הייתי עד אתמול על הנקה מלאה

בלילה האחרון נשברתי והבאתי בקבוק מטרנה (האמת, הייתה פעם אחת נוספת ממש אחרי החזרה הביתה)..

מאז ב''ה חזרנו להנקה וכן מסכימה שזה מתיש

מנסה לשכנע את עצמי להמשיך

המון כוחות שיהיה לנו ❤️

כמה שנסתי לעשות מחקרים בין אנשים שינקו לאלו שלא ולראות האם הם יותר בריאים ראיתי שאין הבדל 

מעבר לזה אם את לא משקיעה בהנקה אוכלת בריא ישנה בזמן וכולי אז החלב לא בריא 

אישית אני מניקה עד גיל חצי שנה אבל מכניסה גם מטרנה כשיש משפחה גדולה זה קשה הנקה מלאה 

ככה זה מאפשר שפיות לאמא ולעולם 

אולי אצל האמא יהיו חוסרים אבל גם מי שכל ההנקה אוכלת שטויות עדיין החלב שלה יהיה המזון הכי הכי טוב לתינוק שלה.

וההבדל הוא בינקות, כמה מהר עוברים מחלות. אצל אנשים בוגרים לא נראה לי ההבדל נשאר, אבל זה משמעותי אצל התינוק כל עוד הוא יונק.

שעשו מחקרים על אנשים בוגרים בגילאים 60 בערך וראו שיש הבדל בסוכרת, לחץ דם ועוד

בין כאלה שינקו בילדות לכאלה שלא ינקו

ממש פלא הבריאה

לא זוכרת איפה ראיתי את זה 

לדעת מתי לשחרר

להבין שאת עושה הכי טוב בעולם בשבילו גם אם את לא מניקה

אצל הגדולה שלי כשהפסקתי לנסות להניק התחלתי לנשום (המשכתי לשאוב.. ועדיין))

ילדות🙈

וילד המטרנה שלי שלא ינק מעבר לחמישה ימים ראשונים היה הכי חזק מבינהם 🤣

אז כנראה שגם זה לא כלל

הקשר הכי טוב שיכול להיות בין אמא לילד.

זמן מנוחה בשבילך פשוט מחייבים אותך מדי פעם לשבת.

חסכוני וזול.

טוב למערכת החיסונית של התינוק

לא הייתי קוראת לזה זמן מנוחה,

זה יותר בכיוון של זמן שאני יושבת ולא יכולה לעשות כלום ומנהלת את הבית בשלט רחוק, תוך כדי שאני צריכה להחזיק אותו כל הזמן שמחזיק טוב אחרת יכאב לי🤦

אבל השאר אכן אחלה סיבות 😁🙏

אם זה ככה הייתי הולכת ליועצת.

את יןדעת למה הוא לא מחזיק טוב?

ומה עם לשים שיעןר ביוטיוב לזמן הזה?

יש לו פה קטנצ'יק עם נטיה להיסגר,

וכשיש לו גזים אז הוא גם מתפתל ומזיז את הראש🤦

אני אומרת לך שהלילה הוא לא יונק, לא מעוניין.

איך את עם זה?

לא הסברים ארוכים, בשבריר שניה הראשון,

את שם או לא?

יש יתרונות להנקה, ויש יתרונות להפסיק את ההנקה.

שיהיו החלטות טובות!

אולי לך יעזור טבלת עלות/ תועלת.

לשלב בקבוקים זה לא פתרון רע.

בטח אם את לא מתארת מחיר נפשי על הפסקת ההנקה,

כאילו זה נשמע שאין לך הרבה מה להפסיד.

אם תצליחי לשלב בין הנקה לבקבוקים לטווח ארוך אז מעולה,

ואם לא תצליחי לשלב, ובקבוק אחד יביא את חברו אז ממילא זה מה שאת שוקלת.

ואם מעצבן אותך לשמוע, אז אולי זו גם תשובה למה את מעדיפה 😉

גם אני ככה.

את יודעת מה הפתרונות הנדרשים כדי לעלות על דרך המלך עם ההנקה ואת מתלבטת אם ההשקעה שווה את המחיר,

או שכרגע את לא רואה מוצא מהבעיות?

חוץ מאוסטאופתיה שמחכים עדיין לתור.

אני מתלבטת כמה להתעקש על זה וכמה לשחרר.

זה צעד אחד קדימה ושני צעדים אחורה...

כל פעם יש שיפור קטן ואז חוזרים שוב לקושי😐

אני כבר לא יודעת כמה זה שווה את זה (למרות שפעם ידעתי😅). צריכה תזכורת

מקווה שיסתדר מהר ולא תצטרכי לבחור בין להפסיק הנקה לבין להפסיק לסבול

❤️

לדעתי זה יכול לפתור את בעיית הכאבים

ואולי גם יהיה לבייבי יותר קל לינוק בצורה כזאת

מצד שני אם הוא נצמד בלי סיליקון חבל להתחיל עם זה

לא נח בעליל לשנינו😅

ממש שינוי משמעותי.. אז ממליצה

ובכל מקרה שולחת לך מלא כוחות❤️ זה ממש קשה להתעקש ככה על הנקה..

זה באמת הדבר הכי מחבר , מרגיע וטוב שה' יצר.

וברור שיש קושי, והוא בעיקר בהתחלה כשהתינוק לא תופס טוב, וקם הרבה, ולפעמים יש פצעים , ונשיכות כואבות בתקופת שיניים.

אבל הכל מתגמד לעומת כל הטוב שיש בזה

קודם כל, מה רבו מעשיך ה'!!! אנחנו מייצרות בתוכנו את האוכל של הבייבי שלנו , אוכל שהוא לא רק הכי בריא ומותאם לתינוק בצורה מושלמת (מבחינת גיל/נוגדנים החלב משתנה ומתאים את עצמו לתינוק כשהוא גדל או חלילה לא מרגיש טוב)

החלב הזה הוא זהב! הוא טוב לעור אם יש לו קילופי עור, טוב לאף סתום, ולעוד הרבה דברים שלא עולים לי. חלב אם הוא תרופת סבתא מושלמת להרבה דברים..

ההנקה מחזירה את הגוף מהר לגזרה שהיתה קודם ומכווצת את הרחם

לעתים היא גם מניעה טבעית לכניסה להריון בלי התערבות חיצונית

התינוק בוכה ורעב? שליפה מהירה בלי תלות במים רתוחים, בקבוק נקי וכו..

חסכוני ברמות בלי בזבוז שבועי של תמל שזה מאוד לא זול

גם היו מקרים, שלא נדע , שבתמל התגלה שיש חוסר בויטמין או התגלו מתכות שהזיקו לתינוקות

ושלא נדבר על כל החומרים משמרים שיש בתמל כי בכל זאת זה מוצר מדף ..

טוענים שהוא מונע מוות בעריסה לא עלינו ולא על עם ישראל

ובטוחה שיש עוד הרבה יתרונות .. כל זה רק על קצה המזלג חח

לא שזה איזה שהוא מניע בשבילי להפסיק אבל רק מציינת שזה לא כזה חד משמעי כפי שהוצג

הנקה מגבירה תאבון וצמא, אין ספק

אבל הרוב מועבר בחלב ולתינוק

יכולה להעיד על עצמי שכשאני אוכלת/שותה אז ישר הרגשתי זרמים של חלב תודה לה'

ואז כשהנקתי אז שוב הרגשתי רעב וצמא מטורף

כאילו הם ממש לוקחים הכל בהנקה

כשהפסקתי להניק אז השתדלתי לאכול פחות ולא למה שהתרגלתי, כדי למנוע מעצמי לאכול בלי שיש מי שלוקח

ושמעתי על עוד הרבה..

אני גם גדלתי על זה שמרזים בהנקה ככה אמא שלי וכו'...

הקסם לא עבד אצלי

לא אשכח את החברה ההיא שילדה חצי שנה לפני

(ורזתה כמובן) וראתה אותי חודשיים אחרי לידה, והיא שואלת- את מניקה? כשמסתכלת לי על הסנטר הכפול שצמח לי ובכלל על ההתנפחות שלי.......

כן כן! יש כאלו שההנקה מנפחת אותן... לא משנה מה יאכלו...

אני קבוע עולה סביב 10 קילו.

משמינה בעיקר מההנקות, את ההריון מורידה תוך שבועיים מהלידה... ומאז לא מצליחה להפסיק לאכול עד ההריון הבא.

ריגשת אותי עד דמעות! (עדיין הורמונלית😅)

בתור אחת שסובלת קשה לי להסכים שזה רק יתרונות😬 אבל אין ספק שהיתרונות שהילת משמעותיים מאוד מאוד!!

מאחלת לך מכל הלב המון בהצלחה ושבקרוב מאוד תראי רק את היתרונות ותהני מהתהליך🙏

בחורף כשחולים ובטח המניעה

והחורף אוטוטו כאן

כמה זמן עליי להיניק את ילדי?

זה מובא מתוך הפוסט של בהתהוות בבלוג שלה, שבו היא דווקא מספרת על הכאב שלה כשההנקה לא הצליחה.

ואת זה היא שולחת למי שגם חוותה הפסקה כואבת של הנקה, עם המלצה לקרוא רק עד השלב שבו הינקת.

אז את יכולה לקרוא רק עם השלב הבא כל פעם, כדי לחזק אותך במאמץ. ואם בסוף יהיה קשה ולא תמשיכי, אז תשמחי על כל מה שנתת עד עכשיו...

ופה אפשר לקרוא את הפוסט המלא שלה, אבל מקווה שתצליחי לעבור את הקושי ושההנקה תזרום יותר בקלות, ושזה לא יהיה רלוונטי יותר -

כשאת שומעת את המילה "הנקה" ננעצת לך סכין בלב | הורות בחסד

ממש מחזק! תודה!!!!

גרם לי להבין את ההתעקשות שלי😅

-הזדמנות להיקשר לתינוק, זמן איכות יחד

-זמן מנוחה בשבילך, לשבת להרגע

-מעלה את רמת האיקיו של התינוק

-מונע לעיתים הריון טבעית, מאפשר זמן טהרה ארוך

-הכי בריא לתינוק

- מפחית ומונע תחלואה של התינוק משמעותית!

-זמין, תמיד איתך

-מעודד הרזיה לעיתים

-לא מצריך התעסקות ושטיפות

-לכאורה זול, יעוצים ומשאבות הנקה בסוף עולים אבל נראה שפחות

והייתי קשורה אליו בכל הנשמה אז לא יודעת אם זה קשור 

אלא זו הזדמנות להיקשר וזמן איכות

ככה אני הבנתי לפחות❤️

הפה שלו יגדל כשהוא יגדל ואז לא יהיה מה להשוות, תינוק עם פה גדול יותר יונק בקלות יותר ופחות מכאיב, אז אם תמשיכי להניק זה יקרה, השלב הנעים יותר יגיע בוודאות.

היתרונות של ההנקה בעיני- 

אוכל מאוזן ומותאם בדיוק לתינוק הספציפי שלך, לגיל שלו, לעונת השנה, ליום/ לילה, משתנה אם הוא חולה, הגוף קולט שדר מהרוק של התינוק בבלוטות מסביב לפטמה וככה החלב שלך מותאם בדיוק בדיוק לתינוק שלך בכל רגע נתון. וגם בכמויות, הוא אוכל בדיוק כמה שהוא צריך ולא צריך לזרוק את מה שנשאר, להסתבך עם מינונים וכו'.

הנוגדנים בחלב הם מתנה ענקית לילד שלך, אין לזה שום תחליף מלאכותי, זה נורא מרגיע אותי למשל כשאני חולה ומפחדת להדביק אותו כשאני איתו אז אני מרגיעה את עצמי שאם הוא ידבק הוא בטח יעבור את זה בקלות כי הנוגדנים כבר קיימים בחלב וכבר עוברים אליו עוד לפני הוירוס. רק מדמיינת להיות חולה עם תינוק קטנטנן שניזון מתמ"ל, הייתי מפחדת להתקרב אליו, אבל איך אפשר שאמא לא תתקרב לתינוק שלה?

זול יותר (למרות עלות המשאבה והיועצות וכו', לטווח ארוך זה עדיין יותר זול. וזמין תמיד (לך כאמא זה תמיד זמין ואם אחרים יסתבכו אז בעיה שלהם, הם גם לא סובלים את הכאב בהתחלה... העיקר שלך זה נוח ונגיש)

ההנקה היא פיתרון קסם להכל בשביל התינוק, מנחמת, מעודדת, משכחת כאבים, מרדימה, עוזרת לשחרר בטיטול. גם בגיל גדול יותר כשכבר אוכלים מוצקים, כיף שיש את הכלי פלא הזה זמין ונגיש למקרה של חיסון, נפילה, מחלה וכו'.

מונע הריון אם את מעוניינת, אצלי זה דווקא חיסרון בעיני, אבל זה גם יתרון מסויים, כלומר, ההנקה מנעה לי גם כשרציתי כבר עוד הריון אבל ככה קיבלתי ילדים לא צפופים גם בלי למנוע.

מוריד משמעותית את הסיכון לסרטן השד.

תודה רבה!!

באמת מעודד אותי לדעת שהוא יגדל. הוא נולד פצפון.

האמת שהיינו השבוע בטיפת חלב, והוא לא עלה מספיק במשקל, וזה עוד יותר הוריד לי ברצון להניק. כי אני גם מתאמצת על זה בטירוף וזה גם לא משמין אותו?

מקווה שיעלה השבוע מספיק🙏

הגדול שלי ירד באחוזונים וירד וירד (לא במשקל, רק באחוזון) עד שהוא התייצב על האחוזון שלו (אולי בגיל חצי שנה), הוא סתם נולד באחוזון 70, אבל זה לא שהוא היה צריך להישאר שם. אני ובעלי שנינו היינו תינוקות פצפונים שהאחיות טיפת חלב נזפו באימהות שלנו, אז ידעתי לא לקחת קשה. (מה שלא ברור לי זה איך השני שלי נשאר על אחוזון 60 עד היום...)

ברור שהוא יגדל!

הוא היה iugr, נולד אחוזון 5

ושבוע היה אחוזון 0.6😬 עלה רק 70 גרם בשבוע האחרון

האחות אמרה לחזור שוב כי אולי זה חד פעמי שאכל פחות

עדיין עדיף הנקה אפשר לנסות להוסיף..

אבל בגדול כל עוד הוא יונק הרבה, ולפי דרישה אמור להספיק...

מבחינתי זה המשך ההריון וככה קל לי עם הקשיים של זה , מתאמצת כמה שיכולה

לא הולך ? משלבים והכל בסדר אבל אם אפשר אני בעד להתעקש,  

זה עוזר לכווץ הרחם , מקשר אותי לתינוק , מעניק לו חום ואהבה , לא צריכה לקום בלילה להכין . ישר יונק.  

חלב אם זה רפואה מונעת

בכמה מילים: חלב אם הוא המזון הטוב ביותר לתינוק........

בהצלחה!!

בהריון כשהיה לי קשה לא הייתה לי אופציה ''לברוח'' כי הרי אין משהו שיחליף. אז כמו ש''סבלתי'' את ההריון, נסבול גם את זה😅

וכמו שכתבו כאן אני צריכה לזכור שזה זמני ושהוא יגדל🙏

כי בהנקה את מייצבת לו את המיקרוביום במעיים שלו והוא שונה מהמיקרוביום של תינוק שניזון ממטרנה ויש ממש מחקרים מדהימים שמראים את ההשלכה של הרכב המיקרוביום על התפתחות של מחלות בעתיד ושל מצבי רוח ועוד...

זה עוד במחקרים אבל זה אחד התחומים המרתקים בעיני.

אבל, אם שניכם סובלים תרשי לעצמך להפסיק בלי מצפון

זה אומנם לא נחשב מקור 100 אחוז אמין כי הוא אינטרסנטי אבל במהלך חקר בתואר קראתי מחקרים אמיתיים על זה באנגלית...

לא חושבת שיש לי מצפון. פשוט לפעמים כשאתה בתוך קושי אתה צריך להיזכר ב''למה?'', אז מנסה להיזכר.

ואין ספק שעזרתן לי פה ממש🙏

זה כיף בהמשך

שלא צריך להכין בקבוקים

שלא לקום בלילה אלא להניק מתוך שינה

כל האוקסיטוצין שיוצא כשמניקים ומתכרבלים ביחד גרררר חחח

שיש אוכל תמיד זמין , תמיד חם, תמיד מתוק

שאפשר להרדים ככה וזהו ששש

שאם הוא חולה אז אפשר להרגיע אותו בקלות ובמהירות

שאפשר ללמוד להניק בשכיבה על הספה ואז זה זמנים שאת לגמרי נחה והוא מחובר

שזה יוצר קשר מתוק

שזה המון בריאות שאת נותנת בלי להתאמץ על מתכונים מאתגרים, לתת פרוביוטיקה וכאלה... אוכל מגוון וכו וכו

וזה בריא גם אם את לא אוכלת בריא

..

ואם את אוכלת בריא- תחשבי שהוא זוכה כבר בגילו לאכול חסה וכרוב וגזר ודגים וכו' וכו'..

לימדה אותי הדולה גם עליהם להגיד את המנטרות של הלידה

ולעושת נישמות כשיש כאבים..

מנטרות כמו

יש לי כוח עוד מעט אראה את ההנקה שלי /

הכאב הזה הוא כאב טוב כי הוא הדרך של דברים טובים להגיע אלי

הכאב הזה מבשר טוב הוא מבשר משהו טוב שבדרך אלי..

חיבוק ענק!!!

ומתרגתש איתך כל פעם שאת כותבת בנושא❤️❤️❤️

וממש נכון שזה מבשר משהו טוב!

אמאש לי אמרה לי גם לזכור שכל הנקה זה עוד צעד קטן שבו הוא גדל וההנקה תהפוך לקלה יותר🙏

ותודה, גם אני מתרגשת😌❤️

אבל בריאות לתינוק לטווח הקרוב והרחוק. הגנה ממוות בעריסה, מוירוסים ומחלות, הפה שלו מספר לגוף שלך במגע הישיר איזה נוגדנים הוא צריך ברגע נתון, נותן למעיים להתפתח באופן מיטבי ולמקרוביום או איך שקוראים למה שיש שם שבדיוק מגלים היום במחקרים כמה חשיבות יש לו. הגנה לטווח הרחוק מסרטן, השמנה, סכרת.

עבודה על תפקודי פה לשון ולסת שישפיעו על מבנה ותפקוד לכל החיים.

יתרונות בריאותיים לאם גם

חיבור כיפי וקשר והענות לצרכים

בהצלחה רבה. לרוב הקושי מתמתן ובשלב מסוים זה גם נהיה כיף. 

לא יודעת מה עברת אבל שווה לפנות ליועצת מוסמכת.

וכמובן שבגבול השפיות. 

הלוואי🙏 מחכה לזה!

כבר פניתי ליועצת כמה ימים אחרי הלידה שהבנתי שהמצב קשה, והיא הצילה אותי !הבעיה היא שכבר נוצרו פצעים וחתכים, וגם הרגלים לא טובים שלו ושלי.

מקווה שמעלה על דרך המלך בקרוב!

והם נפתחים מידי פעם. נגיד אתמול בלילה הוא לא תפס טוב, והייתי כ''כ עייפה ולא הצלחתי לתקן לו את האחיזה. עכשיו עד שהנקתי נכון בלילה, הוא התפתל מגזים ושוב כאבים.

קיצר, עובדים על זה😅

ב''ה המצב היום הרבה יותר טוב ממה שהיה. פשוט כל פעם שיש שיפור יש קושי חדש, וזה מתסכל...

שתראי ותרגישי ניסים גלויים!

כל כך לא פשוט.

מתפללת בשבילך...

בעז"ה שתראו ישועות בקרוב!

אם תרצי לתת שם לתפילה בפרטי - מוזמנת בשמחה. אם מתאים לך...

מתפללת בעבורכם לחירות אמיתית מכל המיצרים❤️

שתזכו לראות את ידו הגדולה של הקב"ה!

שיהיו ניסים ודברים יסתדרו בדרך ומעל הטבע!

שכבר לא תרגישי חנוקה ♡♡♡

כרגע

במצב של החודש האחרון, שיש עומס של החיים בצורה די קיצונית, הכל ביחד

פלוס זה שאני אדם רגיש

מוציא ממני משהו מאוד דומה למה שאת מתארת

משהו כמו הקש ששבר את גב הגמל רק בצורה יומיומית

דברים קטנים שמהם נשברים אבל בגלל שהעומס הכללי הוא ענק

אני אסביר

בתור אדם רגיש מאוד,  כל דבר שסביבי הולך איתי.

בקשת העזרה של השכן

הילד שחורק עם הכסא

אם אני צריכה לגעת בדברים שאני לא מסוגלת לגעת בהם או להרגיש את המגע שלהם 

כמות העומס שעלי מורגשת והולכת איתי

ואז כל דבר קטן, יכול להיות הצעקת 'די אני כבר לא יכולה יותר'

וזה יכול לבוא לידי ביטוי ב'איזה טפט גרוע' וב 'אוף על איקס ואי זד'

לחיות כבנאדם רגיש זה דורש עבודה ולימוד

מאוד קשה להיות הבת זוג/בן זוג של אדם שקשה לו להכיל את המציאות. שמורכב לו. אני מודה...

מעריכה ממש את בעלי וגם הוא משתגע מזה לפעמים

אני יודעת שכשאני מעל המים מבחינת שינה, אוכל, זמן לעצמי, זמן זוגי- אני לא לוקחת קשה..

וגם אני גם מנסה להכיר במתנות שיש ברגישות הזאת, כמו יכולת הזדהות, הבנה עמוקה של דברים ועוד

זה מה שיש לי לכתוב

ממש כל הכבוד לך, אני באמת מעריכה את הצד השני של אנשים כמונו

ובתור אני מנסה ללמוד להקליל, להבין שהחיים מורכבים ולא הכל חייב להיות במאה אחוז דיוק

זה קשה (ממש)

וגם לעבוד על לבקש את הצורך שלי כדי לקבל אותו

ושלא יתבטא בעצבנות כללית כזאת כי אף אחד לא מבין מזה שיש כאן צורך שלא מולא

אבל זה הקטע

אנחנו חיים במקום בלי אזעקות כמעט

אומנם הילדים בבית ואני עובדת כרגיל אבל הוא במילואים! דווקא במילואים אצלו יותר נחת מהעבודה ( בדכ עובד מאוד קשה)

אז למה הפתיל הקצר הזה?

ובכל אופן, מה לדעתך החלק שלי בסיפור?

אני לא ככ יודעת איך להתייחס לזה..

מצד אחד צריך פה הכלה כנראה

מצד שני לא מוכנה לקבל האשמות

הצורך ללמוד מקום חדש

או ליצור קשרים חברתיים חזקים חדשים במילואים

או אדם שלא מסתדרים איתו במילואים

או הנסיעות 

או כל דבר שאת חווה כמשהו קטן ומעצבן ולאדם רגיש מאוד ולא מספיק בטוח בעצמו יכול להשפיע מאוד על מצב הרוח

החלק שלך

קודם כל לדעת ש'את' לא הסיפור פה... לא מאשימים אותך, אלא את המציאות ואת הקושי

ולשקף שזה מאוד לא נעים

אם הוא באמת אדם רגיש מאוד הוא יתנצל ויקח לתשומת ליבו

אחכ לנסות לדייק מה הצורך שלא ממומש אצלו או מה יושב עליו

אלופה ממש!

כי חיפשתי ל@טוט את השרשור על המקווה 😅 אגב לא מצאתי.. באסה.

זאת אני אל דאגה❤️

כמה הוא זכה בך!!

ואיזה כיף למשוע שגם את בו!!

כותבת בקצרה כי אני ביום מעוך אז הראש לא עובד..

יכול להיות שיש לו "פוסט טראומה " קלה מהמילואים?

זה ממש הגיוני .. ולפעמים מגיע באופן קל..

אבל בסוף השנתיים וחצי האחרונות מטורפות לגמרי...

מקווה שזה בסדר לכתוב...

בכל מקרה חיבוק ענק

ובע"ה שתהיה לכם מלא סיעתא דשמיא להיחלץ ולהתעלות מהכל!!

על פניו לא נראה לי...

מצד שני גם אם כן- אין לי ככ מה לעשות עם זה... הוא טיפוס שלא מוכן ללכת לשום טיפול, בטח אם אין טריגר מסויים שהוא מרגיש אותו... מה שאני באה לומר זה שבאן כללי הוא לא ילך לשום טיפול בלי שהוא ירגיש צורך. וגם אז זה רק כשזה יבוא לגמרי ממנו...

כרגע הוא לא מרגישככ בעיה לדעתי למרות שניסיתי קצת לשקף לו (גם בזהירות. כי איזה לא כיף זה לשמוע יותר מידי שאתה עצבני כל הזמן...)

ולא צריכה לספוג את כל זה בשקט.

אבל אם זה ממשיך נגיד אחרי החג, תמצאי זמן רגוע ותפתחי את זה איתו בצורה נעימה.

ובזכות עכבס בלוטוס גיגלתי אתמול...

וואלה באמת יש מצב!

באמת גם יש לו קטע עם רעשים קצת, ובכלל כל מיני דברים שכתובים שם.

מצד שני זה לא היה ככה חזק תמיד....

וגם. שוב מחזיר אותי לשאלה מה החלק שלי בסיפור.

בנות כותבות פה וזה עוזר.

אם יש לך עוד תובנות אשמח לשמוע❤️

לפי כמה אני טרודה/עצבנית

אבל אני לא חושבת שיש לך כ''כ איך לעזור לו, זה יותר שלו מול עצמו.

תמיד אוהבת לקרוא אותך.

לא יודעת אם מתאים, אבל פעם @אמאשוני כתבה על שפת הפה לעומת שפת הלב בהקשר של ילדים ואני משתמשת בזה המון איתם וזה עוזר להבין את הדברים שנאמרים בהקשר האמיתי שלהם.

הכוונה שיש את מה שיוצא מהפה ויש את מה שהלב מרגיש.

ילד יכול לראות חבר שלו עם משחק חדש ולהגיד לו כמה זה משחק דפוק ומשעמם כשבעצם הוא רק מרגיש קנאה והיה מאוד שמח במשחק כזה.

נשמע שבעלך לא מספיק יודע להביע במילים בדיוק מה הוא מרגיש (לא איש של מילים..), קל לו יותר להטיח בך דברים.

במקום להגיד: זלדה, אני ככ מבואס שיצא כזה מכוער ועוד עבדתי על זה ככ קשה ואיזה חבל שלא יצאתי בעצמי לקנות סוג אחר של טפט

הוא אומר לך: זאת את, את אשמה, את שוכחת, את מתעלמת ממני ומהבקשות שלי

כשלומדים לשמוע את שפת הלב מבין המילים הכל נראה אחרת.

וואו תודה זה כיף לשמוע.

אני באמת מרגישה שיש פה את שפת הלב שאת אומרת.... אבל זה גם קצת משגע אותי. כאילו יאללה... אתה בנאדם בוגר. זה מעייף אותי ככה כל הזמן.. כי כאמור התדירות ממש גברה..

וגם. מודה שיש בי צד אגןאיסט שברגע שאני מקבלת האשמות אני עוברת להגנה ולא מוכנה לשמוע את הביקורת או הקושי שלו ש"אני מתעלמת מהבקשות שלו". כשאני חושבת על זה, הוא גם באמת אמר את זה לאחרונה שאני הרבה פעמים לא מספיק עונה לו ומתעלמת. ואני בהחלט הרבה יותר משתדלת לענות אבל חשבתי על זה, וזה מגיע בעיקר כי הדרך שהוא מדבר לא נותנת מקום לצד שני (למשל- לא הספקתי לשטוף, תצטרכי להביא בייביסיטר שתשמור על הילדים ואת תשטפי. אז לא היתה פה בקשה, או שאלה מה דעתי, אלא קביעת עובדה. אז מבחינתי קצת הרגשתי שלא ראה אותי/כיבד אותי. ובכל מצב קבע עובדה אז מה יש לי לענות? תוסיפי לזה גם טון קצת עצבני.. ואז הוא אומר לי- למה את לא עונה? בקיצור.....

ברור לי שיש פה צורך בלתי ממומש שלו

וגם קושי שלי לתת מענה כי נפגעת מהדרך שהוא מביע את זה

גם אני נוטה להיות חסרת סבלנות ולהאשים לפעמים.

לא נעים לי להגיד, אבל עוזר לי שמקרקעים אותי קצת.

(היי מותק, אני מבין שלא נעים לך, אבל ממש לא נעים לי שאת מאשימה אותי ככה

או זה באמת מכוער, מתנצלת, אבל דיברנו על זה כבר, אני אשמח שלא נדבר על זה כל היום).

כן הבנתי שזה קצת נצרך...

גם אחרי סיפור הטפט אמרתי לו את זה. שהעצבים שלו לדעתי חסרי פרופורציה לאירוע שזה.

זה אומנם קצת הפסיק את הויכוח, אבל לא הרגשתי שהוא הפנים את זה באמת...

התפקיד שלך זה לדבר עלייך ומה את מרגישה עם מה שהיה ועם ההתנהגות שלו. כל עוד את מכילה ומוציאה את עצמך מהתמונה או מדברת עליו רק - זה  מפספס את הנקודה שלך פה בעצם.

ומצטרפת לנכתב פה, את זהב לא פחות♥️

סבתא שלי היתה קוראת לזה "שפת האני"....

תודה על התזכורת❤️

שאת מחליקה בחיים.

אם את אומרת שזה משהו שהשתנה נשמע כמו קלאסי קשור למילואים, מלחמה. אנשים על הקצה, עצבניים.

כן, קשוח לחיות לידם.

ואת צודקת שאת יכולה להיות מכילה אבל עד האשמה אלייך. לא לאפשר לזה לקרות. יכול לחטוף כריזה, אני אכיל... אבל להפיל את האשמה עליי ועוד בחוסר פרופורציה. לא. לא. אני לא שק חבתות.

כן יכולה להזדהות איתו שדברים קטנים יכולים לגרום לי לעצבים מוגזמים. חיבוק

בגלל שאני יותר "פלואידית"- יותר יכולה ללכת לקראת ויותר מרגישה את האחר, וגם אין לי כמעט דרישות מהזולת

אז אני יותר רגישה לתחושות של ניצול או של מרמור.

כביכול אם הזולת רוצה משהו אני חייבת להיענות לו. בלי לבדוק אם רציתי בכלל. ויש תחושה של אשמה כבדה אם לא עשיתי.

כל ציפייה של האחר מכניסה אותי קצת ללחץ.

ויכול להיות שגם בעלך לא רוצה את הטפט

או שהוא רוצה להרגיש שהוא לא חייב לשים אותו. ושהוא חופשי להגיד לך לא. ואם הוא שם מתוך כפייה (גם אם פנימית ולא מצידך)- הוא ירגיש מרמור

ויכול להיות שהןא מרגיש שאפילו הבקשות של השכנים מחייבות אותו.

ואז הוא גם אשם כלפיהם שלא עזר.

או שהוא מרגיש אשמה ונחיתות כלפיי עצמו- אחרים נרתמו בכיף ואני לא. איזה מן בן אדם אני?

בקיצור הערך העצמי לא חזק דיו כדי להרגיש שלם עם הבחירות שלי.

לאנשים כאלה הכי טוב לפעול דרך מרחב ושחרור.

והרבה מחמאות וחיזוקים שהם טובים גם אם לא עשו כמו הציפייה מהם.

ממש כל מה שכתבת. ואני מודעת לזה.

ונותנת יםם של מרחב ושחרור. כנל על החיזוקים.

יש מצב שכשזה קשור אלי אני יותר מצפה/רגילה שהוא כן עושה.. ואז כשלא זה יותר קשה לי.

אבל אני באמת משתדלת המון לתת לו את כל הכבוד לומר שמשהו לא מתאים לו. ולכבד את זה.

חושבת שבאמת יש שיפור בנושא... אבל אולי גם בגלל הוא יותר כועס בזמן האחרון? מרגיש לי שזה גם חלק מהלהביא את עצמו כמו שהוא ולא לשמור הכל בפנים ולהיות מרצה.... ובכל זאת... אני מצפה שיגיד "לא מתאים לי" בענייניות ואולי גם נדבר על זה. אבל לא לעצבים לא קשורים...

טוב  מבינה שיש דרך ולמרות שהןא מושלם הוא כנראה לא. ואולי טוב שכך.....

על הריצוי והאשמה - בעלי היה ככה (עדיין אבל הוא כן הלך לכמה מפגשים עם מישהו והוא במודעות)

אני חושבת שמאוד מאוד משמעותי פה שלא תקחי עלייך את הבלאגן הפנימי שלו, אני הרגשתי תקופה ארוכה שאסור לי להביע רגשות של תסכול לידו כי ישר אפילו אם זה בדקות הוא נכנס ללופ ממש לופ מתגונן וכמובן גם מאשים ואין איך לעצור אותו.

עד שלמדתי כן לשים לב הרבה יותר לעיתוי אם אני באמת מעוניינת בשיח שיוביל לאנשהו ולעשות הרבה הקדמות, ועדיין אם הוא יוצא מפרופורציה וזה קורה לו בהחלט הרבה יותר בתקופות לחוצות - אני אומרת לעצמי ברור את ההפרדה - ועם הזמן גם הוא למד להגיד לי אותה בעצמו שזה לא שייך אליי וזה רק הוא שלא מסוגל להכיל כלום עכשיו.

אבל זה באמת אחרי הרבה זמן של עבודה דו צדדית.

בהתחלה הוא היה כמו דובי לא לא חחח , כל בקשה שלי הוא היה בודק עם עצמו אם הוא עושה את זה כי הוא רוצה - מטריף

אבל הבנתי שזה שלב ושמחתי מזה כי עכשיו אחרי התהליך הרבה יותר כיף ונעים איתו, הוא נותן והוא חושב מה הוא רוצה לתת ולשים פה ולא כי הוא מרגיש חייב.

(אצלם בבית לאמא שלהם היה רצון מאודדדד חזק ולא היה כדאי שהיא תצא לא מרוצה )  

אני כן אומרת בזהירות שאם אני הייתי מנסה בכח להימנע לגמרי מפיצוצים -לא היינו מגיעים למודעות והקרבה של היום -פשוט הייתי מתרחקת וזהו, ותסמכי עליו שאם הוא אדם טוב לב ורגיש כמו שאת מתארת הוא יעשה את שלו ויתקדם בעז"ה .

וזה שאת נותנת את הכבוד אין טוב מזה - יכול להיות שזה בדיוק מה שמאפשר לו להרגיש סוף סוף בבית להרגיש רגשות ולעשות שינויים בעצמו שלא היו מתאפשרים קודם . 

זה עניין של ביטחון עצמי.

נדרשו לי הרבה שנים כדי להביא את עצמי לקשר. היה חי הרבה יותר קל להקשיב לבעלי ולהשתתף אתו בעולם שלו, מאשר להביא את עצמי.

גם כי לא ראיתי טעם בסתם לשתף כשהוא לא יכול לעזור לי (דברים מהעבר שלי)

וגם כי לא הייתי מספיק בטוחה שזה יעניין אותו.

היום יש לי כבר יותר ביטחון עצמי בקשר, כי גם פיתחתי יותר את העולם שלי, ואני מרגישה שיש לי עניין בתוך עצמי.

אבל פיתוח הביטחון העצמי זה מסע.

בתור בת זוג באמת להחמיא ולפרגן זה הכי חשוב. ככל שהוא יאמין שהוא חשוב לך, שאת מסתפקת בו כמו שהוא. שהוא כמו שהוא זה וואו, שהוא מספיק לך ואת אוהבת אותו-

הוא ירגיש יותר בטוח להביא את העולם שלו.

לאנשים שאין להם מספיק ביטחון עצמי ושלא עודדו אותם מהבית להגיד הכל בחופשיות, ולא שידרו להם קבלה עמוקה של מי שהם-

הנטייה הראשונית היא לברוח. לנוס.

האסטרטגיה הראשונה היא להדוף כל מתקפה על הסף.

גם אני כזאת. הודפת כל ביקורת ממני. כי המחשבה שאני פגומה בעיניו היא ממש קשה לי. זה נתפס לי כאיום על הבסיס, ולא כביקורת של מישהו שאוהב אותי מאוד, אבל בסה"כ רוצה שאתקן דברים קלים.

עם הזמן למדתי פחות לענות ויותר להקשיב. לא לפחד לשהות ברגש. לא לפחד להכיר בחסרונות שלי. להסכים לקבל אותם, ואותי כמו שאני.

הדיפת הביקורת היא מאוד מתסכלת עבורך, אני לגמרי מבינה, אבל זה נטו ממצוקה שלו. הוא כ"כ רוצה להיות מושלם עבורך, ורוצה להאמין שהוא יכול להיות מושלם עבורך.

בעיניו, אם הוא לא מושלם, אולי את תחפשי מישהו יותר מושלם ממנו... (שזה כמובן קשקוש, אבל ככה מדבר מוחצשל אדם כזה)

כתבו פה על אדם רגיש מאוד.

בתור אחת כזו - אני לא חושבת שזה הדבר היחיד שמציק לו. כלומר, יכול להיות שהוא אדם רגיש מאוד, אבל על זה התלבש משהו נוסף שמעצים הכול. (מצטרפת לרעיון שאולי זה קשור למילואים. זה בהחלט משהו שיכול להציף אנשים רגישים...)

כתבת שהוא לא יהיה מוכן ללכת לטיפול. אולי ביחד איתך הוא כן יהיה מוכן? ואם לא - אז אולי ללכת בעצמך לטיפול שיעזור לך בהתמודדויות איתו?

הרבה הצלחה, אישה יקרה❤️

לתחזוקה ולטיפול

פותחי סתימות וחומרים לתחזוק

יש בסופר

זה לא מוריד הכל אבל גורם לזה שלא יהיו סתימות (חומר חריף מאוד)

יש בנוזל ויש באבקה ששמים עליה מים

הדברים הגדןלים לרוב נשארים בסיפון אפשר לפתוח אותו ולנקות.

השאר נשטף לצנרת ושם הבעיה של הסתימות, אז כמן שעכבר בלוטוס אמרה, כדאי להשתמש בסודה קאוסטית. אנחנו משתמשים בנוזל מוכן שנקרא אינסטלטור נוזלי, זה קיים בסופר. אפשר גם להשתמש באבקה אבל צריך לערר עם מים ורק אז לשפוך פנימה, יותר התעסקות. וזה חומר ממש מסוכן עם הוראות שימוש שצריך להקפיד (גם הנוזל וגם האבקה) אז אני אישית מעדיפה פשוט להשתמש בנוזל. פחות כאב ראש.

לשפוך את זה פעם בחודש חודשיים אמור לשמור על הצנרת

גם צריך לחכות לפני ואחרי.

תקני אחד ותעשי לפי מה שכתוב עליו.

ןחשוב לשתמש בכפפות

הגיוני שאם זה חומר חריף זה הורס את הצנרת.

פחות מתאים לנירוסטה 

לכל דבר שצריך להוריד

בכל מקרה אם זה מקום שלא פותחים בשגרה אין צורך לנקות שם וגם לא לבדוק

זה לא בהגדרה של 'ידו מגעת'

(כל מה שצריך להבריג כדי לנקות עונה להגדרה הזו)

אינסטלטור נוזלי קוראים לזה

לחלופין להחליף סיפון לא עולה יקר

אני מרתיחה קומקום.

עד שהמים רותחים שופכת סודה לשתייה בנדיבות, מעל שופכת הרבה חומץ, ומעל הכל את המים הרותחים.

ואח''כ סוגרת את הפקק של הכיור שכל האדים ישארו למטה (אצלי שני הכיורים עם אותו סיפון- אז את שני הפקקים יחד, שלא יברח האדים של הבשרי מהכיור החלבי).

זה בדרך כלל פותר את הבעיה לאיזה שבוע-שבועיים, עד שאני מספיקה לקנות 'אינסטלטור' (תכשיר נוזלי שופכים פנימה ופותר את הבעיה לבערך שנה קדימה)

מה לגבי ל את עם בעלך לתפילה והוא יקח את הילדים לגינה ואת תלכי לטבול ותחזרי זריז?

סקרנת עם הניסים.

בעלי אמור להתפלל יחד עם המארחים אז יהיה חשוד אם לא יבוא איתם לתפילה, הקטנה שלי תפטפט בלי הפסקה בביכ, אז לא שייך להכניס אותה.

מספיקים לחזור מהמקווה לפני שהתפילה מסתיימת? אם לא זה ממש פדיחה שאגרום לסעודה להתעכב

כנראה כתבתי מאנונימי

אצלי מה שהיה בסוף זה שסיפרתי לחברה שגרה שם באיזור והיתה באותה שבת על המקווה

קבעתי להפגש איתה כאילו סתם עם הילדים והכל

היא שמרה לי על הילדים בגינה קרובה ואני טבלתי..

בעקרון אם את מנוסה בטבילות ליל שבת את יודעת שזה די זריז ומוקדם.. אם תגיעי מספיק מוקדם ואם לא יהיה עומס חריג את אמורה לחזור בזמן

אגב אני טיפה התעכבתי כי היה עומס במקווה והוא גם היה ממש רחוק מהמארחים אבל זה התקבל טוב כי "היה ככ כיף עם החברה שלא שמנו לב לשעון..."

וניסים מעל הטבע..

כבר מאוחר אין חי כח לפרט אבל זה היה משהו לא נורמלי

אפילו בעלי לא האמין שדברים כאלה קורים

ואם נוסעים ויהי מה, אז לצאת כולם ביחד לתפילה עם הילדים, אחרי קבלת שבת (בחוהמ נראה לי מקוצרת) בעלך לוקח ממך את הילדים לטיול ואת הולכת למקווה. הוא משלים את התפילה בחדר ביחידות...