לא מאמינה שכותבת את זה...בעלי ותכנים לא ראוייםאנונימית בהו"ל

כולי רועדת, לא מאמינה שאני כותבת את זה...

פותחת בתמימות את המחשב שאכשהו אין בו חסימה מסודרת ודי כי סמכתי על בעלי...ומה קופץ לי בתיקיה אנונימית שלא סגורה...

רושמת לבעלי שלא בבית שלא מאמינה והוא מודה שזה קורה לו מידי פעם, וזה בעיה אישית שלו ולא קשור אלי... חי בסרט?איך לא קשור אלי?

איך אני אמורה להמשיך מפה הלאה? גם ככה יש בעיות בזוגיות וספקות לגביה, זהו פשוט מתחשק לי לפרק את החבילה, חראם על הילדים שיגדלו עם הורים גרושים שכל כך רציתי להימנע מזה אבל פשוט הרוסה עכשיו!!

לא מאמינה שזה קשור אלי הנושא הזה😭

וואובאתי מפעם

 איזה קשה זה!!

חיבוק גדול!


לא קשור אלייך? קשור מאוד!

זה לא רק משהו הלכתי אישי.

זה תחושות שלך שמרגישה נבגדת. אם בדר''כ אני אומרת להכיל, לוותר, לתת מקום לבעל. זה המקום שאני אומרת לעשות דרמה רצינית שיבין שזה פגע בך מאוד מאוד, וממש לא קשור לפן הלכתי, קשור לזה שהוא צופה בנשים אחרות ואת נתת בו אמון שהעיניים שלו רק עלייך, ומסתבר שהוא פגע באמון שלך.

תנסי לחשוב איך את עושה דרמה אבל לא שתשתק אותו, אלא דרמה שתביא אותו לידי רצון לשנות ולהתנצל.

אישה יש לה המון כח, בטוחה שבחכמה תדעי לנער אותו בצורה נכונה.

אל תמהרי לדבר על פירוק חבילה, תני לעצמך להיפגע ולא להסיק מסקנות תוך כדי פגיעה.

המון בהצלחה יקרה!! 

לא יודעת איךאנונימית בהו"ל

לפרק את החבילה? אני גם הייתי לא הכי אישה קלה בתקופה האחרונה, הרבה דכדוך, חוסר חשק, השמנה וחוסר אהבה עצמי שפגעו לי בטיפוח העצמי, אני חושבת שהגענו למצב לא טוב בזוגיות ומאמינה שזה השפיע גם...

בעיקרון הוא הבעל הכי תומך ומקבל ומפרגן... מרגישה גם אשמה כי הייתי צריכה לטפל בעצמי , בנפש שלי תקופה ארוכה והזנחתי מאוד לצערי, בתקוםה האחרונה באמת היום זמנים מאוד לא טובים ביננו

אוף וחיבוקמרגול

קודם כל מצטערת מאוד לשמוע. את מתארת תחושות חזקות וקשות, ושולחת לך חיבוק ענק.

אבל זו באמת לא אשמתך בשום צורה. זו טעות *שהוא* עשה. *הוא* זה שבגד באמון.

ועם כל זה שבעיניי האחריות היא 100% עליו, אישית לא הייתי מפרקת על זה את החבילה (אבל כל אישה שונה).

מציעה את זווית ההסתכלות הזו - הוא נפל. נפילה שמשפיעה מאוד גם עלייך ופוגעת מאוד מאוד אבל לא נשמע שזה הרצון הראשוני שלו או איזה אידיאל שלו או שהוא רואה את זה כדבר סביר לעשות.

מה שכן - חייב לעבוד על זה. יחד ולחוד. איך? לא מספיק יודעת כי חושבת שאנשי ונשות מקצוע ידעו לייעץ טוב יותר, אבל ברור לי שיש פה עבודה לעשות, וגם נפער פה חור ענק באמון. אבל זה לא אומר שאין דרך שתבטחי בו שוב…


ולגבי מה שאת מרגישה על עצמך… גם זה מבקש עבודה עצמית… עם/בלי אשת מקצוע לשיקולך, אבל חבל שתחיי בתחושות כאלה כלפייך. בעיקר כשאני בטוחה שיש בך כל כך הרבה טוב. 

אני רקתקומה

רוצה להגיד, שבעיניי לא נכון לעשות דרמות.

מצד שני, גם לא נכון שתאשימי את עצמך.

מצד שלישי, לצד זה שאני מבינה את הפגיעה שלך ואת האמון, אני באמת לא בטוחה שזה קשור אלייך.


משרשורים כאן בפורום נשמע שזה משהו שיכול לקרות, גם בלי קשר לאיך הזוגיות נראית.

ואני לא יודעת להגיד מה נכון לעשות.

אבל נראה לי לא נכון להגיב מהבטן ובזה הרגע.

אם את אוהבת אותו ורוצה לבנות את הקשר שלכם, אני לא חושבת שלשרוף עכשיו את הגשרים יעזור.


בטח אם מבחינתו זה לא קשור אלייך, ואז כעס שלך רק ירחיק אותו יותר ויקשה על בניית גשר ביניכם מחדש.


מאוד חשוב לא להאשים את עצמךקדם
בשום אופן, זה לא תלוי בהתנהלות שלך כי זה יכול לקחת למקומות מאוד לא בריאים. אבל לא פחות חשוב, כמו שכתבת על עצמך שעברת תקופה כל כך קשה, גם אל הבעל להתייחס בחמלה... שוב, לא בגלל שזה מצדיק משהו אלא כצורה של יחס בין בני זוג
לא, לא לפרק חבילהשוקולד פרה.

גם לא לחשוב גירושים או לדבר בכיוון.

זה נורמלי, זה קורה, זו בעיה של גברים בימינו.

החשוב ביותר הוא שאת תקבלי תמיכה, כי כרגע א עצובה וכועסת וזה לגמרי מובן.

יש כל כך הרבה דרך עד שמגיעים לגירושים, וזו ממש לא סיבה להתגרש בגללה.


תאהבי את עצמך ותחבקי את הכאב והעלבון והצער.

אחר כל כדאי לשים חסימה.

איפה אשיג תמיכהאנונימית בהו"ל
זה לא שאלך עכשיו ואפשר לחברה או לאמא, זה אני לבד בסיטואציה..
תספרי לבעל מקצוע אובייקטיבי, ממש לא לחברההמקורית

או לאמא.

את צריכה תמיכה בלי קשר למה שקרה עם מה שאת מספרת, כדי להרים את עצמך ולהביא את עצמך למצב נפשי יותר טוב, ולאהוב את עצמך בחזרה בלי קשר לגודל הפיזי שלך. וגם בגלל מה שקרה, כדי שתוכלו לבנות מחדש. אבל ה לא יכול לקרות על יסודות רעועים, אחרת תמיד יהיה מה שיפריע שהוא לא עיקר הבעיה ביניכם, אלא נובע מהדימוי העצמי הנמוך שלך ומעיב על הקשר.

שולחת חיבוק גדול ❤️

 

וברור לחסום. אל תאמין בעצמך עד יום מותך. הוא מאש ואנחנו בשר ודם.

השבת בדיוק קראתי על החזו"א שהיה בן 90 והעוזרת עברה וחזרה בבית כשהוא יושב ולומד עד שצעק: מה היא חושבת, שאנחנו מלאכים..??! וזה החזו"א.

אז מה נגיד אנחנו בדורנו, ומה יעשה הגבר ולא יחטא? לחסום מהר


 

 

לגבי הסוףיערת דבש

לא נשמע לי סיפור אמין במיוחד

וחבל, כי זה גם לא מחמיא במיוחד

וממש הפך של מהות הצדיק שהיה

אדם שהיה מקפיד בכבוד כל אדם


חוסר אמינות של הסיפור

כי החזון איש נפטר הרבה לפני גיל 90

ולא היו לו עוזרות.. חיו איתו בחורים שעזרו לו

ושהם מוכרים עד היום

ושזה שהוא צעק ככה זה הכי לא אמין

הייתי חייבת לדייק

מחילה

אם תרצי אצלם לך צילום מסך של העלוןהמקורית

שקראתי בו את הסיפור בשבת

ואגב, קראתי את זה יותר מפעם אחת בכמה מקומות. זה הסיפור

אבלתקומה

הוא באמת נפטר בגיל 74, ולא 90.

ולפעמים ה"מיתוס" של הסיפור כבר יותר גדול מהסיפור עצמו.

מישהו רצה להעביר מסר, והלביש סיפור על דמות.

בטח בעלונים שכל מטרתם זה להעביר מסרים כאלו. הרבה פעמים מסרים חדים של צניעות, שלום בית וכו'

אולי..המקורית

אנסה לחפש את העלון לראות אם יש מקור

את יודעת כמה פעמים קראתי בעלוניםDoughnut

סיפורים מצוצים מהאצבע.

צריך לקחת עלונים בערבון מוגבל ביותר...

עזבי חזון איש עכשיושירה_11

הרעיון...

אני נזכרת בסיפור על תנא אבדוק את שמו 

נראלי בי שמעון (לא ב יוחאי)

שבגג דירתו היו שבויות או משו בסגנון, זוכרת ממש מעורפל

והוא רצה לעלות אליהם וצעקק "אש בביתו של רבי שמעון" כדי שיבואו אנשים להצילו מן העבירה ואמר שעדיף לו להתבייש כאן וא בעוהב

הנהשירה_11

בגמרא בקידושין (פא ע"א) מסופר ששבויות שנפדו, שוכנו בעליית ביתו של רב עמרם, הן ישנו בעליית הגג אליה היה צריך לעלות עם סולם כבד, שאותו בדרך כלל הרימו כמה אנשים, בלילה, רב עמרם לקח את הסולם הכבד, והציבו לכיוון העלייה, כדי לעלות לשם. כשהגיע לאמצע הסולם התעשת, וצעק: 'אש בבית עמרם', על מנת שהשכנים יתאספו בביתו, כביכול על מנת לכבות את האש. הוא כמובן התכוון שהאש היא אש היצר שבער בו. רב עמרם אמר שעדיף שהוא יתבייש בעולם הזה, ולא יתבייש בעולם הבא.

 

https://www.daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=33700

רבי עמרם חסידאהמקורית
מכירה את הסיפור הזה, כל פעם צמרמורותאם_שמחה_הללויה
"אל תאמין בעצמך עד יום מותך"
מחילה ממך, אבל חבל שאת מלבה את האש במקום להרגיעדיאט ספרייט

זה באמת באמת באמת לא קשור אליה.

זו עצת היצר, זו משיכה פיזית, זה יצר חייתי, זו טיפשות,

זה הכללללל-

אבל לא קשור אליה.

גבר צופה בתכנים אסורים גם אם הוא נשוי באושר.

גם אם הוא רווק.

גם אם הוא דתי, גם אם הוא חילוני.

גם אם הוא מסופק וגם אם הוא איננו.

אם אני דוחפת קינוח על בטן מלאה,

זה אומר שלא שבעתי? שהאוכל לא היה טוב?

לא!

זה אומר שאני טיפשה וחלשה ובן אדם.

יש מקום לכאב שלה.

יש מקום לאכזבה שלה.

יש מקום לבכי על אובדן החלום על הבעל שיהיה לה.

אבל גם יש מקום לעבודה על הבעל שנפל ועוד יקום.

על זה מפרקים בית?

99% מהגברים צופים בפורנו.

ועוד אחוז אחד משקרים לגבי הנושא.


^^ממש ממש מסכימהבאורות
לא הבנת אותי בכלל.באתי מפעם

זה קשור אליה כי זה פוגע בה, לא כי זה אשמתה.

היא לא אשמה בכלום, וברור לי שזה יכול לקרות לכל אחד גם אם הם נשואים באושר, אבל להגיד זה לא קשור אלייך זה שטויות, אי אפשר להגיד לאישה - זה לא קשור אלייך, זה ביני ובין אלוקים. לא. זה גם היא פה במשוואה, לא במובן ההלכתי, אלא במובן הנפשי הרגשי. נתתי בך אמון שאתה עסוק רק בי ומסתבר שלא!

ובדיוק זה מה שאמרתי, לא לדבר על לפרק בית ולא להגיע למסקנות ! אני האחרונה שתמליץ לפרק בית. אמרתי שתתן לעצמה להיפגע, עדי לשהות בכאב. ולא לדבר על מסקנות. ברור לי שלא מפרקים על זה, וגם ברור לי שזה כל גבר שני נופל לצערי!!! אבל זה לא מוריד מעוצמת הכאב. ושהוא לא יתן לה לנפנף אותו במשפטים של- זה לא קשור אלייך.

זה קשור מאוד. 

אז זה הענייןבאורות

שזה לא שהוא לא עסוק בה.

גבר יכול לעוף על אשתו, לחשוק רק בה, לא לחשוב על אף אישה אחרת, ועדיין לראות תכנים כאלו. זה נשמע סותר אבל זה לא.

זה לא קשור אליה-כי זה לא אומר עליה שהוא לא נמשך אליה/לא אוהב אותה/לא חושק בה וכו. אלא שזה התמודדות שלו באופן דומה לאדם שהולך ואוכל שוקולד מהמקרר בסתר. זה התמכרות שלא קשורה למי הוא יהיה נשוי וכמה פעמים בשבוע הם יהיו ביחד והאם היא יפיפיה חתיכה או שבורה אחרי לידה. 

אני יודעת, אבל בכל אופן לא מבינה איךבאתי מפעם

אפשר שלא להיפגע מזה.

כשמביניםoo
שצפיה בתכנים מיניים אינה קשורה להתעניינות באישה אחרת אלא בתכנים שיש אליהם משיכה/ סקרנות
רק אומרת שאני חולקת על שני המשפטים האחרונים שלךבארץ אהבתי

וממש לא אוהבת כשאומרים את זה.

מה זה החוסר אמון המוחלט הזה בגברים שלנו?

אני יודעת שזה נפוץ מאוד.

אבל לטעון שזה לגמרי 100%? לחשוד שכל אחד שמעיד על עצמו שהוא לא צופה הוא שקרן? אני לא מוכנה לקבל את זה.


וגם יש הבדל גדול מאוד בין 'צופים בפורנו' לבין 'אי פעם צפו בפורנו'.

אולי יש אחוז מאוד גדול של גברים שכן אי פעם צפו בפורנו, בטעות כזו או אחרת, או בכוונה תחילה.

אבל ברור לי שיש מספיק כאלו שזה מספיק חשוב להם שהצליחו לעצור ולא להמשיך עם זה. בין אם בהחלטה אישית, ובין אם דרך חסימות חיצוניות שהם שמו כדי לגדור את עצמם.


ויש גם כאלו שקשה להם. וזה נפוץ מאוד, ואני מסכימה עם שאר מה שכתבת על זה שצריך להבין את המקום שממנו זה מגיע, ולדעת שזה לא אומר שום דבר על האישה (גם אם בהרגשה זה באמת פוגע).

אבל אני לא חושבת שבשביל להרגיע אישה שגילתה דבר כזה על בעלה, צריך לטפול על כל שאר הגברים טענות שווא.

תודה שכתבת את זה!רק טוב=)
זה לא פעם ראשונה שכותבים את המשפט הטפשי הזה וזה נורא נורא לא נעים. סתם גורם לכל הנשים לחשוד בבעלים שלהם.
מסכימה איתך ממשרקאני

קשה לי לשמוע כאלה משפטים

חזקנער המדבר

לא מתחבר להכל

אבל זה באמת בעיה של גברים.

לא תמיד קשורה.


לרוב זה מגיע מכעס! עצבים! תסכול!

יכול לקרות מהזוגיות ויכול גם מהעבודה ילדים וכו'

כשמשהו ביסוד הגברי מתערער - היבלה הנהגה ביטחון

הרבה פעמים אנחנו בורחים לשם.


שמירה על היסוד היא שמירה על הנפש, הרוגע, האיזון הפנימי.

השלום בית מביא לחיזוק היסוד.

מגע ויחסים מלאים מחזקים את היסוד. לאו דווקא מהסיפוק שבא על מקומו אלא מהביחד. מהטוב. מההרגשה של הגבר שאישתו רואה אותו במקום הכי עמוק ומענגת אותו.

אין מה להאשים את עצמך ולא את בעלך.

חמלה ולב לך קודם כל!

ובמידת האפשר גם לבעלך

כולנו מתמודדים.


תודה בנות על התמיכהאנונימית בהו"ל
לפחות יש לי איפה לפרוק, וגם לקבל עצות
זה באמת לא קשור אליך!מתיכון ועד מעון

זו נפילה שלו, נפילה כואבת מאוד מטלטלת מאוד.

אבל היא לא בגללך, לא בגלל הקשר הטוב או לא טוב.

זו נפילה מטלטלת של גבר, דבר שעלול לקרות קורה גם לגברים טובים וצדיקים ולכן חייבים לשים סינון על כל מכשיר כי כל אדם עלול חלילה ליפול בזה, עם יצר לא משחקים משחקים.

מותר לך להיפגע, אני גם יכולה להבין למה אבל אני באמת לא חושבת שזה שווה ערך לבגידה.

כואב, כן. קשה, כן. דורש תיקון, בהחלט. ואולי הזדמנות לשיח שלכם לבד או עם דמות נוספת שתסייע

אבל מפה ועד להתגרש המרחק גדול מאוד 

ליבי איתךשירה_11

ממש ממש

זה בהחלט קשור אליו

 

לא יודעת איך בדיוק *את* צריכה לפעול

רק חיבוק.

 

ולא, לא נשמע משו שמפרקים בגללו את הבית, בכללי על פניו נראה שעם הרבה רצון אפשר לתקן (בכללי כמובן, אין לי מושג מה הולך בינכם)

וטיפ - לא לדבר על גירושים, תקופה לחשוב כאילו זו לא אופציה כך יותר קל לשקם יחסים, ולא שאופציית הגירושין מרחפת בינכם)

 

חיבוק ענק

הכי הכי חשובעוזרת

את הכי לא אשמה בעולם!!!

חיבוק ושהשם יתן לך את הדעת והתבונה כיצד להתנהל

אני חושבתoo
שצפייה בתכנים זה דבר פרטי ואכן לא קשור אליך, הטיפ שלי - לא לבדוק הסטורית גלישה, מעולם לא בדקתי וזה לא מעניין אותי. טיפ נוסף- לחפש מידע מרגיע אודות צפייה כזו, כי זה נפוץ ואין לזה משמעות כמו שאת מייחסת.
אני לא מסכימה איתךחירות4576

ברור שזה מעניין אותי

זה נאמנות בסיסית בתוך מערכת זוגית.

אוי ואבוי אם נהפוך את זה ללגיטימי כי העולם הפך חולה.

זה אסור, הלכתית, מוסרית וזוגית.

האם לפרק? לא. לא בלי לנסות לפנות לעזרה מקצועית ולגמילה (זו התמכרות) אבל גם לא לטמון ראש בחול. 

את רואה את זה כנאמנות בסיסיתoo

אני לא

אני רואה את זה כצפיה בתכנים שמושכים/ מסקרנים ותו לא


לא רואה פה איסור מוסרי (אם כי ברור שיש איזושהי בעיה מוסרית) ולא איסור זוגי, גם אם יש בעיה הלכתית אני לא שומרת הסף של אף אחד מבחינה הלכתית/ מוסרית.


אדם בוגר אמור לעשות כרצונו כל עוד זה לא פוגע באחרים, פה הפגיעה זו בחירה של האישה להיפגע. אפשר גם לראות פה פגיעה הפוכה, בזוגיות, בהתערבות האישה במה שבעלה יעשה או לא.


לא כל צפייה היא התמכרות, להיפך, רוב הצפיות אינן התמכרות, רק צפיה שבאה ע״ח התנהלות תקינה של החיים יכולה להיות התמכרות.

מסכימה איתךהמקורית

אישה ובעל לא חייבים לדעת על כל פרט ושעל בחיים אחד של השנייה, מותר שיהיו תחומים שהם פרטיים. גם אם הם כוללים צפייה בפורנו לצורך העניין

יש משו במה שאת אומרתלב אוהב

אבל מבחינה רוחנית יש קשר לאישה כשהבעל פוגם בעיניים שלו, ובעניינים האלו.

השפע של הזוג, הברכה, הרבה מזה קשור בצניעות האישה והגבר. זה לא רק סרטים ותכנים זה עוד הרבה מעבר כמובן.

כל אחד לעצמו זה כשרווקים.

בנישואים יש כבר קשירת ברית בין הנשמות ועבירות אחד של השני יכולות להשפיע.

בכל אופן בנושאי צניעות בוודאי משפיע. 

שרשרתי לא נכון. תגובה ל⁰⁰היה מדובר על צפיה בתכניםאנונימית בהו"ל

שהם לא מיניים, סדרות וכו


 

או כל נפילה רוחנית אחרת, שבת תפילות וכט


 

אז מסכימה שזה פרטי ולא עניין של בן או בת הזוג להתעסק בזה.


 

אבל פורנו זה קשור למיניות

שבחתונה כורתים ברית דמתבטאת בהרבה דברים אבל   בין היתר בהחלטה ובבחירה לקיים קשר מיני בלעדי. וכל מה שמסיח מזה הוא בעיני פגיעה בברית הזאת.

בדיוק כמו שלשחנש עם אישה אחרת בעבודה זה פגיעה בברית הזאת..


 

העולם המיני בין הני הזוג הוא קודש קודשים. 

זו פרשנות שלךoo

׳מסיח את הדעת׳

׳לשוחח עם אישה אחרת בעבודה פגיעה בברית׳


אני לא רואה בעיה בזה ולא רואה הבדל גדול בין סרט עם סצנות לבין פורנו, וודאי שלא רואה בעיה לשוחח עם אישה/ גבר אחר.


כן רואה בעיה משמעותית להתערב לבן/ בת הזוג בענייניו הפרטיים 

כתבתי לשחנש לא לשוחח וזה הבדל גדולאנונימית בהו"ל
גם פה יש פרשנותoo

מה הופך שיחה לשיחת נפש? מה הפרמטרים? באיזו נקודה זה הופך לפגיעה בברית?

בעיניי זו הסתכלות בעייתית 

אז נסכים שאנחנו לא מסכימותאנונימית בהו"ל

כל יצירת קשר רגשי מחוץ לנישואים של אישה עם גבר

או להפך

זה פוגע בברית בינהם.

ככה אני חושבת


ככ הרבה זוגות שילמו מחיר כבד בזוגיות שלהם על דברים כאלנ....

בהחלט לא מסכימותoo

הרבה זוגות שלמו מחיר כבד על התערבות לשני בחייו הפרטיים

אני חושבת שבאיזשהו אופן, החיים שלנוהמקורית

כבר פחות פרטיים כשאנחנו נשואים וצריך למצוא איזון

לא מן הנמנע שיש נשים שזה פחות יפריע להן, אבל לרוב הנשים יהיה קשה לקבל 'בזבוז' אנרגיות רגשיות של הבעל על מישהי אחרת. כמו הפוך


אני חושבת שברגע שזה קורה בצורה ממושכת או אם מישהי קרובה, למשל במקום עבודה שנפגשים באופן יומיומי, זה כן מצריך חשיבה מחודשת.

כל העניין של להיות בזוגיות זה להקדיש את החיים שלך למטרה מסוימת, ודברים חיצוניים יכולים להפריע כי האנרגיה שלנו מוגבלת.

זה נכון שהתערבות יתר ובטחון עצמי נמוך גם הם בעיה, אבל צריך לעשות הפרדה (למרות שזה בא ביחד הרבה פעמים) - זה שנכון שתהיה נפרדות, ויש לכל אחד חיים משלו, אבל סופו של דבר לא מדובר בשותפים לדירה,וזה לא אומר שזה בסדר לנהל קשר נפשי צדדי בזמן העבודה/ וואטאבר. ופה האיזון לדעתי

אני באופן אישי מאמינה שלהעיר על זה ולעקוב זה פחות יעיל, ועדיף להיות ועסוקה בלהאיר את הקשר שלנו ולבחון איך אפשר להתקרב יותר כך שהבחוץ יהפוך להיות פחות אישיו. בסופו של דבר, גבר נשוי שהופך להיות משענת לאישה שהיא לא אשתו, לא מעיד דברים טובים על המקום שלו בזוגיות/ מול עצמו. 

ברור שהחיים פחות פרטייםoo
אבל באופן טבעי, עושים דברים ביחד, חולקים הרבה דברים, נמצאים הרבה ביחד.


בעיניי, כשזוגיות מתנהלת באופן תקין, לא צריך לשמור עליה, היא מספיק שווה להישמר לבד, שום צפיה או אישה בעבודה לא יכולה להרוס. ההרס מתחיל מבעיות בזוגיות עצמה, אם רוצים לשפר/ לטפל, צריך ישירות בבעיות ולא להיטפל לדברים, להחליט שהם הורסים ולהרוס עוד בדרך.

מסכימה עם זה, רק שלא כולם יודעים לעשות אתהמקורית
ההפרדה
אבל אין שום קשר רגשי בפורנומקרמהאחרונה
זה יצר נטו
חיבוק גדול יקרה נגמרו לי השמות

רוצה לשלוח לך חיבוק גדול גם על מה שתיארת שזה עשה לך עצמך היקרה לגלות את זה פתאום,

גם על מה שזה עשה לך לחשוב ולדמיין שבעלך שלך שצפה בזה

גם על מה שזה עשה לך במחשבה של מה זה אומר על הזוגיות שלך והאינטימיות ביניכם

גם על הרגשת התסכול והאכזבה והפגיעה הכה גדולים.

ממש לקחת הכל ולתת לו מקום ומתוך כך לראות איך אפשר לצמוח ולהתרפא ולהתקרב מחדש ב"ה.

 

במקומות של נפילות של בני אדם בכללי (לאו דווקא של צפייה בפורנו, אלא נפילות בכללי), אני מאוד מאמינה במקום שהקב"ה דרך התורה הקדושה התוות לנו.

המקום של התשובה.

אותה תשובה שקדמה לעולם.

אותה אמירה כה עוצמתית של "אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא"

לא סתם אדם - *צדיק*

*אין* צדיק (!) שלא יחטא. אין.

רק רק הקב"ה לבדו מושלם.

וענקי ענקי עולם כמו דוד המלך שאמר חטאתי לה' (וגם בתחום של בינו לבינה)

או הסיפור על האמורא בגמרא שטיפס על סולם כדי לבוא על אישה וצעק אש אש אש וראו אותו תלמידיו ואמרו לו רבי ביישתנו וענה להם שעדיף שיתבייש בעולם הזה ולא בעולם הבא,

והסיפור על רבי אלעזר בן דורדיא שלא הייתה קדשה אחת בעולם כולו שלא בא עליה (!!!) ונדד הרחק כדי להגיע לאחת והיה מה שהיה ואז ברגע אחד החליט לחזור בתשובה עד שנפחה נשמתו ונאמר עליו *רבי* אלעזר בן דורדיא שמזומן לחיי העולם הבא!

רבי!

ויהודה הגדול שהודה! עם כל מה שקרה עם תמר! הודה שנפל!

ויש עוד מקרים ודוגמאות בתוך תוך תורתנו הקדושה.

וכבר חז"ל ניסו לבטל את אותו יצר הרע וראו שאין העולם יכול להתקיים ממש!

 

וכל המקומות הללו הם דווקא דווקא כי התורה הקדושה רואה את ההתמודדות הזו.

לא מתעלמת ממנה.

רואה שדווקא דווקא בתחום הזה של יצר הרע כ"כ עצום

עד שענקי עולם לא רק שצפו אלא עשו מעשה ממש עם אישה!

ונקראו צדיקים גמורים ורבנים שמהם אנו לומדים!

ללמדנו עד כמה תשובה קדמה לעולם.

"חטאתי לה'".

אני חוזר בתשובה.

ואם אתה הקב"ה הרחום והחנון מחכה לו לאדם עד שישוב ורוצה בתשובתנו -

גם אנחנו הקטנים והקטנות ננסה להידמות לך ולקבל את התשובה.

ובטח בחודש אלול, חודש הרחמים והסליחות.

ולהצליח לסלוח, למחול, לא להזכיר לאדם עוונותיו הראשונים, לראות את התשובה כבריאה חדשה לאדם. שמעומק עומק לב רוצה להתחרט על כך.

הרי כולנו בני אדם. בשר ודם.

וגם אנחנו לפעמים נופלות בדברים אחרים. מי בלשון הרע, מי בצניעות, מי בכיבוד הורים וכן הלאה.

וכמו שאנו נרצה שיקבלו את תשובתנו, שיסלחו לנו על טעויות, שיקבלו אותנו בלב אוהב על אף חוסר המושלמות שלנו - כך ננסה להידמות לקב"ה ולמחול גם אנחנו.

ובין איש לאשתו זה הכי הכי יקר לקב"ה.

עד כדי כך שהוא מוחה חלילה שמו מעל המים כדי להשכין שלום בין איש לבין אישתו!

עד כדי כך שאומר לנו שימכר ספר התורה כדי להשכין שלום בין איש לבין אישתו

"אלו דברים שאדם אוכל פירותיהם בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא... והשכנת שלום בין אדם לחברו ובין איש לאשתו"

 

אז העבודה הזו על התשובה,

על ראיית האדם כמכלול,

כבן אנוש ולא מלאך, ששבע יפול צדיק וקם,

שאין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא,

 

והעבודה הזו על להבין שלא הייתה כאן כוונה לפגוע בך ח"ו אלא נפילה של היצר לתחום הזה של הראייה שהמקום ממנו הוא מגיע שונה לחלוטין בנפש.

 

ורוצה לצרף כאן גם תגובה ארוכה שכתבתי בנושא בעבר:

יקרה,

אני רוצה להתייחס לשתי נקודות עיקריות בהודעתך -

הראשונה היא באמת הנגיעה בכאב הגדול גדול,

והשנייה היא לראות איך דווקא מתוך הכאב והשבר הזה אפשר אולי לצמוח.

 

1. בכאב:

עכשיו קשה לך מאוד, את ממש בעיצומו של הקושי,

בתוך המקום הכואב והשחור הזה - קשה מאוד לראות מעבר.

 

אבל זה ב"ה מצב זמני.

את לא תמיד תהיי בחושך הגדול הזה.

גם אם כרגע זה נראה שכן - זה באמת באמת לא.

 

כתבת הרבה דברים, בסוג של מוצפות רגשית מאוד גבוהה

וענו לך כאן בחוכמה רבה 

גם אני הקטנה מצטרפת לדברים שנאמרו -

גם להבין עם *עצמך* איפה הייתה כאן הפרת האמון מבחינתך,

מה זה אומר מבחינתך,

ואח"כ מבחינת בעלך

ואח"כ מבחינה זוגית.

 

בנוסף, צריך באמת להבדיל בין ההרגשה שלך והתפיסה שלך, שבצדק היא קשה מאוד, פגועה מאוד, נגעלת מאוד

לבין המציאות עצמה שלצערנו כוללת בתוכה כמעט 99% של צפייה לפחות פעם אחת בפורנו בעבר/הווה/עתיד של כל גבר באשר הוא גבר...

זו מציאות עגומה, אני יודעת - אבל היא כבר בגדר נורמה...

 

כן, גם גבר חרדי, דתי, חילוני, רווק, נשוי - כולם כולם.

האחוזים ממש זהים ודומים אצל כולם לצערנו.

הקב"ה אכן ברא את האנשים בעולמו עם יצר מין חזק מאוד, כדי בעיקר לפרות ולרבות. יצר ההישרדות, ואכן אצל גברים (בהכללה, יש גם אחוזים מטורפים של נשים שצפו/צופות) - היצר יותר חזק.

 

ולתכונה הטבועה והבלתי נפרדת הזו באנושות - נוספה הקידמה, והזמינות הבלתי נתפסית.

 

העולם השתנה, הזמינות השתנתה - זה כמעט בלתי אפשרי שאדם יעבור חיים שלמים בלי ליפול לדבר הזה אפילו פעם אחת...

ויצרני התעשייה הזו משקיעים מיליונים ומילארדים כדי לגרום לאנשים להתמכר, להקליק שוב ושוב ושוב,

זה כמעט חזק מהם!

 

זה לא אומר בשום צורה שזה בגללך או שזה קשור אלייך - זה לא!

אולי חלק מתחושת הנבגדות, משבר האמון, הגועל והסלידה שאת חשה כרגע נעוץ בעובדה שאת מרגישה שזה קשור גם אלייך, שהוא בגד בך אישית כשהוא צפה בפורנו,

שאת לא מספיקה עבורו או מספקת אותו, שאת לא מספיק יפה בעיניו, ובגדול שאת לא *מספיק*.

זו הרגשה מאוד קשה להיות בה.

ומאוד חשוב להבהיר - צפייה בפורנו *לא* אמורה להתקיים בגללך.

זה שני דברים שונים לגמרי - כמו שני קווים מקבילים שלעולם לא יפגשו - זה שלו. בלי בדל קשר אלייך.

את טובה. כן, גם בעיניו.

את יפה ומושכת, כן גם בעיניו

הוא לא מחפש להחליף אותך

הוא אוהב אותך והוא רוצה בך וחושק בך.

 

הוא ממש לא משווה חלילה *אותך*, לאותן זוועות שהולכות שם, 

זה בכלל לא בר השוואה,

זה לא שהוא "רואה בנות ומלא עירום" ובא אלייך ומשווה וזה כאילו "עוד בת, עוד עירום" - זה פשוט לבל אחר לגמרי!

כמו שכתבתי - כמו שני קווים מקבילים שלא יפגשו לעולם. 

שם זה לא אמת, זה רק רק פנטזיה מכוערת ומלאכותית ודוחה ובריחה מהמציאות לשנייה,

בלי שום קשר לאהבה עמוקה שלו אלייך

לתשוקה האמיתית והגדולה שלו אלייך,

ליופי האמיתי והענק שהוא רואה בך, פנימי וחיצוני!!!

 

אז מה הוא כן?

[זה *ממש לא* נשמע המצב כאן, אך אם יש מצב בו הוא מכור - אז במקרה כזה כמו בכל התמכרות - צריך לטפל]

 

ואם הוא לא

אולי הוא סקרן, והכל זמין וחינמי ואנונימי עד להכעיס

 

זה גם לא נכון שגברים לאחר הנישואין מפסיקים לצפות בכך - יש אנשים שאחרי החתונה המשיכה שלהם לפורנו רק הולכת וגדלה.

 

אם מבינים את השורש למה אנשים צופים בזה - מבינים שזה כלל לא קשור לנשוי או לא.

 

בפורנוגרפיה יש עולם שלם של פנטזיה - ולפעמים יש רצון לברוח לעולם מושלם ובלי התמודדויות כפי שיש בחיים האמיתיים,

 

בפורנוגרפיה גם המין ללא משמעות, ללא מאמץ - הוא לא צריך להתחשב בעוד אדם, לא צריך זמן ועבודה מנטלית/פיזית

 

ובנוסף אין שום משמעות - לעיתים דווקא במין נטול משמעות יש משהו יצרי שיכול למשוך גברים (ונשים),

 

בפורנוגרפיה יש גם הרבה מאוד גיוון,

והיצר והסקרנות, בשילוב עם הזמינות הבלתי נסבלת שזה פשוט בכל מקום - יוצר לך את התוצאה העצובה מאוד ואת האחוזים העצובים מאוד...

 

עוד דבר חשוב -

 

זה לא אומר בשום צורה שזה טוב ושצריך "להחליק" את זה בגרון ואין ברירה - כמובן שצריך להילחם כל יום מחדש! להתקין סינון ראוי וחזק, לעבוד על עצמנו, על המידות, על היצר, על הנפילות.

 

וכמובן לשים לב לנשק הכי חזק של הנפילות - היאוש.

 

ישנו מעגל מאוד מתסכל של אדם שצופה בפורנו ומלקה את עצמו על כך-

הוא צופה-

הוא מתוסכל מעצמו ומתבייש בעצמו ובמעשיו -

היאוש הזה מחליש אצלו את האנרגיות הטובות לבחור בשינוי ולעלות מעלה-

ואז שוב הוא צופה - וחוזר חלילה.

 

צריך לשבור את המעגל הזה,

ודבר ראשון צריך לטלפל ביאוש!

 

אסור לוותר וצריך להילחם - ולי זה נשמע שבעלך זועק לעזרה ורוצה להילחם 

ואולי עםפ עצמו הוא כבר נלחם אלף פעמים

אבל זו ממש בגדר מלחמת התשה

והוא פשוט מותש.

ואולי אין לו כלים,

ואולי הוא פשוט זועק לקבל את הכלים הללו.

אם הוא אכן מכור - יש בעלי מקצוע שזו בדיוק ההתמחות שלהם - התמכרויות.

אפשר לפנות אליהם.

 

אל תראי אותו, את כל המהות שלו כשחורה וכרשעה וכחוטאת, הוא אדם שלם, עם טוב שלם שאת מכירה ויודעת והכרת כל השנים והכרת לפני שהתחתנת - הוא נשאר שם. הוא האמיתי. הוא לא השתנה.

אותו אדם טוב, בתור היותו אנושי ומועד לטעויות ולנפילות ("אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא"), אכן חטא. אכן נפל.

עכשיו הוא רוצה לקום. הוא רוצה לחזור בתשובה.

הקב"ה רוצה ומוכן לחכות עד יום המיתה לתשובה. את מוכנה? יש בך את הכוח?

אם יש - גייסי את כולו.

נסי להפריד בין האדם עצמו לבין החטא והנפילה.

ההפרדה הזו קיימת.

נסי לראות את בעלך ללא הנפילות. איזה אדם הוא?

מה טוב בו?

איפה הוא עזר ונתן לך בחיים?

על מה את כן יכולה להוקיר לו תודה?

איפה הוא תמך בך בחייכם המשותפים שאת היית למטה והיה לך קשה?

מה זה עשה לך?

איפה כן כיף וטוב לכם ביחד (גם אם לא עכשיו - בעבר?)

 

 וזו באמת התמודדות מאוד קשה עם היצר הזה.

חז"ל רצו לבטל בעבר את יצר הרע מרוב כל מה שהוא גרם לחטוא

ואז באמת ביטלו

וראו שהעולם לא מתקיים. אין התרבות אפילו של תרנגול ותרנגולת. ממש פחדו שהעולם יחרב! אז החזירו את היצר.

זה יצר כ"כ כ"כ בסיסי! צר החיים, יצר ההמשכיות.

נכון. הוא חזק מאוד מאוד

אבל כמו כל דבר חזק ועצום - יש לו גם את הכוח הניגודי שלו.

כדי שתהיה לנו יכולת בחירה.

 

"ראה נתתי לפניך את הטוב ואת הרע 

ובחרת בחיים!"

 

אם הטוב היה יותר מהרע בעוצמה - איפה כאן הייתה הבחירה? לא הייתה.

אז זה באותה עוצמה.

אותו כוח חיים בדיוק טומן בחובו גם את פוטנציאל ההרס והחטא הכי גדול - כדי שתהיה לאדם בחירה.

 

אז בעלך הצדיק נפל. נכון.

אבל הוא יכול לקום!

לעשות תשובה!

ומאהבה ולא מיראה!

אז הוא אפילו יהיה במדרגה שהעוונות יהפכו לו לזכויות!

 

ואם הוא יפול שוב? יכול להיות. הוא בנאדם יקרה.

הוא יכול הכי לרצות בעולם לא ליפול -אבל פעם, מתישהו, שהיצר יתחזק, והוא יהיה מדוכדך וחלש ועצוב - הוא יכול ליפול. כי הוא אדם.

כמו הרוב המוחלט של גברי העולם. באמת האחוזים הם מטורפים.

וכמו רוב נשות העולם - שאולי לא בזה, אבל בדברים אחרים. כל אדם וההתמודדות שלו.

אפשר להבין שזו המציאות, להבין שזה טבע האדם,

שהקב"ה ברא אותו כך. 

שהוא לא מצפה ממנו להיות מושלם כי אין מושלם - אלא להיות *בהשתלמות*, ואם נפל -לקום

שבע יפול צדיק וקם!

 

על ההתרוממות הזו

על הקימה מתוך הנפילה

על התשובה

על זה העולם עומד!

 

כי אנחנו בני אדם לא מלאכים ובטח ובטח שלא הקב"ה!!!

כל העולם הזה הוא התמודדות אחת גדולה. זה טבע האדם.

אם מבינים את זה יותר קל להבין גם כאן את התהליך בנפילה הזו ספציפית.

 

דבר נוסף-

באמת באמת יקרה שזה לא קשור בטיפה אלייך ולגוף המדהים שלך בעיניו!

זה באמת שני דברים אחרים לגמרי, שני דברים מקבילים שלעולם לא יפגשו.

 

לפעמים צריך גם לתת גם לזמן לעשות את שלו.

 

כרגע את בתוך ההלם והשוק והכאב הכי גדול.

כרגע חווית אובדן של החלום כפי שראית אותו.

באמת ובתמים חשבת וחלמת שלך זה לא יקרה.

היה לך חלום כזה.

וכאשר זה התנפץ זה ממש כמו אובדן - אובדן החלום שהיה,

ובסליחה שלך את בעצם "מוותרת" על עבר טוב יותר בעצם הסליחה. ואת הרי לא מוכנה שהעבר הזה יקרה כי את לא רוצה בו - אז זה ממש מעגל שמזין את עצמו וגורם לכל הרגשות הקשים והכואבים הללו לצוץ.

כמו בכל אובדן, יש אבל.

ושלבי האבל כוללים

הכחשה

מיקוח

כעס

צער ועצב גדול

ורק אח"כ השלמה וחזרה לחיים.

 

נשמע שאת עדיין בתוך תהליך האבל - וזה ממש טבעי ולוקח זמן לדברים להתעכל ולעבד את הדברים.

 

בתוך כל זה, 

ואחרי שנותנים לדברים קצת להירגע, וזמן לעצמך לעכל ולהרגיש את כל מה שאת מרגישה, כן חשוב לזכור שהיחס לכל הדבר הזה אצל בעלך היקר הוא ממש ממש *לא* במקום הזה של מישהי שהיא "ברת השגה" ובוא נראה אותה בלבוש מינימלי ונשווה אותה לאשתי או ננסה לעשות משהו בעניין או משהו בסגנון,

וגם הצפייה/הנפילה *לא* מגיעה אצלו מתוך השוואות או חוסר אהבה/תשוקה אלייך אשתו האהובה והיחידה,

אלא לרוב ממקום של יצר, סקרנות, אי-שימת לב לשבריר שנייה, טבע שיותר קשה לגברים להתגבר, והמציאות של כל המדיה וכל מה שקורה בעולם - הופכים את ההתמודדות הזו שלהם (גם של נשים, אגב) לכמעט בלתי אפשרית. הם יכולים לנסות מאה פעמים, ולהצליח 99, והם גיבורים! והפעם הזו שנפלו? לקום, להתגבר. מאוד מאוד מאוד קשה לעבור חיים שלמים בלי לעולם לא להתבונן אפילו במראה לא צנוע אחד, בטח בעולם כמו שלנו...

 

שולחת לך המון כוחות ותמיכה,

הלוואי הלוואי שתצאו מזה מחוזקים ב"ה! ❤

חיבוק גדולתהילה 3>

בטוחה שזה כואב עד מאד. מטלטל, שורף בלב, מקומם ומכעיס ומציף המון המון רגשות.

זה הכי לגיטימי בעולם להפגע, ובטח מדבר כזה שהוא הפרה של הברית הזוגית ביניכם

שהוא שמור לך ואת שמורה לו. גם אם זה קורה לעוד אנשים

זה לא מכהה את התחושות שלך.

תני לעצמך להתאבל על מה שהתנפץ עבורך. תמצאי לך אם צריך כתובת לפריקה ותמיכה.


דיבורים על גירושין והאשמה עצמית מגיעים מתוך סערת הרגשות והכאב שלך, ויש לנו כאנשים נטיה במקום להיות עם הכאב

ולתת לעצמנו להרגיש את הלב ולשהות בו, להוציא את האנרגיות החזקות האלה של הכאב, של התחושה שאולי אני לא מספיק טובה ומושכת ואהובה, כלפי רבדים יותר חיצוניים.

אם זה כעס על עצמי, אם זה כעס על הבעל וכן הלאה.


זה הזמן דבר ראשון להיות שם בשביל עצמך. לתת לעצמך לבכות, לכאוב ולהתאבל.

אחרי שיעבור הגל, תוכלי לבחון מה ואיך נכון לך כרגע, ממקום בוחר❤️

מודה לכולן על התמיכה וזקוקה ממכם לעוד, בבקשה!!אנונימית בהו"ל

תודה לכן על כל המענה.

הוא שיתף אותי שזה כבר כמה שנים בתדירות שונה, משהו שהתחיל בנערות וכבר סיפר לי בעבר אבל הייתי בטוחה והוא הבטיח לי שזה לא קורה עוד, עכשיו משתף שרוב שנות הנשואים זה היה בתדירות כזאת או אחרת, נכון תמיד הזוגיות שלנו לא הייתה מושלמת, הרבה תהיות אם אנחנו באמת מתאימים, לא יצאנו הרבה זמן לפני והיה איזה קליק כשיצאנו, עכשיו נקרעת בתוך עצמי, מרגישה שכל אקט מיני ביננו, מגע שבתמימותי חשבתי שזה ביננו כנראה היה את הצל של זה, השפיע, אולי חשב על כל מיני דברים תוך כדי, מרגישה נבגדת גם אם לא פיזית אז מחשבתית, גם ככה חשבתי בלי סוף שאין בייננו חברות אמיתית,  שאנחנו לא באמת מתאימים בהרבה דברים, הרגשתי זיוף כשאמרתי שאני מאושרת כי לא באמת הייתי, אבל עוד הרבה גורמים מסביב שעכשיו מרגישה שלא באמת נתנו לזוגיות עבודה רצינית והשתדלות אמיתי אלא זרמנו איכשהו,מצד שני איך אני יכולה לתת לזה נסיון כשיש את הנושא של התכנים הלא צנועים שמרחפים לנו מעל הראש, זה קשה לי מאוד, אני נקרעת בתוכי ויש לנו ילדים ולא יודעת מה לעשות למי לפנות..

אהובה ❤נגמרו לי השמות

יכול להיות שהאיתות הזה יכול דווקא להיות לטובה ולהצמיח אתכם עוד יותר ב"ה.

להגיע למקום שבו מטפלים מהשורש בכל מה שתיארת.

למקום שמצליחים להתקרב באמת, בלי מחיצות, לא בגלל התכנים של הצפייה ולא בגלל שום חסימה שיש בלב ולא בגלל שום דבר אחר.

למקום שכמו שכתבת שלא היה עד עכשיו - משנים ונותנים לזוגיות שלנו עבודה רצינית והשתדלות אמיתית.

למקום שמתעצמים וגדלים דווקא מתוך הקושי.

מבררים לעומק דברים

פותחים את הלב

נוגעים בכאב

מוציאים את המוגלה

ומגיעים ב"ה לריפוי שלם

ולצמיחה שלמה ב"ה.

 

ואם לא מצליחים לבד - לפנות לאיש מקצוע.

זה אפשרי ב"ה

ומי כימים הללו של אלול מעמיקים לנו את ההבנה הזו שיש גם תשובה בעולם, שאפשר לתקן ולצמוח מכך עוד יותר

גם ביני לבין בוראי

וגם ביני לבין בעלי/אשתי.

 

- ולגבי הצפייה עצמה - כפי שכתבתי בהרחבה ובפירוט בתגובה הקודמת בשרשור הזה, הצפייה והקשר עצמו בין איש לאישתו לא קשורים אחד לשני והם כמו שני קווים מקבילים, לא כדאי להעסיק את הראש ולהתייסר שכל מה שהיה בינינו עד עכשיו הוא חלילה לא אמיתי ועם הצל של זה, חלילה יקרה. אלו שני דברים שונים לגמרי גם במקום בנפש וגם במהות של זה וגם בפועל. לא רוצה סתם לכתוב פעמיים מה שכבר פירטתי בתגובה הקודמת, אבל ניסיתי לציין שם את כל ההסבר הרחב לכך 🙏

 

מאחלת לך מכל הלב ברכה גדולה והצלחה שלמה בבניית והעמקת הבנייה של הבית המשותף שלכם

שהקב"ה יהיה בעזרכם בכל צעד וצעד

יאר פניו אליכם וישם לכם שלום 🙏❤

יקרה, חיבוק גדול!!באתי מפעם

התחושות שלך מאוד מאוד לגיטימיות.

את צודקת, זה מעין בגידה במחשבה, ומחשבה זה דבר משמעותי מאוד, אנחנו לא רוצות בעל שיהיה רק איתנו פיזית אלא גם מחשבתית רוחנית.

מה שאת מרגישה עכשיו נשמע כמו בור עמוק,

אבל לי זה נראה שזו דווקא הזמנות לשינוי!

את אומרת שכל הזמן לא באמת היית מאושרת, הרגשת זיוף, נתתם לדברים פשוט לקרות.

אז עכשיו, כמה שבקושי הזה הוא גדול , והוא עצום, פוגע בנימי הנפש הכי עדינים של אישה, קחי את המושכות לידיים ותתחילי לפעול. את מציבה לו גבול, אין יותר פלאפון עם אינטרנט! אין מחשב בלי הגנה.

יש אפליקציה של 'הורים', שאת יכולה לראות מה הוא עשה בפלאפון, כמה שעות  על הווצאפ, כמה שעות על היוטיוב, כמה שעות על גוגל וכו'.

אם הוא צריך משהו ספציפי את פותחת לו את הסיסמא ואת אחראית לדאוג לנעול אותה חזרה. זה לא כי הוא ילד קטן, זה כי את אישתו ואת עוזרת לו לשמור על עצמו.

ועוזרת לכם לשמור על הבית שלכם!

את תראי כשאתם תעלו על הגל בע''ה פתאום תרגישי יותר חופשיה, יותר שמחה, יותר אוהבת.

זה יהיה קשר נקי וקדוש. 

בעיניי זה חתיכת wake up call לחיים שלךהמקורית

אם זה הוציא את כל הביוב החוצה, הייתי מסתכלת על זה כהזדמנות חעלייה

עד עכשיו חיית ב'בינוניות/ זרימה', זה הזמן לשנות

שימי את הדברים על השולחן, בעיקר מול עצמך,ותבנו את זה מההתחלה

אפשר לחזלש את המציאות וליצור 'שנה ראשונה' חדשה בנישואין. לכי לטיפול, איתו או בלעדיו, תקבלי בהירות, תגעי בנקודות הכואבות, תנקי את המוגלה, תגדירי גבולות גזרה חדשים ותצעדי קדימה


 

מציעה לפנותחירות4576

לרבנית נעמי שפירא, היא עוסקת בתחום הזה ובטוח תדע לקשר אותך לדמות מקצועית

0526070520

ממליצה גם^^^^מאדם
לא בטוחה שכתבו, אבל לדעתיאנונימית כרגע.

לעשות סינון באינטרנט, להתקשר לאינטרנט רימון.

הסיסמא יכולה להיות אצלך.

בהצלחה!

בעיני זה משהו שעושים ביחדמאדם

לגרום לו בכח שלא יןכל לעשות אץ זה בלי שיח מקדים והחלטה משותפת רק יגרום ליותר הרס.

ולצערנו גם אחרי סינונים אנישם מצליחים להגיע לזה בדרכים אחרות אז אם זה לא תהליך של ביחד זה לא כ ממש יעיל

זה הופך אותה להיות במקום של 'אמא שלו/ השוטרת'המקורית

ולא של אישה

לדעתי מתכון לאסון

מסכימה מאד. מנסיון אישי בתחוםהרקולסית
כתבתי גם למטה
לדעתי זאת טעותרקאני
היא לא אמורה לנסות לשלוט בו וביצרים שלו
עושים את זה בהסכמה של שניהם.באתי מפעם

לא כמו אמא שקובעת עובדות לילד שלה, ושמרימה את הסוכריות למדף גבוה שלא יגיע.

בעלי *מבקש* ממני לשים סיסמא ושאני אדע מה הקוד אם הוא צריך משהו ספציפי אני פותחת לו.

ובעלי לא אחד הצופה בתכנים האלה ב''ה, אבל הוא יודע שהוא לא יכול לסמוך על עצמו שיש לו בלחיצת כפתור תאוות שמאוד קשה לשלוט בהם, גם אם אתה צדיק הדור ," אל תאמין בעצמך עד יום מותך," וכבר הוא התלונן בפני כמה פעמים שאני צריכה לזכור להחזיר את הסיסמא כי פתחתי אותה והשארתי אותה פתוחה.... 

זה שונה מאדם שצופה כבר שניםהמקורית
את זה גם אנחנו עושיםרקאני

אבל במקרה שלה זה לא נשמע שזה המצב...

לא נראה שיש פה שיתוף פעולה

קצת מהנסיון שליהרקולסית

דבר ראשון חיבוק גדול... התחושות קשות באמת וכנראה צריך פשוט זמן להרגיש אותם (בלי לקבל החלטות גורליות)

דבר שני, בעלי היה צופה בפורנוגרפיה שנים והוא מגדיר את עצמן מכור נקי. הוא לא צופה כבר 8 שנים. הוא הפסיק בעזרת תכנית 12 צעדים של מכורים למין, אליה הוא הצטרף מרצונו. (התכנית הזו שיפרה ומשפרת לו את החיים בכל מובן)

אני קיבלתי הרבה תמיכה וצמיחה אישית מתכנית מקבילה לבני משפחה (בעיקר בנות זוג) של מכורים. התכנית נקראת אס-אנון. יש להם גם קו חם שאפשר להתקשר אליו. את מוזמנת לחפש בגוגל או לפנות אלי לפרטים נוספים.


משהו חשוב מאד בעיני - הציעו לך לעזור לו ע"י הוספת סינון והקוד יהיה אצלך - בעיני זה ממש הרסני למערכת היחסים. את לא יכולה ולא אמורה להיות אחראית על זה.


בהצלחה ממש!

משהו שלא מובן לי: מה ההבדל בין אוטיזם למחוננות?מתואמת

אני קוראת פה בשרשורים אפיונים של מחוננים, שמאוד מזכירים לי את כל מה שאני יודעת על אוטיזם... ואני שואלת: באמת מדובר על מחוננות, ולא על אוטיזם במסווה?

אני יודעת שבתוך הסיווג של אוטיזם יש אוטיסטים שמוגדרים מחוננים ויש כאלה שלא. ויש כאלה בתפקוד גבוה, שבאמת אולי המחוננות שלהם מחפה על האוטיזם...

אבל עד עכשיו חשבתי שמחוננות היא פשוט איי-קיו גבוה, שאולי עלול להוביל לקשיים חברתיים ורגשיים, אבל לא לצורך מוגבר בשקט, לרגישות לרעשים, לקושי במעברים... וכו' - דברים שאני מכירה מאוטיסטים.

וזהו, אני קצת מבולבלת, ומעניין אותי אם מישהי תדע לעשות לי כאן סדר...🙈

יש לי בן מחונן ואין לו את כל הדברים שכתבתיעל...

לא צורך בשקט

לא קושי חברתי

לא קושי במעברים (אולי כן, אבל לא משהו חריג)


אז זה כנראה לא מחייב שיגיע יחד...

שתי שאלות ליאהבה.

הבן שנה ותשע שלנו לא ישן טוב בלילה, תמיד מאז שהוא נולד הוא קם כמה פעמים בלילה. היתה תקופה כבר שהוא קם פעם אחת לבקבוק וחזר לישון ועכשיו בתקופה האחרונה שוב ריגרסיה- לא רק שהוא קם, הוא ממש מתעורר וצריך לנהיה לידו,

בהתחלה הוא מתעקש שנעשה לו נעים בגב (חחח חח את החיים) ואחרי שהוא מבין שזה לא יקרה הוא מסתפק בזה שנשכב לידו.

יוצא מצב שאנחנו נרדמים במיטה לידו וישנים איתו. אם אני קמה ויוצאת לפני שהוא ישן מאה אחוז הוא קם ובוכה. או שבשלב שהוא חצי ישן הוא מדי פעם בודק שאני עדיין בחדר

מה עושים?? זה ממש קשה

בנוסף ובעיה יותר חמורה, לבעלי יש יומולדת במוצש ואני לוקחת אותו ללילה אחד לצימר, חשבתי שאחותי או אחיו יבואו לישון אצלנו אבל אם הילד ישים לב שאנחנו לא לידו וואי וואי אני חוששת שהוא לא יצליח לחזור לישון..


שאלה שניה

הוא מאד אוהב מים ואמבטיות בכללי, בימים האחרונים לא מסכים להתקרב לאמבטיה, ממש בוכה כשאני שמה אותו במים ולא מוכן לשבת, צורח והיסטרי.

אציין שבחנוכה הייתי אצל אחותי ורציתי לקלח אותו שם, הוא לא רצה וויתרתי לו, ואחכ גיסי לקח אותי ושיכנע אותו עם כל המשחקים והוא הסכים, וכמובן ברגע שהמים נדלקו הוא התחיל לצרוח , לדעתי הבהלה מהאמבטיות התחילה אז..

מה עושים ואיך משנים את זה?


תודה לכולן על הסבלנות

מקפיצה ליאהבה.
לגבי השינהכורסא ירוקה

זה קשה, אני לא מצאתי פתרון, מנחמת את עצמי שזו תקופה שעוברת (אחרי כמה שנים חחח)

לגבי מוצש - להכין אותו - אבא ואמא יסעו ואתה תישאר עם דודה זלדה/דוד שאול (אל תתנו לו אפשרויות, תגידו לו בבירור מי יהיה), אם תצטרך משהו בלילה הם יבואו לעזור לך ולהיות לידך. בבוקר הם יקחו אותך לגן ואז אבא ואמא יאספו אותך.

אולי הוא יבהל מהרעיון בהתחלה אבל תחזרי על זה שוב ושוב ולאט לאט הוא יפנים.


לרוב בהלה ממים לא מתחילה מנסיון רע חד פעמי, אבל בכל מקרה כדאי לעשות הכל בשיתוף איתו ולתת לו לשלוט בסיטואציה, שיפתח את המים ויסגור וכו.

וגם לשים לב שחדר האמבטיה מחומם ושהמים בטמפ שנעימה לו. לפעמים לנו כמבוגרים הטמפ מרגישה סבבה אבל לילד שהוא יותר רגיש לקור או חום זה יהיה פער משמעותי אם תנסו טיפה לחמם או לקרר

נראלך שהוא יבין?אהבה.
הוא ממש קטן, אני כן מדברת איתו אבל להכין אותו מראש.. לא יודעת 
חד משמעית כןכורסא ירוקה

הכנו את הבן שלי בגיל קטן יותר ללידה. הוא היה בערך בן שנה וחצי ולקחנו ספר על ילדה שיש לאמא שלה תינוק בבטן ויום אחד סבתא שלה באה לגור איתם ואז בלילה אבא ואמא נסעו לרופא שיוציא את התינוק והסבתא נשארה עם הילדה, ואחרי כמה ימים ההורים חזרו עם התינוק.

אני גם לא הייתי בטוחה כמה הוא יבין מתוך הסיפור המורכב הזה, אבל להפתעתי מהרגע הראשון הוא התנגד לכל הסיפור הזה ברגע ששמע שההורים נסעו לה 😂 ולאט לאט קראנו שוב והוא קיבל את הרעיון, ואפילו כשבאמת ילדתי הוא לקח את הספר איתו וכל פעם התעכב על השלב שהיינו בו ובעלי אמר שממש ראו איך הספר עוזר לו להבין מה קורה.

ואוו מהמם ממשאהבה.
אני לא הייתי משאירה לבדתהילנה
ללילה שלם בגיל הזה. אלא אם כן זה ממש פיקוח נפש. במיוחד שאת אומרת שהוא ישן גרוע, זה יכול לעשות רגרסיה חמורה.


לגבי האמבטיה- אני חווה עם הבת שלי את זה מידי פעם, מה שעוזר- לקלח אותה על הרצפה בגיגית, או אפילו בכיור באופן חלקי עד שהטראומה עוברת (נשמע שהוא בהחלט עבר טראומה עם הגיס)

וואי באמת?אהבה.
סגרתי כבר צימר, אני ממש לא יודעת מה לעשות 
בקשר לאמבטיהפצלושון
קרה לי גם בסוכות עם הבן שלי שקילחתי אותו אצל ההורים שלי באמבטיה גדולה (ולא בגיגית בתוך האמבטיה) והוא נבהל מזה ואחכ גם בבית בכה באמבטיה, אחרי כמה ימים עבר לו
יכול להיות שיש קשר בין הדברים שתיארת?מתואמת

שהקושי בשינה נובע מהטראומה שנוצרה לו מהמקלחת שעשה לו גיסך? (טראומה של חרדת נטישה)

האמת שבמצב כזה אולי לא כדאי שתעזבו אותו ללילה... אלא אם כן אתם מרגישים שזה ממש קריטי לנפש שלכם, ואתם מוכנים להשלכות שאולי יהיו לזה אחר כך, שהוא יצטרך שוב שיקום מחרדת הנטישה...

נשמע לי שכדאי לקחת טווח זמן שבו אתם באמת ישנים איתו, ונותנים לו את התמיכה הרגשית שהוא צריך, ואם זה לא יעבור עד אז - אז להתייעץ עם גורם מקצועי...

לא נראלי כי השינה זה עוד מלפניאהבה.
אוף וואי 
האמת שאני מצטרפת למה שכתבהמתואמת

@כורסא ירוקה - הוא לגמרי בגיל שאפשר להסביר לו דברים, גם אם הוא לא יודע לבטא את עצמו.

אנחנו עשינו את זה בגמילה מהנקת לילה - טפטפנו במשך כמה ימים ולילות שלא יונקים בלילה. זה היה קשה לעיכול, אבל לגמרי נקלט בסוף.

מציעה להתחיל להסביר לו לפני שהוא הולך לישון:

"מתוקי, עכשיו אתה הולך לישון במיטה שלך, ואבא ואמא הולכים לישון במיטה שלהם. בלילה אולי אתה תקום כי אולי יהיו לך חלומות מפחידים. אבא ואמא יבואו לחבק אותך, אבל אחר כך יחזרו לחדר שלהם ואתה תישאר במיטה ותחזור לישון. ובינתיים תוכל לחבק את הדובי/לשתות בקבוק כדי שיהיה לך קל יותר לישון."

זה נשמע ארוך ומורכב, ולכן כדאי לסכם: "בלילה כל אחד ישן במיטה שלו."

בסוף זה ייקלט בעזרת ה'...

ואולי באמת זה יעזור גם ללילה שתהיו בצימר. רק צריך לוודא שמי שישמור עליו יהיה מכוונן על האפשרות שהוא יתעורר ויהיה צורך להרגיע אותו...

אצלינו גם היה רגרסיהמאמינה-בטוב
בשינה. אבל היינו בעבר בייעוץ שינה וחזרנו לעקרונות שלמדנו וזה עזר.


גם הבת שלי בימים האחרונים בוכה ממש במקלחות ולפני כן אהבה. אני חושבת שיכול להיות שזה קשור להפרשי טמפרטורות שהמים החמים פתאום כואבים על איזורים קרים, אבל האמת שאני לא בטוחה. 

יש לך המלצה על ייעוץ שינה טוב?אהבה.
עשינו כשהוא היה יותר קטן ולא עזר בכלום (האמת שלא ככ ישמנו) 
דעה קצת שונהנקודה טובה

גם אצלי הקטנים מתעוררים בלילה וחששתי שבוע שעבר להשאיר את הבת שלי לישון אצל אמא שלי..

אבל להפתעתי היא הלכה לישון לבד!! וישנה כל הלילה. לא קרה המווון זמן. בת שנתיים.

לפעמם כשאין להם את האופציה הם פשוט לא קמים..

וואי חלוםאהבה.
ממש מעניין
לגבי המאבטיהאמאשוניאחרונה

תנסי לגרות אותו לשבת באמבאיה ריקה עם משחקים.

אפשר להצטרף אליו שם.

כשהוא מרגיש חופשי לשבת באמבטיה ריקה,

אפשר לשחק בלנקות את המשחקים או להעביר מים מכוס לכוס

וככה לאט לאט הוא יתרגל חזרה.

הפרשים בין ילדים, אשמח להמלצתכן/ניסיונכן בבקשהמאמאמיה 3

הקטן של בן שנה, אחרי שניים שהם בבית ספר יסודי כבר

ההפרש לא היה מתוכנן- ניסיונות להביא להם אח/ות כבר הרבה קודם אך ללא הצלחה

ואני משתוקקת להביא לקטן אח/ות שתהיה לו חברה..

מה ההפרש שמצד אחד לא יהיה לי קשה בהריון (זה בטוח יהיה הריון בסיכון כי עברתי לפניו לידה שקטה והפלה מאוחרת) ומצד שני שזה לא יהיה פער גדול מדי שיוכלו לשחק ולהיות חברים עם כמה שיותר מכנה משותף 

לי ההפרש הכי גדול הואמתיכון ועד מעון

שלוש וחצי שנים, זה לא היה מתוכנן בכלל, ההפרש היה אמור להיות הרבה יותר קטן, אבל זה מה שיצא והם בקשר טוב, משחקים ביחד אוהבים אחד את השני.

מניחה שאם היה עוד קצת פער זה כבר היה פחות קשור 

אצלנו יש פער של שנתייםשושנושי

הם עדיין קטנים,

הגדול בו 3 הקטן בו שנה

ומרגישה שהפער מושלם!!!

נקלטתי כשהגדול היה בן שנה וחודש

ברור שהיה קשוח בהריון, הילד לא הלך עדיין בהתחלה, הוא היה שובב ולמרות העייפות בהתחלה והכבדות בסוף היה צורך להיות נוכחת.

מסכמת - בהריון היה קשוח, השנה הראשונה מאתגרת ועכשיו כיףףףףףף

הם מעסיקים אחד את השני בכל מקום, משהו שלא הכרתי. 

בעניי פער של 3-4 שנים זה מעולהshiran30005

לי יש צמודים בני 2-3 וזה קשוח ביותר. נכון שהם כבר משחקים יחד אבל לרוב הם רבים וצריך להשגיח עליהם כל הזמן

אבל, מכיוון שאין לדעת מתי תכנסי להריון וכם בגל ההסטוריה אז יש פה דילמה. אני יש לי 2 צמודים גדולים כיום בני 13-14 רציתי הפסקה של 3-4 שנים ואז להביא שוב אבל ה' רצה שיהיה לי פער של 11 שנים מהגדולים לקטנים ככה שצכנונים לחוד ורצון ה' לחוד


אני חושבת שהפרש של עד שנתיים הוא טובמתואמת

בשביל שיהיה קשר בין האחים מגיל צעיר יחסית.

אבל אם מדובר בהיריון בסיכון - זה מאוד קשה לחוות את זה עם תינוק בן שנה פלוס... אז נראה לי שעם כל הכאב צריך להתחשב יותר בזה מאשר בפער בין האחים.

לחוות היריון בסיכון כשהקטן בגיל שנתיים - זה תלוי בילד עצמו. אבל גם גיל שנתיים עלול להיות מאתגר מאוד - זה גיל של בדיקת גבולות, ולפעמים צריך אמא במיטב כוחותיה בשביל להתמודד עם זה...

הילדיםoo

שביסודי יכולים להיות חברים שלו


אצלי הקשר הכי קרוב נוצר בין הילדים עם הפער הכי גדול (9 שנים)

אם כי עכשיו הקטן נשאר רוב הזמן לבד כי אחים שלו בישיבה

אז הוא גדל רוב הזמן כמו ילד יחיד

יש לזה יתרונות וחסרונות 

נכון, הילד בן 13 חבר טוב מאוד של בן ה 3shiran30005

ממש לא יכולים אחד בלי השני חחחח

אז גם הפער בגיל לא תמיד מחייב

כן הפער ממש לא מחייבoo

אצלי גם הקטן בקשר טוב עם היותר גדול

עם הפרש של 14 שנה

קשר של אח קטן עם אח גדול ובוגר

משחקים ביחד

קוראים ביחד

מבשלים ביחד


כנראה בגלל שאין להם הרבה זמן ביחד

הם יותר יודעים להעריך ולנצל את הזמן אחד עם השני

^^תקומה

ולפותחת -

נראה לי אין תשובה אובייקטיבית לשאלה שלך

זה גם משתנה ממשפחה למשפחה

הדינמיקה משפיעה

וגם, זה שיכתבו לך כאן שפער מסויים הוא טוב, לא אומר שפער אחר הוא לא טוב.

וגם, יש לאנשים נטייה להצדיק את הבחירות של עצמם (גם לי, לכולנו), כלומר, אנחנו לא אובייקטיבים על הבחירות של עצמנו, ובנוסף, אנחנו גם לא באמת יכולים לדעת מה היה אילו.

אחרי כל החפירה הזו, בעיניי שיקול יותר נכון הוא מה הכוחות שלך, ופחות הפער בין אחים, כי הקשר, כאמור, משתנה. ולא רק בקשר ישיר לפער

מסכימה איתךשושנושי

אני עם הפרש של שנתיים וזה מרגיש לי אחלה

כשאני שומעת על אישה אחרת שיש לה שני צפופים בהפרש של שנתיים כואב לי עליה ברמות, מדמיינת אותה בקושי שורדת את היומיום

אני לרגע שוכחת שגם אצלי זה ככה חחח

שהוא יהיה בן שנתייםמחכה להריון

זה הפרש ממש טוב לדעתי

ככה עד שנכנסים להריון ויולדים הילד בן 3 פלוס גמול ובגן עייריה זה עולם אחר מאשר שתי קטנים עם טיטולים..

יצא לי הפרשאורוש3

של שלוש וחצי והם יודעים לשחק מושלם למרות הפער.

לי פער של שנתיים היה מעולהתוהה לעצמי
פער של כמה חודשים פחות היה קשה ממש.
אין לי ממש נסיון מעצמיטארקו

כלומר אין לי למה להשוות, יש לי 5.5 שנים והם מאוהבים אחד בשני אבל גם אין להם אופציות אחרות וגם אין לי פרספקטיבה ארוכת שנים.


אני כן יכולה לשתף על משפחת האם שלי

שיש לנו פערים של שנתיים, שלוש, וחמש.


5 זה קצת הרבה(לפחות אצלנו, וזה כנראה גם קשור לעוד דברים) אין קשר קרוב ככ

2 זה קרוב מאוד והתקשורת הייתה מאוד תחרותית וקשוחה

3 שנים נראה אידיאלי. עדיין מספיק קרוב בשביל תחומי עניין משותפים וחוויות מחברות

ומספיק רחוק כדי שלכל אחד יהיה את המשבצת שלו

יש להורים שלי הפרש כזה 3 פעמים ברצף(כלומר 4 אחיות סהכ במרווחים של כ3 שנים) והקשר בין ארבעתן מצוין וגם בין הצמדים.


אישית כיום אין לי קשר קרוב מאוד לאח שצמוד אלי(אני בכורה הוא שנתיים מתחתיי) ולעומת זאת האחות שאני בקשר הכי פתוח וקרוב איתה קטנה ממני ב10 שנים.


אז בפרספקטיבה של הרבה שנים המרווחים לא בהכרח משמעותיים.

לי יש שניים צמודיםמקקה

והם הכי לא חברים שיש

לצערי הרב

תודה רבה לכולן!! עוד לא גיבשתי דעה, אבלמאמאמיה 3

אבל כל תגובה האירה לי משהו

המסקנה העיקרית שהפער לא קובע כלום, אז אולי חבל לסכן את עצמי או את ההורות שלי, ואולי גם את הנפש של הקטן שצריך אותי.

מצד שני אני גם לא צעירה, אז 3 שנים זה כבר סיכון בריאותי עבורי ועבור העובר.


אחח טעטע שלח לי סימן מה לעשות

אני דווקא מרגישה שהקשר בין האחים מאוד קשור להפרשבורות המים

אבל גם לזה שיש נגיד 2 בנות רצופות או 2 בנים

אצלי הקשרים לגמרי קשורים לקרבה בגיל

לגדולה אין קשר עם זאת שקטנה ממנה ב3 ובטח לא ב4 שנים

אבל בהמשך כשיהיו גדולות מאמינה שיכל להשתנות


אני כן רואה שהצפיםות מאוד מייצרת הווי משותף והם בראש דומה ומשחרים המוןןן יחד לפעמים שעותתת

ו...רבים בוכים ומקנאים וכו בהתאם🥴😅


אני לא אומרת שזה קל

אבל בהחלט לא מתחרטת

זה גם מאודתקומה

תלוי כמה אחים יש בסך הכל

אצלנו הפרש של שלוש שנים משחקים מהמם יחד

הם חברים ממש טובים, כמובן גם רבים

אבל גם אוהבים אחד את השני מאוד ומעסיקים את עצמם גם לבד הרבה זמן.

ולכן אני חוזרת להודעה שלי למעלה, שאין כאן תשובה אובייקטיבית. כי זה קשור להמון המון משתנים

וזה שהמשפחה אחרת פער מסויים מתבטא בדרך מסויימת, לא אומר שככה זה יהיה במשפחה אחרת

נכון..עניתי רק עלינובורות המיםאחרונה
יש לי פער של 5 שנים, לא מתוכנןפרח חדש

לפני זה יש לי פערים קטנים יחסית

ועדיין לא רואה כ"כ קשור בין הילד שבין 6.5 לתינוק בן 1.5

אבל אני מאמינה שככל שהם יגדלו הפער יצטמצם.

ואני רוצה מאוד עוד אחד יחסית צמוד לקטן.. בא נראה כרגע זה לא רלוונטי מכמה סיבות

ההשפעה של פער משתנה בין השניםניגון של הלב

בגיל קטן פער של כמה שנים הוא משמעותי מאוד, בגיל גדול בקושי יש לו משמעות
אין גם איך לדעת אם יסתדרו ביניהם מבחינת האופי והסגנון, אז בעיני תבחרי מתי לך יהיה נוח מכל הבחינות להיכנס להריון, ותשחררי את מתי יהיה הפער המושלם, כי זה משהו שאי אפשר לשלוט בו ותלוי בכ"כ הרבה דברים.

במשפחה של אמא שלי זה מאוד בולט, בתור ילדים עם היו משחקים עם האחים שקרובים אליהם בגיל, וכשהם טיפה גדלו, אפילו גילאי העשרה, הם התחברו לאחים שיותר בסגנון שלהם... והחברויות בין האחים השתנו ממש

האמת כתבת מדויקמאמאמיה 3
זה גרם לי להסתכל על המשפחה שלנו וזה ממש נכון
מבחינתי פער של שלוש שנים זה מושלם!!אביגיל ##
שימור פוריות - תמיכה מהמשפחהאנונימית בהו"ל

אנחנו לקראת שימור פוריות (כי הרזרבה השחלתית נמוכה)

וממש קרובים להתחיל טיפול, הלוואי שיצליח מאד אמן.

שיתפתי את אמא שלי מהתחלה, ולקח לה זמן לעכל אבל תמכה לגמרי

אחכ אחותי שמעה על זה (לא התכוונתי לשתף אותה. אבל אמרתי לאמא שלי שתגיד לה שאולי תבדוק גם וככה היא ידעה על זה)

והיא ביררה איפשהוא והתקשרה באמת מרצון טוב להגיד שיש דרכים טבעיות להעלות את הרזרבה (כמו אוכל בריא, צמחי מרפא, הרפיות התעמלות וכו) ושזה עלול להיות מסוכן או לא להצליח

אני בטוחה שזה מרצון טוב אבל לא השתכנעתי, אני לוקחת צמחי מרפא כבר שנתיים ואולי זה עוזר אבל לא מספיק (וגם המטפל של הצחי מרפא המליץ על השימור)

ואני לא מאמינה שלאכול חסה זה עוזר עם כל חיבתי לדברים טבעיים

אבל אמא שלי השתכנעה

היא לא מחליטה כמובן

אבל אני צריכה אותה שתתמוך בי בזה לגמרי

וקשה לי

ממש תגובה מכעיסה של אחותךטרכיאדה

היא מוכנה גם לקחת אחריות על כך שצמחי המרפא לא יועילו (והם לא יועילו כמובן)

על כל ההשלכות של זה???

איזה חוצפה של התערבות

אמהלה.

זו לאו דווקא חוצפהדיאט ספרייט

האחים שלי יכולים להגיד לי כל מיני דברים שלעולם לא הייתי מאפשרת לאף אחד להגיד ומהם זה מתקבל טוב.

זו קירבה ופתיחות אחרת.

בתחילת הנישואים בעלי היה המום כמה מרחב התנועה שלהם הוא רחב יותר לאותם הדברים שאיתו היו מביאים אותי לבכי.

אם היא עצמה שלחה את אמא שלה להעביר לאחותה מסר, לגיטימי שלאחותה תהיה גם את דעתה היא.

הבעיה היא אצל האם, שעצם לוקחת צד.

הנכון מצידה זה לדעת כל אחת בוחרת ופועלת לפי צו ליבה ומצפונה.

כמובן,

כיבוד הורים קודם כל.

ברור שזה נעשה שלא מכוונה רעה מצד האם!!!!

החוצפה היא לא עצם ההבעת עמדה בנושא כה רגישטרכיאדה

אם כי זה לבד הזוי בעיני, אבל נגיד שזה עוד מתקבל במשפחות שהקשר ממש פתוח וטוב.

החוצפה היא להביע דעה כל כך מסוכנת שתוצאותיה יכולות להיות אסון.

 

אסור להציע?שירה_11

יש לפותחת ולכל אדם נורמטיבי מספיק שיקול דעת לחשוב אם הצעה כלשהיא מתאימה או לא

ברוב המקרים מותר לבן אדם להביע דיעה

גם אם היא פגעה בסוף חלילה, אנחנו לא יכולים להעביר 1,000 תרחישים אפשריים בראש לפני שאנחנו מוציאים מילה מהפה

להציע שטויות?טרכיאדה

במקום טיפול רפואי אמין לנושא כל כך קריטי ורגיש?

ממש ממש לא במקום

בענייך זה שטויותשירה_11

ובעיניה זה לא.

בדיוק כמו נושא החיסונים לדוגמא

שאמא שמחסנת בטוחה בעצמה

ואמא שלא מחסנת ייתכן ובטוחה בעצמה יותר.


אנחנו אנשים בוגרים שיכולים להפעיל שיקול דעת

ולכן אני אומרת שזה שבעינייך זה חוצפה בעיניה זו הצעה רלוונטית 🤷🏻‍♀️

אין גבול להצעות רלוונטיותטרכיאדהאחרונה

הציעו פה באחד השרשורים גם לטפל בילד לפי השם...

אם לא שאלו מה דעתך אז אל תציעמתיכון ועד מעון

אני בטוחה שהפותחת החליטה את ההחלטה לאחר שהתייעצה עם אנשים שזה תחום העיסוק שלהם ולא קיבלה את ההחלטה באופן שטחי. 

אז לאחר שקיבלת החלטה, בעיקר שהיא קשה ומורכבת את לא רוצה הצעות סותרות את רוצה חיבוק

איזה באסהכורסא ירוקה

ממש מתסכל שאין תמיכה

ברמה הפרקטית אבל, אם כבר שיתפת את אמא שלך אז אולי תספרי לה שהלכתם גם על הטבעי אבל זה לא עוזר והמטפלים עצמם ממליצים על התהליך?

מניחה שזה יותר ממה שהתכוונת לשתף, אבל אולי בסיטואציה הנוכחית בכל זאת שווה.. 

וואי כמה שטויות. את עושה בדיוק את המעשהאורוש3

הנכון והאחראי!! בהצלחה רבה.

 

זה ממש מבאס לעבור תהליך כזה בלי תמיכהבארץ אהבתי

מבינה ממש את הצורך בתמיכה.

וזה באמת מבאס לקבל תגובה כזו.

ברור שזה מרצון טוב. אבל זה ממש לא מה שאת צריכה לשמוע עכשיו.


השאלה אם הקשר שלכם יכול לאפשר לך להגיד לאמא שלך בכנות - 'זה מה שהחלטנו לעשות. ואני ממש צריכה את התמיכה שלך בתהליך הזה, בלי שתנסי לשכנע אותי להחליט אחרת'?


אם זה לא הכיוון - אז אולי שווה לחשוב על מישהי אחרת שתספק לך את התמיכה שאת צריכה.

כי זה באמת חשוב שיהיה את המקום לפרוק ולשתף למישהי שמקשיבה לך ונמצאת שם איתך. אבל את לא יכולה לשנות את אמא שלך ואת התגובות שלה. ואם היא לא יכולה לספק לך את התמיכה שאת צריכה, אז אולי אפשר למצוא את זה אצל מישהי אחרת? (שכנה, חברה)

נראה לי כדאי לפתוח את זה מולהמתיכון ועד מעון

ולהגיד לה, אמא, זה מה שהחלטנו אני מבינה שאת חושבת אחרת אבל אני זקוקה לתמיכה שלך בי גם אם את לא מסכימה.

 

זה קשוח ממש, קרה לנו מקרה דומה

חייבת לכתוב את זה איפשהו😂ראשונית

מתארחים אצל השוויגער (היא גרה בחו''ל) והיא בטח חושבת שאני כלה ממש ממש צנועה כי אני כל הזמן עם חצאיות ארוכות/גרביים


מה שהיא לא יודעת זה שלא הורדתי שיער ברגליים וגם לא לקחתי סכין להורדת שיער מעצלנות והשערות חוגגות

אז ניצלתי את העובדה שחורף וקפוא פה ואני כל הזמן מתלבשת ארוך, אפילו שבבית עצמו נעים.


מעניין כמה זמן יקח לה להכיר אותי באמת, בכל זאת נפגשים אולי ארבע פעמים בשנה ואנחנו נשואים פחות משנתיים...

חחחח יואו איך הצחקת אותישושנושי

אני כמוך, מאוהבת בחורף וחוסכת הסרת שיער 🤣🤣🤣

ואיזה כיף זה שהחמות גרה ככה רחוק

זה משנה? חחחים...
הצחקת 😅מחי
תיזהרי אולי היא קוראת פה
חחח.. הצחקת😂השקט הזה
לא נורא, טוב שהיא תחשוב שאת צדקת.. קצת עין טובה לא הזיקה לאף אחד
חחחח מזכיר לי שפעם באמצע שיעור פילאטיסytrewq

נזכרתי שאני עם מכנסיים 3/4 ושלא הורדתי שערות 🫣 בשלב מסוים כבר לא היה אפשר להתאמן עם החצאית הארוכה שהיתה לי, אז ברחתי לשירותים.

שם מתחתי איכשהו את הגרביים מלמטה ואת המכנסיים מלעלה והכנסתי אותם לתוך הגרביים 😅

באמת נראה לך שזה היה אכפת למישהי?חילזון 123
זה לא היה קוצים, זה היה יער...ytrewq
וכן, אם הייתי רואה מישהי אחרת זה היה מוזר לי. גם כשאני לא מקפידה להוריד, אני לא מראה את זה...
טוב לדעתי זה לא היה מזיז לאף אחתחילזון 123אחרונה
אם זה מפריע לך, למה לא לקנות סכין גילוח או שעווה?ממשיכה לחלום
אני מניחה שגם בחו"ל אפשר לקנות סכיןמתיכון ועד מעון

אם תרצי להוריד

אני לא סגורה אם התינוק מתייבש 😐מולהבולה

בן חודשיים יומיים עם חום באזור 38.2

אתמול היינו אצל הרופא אמר לעקוב אחר טיטולים ואם ממשיך היום להגיע לבדיקת שתן

אוכל הרבה פחות,טיטולים הרבה פחות רטובים מהרגיל,אף סתום ושמה מי מלח  זה לא עוזר כל כך... גם לא חלב אם....

מה המדד אמור להיות לגבי הטיטולים?

אם רטוב מעט זה מספיק? אבל זה ממש ממש לא כרגיל והוא גם אוכל הרבה הרבה פחות מהרגיל....

כל התיאורים נשמעים מספיק כדי לבדוק עכשיונפש חיה.
שלא יחמיר חלילה...
אני הולכת לרופא עוד שלוש שעותמולהבולה
תוהה אם ללכת ולהתיישב לרופא בחוץ....
טוב מאדנפש חיה.

רפואה שלימה!

הייתה פה פעם מישהי שסיפרה

על הגעה למצב של התייבשות התינוק שלה

בסוף בדקו אם הוא טיפול בבית חולים, והיה צריך

ואחרי תקופה הוא היה בסדר והם השתחררו הבייתה.


מקווה בשבילך שהילד בריא ואולי רק מעלה חום ממשהו שלא מזיק. 

הקטע הוא שלא הכי סומכת על הרופאמולהבולה
הוא די מעופף 
יש רופא אחר?כורסא ירוקה
או מוקד שאפשר להגיע אליו?
אז תדגישי את הדברים הבעייתייםכורסא ירוקה
לאנשים מעופפפים צריך לשים דגש על החלקים שאת לא רוצה שיתעלמו מהם. מקסימום ישלח אותל להמשך טיפול במיון ושם תקבלי בדיקה מחודשת של המצב
אז תתעקשי איתו. את האמא ומבינה טוב מה קורה באמתנפש חיה.
עבר עריכה על ידי נפש חיה. בתאריך ג' בטבת תשפ"ו 9:48

תרגישו טוב!

אז הייתי פונה למיון אם כךshiran30005
הוא קטן מאוד
לגבי טיטולים נראה לי צריך 6 ביממהשמש בשמיים

הם פחות רטובים מהרגיל אבל רטובים? יש שם צבע צהוב חזק או צבע עדין/שקוף?

אם הוא חולה הגיוני שיאכל פחות מהרגיל, לא הייתי רצה למיון.

עוד סימנים לבדוק התייבשות- אם המרפס שקוע, אם בוכה בלי דמעות (אבל אולי בגיל חודשיים בכל מקרה בוכים בלי דמעות), פה יבש ושפתיים יבשות, נראה אפאטי.

לרופא דחוף מותק. הוא פיציאורוש3
רפואה שלמה 
הרופא אדיש.. אמר לבוא מחר לבדיקת דם ושתןמולהבולה
אולי להתייעץ עם מוקד אחיות טלפוני?מוריה

בריאות שלמה ומהירה.

 

את יכולה לנסות לתת לו כל כמה זמן 5 מל במזרק חלב אם. וככה לעקוב כמה הוא אוכל.

וואי. מוזראורוש3
מצטרפת להמלצה למוקד אחיות. פלוס לתת לו כל היום הנקה. כל פעם שלוק אפילו אבל ממש להשקיע שיכניס נוזלים. 
אם הוא ''אדיש'' אז כנראה שהוא לא ראה סימניחילזון 123

התייבשות מובהקים לא?

טיטולים פחות רטובים זה עוד לא אומר שאין בכלל שתן.


כמובן רק את יכולה לדעת כי את זאת שנמצאת צמוד לילד

אבל סה''כ נשמע הגיוני לעשות מחר בדיקות

וכמובן בינתיים להניק כל רגע אפשרי, ולשים מי מלח וכו'.


אחד הסימנים לילד מיובש זה גמישות העורמקרמה

אם את צובטת אותו והעור לא חוזר מהר להיות ישר- אז זה מעיד על התיבשות


וגם ללחוץ על הציפורנים ולשחרר- אם הם חוזרות מהר להיות ורודות- אז זה טוב

אם נשארות לבנות- לא טוב

לגבי האף סתוםבשורות משמחות

ממליצה לשטוף כל פעם במים עד שנקי לגמרי

ואז קל לתינוק לינוק, לישון טוב ולנשום

שום דבר אחר לא עזר לי בשבילו לא מי-מלח, ולא להשפריץ חלב לאף...

מה שלומכם?תוהה לעצמיאחרונה
עייפות תמידיתאמא לאוצר❤

לא בהריון

לא אחרי לידה...

ילדים קטנים אבל כבר לא פיצים

כן רוב הלילות קמה בין פעם לשלוש אבל סוף-סוף כבר יש לילות שיכולה לא לקום בכלל....

ברזל תקין בי 12 בעייתי קצת אבל מטופלת בזריקות

ועדיין עייפה כל הזמןןןן

לא משנה מתי הולכת לישון, לא משנה מתי קמה, לא משנה כמעט איך ישנתי בלילה

פשוט מרגישה עייפות תמידית

כל הזמן גמורה כל הזמן עייפה כל הזמן מרגישה שרוצה לישון

כל הזדמנות שיש לי לישון/לנוח בבוקר או בצהריים כמעט תמיד קופצת עליה בלי לחשוב פעמיים גם על חשבון דברים אחרים...


זה נורמלי?! יש לכן רעיונות איך לעזור? זה מתיש ומתסכל🙈

בלוטת התריס גם בדקת?מתואמת
בכל אופן, עד שלא תסיימי את הטיפול בזריקות ל-B12 כנראה שהעייפות לא תעבור...
לא בדקתי.. יש קשר?אמא לאוצר❤
יש לי בעיה קבועה של בי12.. בגדול אני כבר 5 שנים מקבלת זריקות עם הפסקות קלות 
כן, לפעמים זה קשורמתואמת

זו בדיקת דם פשוטה, תבקשי הפניה.

וקשוח להיות עם מחסור קבוע של B12... מקווה שתצליחי לעלות אותו כמו שצריך במהרה...

ממש קשה, הלואי שנמצא פיתרון יעיל יותראמא לאוצר❤

תודה!! אבדוק את זה!

B12 בעייתי גורם מובהק לעייפותמשתדלתלהיותאני

מטופל ויש כבר התקדמות? כי חוסר בb12 הוא גורם מובהק לעייפות

באופן אישי אחרי התקופה הכי עייפה בחיים שלי גיליתי שחסר לי b12, וכשהצלחתי להעלות משמעותית העייפות התמידית שהייתי בה נעלמה.

כמו שכתבתי זה בעליה אבל יש בעיה כמעט תמידיתאמא לאוצר❤

מההריונות בגלל ההיפראמזיס....

אז מקבלת די קבוע... מתישהו בקרוב אמורה להיות לי עוד בדיקה לראות מה המצב שלו

בדקת בלוטת התריס לאחרונה?ואילו פינו
אני עם תת פעילות וזה ממש תסמין...
לא ידעתי שיש קשר.. פשוט לבקש הפניה מרופאת משפחה?אמא לאוצר❤
זה בבדיקות דם?
אופס. הדף אצלי לא היה מרוענןואילו פינו

וראיתי עכשיו שמתואמת כתבה לך..

בדיקת דם פשוטה. Tsh זה מה שבודקים...

עדיף גם freeT4מתיכון ועד מעון
ממליצה לבדוק גם פריטין בבדיקת דםתהילנה
שזה מאגרי ברזל. לא רק iron והמוגלובין. זאת בדיקה יקרה אבל חשוב להתעקש 
נבדק, תודה!אמא לאוצר❤
שומשום קלוי מעט מעלה ברזל (שמעתי על מקרה כזה)נפש חיה.

כל יום לאכול כף

בסלט, ביוגורט וכו...


 

חוץ מזה


 

יש גם תערובת פירות יבשים שממש עוזרת לאנרגיה

 

של דוד קאפח


 

ללא עצירות ותופעות לוואי...

100 גר´ שומשום לא קלוי-מלא,

100 גר´ צימוקים כהים,

100 גר´ תאנים יבשות,

100 גר´ שקדים קלופים,

100 גר´ תמרים,

8 אגוזי ברזיל.


 

לטחון את הכל טוב טוב (יש חנויות שמוכנות לטחון את הרכיבים הקשים)

ולאכול כף בבוקר וכף בערב.

(ד.א. זה גם ממש טעים=) )


 

בהצלחה ותרגישי טוב!


 

את בטח מכירה להיות בשמש, לעשות קצת התעמלות וכו....

כל השנה ככה? או שעכשיו במיוחד?אוזן הפיל
אולי דיכאון חורף
תמיד ובמיוחד בחורף ..מכירה..אמא לאוצר❤
אני רקתקומה

אגיד, שבעיני זה כן הגיוני.

ברור שטוב לבדוק בדיקות דם וכאלו

אבל

א. שינה לא רציפה, ממש משפיעה על איכות השינה. פעם אחת (ובטח שלוש), לא באמת מאפשרות שינה טובה. ואז, גם אם יש לך פעם פעמיים בשבוע שאת כן ישנה לילה, זה לא מספיק. כי יש משמעות לרצף של ימים שבהם את ישנה טובה, וזה לא שיום אחד יכול לחפות על כל השאר.

ב. מה את עושה במהלך היום? אם את רוב הזמן יושבת או בעבודה עם מעט תנועה, ממליצה להוסיף ספורט ותזוזה. אני ראיתי אצלי שזה ממש משפיע. ישיבה לאורך זמן, מעייפת אותי מאוד, ברמה של להירדם. כשאני זזה, הגוף מתעורר

תודה !!אמא לאוצר❤

זאת גם היתה השאלה שלי

האם זה הגיוני פשוט..

כן נכון, תכלס כבר 5 שנים אני לא ישנה נורמלי וקמה מלא , לא היתה תקופה אחת ארוכה שישנתי שינה רציפה וטובה בלילות....


אשים לב , תודה🩷

אזתקומה

אני חושבת שזה הגיוני

פשוט בשביל לדעת שזה הגיוני, צריך לישון טוב ואז האסימון נופל.

ולרוב זה לא קורה, אז זה נשמע שזה לא הגיוני...

אבל מניסיון שלי, יצא לי נגיד פעם לישון יומיים ברצף טוב (וזה ממש ממש נדיר) ופשוט קמתי אחרת. עם המון אנרגיות ולא עייפה בכלל.

וזה היה מדהים שאפילו לא חשבתי שזה קשור

אבל זה כן

אולי זה מונו? בדקו לך?פרח חדש

היה לי פעמיים מונו וככה הרגשתי

פעם שניה הייתי עם זה חצי שנה!!! עד שטיפלתי אצל איזה רופא בירושלים שיש לו שיטה לטפל במונו טזה עבר ב"ה

האמת לבעלי היה לא מזמן. לא בדקו לי חושבתאמא לאוצר❤

אבל האמת שלא כזה משנה כי לא באמת מה יש מה לעשות.. וואלה עכשיו קוראת שכתבת שהיה משו שעזר, מעניין!! אנחנו ביקרנו ממש כולם אמרו לנו מטבעי ועד קונבנציונלי שאין מה לעשות חוץ מלחכות....

תבקשי לבדוק קודם כלפרח חדש

אם זה מונו אני אכתוב לך מה הטיפול

אנסה גם להיזכר בשם של הרופא

מקווה שהוא עדיין עובד כי אז לפני 5 שנים הוא כבר היה ממש מבוגר

תודה על התגובות!אמא לאוצר❤

אבדוק בלוטת התריס, אולי גם מונו למרות שלא יודעת אם יש עניין

גם ככה אמורות להיות לי בקרוב בדיקות דם מקיפות לבדוק את בעיית הb12..


אבל האמת האמת אני ממש מופתעת שרוב התגובות מנסות לחפש סיבות 🤭  הייתי בטוחה שיהיו הרבה יותר תגובות מנרמלות שלהיות אמא, בטח לקטנים, ותינוק יונק, זה פשוט מעייף 🙈🙈🙈

לכולן יש כוח תמיד? אתן לא עייפות ומרגישות צורך תמידי בשנצ?

אני לא הספקתי להגיב אבל כןשוקולד פרה

אם אני לא ישנה את ה8 שעות מינימום ורצוף

-מה שבחיים לא קורה עם יונקים ןגם עם קטנים לא יונקים כמעט ולא) אני עייפהההה כל היום

ובדקתי- ברזל בלוטות התריס בי 12 הכל תקין

אה ואם הולכת לישון מאוחר אז גם- יותר עייפה מאשר אם נכנסת לישון מוקדם איזור 10 אפילו

שווה לך לנסות שבוע אם אפשרי לך

תודה!! זהו מרגיש לי שכמה שזה מבאס ממשאמא לאוצר❤
בסוף כל הדברים לא באמת עוזרים כשאין לי את המינימום שינה רציפה הזאת...
יש עייפות ויש עייפותאנונימית בהו"ל

ברור שתמיד אשמח לנוח צהריים ולקום מאוחר בבוקר/לחזור לישון אחרי פיזור של הילדים


ומכיוון אחר -

הרבה פעמים דיקור של מישהי מקצועית גם ממש יכול לעזור.

אני באמצע סדרת טיפולים שמטרתה לאזן כל מיני דברים, וממש מרגישה גם שיפור בתחום הזה.

שאני מסוגלת לעשות הרבה יותר ולא להגמר מכל דבר קטן.. כאילו כל המצברים של הכוחות שלי היו על הקצה ועכשיו הם באנרגיה טובה.

והמטפלת שלי אמרה לי כמה פעמיים שנשים חושבות לעצמן שזה הגיוני שמרגישים ככה כי את אחרי לידה.. בהריון.. או כל תירוץ אחר כשבעצם זה משהו אחר שאפשר לפתור אותו ולא ברירת המחדל של אישה.

אני ניסיתי סדרה של דיקור והאמת שלא עזר בכללאמא לאוצר❤
לא לזה ולא למטרה שעשיתי אותו.. ואצל מידי שממש נחשבת טובה זה היה
נורמלי לגמריoo

וגם התגובות צפויות לגמרי

אני לא חושבת שהרגשה של עייפות תמידית זה נורמליפרח חדש

כלומר

אם את עסוקה הרבה עם הילדים ולא נחה לרגע וקמה מלא בלילה ועובדת משרה מלאה ועוד ועוד אז זה מסביר

אבל הילדים כבר לא פיציים

יש לילות שאת ישנה טוב

אז לא אמורים להרגיש ככה באופן תמידי, ככה לפחות מנסיון שלי.

כי אם ככה, לגרום לעצמך להיות פחות עייפה בלי למצוא סיבה זה לא בעיה ואת לא צריכה את העצות שלנו

נשמע שכן יש פה משהו חריג שהוא מעבר לשינה וזמן לעצמך.

את מתארת עייפות קיצוניתמתואמת

לא עייפות רגילה של אמא לקטנים...

(ואני לא חושבת שנכון לתלות באימהות קשיים שמפריעים בתפקוד בחיים... לפני כמה שנים הייתה לי תקופה של חולשה מטורפת בידיים, והתקשרתי למוקד אחיות כדי לשאול מה זה. האחות שם שמעה שיש לי שבעה ילדים ומיד אמרה, "נו, מה את רוצה, ברור שתהיה לך חולשה". ואיך כעסתי! כי זו לא הייתה חולשה רגילה... אז מה הקשר לזה שיש לי שבעה ילדים? ב"ה רופאת המשפחה התייחסה לזה ברצינות ושלחה אותי לבירורים. בפועל לא היה לי כלום ב"ה ואני לא יודעת ממה זה נבע, אבל עדיין - זה לא משהו שאפשר לפטור באימהות...)

הדוגמהoo

שלך דווקא מוכיחה ההפך ממה שאמרת

היתה לך חולשה שלא היתה לה סיבה אחרת

אלא כנראה מדברים רגילים כמו עומס יתר


זו לא האמהות

זה הדברים שהיא מביאה איתה

כמו חוסר שינה עומס ועוד דברים שכתבתי למטה (שגם יכולים להיות בלי אמהות)

זו הייתה חולשה חריגהמתואמת

שלא הייתה לי מעולם לפני כן, וגם אחרי כן (עם יותר ילדים) לא הייתה לי כמוה בעוצמה כזו.

אני לא יודעת מה הסיבה לה, אבל ברור שהיא לא הייתה קשורה נטו לעומס החיים.

ואיש רפואה שיפטור אישה שמתלוננת על משהו חריג בכך שהיא אמא, עלול לפספס דברים קריטיים.

זה נכוןoo

לגבי איש רפואה


איך את יודעת שהסיבה לא היתה קשורה לעומס?

אולי היה עומס על הידיים והחולשה גרמה לך לתת להן יותר מנוחה

כי לא היה לי עומס חריג על הידיים דווקא באותה תקופהמתואמת

הסיבה היחידה שאני יכולה למצוא לזה היא עומס רגשי חריג (זו הייתה תקופת הקורונה).

או שאולי היה לי משהו פיזי, שעד הבדיקות כבר עבר... (אולי אפילו פוסט קורונה, מי יודע)

יכול להיות שזה רק האמהות, אבל אם לא, לא כדאי לפספסאולי בקרובאחרונה
לדעתי כל ההצעות לבדיקות רפואיות זה כדי לא לפספס כלום אם יש ח"ו, כי אם פיזית הכל תקין זה כנראה רק חוסר בשינה/האימהות וכו'.. אבל בשביל לא לפספס כלום (אם מפילים את כל הבעיות על האמהות) כדאי גם לעשות בדיקות פיזיות. מצטרפת להמלצה לבדוק את בלוטת התריס, מישהי כתבה לך לבדוק גם freeT4, כדאי גם 3, למרות שנראלי בד"כ בודקים הכל ביחד (אלו הורמונים שבלוטת התריס מפרישה וזה עוזר להבין אם יש בעיה בלוטת התריס)
נורמלי בהחלטoo

עייפות יכולה לנבוע מהרבה דברים

פיזיים ונפשיים כמו:

1. חוסר בשעות שינה (8 שעות אחרי קיזוז קימות)

2. תזונה לא מאוזנת/ מספיק מזינה

3. חוסר בפעילות גופנית

4. חוסר במנוחה פיזית

5. עומס משימות

6. לחץ בעבודה/ בבית

7. חוסר בהפסקות ממשימות בעבודה/ בבית

8. חוסר בזמן עצמי

9. הימצאות תמידית במקומות רועשים 

כשהפחחתי סוכרים וגלוטןytrewq

הרגשתי הרבה יותר רעננה ועירנית! 

לא היה לי צורך בשנצ, הייתי מתעוררת בבוקר ומצליחה לקום מהמיטה בזריזות וכו'... 

למישהי יש ניסיון עם לידת עכוז אחרי קיסרי?אנונימית בהו"ל
תבררי מול בתי חולים אם זה בכלל אפשריהשם שלי
זה אפשרי אם חותמים על סירוב לניתוחאנונימית בהו"ל
יש הבדל גדולהשם שלי

אם בית חולים מאפשר מלכתחילה לנסות לידה רגילה במצב כזה.


או שהאישה מכריחה אותם לילד אותה ככה, כי היא מסרבת לניתוח.

ואז אולי זה מה שיקרה, כי לא יכולים לכפות ניתוח, אבל כל האווירה תהיה של הלחצות, ועל כל דבר קטן ינסו לשכנע לעבור לניתוח.


אין לי מושג מה המדיניות של בתי החולים. אבל אם יש בית חולים שמאפשר, ומוכן להתגייס לזה, אז עדיף.


ואגב, אני ילדתי בניתוח בלי לחתום על הסכמה. ברור שהסכמתי, אבל זה היה כל כך מיידי, שבכלל לא נתנו לי לחתום.

ואיך הרגשת אחרי?אנונימית בהו"ל
מבחינת הניתוח?השם שלי

ב"ה התאוששתי בקלות.


מבחינת זה שלא חתמתי על הסכמה,

אז קודם כל כן הסכמתי, ושיתפתי פעולה. רק לא חתמתי על הטפסים.

ולמחרת הרופא הגיע אלי להתנצל.

זה היה ניתוח חירום ממש, אם היו עוד מחכים, לא בטוח שהתינוק היה שורד.


לצערי אין בי"ח בארץ שמאפשר את זה ככה בקלותאנונימית בהו"ל
ביקור חולים עשו את זהשושנושי

יש רופא בשם דר' שווד פיליפ שהיה עושה את זה.

אני יודעת שאחרי שנסגר ביקור חולים הוא עבר לשערי צדק

אולי אפשר לברר איתם אם הוא עדיין עובד שם

אם אכן עובד שם אולי אם זה ממש קריטי לך אפשר לסגור על רופא פרטי ללידה?


אופציה נוספת שמרגיש לי הגיוני שיסכימו זה סנט ג'וזף - הם באופן כללי בגישה מאוד מאוד טבעית בלידות. ברמה שלא כל הזמן יש בכלל מרדים במבנה..

זה בית חולים נוצרי בירושלים, יש יהודיות שמרגישות בנוח ויולדות שם. אני מכירה אחת כזאת שהיה לה ממש קריטי כל הקטע של הטבעי והיה לה טוב. 

נשמע לי הגיוני שגם לניאדו מאפשריםשושנושי

לניאדו בדומה לביקור חולים דוגלים מאוד בלידות טבעיות

אולי תבררי עליהם קצת יותר 

לא מאפשריםאנונימית בהו"ל
יילוד תינוק עכוזחנוקה

דורש מומחיות גדולה.

 

לא סתם הפסיקו ליילד עכוז- כי זה מסוכן.

אז אם בביח אין רופא מומחה לזה-

נשמע לי ממש התאבדות.

סליחה על החריפות...

אבל המטרה שהולכים לביח היא בשביל שיהיה שם מישהו שציל חיים במקרה הצורך.

אפשר גם ללדת בבית- שם אף אחד לא ייקח אותך לניתוח..

איך אפשר לדעת מראש אם יש רופא מתאיםאנונימית בהו"ל
או לא באותה משמרת?
לוקחים רופא פרטיעדיין טרייה
תתחילי בלהתייעץ עם רופא מומחה. לא כל מנך ולא בכל מצב (לא יודעת לגבי לידה אחרי קיסרי) מתאים ליילד עכוז.
כבר כמה רופאים אמרו שזה אפשריאנונימית בהו"ל
אך לא בבית רפואה בישראל. רק אם חותמים על סירוב.
בחיים לא הייתי חותמת מראש על סירובשושנושי

מרגיש לי חסר אחריות מדרגה ראשונה.

אם הם יציעו במהלך הלידה, את יכולה לשקול להתלבט ולהחליט

אבל מלכתכילה לסרב בלי לדעת מה יקרה בדרך? מטורף לדעתי. 

אף פעם אי אפשר לדעת מה יקרה בדרך...אנונימית בהו"ל
גם בעיני. אלא אם כן, במקרה חירום מנתחים בלי הסכמהיעל מהדרום

לק"י


כמו שמישהי פה כתבה שהיא הסכימה רק בע"פ, כי אם לא, זה היה כנראה לא נגמר טוב.

(לא מדברת על כל ניתוח חירום. לא כולם בלחץ של דקות).

לי איןיעל מהדרום

לק"י


הקטן שלי היה במצג עכוז (וב"ה התהפך לבד בסוף), ואני אחרי קיסרי.

אבל כשהרופאה אמרה לי מה האפשרויות, היא אמרה שאפשר ללדת בלידת עכוז (היא לא המליצה. אבל לא אמרה משהו על הקיסרי שעברתי).


אז אולי בסורוקה זה אפשרי. לא ביררתי.

זו את מהשרשורים הקודמים?יעל מהדרום

לק"י


כתבת שבעבר היפוך לא עזר לך?

(אני בכל מקרה קבעתי תור להיפוך. לידת עכוז לא רציתי לנסות).

כן, ניסיתי היפוךאנונימית בהו"ל
לצערי לא הצליח
אויש. ולא מציעים לנסות שוב?יעל מהדרום
לא, טוענים שיש סיבה לזה ועדיף ללדת עכוזאנונימית בהו"ל
בעז"ה שתלדי בלידה קלה ומהירהיעל מהדרום

לק"י

 

ובידיים בריאות ומלאות!!

אם את רוצה לקחת רופא פרטיבארץ אהבתי

הייתי בודקת את ד"ר פלוטקין בשע"צ.

אני לקחתי אותו מסיבות אחרות, אבל כשביררתי עליו  ראיתי שהוא גם מיילד עכוז, ובכלל הוא ממש מקצועי (הוא גם עשה לי היפוך. אולי ירצה לנסות שוב לפני הלידה..).

זה לא זול (כ-10,000 ש"ח. אצלנו ההורים עזרו), אבל בעיני זו הדרך הכי בטוחה ללדת ככה.

היום רוצים באיזור ה-20,000אנונימית בהו"ל

אבל השאלה שלי היא על עצם הלידה

אם בכלל כדאי לנסות

והאם אפשר לעשות קיסרי אם זה לא מצליח

מן הסתם שאם ליילד עכוז לא מצליח, עוברים לניתויעל מהדרום
מאיזה בחינה כדאי?חילזון 123

לניתוח נוסף גם יש השלכות וסיכונים.

אז אם זה חשוב לך בטח שכדאי לברר.

אבל כן כדאי למצוא מישהו שיודע לעשות את זה.


קיסרי תמיד אפשר לעשות בסוף...

השאלה היא איך ניתוח עוזר במקרהאנונימית בהו"ל
שלידת עכוז לא מצליחה
מה זאת אומרת?השם שלי
לסיים את הלידה בשלום לאמא ולתינוק.
אמממ... להציל את האמא ואת התינוק?שלומית.

והאמת שאני בתור תומכת דגולה של לידות טבעיות, אומרת שלדעתי אם אין אף רופא שמוכן לקחת אחריות על הלידה הזו אז לא נראה לי כדאי ללכת על זה...

כן הייתי עושה מאמץ לחפש רופא פרטי שמוכן לנסות ליילד - ולנתח במידת הצורך. כדאי לברר על דר פלוטקין ודר שווד בשעצ

מסכימהאיזמרגד1
בסופו של דבר המטרה העיקרית של לידה זה תינוק ואמא בריאים. אז אם אף רופא או בית רפואה לא מאפשרים, כנראה שזה באמת סיכון גדול מדי... 
יש רופאים שמוכנים באופן פרטיאנונימית בהו"ל
בתי חולים לא מאפשרים 
רופא שמוכן פרטיחנוקה

איפה הוא מציע לבצע את הלידה? בבית?

זה ממש מוזר

כי ההנחיות של משרד הבריאות לא מתירות לבצע לידת בית בלידת עכוז ולדעתי אפילו לא אחרי קיסרי.

יכולים לשלול לו את הרשיון

אם יש רופא משוכן לקחת אחריות על כזו לידה שיציע איפה.

אמורים גם לקבוע פגישה מקדימה שבה תציפי את כל השאלות שלך

לוודא שחוצמזה שלא תלדי בקיסרי- גם תצאי משם בריאה ושלימה וגם בתינוק.

 

ועוד משהו- אני לא יודעת כמה אני צודקת במחקרים

אבל בעברי ניתוח חירום

ואני חושבת שאין להשוות בין קיסרי ידידותי (שעושים בכמה בתי חולים בארץ)

בהרדמה אפידורלית, כשבעלך לידך, עם אפס הפרדה

לניתוח חירום שאת מובהלת אליו בסכנת חיים.

אפילו זה שבניתוח אלקטיבי מתוכנן בדרכ זה בשעותה בוקר, הרופאה שלי אמרה לי שאין ענין לקחת פרטי

כי זה בדרך כלל נעשה עי רופאים מנוסים ובכירים

לעומת ניתוח חירום שאת נופלת על מי שנמצא אז

יכול להיות סטז'ר שזה הניתוח הראשון שהוא מבצע..

ההרדמה הכללית היא לא בריאה

וגם זה שהניתוח חירום הוך את ההרדמה למסוכנת יותר (כי אין צום לפני כן)

לכן, אם יש סיכוי גבוה שלידת עכוז תהפוך לניתוח חירום-

לא הייתי מנסה. זה מאמץ גדול מדי עם סיכון גדול מדי בסיבוב.

 

כמובן זה הלידה שלך והגוף שלך, אבל תשקלי את זה.

נכון אחרי ניתוח רוצים מאד חוויה מתקנת של לידה חיובית

אבל בכל מקרה זה לא מה שיהיה לך פה. זה לידה בסיכון, בסיטואציה מאד רפואית, ועם אחוזי הצלחה לא גבוהים (וזה בהנחה שתצליחי למצוא רופא ולעשותא ת זה בטיחותי)

ליבי איתך

המון המון תפילות!!

(אגב העכוז שלי התהפך עכשיו בשבוע 37!!! אז אני מבינה לגמרי לליבך. אני הלכתי לרפואה אלטרנטיבית כי לא אפשרו לי בכלל לנסות היפוך בביח אחרי הקיסרי הקודם. אמרו שמסוכן מדי)

וואו טירוףףתוהה לעצמי
ללידה או לניתוח?
אם את לוקחת רופא פרטיחילזון 123
הוא גם יילד וגם יעשה את הניתוח אם יהיה צורך
גיסתירקאני

ילדה לידת עכוז

לידה ראשונה ככה שלא היה עבר לפני כן

זה היה בביקור חולים אז זה כבר לא רלוונטי

ממה שהבנתי עשו את זה בחדר ניתוח כדי שעל כל מקרה מיד יוכלו לנתח

אחרי קיסרי זה שונה לדעתי..אולי בקרוב

כי גם ככה מפחדים מלידה רגילה שלא יהיה קרע ברחם הצלקת של הקיסרי ויש גם הגבלות על זרוזים, אז לידת עכוז שזה גם ככה סיכון.. אז סיכון כפול לא נגמר לי כזה פשוט..

האמת שאני חושבת שלי לא היה אומץ לנסות..

אם חשוב לך לידה טבעיתממשיכה לחלום

הייתי מתייעצת עם רופא מומחה מה הכדאיות של הלידה הזאת,

בסוף המטרות הן אמא ותינוק בריאים

את רוצה יכולת ללדת עוד בהמשך החיים

את רוצה התאוששות קלה ככל הניתן


יש גבול דק בין לרצות לידה טבעית לבין להפוך את זה למטרה, זאת לא המטרה

וצריך מאוד להיזהר לא להיכנס לסכנה

כי לפי איך שזה נשמע מעבר לניתוח קיסרי בהול באמצע לידת עכוז זה מצב חירום, והתאוששות ממצב כזה עשויה להיות יותר קשה משמעותית מהתאוששות מהיתוח מתוכנן

👆🏼👆🏼👆🏼👆🏼👆🏼 מצטרפתאולי בקרוב
אין לי נסיון אחרי קיסריסתם שם 1אחרונה

אבל יש לי הרבה נסיון עם לידות עכוז

לא הייתי שוללת חד משמעי

בעיניי שווה לנסות

מוזמנת להתייעץ אם תרצי, בשמחה

אולי יעניין אותך