שנייה לפני שאני מתייאשת😁
תזכירו לי על מה אני מתעקשת🙏
שנייה לפני שאני מתייאשת😁
תזכירו לי על מה אני מתעקשת🙏
הייתי עד אתמול על הנקה מלאה
בלילה האחרון נשברתי והבאתי בקבוק מטרנה (האמת, הייתה פעם אחת נוספת ממש אחרי החזרה הביתה)..
מאז ב''ה חזרנו להנקה וכן מסכימה שזה מתיש
מנסה לשכנע את עצמי להמשיך
המון כוחות שיהיה לנו ❤️
כמה שנסתי לעשות מחקרים בין אנשים שינקו לאלו שלא ולראות האם הם יותר בריאים ראיתי שאין הבדל
מעבר לזה אם את לא משקיעה בהנקה אוכלת בריא ישנה בזמן וכולי אז החלב לא בריא
אישית אני מניקה עד גיל חצי שנה אבל מכניסה גם מטרנה כשיש משפחה גדולה זה קשה הנקה מלאה
ככה זה מאפשר שפיות לאמא ולעולם
אולי אצל האמא יהיו חוסרים אבל גם מי שכל ההנקה אוכלת שטויות עדיין החלב שלה יהיה המזון הכי הכי טוב לתינוק שלה.
וההבדל הוא בינקות, כמה מהר עוברים מחלות. אצל אנשים בוגרים לא נראה לי ההבדל נשאר, אבל זה משמעותי אצל התינוק כל עוד הוא יונק.
שעשו מחקרים על אנשים בוגרים בגילאים 60 בערך וראו שיש הבדל בסוכרת, לחץ דם ועוד
בין כאלה שינקו בילדות לכאלה שלא ינקו
ממש פלא הבריאה
לא זוכרת איפה ראיתי את זה
לדעת מתי לשחרר
להבין שאת עושה הכי טוב בעולם בשבילו גם אם את לא מניקה
אצל הגדולה שלי כשהפסקתי לנסות להניק התחלתי לנשום (המשכתי לשאוב.. ועדיין))
ילדות🙈
וילד המטרנה שלי שלא ינק מעבר לחמישה ימים ראשונים היה הכי חזק מבינהם 🤣
אז כנראה שגם זה לא כלל
הקשר הכי טוב שיכול להיות בין אמא לילד.
זמן מנוחה בשבילך פשוט מחייבים אותך מדי פעם לשבת.
חסכוני וזול.
טוב למערכת החיסונית של התינוק
לא הייתי קוראת לזה זמן מנוחה,
זה יותר בכיוון של זמן שאני יושבת ולא יכולה לעשות כלום ומנהלת את הבית בשלט רחוק, תוך כדי שאני צריכה להחזיק אותו כל הזמן שמחזיק טוב אחרת יכאב לי🤦
אבל השאר אכן אחלה סיבות 😁🙏
אם זה ככה הייתי הולכת ליועצת.
את יןדעת למה הוא לא מחזיק טוב?
ומה עם לשים שיעןר ביוטיוב לזמן הזה?
יש לו פה קטנצ'יק עם נטיה להיסגר,
וכשיש לו גזים אז הוא גם מתפתל ומזיז את הראש🤦
אני אומרת לך שהלילה הוא לא יונק, לא מעוניין.
איך את עם זה?
לא הסברים ארוכים, בשבריר שניה הראשון,
את שם או לא?
יש יתרונות להנקה, ויש יתרונות להפסיק את ההנקה.
שיהיו החלטות טובות!
אולי לך יעזור טבלת עלות/ תועלת.
לשלב בקבוקים זה לא פתרון רע.
בטח אם את לא מתארת מחיר נפשי על הפסקת ההנקה,
כאילו זה נשמע שאין לך הרבה מה להפסיד.
אם תצליחי לשלב בין הנקה לבקבוקים לטווח ארוך אז מעולה,
ואם לא תצליחי לשלב, ובקבוק אחד יביא את חברו אז ממילא זה מה שאת שוקלת.
ואם מעצבן אותך לשמוע, אז אולי זו גם תשובה למה את מעדיפה 😉
גם אני ככה.
את יודעת מה הפתרונות הנדרשים כדי לעלות על דרך המלך עם ההנקה ואת מתלבטת אם ההשקעה שווה את המחיר,
או שכרגע את לא רואה מוצא מהבעיות?
חוץ מאוסטאופתיה שמחכים עדיין לתור.
אני מתלבטת כמה להתעקש על זה וכמה לשחרר.
זה צעד אחד קדימה ושני צעדים אחורה...
כל פעם יש שיפור קטן ואז חוזרים שוב לקושי😐
אני כבר לא יודעת כמה זה שווה את זה (למרות שפעם ידעתי😅). צריכה תזכורת
מקווה שיסתדר מהר ולא תצטרכי לבחור בין להפסיק הנקה לבין להפסיק לסבול
❤️
לדעתי זה יכול לפתור את בעיית הכאבים
ואולי גם יהיה לבייבי יותר קל לינוק בצורה כזאת
מצד שני אם הוא נצמד בלי סיליקון חבל להתחיל עם זה
לא נח בעליל לשנינו😅
ממש שינוי משמעותי.. אז ממליצה
ובכל מקרה שולחת לך מלא כוחות❤️ זה ממש קשה להתעקש ככה על הנקה..
זה באמת הדבר הכי מחבר , מרגיע וטוב שה' יצר.
וברור שיש קושי, והוא בעיקר בהתחלה כשהתינוק לא תופס טוב, וקם הרבה, ולפעמים יש פצעים , ונשיכות כואבות בתקופת שיניים.
אבל הכל מתגמד לעומת כל הטוב שיש בזה
קודם כל, מה רבו מעשיך ה'!!! אנחנו מייצרות בתוכנו את האוכל של הבייבי שלנו , אוכל שהוא לא רק הכי בריא ומותאם לתינוק בצורה מושלמת (מבחינת גיל/נוגדנים החלב משתנה ומתאים את עצמו לתינוק כשהוא גדל או חלילה לא מרגיש טוב)
החלב הזה הוא זהב! הוא טוב לעור אם יש לו קילופי עור, טוב לאף סתום, ולעוד הרבה דברים שלא עולים לי. חלב אם הוא תרופת סבתא מושלמת להרבה דברים..
ההנקה מחזירה את הגוף מהר לגזרה שהיתה קודם ומכווצת את הרחם
לעתים היא גם מניעה טבעית לכניסה להריון בלי התערבות חיצונית
התינוק בוכה ורעב? שליפה מהירה בלי תלות במים רתוחים, בקבוק נקי וכו..
חסכוני ברמות בלי בזבוז שבועי של תמל שזה מאוד לא זול
גם היו מקרים, שלא נדע , שבתמל התגלה שיש חוסר בויטמין או התגלו מתכות שהזיקו לתינוקות
ושלא נדבר על כל החומרים משמרים שיש בתמל כי בכל זאת זה מוצר מדף ..
טוענים שהוא מונע מוות בעריסה לא עלינו ולא על עם ישראל
ובטוחה שיש עוד הרבה יתרונות .. כל זה רק על קצה המזלג חח
לא שזה איזה שהוא מניע בשבילי להפסיק אבל רק מציינת שזה לא כזה חד משמעי כפי שהוצג
הנקה מגבירה תאבון וצמא, אין ספק
אבל הרוב מועבר בחלב ולתינוק
יכולה להעיד על עצמי שכשאני אוכלת/שותה אז ישר הרגשתי זרמים של חלב תודה לה'
ואז כשהנקתי אז שוב הרגשתי רעב וצמא מטורף
כאילו הם ממש לוקחים הכל בהנקה
כשהפסקתי להניק אז השתדלתי לאכול פחות ולא למה שהתרגלתי, כדי למנוע מעצמי לאכול בלי שיש מי שלוקח
ושמעתי על עוד הרבה..
אני גם גדלתי על זה שמרזים בהנקה ככה אמא שלי וכו'...
הקסם לא עבד אצלי 
דפני11לא אשכח את החברה ההיא שילדה חצי שנה לפני
(ורזתה כמובן) וראתה אותי חודשיים אחרי לידה, והיא שואלת- את מניקה? כשמסתכלת לי על הסנטר הכפול שצמח לי ובכלל על ההתנפחות שלי.......
כן כן! יש כאלו שההנקה מנפחת אותן... לא משנה מה יאכלו...
אני קבוע עולה סביב 10 קילו.
משמינה בעיקר מההנקות, את ההריון מורידה תוך שבועיים מהלידה... ומאז לא מצליחה להפסיק לאכול עד ההריון הבא.
ריגשת אותי עד דמעות! (עדיין הורמונלית😅)
בתור אחת שסובלת קשה לי להסכים שזה רק יתרונות😬 אבל אין ספק שהיתרונות שהילת משמעותיים מאוד מאוד!!
מאחלת לך מכל הלב המון בהצלחה ושבקרוב מאוד תראי רק את היתרונות ותהני מהתהליך🙏
בחורף כשחולים ובטח המניעה
והחורף אוטוטו כאן
זה מובא מתוך הפוסט של בהתהוות בבלוג שלה, שבו היא דווקא מספרת על הכאב שלה כשההנקה לא הצליחה.
ואת זה היא שולחת למי שגם חוותה הפסקה כואבת של הנקה, עם המלצה לקרוא רק עד השלב שבו הינקת.
אז את יכולה לקרוא רק עם השלב הבא כל פעם, כדי לחזק אותך במאמץ. ואם בסוף יהיה קשה ולא תמשיכי, אז תשמחי על כל מה שנתת עד עכשיו...
ופה אפשר לקרוא את הפוסט המלא שלה, אבל מקווה שתצליחי לעבור את הקושי ושההנקה תזרום יותר בקלות, ושזה לא יהיה רלוונטי יותר -
ממש מחזק! תודה!!!!
גרם לי להבין את ההתעקשות שלי😅
-הזדמנות להיקשר לתינוק, זמן איכות יחד
-זמן מנוחה בשבילך, לשבת להרגע
-מעלה את רמת האיקיו של התינוק
-מונע לעיתים הריון טבעית, מאפשר זמן טהרה ארוך
-הכי בריא לתינוק
- מפחית ומונע תחלואה של התינוק משמעותית!
-זמין, תמיד איתך
-מעודד הרזיה לעיתים
-לא מצריך התעסקות ושטיפות
-לכאורה זול, יעוצים ומשאבות הנקה בסוף עולים אבל נראה שפחות
והייתי קשורה אליו בכל הנשמה אז לא יודעת אם זה קשור
אלא זו הזדמנות להיקשר וזמן איכות
ככה אני הבנתי לפחות❤️
הפה שלו יגדל כשהוא יגדל ואז לא יהיה מה להשוות, תינוק עם פה גדול יותר יונק בקלות יותר ופחות מכאיב, אז אם תמשיכי להניק זה יקרה, השלב הנעים יותר יגיע בוודאות.
היתרונות של ההנקה בעיני-
אוכל מאוזן ומותאם בדיוק לתינוק הספציפי שלך, לגיל שלו, לעונת השנה, ליום/ לילה, משתנה אם הוא חולה, הגוף קולט שדר מהרוק של התינוק בבלוטות מסביב לפטמה וככה החלב שלך מותאם בדיוק בדיוק לתינוק שלך בכל רגע נתון. וגם בכמויות, הוא אוכל בדיוק כמה שהוא צריך ולא צריך לזרוק את מה שנשאר, להסתבך עם מינונים וכו'.
הנוגדנים בחלב הם מתנה ענקית לילד שלך, אין לזה שום תחליף מלאכותי, זה נורא מרגיע אותי למשל כשאני חולה ומפחדת להדביק אותו כשאני איתו אז אני מרגיעה את עצמי שאם הוא ידבק הוא בטח יעבור את זה בקלות כי הנוגדנים כבר קיימים בחלב וכבר עוברים אליו עוד לפני הוירוס. רק מדמיינת להיות חולה עם תינוק קטנטנן שניזון מתמ"ל, הייתי מפחדת להתקרב אליו, אבל איך אפשר שאמא לא תתקרב לתינוק שלה?
זול יותר (למרות עלות המשאבה והיועצות וכו', לטווח ארוך זה עדיין יותר זול. וזמין תמיד (לך כאמא זה תמיד זמין ואם אחרים יסתבכו אז בעיה שלהם, הם גם לא סובלים את הכאב בהתחלה... העיקר שלך זה נוח ונגיש)
ההנקה היא פיתרון קסם להכל בשביל התינוק, מנחמת, מעודדת, משכחת כאבים, מרדימה, עוזרת לשחרר בטיטול. גם בגיל גדול יותר כשכבר אוכלים מוצקים, כיף שיש את הכלי פלא הזה זמין ונגיש למקרה של חיסון, נפילה, מחלה וכו'.
מונע הריון אם את מעוניינת, אצלי זה דווקא חיסרון בעיני, אבל זה גם יתרון מסויים, כלומר, ההנקה מנעה לי גם כשרציתי כבר עוד הריון אבל ככה קיבלתי ילדים לא צפופים גם בלי למנוע.
מוריד משמעותית את הסיכון לסרטן השד.
תודה רבה!!
באמת מעודד אותי לדעת שהוא יגדל. הוא נולד פצפון.
האמת שהיינו השבוע בטיפת חלב, והוא לא עלה מספיק במשקל, וזה עוד יותר הוריד לי ברצון להניק. כי אני גם מתאמצת על זה בטירוף וזה גם לא משמין אותו?
מקווה שיעלה השבוע מספיק🙏
הגדול שלי ירד באחוזונים וירד וירד (לא במשקל, רק באחוזון) עד שהוא התייצב על האחוזון שלו (אולי בגיל חצי שנה), הוא סתם נולד באחוזון 70, אבל זה לא שהוא היה צריך להישאר שם. אני ובעלי שנינו היינו תינוקות פצפונים שהאחיות טיפת חלב נזפו באימהות שלנו, אז ידעתי לא לקחת קשה. (מה שלא ברור לי זה איך השני שלי נשאר על אחוזון 60 עד היום...)
ברור שהוא יגדל!
הוא היה iugr, נולד אחוזון 5
ושבוע היה אחוזון 0.6😬 עלה רק 70 גרם בשבוע האחרון
האחות אמרה לחזור שוב כי אולי זה חד פעמי שאכל פחות
עדיין עדיף הנקה אפשר לנסות להוסיף..
אבל בגדול כל עוד הוא יונק הרבה, ולפי דרישה אמור להספיק...
מבחינתי זה המשך ההריון וככה קל לי עם הקשיים של זה , מתאמצת כמה שיכולה
לא הולך ? משלבים והכל בסדר אבל אם אפשר אני בעד להתעקש,
זה עוזר לכווץ הרחם , מקשר אותי לתינוק , מעניק לו חום ואהבה , לא צריכה לקום בלילה להכין . ישר יונק.
חלב אם זה רפואה מונעת
בכמה מילים: חלב אם הוא המזון הטוב ביותר לתינוק........
בהצלחה!!
בהריון כשהיה לי קשה לא הייתה לי אופציה ''לברוח'' כי הרי אין משהו שיחליף. אז כמו ש''סבלתי'' את ההריון, נסבול גם את זה😅
וכמו שכתבו כאן אני צריכה לזכור שזה זמני ושהוא יגדל🙏
כי בהנקה את מייצבת לו את המיקרוביום במעיים שלו והוא שונה מהמיקרוביום של תינוק שניזון ממטרנה ויש ממש מחקרים מדהימים שמראים את ההשלכה של הרכב המיקרוביום על התפתחות של מחלות בעתיד ושל מצבי רוח ועוד...
זה עוד במחקרים אבל זה אחד התחומים המרתקים בעיני.
אבל, אם שניכם סובלים תרשי לעצמך להפסיק בלי מצפון
זה אומנם לא נחשב מקור 100 אחוז אמין כי הוא אינטרסנטי אבל במהלך חקר בתואר קראתי מחקרים אמיתיים על זה באנגלית...
לא חושבת שיש לי מצפון. פשוט לפעמים כשאתה בתוך קושי אתה צריך להיזכר ב''למה?'', אז מנסה להיזכר.
ואין ספק שעזרתן לי פה ממש🙏
זה כיף בהמשך
שלא צריך להכין בקבוקים
שלא לקום בלילה אלא להניק מתוך שינה
כל האוקסיטוצין שיוצא כשמניקים ומתכרבלים ביחד גרררר חחח
שיש אוכל תמיד זמין , תמיד חם, תמיד מתוק
שאפשר להרדים ככה וזהו ששש
שאם הוא חולה אז אפשר להרגיע אותו בקלות ובמהירות
שאפשר ללמוד להניק בשכיבה על הספה ואז זה זמנים שאת לגמרי נחה והוא מחובר
שזה יוצר קשר מתוק
שזה המון בריאות שאת נותנת בלי להתאמץ על מתכונים מאתגרים, לתת פרוביוטיקה וכאלה... אוכל מגוון וכו וכו
וזה בריא גם אם את לא אוכלת בריא
..
ואם את אוכלת בריא- תחשבי שהוא זוכה כבר בגילו לאכול חסה וכרוב וגזר ודגים וכו' וכו'..
לימדה אותי הדולה גם עליהם להגיד את המנטרות של הלידה
ולעושת נישמות כשיש כאבים..
מנטרות כמו
יש לי כוח עוד מעט אראה את ההנקה שלי /
הכאב הזה הוא כאב טוב כי הוא הדרך של דברים טובים להגיע אלי
הכאב הזה מבשר טוב הוא מבשר משהו טוב שבדרך אלי..
חיבוק ענק!!!
ומתרגתש איתך כל פעם שאת כותבת בנושא❤️❤️❤️
וממש נכון שזה מבשר משהו טוב!
אמאש לי אמרה לי גם לזכור שכל הנקה זה עוד צעד קטן שבו הוא גדל וההנקה תהפוך לקלה יותר🙏
ותודה, גם אני מתרגשת😌❤️
אבל בריאות לתינוק לטווח הקרוב והרחוק. הגנה ממוות בעריסה, מוירוסים ומחלות, הפה שלו מספר לגוף שלך במגע הישיר איזה נוגדנים הוא צריך ברגע נתון, נותן למעיים להתפתח באופן מיטבי ולמקרוביום או איך שקוראים למה שיש שם שבדיוק מגלים היום במחקרים כמה חשיבות יש לו. הגנה לטווח הרחוק מסרטן, השמנה, סכרת.
עבודה על תפקודי פה לשון ולסת שישפיעו על מבנה ותפקוד לכל החיים.
יתרונות בריאותיים לאם גם
חיבור כיפי וקשר והענות לצרכים
בהצלחה רבה. לרוב הקושי מתמתן ובשלב מסוים זה גם נהיה כיף.
לא יודעת מה עברת אבל שווה לפנות ליועצת מוסמכת.
וכמובן שבגבול השפיות.
הלוואי🙏 מחכה לזה!
כבר פניתי ליועצת כמה ימים אחרי הלידה שהבנתי שהמצב קשה, והיא הצילה אותי !הבעיה היא שכבר נוצרו פצעים וחתכים, וגם הרגלים לא טובים שלו ושלי.
מקווה שמעלה על דרך המלך בקרוב!
והם נפתחים מידי פעם. נגיד אתמול בלילה הוא לא תפס טוב, והייתי כ''כ עייפה ולא הצלחתי לתקן לו את האחיזה. עכשיו עד שהנקתי נכון בלילה, הוא התפתל מגזים ושוב כאבים.
קיצר, עובדים על זה😅
ב''ה המצב היום הרבה יותר טוב ממה שהיה. פשוט כל פעם שיש שיפור יש קושי חדש, וזה מתסכל...
בבקשה שזה לא יתפתח לדיון של בעד או נגד חיסונים. תנסו להתייחס רק לתחושות ולרגשות שלי.. ואולי להציע פתרונות מעניינים אם עולה לכן
היינו אמורים ללכת הערב למסיבת חנוכה עם הצד של בעלי.
בשבת גילינו בדרך אגב שיש שם בן דוד שהילדים שלו לא מחוסנים והם מירושלים שזה כן מקום שיש בו התפרצות (אם היו מגיעים ממקום אחר שאין בו התפרצות השיקולים היו אחרים, אבל מעניין שיש קורולציה בין מקומות שיש בהם התפרצות לאנשים שלא מתחסנים
)
בקיצור כנראה בעלי ילך עם הבנות שכן מחוסנות ואני אשאר עם התינוקי בבית וזה ממש מבאס להעביר ככה את נר שמיני לבד..
וגם מבאס שמגיעים למסיבה הזו אנשים שלא פגשתי כבר הרבה זמן ויהיה נחמד לפגוש אותם (כמו דודה של בעלי שאני אוהבת ומגיעה מחו"ל) ואני צריכה לוותר על להגיע בגלל זה. ושכבר בן דוד אחד שהיה אמור להגיע מחו"ל החליט כבר לפני כמה זמן לא להגיע בדיוק מאותה סיבה
זה מעצבן אותי שיש לבחירות של אנשים השפעה כזו על הסביבה שלהם😐
מבינה אותך מאוד!!!
שבמילא חצי לא מחסנים
אז אין לי איך להמנע מלחיות..אני לא אעבור לחינוך ביתי ולא אנעל בבית
אני כן שומרת על הז שלקטן לא יתקרבו חברים לש הילדים..ובכללי במילא לרוב הוא צמוד אלי
אנ י גם חוששת לפעמים
זה לא שלא
אני לא אומרת לך מה לעשות
אני במקומך כן היתי הולכת
כי ירושלים זה עיר גדולה
זה לא שההתפרצות עכשיו היא בכל בית שני וכו
ובכללי בחיים יש אצלי כן איזה גבול בין השתדלות להשתדלות עודפת
אצל כל אחד הגבול עובר במקום אחר
ולכן באמת ההחלטה היא שלך
אבל סתם משתפת שזה לא כזה חד משמעי שאסור להפגש עם אף אחד לא מחוסן..
ואני יודעת שמי שהגבול שלה שונה משלי תבוא ותביא לי את כל מקרי המוות חו''ש וכו
אני יודעת
ואני גם לא מתנגדת ולא אומרת לאף אחת מה לעשות
זה עניין של ניהול סיכונים.
אבל פשוט מכירה קצת את עצמי ויודעת שאני אהיה כל הערב בלחץ שהילדים שלהם לא יתקרבו לתינוק, ואחכ שבועיים אני אהיה בלחץ ואבדוק כל סימן שנראה לי חריג אצלו אז לא יודעת אם שווה לי הלחץ הזה
שייך לשים אותו עליכם במנשא?
או אם הוא קטן ועדיין רוב הזמן בעגלת אמבטיה אולי מראש להגיד שאת מבקשת שלא יתקרבו כי עם כל המחלות שמסתובבות עכשיו את חוששת עליו.
ואם הוא כבר בגיל כזה שמסתובב אז אם נעים לכם, להגיד להם מראש שממש התלבטתם אם לא לבןא בגלל זה, אבל בסוף החלטתם שכן, אבל מבקשים שלא יתקרבו לתינוק כי אתם מפחדים.
שחצבת כמה שידוע לי מאוד מדבק.
ברמה שאם חולה היה בחדר ויצא ממנו, ומישהו נכנס אחריו לאותו חדר, יכול להידבק. אז זה שהתינוק שמור קרוב להורים לא בטוח יעזור במקרה וח"ו יש מישהו מודבק.
מוסיפה שלעניות דעתי כדאי שגם מי שכן מחוסן והולך למסיבה, שישטוף טוב טוב ידיים במים וסבון לפני שהוא נוגע בתינוק חזרה בבית
שללכת ולשמור על התינוק בעגלה שלא יתקרבו אליי זה מספיק
הם לא היחידים ואנחנו מסתובבים בין הרבה אנשים
וגם יש הבדל בין זה שמישהו סביבי לא מחוסן אבל אני לא גרה במקום שיש בו התפרצות, לבין להפגש עם אנשים שכן יש סבירות מסויימת שהם יכולים להידבק ולהדביק.
זה לא שלי יותר חשוב. גם בעלי רוצה לפגוש את המשפחה שלו ומן הסתם יותר ממני
למרות שכרגע הוא אומר שלא מרגיש טוב אז אולי בסוף יצא שבאמת אני אלך🙊
מתכוונת לחיסונים בכללי? או לא מחוסנים לשפעת?
בכל אופן הייתי הולכת ואת התינוק שומרת יותר שלא יתקרבו... או מרדימה בחדר (תלוי גיל)
בכל אופן אין לנו מושג מי מסביבינו מחוסן או לא....
אי אפשר לא לצאת מהבית וחבל שתגרמי לעצמך להפסיד
וספציפית לחצבת
זה מסיבה באיזה אולם קטן אז אין חדר שאני אוכל לשים אותו שם.. אחרת זה באמת יכל להיות פתרון נוח
מבינה את ההחלטה שלכם.
וזה באמת מבאס שהחלטות של אחרים צריכות להשפיע גם עליכם..
אולי לשים אותו במנשא עליך כל הערב?
או לחילופין להיפגש עם חברה אחרת?

אולי זה ירגיע ואולי לא, אבל ירושלים ענקית, וההתפרצויות הם במקומות מאוד ספציפיים ולא בכל העיר, ככה שהם לא גרים או מסתובבים הרבה באיזורי ההתפרצות (שהם מצומצמים) לא הייתי חוששת יותר מאשר אנשים ממקומות שאין בהם התפרצות
בעיקר משמועות הבנתי שזה בעיקר בשכונות חרדיות מסוימות אבל לא מצאתי מידע שמאמת אז מעדיפה לא לכתוב פה... אני יודעת שבאיזור שהמשפחה שלי גרים (למרות שהוא נחשב חרדי) אין התפרצות, אז שווה אולי לנסות לברר את זה

באסה להפסיד מסיבה,
אבל אני חושבת שהמחשבה על "אני מפסידה בגלל בחירות שלהם"
היא לא ממש נכונה ובטח לא מקדמת.
יש הרבה בחירות של אנשים שמשפיעות על הסביבה, ועדיין הבחירה של מי שנמנע היא גם בחירה.
מכירה מלא שלא ילכו למסיבות ביו"ש בגלל חשש מהדרכים,
ואף אחד לא יגיד בגלל בחירה שלהם לגור במקום מסוכן אני מפסידה מסיבה.
או בגלל ענייני כשרות/ צניעות.
כשהקטן שלי היה בן פחות משנה, גם הייתה תקופת התפרצות חצבת, ושמרתי עליו בבית ככל יכולתי,
ככה שמבינה את הבחירה שלך להישאר,
ועדיין כדאי לתייג את זה שאת בוחרת להישאר כדי לשמור על התינוק שלך, ולא בגלל בחירות של אחרים (שבעינייך זו בחירה חסרת אחריות, מבחינתם זו בחירה על אוטונומיית הגוף שךהם וזו זכותם בדיוק כמו זכותה שך בחורה ללכת עם גופיה גם אם זה מייצר קונפילקט לאחרים.
לעניין פתרונות, אפשר לבקש שיפתחו זום בזמן הדיבורים, זה נחמד לראות אנשים ככה ולשוחח איתם
אצלנו עושים את זה עם חלק המשפחה שבחו"ל.
אם לא עושים אצלכם תוכלי לעשות שיחת וידאו עם בעלך ולבקש לפטפט עם האנשים שרצית במיוחד, ועל הדרך גם עם השאר..
ותפנקי את עצמך הערב בלי קשר 😀
אם כן הייתי שוקלת כן לבוא איתו למסיבה
אם לא, אז ממש לא הייתי מביאה אותו...
מה לגבי בייביסיטר?
או להשאיר אותו אצל שכנה/ חברה/ אחות?
סביר להניח שאם תצאי עם התינוק למסיבה, לא יקרה לו כלום
אבל ממש מבינה את הלחץ שאחרי...גם אני ככה,כל אפצ'י יכניס אותך לחרדה...וזו סיבה טובה שעדיף להישאר מוגנים בבית.
מצד שני, אולי כדאי לברר דרך רופא או אחות, אם התינוק ממש קטן- הוא נחשב מחוסן ממך דרך ההנקה? (אם לא, מאמינה שהיו ממליצים לחסן לחצבת כבר בבית החולים)
לובשות עבות וריבוע ככה שזה תמיד נראה בלאגן..
רעיונות ותמונות יתקבלו בברכה!
של ריבועים קטנים ואני מגלגלת לבפנים את המטפחות. ממש קליל לסידור (סתם לגלגל ולתקוע) ונראה מסודר כי איך לא 
ואז אני תולה על זה
זה לא סופר מסודר אבל זה נוח לי וקל ונראה יפה בעיני
כל אופציה שדורשת קיפןל/גלגול לא החזיקה לי
מדפדפת להנאתי
הכי נוח שמצאתי
מחולק לערימות: מטפחות של שבת, מטפחות צבעוניות, מטפחות חלקות, ומטפחות שאני פחות משתמשת.
לי נח ככה, אבל אולי אם היו לי יותר מטפחות זה כבר לא היה נח.
לא מסודר במיוחד אבל נוח מאוד

אבל האמת לאחרונה מרגישה צריך למצוא פתרון אחר.
זה ממש מבולגן בעין ו'שמן' ומלא פעמים אני לא מוצאת מטפחת על המתלה
הבן שלי בן 6 התנהג הבוקר לא יפה לאחותו. הערתי לו ובתגובה הוא ממש התחצף.
(כתבתי כאן פעם שלא תמיד הוא מבין מה נחשב חוצפה אבל עכשיו זה היה לכל הדעות חצוף-
אמרתי לו לא לזרוק קוביות על אחותו הקטנה כי זה יכול מאד להכאיב והוא ענה
תזהרי ממני אני יכול לזרוק גם עליך, ואז משך לי בחצאית ועוד ועוד סאגה שלמה שנחסוך מכן- אבל משהו שהבהרנו כבר כמה פעמים שלא אומרים למבוגר).
זאמרתי לו שהוא מתחצף, שזה לא מקובל עליו. אני מבינה שהוא כועס על אחותו אבל זה לא מוצדק ועכשיו מה שהוא צריך לעשות-
זה לבקש סליחה על ההתנהגות שלו.
לא הענשתי, פשוט הסברתי בנחת שזה לא מתאים- ועל זה מתנצלים.
אמר לי 'אבל אני לא יכול'
ומכאן במשך שעה וחצי הוא בכה שהוא רוצה כל מיני דברים\ מאד בסיסיים כמו לאכול ועוד
ואמרתי לו שבשמחה אכין לו אוכל- אבל הוא צריך קודם להתנצל על היחס שלו בבוקר
והוא בוכה ממש שהוא לא יכול לבקש סליחה
ככה בכי שעה וחצי.
בסוף הייתי צריכה לצאת, למזלי ולמזלו. כשחזרתי הוא כבר היה רגוע (להערכתי מי ששמרה עליו הביאה לו אוכל שתיה וכו' וזה עזר לו להרגע)
עדיין לא התנצל כמובן...
מצד אחד- אני לגמרי חושבת שזה בסיסי לבקש סליחה על התנהגות לא מתאימה,
גם אם היה נסער
מצד שני- באמת זמן מועד לפורענות, בוקר הוא רעב צמא וכו'..
מצד שלישי- הוא עדיין לא התנצל, נח לי ולו לעבור הלאה.. כמה זה חינוכי? לא יודעת...
מצד רביעי- מה זה ה'אני לא יכול לבקש סליחה'
אני זוכרת כבר שפעם היה לו מריבה עם חבר ונגמר בצורה דומה
עד שהצעתי לו לכתוב סליחה לחבר, וזה עזר
(הפעם זה לא עבד, הצעתי שוב)
אבל אני ממש זוכרת אותו בקלות אומר מלא פעמים סליחה מעצמו מיוזמתו
'סליחה אמא זה אני לכלכתי' ככה פשוט..
אשמח לשמוע את דעתכן
בסליחה שהוא קצת מכני ומעושה, כשהוא מגיע בצורה של דרישה מילדים.
סליחה זה חשוב
יותר חשוב ללמוד איך מתנהגים
הסליחה היא לא מה שגורמת להם להבין האם מה שהם עשו בסדר או לא (לפי דעתי)
לגבי התנאים - בעיניי לא להכין לו אוכל, זו תגובה חריפה לאי בקשת סליחה. זה אמור להיות מנותק לפי דעתי. מה גם, שרעב (ועייפות גם, ועוד גורמים פיזיים), באמת מקשים על ההתנהלות ולפעמים אחרי זה הרבה יותר רגועים וקל לנהל כל סיטואציה הרבה יותר טוב
הוא עלה על עץ, והיה צריך סולם לרדת ממנו.
זה באמת לא בסדר שהוא זרק קוביות, וגם לא בסדר שהוא ענה לך כמו שענה.
אבל אני מרגישה שיש כאן קצת פער בין הציפיות שלך, לבין ההבנה והיכולת שלו.
לא תמיד שיח הוא בדיוק מה שמתאים, במיוחד לא בזמן מעשה.
לפעמים משפט קצר וחותך, בטון החלטי, הוא יותר אפקטיבי משיח והסבר, שאולי מתאים שיהיו, אבל בשלב של נחת ואחרי מעשה, ולא תוך כדי.
לדבר איתו, בלי שיפוטיות, לנסות להבין מה הכוונה שהוא לא יכול לבקש סליחה. אפשר לקרוא ביחד את הסיפור המקסים של אמונה אלון "איך מבקשים סליחה", ולדבר על זה.
אבל, לדעתי האישית, מאד מאד חשוב שידע כן לבקש סליחה. לא בשביל המילה, בשביל היכולת שלו להתנצל, להודות בטעות, להכיר בזה שהוא עשה משהו לא בסדר, מול עצמו ומול מי שנפגע ממנו.
אחרי כל השיחה וההבנה וכל זה, הייתי מבהירה שזה הכל טוב ויפה אבל בסופו של דבר - הוא יבקש סליחה. בעל פה, בכתב, איך שהוא רוצה. אבל הייתי דואגת שהוא יעשה את זה. (אצלנו בבית לא רק מתעקשים על הסליחה אלא גם על ההכרה המפורשת בטעות - "סליחה שעשיתי איקס")
לא הייתי מונעת אוכל ושתיה או משהו בסיסי כי זה יכול לקחת גם יומיים, אבל כן הייתי מתעקשת לפני משהו שהוא לא בסיסי לשמוע את הסליחה.
מצד שני, גם לא הייתי הופכת את זה למשהו עם כעס ואישי, או העלבויות ועניינים כי זה רק יהפוך את הסיטואציה למפלצת, פשוט בענייניות - כמו אם הוא לא התקלח, או שכח לשים גרביים - לא ביקשת סליחה, תבקש.
שמושגי הזמן של ילדים הם קצת שונים משלנו.
זה נכון שהם זוכרים מה קרה, אבל "לגרור" מקרה במשך יומיים, זה לא בהכרח נכון...
ילד מבחינתו כבר עבר והתקדם הלאה, וזה קצת להישאר על מקרה יותר מידי זמן לגיל הזה.
אבל אני ממש ממש מאמינה בקריטיות של היכולת להכיר בטעות שלך מול עצמך ומול אחרים. גדלתי עם אחים שחלקם היו ילדים טובים טובים טובים ומדי פעם כשהתפלק להם משהו לא טוב הם מאד התקשו לבקש סליחה/להודות בטעות ולא רק מול אחרים, בכללי הם היו כל כך רגילים להיות ילדים בסדר גמור שממש לא הצליחו להכיל שעשו משהו לא בסדר, וקצת התנהגו כמו שהפותחת מתארת. בגלל שזה לא קרה כל הזמן, ורוב הזמן הם היו בסדר פשוט העבירו להם את זה, ועם השנים ממש הרגשתי איך הם בונים לעצמם חומה של חוסר מודעות עצמית רק כדי לעולם לא להיות טועים. והיום כמבוגרים - הם אף פעם לא אלה שלא בסדר, תמיד הם לא התכוונו, לא שמעת נכון, בשפה ההלכתית הביטוי הזה לגיטימי, לא הבנת אותם, או אלף ואחת תירוצים אחרים אבל בסופו של דבר הם לעולם לא מצליחים להודות בטעות שלהם, להתנצל גם אם אמרו משהו לא מתקבל על הדעת ולהכיר בזה שלפעמים הם לא בסדר.
נכון, זה תיאור קיצוני, אבל במציאות זה לא כזה קיצוני, כי גם היום הם אנשים בסדר גמור עם חיי חברה עשירים שרק מדי פעם יוצא להם כזה דבר אז כמו פעם - אנשים מרימים גבה ומחליקים להם. מה בגיל 30 תריבי עם אחיך על משפט אחד שהוא אמר?!
אבל ילד בן 6 שבוכה חצי שעה שהוא לא מסוגל לבקש סליחה - בדיוק ככה זה התחיל..
להוריד קטניות חלב ומצליבים?
מה עוזר מנסיונכן?
אחרי לילה לבן אני נואשת...
לחכות שיגדל.
זה חלק מהתהליך הסתגלות לעולם.
עסויים, נמר על העץ, אופניים עם הרגליים.
אצלי עזר להוריד מוצרי חלב (בעיקר), שוקולד וקפאין (מצליחים אני אוטומטית לא אוכלת מהלידה...).
הרבה "אופניים" עם הרגליים, למעוך ברכיים לבטן.
בלילות קשים שמתי מנשא וראיתי סדרה. הבנתי שלנסות לישון ולא להצליח יותר מתסכל ומעייף מלא לנסות לישון מראש.
מזל טוב ובהצלחה❤️
קודם כל לזכור שזה עובר בע"ה
קטניות- מותר לך לאכול, בתנאי שעברו השרייה טובה, כל עוד עבר השריה זה טוב למערכת העיכול ואין מה לדאוג (כולל קינואה וכל דבר שאפשר להשרות במים...)
אני בזמנו שתיתי הרבה תה שומר וקמומיל, ממש כל שעה, אומרים שזה טוב...
ומרק עם הרבה כורכום- הכורכום מאוד עוזר להם להרגיע את הבטן...
מוצרי חלב אני גם הורדתי לחלוטין, וחזרתי לחלבי כשהיה בן חודשיים...
עקשן
מתחצף אם לא מקבל ממתק (מקבל המון אבל דורש מה שרוצה)
אומר לנו "אתם חצופים"או- אני שונא אתכם
מרביץ לנו כשכועס
מרביץ לאחיו המון ומתנכל אליו
ילד טוב ירושלים בגן ואצלנו- מלא התמודדות..
ולא ברור לי למה.
מה עושים? איך מתנהלים? אני מרגישה שהוא מוציא ממני כעס וחוסר סבלנות, קשה לי עם האופי שלו כשאני רגועה ונעימה.
ובמיוחד מעצבן אותי כשהוא מתנכל לאחיו שעדין ואפילו לא מחזיר ואוהב אותו (אולי הוא מרביץ לו מקנאה- לאחיו יש אופי רגוע כמו שלנו)
אנחנו כועסים עליו לצערנו כי זה מה שהוא מוציא מאיתנו.
הלוואי שהייתי מצליחה להיות יותר מכוונת אליו
מרגישה שקשה לי להכיל בכי ותלונה וכעס ודרישה והמון דרמה!מה עושים? שוב, הדרכת הורים?
נדמה לי שכבר כתבתי את דעתי, שכדאי ללכת לאבחון מקיף, לא רק אצל פסיכולוג אלא גם אצל רופא התפתחות, הכי טוב דרך התפתחות הילד בקופה.
וכן, כמובן לחזור להדרכת ההורים - זה לא משהו שאפשר לפתור בכמה פגישות. ילד מאתגר לפעמים דורש ליווי במשך שנים...
ורק לגבי זה שבבית הוא מאתגר ובגן לא - זו תופעה ידועה. ולהפך, יש בזה מחמאה להורים, שהילד מרגיש מספיק בטוח אצלם בשביל לשחרר את האנרגיות שלו, ובגן הוא לא משחרר כי אין לו מספיק ביטחון. (יכול להיות כמובן שזה נובע מכך שבגן מצליחים להציב לו סמכות נכונה ובבית לא. מדריכת הורים טובה תדע לעזור לכם לזהות את זה...)
הרבה כוחות!❤️
גם אנחנו שמים לב לזה אצל התאומים שלנו
בכל אופן, אם הייתם בהדרכת הורים בשביל הילד השני, אז בהחלט כדאי עכשיו ללכת להדרכת הורים על הילד הנוכחי. וזה בעצם יהיה על שניהם, כי אי אפשר לנתק אחים זה מזה.
ובהדרכת ההורים תוכלו להתייעץ אם כדאי ללכת איתו לאבחון או לטיפול רגשי...
זה אומר שאת לא בעמדה של מובילה, הורית
ולכן כן, הדרכת הורים
זה כנראה מעגל של היחס שלכם לתגובות שלו שמזין אתכם
אחד לא אוהב בננה, אחד כן
הם התרגלו לעוגיות של חיות על הבוקר או ביסקוויט או עוגה משבת.
יש עוד רעיונות יותר בריאים וגם משביעים וגם שילדים אוהבים???
תודה!
פרי (אני דואגת שיהיה מבחר)
דייסה (שיבולת שועל דקה, טיפה מלח, מים רותחים, חלב וחורי טעם כמו דבש/קינמון/רסק תפוחים)
פרוסת לחם
שימי לב שיקח זמן להרגיל אותם שכבר לא מקבלים ביסקוויט. צריך להכין עתודות כח בשביל השינוי
היום בעיקר שטויות (קורנפלקס, בייגלה, ביסקוויטים וכו').
ילדים בני 10-14. פתוחים להצעות
יש באולינג באזור?
אזור תחנה מרכזית, אפשר גם לכיוון שוק מחנה יהודה
אני לא מכירה יותר מידי, אבל זה נשמע כמו פעילות נחמדה לגילאים האלו.
מניחה שיש משהו באזור, לא ממש מכירה בעצמי..
לא הכי הכי קרוב...
ילדים נכנסים חינם
ואני אומרת!
תודה לך ה' כי שום דבר לא מובן מאליו!!!!!
ועדיין מרגישה קנאה כלפיי נשים שעוברות את ההריון בנחתתת, בשקט, בלי לרוץ לבדיקות, יכולות לעשות פדיקור מניקור, טיפול פנים, לקנות דברים לעצמם בנחת ולא כמוני רק בפחדים של איך תהיה הלידה ואם הוא יתהפך או לא.
מקנאה בכאלה שיכולות לבחור בית רפואה לפי האוכל או לפי חדר פרטי או לא ואני מתחננת שיקבלו אותי אחרי קיסרי ויתנו לי צאנס
והכל עובר בלחץ של מילואים ולבד וריצות
גם אני רוצה נחת
תודה ה' על הכל
ב‘ה בנושא הזה אני מושא קנאתך אבל ההריונות שלי קשים בטירוף! ואני הרבה מוצאת את עצמי מקנאה באילו שרצות ויפות ואוהבות להיות בהריון...
ועדיין מודה על רגע על ההיריון ומאוהבת בתוצאות שלו...!!
ההריון לא קל, הקאות נון סטופ והרבה ריצות לבדיקות אבל זה שגם הלידה אולי תהיה בניתוח וכל הלחץ סביב זה ממש קשה לי.
יש לי ניסיון עם קיסרי, לי זה היה נורא בעיקר נפשית
שמכירה נשים שילדו גם ככה
אשמח לעזור בזה אם תרצי כתבי לי בפרטי