לא מאמינה שכותבת את זה...בעלי ותכנים לא ראוייםאנונימית בהו"ל

כולי רועדת, לא מאמינה שאני כותבת את זה...

פותחת בתמימות את המחשב שאכשהו אין בו חסימה מסודרת ודי כי סמכתי על בעלי...ומה קופץ לי בתיקיה אנונימית שלא סגורה...

רושמת לבעלי שלא בבית שלא מאמינה והוא מודה שזה קורה לו מידי פעם, וזה בעיה אישית שלו ולא קשור אלי... חי בסרט?איך לא קשור אלי?

איך אני אמורה להמשיך מפה הלאה? גם ככה יש בעיות בזוגיות וספקות לגביה, זהו פשוט מתחשק לי לפרק את החבילה, חראם על הילדים שיגדלו עם הורים גרושים שכל כך רציתי להימנע מזה אבל פשוט הרוסה עכשיו!!

לא מאמינה שזה קשור אלי הנושא הזה😭

וואובאתי מפעם

 איזה קשה זה!!

חיבוק גדול!


לא קשור אלייך? קשור מאוד!

זה לא רק משהו הלכתי אישי.

זה תחושות שלך שמרגישה נבגדת. אם בדר''כ אני אומרת להכיל, לוותר, לתת מקום לבעל. זה המקום שאני אומרת לעשות דרמה רצינית שיבין שזה פגע בך מאוד מאוד, וממש לא קשור לפן הלכתי, קשור לזה שהוא צופה בנשים אחרות ואת נתת בו אמון שהעיניים שלו רק עלייך, ומסתבר שהוא פגע באמון שלך.

תנסי לחשוב איך את עושה דרמה אבל לא שתשתק אותו, אלא דרמה שתביא אותו לידי רצון לשנות ולהתנצל.

אישה יש לה המון כח, בטוחה שבחכמה תדעי לנער אותו בצורה נכונה.

אל תמהרי לדבר על פירוק חבילה, תני לעצמך להיפגע ולא להסיק מסקנות תוך כדי פגיעה.

המון בהצלחה יקרה!! 

לא יודעת איךאנונימית בהו"ל

לפרק את החבילה? אני גם הייתי לא הכי אישה קלה בתקופה האחרונה, הרבה דכדוך, חוסר חשק, השמנה וחוסר אהבה עצמי שפגעו לי בטיפוח העצמי, אני חושבת שהגענו למצב לא טוב בזוגיות ומאמינה שזה השפיע גם...

בעיקרון הוא הבעל הכי תומך ומקבל ומפרגן... מרגישה גם אשמה כי הייתי צריכה לטפל בעצמי , בנפש שלי תקופה ארוכה והזנחתי מאוד לצערי, בתקוםה האחרונה באמת היום זמנים מאוד לא טובים ביננו

אוף וחיבוקמרגול

קודם כל מצטערת מאוד לשמוע. את מתארת תחושות חזקות וקשות, ושולחת לך חיבוק ענק.

אבל זו באמת לא אשמתך בשום צורה. זו טעות *שהוא* עשה. *הוא* זה שבגד באמון.

ועם כל זה שבעיניי האחריות היא 100% עליו, אישית לא הייתי מפרקת על זה את החבילה (אבל כל אישה שונה).

מציעה את זווית ההסתכלות הזו - הוא נפל. נפילה שמשפיעה מאוד גם עלייך ופוגעת מאוד מאוד אבל לא נשמע שזה הרצון הראשוני שלו או איזה אידיאל שלו או שהוא רואה את זה כדבר סביר לעשות.

מה שכן - חייב לעבוד על זה. יחד ולחוד. איך? לא מספיק יודעת כי חושבת שאנשי ונשות מקצוע ידעו לייעץ טוב יותר, אבל ברור לי שיש פה עבודה לעשות, וגם נפער פה חור ענק באמון. אבל זה לא אומר שאין דרך שתבטחי בו שוב…


ולגבי מה שאת מרגישה על עצמך… גם זה מבקש עבודה עצמית… עם/בלי אשת מקצוע לשיקולך, אבל חבל שתחיי בתחושות כאלה כלפייך. בעיקר כשאני בטוחה שיש בך כל כך הרבה טוב. 

אני רקתקומה

רוצה להגיד, שבעיניי לא נכון לעשות דרמות.

מצד שני, גם לא נכון שתאשימי את עצמך.

מצד שלישי, לצד זה שאני מבינה את הפגיעה שלך ואת האמון, אני באמת לא בטוחה שזה קשור אלייך.


משרשורים כאן בפורום נשמע שזה משהו שיכול לקרות, גם בלי קשר לאיך הזוגיות נראית.

ואני לא יודעת להגיד מה נכון לעשות.

אבל נראה לי לא נכון להגיב מהבטן ובזה הרגע.

אם את אוהבת אותו ורוצה לבנות את הקשר שלכם, אני לא חושבת שלשרוף עכשיו את הגשרים יעזור.


בטח אם מבחינתו זה לא קשור אלייך, ואז כעס שלך רק ירחיק אותו יותר ויקשה על בניית גשר ביניכם מחדש.


מאוד חשוב לא להאשים את עצמךקדם
בשום אופן, זה לא תלוי בהתנהלות שלך כי זה יכול לקחת למקומות מאוד לא בריאים. אבל לא פחות חשוב, כמו שכתבת על עצמך שעברת תקופה כל כך קשה, גם אל הבעל להתייחס בחמלה... שוב, לא בגלל שזה מצדיק משהו אלא כצורה של יחס בין בני זוג
לא, לא לפרק חבילהשוקולד פרה.

גם לא לחשוב גירושים או לדבר בכיוון.

זה נורמלי, זה קורה, זו בעיה של גברים בימינו.

החשוב ביותר הוא שאת תקבלי תמיכה, כי כרגע א עצובה וכועסת וזה לגמרי מובן.

יש כל כך הרבה דרך עד שמגיעים לגירושים, וזו ממש לא סיבה להתגרש בגללה.


תאהבי את עצמך ותחבקי את הכאב והעלבון והצער.

אחר כל כדאי לשים חסימה.

איפה אשיג תמיכהאנונימית בהו"ל
זה לא שאלך עכשיו ואפשר לחברה או לאמא, זה אני לבד בסיטואציה..
תספרי לבעל מקצוע אובייקטיבי, ממש לא לחברההמקורית

או לאמא.

את צריכה תמיכה בלי קשר למה שקרה עם מה שאת מספרת, כדי להרים את עצמך ולהביא את עצמך למצב נפשי יותר טוב, ולאהוב את עצמך בחזרה בלי קשר לגודל הפיזי שלך. וגם בגלל מה שקרה, כדי שתוכלו לבנות מחדש. אבל ה לא יכול לקרות על יסודות רעועים, אחרת תמיד יהיה מה שיפריע שהוא לא עיקר הבעיה ביניכם, אלא נובע מהדימוי העצמי הנמוך שלך ומעיב על הקשר.

שולחת חיבוק גדול ❤️

 

וברור לחסום. אל תאמין בעצמך עד יום מותך. הוא מאש ואנחנו בשר ודם.

השבת בדיוק קראתי על החזו"א שהיה בן 90 והעוזרת עברה וחזרה בבית כשהוא יושב ולומד עד שצעק: מה היא חושבת, שאנחנו מלאכים..??! וזה החזו"א.

אז מה נגיד אנחנו בדורנו, ומה יעשה הגבר ולא יחטא? לחסום מהר


 

 

לגבי הסוףיערת דבש

לא נשמע לי סיפור אמין במיוחד

וחבל, כי זה גם לא מחמיא במיוחד

וממש הפך של מהות הצדיק שהיה

אדם שהיה מקפיד בכבוד כל אדם


חוסר אמינות של הסיפור

כי החזון איש נפטר הרבה לפני גיל 90

ולא היו לו עוזרות.. חיו איתו בחורים שעזרו לו

ושהם מוכרים עד היום

ושזה שהוא צעק ככה זה הכי לא אמין

הייתי חייבת לדייק

מחילה

אם תרצי אצלם לך צילום מסך של העלוןהמקורית

שקראתי בו את הסיפור בשבת

ואגב, קראתי את זה יותר מפעם אחת בכמה מקומות. זה הסיפור

אבלתקומה

הוא באמת נפטר בגיל 74, ולא 90.

ולפעמים ה"מיתוס" של הסיפור כבר יותר גדול מהסיפור עצמו.

מישהו רצה להעביר מסר, והלביש סיפור על דמות.

בטח בעלונים שכל מטרתם זה להעביר מסרים כאלו. הרבה פעמים מסרים חדים של צניעות, שלום בית וכו'

אולי..המקורית

אנסה לחפש את העלון לראות אם יש מקור

את יודעת כמה פעמים קראתי בעלוניםDoughnut

סיפורים מצוצים מהאצבע.

צריך לקחת עלונים בערבון מוגבל ביותר...

עזבי חזון איש עכשיושירה_11

הרעיון...

אני נזכרת בסיפור על תנא אבדוק את שמו 

נראלי בי שמעון (לא ב יוחאי)

שבגג דירתו היו שבויות או משו בסגנון, זוכרת ממש מעורפל

והוא רצה לעלות אליהם וצעקק "אש בביתו של רבי שמעון" כדי שיבואו אנשים להצילו מן העבירה ואמר שעדיף לו להתבייש כאן וא בעוהב

הנהשירה_11

בגמרא בקידושין (פא ע"א) מסופר ששבויות שנפדו, שוכנו בעליית ביתו של רב עמרם, הן ישנו בעליית הגג אליה היה צריך לעלות עם סולם כבד, שאותו בדרך כלל הרימו כמה אנשים, בלילה, רב עמרם לקח את הסולם הכבד, והציבו לכיוון העלייה, כדי לעלות לשם. כשהגיע לאמצע הסולם התעשת, וצעק: 'אש בבית עמרם', על מנת שהשכנים יתאספו בביתו, כביכול על מנת לכבות את האש. הוא כמובן התכוון שהאש היא אש היצר שבער בו. רב עמרם אמר שעדיף שהוא יתבייש בעולם הזה, ולא יתבייש בעולם הבא.

 

https://www.daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=33700

רבי עמרם חסידאהמקורית
מכירה את הסיפור הזה, כל פעם צמרמורותאם_שמחה_הללויה
"אל תאמין בעצמך עד יום מותך"
מחילה ממך, אבל חבל שאת מלבה את האש במקום להרגיעדיאט ספרייט

זה באמת באמת באמת לא קשור אליה.

זו עצת היצר, זו משיכה פיזית, זה יצר חייתי, זו טיפשות,

זה הכללללל-

אבל לא קשור אליה.

גבר צופה בתכנים אסורים גם אם הוא נשוי באושר.

גם אם הוא רווק.

גם אם הוא דתי, גם אם הוא חילוני.

גם אם הוא מסופק וגם אם הוא איננו.

אם אני דוחפת קינוח על בטן מלאה,

זה אומר שלא שבעתי? שהאוכל לא היה טוב?

לא!

זה אומר שאני טיפשה וחלשה ובן אדם.

יש מקום לכאב שלה.

יש מקום לאכזבה שלה.

יש מקום לבכי על אובדן החלום על הבעל שיהיה לה.

אבל גם יש מקום לעבודה על הבעל שנפל ועוד יקום.

על זה מפרקים בית?

99% מהגברים צופים בפורנו.

ועוד אחוז אחד משקרים לגבי הנושא.


^^ממש ממש מסכימהבאורות
לא הבנת אותי בכלל.באתי מפעם

זה קשור אליה כי זה פוגע בה, לא כי זה אשמתה.

היא לא אשמה בכלום, וברור לי שזה יכול לקרות לכל אחד גם אם הם נשואים באושר, אבל להגיד זה לא קשור אלייך זה שטויות, אי אפשר להגיד לאישה - זה לא קשור אלייך, זה ביני ובין אלוקים. לא. זה גם היא פה במשוואה, לא במובן ההלכתי, אלא במובן הנפשי הרגשי. נתתי בך אמון שאתה עסוק רק בי ומסתבר שלא!

ובדיוק זה מה שאמרתי, לא לדבר על לפרק בית ולא להגיע למסקנות ! אני האחרונה שתמליץ לפרק בית. אמרתי שתתן לעצמה להיפגע, עדי לשהות בכאב. ולא לדבר על מסקנות. ברור לי שלא מפרקים על זה, וגם ברור לי שזה כל גבר שני נופל לצערי!!! אבל זה לא מוריד מעוצמת הכאב. ושהוא לא יתן לה לנפנף אותו במשפטים של- זה לא קשור אלייך.

זה קשור מאוד. 

אז זה הענייןבאורות

שזה לא שהוא לא עסוק בה.

גבר יכול לעוף על אשתו, לחשוק רק בה, לא לחשוב על אף אישה אחרת, ועדיין לראות תכנים כאלו. זה נשמע סותר אבל זה לא.

זה לא קשור אליה-כי זה לא אומר עליה שהוא לא נמשך אליה/לא אוהב אותה/לא חושק בה וכו. אלא שזה התמודדות שלו באופן דומה לאדם שהולך ואוכל שוקולד מהמקרר בסתר. זה התמכרות שלא קשורה למי הוא יהיה נשוי וכמה פעמים בשבוע הם יהיו ביחד והאם היא יפיפיה חתיכה או שבורה אחרי לידה. 

אני יודעת, אבל בכל אופן לא מבינה איךבאתי מפעם

אפשר שלא להיפגע מזה.

כשמביניםoo
שצפיה בתכנים מיניים אינה קשורה להתעניינות באישה אחרת אלא בתכנים שיש אליהם משיכה/ סקרנות
רק אומרת שאני חולקת על שני המשפטים האחרונים שלךבארץ אהבתי

וממש לא אוהבת כשאומרים את זה.

מה זה החוסר אמון המוחלט הזה בגברים שלנו?

אני יודעת שזה נפוץ מאוד.

אבל לטעון שזה לגמרי 100%? לחשוד שכל אחד שמעיד על עצמו שהוא לא צופה הוא שקרן? אני לא מוכנה לקבל את זה.


וגם יש הבדל גדול מאוד בין 'צופים בפורנו' לבין 'אי פעם צפו בפורנו'.

אולי יש אחוז מאוד גדול של גברים שכן אי פעם צפו בפורנו, בטעות כזו או אחרת, או בכוונה תחילה.

אבל ברור לי שיש מספיק כאלו שזה מספיק חשוב להם שהצליחו לעצור ולא להמשיך עם זה. בין אם בהחלטה אישית, ובין אם דרך חסימות חיצוניות שהם שמו כדי לגדור את עצמם.


ויש גם כאלו שקשה להם. וזה נפוץ מאוד, ואני מסכימה עם שאר מה שכתבת על זה שצריך להבין את המקום שממנו זה מגיע, ולדעת שזה לא אומר שום דבר על האישה (גם אם בהרגשה זה באמת פוגע).

אבל אני לא חושבת שבשביל להרגיע אישה שגילתה דבר כזה על בעלה, צריך לטפול על כל שאר הגברים טענות שווא.

תודה שכתבת את זה!רק טוב=)
זה לא פעם ראשונה שכותבים את המשפט הטפשי הזה וזה נורא נורא לא נעים. סתם גורם לכל הנשים לחשוד בבעלים שלהם.
מסכימה איתך ממשרקאני

קשה לי לשמוע כאלה משפטים

חזקנער המדבר

לא מתחבר להכל

אבל זה באמת בעיה של גברים.

לא תמיד קשורה.


לרוב זה מגיע מכעס! עצבים! תסכול!

יכול לקרות מהזוגיות ויכול גם מהעבודה ילדים וכו'

כשמשהו ביסוד הגברי מתערער - היבלה הנהגה ביטחון

הרבה פעמים אנחנו בורחים לשם.


שמירה על היסוד היא שמירה על הנפש, הרוגע, האיזון הפנימי.

השלום בית מביא לחיזוק היסוד.

מגע ויחסים מלאים מחזקים את היסוד. לאו דווקא מהסיפוק שבא על מקומו אלא מהביחד. מהטוב. מההרגשה של הגבר שאישתו רואה אותו במקום הכי עמוק ומענגת אותו.

אין מה להאשים את עצמך ולא את בעלך.

חמלה ולב לך קודם כל!

ובמידת האפשר גם לבעלך

כולנו מתמודדים.


תודה בנות על התמיכהאנונימית בהו"ל
לפחות יש לי איפה לפרוק, וגם לקבל עצות
זה באמת לא קשור אליך!מתיכון ועד מעון

זו נפילה שלו, נפילה כואבת מאוד מטלטלת מאוד.

אבל היא לא בגללך, לא בגלל הקשר הטוב או לא טוב.

זו נפילה מטלטלת של גבר, דבר שעלול לקרות קורה גם לגברים טובים וצדיקים ולכן חייבים לשים סינון על כל מכשיר כי כל אדם עלול חלילה ליפול בזה, עם יצר לא משחקים משחקים.

מותר לך להיפגע, אני גם יכולה להבין למה אבל אני באמת לא חושבת שזה שווה ערך לבגידה.

כואב, כן. קשה, כן. דורש תיקון, בהחלט. ואולי הזדמנות לשיח שלכם לבד או עם דמות נוספת שתסייע

אבל מפה ועד להתגרש המרחק גדול מאוד 

ליבי איתךשירה_11

ממש ממש

זה בהחלט קשור אליו

 

לא יודעת איך בדיוק *את* צריכה לפעול

רק חיבוק.

 

ולא, לא נשמע משו שמפרקים בגללו את הבית, בכללי על פניו נראה שעם הרבה רצון אפשר לתקן (בכללי כמובן, אין לי מושג מה הולך בינכם)

וטיפ - לא לדבר על גירושים, תקופה לחשוב כאילו זו לא אופציה כך יותר קל לשקם יחסים, ולא שאופציית הגירושין מרחפת בינכם)

 

חיבוק ענק

הכי הכי חשובעוזרת

את הכי לא אשמה בעולם!!!

חיבוק ושהשם יתן לך את הדעת והתבונה כיצד להתנהל

אני חושבתoo
שצפייה בתכנים זה דבר פרטי ואכן לא קשור אליך, הטיפ שלי - לא לבדוק הסטורית גלישה, מעולם לא בדקתי וזה לא מעניין אותי. טיפ נוסף- לחפש מידע מרגיע אודות צפייה כזו, כי זה נפוץ ואין לזה משמעות כמו שאת מייחסת.
אני לא מסכימה איתךחירות4576

ברור שזה מעניין אותי

זה נאמנות בסיסית בתוך מערכת זוגית.

אוי ואבוי אם נהפוך את זה ללגיטימי כי העולם הפך חולה.

זה אסור, הלכתית, מוסרית וזוגית.

האם לפרק? לא. לא בלי לנסות לפנות לעזרה מקצועית ולגמילה (זו התמכרות) אבל גם לא לטמון ראש בחול. 

את רואה את זה כנאמנות בסיסיתoo

אני לא

אני רואה את זה כצפיה בתכנים שמושכים/ מסקרנים ותו לא


לא רואה פה איסור מוסרי (אם כי ברור שיש איזושהי בעיה מוסרית) ולא איסור זוגי, גם אם יש בעיה הלכתית אני לא שומרת הסף של אף אחד מבחינה הלכתית/ מוסרית.


אדם בוגר אמור לעשות כרצונו כל עוד זה לא פוגע באחרים, פה הפגיעה זו בחירה של האישה להיפגע. אפשר גם לראות פה פגיעה הפוכה, בזוגיות, בהתערבות האישה במה שבעלה יעשה או לא.


לא כל צפייה היא התמכרות, להיפך, רוב הצפיות אינן התמכרות, רק צפיה שבאה ע״ח התנהלות תקינה של החיים יכולה להיות התמכרות.

מסכימה איתךהמקורית

אישה ובעל לא חייבים לדעת על כל פרט ושעל בחיים אחד של השנייה, מותר שיהיו תחומים שהם פרטיים. גם אם הם כוללים צפייה בפורנו לצורך העניין

יש משו במה שאת אומרתלב אוהב

אבל מבחינה רוחנית יש קשר לאישה כשהבעל פוגם בעיניים שלו, ובעניינים האלו.

השפע של הזוג, הברכה, הרבה מזה קשור בצניעות האישה והגבר. זה לא רק סרטים ותכנים זה עוד הרבה מעבר כמובן.

כל אחד לעצמו זה כשרווקים.

בנישואים יש כבר קשירת ברית בין הנשמות ועבירות אחד של השני יכולות להשפיע.

בכל אופן בנושאי צניעות בוודאי משפיע. 

שרשרתי לא נכון. תגובה ל⁰⁰היה מדובר על צפיה בתכניםאנונימית בהו"ל

שהם לא מיניים, סדרות וכו


 

או כל נפילה רוחנית אחרת, שבת תפילות וכט


 

אז מסכימה שזה פרטי ולא עניין של בן או בת הזוג להתעסק בזה.


 

אבל פורנו זה קשור למיניות

שבחתונה כורתים ברית דמתבטאת בהרבה דברים אבל   בין היתר בהחלטה ובבחירה לקיים קשר מיני בלעדי. וכל מה שמסיח מזה הוא בעיני פגיעה בברית הזאת.

בדיוק כמו שלשחנש עם אישה אחרת בעבודה זה פגיעה בברית הזאת..


 

העולם המיני בין הני הזוג הוא קודש קודשים. 

זו פרשנות שלךoo

׳מסיח את הדעת׳

׳לשוחח עם אישה אחרת בעבודה פגיעה בברית׳


אני לא רואה בעיה בזה ולא רואה הבדל גדול בין סרט עם סצנות לבין פורנו, וודאי שלא רואה בעיה לשוחח עם אישה/ גבר אחר.


כן רואה בעיה משמעותית להתערב לבן/ בת הזוג בענייניו הפרטיים 

כתבתי לשחנש לא לשוחח וזה הבדל גדולאנונימית בהו"ל
גם פה יש פרשנותoo

מה הופך שיחה לשיחת נפש? מה הפרמטרים? באיזו נקודה זה הופך לפגיעה בברית?

בעיניי זו הסתכלות בעייתית 

אז נסכים שאנחנו לא מסכימותאנונימית בהו"ל

כל יצירת קשר רגשי מחוץ לנישואים של אישה עם גבר

או להפך

זה פוגע בברית בינהם.

ככה אני חושבת


ככ הרבה זוגות שילמו מחיר כבד בזוגיות שלהם על דברים כאלנ....

בהחלט לא מסכימותoo

הרבה זוגות שלמו מחיר כבד על התערבות לשני בחייו הפרטיים

אני חושבת שבאיזשהו אופן, החיים שלנוהמקורית

כבר פחות פרטיים כשאנחנו נשואים וצריך למצוא איזון

לא מן הנמנע שיש נשים שזה פחות יפריע להן, אבל לרוב הנשים יהיה קשה לקבל 'בזבוז' אנרגיות רגשיות של הבעל על מישהי אחרת. כמו הפוך


אני חושבת שברגע שזה קורה בצורה ממושכת או אם מישהי קרובה, למשל במקום עבודה שנפגשים באופן יומיומי, זה כן מצריך חשיבה מחודשת.

כל העניין של להיות בזוגיות זה להקדיש את החיים שלך למטרה מסוימת, ודברים חיצוניים יכולים להפריע כי האנרגיה שלנו מוגבלת.

זה נכון שהתערבות יתר ובטחון עצמי נמוך גם הם בעיה, אבל צריך לעשות הפרדה (למרות שזה בא ביחד הרבה פעמים) - זה שנכון שתהיה נפרדות, ויש לכל אחד חיים משלו, אבל סופו של דבר לא מדובר בשותפים לדירה,וזה לא אומר שזה בסדר לנהל קשר נפשי צדדי בזמן העבודה/ וואטאבר. ופה האיזון לדעתי

אני באופן אישי מאמינה שלהעיר על זה ולעקוב זה פחות יעיל, ועדיף להיות ועסוקה בלהאיר את הקשר שלנו ולבחון איך אפשר להתקרב יותר כך שהבחוץ יהפוך להיות פחות אישיו. בסופו של דבר, גבר נשוי שהופך להיות משענת לאישה שהיא לא אשתו, לא מעיד דברים טובים על המקום שלו בזוגיות/ מול עצמו. 

ברור שהחיים פחות פרטייםoo
אבל באופן טבעי, עושים דברים ביחד, חולקים הרבה דברים, נמצאים הרבה ביחד.


בעיניי, כשזוגיות מתנהלת באופן תקין, לא צריך לשמור עליה, היא מספיק שווה להישמר לבד, שום צפיה או אישה בעבודה לא יכולה להרוס. ההרס מתחיל מבעיות בזוגיות עצמה, אם רוצים לשפר/ לטפל, צריך ישירות בבעיות ולא להיטפל לדברים, להחליט שהם הורסים ולהרוס עוד בדרך.

מסכימה עם זה, רק שלא כולם יודעים לעשות אתהמקורית
ההפרדה
אבל אין שום קשר רגשי בפורנומקרמהאחרונה
זה יצר נטו
חיבוק גדול יקרה נגמרו לי השמות

רוצה לשלוח לך חיבוק גדול גם על מה שתיארת שזה עשה לך עצמך היקרה לגלות את זה פתאום,

גם על מה שזה עשה לך לחשוב ולדמיין שבעלך שלך שצפה בזה

גם על מה שזה עשה לך במחשבה של מה זה אומר על הזוגיות שלך והאינטימיות ביניכם

גם על הרגשת התסכול והאכזבה והפגיעה הכה גדולים.

ממש לקחת הכל ולתת לו מקום ומתוך כך לראות איך אפשר לצמוח ולהתרפא ולהתקרב מחדש ב"ה.

 

במקומות של נפילות של בני אדם בכללי (לאו דווקא של צפייה בפורנו, אלא נפילות בכללי), אני מאוד מאמינה במקום שהקב"ה דרך התורה הקדושה התוות לנו.

המקום של התשובה.

אותה תשובה שקדמה לעולם.

אותה אמירה כה עוצמתית של "אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא"

לא סתם אדם - *צדיק*

*אין* צדיק (!) שלא יחטא. אין.

רק רק הקב"ה לבדו מושלם.

וענקי ענקי עולם כמו דוד המלך שאמר חטאתי לה' (וגם בתחום של בינו לבינה)

או הסיפור על האמורא בגמרא שטיפס על סולם כדי לבוא על אישה וצעק אש אש אש וראו אותו תלמידיו ואמרו לו רבי ביישתנו וענה להם שעדיף שיתבייש בעולם הזה ולא בעולם הבא,

והסיפור על רבי אלעזר בן דורדיא שלא הייתה קדשה אחת בעולם כולו שלא בא עליה (!!!) ונדד הרחק כדי להגיע לאחת והיה מה שהיה ואז ברגע אחד החליט לחזור בתשובה עד שנפחה נשמתו ונאמר עליו *רבי* אלעזר בן דורדיא שמזומן לחיי העולם הבא!

רבי!

ויהודה הגדול שהודה! עם כל מה שקרה עם תמר! הודה שנפל!

ויש עוד מקרים ודוגמאות בתוך תוך תורתנו הקדושה.

וכבר חז"ל ניסו לבטל את אותו יצר הרע וראו שאין העולם יכול להתקיים ממש!

 

וכל המקומות הללו הם דווקא דווקא כי התורה הקדושה רואה את ההתמודדות הזו.

לא מתעלמת ממנה.

רואה שדווקא דווקא בתחום הזה של יצר הרע כ"כ עצום

עד שענקי עולם לא רק שצפו אלא עשו מעשה ממש עם אישה!

ונקראו צדיקים גמורים ורבנים שמהם אנו לומדים!

ללמדנו עד כמה תשובה קדמה לעולם.

"חטאתי לה'".

אני חוזר בתשובה.

ואם אתה הקב"ה הרחום והחנון מחכה לו לאדם עד שישוב ורוצה בתשובתנו -

גם אנחנו הקטנים והקטנות ננסה להידמות לך ולקבל את התשובה.

ובטח בחודש אלול, חודש הרחמים והסליחות.

ולהצליח לסלוח, למחול, לא להזכיר לאדם עוונותיו הראשונים, לראות את התשובה כבריאה חדשה לאדם. שמעומק עומק לב רוצה להתחרט על כך.

הרי כולנו בני אדם. בשר ודם.

וגם אנחנו לפעמים נופלות בדברים אחרים. מי בלשון הרע, מי בצניעות, מי בכיבוד הורים וכן הלאה.

וכמו שאנו נרצה שיקבלו את תשובתנו, שיסלחו לנו על טעויות, שיקבלו אותנו בלב אוהב על אף חוסר המושלמות שלנו - כך ננסה להידמות לקב"ה ולמחול גם אנחנו.

ובין איש לאשתו זה הכי הכי יקר לקב"ה.

עד כדי כך שהוא מוחה חלילה שמו מעל המים כדי להשכין שלום בין איש לבין אישתו!

עד כדי כך שאומר לנו שימכר ספר התורה כדי להשכין שלום בין איש לבין אישתו

"אלו דברים שאדם אוכל פירותיהם בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא... והשכנת שלום בין אדם לחברו ובין איש לאשתו"

 

אז העבודה הזו על התשובה,

על ראיית האדם כמכלול,

כבן אנוש ולא מלאך, ששבע יפול צדיק וקם,

שאין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא,

 

והעבודה הזו על להבין שלא הייתה כאן כוונה לפגוע בך ח"ו אלא נפילה של היצר לתחום הזה של הראייה שהמקום ממנו הוא מגיע שונה לחלוטין בנפש.

 

ורוצה לצרף כאן גם תגובה ארוכה שכתבתי בנושא בעבר:

יקרה,

אני רוצה להתייחס לשתי נקודות עיקריות בהודעתך -

הראשונה היא באמת הנגיעה בכאב הגדול גדול,

והשנייה היא לראות איך דווקא מתוך הכאב והשבר הזה אפשר אולי לצמוח.

 

1. בכאב:

עכשיו קשה לך מאוד, את ממש בעיצומו של הקושי,

בתוך המקום הכואב והשחור הזה - קשה מאוד לראות מעבר.

 

אבל זה ב"ה מצב זמני.

את לא תמיד תהיי בחושך הגדול הזה.

גם אם כרגע זה נראה שכן - זה באמת באמת לא.

 

כתבת הרבה דברים, בסוג של מוצפות רגשית מאוד גבוהה

וענו לך כאן בחוכמה רבה 

גם אני הקטנה מצטרפת לדברים שנאמרו -

גם להבין עם *עצמך* איפה הייתה כאן הפרת האמון מבחינתך,

מה זה אומר מבחינתך,

ואח"כ מבחינת בעלך

ואח"כ מבחינה זוגית.

 

בנוסף, צריך באמת להבדיל בין ההרגשה שלך והתפיסה שלך, שבצדק היא קשה מאוד, פגועה מאוד, נגעלת מאוד

לבין המציאות עצמה שלצערנו כוללת בתוכה כמעט 99% של צפייה לפחות פעם אחת בפורנו בעבר/הווה/עתיד של כל גבר באשר הוא גבר...

זו מציאות עגומה, אני יודעת - אבל היא כבר בגדר נורמה...

 

כן, גם גבר חרדי, דתי, חילוני, רווק, נשוי - כולם כולם.

האחוזים ממש זהים ודומים אצל כולם לצערנו.

הקב"ה אכן ברא את האנשים בעולמו עם יצר מין חזק מאוד, כדי בעיקר לפרות ולרבות. יצר ההישרדות, ואכן אצל גברים (בהכללה, יש גם אחוזים מטורפים של נשים שצפו/צופות) - היצר יותר חזק.

 

ולתכונה הטבועה והבלתי נפרדת הזו באנושות - נוספה הקידמה, והזמינות הבלתי נתפסית.

 

העולם השתנה, הזמינות השתנתה - זה כמעט בלתי אפשרי שאדם יעבור חיים שלמים בלי ליפול לדבר הזה אפילו פעם אחת...

ויצרני התעשייה הזו משקיעים מיליונים ומילארדים כדי לגרום לאנשים להתמכר, להקליק שוב ושוב ושוב,

זה כמעט חזק מהם!

 

זה לא אומר בשום צורה שזה בגללך או שזה קשור אלייך - זה לא!

אולי חלק מתחושת הנבגדות, משבר האמון, הגועל והסלידה שאת חשה כרגע נעוץ בעובדה שאת מרגישה שזה קשור גם אלייך, שהוא בגד בך אישית כשהוא צפה בפורנו,

שאת לא מספיקה עבורו או מספקת אותו, שאת לא מספיק יפה בעיניו, ובגדול שאת לא *מספיק*.

זו הרגשה מאוד קשה להיות בה.

ומאוד חשוב להבהיר - צפייה בפורנו *לא* אמורה להתקיים בגללך.

זה שני דברים שונים לגמרי - כמו שני קווים מקבילים שלעולם לא יפגשו - זה שלו. בלי בדל קשר אלייך.

את טובה. כן, גם בעיניו.

את יפה ומושכת, כן גם בעיניו

הוא לא מחפש להחליף אותך

הוא אוהב אותך והוא רוצה בך וחושק בך.

 

הוא ממש לא משווה חלילה *אותך*, לאותן זוועות שהולכות שם, 

זה בכלל לא בר השוואה,

זה לא שהוא "רואה בנות ומלא עירום" ובא אלייך ומשווה וזה כאילו "עוד בת, עוד עירום" - זה פשוט לבל אחר לגמרי!

כמו שכתבתי - כמו שני קווים מקבילים שלא יפגשו לעולם. 

שם זה לא אמת, זה רק רק פנטזיה מכוערת ומלאכותית ודוחה ובריחה מהמציאות לשנייה,

בלי שום קשר לאהבה עמוקה שלו אלייך

לתשוקה האמיתית והגדולה שלו אלייך,

ליופי האמיתי והענק שהוא רואה בך, פנימי וחיצוני!!!

 

אז מה הוא כן?

[זה *ממש לא* נשמע המצב כאן, אך אם יש מצב בו הוא מכור - אז במקרה כזה כמו בכל התמכרות - צריך לטפל]

 

ואם הוא לא

אולי הוא סקרן, והכל זמין וחינמי ואנונימי עד להכעיס

 

זה גם לא נכון שגברים לאחר הנישואין מפסיקים לצפות בכך - יש אנשים שאחרי החתונה המשיכה שלהם לפורנו רק הולכת וגדלה.

 

אם מבינים את השורש למה אנשים צופים בזה - מבינים שזה כלל לא קשור לנשוי או לא.

 

בפורנוגרפיה יש עולם שלם של פנטזיה - ולפעמים יש רצון לברוח לעולם מושלם ובלי התמודדויות כפי שיש בחיים האמיתיים,

 

בפורנוגרפיה גם המין ללא משמעות, ללא מאמץ - הוא לא צריך להתחשב בעוד אדם, לא צריך זמן ועבודה מנטלית/פיזית

 

ובנוסף אין שום משמעות - לעיתים דווקא במין נטול משמעות יש משהו יצרי שיכול למשוך גברים (ונשים),

 

בפורנוגרפיה יש גם הרבה מאוד גיוון,

והיצר והסקרנות, בשילוב עם הזמינות הבלתי נסבלת שזה פשוט בכל מקום - יוצר לך את התוצאה העצובה מאוד ואת האחוזים העצובים מאוד...

 

עוד דבר חשוב -

 

זה לא אומר בשום צורה שזה טוב ושצריך "להחליק" את זה בגרון ואין ברירה - כמובן שצריך להילחם כל יום מחדש! להתקין סינון ראוי וחזק, לעבוד על עצמנו, על המידות, על היצר, על הנפילות.

 

וכמובן לשים לב לנשק הכי חזק של הנפילות - היאוש.

 

ישנו מעגל מאוד מתסכל של אדם שצופה בפורנו ומלקה את עצמו על כך-

הוא צופה-

הוא מתוסכל מעצמו ומתבייש בעצמו ובמעשיו -

היאוש הזה מחליש אצלו את האנרגיות הטובות לבחור בשינוי ולעלות מעלה-

ואז שוב הוא צופה - וחוזר חלילה.

 

צריך לשבור את המעגל הזה,

ודבר ראשון צריך לטלפל ביאוש!

 

אסור לוותר וצריך להילחם - ולי זה נשמע שבעלך זועק לעזרה ורוצה להילחם 

ואולי עםפ עצמו הוא כבר נלחם אלף פעמים

אבל זו ממש בגדר מלחמת התשה

והוא פשוט מותש.

ואולי אין לו כלים,

ואולי הוא פשוט זועק לקבל את הכלים הללו.

אם הוא אכן מכור - יש בעלי מקצוע שזו בדיוק ההתמחות שלהם - התמכרויות.

אפשר לפנות אליהם.

 

אל תראי אותו, את כל המהות שלו כשחורה וכרשעה וכחוטאת, הוא אדם שלם, עם טוב שלם שאת מכירה ויודעת והכרת כל השנים והכרת לפני שהתחתנת - הוא נשאר שם. הוא האמיתי. הוא לא השתנה.

אותו אדם טוב, בתור היותו אנושי ומועד לטעויות ולנפילות ("אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא"), אכן חטא. אכן נפל.

עכשיו הוא רוצה לקום. הוא רוצה לחזור בתשובה.

הקב"ה רוצה ומוכן לחכות עד יום המיתה לתשובה. את מוכנה? יש בך את הכוח?

אם יש - גייסי את כולו.

נסי להפריד בין האדם עצמו לבין החטא והנפילה.

ההפרדה הזו קיימת.

נסי לראות את בעלך ללא הנפילות. איזה אדם הוא?

מה טוב בו?

איפה הוא עזר ונתן לך בחיים?

על מה את כן יכולה להוקיר לו תודה?

איפה הוא תמך בך בחייכם המשותפים שאת היית למטה והיה לך קשה?

מה זה עשה לך?

איפה כן כיף וטוב לכם ביחד (גם אם לא עכשיו - בעבר?)

 

 וזו באמת התמודדות מאוד קשה עם היצר הזה.

חז"ל רצו לבטל בעבר את יצר הרע מרוב כל מה שהוא גרם לחטוא

ואז באמת ביטלו

וראו שהעולם לא מתקיים. אין התרבות אפילו של תרנגול ותרנגולת. ממש פחדו שהעולם יחרב! אז החזירו את היצר.

זה יצר כ"כ כ"כ בסיסי! צר החיים, יצר ההמשכיות.

נכון. הוא חזק מאוד מאוד

אבל כמו כל דבר חזק ועצום - יש לו גם את הכוח הניגודי שלו.

כדי שתהיה לנו יכולת בחירה.

 

"ראה נתתי לפניך את הטוב ואת הרע 

ובחרת בחיים!"

 

אם הטוב היה יותר מהרע בעוצמה - איפה כאן הייתה הבחירה? לא הייתה.

אז זה באותה עוצמה.

אותו כוח חיים בדיוק טומן בחובו גם את פוטנציאל ההרס והחטא הכי גדול - כדי שתהיה לאדם בחירה.

 

אז בעלך הצדיק נפל. נכון.

אבל הוא יכול לקום!

לעשות תשובה!

ומאהבה ולא מיראה!

אז הוא אפילו יהיה במדרגה שהעוונות יהפכו לו לזכויות!

 

ואם הוא יפול שוב? יכול להיות. הוא בנאדם יקרה.

הוא יכול הכי לרצות בעולם לא ליפול -אבל פעם, מתישהו, שהיצר יתחזק, והוא יהיה מדוכדך וחלש ועצוב - הוא יכול ליפול. כי הוא אדם.

כמו הרוב המוחלט של גברי העולם. באמת האחוזים הם מטורפים.

וכמו רוב נשות העולם - שאולי לא בזה, אבל בדברים אחרים. כל אדם וההתמודדות שלו.

אפשר להבין שזו המציאות, להבין שזה טבע האדם,

שהקב"ה ברא אותו כך. 

שהוא לא מצפה ממנו להיות מושלם כי אין מושלם - אלא להיות *בהשתלמות*, ואם נפל -לקום

שבע יפול צדיק וקם!

 

על ההתרוממות הזו

על הקימה מתוך הנפילה

על התשובה

על זה העולם עומד!

 

כי אנחנו בני אדם לא מלאכים ובטח ובטח שלא הקב"ה!!!

כל העולם הזה הוא התמודדות אחת גדולה. זה טבע האדם.

אם מבינים את זה יותר קל להבין גם כאן את התהליך בנפילה הזו ספציפית.

 

דבר נוסף-

באמת באמת יקרה שזה לא קשור בטיפה אלייך ולגוף המדהים שלך בעיניו!

זה באמת שני דברים אחרים לגמרי, שני דברים מקבילים שלעולם לא יפגשו.

 

לפעמים צריך גם לתת גם לזמן לעשות את שלו.

 

כרגע את בתוך ההלם והשוק והכאב הכי גדול.

כרגע חווית אובדן של החלום כפי שראית אותו.

באמת ובתמים חשבת וחלמת שלך זה לא יקרה.

היה לך חלום כזה.

וכאשר זה התנפץ זה ממש כמו אובדן - אובדן החלום שהיה,

ובסליחה שלך את בעצם "מוותרת" על עבר טוב יותר בעצם הסליחה. ואת הרי לא מוכנה שהעבר הזה יקרה כי את לא רוצה בו - אז זה ממש מעגל שמזין את עצמו וגורם לכל הרגשות הקשים והכואבים הללו לצוץ.

כמו בכל אובדן, יש אבל.

ושלבי האבל כוללים

הכחשה

מיקוח

כעס

צער ועצב גדול

ורק אח"כ השלמה וחזרה לחיים.

 

נשמע שאת עדיין בתוך תהליך האבל - וזה ממש טבעי ולוקח זמן לדברים להתעכל ולעבד את הדברים.

 

בתוך כל זה, 

ואחרי שנותנים לדברים קצת להירגע, וזמן לעצמך לעכל ולהרגיש את כל מה שאת מרגישה, כן חשוב לזכור שהיחס לכל הדבר הזה אצל בעלך היקר הוא ממש ממש *לא* במקום הזה של מישהי שהיא "ברת השגה" ובוא נראה אותה בלבוש מינימלי ונשווה אותה לאשתי או ננסה לעשות משהו בעניין או משהו בסגנון,

וגם הצפייה/הנפילה *לא* מגיעה אצלו מתוך השוואות או חוסר אהבה/תשוקה אלייך אשתו האהובה והיחידה,

אלא לרוב ממקום של יצר, סקרנות, אי-שימת לב לשבריר שנייה, טבע שיותר קשה לגברים להתגבר, והמציאות של כל המדיה וכל מה שקורה בעולם - הופכים את ההתמודדות הזו שלהם (גם של נשים, אגב) לכמעט בלתי אפשרית. הם יכולים לנסות מאה פעמים, ולהצליח 99, והם גיבורים! והפעם הזו שנפלו? לקום, להתגבר. מאוד מאוד מאוד קשה לעבור חיים שלמים בלי לעולם לא להתבונן אפילו במראה לא צנוע אחד, בטח בעולם כמו שלנו...

 

שולחת לך המון כוחות ותמיכה,

הלוואי הלוואי שתצאו מזה מחוזקים ב"ה! ❤

חיבוק גדולתהילה 3>

בטוחה שזה כואב עד מאד. מטלטל, שורף בלב, מקומם ומכעיס ומציף המון המון רגשות.

זה הכי לגיטימי בעולם להפגע, ובטח מדבר כזה שהוא הפרה של הברית הזוגית ביניכם

שהוא שמור לך ואת שמורה לו. גם אם זה קורה לעוד אנשים

זה לא מכהה את התחושות שלך.

תני לעצמך להתאבל על מה שהתנפץ עבורך. תמצאי לך אם צריך כתובת לפריקה ותמיכה.


דיבורים על גירושין והאשמה עצמית מגיעים מתוך סערת הרגשות והכאב שלך, ויש לנו כאנשים נטיה במקום להיות עם הכאב

ולתת לעצמנו להרגיש את הלב ולשהות בו, להוציא את האנרגיות החזקות האלה של הכאב, של התחושה שאולי אני לא מספיק טובה ומושכת ואהובה, כלפי רבדים יותר חיצוניים.

אם זה כעס על עצמי, אם זה כעס על הבעל וכן הלאה.


זה הזמן דבר ראשון להיות שם בשביל עצמך. לתת לעצמך לבכות, לכאוב ולהתאבל.

אחרי שיעבור הגל, תוכלי לבחון מה ואיך נכון לך כרגע, ממקום בוחר❤️

מודה לכולן על התמיכה וזקוקה ממכם לעוד, בבקשה!!אנונימית בהו"ל

תודה לכן על כל המענה.

הוא שיתף אותי שזה כבר כמה שנים בתדירות שונה, משהו שהתחיל בנערות וכבר סיפר לי בעבר אבל הייתי בטוחה והוא הבטיח לי שזה לא קורה עוד, עכשיו משתף שרוב שנות הנשואים זה היה בתדירות כזאת או אחרת, נכון תמיד הזוגיות שלנו לא הייתה מושלמת, הרבה תהיות אם אנחנו באמת מתאימים, לא יצאנו הרבה זמן לפני והיה איזה קליק כשיצאנו, עכשיו נקרעת בתוך עצמי, מרגישה שכל אקט מיני ביננו, מגע שבתמימותי חשבתי שזה ביננו כנראה היה את הצל של זה, השפיע, אולי חשב על כל מיני דברים תוך כדי, מרגישה נבגדת גם אם לא פיזית אז מחשבתית, גם ככה חשבתי בלי סוף שאין בייננו חברות אמיתית,  שאנחנו לא באמת מתאימים בהרבה דברים, הרגשתי זיוף כשאמרתי שאני מאושרת כי לא באמת הייתי, אבל עוד הרבה גורמים מסביב שעכשיו מרגישה שלא באמת נתנו לזוגיות עבודה רצינית והשתדלות אמיתי אלא זרמנו איכשהו,מצד שני איך אני יכולה לתת לזה נסיון כשיש את הנושא של התכנים הלא צנועים שמרחפים לנו מעל הראש, זה קשה לי מאוד, אני נקרעת בתוכי ויש לנו ילדים ולא יודעת מה לעשות למי לפנות..

אהובה ❤נגמרו לי השמות

יכול להיות שהאיתות הזה יכול דווקא להיות לטובה ולהצמיח אתכם עוד יותר ב"ה.

להגיע למקום שבו מטפלים מהשורש בכל מה שתיארת.

למקום שמצליחים להתקרב באמת, בלי מחיצות, לא בגלל התכנים של הצפייה ולא בגלל שום חסימה שיש בלב ולא בגלל שום דבר אחר.

למקום שכמו שכתבת שלא היה עד עכשיו - משנים ונותנים לזוגיות שלנו עבודה רצינית והשתדלות אמיתית.

למקום שמתעצמים וגדלים דווקא מתוך הקושי.

מבררים לעומק דברים

פותחים את הלב

נוגעים בכאב

מוציאים את המוגלה

ומגיעים ב"ה לריפוי שלם

ולצמיחה שלמה ב"ה.

 

ואם לא מצליחים לבד - לפנות לאיש מקצוע.

זה אפשרי ב"ה

ומי כימים הללו של אלול מעמיקים לנו את ההבנה הזו שיש גם תשובה בעולם, שאפשר לתקן ולצמוח מכך עוד יותר

גם ביני לבין בוראי

וגם ביני לבין בעלי/אשתי.

 

- ולגבי הצפייה עצמה - כפי שכתבתי בהרחבה ובפירוט בתגובה הקודמת בשרשור הזה, הצפייה והקשר עצמו בין איש לאישתו לא קשורים אחד לשני והם כמו שני קווים מקבילים, לא כדאי להעסיק את הראש ולהתייסר שכל מה שהיה בינינו עד עכשיו הוא חלילה לא אמיתי ועם הצל של זה, חלילה יקרה. אלו שני דברים שונים לגמרי גם במקום בנפש וגם במהות של זה וגם בפועל. לא רוצה סתם לכתוב פעמיים מה שכבר פירטתי בתגובה הקודמת, אבל ניסיתי לציין שם את כל ההסבר הרחב לכך 🙏

 

מאחלת לך מכל הלב ברכה גדולה והצלחה שלמה בבניית והעמקת הבנייה של הבית המשותף שלכם

שהקב"ה יהיה בעזרכם בכל צעד וצעד

יאר פניו אליכם וישם לכם שלום 🙏❤

יקרה, חיבוק גדול!!באתי מפעם

התחושות שלך מאוד מאוד לגיטימיות.

את צודקת, זה מעין בגידה במחשבה, ומחשבה זה דבר משמעותי מאוד, אנחנו לא רוצות בעל שיהיה רק איתנו פיזית אלא גם מחשבתית רוחנית.

מה שאת מרגישה עכשיו נשמע כמו בור עמוק,

אבל לי זה נראה שזו דווקא הזמנות לשינוי!

את אומרת שכל הזמן לא באמת היית מאושרת, הרגשת זיוף, נתתם לדברים פשוט לקרות.

אז עכשיו, כמה שבקושי הזה הוא גדול , והוא עצום, פוגע בנימי הנפש הכי עדינים של אישה, קחי את המושכות לידיים ותתחילי לפעול. את מציבה לו גבול, אין יותר פלאפון עם אינטרנט! אין מחשב בלי הגנה.

יש אפליקציה של 'הורים', שאת יכולה לראות מה הוא עשה בפלאפון, כמה שעות  על הווצאפ, כמה שעות על היוטיוב, כמה שעות על גוגל וכו'.

אם הוא צריך משהו ספציפי את פותחת לו את הסיסמא ואת אחראית לדאוג לנעול אותה חזרה. זה לא כי הוא ילד קטן, זה כי את אישתו ואת עוזרת לו לשמור על עצמו.

ועוזרת לכם לשמור על הבית שלכם!

את תראי כשאתם תעלו על הגל בע''ה פתאום תרגישי יותר חופשיה, יותר שמחה, יותר אוהבת.

זה יהיה קשר נקי וקדוש. 

בעיניי זה חתיכת wake up call לחיים שלךהמקורית

אם זה הוציא את כל הביוב החוצה, הייתי מסתכלת על זה כהזדמנות חעלייה

עד עכשיו חיית ב'בינוניות/ זרימה', זה הזמן לשנות

שימי את הדברים על השולחן, בעיקר מול עצמך,ותבנו את זה מההתחלה

אפשר לחזלש את המציאות וליצור 'שנה ראשונה' חדשה בנישואין. לכי לטיפול, איתו או בלעדיו, תקבלי בהירות, תגעי בנקודות הכואבות, תנקי את המוגלה, תגדירי גבולות גזרה חדשים ותצעדי קדימה


 

מציעה לפנותחירות4576

לרבנית נעמי שפירא, היא עוסקת בתחום הזה ובטוח תדע לקשר אותך לדמות מקצועית

0526070520

ממליצה גם^^^^מאדם
לא בטוחה שכתבו, אבל לדעתיאנונימית כרגע.

לעשות סינון באינטרנט, להתקשר לאינטרנט רימון.

הסיסמא יכולה להיות אצלך.

בהצלחה!

בעיני זה משהו שעושים ביחדמאדם

לגרום לו בכח שלא יןכל לעשות אץ זה בלי שיח מקדים והחלטה משותפת רק יגרום ליותר הרס.

ולצערנו גם אחרי סינונים אנישם מצליחים להגיע לזה בדרכים אחרות אז אם זה לא תהליך של ביחד זה לא כ ממש יעיל

זה הופך אותה להיות במקום של 'אמא שלו/ השוטרת'המקורית

ולא של אישה

לדעתי מתכון לאסון

מסכימה מאד. מנסיון אישי בתחוםהרקולסית
כתבתי גם למטה
לדעתי זאת טעותרקאני
היא לא אמורה לנסות לשלוט בו וביצרים שלו
עושים את זה בהסכמה של שניהם.באתי מפעם

לא כמו אמא שקובעת עובדות לילד שלה, ושמרימה את הסוכריות למדף גבוה שלא יגיע.

בעלי *מבקש* ממני לשים סיסמא ושאני אדע מה הקוד אם הוא צריך משהו ספציפי אני פותחת לו.

ובעלי לא אחד הצופה בתכנים האלה ב''ה, אבל הוא יודע שהוא לא יכול לסמוך על עצמו שיש לו בלחיצת כפתור תאוות שמאוד קשה לשלוט בהם, גם אם אתה צדיק הדור ," אל תאמין בעצמך עד יום מותך," וכבר הוא התלונן בפני כמה פעמים שאני צריכה לזכור להחזיר את הסיסמא כי פתחתי אותה והשארתי אותה פתוחה.... 

זה שונה מאדם שצופה כבר שניםהמקורית
את זה גם אנחנו עושיםרקאני

אבל במקרה שלה זה לא נשמע שזה המצב...

לא נראה שיש פה שיתוף פעולה

קצת מהנסיון שליהרקולסית

דבר ראשון חיבוק גדול... התחושות קשות באמת וכנראה צריך פשוט זמן להרגיש אותם (בלי לקבל החלטות גורליות)

דבר שני, בעלי היה צופה בפורנוגרפיה שנים והוא מגדיר את עצמן מכור נקי. הוא לא צופה כבר 8 שנים. הוא הפסיק בעזרת תכנית 12 צעדים של מכורים למין, אליה הוא הצטרף מרצונו. (התכנית הזו שיפרה ומשפרת לו את החיים בכל מובן)

אני קיבלתי הרבה תמיכה וצמיחה אישית מתכנית מקבילה לבני משפחה (בעיקר בנות זוג) של מכורים. התכנית נקראת אס-אנון. יש להם גם קו חם שאפשר להתקשר אליו. את מוזמנת לחפש בגוגל או לפנות אלי לפרטים נוספים.


משהו חשוב מאד בעיני - הציעו לך לעזור לו ע"י הוספת סינון והקוד יהיה אצלך - בעיני זה ממש הרסני למערכת היחסים. את לא יכולה ולא אמורה להיות אחראית על זה.


בהצלחה ממש!

פותחת שרשור קיטורים לכבוד ערב פסחמתיכון ועד מעון

אז מה היה מעפן? מה לא הלך?

קטרו בהנאה...

פה היה ויכוח מעצבן בערב שהוציא לי את הרוח מהמפרשים למרות שהיה יום די מוצלח

איזה תיווך מהמם לילדים על המצב רוח של אמא!!לפניו ברננה!
יש מצב שאאמץ😉
מי המציא את החג הזזזזזההההה??רוני 1234
איף
זה רק פנטזיה חחחחרקאני

בכל מקרה אין לי משהו קרוב לבית

ורחוק לא רלוונטי עם כל מה שנשאר לעשות פה

אם אתה כזה צדיקהריון ולידה

ועושה כאילו אתה מנסה להדר במצוות גם כשלא חייב

למה אתה לא מסוגל לקחת את הרגליים שלך ולקנות לאשתך מתנה לחג?!!!?

אמאלה זה מרתיח אותי כבר! הוא יודע לבחור והוא ידע להיות רומנטי בהתחלה

והוא יודע שגם משהו פשוט ב15 שח ישמח אותי למרותשמגיע לי הרבה יותר  

אז לאיפה זה נעלם??

ולא הוא לא שכח כי אני באופן אישי טרחתי להזכיר

כמו שטרחתי להתבאס מולו כשאכזב.

לא זוכרת מתי קנה לי לאחרונה תכשיט. לא לחגים לא ללידה לא ליומולדת לא ליומנישואין

לא יודעת למה זה ככה קשה לו

דפוק

אין לי מילה אחרת

גורם לי לזלזל בקיום המצוות שלו

באהבה שלו אליי שגם ככה שיודע שקשה לי להרגיש אותה לאחרונה

ושאני צריכה להרגיש אותה מאוד ושהיא חסרה לי מאוד

שוכבת פה בוכה

כי בחג עגיל יהיה לי כי קניתי לעצמי ב20 שח והצהרתי לו שאני אמנם שומרת לחג להתחדש אבל אני עדיין מצפה ממנו לקנות לי גם.

מרגישה אישה לא מוערכת

ממש ככה

ועם בעל שבוחר מתי להיות הכי צדיק בעולם ומתי לבחור שכנראה זה לא מצווה מספיק חשובה כדי לקיים אותה אפילו בסימון וי. 

ומכתב בכלל לא נראה לי כבר שנים רבות

ובכלל בא לי אפילו למרוד בגלל זה

כמעט הלכתי מאחורי הגב שלו לעשות נזם או הליקס או גם וגם

לא כי אני רוצה באמת

אלא בעיקר כי מרגישה צורך לצעוק לו ניעור.

אוף לא התכוונתי לאורך כזה ובטח שלא להשתפך ככה

התקופה הזאת במיוחד מוציאה ממני את כל האיכסה

למרות שיצאה ממני גם לפניה

והעיקר הוא ישן שינת ישרים כי אחרי שהכרחתי אותו להגיב כל מה שהיה לי להגיד זה "מצטער" 

-מצטער שמה? 

שאני לא עונה על הציפיות שלך

השם תשלח לו שכללללל

מי יכול לנער דבר כזה בכלל?? נראה לי שאף אחד

@בעלי

לפעמים זה משמעותי ללכת לדבר יחד עם רב שלכםכובע לבן
צריכה תפילהחנוקה

לא יכולה לפרט.

צירופי מקרים לא סבירים.

הסתבכות כלכלית בזמן ההכי לא נכון.

אתגרים שונים עם 3 ילדים 

מצב רפואי ונפשי סבוך

הכל ביחד

אה וערב פסח כמובן

מרגישה כמו בני ישראל לפני ים סוף

צועקת אל ד' מהבוקר, מרגיש צורך לעורר רעש בשמיים.

אם מישהי מוכנה כשקוראת לבקש מד' שישמע לתפילתי ויעזור למשפחה שלי אודה לה מאד

תודה!חנוקה
אמרתי פרק תהילים לזכותךמאוהבת בילדי

שתראי ותרגישי ניסים גלויים!

תודה רבה!חנוקה
בשורות טובות🫂יעל מהדרום
תודה אתן עוזרות ממשחנוקה
חיבוק❤️❤️❤️בארץ אהבתי

כל כך לא פשוט.

מתפללת בשבילך...

בעז"ה שתראו ישועות בקרוב!

אם תרצי לתת שם לתפילה בפרטי - מוזמנת בשמחה. אם מתאים לך...

מתואמת

מתפללת בעבורכם לחירות אמיתית מכל המיצרים❤️

שתזכו לראות את ידו הגדולה של הקב"ה!

חיבוק וכח!!!מרגרינה

שיהיו ניסים ודברים יסתדרו בדרך ומעל הטבע!

שכבר לא תרגישי חנוקה ♡♡♡

❤️שמ"פ
מתפללת שתראי ישועות !
אמרתי פרק תהילים לזכותך🫂סטודנטית אלופה
שתזכו לישועות גדולות בקרוב ולגאולה הפרטית והכללית❤️
בטח בטח וחיבוקקקקשירה_11
מתפללת איתך. חיבוק!!ליני(:
לבי איתך. גם בתפילות♥️ בשורות טובות בעז"ההמקורית
🫂🫂רקאני
אמרתי פרק תהילים🩷nik
מברכת אותך שתראי ישועות בקלות ובמהרה!!
אמרתי פרק תהילים לשמיעת תפילתך, בשורות טובות♥️עדינה אבל בשטח
אמרתי פרק תהילים. השם יברך אתכם בטוב!קנמון
אמרתי תהיליםצלולה
מתפללת שתראו ניסים בכל התחומים♥️
מתפללת איתך לכל הטוב בעז"הזברה ירוקהאחרונה
אולי זה המקום להתייעץ. ארוך. תודה ממש למי שתקרא.דפני11

בעל מתוק

חמוד. צדיק. לב זהב. בעל מדהים. בבסיס שלו לא אופי של דיבורים.

בזנן האחרון משהו עובר ואני לא מצליחה לשים את האצבע.. אולי תעזרו לי להבין אותו? או לאסוף יותר אמפתיה או כוחות עד יעבור זעם?


אז משהו עובר...

מרגישה שיותר מידי פעמים הוא הופך זבוב לפיל... חוסר סבלנות ל"פדיחות" או טעויות למינהם.

מאז ומעולם הוא כעס כשלא הובן כמו שצריך או שלא זכרתי דברים מסויימים שהיו לו חשובים. או סתם כשמשהו לא הלך לו, או תקופה עמוסה- היה גורם לו להיות לחוץ, כועס, ממהר כזה...

אבל ברמה שהיתה סבירה. וגם היה קורה פעם ב...

לפיסכולוגיה בגרוש שלי, תמיד הרגשתי שזה קשור לבית שבו גדל- הורים שעטפו ילדים בצמר גפן, כמעט ולא היו להם התמודדויות, וכשבנאדם גדל וצריך להתמודד-בטח אם יש כמה דברים בו זמנית, ובטח אם משהו לא תמיד הולך כמו שרציתי- זה שובר אותו ומבאס ברמות. לא ברמה שזה גורם לשיתוק אבל דרמות פנימיות כאלה... של חוסר כח ועצבים ולחץ...

אני רואה את זה גם אצל האחים שלו האחרים (רווקים) וגם באיך אמא שלו עד היום חיה... מנסה לרפד לילדים שלה את הכל. ואם יש קושי אפילו קטן זה די סוף העולם.

כלפי חוץ אף אחד לא ירגיש, אבל בבית הכל יוצא. עצבנות, כעס.. כזה. לא מצליחה ככ להסביר.


אני למשל- חיה עם זה יותר בשלום. מבינה שהחיים לא מושלמים, מנסים, טועים, מצליחים או שלא מצליחים, תקופות עמוסות, מוותרים על דברים.. כזה. יותר שלוות נפש בקטע הזה.

לא עושה דרמה כמשהו לא מצליח לי- וגם אם כן- לרוב הדרמה חולפת מאוד מאוד מהר (ברמת הדקות).


אבל בזמן האחרון... זה קצת בלתי נסבל מבחינתי...

גם כי לפעמים מרגישה שזה יוצא בכעס עלי או בביקורת עלי- וזה ממששש לא מתאים לי.


סתם לדוגמא. קצת קיצונית אבל היא קרתה לא מזמן וזכורה לי.

קניתי לפסח טפט כזה להדביק על השיש.

הוא שטף את הבית וראה את הטפט- שאל אותי- את קנית? אמרתי כן. חשבתי לעצמי שיחמיא לי, איזה אלופה שזכרת... אבל לא החמיא (לא חריג, אמרתי, לא איש של מילים) אבל ככה חשבתי שאמר בליבו וככה פירגנתי לעצמי ושלום.

אחכ כשהכשיר את המטבח (הייתי בעבודה) כתב לי כמה הוא שונא את הטפט הזה, וכמה סיוט להסתדר איתו ושלח תמונה שיצא מכוער ממש למרות כך המאמצים. באמת היה מכוער.

התבאסתי איתו שבאמת יצא מכוער ואיזה באסה שככה... וזהו. בלב שלי: באסה, אין מה לעשות, כולה שבוע, נהיה חזקים, העיקר השיש כשר

חזרתי הביתה, הבנאדם כולו עצבנייייי.... איך כל שנה אני קונה את הטפט.. כל שנה הוא מסתבך איתו... שונא אותו.. לא מסתדר איתו.. והכי הרגשתי שהוא כועס עלי ש"כבר אמר לי את זה שנה שעברה ולמה קניתי שוב"... אז התנצלתי ואמרתי שבאמת לא זכרתי שהוא ביקש שלא נקנה.... שאלתי אותו- מה עדיף? נייר כסף? אז הוא ענה שלא כי זה שורט..

אז שאלתי מה הוא מציע..

הוא שוב חזר על זה שאיך לא זכרתי... וכאילו התעקש שאני אחראית לכל הסבל שלו כי אני לא זכרתי וקניתי שוב ובגללי...

עכשיו אני הכיייי לא טיפוס של "בגללי בגללך". הכי לא.

מאמינה שכולנו עושים הכי טוב שיכולים. בטח בין בני זוג.

חוץ מזה- בלב שלי- תגיד תודה שבכלל חשבתי על זה וקניתי... אתה לא עשית שום קניות לחג...

וגם. (ואת זה אמרתי לו ברגע ששיקפתי לו שאני מרגישה שהוא מאשים אותי בזה ואכן הוא הסכים איתי שהוא מאשים-) שאם כבר, האחריות שלו היא בדיוק כמו שלי- ברגע שראה את הטפט, היה יכול להתכבד , ללכת לסופר ולקנות משהו אחר שיותר טוב לו.....

לא מתאים לי האשמה שלי במשהו שהוא היה יכול גם לשנות.


אבל הכייייי מפריע לי..זה שהרגשתי שהוא מוציא מפרופורציה את כל עניין הטפט.....


כאילו. אוקיי.

נגיד שנעשתה פה טעות. נגיד שאני אחראית בלעדית על הטעות. מה נסגר עם הכעס הלא פרופורציונאלי על זה?

מבינה שהתעסקת עם זה שעות. מבינה שלא כיף. אבל הייי כולנו מתעסקים לפעמין גם בדברים שלא כיף לנו. מה נסגר עם להתפוצץ ככה?


עכשיו זאת דוגמא קצת קיצונית

אבל אני מרגישה שזה קורה לו קצת יותר מהרגיל, בטח יחסית אליו. שבדכ הוא טיפוס נעים ונח. גם אם ברגעים של כישלון הוא דרמטי יותר ממני..... מרגישה שהכעסים האלה על "טעויות" ממש מוציאים אותו מדעתו. הוא מתייחס אליהם כאילו הם סוף העולם. וגם בכלל בהקשרים חברתיים אם לדוג יש לנו חברים שקצת נפגעו מחברים אחרים, הוא לוקח את זה קשה... או למשל עכשיו לקראת פסח יש כל מיני שכנים שמבקשים עזרה בבניין בכל מיני דברים- בקבוצה הכללית! לא בפרטי. אז הוא אומר לי, דפנה איזה מזל שאני במילואים שאני לא מתרוצץ כל היום בעזרה פה עזרה שם... וזה לא נאמר בטון צוחק או רגוע.. זה נאמר באמיתיות. כאילו זה ממש מטריד אותו הבקשות האלה. ואני לא מבינה... מה הדרמה? מישהי ביקש עזרה, הכל טוב אל תעזור.... למה לקחת את זה ככ קשה?

למה זה גורם לך להרגיש ככ עומס בלב מבקשה תמימה של אנשים? אתה באמתתתת לא חייב לעזור והכל טוב...


מרגישה שהוא עובר משהו.

ומרגישה גם שאני לא רואה איך זה ישתפר בקרוב. כי ב"ה כמה ילדים, עבודה עמוסה, עומס החיים, בעיות החיים (הלגמרי רגילות ב"ה!!) ככה זה. רק ילך ויגדל הפערים בחוסר שלמות, וגם בכשלונות.


איך חיים ככה?


יודעת שלא יכולה לשנות אותו

מצד שני גם לא ככ יודעת מה החלק שלי


ומודה שאני מופעלת כשמרגישה אשמה כלפי. יש לי לזה ממש אלרגיה. לא מתאים לי כשזורקים עלי אשמה, באופן כללי, ובטח לא מהאיש שלי. זה לא בלקסיקון שלי אשמה. וזה מטריף אותי.


בקיצור

דברו אלי חכמות


ואשמח בלי האשמות כלפיו- ברור לי שהוא איש זהב. וטוב. ומתוק.

וגם בלי הפניות ליעוץ זוגי, זה לא האירוע כרגע

יכולה לומר שהזדהיתי איתו, אני מוצאת את עצמי ככהעכבר בלוטוס

כרגע

במצב של החודש האחרון, שיש עומס של החיים בצורה די קיצונית, הכל ביחד

פלוס זה שאני אדם רגיש

מוציא ממני משהו מאוד דומה למה שאת מתארת

משהו כמו הקש ששבר את גב הגמל רק בצורה יומיומית

דברים קטנים שמהם נשברים אבל בגלל שהעומס הכללי הוא ענק

 

אני אסביר

בתור אדם רגיש מאוד,  כל דבר שסביבי הולך איתי.

בקשת העזרה של השכן

הילד שחורק עם הכסא

אם אני צריכה לגעת בדברים שאני לא מסוגלת לגעת בהם או להרגיש את המגע שלהם 

כמות העומס שעלי מורגשת והולכת איתי

 

ואז כל דבר קטן, יכול להיות הצעקת 'די אני כבר לא יכולה יותר'

וזה יכול לבוא לידי ביטוי ב'איזה טפט גרוע' וב 'אוף על איקס ואי זד'

 

לחיות כבנאדם רגיש זה דורש עבודה ולימוד

 

מאוד קשה להיות הבת זוג/בן זוג של אדם שקשה לו להכיל את המציאות. שמורכב לו. אני מודה...

מעריכה ממש את בעלי וגם הוא משתגע מזה לפעמים

 

אני יודעת שכשאני מעל המים מבחינת שינה, אוכל, זמן לעצמי, זמן זוגי- אני לא לוקחת קשה..

וגם אני גם מנסה להכיר במתנות שיש ברגישות הזאת, כמו יכולת הזדהות, הבנה עמוקה של דברים ועוד

 

 

זה מה שיש לי לכתוב

 

ממש כל הכבוד לך, אני באמת מעריכה את הצד השני של אנשים כמונו

ובתור אני מנסה ללמוד להקליל, להבין שהחיים מורכבים ולא הכל חייב להיות במאה אחוז דיוק

זה קשה (ממש)

וגם לעבוד על לבקש את הצורך שלי כדי לקבל אותו

ושלא יתבטא בעצבנות כללית כזאת כי אף אחד לא מבין מזה שיש כאן צורך שלא מולא

תודה על זהדפני11

אבל זה הקטע

אנחנו חיים במקום בלי אזעקות כמעט

אומנם הילדים בבית ואני עובדת כרגיל אבל הוא במילואים! דווקא במילואים אצלו יותר נחת מהעבודה ( בדכ עובד מאוד קשה)

אז למה הפתיל הקצר הזה?


ובכל אופן, מה לדעתך החלק שלי בסיפור?

אני לא ככ יודעת איך להתייחס לזה..

מצד אחד צריך פה הכלה כנראה

מצד שני לא מוכנה לקבל האשמות

זה יכול להיות השינוי מהשגרהעכבר בלוטוס

הצורך ללמוד מקום חדש

או ליצור קשרים חברתיים חזקים חדשים במילואים

או אדם שלא מסתדרים איתו במילואים

או הנסיעות 

או כל דבר שאת חווה כמשהו קטן ומעצבן ולאדם רגיש מאוד ולא מספיק בטוח בעצמו יכול להשפיע מאוד על מצב הרוח

 

החלק שלך

קודם כל לדעת ש'את' לא הסיפור פה... לא מאשימים אותך, אלא את המציאות ואת הקושי

ולשקף שזה מאוד לא נעים

אם הוא באמת אדם רגיש מאוד הוא יתנצל ויקח לתשומת ליבו

אחכ לנסות לדייק מה הצורך שלא ממומש אצלו או מה יושב עליו

 

אלופה ממש!

תודה ממש. הלוואי.. ננסה..אנונימית בהו"ל
מאוד מעריכה❤️
בטעות עברתי לאנונימידפני11

כי חיפשתי ל@טוט את השרשור על המקווה 😅 אגב לא מצאתי.. באסה.

זאת אני אל דאגה❤️

מותקקקק איזה אישה מדהימה את!!!!אוהבת את השבת

כמה הוא זכה בך!!

ואיזה כיף למשוע שגם את בו!!


כותבת בקצרה כי אני ביום מעוך אז הראש לא עובד..

יכול להיות שיש לו "פוסט טראומה " קלה מהמילואים?

זה ממש הגיוני .. ולפעמים מגיע באופן קל..

אבל בסוף השנתיים וחצי האחרונות מטורפות לגמרי...


מקווה שזה בסדר לכתוב...


בכל מקרה חיבוק ענק

ובע"ה שתהיה לכם מלא סיעתא דשמיא להיחלץ ולהתעלות מהכל!!

תודה יא מהממתאנונימית בהו"ל

על פניו לא נראה לי...

מצד שני גם אם כן- אין לי ככ מה לעשות עם זה... הוא טיפוס שלא מוכן ללכת לשום טיפול, בטח אם אין טריגר מסויים שהוא מרגיש אותו... מה שאני באה לומר זה שבאן כללי הוא לא ילך לשום טיפול בלי שהוא ירגיש צורך. וגם אז זה רק כשזה יבוא לגמרי ממנו...

כרגע הוא לא מרגישככ בעיה לדעתי למרות שניסיתי קצת לשקף לו (גם בזהירות. כי איזה לא כיף זה לשמוע יותר מידי שאתה עצבני כל הזמן...)

כנל❤️דפני11
לדעתי את לא צריכה להזהר כל כךרוני 1234

ולא צריכה לספוג את כל זה בשקט.

אבל אם זה ממשיך נגיד אחרי החג, תמצאי זמן רגוע ותפתחי את זה איתו בצורה נעימה.

תודה❤️דפני11
צריכה למצוא זמן טוב וגם להיות רגועה בעצמי כדי לפתוח את זה שוב... בע"ה...
נשמע שהוא "אדם רגיש מאד". תגגלי את המושגזוית חדשה
בזכותךדפני11

ובזכות עכבס בלוטוס גיגלתי אתמול...

וואלה באמת יש מצב!

באמת גם יש לו קטע עם רעשים קצת, ובכלל כל מיני דברים שכתובים שם.

מצד שני זה לא היה ככה חזק תמיד....

וגם. שוב מחזיר אותי לשאלה מה החלק שלי בסיפור.

בנות כותבות פה וזה עוזר.

אם יש לך עוד תובנות אשמח לשמוע❤️

אני כזו, וזה באמת משתנה בעוצמותזוית חדשה

לפי כמה אני טרודה/עצבנית

אבל אני לא חושבת שיש לך כ''כ איך לעזור לו, זה יותר שלו מול עצמו.

רק להגיד שאת נשמעת אישה זהב לא פחות רחלי:)
יש לי מה להרחיב מקווה בעזרת השם מחר 
נשמה. אשמח אם מסתדר לךדפני11
חיבוק! את נשמעת אישה מדהימהוואלה באלה

תמיד אוהבת לקרוא אותך.


 

לא יודעת אם מתאים, אבל פעם @אמאשוני כתבה על שפת הפה לעומת שפת הלב בהקשר של ילדים ואני משתמשת בזה המון איתם וזה עוזר להבין את הדברים שנאמרים בהקשר האמיתי שלהם.


 

הכוונה שיש את מה שיוצא מהפה ויש את מה שהלב מרגיש.

ילד יכול לראות חבר שלו עם משחק חדש ולהגיד לו כמה זה משחק דפוק ומשעמם כשבעצם הוא רק מרגיש קנאה והיה מאוד שמח במשחק כזה.

נשמע שבעלך לא מספיק יודע להביע במילים בדיוק מה הוא מרגיש (לא איש של מילים..), קל לו יותר להטיח בך דברים.

במקום להגיד: זלדה, אני ככ מבואס שיצא כזה מכוער ועוד עבדתי על זה ככ קשה ואיזה חבל שלא יצאתי בעצמי לקנות סוג אחר של טפט

הוא אומר לך: זאת את, את אשמה, את שוכחת, את מתעלמת ממני ומהבקשות שלי


 

כשלומדים לשמוע את שפת הלב מבין המילים הכל נראה אחרת.


 

 

איזה מהממת את!דפני11

וואו תודה זה כיף לשמוע.

אני באמת מרגישה שיש פה את שפת הלב שאת אומרת.... אבל זה גם קצת משגע אותי. כאילו יאללה... אתה בנאדם בוגר. זה מעייף אותי ככה כל הזמן.. כי כאמור התדירות ממש גברה..

וגם. מודה שיש בי צד אגןאיסט שברגע שאני מקבלת האשמות אני עוברת להגנה ולא מוכנה לשמוע את הביקורת או הקושי שלו ש"אני מתעלמת מהבקשות שלו". כשאני חושבת על זה, הוא גם באמת אמר את זה לאחרונה שאני הרבה פעמים לא מספיק עונה לו ומתעלמת. ואני בהחלט הרבה יותר משתדלת לענות אבל חשבתי על זה, וזה מגיע בעיקר כי הדרך שהוא מדבר לא נותנת מקום לצד שני (למשל- לא הספקתי לשטוף, תצטרכי להביא בייביסיטר שתשמור על הילדים ואת תשטפי. אז לא היתה פה בקשה, או שאלה מה דעתי, אלא קביעת עובדה. אז מבחינתי קצת הרגשתי שלא ראה אותי/כיבד אותי. ובכל מצב קבע עובדה אז מה יש לי לענות? תוסיפי לזה גם טון קצת עצבני.. ואז הוא אומר לי- למה את לא עונה? בקיצור.....

ברור לי שיש פה צורך בלתי ממומש שלו

וגם קושי שלי לתת מענה כי נפגעת מהדרך שהוא מביע את זה

מבינה אותך מאוד❤️וואלה באלה
יכולה להזדהות איתונעומית

גם אני נוטה להיות חסרת סבלנות ולהאשים לפעמים.

לא נעים לי להגיד, אבל עוזר לי שמקרקעים אותי קצת.

(היי מותק, אני מבין שלא נעים לך, אבל ממש לא נעים לי שאת מאשימה אותי ככה

או זה באמת מכוער, מתנצלת, אבל דיברנו על זה כבר, אני אשמח שלא נדבר על זה כל היום).


תודה נשמה!!דפני11

כן הבנתי שזה קצת נצרך...

גם אחרי סיפור הטפט אמרתי לו את זה. שהעצבים שלו לדעתי חסרי פרופורציה לאירוע שזה.

זה אומנם קצת הפסיק את הויכוח, אבל לא הרגשתי שהוא הפנים את זה באמת...

אני חושבת שברגע שאת מדברת עליוהמקורית
"יצאת מכל פרןפורציות" לעומת - לא היה לי נעים שהאשמת אותי, זה נחווה אצלו שוב כאשמה

התפקיד שלך זה לדבר עלייך ומה את מרגישה עם מה שהיה ועם ההתנהגות שלו. כל עוד את מכילה ומוציאה את עצמך מהתמונה או מדברת עליו רק - זה  מפספס את הנקודה שלך פה בעצם.


ומצטרפת לנכתב פה, את זהב לא פחות♥️


את צודקתדפני11

סבתא שלי היתה קוראת לזה "שפת האני"....

תודה על התזכורת❤️

בדיוק זה המקורית
תשמעי מאמי, את חמודה קודם כלבאתי מפעם

שאת מחליקה בחיים.

אם את אומרת שזה משהו שהשתנה נשמע כמו קלאסי קשור למילואים, מלחמה. אנשים על הקצה, עצבניים.

כן, קשוח לחיות לידם.

ואת צודקת שאת יכולה להיות מכילה אבל עד האשמה אלייך. לא לאפשר לזה לקרות. יכול לחטוף כריזה, אני אכיל... אבל להפיל את האשמה עליי ועוד בחוסר פרופורציה. לא. לא. אני לא שק חבתות.

כן יכולה להזדהות איתו שדברים קטנים יכולים לגרום לי לעצבים מוגזמים. חיבוק

בדיוקקקדפני11
הגדרת את מה שאני מרגישה 
בעלך מזכיר לי את עצמישוקולד פרה.

בגלל שאני יותר "פלואידית"- יותר יכולה ללכת לקראת ויותר מרגישה את האחר, וגם אין לי כמעט דרישות מהזולת

אז אני יותר רגישה לתחושות של ניצול או של מרמור.

כביכול אם הזולת רוצה משהו אני חייבת להיענות לו. בלי לבדוק אם רציתי בכלל. ויש תחושה של אשמה כבדה אם לא עשיתי.

כל ציפייה של האחר מכניסה אותי קצת ללחץ.


 

 

ויכול להיות שגם בעלך לא רוצה את הטפט

או שהוא רוצה להרגיש שהוא לא חייב לשים אותו. ושהוא חופשי להגיד לך לא. ואם הוא שם מתוך כפייה (גם אם פנימית ולא מצידך)- הוא ירגיש מרמור

ויכול להיות שהןא מרגיש שאפילו הבקשות של השכנים מחייבות אותו.

ואז הוא גם אשם כלפיהם שלא עזר.

או שהוא מרגיש אשמה ונחיתות כלפיי עצמו- אחרים נרתמו בכיף ואני לא. איזה מן בן אדם אני?

בקיצור הערך העצמי לא חזק דיו כדי להרגיש שלם עם הבחירות שלי.


 

לאנשים כאלה הכי טוב לפעול דרך מרחב ושחרור.

והרבה מחמאות וחיזוקים שהם טובים גם אם לא עשו כמו הציפייה מהם.


 

 

את מדייקת אותו בולדפני11

ממש כל מה שכתבת. ואני מודעת לזה.

ונותנת יםם של מרחב ושחרור. כנל על החיזוקים.


יש מצב שכשזה קשור אלי אני יותר מצפה/רגילה שהוא כן עושה.. ואז כשלא זה יותר קשה לי.

אבל אני באמת משתדלת המון לתת לו את כל הכבוד לומר שמשהו לא מתאים לו. ולכבד את זה.

חושבת שבאמת יש שיפור בנושא... אבל אולי גם בגלל הוא יותר כועס בזמן האחרון? מרגיש לי שזה גם חלק מהלהביא את עצמו כמו שהוא ולא לשמור הכל בפנים ולהיות מרצה.... ובכל זאת... אני מצפה שיגיד "לא מתאים לי" בענייניות ואולי גם נדבר על זה. אבל לא לעצבים לא קשורים...

טוב  מבינה שיש דרך ולמרות שהןא מושלם הוא כנראה לא. ואולי טוב שכך.....

ממש ממש מה שרציתי לכתוב לך מצטרפת לשוקולד פרהרחלי:)

על הריצוי והאשמה - בעלי היה ככה (עדיין אבל הוא כן הלך לכמה מפגשים עם מישהו והוא במודעות)

אני חושבת שמאוד מאוד משמעותי פה שלא תקחי עלייך את הבלאגן הפנימי שלו, אני הרגשתי תקופה ארוכה שאסור לי להביע רגשות של תסכול לידו כי ישר אפילו אם זה בדקות הוא נכנס ללופ ממש לופ מתגונן וכמובן גם מאשים ואין איך לעצור אותו.

עד שלמדתי כן לשים לב הרבה יותר לעיתוי אם אני באמת מעוניינת בשיח שיוביל לאנשהו ולעשות הרבה הקדמות, ועדיין אם הוא יוצא מפרופורציה וזה קורה לו בהחלט הרבה יותר בתקופות לחוצות - אני אומרת לעצמי ברור את ההפרדה - ועם הזמן גם הוא למד להגיד לי אותה בעצמו שזה לא שייך אליי וזה רק הוא שלא מסוגל להכיל כלום עכשיו.

אבל זה באמת אחרי הרבה זמן של עבודה דו צדדית.

בהתחלה הוא היה כמו דובי לא לא חחח , כל בקשה שלי הוא היה בודק עם עצמו אם הוא עושה את זה כי הוא רוצה - מטריף

אבל הבנתי שזה שלב ושמחתי מזה כי עכשיו אחרי התהליך הרבה יותר כיף ונעים איתו, הוא נותן והוא חושב מה הוא רוצה לתת ולשים פה ולא כי הוא מרגיש חייב.

(אצלם בבית לאמא שלהם היה רצון מאודדדד חזק ולא היה כדאי שהיא תצא לא מרוצה )  


אני כן אומרת בזהירות שאם אני הייתי מנסה בכח להימנע לגמרי מפיצוצים -לא היינו מגיעים למודעות והקרבה של היום -פשוט הייתי מתרחקת וזהו, ותסמכי עליו שאם הוא אדם טוב לב ורגיש כמו שאת מתארת הוא יעשה את שלו ויתקדם בעז"ה .


וזה שאת נותנת את הכבוד אין טוב מזה - יכול להיות שזה בדיוק מה שמאפשר לו להרגיש סוף סוף בבית להרגיש רגשות ולעשות שינויים בעצמו שלא היו מתאפשרים קודם . 

את מקסימה עם לב רחב מאודשוקולד פרה.אחרונה

זה עניין של ביטחון עצמי.

נדרשו לי הרבה שנים כדי להביא את עצמי לקשר. היה חי הרבה יותר קל להקשיב לבעלי ולהשתתף אתו בעולם שלו, מאשר להביא את עצמי.

גם כי לא ראיתי טעם בסתם לשתף כשהוא לא יכול לעזור לי (דברים מהעבר שלי)

וגם כי לא הייתי מספיק בטוחה שזה יעניין אותו.


היום יש לי כבר יותר ביטחון עצמי בקשר, כי גם פיתחתי יותר את העולם שלי, ואני מרגישה שיש לי עניין בתוך עצמי.


אבל פיתוח הביטחון העצמי זה מסע.

בתור בת זוג באמת להחמיא ולפרגן זה הכי חשוב. ככל שהוא יאמין שהוא חשוב לך, שאת מסתפקת בו כמו שהוא. שהוא כמו שהוא זה וואו, שהוא מספיק לך ואת אוהבת אותו-

הוא ירגיש יותר בטוח להביא את העולם שלו.


לאנשים שאין להם מספיק ביטחון עצמי ושלא עודדו אותם מהבית להגיד הכל בחופשיות, ולא שידרו להם קבלה עמוקה של מי שהם-

הנטייה הראשונית היא לברוח. לנוס.

האסטרטגיה הראשונה היא להדוף כל מתקפה על הסף.

גם אני כזאת. הודפת כל ביקורת ממני. כי המחשבה שאני פגומה בעיניו היא ממש קשה לי. זה נתפס לי כאיום על הבסיס, ולא כביקורת של מישהו שאוהב אותי מאוד, אבל בסה"כ רוצה שאתקן דברים קלים.


עם הזמן למדתי פחות לענות ויותר להקשיב. לא לפחד לשהות ברגש. לא לפחד להכיר בחסרונות שלי. להסכים לקבל אותם, ואותי כמו שאני.


הדיפת הביקורת היא מאוד מתסכלת עבורך, אני לגמרי מבינה, אבל זה נטו ממצוקה שלו. הוא כ"כ רוצה להיות מושלם עבורך, ורוצה להאמין שהוא יכול להיות מושלם עבורך.

בעיניו, אם הוא לא מושלם, אולי את תחפשי מישהו יותר מושלם ממנו... (שזה כמובן קשקוש, אבל ככה מדבר מוחצשל אדם כזה)

את נשמעת אישה מדהימהמתואמת

כתבו פה על אדם רגיש מאוד.

בתור אחת כזו - אני לא חושבת שזה הדבר היחיד שמציק לו. כלומר, יכול להיות שהוא אדם רגיש מאוד, אבל על זה התלבש משהו נוסף שמעצים הכול. (מצטרפת לרעיון שאולי זה קשור למילואים. זה בהחלט משהו שיכול להציף אנשים רגישים...)

כתבת שהוא לא יהיה מוכן ללכת לטיפול. אולי ביחד איתך הוא כן יהיה מוכן? ואם לא - אז אולי ללכת בעצמך לטיפול שיעזור לך בהתמודדויות איתו?

הרבה הצלחה, אישה יקרה❤️

איך אתן מנקות את כל חתיכות השומן שמצטברות מתחתבוקר אור

לכיור?

נירוסטה..

ניסיתי עם שיפוד אבל זה לוקח שעותת וגם לא מוציא הכל..

מה הכוונה מתחת לכיור?כורסא ירוקה
בסיפון? את יכולה לפתוח אותו בעיקרון (שימי דלי מתחת) אבל אין סיבה לנקות שם... 
מתחת לאיפה שהמים יוצאיםבוקר אור
נראה לי מגעיל וגם יכול לסתום את הכיור..
לשם יש חומרים ייעודייםעכבר בלוטוס

לתחזוקה ולטיפול

פותחי סתימות וחומרים לתחזוק

יש בסופר

זה לא מוריד הכל אבל גורם לזה שלא יהיו סתימות (חומר חריף מאוד)

יש בנוזל ויש באבקה ששמים עליה מים

אז בעיקרון הכל יורד למטהכורסא ירוקה

הדברים הגדןלים לרוב נשארים בסיפון אפשר לפתוח אותו ולנקות.

השאר נשטף לצנרת ושם הבעיה של הסתימות, אז כמן שעכבר בלוטוס אמרה, כדאי להשתמש בסודה קאוסטית. אנחנו משתמשים בנוזל מוכן שנקרא אינסטלטור נוזלי, זה קיים בסופר. אפשר גם להשתמש באבקה אבל צריך לערר עם מים ורק אז לשפוך פנימה, יותר התעסקות. וזה חומר ממש מסוכן עם הוראות שימוש שצריך להקפיד (גם הנוזל וגם האבקה) אז אני אישית מעדיפה פשוט להשתמש בנוזל. פחות כאב ראש.

לשפוך את זה פעם בחודש חודשיים אמור לשמור על הצנרת

שופכת פשוט בתוך הכיור?בוקר אור
תודה!
יש הוראות על האריזה, מניחה שזה קצת שונה בין חברותכורסא ירוקה

גם צריך לחכות לפני ואחרי.

תקני אחד ותעשי לפי מה שכתוב עליו.

ןחשוב לשתמש בכפפות

תודה, אבדוקבוקר אור
נדמה לי שקראתי שלא כדאי להשתמש בזה הרבהיעל מהדרום
לק"י

הגיוני שאם זה חומר חריף זה הורס את הצנרת.

תודה יעל! ראיתי באינטרנט שזה עם כלור,בוקר אור

פחות מתאים לנירוסטה 

לא ניסיתי דווקא את זה, אבל סנט מוריץ הוא קסםעכבר בלוטוס

לכל דבר שצריך להוריד

 

פוחדת על הכיורבוקר אור
וגם שלא יסתום לי אותו
שופכת אקונומיקה והכל פסול למאכל.חנוקה

בכל מקרה אם זה מקום שלא פותחים בשגרה אין צורך לנקות שם וגם לא לבדוק

זה לא בהגדרה של 'ידו מגעת'

(כל מה שצריך להבריג כדי לנקות עונה להגדרה הזו)

חח לא בשביל פסח כמובן, בשביל החייםבוקר אור
זה כבר לא יהיה היום בכל מקרה, רק אחרי פסח
אז חומר ייעודי כזהחנוקה

אינסטלטור נוזלי קוראים לזה

לחלופין להחליף סיפון לא עולה יקר

ב-sosעוד מעט פסח

אני מרתיחה קומקום.

עד שהמים רותחים שופכת סודה לשתייה בנדיבות, מעל שופכת הרבה חומץ, ומעל הכל את המים הרותחים.

ואח''כ סוגרת את הפקק של הכיור שכל האדים ישארו למטה (אצלי שני הכיורים עם אותו סיפון- אז את שני הפקקים יחד, שלא יברח האדים של הבשרי מהכיור החלבי).


זה בדרך כלל פותר את הבעיה לאיזה שבוע-שבועיים, עד שאני מספיקה לקנות 'אינסטלטור' (תכשיר נוזלי שופכים פנימה ופותר את הבעיה לבערך שנה קדימה)

לא קראתי תגובות, אבל ברעיון מסיר שומניםסטודנטית אלופהאחרונה
טבילה בשבת כשמתארחים😀טוט

איזה הזוי ומטורף זה נשמעעע

הרבה פעמים טובלת בשבת, אבל פעם ראשונה שאנחנו מתארחים. ניסינו לחזלש בעדינות אבל הבנו שמחכים לנו ממש ולא יתקבל יפה אם לא נגיע.


יש עצות ורעיונות לגבי איך לעשות את זה כך שלא ירגישו?

יש ילדים קטנים שיהיה מוזר להשאיר עם המארחים...

להתפלל על זהדפני11
לי קרו עם זה ניסים מעל הטבע חח פעם סיפרתי פה

מה לגבי ל את עם בעלך לתפילה והוא יקח את הילדים לגינה ואת תלכי לטבול ותחזרי זריז?

רעיון נפלא! איישם בעזרת השםטוט

סקרנת עם הניסים.

בעלי אמור להתפלל יחד עם המארחים אז יהיה חשוד אם לא יבוא איתם לתפילה, הקטנה שלי תפטפט בלי הפסקה בביכ, אז לא שייך להכניס אותה.


מספיקים לחזור מהמקווה לפני שהתפילה מסתיימת? אם לא זה ממש פדיחה שאגרום לסעודה להתעכב

ניסתי לחפש לך את השרשור, לא מצאתידפני11

כנראה כתבתי מאנונימי

אצלי מה שהיה בסוף זה שסיפרתי לחברה שגרה שם באיזור והיתה באותה שבת על המקווה

קבעתי להפגש איתה כאילו סתם עם הילדים והכל

היא שמרה לי על הילדים בגינה קרובה ואני טבלתי..

בעקרון אם את מנוסה בטבילות ליל שבת את יודעת שזה די זריז ומוקדם.. אם תגיעי מספיק מוקדם ואם לא יהיה עומס חריג את אמורה לחזור בזמן


 

אגב אני טיפה התעכבתי כי היה עומס במקווה והוא גם היה ממש רחוק מהמארחים אבל זה התקבל טוב כי "היה ככ כיף עם החברה שלא שמנו לב לשעון..."

תודהטוט
סיעתא דשמיא ואומץ היו לך
אכן היתה סיעתא דשמיאדפני11

וניסים מעל הטבע..

כבר מאוחר אין חי כח לפרט אבל זה היה משהו לא נורמלי

אפילו בעלי לא האמין שדברים כאלה קורים

מקפיצה לעוד רעיונותטוט
תזכורת קטנה שאולי תעזוררק טוב!
בשבת חוה"מ קבלת שבת קצרה יותר. אז יוצא שמי שהולך למנחה בכניסה שבת, יש זמן בביהכנ"ס שמחכים להמשך התפילה. בד"כ יש שיעור בזמן הזה. אולי בעלך יוכל לנצל את הזמן הזה לשמור על הילדה. 
זכרתי את זה, רק שטובלים אחרי צאת הכוכבים, לא?טוט
מרגע לרגע אני חושבת שזה לא היה חכם לעשות הפסק בלי לחזלש את ההתארחות
מחזקת אותך שאת עשית הכי נכון והכי טובנפש חיה.
אתם ישנים אצל המארחים ?אחת כמוני
אם בדירה נפרדת, אפשר שתגידו שאת נשארת "לנוח" אחרי הדלקת נרות..
כן...טוט
ה יעזור
וואי, ממש בהצלחה 🙏אחת כמוני
תבקשי מראש דירה...כובע לבן
שלא נוח לכם ככה.. הזוי?
יש להם יחידת אירוח שהיא חלק מהדירהטוטאחרונה
מפנקת ממש, זה יהיה מוזר להתעקש על דירה אחרת, ואם אומר שאני יוצאת עם הילדים שלי לגינה גם הילדים שלהם יצטרפו🤪
מה מאכילים בפסחרקאני

תינוקת מפונקת ובררנית שאוהבת מאוד לחם???

ופסטות וקוסקוס ואורז

ואת כל החמץ היא אוהבת🤦‍♀️

וואי . גם אני בדילמהאחת כמוני
עם פעוט בן שנתיים שלא נוגע בפירות ובירקות גם
עוקבתאור.י
גם שלי הדיפולט שלה זה לחם עם גבינה 
אני גם בחששות האלה...מתואמת

הקטנה שלי אוהבת בעיקר לחם ופיתה וכמובן ממתקים🙈 לפעמים אוכלת גם פריכיות. בירקות מבושלים היא אוכלת רק תפו"א בצורת צ'יפס.

אנחנו ננסה לתת לה מהמצות, אבל אם היא לא תסכים - אז נקנה פיתות ולחמניות מקמח תפו"א (הן לא בהכשר לפסח שאנחנו אוכלים, אבל לא תהיה ברירה).

והיא תזלול הרבה במבה (מזל שאנחנו ספרדים...)

גם קניידלך יש סיכוי שהיא תאהב, אני מקווה. (היא אוהבת פלאפל וכדורי פירה)

מקווה שהילדים הבררניים של כולנו לא ירעבו🤷‍♀️

מצברייטרוני 1234
אולי אפשר להקל ולתת לה אורז אם היא תינוקת?
לחמיות מקמח מצה? אנחנו ששנה שעברה הכנו ויצא ממשואילו פינו
טעים ומוצלח
איזה מתכון עשיתם? אולי אנסה גם, אם לא מסובך מדי...מתואמת
אני אחפש את המתכון בהמשך היוםואילו פינו
אשמח למתכוןרקאני

בחג עצמו אנחנו מתארחים

מקווה שיהיה שם דברים לאלתר לה

אין לי תנור של פסח...

אשמח ממש גם למתכוןפייגא
יעזור לי
המתכוןואילו פינו


מערבבים הכל על הגז עד לאיחוד

על נייר אפייה ליצור עיגולים ללחמניות

ולאפות על 180 עד שמזהיב קצת לצערי לא זוכרת כמה זמן.. 

אפשר גם להוסיף אבקת אפייה שיהיו פחות דחוסותואילו פינו
תודה רבה!מתואמת
באסה, שרויה לנו. סופית לא יהיה מה לאכול חחחשושנושי
מההתחלה כתבתי שזה מקמח מצה..🤷‍♀️ואילו פינו

קשוח בלי שרויה..

אפשר פנקייקים מקמח תפוח אדמה 

אולי תנסי מצה פיצה? מצה לזניה? זה מרכך את המצהשיפור
שניצלים וקציצות היא לא אוהבת?
לא כל כךרקאני

כשאני רוצה שתאכל בשרי אני מערבבת לה טוב באורז או בקוסקוס וגם אז לפעמים היא מסננת את זה

אם היא ממש לא תאכל כלוםמתואמת
אולי כדאי לשאול רב אם מותר לה לאכול קטניות?... (אם את גרה קרוב אליי בשמחה אכין לך סיר אורז בשבילה)
תמיד אני בלחץ לפני פסח עם התינוק התורןבאתי מפעם

אבל הם בסוף מסתדרים!!

אגב,

אפשר להשרות חתיכות קטנות של מצה במים כמה דק' ואז לסנן ולהכין עם זה מצה ברייט עם קצת חלב, זה מרקמית מאוד מזכיר פתיתים.

גם קניידלך זה אחלה. 

תפו"א קניידלך וביצה/ חביתהoo
פירה אולי? חביתה היא אוכלת?טארקו

קינואה אתם אוכלים?

במקרה שממש לא מוצאת הייתי מתייעצת עם רב אם אפשר להקדיש סיר לבישולים שלה ולהכין לה פסטה קטניות ואורז..

אפשר לנסות גם אטריות מבלינצס, ניוקי..טארקו
אצלנו מכינים לביבות מקמח מצהתוהה לעצמי
שנקראת כרמזלך.. הם רכות וזהנראהלי יכול להיות תחליף טעים ללחם לא רק לתינוקות.. יש גם פסטות כשרות לפסח. ואולי פירה יעבור?
בת כמה היא?חנוקה

עד גיל שנתיים בוודאי התירו לי לתת קטניות

פנקיקים16210

אפשר גם מקמח מצה וגם מקמח תפוחי אדמה

מצה מפוררת עם חלב וסוכר או שוקו אחרי כמה זמן קצת מתרכך

מצה טוסט במחבת

אפשר גם לשים חתיכות מצה16210
מתחת עוף זה גם דומה לפתיתים
באותה בעיה עם ילד בן 4זוית חדשה

אני מכינה אותו מראש לעניין, ברמה ששאלתי אותו "אתה זוכר מה זה ליל הסדר?" והוא ענה: "כן, החג שאין בו פסטה." 😂


לא שאני חושבת שההכנב הזו תעזור...

מזל שהילדים הבררנים שליהשם שלי
אוהבים מצות ותפוחי אדמה.
אנחנו אשכנזים חסידים והתירו לנו להכין אורז לילדיםשושנושי

מקרה דומה - ילד שלא אוכל וממש בורר.

כן אמרו להכין בסיר נפרד ולא בסיר שישמש גם אותנו.

אפשר גם מצב מטוגנת, קציצות ירקות פירה

זה בערך מה שמתכננת להכין כל יום כל היום 

לא הפתרון המוצלחרק טוב!

אבל אנחנו קונים הרבה חטיפים לפסח.

ביסלי, וופלים, ציפס. זה בלי קטניות ומשביע במידה מסוימת. 

תודה לכולןןןרקאניאחרונה

עזרתן לי ממש!

מקווה שבאמת ילך בקלות

מקסימום ניקח מהשכנים הספרדים באמת אורז בשבילה

אולי יעניין אותך