנת הרבה יותר חשיבות לתוצאה - הבאת תינוק בריא לעולם בע"ה, והרבה פחות לדרך. אני לא מתחברת לכל עניין המשקל שנותנים לחוויה.

גם בניתוח יש את הקרבה לה', ההקלה וההודיה על שהתינוק יצא וכל זה. אולי בגלל שאת כן חווית לידות רגילות זה יותר קשה לך, אבל חוץ מלנסות לשחרר אין לי עיצות נוספות 🤷‍♀️


שיהיה בשעה טובה ובידיים מלאות

תודה רבה! הלוואי שהאמת אגיע לתחושת השחרור הזו...מתואמת
וואי לגמרישוקולד פרה.

גם אצלי החוויה של הלידה מסתכמת ב- הלוואי שיהיה כמה שיותר קל וכמה שפחות כואב. שלא יהיה זיכרון טראומטי.

גם בשבילי הלידה היא רק שער. שער לעולם חדש שנפתח.

לפני הלידה האחרונה התפללתי רק על הוולד, על הלידה התפללתי שתהיה מילדת חרדית ושיעבור בשלום בלי כאבים.

הגעתי לקסרי בשלווה ושמחהקפצתי לבקר

קיסרי שלישי, כבר שנים שאני יודעת שזו האופציה היחידה מבחינתי.

בהתחלה באמת עלו לי דמעות כל פעם מהמחשבה הזו, אבל הגעתי עם עצמי להבנה שזו הדרך שלי להביא ילדים לעולם, וב"ה שזו אפשרות לגיטימית וטובה בדור שלנו.

וכן, אני בהחלט נהנת מהשליטה בסיטואציה, בחירת הרופא המנתח, בחירת התאריך, הגעה ביום ובשעה היעודה כשהילדים והבית מסודרים והכל מתוכנן ומסודר מראש.


הקושי הכי גדול זה "החלפת החלום" ההבנה הפנימית, לא רק בראש, שהחלום שלי הוא לא עשרה ילדים ולידות טבעיות מושלמות. זה לא מתאים לגוף שלי, ולא שייך עבורי. לשמוח בילדים שיש, וברפואה שיש, ובבחירה בניתוח ובילדים ובמשפחה שלי כי זה הדבר הטוב ביותר עבורי ועבורנו כמשפחה.

ואיך בעצם עשית את "החלפת החלום" הזו? כי זה באמתמתואמת

עיקר הקושי שלי...

זה בעיקר עבודה מול עצמיקפצתי לבקר

הלכתי להמון רופאים וחוות דעת נוספות, וכולם באופן מאוד חד משמעי לא אישרו לי לידה וגינלית.

הבנתי שעשיתי כל מה שאני יכולה, אבל זו הדרך שלי, וזה מה שהקב"ה מתכנן ורוצה ממני, וזו דרך טובה. זה מה שנכון עבורי.


זה קבלה ברמה האמונית שזה המסלול שלי, והוא טוב. להרגיש את זה גם בלב, ולנסות לפרק מה קשה לך. בעיקר להבין שזה מלמעלה וזה לא מקרי וזה הכי טוב לך.

זו אכן עבודה מול עצמי...מתואמת

אני אפילו לא ניסיתי לחפש הפעם מישהו שיתמוך בלידה רגילה... (בהיריון הקודם ניסיתי ואף מצאתי. אבל היא אמרה שזה יתאפשר רק אם תתפתח לידה עם צירים מעצמה, מה שלא קרה. ועכשיו - גם אם היא לא הייתה כבר יוצאת לפנסיה - מן הסתם היא כבר לא הייתה מאפשרת לי...)

בעצם כבר שנתיים וחצי אני מסתובבת עם הידיעה שהלידה הבאה תהיה בקיסרי, ואף שהשלמתי עם העובדה מספיק כדי להיכנס להיריון - כנראה שעוד לא השלמתי לגמרי...

..קפצתי לבקר

דווקא זה שהיתה רופאה שאמרה לך שבתנאים מסויימים את יכולה לעבור לידה וגינלית מקשה על הלב. כי יש את הקול הזה איפושהו בפנים. שאולי אולי אולי הפעם זה כן יקרה ...

אצלי אני חושבת שזה שארבעה/חמישה רופאים מומחים אמרו לי באופן מאוד חד משמעי שאסור לי לעבור לידה וגינלית הקל עלי ב"קבלת הדין"

הרופאה הזו אמרה לי את זה בהיריון הקודםמתואמת

(אחרי שני קיסריים). בהיריון הזה (אחרי שלושה קיסריים) לא ניסיתי אפילו לשאול... (כן גיגלתי באנגלית את האפשרות של VBAC3 וראיתי שבארצות הברית יש כאלה שילדו רגיל כך, אבל מכיוון שאני לא מתכוונת לעבור לארצות הברית, גנזתי מיד את החלום...)

אולי אם הייתי מעיזה לשאול גם הפעם אם אפשר לידה רגילה ונענית בשלילה, אז היה לי קל יותר לקבל את הדין? אני בספק... (גם לא הייתי עומדת בפדיחה שבתגובת הרופאים החד משמעית...)

מבינה אותך כל כך...חושבת לעצמי

קודם כל- חיבוק ענק.

מזדהה מאוד.

מרגישה שאצלי התחושות האלה היו נראה לי בעיקר הורמונליות, כי אחרי הלידה זה כמעט לא העסיק אותי...

אחרי הלידה לפעמים דברים נראים קצת אחרת, ודברים שחשבנו פתאום משתנים...


ואני בכיתי משבוע 20 על זה שזה יהיה קיסרית.

עוד לילה קודם לא ישנתי בכלל, ובכיתי כל הבוקר שלפני... וכל ההקדמה בביח...


אולי פשוט מותר לך קצת להתאכזב ולהצטער על זה?


את רגישה עכשיו יותר מתמיד, ומה שבא לי זה רק לשלוח לך איזה משהו מפנק!

מותר לך לכאוב את זה.


תודה, יקרה!מתואמת

אולי באמת זו צריכה להיות המחשבה שלי עכשיו, שמותר לי להצטער על זה, ושאני לא צריכה לצפות להגיע בהשלמה מוחלטת ללידה.

אולי באמת אחרי הלידה אצליח יותר להשלים עם הרעיון של איך שהיא התבצעה... (בלידה הקודמת זה לא קרה... אבל היו לי שלל דברים סביבה שגרמו לי להרגיש שאני לא מסוגלת להתאושש ממנה...)

את חושבת יותר מדי 🤗אורוש3

השלמה בראש יש לך אז לא יועילו לך טיעונים הגיוניים אני משערת (יכולה לתת לך כן? רק לא נראה לי יחדש). את מדברת רגש.

אבל מי החליט שצריך להגיע ללידה מתוך תחושת שלמות? יש משהו מושלם פה בחיים האלה??

אם ניקח קיצוני, יולדת שבעלה בשבי, שבעלה נהרג. הן לא הגיעו בתחושת שלמות ללדת...

וודאי שאלה סיטואציות קיצון ה' ישמור ושלא נדע.

אבל לדעתי העבודה שלך היא לשחרר את הציפיה להגיע ללידה בהתעלות רגשית ורוחנית.

קיסרי פחות עושה לך את החוויה הזו? זה בסדר גמור. יש עוד מקומות להתעלות בהם ולהרגיש חיבור ל-ה', שמחה והודיה.  אולי אני לא מבינה כלום כי לא ילדתי לא בניתוח. אבל אני הרגשתי את ה' איתי שהציל לי את הילדים כשניסיתי ללדת אותם ''רגיל''. והודתי לו בתחושת שלמות עילאית כשראיתי מול עיני שלוש פעמים תינוק שלם, בריא עם איברים קטנטנים מושלמים שיודע לחוש שאני שלו. פלא. נס.

ויש עוד רגעים, למשל- אני מרגישה את ה' מול הים או הטבע, בתפילה טובה ונדירה ממעמקי הלב, בתחושות של השגחה שלפעמים מתנוצצת (קיימת תמיד אבל לפעמים ממש רואים).

עשית כל מה שיכולת טכנית. זהו. סיימת את עבודתך.

את בידי ה' מעכשיו. אולי העבודה היא לשחרר שליטה על הרגשות, להרגיש מה שמגיע, לא להיבהל, להמשיך הלאה. לתעל לעשיה ולתפילה שהכל יהיה בשלום ובטוב. 

וואו, תודה על הנרמול ועל ה"פטיש בראש"מתואמת

אני חושבת שזה באמת מה שהייתי צריכה לשמוע כדי להתאפס על עצמי.

מקווה ממש שזה יעזור לי!

לא התכוונתי לתת לך פטיש, מתנצלתאורוש3

הכל באהבה כן?

רק קצת נקודת מבט אחרת על עניין החוויה והרגש בתהליך.  

❤️❤️

התכוונתי במובן החיובי מתואמת
כלומר - להכניס אותי לפרופורציות... ואני באמת צריכה את זה...
🤗💜אורוש3
לא יודעת אם זו אותה כוונההרקולסית

אבל מוסיפה- שאני בהכנה ללידות מזכירה לעצמי שמותר לפחד.

פעם חיפשתי איזו מציאות אידילית שבה לא אפחד ואז הכל ילך כמו שצריך, ההורמונים הנכונים יזרמו והלידה תהיה מענגת ונטולת כאב 😄

באיזשהו שלב הבנתי שאני לא יכולה להפטר מהפחד ושטוב לי פשוט לקבל את זה שאני מפחדת.

בהצלחה ממש ממש!

שילך בקלות!

תודה על זה! הסתכלות ממש נכונה...מתואמת
וואו זה חכם מאוד, תודה! מאמצתחושבת לעצמי
תודה לך! עזרת גם לי...אישהואימא
באהבהאורוש3
מהממת אתתקומה
חיבוקמדברה כעדן.
אני חושבת, שזה השלמות האמיתית. להיות בדואליות הזאת. כי זה באמת לא הטבעי. עם כל הנס והטכנולוגיה וחכמה אדירה שה' חולק בעולם שמאפשרת בריאות איתנה לך ולעובר, זה לא טבעי, זה לא רצון ה' הבראשיתי...


מזכיר גם את הקושי שלי עם הטיפולים, להבדיל. ועברתי (ועוברת) גם טיפולים וגם קיסרי אלקטיבי...


פשוט לתת לכל התחושות להיות לשמחה וההודיה יחד עם הצער וההתנגדות... לתת להם. להרשות להם... 

וואו, חשיבה ממש מעניינת!מתואמת
כלומר - ההשלמה מגיעה דווקא מכך שלא הכול מושלם... מאמצת!
אני מרגישה בגיהנוםמטפחת:)

הפה שלי מלא פצעים-

כבר שבוע. הרופא טוען אפטות. יש לי בערך חמש עשרה חלק על הלשון חלק בחיך.-

כואב לי לדבר, לשתות. לאכול בכלל לא באופציה. הביא משחה זה לא עוזר. פשוט רוצה שירדימו אותי הפה שלי בוער

יאייי. זה נורא!!! 🫂אחת כמוני

אוי ואבוירקאני

תנסי חלב עיזים

וואי. איזה סיוט. מסכנה.רק טוב!

אם אני זוכרת נכון טחינה גולמית על בפצעים גם עוזרת.

ותשאלי את הצאט אולי יהיה לו רעיונות נוספים.

לרופא יש הסבר ממה זה וכמה זמן לוקח לזה לעבור?

וואי, חיבוק!מתואמת

לפני כמה שנים כשהייתה לי קורונה היו לי אפטות נוראיות-נוראיות, ברמה כמו שאת מתארת... (סובלת מדי פעם מאפטות, אבל לא ברמה הזו) ב"ה הן עבאו אחרי כמה ימים (נדמה לי עוד לפני שהחלמתי לגמרי מהקורונה)

יכול להיות שיש לך וירוס? עשית בדיקות דם?

תנסי לקנות עוד תכשירים שאמורים לעזור...

הלוואי שיעבור לך מהר!!❤️

לי אמרו זיהום ובסוף זה היה פטריה.מרימוש!

כשהגיעו לאבחנה הנכונה טיפות ניסטדין וכדו' פלוקנול או משהו כזה פתרו את הבעיה.

לקחו לך משטח? תחזרי לרופאהמקורית

רפואה שלמה♥️

יאא ♥️אונמר

אולי תנסי רופא אחר? איזה כואב זהה

תקחי משככי כאבים, כדי שתוכלי לשתות ולאכולרוח הרים

כמו שצריך. תרגישי טוב!

יש ארטיק מיוחד בשם לימזוררינת 24

שאמור לעזור לפצעים בפה…

החלמה מהירה!!

תודה רבה לכל העונות!מטפחת:)אחרונה

אני באמת רוצה לחזור הבעיה שיש תור רק בשלישי והרופא תורן יש לי חוויה נוראית ממנו

מה אתן מכינות לשבת בצהריים?רינת 24

לילדים שלי נמאס מעוף…

מחפשת מתכון לבשר טעים ומיוחד שאפשר להניח על הפלטה בבוקר (ללא נוזלים ושלא יתייבש).

חוץ משניצל וחמין 🙏

קציצותכורסא ירוקה.

אבל זה גם תלוי מה המנהג שלכם מבחינת נוזלים. יש קציצות עם מעט רוטב. אפשר נקניקיות אם אוכלים אצלכם

פאי רועיםמישהי מאיפשהו

או בורקס בשר (בצק עלים/פילאס ממולא בבשר טחון מבושל עם בצל, פטריות, תפוא, תבלינים).

אפשר גם פרגיות לבד, או פרגיות עם אורז

טורטיות\ בורקס בשרשנהב

טורטיות יותר טעים

יכולה לפרט על הטורטיות?כורסא ירוקה.

..שנהב

מטגנים בצל, מוסיפים בשר טחון, אפשר גם פטריות\צנוברים תבלינים

מטגנים את הכל ככה טוב ומפוררים את הבשר תוך כדי.

כשמוכן שמים בערך שתי כפות מהתערובת בתוך טורטיה, מגלגלים כמו סיגר, סוגרים עם ביצה שלא יפתח

מורחים מעל ביצה ומפזרים שושמשום, אופים עד שמשחים

אצלנו מכינים את המלית:קנמוןאחרונה

מטגנים בצל, פותחים בו תבלינים (שום גבישי, מלח, אפשר טיפה פלפל שחור, גריל עוף, קינמון-מוסיף המון עומק וניחוח לטעם) מערבבים היטב את התבלינים עם הבצל והשמן (זהירות לא לשרוף את התבלינים), ומוסיפים חזה טחון.

מטגנים ומוסיפים תוך כדי קצת סילאן.

לוקחים טורטיות, ממלאים בכל אחת כמות מכובדת מהמלית,

מקפלים בצורה של: מגלגלים ואז מקפלים את השוליים משני הכיוונים לאמצע, כך שהטורטיה תהיה סגורה ולא יישפך המילוי החוצה דרך הקצוות.

באותה מחבת מטגנים קלות כל טורטיה מ2 הצדדים: הצד העליון והצד שהקצוות מקופלות כלפיו.

לשובע

אפשר קבבוניםהשקט הזה

חזה עוף שלם בתנור שפורסים לפני ההגשה

פרגיות/ חזה עוף. אולי לחמם על תבנית ולזמן קצריעל מהדרום

לזניה בשריתכתבתנו

קציצות מטוגנות מפשירות ממש יפה על הפלטהחושבת לעצמי

ואם את שמה בתערובת גם קצת ירקות היא נשארת עסיסית

אצלנו ממש הולך פאי רועיםשמש בשמיים

התלבטות תאורטית על הכנת הגוף ללידההרמה

יש אמצעים והמלצות שונות לקראת הסוף כמו: עלי פטל, עיסוי פרנאום, אמבטיית רוזמרין, נטילת שמן נר הלילה לריכוך הצוואר.

כמה שווה להשקיע בזה ולקחת ריסק שאולי הדברים לא הכי בטיחותיים שיש (בעיקר שמן נר הלילה)

וכמה לשחרר ולהאחז בזה שגוף יודע ללדת כשמגיע הזמן.

אני שומעת דעות לכאן ולכאן וקשה לי לקבל החלטה, אשמח לדעות

אני לא עשיתי כלום מזה האמתהמקורית

כנ"ליעל מהדרום

לק"י

אולי בהריון הראשון ניסיתי קצת לעשות עיסוי.

וטוב שלא התאמצתי לשוא, כי בסוף ילדתי בקיסרי.

ובהמשך גם קראתי שזה לא מומלץ.

ילדתי 4 ילדים בלידות רגילות בשכיבה על הגב, וב"ה רק באחת נקרעתי קצת.

2 לידות עם אפידוראל- באחת מהן נקרעתי קצת.

בשלוש לידות שפכו שמן שקדים בלידה עצמה.

ברביעית נראה לי שלא. או שלא שמתי לב....

(בדיעבד אחרי הלידה נזכרתי שלא הוצאנו את השמן מהתיק. אבל אולי השתמשו בשלהם. לא בטוחה. אבל זה משהו שכן הייתי עושה- זה לא מזיק, ונראה לי עשוי רק להועיל).

תלוי בעיני כמה קריטי לך המטרה (נניח לא להיקרע)ירושלמית במקור

עשיתי קצת עיסוי עם מכשיר פרימאם, וגם את האמבט רוזמרין קצת (בטעות קטפתי ממשהו מרוסס חחח שלא בריא, אבל לא נרשם נזק), והיתה לי לידה מדהימה כמו שרציתי בלי קרע או תפר אבל אין לדעת אם בגלל זה... אז השאלה בעיני כמה קריטי לך המטרה הסופית

מהניסיון שלי..חזקה בעורף

בלידה הראשונה ממש הקפדתי לעשות לפני הלידה עיסוי פרנאום, הבאתי ללידה הרבה שמן (שקדים נראלי🤔)

וזו הלידה היחידה שנקרעתי ובגדול🙈

בלידות הבאות, והיו הרבה ב"ה, לא עשיתי כלום ולא היו לי בכלל קרעים🥳 והיו גם תינוקות במשקלים גבוהים יותר💪🏻

קיצר, לא תופסת מזהה בכלל😅

וואי מעניין ממש . השאלה מה היה קורה אם לא הייתהרמה

והאם ילדת עם אפידורל/בלי? אולי היתה יותר הקשה למיילדת? היו תנוחות שונות? שווה קצת להעמיק בזה. זה כל כך מפחיד נשים בליגה הסיפור של הקרעים

לדעתי הפחד מהתפרים יותר גרוע ממה שזה באמתירדנית

והיה לי חתך בלידה ראשונה ובלידות אחרות לא.

כאב במשך שבועיים אבל לא משהו שמפריע לתפקוד, אם זה כואב מדי צריך לבדוק שאין תפר הדוק מדי.

לדעתי להשתגע אחרי כל מיני תכשירים ועיסויים שאולי בפני עצמם לא נעימים, ואז אולי להתאכזב אם בכל זאת יש תפרים זה גם מבאס.

אז תעשי רק מה שטוב ובע"ה יהיה טוב

תראי לי היה סיוטטטטטהרמה

ההחלמה היתה קשה קשה קשה

מתוך 4 לידות 2 היו מאוד קשות מהבחינה הזאת.

השאלה מה אפשר לעשות להמנע במידה ויש נטיה וכמה להשקיע בזה או להשלים עם זה

ובדקו את התפרים כשזה כאב כל כך?ירדנית

מה היה ב2 הלידות האחרות?

יש גם קרעים מאד רציניים..כל הישועות

יש בזה דרגות ומאחלת לכן לא להכיר את הרציניים.

הפחד לא תמיד יותר ממה שזה באמת

ברור שיש קרעים בדרגה גבוההירדנית

שלהם עוד יותר ברור לי שעוד שמן או עיסוי לא יעזרו, אלא עניין גנטי וגודל התינוק..

קרע דרגה 2 לא אמור להיות כזה נורא

לא אמור להיות אבל יכול להיותשמ"פ

מה שכן, מניסיון אם אחרי שבועיים זה לא משתפר ללכת להבדק

במיוחד אם זה מחמיר

ולפותחת - לידה ראשונה עשיתי עיסויים גם עם מכשיר היה לי 3 תפרים בדרגה 2

לידה שנייה עשיתי הרבה פחות נקרעתי פחות למרות שהתינוק היה יותר גדול

בשניהם שפכו לי שמן בכמויות מה שכן בשני לא הפסקתי לחפור להם שממש יעזרו לי עם זה כי בלידה הראשונה תפר אחד הזדהם ותפר אחד לא תפרט טוב והייתי צריכה ניתוח ו

לא צריך לחכות שבועיים, לפני שחרורירדנית

לבקש שיסתכלו אם אפשר לפתוח תפר זה מאוד מקל

אוי היה לי יותר כואב מהצירים והכלנעומית

כאב בסדר הזה

תפרים

הנקה

צירים ולידה

בלידה הזו הייתה בלי אפידורלחזקה בעורף

בכל הלידות אני יולדת על הגב.

חלק עם אפידורל חלק בלי….

הסיבה היחידה שעולה לי, זה אולי בגלל שהעובר היה עדיין מאוד מאוד גבוה, למרות שהייתי בפתיחה מלאה והייתי בלחיצות הרבה מאוד זמן ובשלב מסוים המיילדת עזרה קצת לתינוק, כדי למנוע מצוקה ומשכה אותו. אז הגיוני שזה גרם לקרעים.

מסכימה איתך שהתפרים זה סיוט, בלידה השניה הייתי בהלם מההבדל עם תפרים או בלי תפרים.

לי אישית היה ממש סיוט ומגעיל לעשות עיסוי כל פעם, ואז בזמן אמת ראיתי שזה לא עזר לי בכלל אז לא חשתי שום צורך לעשות בלידות הבאות.

חושבת שאם לא מפריע לך, תעשי, מה תפסידי?

לא הייתי משקיעה בטירוף ובטח לא עושה דברים לא בטיחותיים.

שיהיה בהצלחה ובידיים מלאות, הכי חשוב❤️

אני ממש מאמינה שתה עלי פטל ושמן נר הלילההתייעצות הריון

שהלכתי בכמוסות עזרו משמעותית. אין לי למה להשוות כי בכל הלידות (והיו כמה וכמה) הקפדתי על זה, אבל ב"ה בכולן הצוואר היה רך והלידה התקדמה במהירות

אני אישית לא עשיתי שום דברהשם שלי

והיו לי לידות טובות.

הראשונה היו תפרים, ובאחרות לא.

כל מה שכתבת בטיחותי אם עושים אותו נכוןאמא לאוצר❤

ולא יכול לעשות שום נזק... הוא אולי לא יועיל אבל גם לא יזיק. הכל תלוי כמה זה חשוב לך וכמה השתדלות את רוצה לעשות.... זה דברים שיכולים לעזור ויכולים גם לא❤️ לא ממליצה להשתגע, כן להשתדל בגדר האפשר

לגבי עיסוייעל מהדרוםאחרונה

לק"י

יצא לי לקרוא בפורום שיש מי שאומר שזה לא מומלץ, שזה יכול לגרום לעור להיות פריך יותר ולהיקרע. ושמה שמשפיע זה סוג העור ולא העיסוי שעושים.

אני לידה ראשונה עשיתי מלא עיסוייםובסוף ילדתי קיסרידיאן ד.

לידה שניה לא התאמצתי בכלל, היו לי מספיק חששות ופחדים בלידה

ונקרעתי חבל על הזמן (דרגה 2) וההתאוששות היתה די קשה.

אני אישית לא כזה מאמינה שזה עוזר כל הדברים,

בעיניי לנסות ככה בכייף, מה שמרגיש בנח ובסבבה

בלי להיות היסטריים.

אולי יהיה פה רעיון למי לפנות.. (טריגר הפלה)קנמון

כמה שבועות אחרי הפלה.

כתבתי פה באלול איזה פוסט כאוב על כמה כואב לי לקבל שוב ושוב את הלא ולחוות את אי-המענה מה'.

יום למחרת בהפתעה מוחלטת, כי היו סימני מחזור מקדימים, גיליתי הריון.

לא היה גבול לאושר.

כשנפל, חשבתי, לפחות קבלתי תזכורת מה' שלא ארגיש שהוא לא רואה אותי.

אבל האמת, שברון הלב כל כך גדול..

חיכיתי כמה שנים, עברתי כמה הריונות כימיים ו..כבר חששתי שלא יקרה. אני גם מעל 40.. ופתאום כשזה קרה, וואו.. כל כך כל כך שמחתי. הרגשתי שהלב שלי מתמלא ושאני מתחייה מזה ממש.

ואז, זה נגמר.

אז יש את הצער הגדול.

אבל חוץ מזה, יש גם כל מיני תופעות גופניות שלא עוברות.

אני חושבת שהאחת העיקריות בהן היא הרגשת כאב מטורף באגן.

כואב לי כל כך.

בעיקר אחרי שאני עומדת /הולכת רצוף נניח חצי שעה,

מרגישה שהאגן עוד מעט צונח לי מרוב כאבים.

האזור מאחורה של עצם הזנב בוער,

הצדדים,

מקדימה- שיפולי הבטן.

יש לציין שאני עם עודף משקל ועם בטן מכובדת כולל צורה 'מהממת' שנוצרה בה בעקבות קיסרי שעברתי.

אבל אלו נתונים שמלווים אותי כבר כמה שנים

ואילו הכאבים באגן חדשים.

למי לפנות?

כבר הייתי אצל רופא משפחה (בעקבות עוד תופעות ומצב גופני ירוד- חולשה, כאבי ראש, ועוד..) ששלח אותי לסדרת בדיקות דם ושתן.

בדיקות הדם בגדול תקינות. ב''ה.

מרגיש לי שזה יותר תחום פנימי בגוף. השאלה של מה- עצמות? רחם? יציבות? וואט אבר?

קיצר, אם יש למישהי כיוון יצירתי למי לפנות ואיך לטפל- ממש אשמח, כבר אין לי כח להרגיש לא טוב..

תודה מראש..

רופא משפחה יכל לשלוח אותך גם לאולטרהסאונד בטןהמקורית

מכל מקום הייתי פונה לרופא נשים קודם האמת

חיבוק♥️ תרגישי טוב!

למרות שהרבה מהכאב הוא בעצם בגב?קנמון

ובאולטרסאונד שעשיתי אחרי לא נמצאו שאריות,

והבטא כבר מאופסת..

מה שכן, המחזור שהיה לי אחרי היה כבד ונורא. דימום מאסיבי במשך כמה ימים רצוף

לא יודעת לגבי הכאביםילד בכור

אבל מחזור ראשון אחרי הפלה הוא ממש קשוח

תודהקנמון

כן. אם שרירי הבטן חלשיםהמקורית

אפשר לא לזהות מה מקור הכאב בדיוק

אולטרהסאונד רחם בודק רק רחם, לא את כל חלל הבטן אגב

בגלל שזה קרה אחרי ההפלה דווקא אז הייתי מנסה אצל רופא נשים

אוקי.. הבנתי.. אולטרסאונד לכל הבטן..קנמון

החכמתי. תודה

חיבוק ענק!! ❤️פרח חדש

יש מצב שמה שיש לך זאת דלקת באגן?

אני סבלתי מזה כמה פעמים

ויכולה להגיד לך שלא כל הרופאים יודעים לזהות את זה

וואלה. מחשבה מעניינת ויכול להיות מתאיםקנמון

השאלה שלי- איך עולים על זה?

אני בלי חום.

לפעמים במישוש באזור הרחםפרח חדש

אם מרגיש כואב או אי נעימות.

זה לא מחייב לגרום לחום, בדכ מצריך טיפול אנטיביוטי חזק של כמה סוגים יחד

תודה. אבדוקקנמון

נחת מספיק אחרי ההפלה?אביול

אני גם אחרי הפלה לצערי, ורק עכשיו, כשעברו שבועיים, התחלתי ללכת יותר מחמש דקות...

יכול להיות שהגוף שלך צריך פשוט מנוחה....

נחתי המון. שכבתי מלא.. הייתי חלשה ברמות.קנמון

גם קיבלתי עירוי ברזל כפול.

ולמרות זאת החולשה המשיכה.

לכי תדעי, אולי כואב לי באגן מרוב שכיבה(;

חיבוק על ההפלה. באמת צריך זמן..

מציעה לך להתייעץ עם רופאאביול

יכול להיות שזה מצביע על עוד צורך במנוחה, או על משהו אחר...

רופא נשים כמובןאביול

תודה על החיבוקאביול

וכן לאמר...

זה יכול להיות דלקת ברחםמבורכת

תודהקנמון

יקרההריון ולידה

יש כל מיני טיפולים של עיסוי רחם או דברים דומים.

העיסוי חיצוני כמובן

נשמע שהגוף שלך זועק את הנפש, ויש דרך לטפל בנפש דרך הגוף. אני לא מכירה מישהי ספציפית אבל תנסי לחפש בכיון.

בהצלחה, התאוששות טובה ושלמה והרבה כוחות!

(כמובן האפשרות של דלקת באגן שהעלו פה גם קיימת, וכדאי לבדוק ולטפל במקביל(

אמן. תודה. נשמע כיוון טובקנמון

וואו איזה כאב לברק לרגע9

ממש משתתפת בצערך.

הכאבים נשמעים באמת כמו איזו דלקת, אבל אמרת שעשית בדיקות דם ובטח היו רואים מדדים של דלקת שם. הייתי מנסה אצל רופאת נשים האמת ולא רופא משפחה. אולי שם תמצאי מענה יותר טוב.

בנוסף, אולי זה לא קשור אבל אני ממש ממליצה על יוגה. אני ראיתי לאורך השנים שזה ממש פותר ומונע כאבים מכל הסוגים. זה מחזק את שרירי הליבה בעדינות ואני רואה שבתקופות שלא עשיתי באמת היו לי כל מיני סוגים של כאבים.

אם אין לך חוג בסביבה יש מלא ביוטיוב, יכולה להמליץ לך על דברים ספציפיים אם תרצי.

מנסיון דלקת באגן לא מחייב עליה במדדי דלקתפרח חדש

טוב לדעתרק לרגע9

אז באמת כיוון טוב לבדוק את זה

אשמח להמלצה.קנמון

רחוקה מיוגה כרחוק מזרח ממערב.

יותר בתחום של ספורט קיצבי.

כל תנוחות היוגה האלו נראות לי לא רלוונטיות ל(חוסר) יכולת שלי.

אבל מוכנה לנסות.

אז אשמח להמלצה למשהו לא מורכב מדי ביוטיוב..

ותודה!

ממליצה על לאה יוגהרק לרגע9

תכתבי 'לאה יוגה' ביו טיוב.יש לה ערוץ עם המון שיעורים בכל מיני אורכים, שמתאימים לכל מיני מקומות בגוף. נגיד שיעור לגב תחתון וכו'. אני לפעמים מחפשת נגיד שיעור של רבע שעה אם אין לי זמן, יש לה גם קצרים, גם ארוכים בכל מיני רמות. תעשי קודם למתחילים.

ממש תודה (:קנמוןאחרונה

מציעה רעיוןבארץ אהבתי

מבחינה רפואית - אולי כדאי גם ללכת לפיזיותרפיסטית רצפת אגן. לפעמים הכאב קשור במשהו בשרירים שם ויש להן איך לעזור.

ועוד רעיון - לי לאחרונה היה איזה כאב באזור האגן, והלכתי למישהי שעובדת בשיטות טבעיות (יש לה הכשרות בהרבה תחומים - עיסוי, דיקור, אוסטאופתיה ועוד). והיא הצליחה לזהות את הבעיה ולטפל.

אני יכולה בשמחה לתת לך את הפרטים בפרטי (אם את מאזור ירושלים. למרות שאני יודעת שיש כאלו שמגיעים אליה גם מרחוק...).

גם כיוון מעניין..קנמון

אשמח להמלצה בפרטי.

אני לא מאזור ירושלים אבל לא שוללת הגעה.

תודה!

תודה לכל הנשים היקרות על העצות הטובותקנמון

ועל התמיכה.

זה נותן כח..

שהשם יברך אתכן בטוב!

כמה עולה לכם כל האוכל לשבת?פצלשהריון

אם מסכימות לרשום בגדול מה הוא כולל וכמה נפשות?

כולל חטיפים, שתיה, בורקסים, עוגות חלות וכו...

זוג+2 באזור ה400 מפרטתפיצישלי

ליל שבת

סלטים כ10 סוגים חלק קנויים באזור ה70 שח

דגים -50 שח

מרק קובות ביתי 30 שח

שבת בבוקר

בשר 80 שח

ממולאים או אורז עם עוף 50 שח

סעודה שלישית סלטים

מלבד זאת חלות 50 שח

עוגות ופיצוחים וחטיפים 80

כאבי גב תחתון בשבוע 38ילד בכור

התחילו לי בימים האחרונים

זה לא מרגיש צירים

לאורך היום פשוט כואב ממש

מה זה? מרגישה כמו לפני מחזור

נשמע שזה התחלה של ציריםהשקט הזה

אולי עוד לא כאלה שממש מובילים ללידה

אבל הרחם מתחיל לפעול

זה לא מרגיש כמו הצירים שהיו לי בלידות הקודמותילד בכור

אבל אולי הפעם זה מרגיש אחרת?

כאילו זה לא ברור כמו ציר- התחלה אמצע סוף..

השאלה אם זה יכול לקחת גם שבוע עד שיתפתח משהו

כי ממש מתלבטת על שבת בקצב הזה

אולי התבססות באגן?הרמה

מענייןילד בכור

זה לפחות סימן טוב? אם זה מה שיעזור לו להתבסס אז באהבה

גם לי נשמע כמו ציריםכל הישועות

לא יןדעת באיזה רמה וכמה רציניים..

תשתי הרבה ותהיי במנוחה..

זה פשוט נשמע שאת בשבוע 38 😌באתי מפעםאחרונה

הכל נורא כואב, מתרחב, העובר מתבסס באגן , אם זה לא בא בגלים אלא כאב רציף נראה לי קלאסי למצבך. את ממש קרובה לסוףףף

בדיקת דם לגילוי הריוןאנונימית בהו"ל

עשיתי הבוקר בדיקת דם ועדיין אין תוצאות

אוףף

דרך כללית

תכנסי באפליקציה לתוצאות. תוצאות מתאריך עד תאריך..רק לרגע 1

זה לא מופיע בראשי

אם לא מופיע תתקשרי מחר למרפאה

זאת התוצאה, מה המשמעות?אנונימית בהו"ל

פעם ראשונה שאני בודקת בבדיקת דם

זה אומר שאת בהריוןהשם שלי

יאאא איזה כיף!אנונימית בהו"ל

תודה על התשובה, לא מבינה במספרים האלה

בשמחההשם שלי

בעיקרון תוצאה מעל 5 זה חיובי.

את יודעת מה לעשות הלאה?

כן, אני קבעתי תור לרופאאנונימית בהו"ל

מעל 25 זה חיובי. בין 5 ל25 זה גבוליאמהלהאחרונה

או שזה הריון צעיר מאד או הריון כימי.

ולפותחת- זו תוצאה נהדרת ב"ה, שיהיה בשעה טובה!!! בבריאות, בשמחה ובידיים מלאות

כמה זמן את אחרי איחור?

נשבר לי הלב עכשיואנוונימית1

הבת שלי עדיין לא בת 5.. קמה מלאאאא בלילות בגלל חלומות רעים. זה מתיש ברמות. במיוחד בזמן מילואים.

עכשיו לפני שהיא הלכה לישון שאלתי אותה מה החלומות הרעים שלה.

היא: שאבא ילך לכמה ימים לצבא.

אני: ומה נורא בזה שהוא הולך? (הייתי בטוחה שהיא תגיד שהיא מתגעגעת).

היא: שהוא ימות!

ומתפרצת בבכי.

והמחנק עלה לי לגרון.

וב"ה בעלי כרגע לא נמצא בגיזרה מסוכנת. אבל החזקתי את הדמעות שלי מהידיעה שהילדה שלי מתמודדת עם הפחד הזה ברמה היומיומית.

ועוד ילדים רבים במדינת ישראל. ושלא כל הילדים (אני לא נכנסת לסוגיית הגיוס. רק משתפת מהתחושות שעלו לי).

ושחלק מהילדים חוו את האובדן שהם כל כך פחדו ממנו... ומסתובבים עם חור ענק בלב ליתר חייהם.

וואי איך המציאות הזאת מפעם לפעם נותנת כאפה של החיים.

וואוו קשוח. באמת שובר את הלבהשקט הזה

כל כך קשה. בשביל שתיכן. חיבוק גדולכורסא ירוקה.

וואו חיבוק. איזה מתוקה ורגישה.רקלתשוהנ

מאמי 💔😥 חיבוק גדולבאתי מפעם

מסוג הפעמים שאני יכולה רק לשלוח חיבוק 💓שושנושי

חיבוק גדול, באמת נשבר הלב💔חזקה בעורף

איזה יופי אבל שהיא משתפת ויודעת להגיד מה מפחיד אותה! נשמעת ילדה נבונה!

יש באזורכם מרכז חוסן פעיל? אולי שווה להתייעץ ולקבל כלים איך לעזור לה להתמודד עם הפחדים. או בעזרתך ואפילו בעזרת כמה טיפולים של איש מקצוע. במיוחד שאת אומרת שזה לא חד-פעמי וחוזר על עצמו😔

מניסיון, יש להם כלים טובים!

מצטרפת להמלצה על מרכז חוסן^כיסופים^

ואם נשארה לכם יתרה לטיפולים משפחתיים המילואים נשמע ששווה להשתמש

וחיבוק גדול♥️♥️

אני גם מרגישה שלראשונה מזה 3 שנות מלחמה ומילואים פתאום נופלים האסימונים לגדולה שלי (בת 4)

תודה רבה! אני לא מכירה האמת אבל אנסה לברראנוונימית1

אוף זה ממש קשה. חיבוק גדול והרבה כוחותסטודנטית אלופה

היא נשמעת ילדה מדהימה וחכמה. אני מתנחמת בזה ששלי עוד קטן ולא מבין, למרות שבסוף הכל נחקק בפנים

אוף מתוקה קטנה. טוב שמשתפת אותךהרמה

זה שהיא מוציאה ומשתפת ואפילו אם זה בחלומות זה נורמאלי וטבעי ואפילו בריא מאשר לאגור את החרדה והפחד בתוכה.

הרבה כוחות וחיבוקים 🫶🫶🫶

בשאגת הארישומשומונית

בעלי גוייס. ובת ה4.5 אמרה לי באחד הימים: אמא, בואי נגיד תהילים שאבא לא יפצע. (אמנם לא דיברה על מוות, אבל גם פציעה זה לא רחוק...)

ישר עלו ךי דמעות (הייתי אז גם מאוד הורמונלית בהריון😉). וכמו שכתבת זה נתן לי כאפה שזו המציאות של הקטנים שלנו...

כמה התמודדות💔 אצלנו בתחילת המלחמהחזקה בעורף

לצערנו התמודדנו עם מוות של מישהו ממעגל יחסית קרוב, הילדים הכירו אותו ויש ילדים חופפים בשכבת גיל.

זה קרה בזמן שבעלי היה בעזה מנותק קשר.

כשסיפרו לי על המוות שלו, הייתי מחוץ לבית אבל כשנכנסתי הביתה הילדים כמובן ראו שבכיתי.

וישר הם שאלו אם אבא מת😔

כמובן, שדיברתי איתם וסיפרתי להם ואז אחד הקטנים שאלה נכון x (אישתו) הרבה יותר עצובה ממך עכשיו?

נכון כשאבא ימות את תהיי יותר עצובה ממה שאת עצובה עכשיו??

הזכרת לי… אנחנו קרובים של החטופיםחמדמדה

אחד מהם חזר ב"ה

וכמובן גם הילדים ידעו שנחטף והתפללו

וכשהשתחרר הגיע לבקר ואחד הילדים רץ אליו איך שנכנס וצעק לו 'הייייי *** (השם שלו) לא נרצחת?????'

ילד בן שלוש🙈🙈

מדהים פשוט

כשסיפרתי לבעלי בערב (הוא בבית) הייתיאנוונימית1אחרונה

בהלם שזה ממש הציף לו דמעות בעיניים לשמוע את זה... הוא אחד שבוכה פעם באף פעם.

אבל זה באמת כל כך הפריע לו לדעת שהמילואים האלה עושים צלקת בנפש שלה... וזה קשה ללכת בידיעה שאתה לא יודע מה יכולות להיות ההשלכות על המשפחה (חוץ מהמובן מאליו שמתגעגעים והעול של הבית עליי וכו')