אני שמה לב שהרבה פעמים אני בשיח מתקרבןאנונימית בהו"ל

מול עצמי


מבחוץ אני לרוב שמחה ונחמדה ולא בשיח עצמי


אבל מול עצמי

אוף

למה הילדים שלי מעצבנים (אני יודעת שהם לא)

למה בעלי אף פעם לא עוזר (אני יודעת למה ויודעת שלפעמים הוא כן)

למה אני בעומס כזה פסיכי


וכו וכו


ובסוף אני יודעת שלא משנה מה המסגרת מסביב

וזה אני שצריכה להשתנות

להתנהל בצורה שנותנת יותר מקום לצרכים שלי

ולא יעברו ימים שלמים שאני רק באוטומט של דאגה לילדים ולבעלי

לא שאני עושה את זה כזה טוב..

אבל הז מה שאני עושה כל היום..


מפזרת, עובדת אוספת

נמצאת עם מי שחולה בבית

מבשלת ארוחות, גם לבעלי

ומבעלי יוצא מוקדם ממש לעבודה ב6:20

חוזר ב19:00 גמור, נח, יוצא לריצה,

חוזר, אוכל כשאני משכיבה

והולך לישון ב21:00

(יש לו נדודי שינה אז חייב לישון מוקדם וחייב להיות דממה בבית אז אני לא יכולה לעשות כלום)

אני מסיימת השכבות אחרי שהוא הולך לישון

ואז נשאר לי בערך רק להיות בפלאפון

שזה סתם מבאס


טוב יצא פריקה מטורפת

אין איך לשנות את העבודה שלו

המצב הכלכלי גם ככה גרוע כתוצאה מהרפתקאות שהיו לנו

לא יודעת מה לעשות

ואני מבינה מהשכל שזה פחות מה שמשנה בסדר החיים אלא איך שאני מנהלת אותם...

כי מבחינת העבודה שלי זה בסדר להם שאבוא רק יומיים בשבוע

אבל עדיין הימים מתבזבזים על כל מיני ואני לא מספיקה להתמלא


שולחת לפני מתחרטת


ובמהלך השבוע הוא ככ שפוך

שלא עוזר בכלל לסכם איתו שיהיה אפילו יום אחד עם הילדים


וואי לא נעים לי ליפול עליכם עם כזאת פריקה

אבל וואי אני על סף בכי כך החום

אולי:ירושלמית במקור

1. ביום או יומיים מהימים שבהם יוצא לריצה את יכולה להחליף איתו ושישקיע את הכוח הזה בבית. גם את צריכה לזוז או זמן אחר לעצמך.

2. לכי לישון מוקדם כמוהו במקום לפלאפון. תקומי רעננה יותר, איתו, ולפחות יהיה עוד טיפונת זמן זוגי או אפילו זמן שהוא כמה דקות משגיח עליהם אם צריך ואת עושה משהו קטן לעצמך.

תודה! לא מצליחים..אנונימית בהו"ל
חיבוק... אז להקציב זמן לפלאפון... ומיד למיטהירושלמית במקור
וואיתקומה

תיארת מדוייק ואני קוראת ומרגישה אותך ואת הקושי תוך כדי❤️

ובעיניי זה שאת מודעת לזה זה מדהים, וזה כבר שלב חשוב בדרך.


בא לי להציע לך לא לנסות להפוך הכל ביום אחד.

אני חושבת שאולי חלק ממה שאת מרגישה, נובע מזה שאת מרגישה שאין לך שליטה על החיים. כל הנתונים עכשיו מבחינתך לא ניתנים לשינוי, ולכן גם אם לא טוב לך את לא מרגישה שאת יכולה לעשות עם זה משהו. ואז זה שוב מחזיר אותך לתחושת הקורבן והמסכנות.


אז הייתי מתחילה בקטן, לנסות ליצור לעצמך עוגנים של שליטה ובחירה.

שעה בשבוע שבה את עושה רק מה שאת אוהבת.

פינה בבית שאת מעצבת לפי איך שאת רוצה.

יום בשבוע שבו את אוכלת מה שבא לך.


לא צריך דברים גדולים

אבל ראיתי על עצמי, שהרבה מתחושת אומללות שלי כלפי עצמי, מגיעה כשאני מרגישה שנקלעתי לסיטואציה.

אז המטרה היא לנסות לאט לאט להחזיר שליטה.

למצוא לעצמך נקודות אור שבהם את מחליטה ונותנת לעצמך כוח דרכם.


בהצלחה אלופה

נגעת בי ממש

וואי נגעת בי גםאנונימית בהו"ל
עשית לי דמעות
וכמה את צודקת לגבי הפינה בביתאנונימית בהו"ל
עבר עריכה על ידי אנונימית בהו"ל בתאריך ט' באלול תשפ"ד 11:59

ערכתי

זה נשמע שאת מתנהלת רק ב-אם ישאר לי מקוםאימאלה ואימלה

אז אולי יגיע לי לקבל לעצמי


את זקוקה לדברים ואת מחכה ישקרה נס שהם יקרו

או שמישהו יתן לך

או שרק אם יסתדר ואולי ישאר זמן


אם הז מזני כיף התחדשות התרעננות יצירה

או זמני הרפיה מנוחה

או זמן זוגי- איפה הוא נכנס בלו''ז? זה לא גדל על העצים קשר טוב וזה נבנה על זמן שמקדישים לביחד

כי מעבר למה הלו''ז ומה את עושה.נשמע שיש לך בקשה ממנו שהוא לא מזהה

והלב חסר אותה

ונמשע שללב שלך יש כם בקשה מעצמך שהוא לא מקבל..ולכן ההתמסכנןת -כי זה ביטוי לש -

משהו חסר לי משהו לא מדויק לי

וצריך לעצור להקשיבבבב

להקשיב באמת

ולכבד את הבקשה שעולה

מה הלב זקוק

ואז מה שעולה..ואז שוב לשאול- ןמה עוד?

ומה עוד?


לתת לה זה חשיבות והקשבה

לא ישר לומר מה אפשר לעושת זה מה יש ואין ברירה

כשאת תדברי עם עצמך ותני לעצמך מקום

תלמדי גם לבקש את זה ממנו.וגם הוא ילמד


תודה רבה רבה!אנונימית בהו"ל

זה יותר רלוונטי כלפי עצמי

( אני לא יכולה להסביר מעבר)

ואוו כמה שזה רלוונטיאנונימית בהו"ל
בום אני קולטת שככ נגעת בנקודה!!!אנונימית בהו"ל

אני מחכה שידאגו לי

בולל

אני חושבתoo
שהחיים אכן מורכבים ותחושות קשות הן הרבה פעמים מוצדקות ולאו דווקא מתקרבנות.


נכון שחשוב להסתכל באופן חיובי על החיים, לחפש לעשות שינויים, אבל לא תמיד זה אפשרי ולפעמים גם חשוב לחוש את התחושות הפחות טובות ולתת להן זמן.


הרבה פעמים אני חושבת על הנתונים המורכבים של החיים שלי, חלקם פחות שגרתיים, ויש השוואה בלתי נמנעת לאנשים שנראה שהקשיים שלהם מסתכמים בשטויות.


ואז אני נזכרת בדברים הטובים שיצאו מכל הקשיים, באנשים אחרים שיש להם קשיים יותר גדולים משלי והם מאושרים, ויודעת שבסוף זה רק עניין של הסתכלות, כשיגיע הזמן שיש לי כוח, אני אסתכל אחרת ואפעל לעשות תהליכים ושינויים.


אני חושבת שהזמנים העצובים הללו הם זמנים של טרום צמיחה, לקחת ולהסיק מהם מסקנות, ולכן כדאי לזכור שהם גם זמנים טובים. 

כיף לקבל הזדהות ועידודאנונימית בהו"ל
המקורית

המודעות שלך היא חצי הדרך לפתרון

שמעתי בהקשר לזה משהו מעניין: תחליפי התמכרות בהתמכרות

יש אנשים ש'מכורים' להרס עצמי, יש אנשים שמכורים ללשקוע בתוך הבוץ של עצמם, יש אנשים שמכורים לטלפון.

ויש מקרים של דכאון וחוסר כוחות משווע להרים את עצמנו. את אחרי לידה?

תחשבי מה יעשה לך טוב, תפתחי את הראש לדברים חדשים גם

את עובדת רק יומיים בשבוע כתבת . מה את עושה בשאר הזמן? את עם ילדים בבית?

מה מונע ממך בעצם לשנות?

תחשבי על כל מיני אמונות מגבילות שיש לך בראש/ מניעות אובייקטיביות שיש לך, להרבה דברים יש פתרון.

את חשובה ומגיע לך שיהיה לך טוב

אל תחכי לאף אחד שיעשה את זה בשבילך, רק את מסוגלת

❤️

תודה רבה רבה!! נתת לי נקודות חשובותאנונימית בהו"ל
רק חיבוק!!!אוהבת את השבת

אין לי משהו חכם לומר.. אבל חיבוק מכל הלב!

נשמע באמת קשהתהילה 3>אחרונה

קודם כמו שאת יודעת את בוחרת איך לנהל את החייםדבר שני אחד הדברים הכי משמעותיים בניהול החיים, זה ללמוד לנהל אנרגיות רגשיות.

לדוגמא, כל מה שכתבת בהתחלה, לגבי שיח מול עצמך, זה חשוב. אמנם אם נשארים בקליפה החיצונית של השיח, הוא עלול לקחת למקום קורבני ולא בונה, אבל אם יודעים לגשת עמוק יותר

אפשר לשחרר הרבה מטענים רגשיים ששואבים כוחות, שמורידים למטה, שמשפיעים לנו כל כך על כל האנרגיות..


ככל שלומדים לחיות בקשב ובדיוק עצמי זה מאפשר לדייק בעבודה ובמציאות עוד ועוד דברים שמבקשים מאיתנו לראות את עצמנו...

לא זוכרת מתי הייתי ככה טעונה (טהרה)אנונימית בהו"ל

אני נשואה מעל 5 שנים.

נדיר (או שאולי בכלל לא קרה) שיצא לי להיטהר בלי ללכת לבודקת.

יום לפני החתונה(!!!) הייתי אצל בודקת.


זה מכעיס אותי כל כך כל כך.

אני עכשיו מנסה להיטהר ולא מוכנה ללכת שוב לבודקת בינתיים.

אז הרב פסל את הכתמים ואמר שאם אני רוצה ללכת לבודקת והיא תראה פצעים יהיה אפשר להתיר (ואז גם להמעיט בדיקות).

אז עשיתי הפסק חדש.

ואם זה שוב פצעים אז זה לחינם כי שוב יהיו לי כתמים ושוב הרב יפסול.


וביקשתי בפעם הקודמת להמעיט בדיקות והרב אמר שאי אפשר לדעת אם גם עכשיו יהיה פצעים אז בינתיים לא ואם יהיה אז להמעיט.

אבל למה לעזאזל לחכות שיהיה??? למה לא למנוע מראש את הסאגה הזאת??

מחר שוב אתקשר להגיד שאני רוצה להוריד בדיקות, נראה מה יגיד הפעם.


אין לי כח למצווה הזאת.

נמאס לי לספר לאנשים מה קורה לי בתחתונים.


מה עשו פעם בלי בודקת? נשים נשארו טמאות לתקופות שלמות?


כל פעם שאני הולכת לבודקת היא אומרת את אותו דבר, איזור רגיש, יש הרבה נקודות שיכולות לדמם במגע.

אין התחשבות בסיטואציה כזאת בהלכה?


אמרתי לבעלי שמבחינתי אני אמשיך לעשות הפסק עד שיגיע המחזור או עד שנחליט שרוצים היריון ואז אלך לבודקת.

אבל זה פוגע רק בי ובו.

ומרגישה צורך ללכת לבודקת רק בשביל בעלי אבל לא באלי אז לא הולכת וזה לגמרי מובן לו.

אבל מרגישה מפגרת כי אם שוב יהיו כתמים ושוב הרב יפסול אז כן אלך.


בפעם האחרונה הלכתי לבודקת ואמרתי לה שתבדוק בצד ימין, שם הרגשתי שנגעתי בנקודה בעייתית וצדקתי.

והיא כל פעם מחדש מתעצבנת ששולחים אותי אליה כשידוע שיש לי רגישות.

ופעם אחרונה היא אמרה לי שבפעם הבאה לא אבוא אלא להתקשר אליה והיא תדבר עם הרב אבל לא באלי.

מרגיש לי מטומטם שאני אגיד לה והיא תתקשר לרב, ילדותי קצת.


ונס שזאת לא אופציה מבחינתנו ליפול במצווה הזאת.

וחבל כי אני כל כך רוצה חיבוק.


וזהו. מקווה שלפחות הכתיבה כאן תוריד מעוצמת הזעם שיש לי על המצווה הזאת ועל הרבנים (שאלתי כמה. ואל תמליצו לי על רבנים מקלים כי חשוב לי לשאול רבנים מהזרם שלנו)


מתארת לעצמי שחלק יזהו, לא מפריע לי. רק שלא ישמר בכרטיס.

ממליצה ממש ממש מכון פועהשמעונה
קודם כל יעשו לך סדר, מה מותר ומה אסור. אולי גם יסבירו לך על ההיתר של ראשון, שלישי, שביעי, בלי קשר להראות להם עד. יש להם כתפיים רחבות מאוג והם אפילו ידועים כמחמירים, וכבר שנים התירו לי ראשון, שביעי ולא אמרו לי מעולםללכת לבודקת. גם דברו איתי בעניין כתמים והתירו
העמסת סוכר מאההבוקר יעלה

תמיד שוכחת את ההנחיות. יש צום לפני, ואחרי צריך לאכול משהו מתוק נכון?

ואם אני שותה את התמיסה המוכנה.. אפשר לימון?

כי האחיות אומרות שלא והרופא אומר שכן 🙊

אשמח לטיפים.. כל פעם מחדש שוכחת..

אה וגם האם צריך להוריד בתזונה באותו שבוע? אני חושדת שהריון שעבר היה לי סכרת כי ערב לפני יצאתי למסעדה.. 

לא מניסיוןהשקט הזה

אבל יודעת שצריך להיות בצום לפני כי הבדיקה הראשונה היא לסוכר בצום.

לגבי לאכול אחרי- לא יודעת, אבל בטח יתנו לך הנחיות בבדיקה.

אם שמים לך אבקה בכוס ומוהלים במים, אפשר לימון אם זה בא מוכן מראש אז אני חושבת שיש קצת לימון בפנים, אבל לא בטוחה.


אין קשר בין התזונה לסכרת. צריך להמשיך לאכול כרגיל. 

יש תמיסה בטעם הדרים ויש בטעם אפרסקיעל מהדרום
תשובהPandi99

לא אוכלים משהו מתוק אחרי אם מרגישים רגיל. אין סיבה. אם את מרגישה נפילת סוכר, אפשר. אבל זו ממש לא הנחייה ואחרי העמסה של ככ הרבה סוכר לא מומלץ עוד…

לאכול רגיל לפני. יציאה למסעדה ממש לא קשורה להאם יש סכרת. לא הייתי אוכלת מלא ממתקים ערב לפני כי זה יכול קצת להשפיע על הבדיקה בצום.

לתמיסה המוכנה לא מוסיפים כלום. 

מגיעים בצוםיראת גאולהאחרונה

אחרי הבדיקה צריך לאכול אוכל, כי את אמורה להיות מורעבת, לא?

לא משהו מתוק, אלא ארוחת בוקר נורמלית, עדיף עם חלבונים ושומנים כדי שפחות תושפעי מהנפילת סוכר.

מה שאכלת ערב קודם לא קשור. הבדיקות בודקות את ההתמודדות של הגוף שלך עם הסוכר ששתית. (סוכר בצום כן קשור למה שאכלת אתמול בערב, אבל כנראה לא זו הייתה הבעיה) אבל אם את חוששת, אל תאכלי שום דבר מוגזם בערב קודם.

לי ידוע שלתמיסה המוכנה אסור להוסיף כלום. (היא מדויקת. הלימון שמוסיפים בעצם מוסיף גם סוכר לבדיקה, ואז זה מוריד מהמהימנות שלה)

אז איך מתכוננים לצום?אהבה.

די מלחיץ אותי,

שבוע 19 ובכללי מאד עייפה רב הזמן 

קוואקר, דבש, הרבה שתיה.מוריה
לתגבר שתיה לא מהרגע האחרון. 3-4 ימים מראשכתבתנו
סיוט ללכת לשירותים הרבה אבל משפר מאוד את ההרגשה במהלך הצום
הרבה פירות נותן אנרגניה שמתפרקת לאט ולאורך זמןילדה של אבאאחרונה
אחרי שבת מאתגרת, מתייעצת בקשר לבן שליאנונימית בהו"ל

הוא בן 6,

ילד מאוד שמח וגם מאוד אנרגטי.

אנחנו חושבים לקחת אותו לאיבחון אבל לא יודעים אם לקשב וריכוז, היפראקטיביות או אוטיזם.

הוא פחות נראה לי עם אוטיזם כי יש לו אחות עם אוטיזם וההתנהגות שלה ממש אחרת.

אצלו זה בעיקר מתבטא בתיסכול,

כשהוא ממש מתוסכל והיום זה קרה הוא התחיל לבכות והיה על הרצפה ולא נרגע,יכול להיות גם שזה היה בגלל שהסתובב בחוץ הרבה והיה לו חם.

הוא הרבה מציק לאחים שלו, כולל התינוקת שלפעמים הוא יושב עליה, היום כמעט הפיל את העגלה כשהיא היתה בה.

הוא מבקש דברים עכשו וקשה לו לחכות בסבלנות,

הוא לפעמים גם עושה דברים לא צנועים, כמו מוריד את הבגדים ונשאר עם תחתונים או אפילו ערום לגמרי וכשאני אומרת לו שזה לא צנוע, הוא צוחק.

אבל מצד שני יש בו גם תכונות מאוד טובות,

היום אמרתי לבעלי שהוא חזר מאוד שמח מהלימוד איתו בבית כנסת וזה הכניס בו מרץ,

ביקשתי ממנו לאסוף משחקים והוא סידר את כל הסלון שהיה ממש מבולגן לגמרי לבד וממש החמאתי לו על זה.

הוא שמר לאחותו שלא היתה בבית בשבת ממתקים שהוא קיבל,

הוא הלך עם אחות אחרת לשחק מחוץ לבית ולא הפריע לנו לישון בצהריים, בערך שעתיים..


אז מה אומרות יש לכן כיוון מה זה?

מצד אחד הוא יכול להיות מאוד שובב ועם המון אנרגיה שזה מתיש אותנו מצד שני הוא ילד טוב.

רעיון לכיווןמתיכון ועד מעון

אם אתם לא סגורים על הכיוון אפשר לפנות לרופא התפתחותי, אם יאשרו בקופה כי הגיל שלו גבולי, ולפעמים אחרי גיל 6 כבר לא מאשרים. אם לא פסיכאטר ילדים יכול לסייע לחשוב מה הכיוון של האבחון

אתם בהדרכת הורים כלשהי? (בעקבות הילדה על הרצף)מתואמת

אנחנו מתייעצים עם מדריכת ההורים שלנו (שמומחית לאוטיזם) גם על הילדים שלנו שלא על הרצף, והיא נותנת לנו כיוונים מה לבדוק ולאבחן.

היא פסיכולוגית.

אם יש לכם מישהו כזה - הכי טוב להתייעץ איתו.

אם לא - אז לפנות לרופא הילדים ולבקש הפניה כללית להתפתחות הילד. יכול להיות שתצטרכו למלא כמה שאלונים...

בהצלחה, וחיבוק של הזדהות❤️

תודה רבה ♥️אנונימית בהו"לאחרונה

כן אנחנו נמצאים בהדרכת הורים, בינתיים לא מרגישה שזה מספיק עוזר.

מה שכן שמתי לב שכשמחמיאים לו זה ממש גורם לו להתנהג יותר יפה אז נשתדל יותר.

אני רוצה לשאול שאלה שמעניינת אותי לגבי משפחותפרח חדש

מרובות ילדים, שאלה לנשים שמגדלות כאלו משפחות,

מה מניע אתכן ללדת עוד ועוד ילדים?

הרי לגדל ילדים זאת מבחינתי המשימה הכי חשובה ומורכבת שיש בחיים

ב"ה יש לי כבר חמישה ואני רוצה עוד

אבל לא שואפת למספרים דו ספרתיים..

אז מה גורם לכן לעשות את זה כפול 10 +?

זה לא מלחיץ אותכן האתגר והאחריות?

יש בסביבה שלי המון משפחות כאלו ואני מוצאת עצמי חושבת על זה הרבה

לא נעים לשאול אותם ישירות

אז שואלת פה

אגב יכולות לענות גם כאלו עם 8-9-10 ילדים.. זה גם הרבה 😃


 

 

אני חושבתעוד מעט פסח

שה'הורות הליקופטר' שתיארת היא לא תוצאה של משפחות קטנות.

היא עוד תופעה שנפוצה באותו המגזר שמביא מעט ילדים.

או שמי שמאוד חרד על הילדים יביא פחות כי הוא מפחד שלא יצליח לשמור ולפקח מספיק על יותר ילדים.

אבל זה ממש לא סיבה ואת ותוצאה. ואני לגמרי יכולה לדמיין את המקורית מגדלת ילדים לתפארת גם בשלב של גיל ההתבגרות.


וגם, מהצד השני, יכולה להגיד לך שלי אישית היה ממש קשה השלב של מתבגרים + תינוק בבית. הרגשתי שאני לא מספיק סבלנית למתבגרים כי לא ישנתי טוב בלילה. או שלא הצלחתי להיות ערה בשעות שבהן הם מסתובבים בבית, כי קרסתי לישון מוקדם. והתקשיתי להיות פנויה לסיפורים שלהם, לבוא להופעות, טקסים וכו'. כל בחירה בה יש יתרונות וחסרונות.


אני שמחה בבחירה שלי (6 ילדים ב''ה, מרווחים על פני 16 שנה).

בעיני חלק מהאנשים זה מעט (במיוחד כי התחתנתי צעירה). בעיני אחרים זה המון ובלתי נתפס.


מה שחשוב שאני ובעלי נהיה שלמים בזה. ונהיה ההורים הכי טובים שאנחנו מצליחים בהתאם לנסיבות.

כל השאר- שיהיו בריאים ולא ידחפו את האף, תודה.


שאלת הנקה לנשים בלבדממשיכה לחלום

אז יש מתוקי בם כמעט שנה וחצי

הוא פוצע אותי בשיניים בזמן ההנקה. זה לא נשיכה, פשוט נהיה פצע.

יש לי פצע ממש כואב בצד אחד שלא מאפשר להניק

ופתאום ראיתי שהתחיל משהו בצד השני גם..


ההנקה היא יותר לצורך הרגשי, לפני השינה, להוריד את העוררות ולהירגע...

רציתי נורא להמשיך, יש דרך שהוא יפסיק לפצוע אותי?

כרגע אני לא יכולה להניק כי יש בצד אחד פצע ולא רוצה ךהניק כק מצד אחד בגלל חשש מחוסר סימטריה

מבינה אותך ממשיהלומה..

גם אני במצב דומה, בן שנה וחצי ואני מרגישה שהרבה יושב על רגשי ופחות על צורך ממשי של אוכל או שובע

אני מציעה שכשהוא נושך לעצור אותו ולהגיד לו לא! אסור לנשוך! אחרי מס פעמים מועטות- אני חושבת שהוא יפסיק לעשות את זה 

קרה לי וחשבתי שזה פצע מהשינייםיראת גאולהאחרונה
והסתבר שזו פטריה...
מישהי ילדה לאחרונה בבלינסון?שיפור

שמעתי ששיפרו את האשפוז שם ויש חדרים פרטיים לכל היולדות עם מיטב גם לבעל, זה נכון?

ומבחינת הצוות המקצועי והיחס, ממליצות?

הבנתי שרק בביות מלא ועל בסיס מקום פנוי..nik
לא נכון, לא רק לביות מלאPandi99
חברה שילדה כך אמרה לי, טעות משמחת🙂nik
אני הייתי בחדר פרטי, היה מעולה. צוות מדהיםPandi99

ביות חלקי

החיסרון מבחינתי שאין תינוקיה מתי שאת בוחרת. רק בלילה עד 6 בבוקר

ובצהריים איזה שעתיים

את לא יכולה לשים שם את התינוק מתי שאת רוצה

אין מיטה לבעל אלא כורסה נפתחת שהופכת למיטהPandi99
אני ילדתי שםמולהבולה

לפני 8 חודשים

יש חדרים פרטיים על בסיס מקום פנוי ,אפשרי לחכות לחדר פנוי

אבל חדרים ממש יפים

הצוות, תלוי מחלקה

חברה שלי היתה. החדרים חלום והיתה מרוצה גם בכלליאורוש3
ואיך היחס שם ללידה טבעית ?הלוואייי
והעומס?הלוואייי
וכמה נשים בחדר ?  רוצה תינוקיה רק לקצת אבל שתהיה
מידע מלפני 3 שניםמתיכון ועד מעון

ממש תלוי על מי את נופלת

ילדתי שם לפני 15 שנה בלידה טבעית לחלוטין (וגם לפני 10 ו3 שנים) והגעתי פעם אחת לפני 7 שנים והיה עומס ולא הייתה אף מיילדת שיודעת ליילד באופן טבעי וזה היה באסה ממש

רק קחי בחשבון שהאשפוז ממש קצרממשיכה לחלוםאחרונה
ויש נשים שזה חשוב להן
לנשים בלבד: מניעה לא מבחירהחושבת בקופסא

אנחנו נשואים כמעט שנתיים ונמצאים בטיפולים. בקיצור רב, עכשיו הכיוון הוא IVF עם בררת עוברים בגלל עניין גנטי שעוד מבררים במשפחה. ובגלל שבעלי עשה תיקון יש סיכוי להריון טבעי, אז הרופאה רשמה לי מניעה גלולות זואלי.


חוץ מזה שזה הדבר האחרון שבא לי עכשיו, מפחידות אותי תופעות הלוואי. הרופאה טענה שהגלולה הזו עם הכי פחות תופעות, וכשלקחתי פרי מולונט נור סביב החתונה לא היו לי תופעות חריגות (חוץ מזה שהוא בקושי החזיק לשבוע) אז אני אמורה להיות בסדר.

עדיין מפחיד אותי דימומים לא סדירים, חוסר חשק, מצב רוח דכאוני, ובעיקר לבלגן את המערכת שגם ככה לא קלטה עד עכשיו הריון למרות שלכאורה הכל תקין.


גם יש עניין חיבור החפיסות. אנחנו רוצים לצאת לחופשה סביב החודש הבא בזמן שאני אמורה לקבל. הרופאה אמרה שאני יכולה לדלג על הכדורים הצהובים ולקחת לבנים מחפיסה חדשה, ואז כשמסתייימת החופשה לחזור לצהובים ולקבל מחזור. בעיקרון היא לא ממליצה לחבר חפיסות על הפעם הראשונה, אבל זה אפשרי אם אני רוצה.


ממש אשמח לטיפים ועצות איך להתנהל עם זה.

כמה מהר חוזרים לפוריות? מה תופעות הלוואי? איך מחברים חפיסות והאם זה לא גורם לאיזה נזק? הרופאה אמרה שאם אני אקבע תור מחר בבוקר למעבדות IVF כנראה שתור הפנוי יהיה באוקטובר. וזה רק פתיחת תיק ולא התחלת הטיפולים. זה המון זמן! 

אני ממש מבינה אותך לגבי החששות מלקיחתפרח חדשאחרונה

גלולות הורמונליות

תדעי אבל שזה לא פוגע בפוריות

זה נכון שלפעמים אחרי שמפסיקים יתכנו שיבושים

אבל זה לא מחייב בכלל

אולי יעניין אותך