לא מאמינה שכותבת את זה...בעלי ותכנים לא ראוייםאנונימית בהו"ל

כולי רועדת, לא מאמינה שאני כותבת את זה...

פותחת בתמימות את המחשב שאכשהו אין בו חסימה מסודרת ודי כי סמכתי על בעלי...ומה קופץ לי בתיקיה אנונימית שלא סגורה...

רושמת לבעלי שלא בבית שלא מאמינה והוא מודה שזה קורה לו מידי פעם, וזה בעיה אישית שלו ולא קשור אלי... חי בסרט?איך לא קשור אלי?

איך אני אמורה להמשיך מפה הלאה? גם ככה יש בעיות בזוגיות וספקות לגביה, זהו פשוט מתחשק לי לפרק את החבילה, חראם על הילדים שיגדלו עם הורים גרושים שכל כך רציתי להימנע מזה אבל פשוט הרוסה עכשיו!!

לא מאמינה שזה קשור אלי הנושא הזה😭

וואובאתי מפעם

 איזה קשה זה!!

חיבוק גדול!


לא קשור אלייך? קשור מאוד!

זה לא רק משהו הלכתי אישי.

זה תחושות שלך שמרגישה נבגדת. אם בדר''כ אני אומרת להכיל, לוותר, לתת מקום לבעל. זה המקום שאני אומרת לעשות דרמה רצינית שיבין שזה פגע בך מאוד מאוד, וממש לא קשור לפן הלכתי, קשור לזה שהוא צופה בנשים אחרות ואת נתת בו אמון שהעיניים שלו רק עלייך, ומסתבר שהוא פגע באמון שלך.

תנסי לחשוב איך את עושה דרמה אבל לא שתשתק אותו, אלא דרמה שתביא אותו לידי רצון לשנות ולהתנצל.

אישה יש לה המון כח, בטוחה שבחכמה תדעי לנער אותו בצורה נכונה.

אל תמהרי לדבר על פירוק חבילה, תני לעצמך להיפגע ולא להסיק מסקנות תוך כדי פגיעה.

המון בהצלחה יקרה!! 

לא יודעת איךאנונימית בהו"ל

לפרק את החבילה? אני גם הייתי לא הכי אישה קלה בתקופה האחרונה, הרבה דכדוך, חוסר חשק, השמנה וחוסר אהבה עצמי שפגעו לי בטיפוח העצמי, אני חושבת שהגענו למצב לא טוב בזוגיות ומאמינה שזה השפיע גם...

בעיקרון הוא הבעל הכי תומך ומקבל ומפרגן... מרגישה גם אשמה כי הייתי צריכה לטפל בעצמי , בנפש שלי תקופה ארוכה והזנחתי מאוד לצערי, בתקוםה האחרונה באמת היום זמנים מאוד לא טובים ביננו

אוף וחיבוקמרגול

קודם כל מצטערת מאוד לשמוע. את מתארת תחושות חזקות וקשות, ושולחת לך חיבוק ענק.

אבל זו באמת לא אשמתך בשום צורה. זו טעות *שהוא* עשה. *הוא* זה שבגד באמון.

ועם כל זה שבעיניי האחריות היא 100% עליו, אישית לא הייתי מפרקת על זה את החבילה (אבל כל אישה שונה).

מציעה את זווית ההסתכלות הזו - הוא נפל. נפילה שמשפיעה מאוד גם עלייך ופוגעת מאוד מאוד אבל לא נשמע שזה הרצון הראשוני שלו או איזה אידיאל שלו או שהוא רואה את זה כדבר סביר לעשות.

מה שכן - חייב לעבוד על זה. יחד ולחוד. איך? לא מספיק יודעת כי חושבת שאנשי ונשות מקצוע ידעו לייעץ טוב יותר, אבל ברור לי שיש פה עבודה לעשות, וגם נפער פה חור ענק באמון. אבל זה לא אומר שאין דרך שתבטחי בו שוב…


ולגבי מה שאת מרגישה על עצמך… גם זה מבקש עבודה עצמית… עם/בלי אשת מקצוע לשיקולך, אבל חבל שתחיי בתחושות כאלה כלפייך. בעיקר כשאני בטוחה שיש בך כל כך הרבה טוב. 

אני רקתקומה

רוצה להגיד, שבעיניי לא נכון לעשות דרמות.

מצד שני, גם לא נכון שתאשימי את עצמך.

מצד שלישי, לצד זה שאני מבינה את הפגיעה שלך ואת האמון, אני באמת לא בטוחה שזה קשור אלייך.


משרשורים כאן בפורום נשמע שזה משהו שיכול לקרות, גם בלי קשר לאיך הזוגיות נראית.

ואני לא יודעת להגיד מה נכון לעשות.

אבל נראה לי לא נכון להגיב מהבטן ובזה הרגע.

אם את אוהבת אותו ורוצה לבנות את הקשר שלכם, אני לא חושבת שלשרוף עכשיו את הגשרים יעזור.


בטח אם מבחינתו זה לא קשור אלייך, ואז כעס שלך רק ירחיק אותו יותר ויקשה על בניית גשר ביניכם מחדש.


מאוד חשוב לא להאשים את עצמךקדם
בשום אופן, זה לא תלוי בהתנהלות שלך כי זה יכול לקחת למקומות מאוד לא בריאים. אבל לא פחות חשוב, כמו שכתבת על עצמך שעברת תקופה כל כך קשה, גם אל הבעל להתייחס בחמלה... שוב, לא בגלל שזה מצדיק משהו אלא כצורה של יחס בין בני זוג
לא, לא לפרק חבילהשוקולד פרה.

גם לא לחשוב גירושים או לדבר בכיוון.

זה נורמלי, זה קורה, זו בעיה של גברים בימינו.

החשוב ביותר הוא שאת תקבלי תמיכה, כי כרגע א עצובה וכועסת וזה לגמרי מובן.

יש כל כך הרבה דרך עד שמגיעים לגירושים, וזו ממש לא סיבה להתגרש בגללה.


תאהבי את עצמך ותחבקי את הכאב והעלבון והצער.

אחר כל כדאי לשים חסימה.

איפה אשיג תמיכהאנונימית בהו"ל
זה לא שאלך עכשיו ואפשר לחברה או לאמא, זה אני לבד בסיטואציה..
תספרי לבעל מקצוע אובייקטיבי, ממש לא לחברההמקורית

או לאמא.

את צריכה תמיכה בלי קשר למה שקרה עם מה שאת מספרת, כדי להרים את עצמך ולהביא את עצמך למצב נפשי יותר טוב, ולאהוב את עצמך בחזרה בלי קשר לגודל הפיזי שלך. וגם בגלל מה שקרה, כדי שתוכלו לבנות מחדש. אבל ה לא יכול לקרות על יסודות רעועים, אחרת תמיד יהיה מה שיפריע שהוא לא עיקר הבעיה ביניכם, אלא נובע מהדימוי העצמי הנמוך שלך ומעיב על הקשר.

שולחת חיבוק גדול ❤️

 

וברור לחסום. אל תאמין בעצמך עד יום מותך. הוא מאש ואנחנו בשר ודם.

השבת בדיוק קראתי על החזו"א שהיה בן 90 והעוזרת עברה וחזרה בבית כשהוא יושב ולומד עד שצעק: מה היא חושבת, שאנחנו מלאכים..??! וזה החזו"א.

אז מה נגיד אנחנו בדורנו, ומה יעשה הגבר ולא יחטא? לחסום מהר


 

 

לגבי הסוףיערת דבש

לא נשמע לי סיפור אמין במיוחד

וחבל, כי זה גם לא מחמיא במיוחד

וממש הפך של מהות הצדיק שהיה

אדם שהיה מקפיד בכבוד כל אדם


חוסר אמינות של הסיפור

כי החזון איש נפטר הרבה לפני גיל 90

ולא היו לו עוזרות.. חיו איתו בחורים שעזרו לו

ושהם מוכרים עד היום

ושזה שהוא צעק ככה זה הכי לא אמין

הייתי חייבת לדייק

מחילה

אם תרצי אצלם לך צילום מסך של העלוןהמקורית

שקראתי בו את הסיפור בשבת

ואגב, קראתי את זה יותר מפעם אחת בכמה מקומות. זה הסיפור

אבלתקומה

הוא באמת נפטר בגיל 74, ולא 90.

ולפעמים ה"מיתוס" של הסיפור כבר יותר גדול מהסיפור עצמו.

מישהו רצה להעביר מסר, והלביש סיפור על דמות.

בטח בעלונים שכל מטרתם זה להעביר מסרים כאלו. הרבה פעמים מסרים חדים של צניעות, שלום בית וכו'

אולי..המקורית

אנסה לחפש את העלון לראות אם יש מקור

את יודעת כמה פעמים קראתי בעלוניםDoughnut

סיפורים מצוצים מהאצבע.

צריך לקחת עלונים בערבון מוגבל ביותר...

עזבי חזון איש עכשיושירה_11

הרעיון...

אני נזכרת בסיפור על תנא אבדוק את שמו 

נראלי בי שמעון (לא ב יוחאי)

שבגג דירתו היו שבויות או משו בסגנון, זוכרת ממש מעורפל

והוא רצה לעלות אליהם וצעקק "אש בביתו של רבי שמעון" כדי שיבואו אנשים להצילו מן העבירה ואמר שעדיף לו להתבייש כאן וא בעוהב

הנהשירה_11

בגמרא בקידושין (פא ע"א) מסופר ששבויות שנפדו, שוכנו בעליית ביתו של רב עמרם, הן ישנו בעליית הגג אליה היה צריך לעלות עם סולם כבד, שאותו בדרך כלל הרימו כמה אנשים, בלילה, רב עמרם לקח את הסולם הכבד, והציבו לכיוון העלייה, כדי לעלות לשם. כשהגיע לאמצע הסולם התעשת, וצעק: 'אש בבית עמרם', על מנת שהשכנים יתאספו בביתו, כביכול על מנת לכבות את האש. הוא כמובן התכוון שהאש היא אש היצר שבער בו. רב עמרם אמר שעדיף שהוא יתבייש בעולם הזה, ולא יתבייש בעולם הבא.

 

https://www.daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=33700

רבי עמרם חסידאהמקורית
מכירה את הסיפור הזה, כל פעם צמרמורותאם_שמחה_הללויה
"אל תאמין בעצמך עד יום מותך"
מחילה ממך, אבל חבל שאת מלבה את האש במקום להרגיעדיאט ספרייט

זה באמת באמת באמת לא קשור אליה.

זו עצת היצר, זו משיכה פיזית, זה יצר חייתי, זו טיפשות,

זה הכללללל-

אבל לא קשור אליה.

גבר צופה בתכנים אסורים גם אם הוא נשוי באושר.

גם אם הוא רווק.

גם אם הוא דתי, גם אם הוא חילוני.

גם אם הוא מסופק וגם אם הוא איננו.

אם אני דוחפת קינוח על בטן מלאה,

זה אומר שלא שבעתי? שהאוכל לא היה טוב?

לא!

זה אומר שאני טיפשה וחלשה ובן אדם.

יש מקום לכאב שלה.

יש מקום לאכזבה שלה.

יש מקום לבכי על אובדן החלום על הבעל שיהיה לה.

אבל גם יש מקום לעבודה על הבעל שנפל ועוד יקום.

על זה מפרקים בית?

99% מהגברים צופים בפורנו.

ועוד אחוז אחד משקרים לגבי הנושא.


^^ממש ממש מסכימהבאורות
לא הבנת אותי בכלל.באתי מפעם

זה קשור אליה כי זה פוגע בה, לא כי זה אשמתה.

היא לא אשמה בכלום, וברור לי שזה יכול לקרות לכל אחד גם אם הם נשואים באושר, אבל להגיד זה לא קשור אלייך זה שטויות, אי אפשר להגיד לאישה - זה לא קשור אלייך, זה ביני ובין אלוקים. לא. זה גם היא פה במשוואה, לא במובן ההלכתי, אלא במובן הנפשי הרגשי. נתתי בך אמון שאתה עסוק רק בי ומסתבר שלא!

ובדיוק זה מה שאמרתי, לא לדבר על לפרק בית ולא להגיע למסקנות ! אני האחרונה שתמליץ לפרק בית. אמרתי שתתן לעצמה להיפגע, עדי לשהות בכאב. ולא לדבר על מסקנות. ברור לי שלא מפרקים על זה, וגם ברור לי שזה כל גבר שני נופל לצערי!!! אבל זה לא מוריד מעוצמת הכאב. ושהוא לא יתן לה לנפנף אותו במשפטים של- זה לא קשור אלייך.

זה קשור מאוד. 

אז זה הענייןבאורות

שזה לא שהוא לא עסוק בה.

גבר יכול לעוף על אשתו, לחשוק רק בה, לא לחשוב על אף אישה אחרת, ועדיין לראות תכנים כאלו. זה נשמע סותר אבל זה לא.

זה לא קשור אליה-כי זה לא אומר עליה שהוא לא נמשך אליה/לא אוהב אותה/לא חושק בה וכו. אלא שזה התמודדות שלו באופן דומה לאדם שהולך ואוכל שוקולד מהמקרר בסתר. זה התמכרות שלא קשורה למי הוא יהיה נשוי וכמה פעמים בשבוע הם יהיו ביחד והאם היא יפיפיה חתיכה או שבורה אחרי לידה. 

אני יודעת, אבל בכל אופן לא מבינה איךבאתי מפעם

אפשר שלא להיפגע מזה.

כשמביניםoo
שצפיה בתכנים מיניים אינה קשורה להתעניינות באישה אחרת אלא בתכנים שיש אליהם משיכה/ סקרנות
רק אומרת שאני חולקת על שני המשפטים האחרונים שלךבארץ אהבתי

וממש לא אוהבת כשאומרים את זה.

מה זה החוסר אמון המוחלט הזה בגברים שלנו?

אני יודעת שזה נפוץ מאוד.

אבל לטעון שזה לגמרי 100%? לחשוד שכל אחד שמעיד על עצמו שהוא לא צופה הוא שקרן? אני לא מוכנה לקבל את זה.


וגם יש הבדל גדול מאוד בין 'צופים בפורנו' לבין 'אי פעם צפו בפורנו'.

אולי יש אחוז מאוד גדול של גברים שכן אי פעם צפו בפורנו, בטעות כזו או אחרת, או בכוונה תחילה.

אבל ברור לי שיש מספיק כאלו שזה מספיק חשוב להם שהצליחו לעצור ולא להמשיך עם זה. בין אם בהחלטה אישית, ובין אם דרך חסימות חיצוניות שהם שמו כדי לגדור את עצמם.


ויש גם כאלו שקשה להם. וזה נפוץ מאוד, ואני מסכימה עם שאר מה שכתבת על זה שצריך להבין את המקום שממנו זה מגיע, ולדעת שזה לא אומר שום דבר על האישה (גם אם בהרגשה זה באמת פוגע).

אבל אני לא חושבת שבשביל להרגיע אישה שגילתה דבר כזה על בעלה, צריך לטפול על כל שאר הגברים טענות שווא.

תודה שכתבת את זה!רק טוב=)
זה לא פעם ראשונה שכותבים את המשפט הטפשי הזה וזה נורא נורא לא נעים. סתם גורם לכל הנשים לחשוד בבעלים שלהם.
מסכימה איתך ממשרקאני

קשה לי לשמוע כאלה משפטים

חזקנער המדבר

לא מתחבר להכל

אבל זה באמת בעיה של גברים.

לא תמיד קשורה.


לרוב זה מגיע מכעס! עצבים! תסכול!

יכול לקרות מהזוגיות ויכול גם מהעבודה ילדים וכו'

כשמשהו ביסוד הגברי מתערער - היבלה הנהגה ביטחון

הרבה פעמים אנחנו בורחים לשם.


שמירה על היסוד היא שמירה על הנפש, הרוגע, האיזון הפנימי.

השלום בית מביא לחיזוק היסוד.

מגע ויחסים מלאים מחזקים את היסוד. לאו דווקא מהסיפוק שבא על מקומו אלא מהביחד. מהטוב. מההרגשה של הגבר שאישתו רואה אותו במקום הכי עמוק ומענגת אותו.

אין מה להאשים את עצמך ולא את בעלך.

חמלה ולב לך קודם כל!

ובמידת האפשר גם לבעלך

כולנו מתמודדים.


תודה בנות על התמיכהאנונימית בהו"ל
לפחות יש לי איפה לפרוק, וגם לקבל עצות
זה באמת לא קשור אליך!מתיכון ועד מעון

זו נפילה שלו, נפילה כואבת מאוד מטלטלת מאוד.

אבל היא לא בגללך, לא בגלל הקשר הטוב או לא טוב.

זו נפילה מטלטלת של גבר, דבר שעלול לקרות קורה גם לגברים טובים וצדיקים ולכן חייבים לשים סינון על כל מכשיר כי כל אדם עלול חלילה ליפול בזה, עם יצר לא משחקים משחקים.

מותר לך להיפגע, אני גם יכולה להבין למה אבל אני באמת לא חושבת שזה שווה ערך לבגידה.

כואב, כן. קשה, כן. דורש תיקון, בהחלט. ואולי הזדמנות לשיח שלכם לבד או עם דמות נוספת שתסייע

אבל מפה ועד להתגרש המרחק גדול מאוד 

ליבי איתךשירה_11

ממש ממש

זה בהחלט קשור אליו

 

לא יודעת איך בדיוק *את* צריכה לפעול

רק חיבוק.

 

ולא, לא נשמע משו שמפרקים בגללו את הבית, בכללי על פניו נראה שעם הרבה רצון אפשר לתקן (בכללי כמובן, אין לי מושג מה הולך בינכם)

וטיפ - לא לדבר על גירושים, תקופה לחשוב כאילו זו לא אופציה כך יותר קל לשקם יחסים, ולא שאופציית הגירושין מרחפת בינכם)

 

חיבוק ענק

הכי הכי חשובעוזרת

את הכי לא אשמה בעולם!!!

חיבוק ושהשם יתן לך את הדעת והתבונה כיצד להתנהל

אני חושבתoo
שצפייה בתכנים זה דבר פרטי ואכן לא קשור אליך, הטיפ שלי - לא לבדוק הסטורית גלישה, מעולם לא בדקתי וזה לא מעניין אותי. טיפ נוסף- לחפש מידע מרגיע אודות צפייה כזו, כי זה נפוץ ואין לזה משמעות כמו שאת מייחסת.
אני לא מסכימה איתךחירות4576

ברור שזה מעניין אותי

זה נאמנות בסיסית בתוך מערכת זוגית.

אוי ואבוי אם נהפוך את זה ללגיטימי כי העולם הפך חולה.

זה אסור, הלכתית, מוסרית וזוגית.

האם לפרק? לא. לא בלי לנסות לפנות לעזרה מקצועית ולגמילה (זו התמכרות) אבל גם לא לטמון ראש בחול. 

את רואה את זה כנאמנות בסיסיתoo

אני לא

אני רואה את זה כצפיה בתכנים שמושכים/ מסקרנים ותו לא


לא רואה פה איסור מוסרי (אם כי ברור שיש איזושהי בעיה מוסרית) ולא איסור זוגי, גם אם יש בעיה הלכתית אני לא שומרת הסף של אף אחד מבחינה הלכתית/ מוסרית.


אדם בוגר אמור לעשות כרצונו כל עוד זה לא פוגע באחרים, פה הפגיעה זו בחירה של האישה להיפגע. אפשר גם לראות פה פגיעה הפוכה, בזוגיות, בהתערבות האישה במה שבעלה יעשה או לא.


לא כל צפייה היא התמכרות, להיפך, רוב הצפיות אינן התמכרות, רק צפיה שבאה ע״ח התנהלות תקינה של החיים יכולה להיות התמכרות.

מסכימה איתךהמקורית

אישה ובעל לא חייבים לדעת על כל פרט ושעל בחיים אחד של השנייה, מותר שיהיו תחומים שהם פרטיים. גם אם הם כוללים צפייה בפורנו לצורך העניין

יש משו במה שאת אומרתלב אוהב

אבל מבחינה רוחנית יש קשר לאישה כשהבעל פוגם בעיניים שלו, ובעניינים האלו.

השפע של הזוג, הברכה, הרבה מזה קשור בצניעות האישה והגבר. זה לא רק סרטים ותכנים זה עוד הרבה מעבר כמובן.

כל אחד לעצמו זה כשרווקים.

בנישואים יש כבר קשירת ברית בין הנשמות ועבירות אחד של השני יכולות להשפיע.

בכל אופן בנושאי צניעות בוודאי משפיע. 

שרשרתי לא נכון. תגובה ל⁰⁰היה מדובר על צפיה בתכניםאנונימית בהו"ל

שהם לא מיניים, סדרות וכו


 

או כל נפילה רוחנית אחרת, שבת תפילות וכט


 

אז מסכימה שזה פרטי ולא עניין של בן או בת הזוג להתעסק בזה.


 

אבל פורנו זה קשור למיניות

שבחתונה כורתים ברית דמתבטאת בהרבה דברים אבל   בין היתר בהחלטה ובבחירה לקיים קשר מיני בלעדי. וכל מה שמסיח מזה הוא בעיני פגיעה בברית הזאת.

בדיוק כמו שלשחנש עם אישה אחרת בעבודה זה פגיעה בברית הזאת..


 

העולם המיני בין הני הזוג הוא קודש קודשים. 

זו פרשנות שלךoo

׳מסיח את הדעת׳

׳לשוחח עם אישה אחרת בעבודה פגיעה בברית׳


אני לא רואה בעיה בזה ולא רואה הבדל גדול בין סרט עם סצנות לבין פורנו, וודאי שלא רואה בעיה לשוחח עם אישה/ גבר אחר.


כן רואה בעיה משמעותית להתערב לבן/ בת הזוג בענייניו הפרטיים 

כתבתי לשחנש לא לשוחח וזה הבדל גדולאנונימית בהו"ל
גם פה יש פרשנותoo

מה הופך שיחה לשיחת נפש? מה הפרמטרים? באיזו נקודה זה הופך לפגיעה בברית?

בעיניי זו הסתכלות בעייתית 

אז נסכים שאנחנו לא מסכימותאנונימית בהו"ל

כל יצירת קשר רגשי מחוץ לנישואים של אישה עם גבר

או להפך

זה פוגע בברית בינהם.

ככה אני חושבת


ככ הרבה זוגות שילמו מחיר כבד בזוגיות שלהם על דברים כאלנ....

בהחלט לא מסכימותoo

הרבה זוגות שלמו מחיר כבד על התערבות לשני בחייו הפרטיים

אני חושבת שבאיזשהו אופן, החיים שלנוהמקורית

כבר פחות פרטיים כשאנחנו נשואים וצריך למצוא איזון

לא מן הנמנע שיש נשים שזה פחות יפריע להן, אבל לרוב הנשים יהיה קשה לקבל 'בזבוז' אנרגיות רגשיות של הבעל על מישהי אחרת. כמו הפוך


אני חושבת שברגע שזה קורה בצורה ממושכת או אם מישהי קרובה, למשל במקום עבודה שנפגשים באופן יומיומי, זה כן מצריך חשיבה מחודשת.

כל העניין של להיות בזוגיות זה להקדיש את החיים שלך למטרה מסוימת, ודברים חיצוניים יכולים להפריע כי האנרגיה שלנו מוגבלת.

זה נכון שהתערבות יתר ובטחון עצמי נמוך גם הם בעיה, אבל צריך לעשות הפרדה (למרות שזה בא ביחד הרבה פעמים) - זה שנכון שתהיה נפרדות, ויש לכל אחד חיים משלו, אבל סופו של דבר לא מדובר בשותפים לדירה,וזה לא אומר שזה בסדר לנהל קשר נפשי צדדי בזמן העבודה/ וואטאבר. ופה האיזון לדעתי

אני באופן אישי מאמינה שלהעיר על זה ולעקוב זה פחות יעיל, ועדיף להיות ועסוקה בלהאיר את הקשר שלנו ולבחון איך אפשר להתקרב יותר כך שהבחוץ יהפוך להיות פחות אישיו. בסופו של דבר, גבר נשוי שהופך להיות משענת לאישה שהיא לא אשתו, לא מעיד דברים טובים על המקום שלו בזוגיות/ מול עצמו. 

ברור שהחיים פחות פרטייםoo
אבל באופן טבעי, עושים דברים ביחד, חולקים הרבה דברים, נמצאים הרבה ביחד.


בעיניי, כשזוגיות מתנהלת באופן תקין, לא צריך לשמור עליה, היא מספיק שווה להישמר לבד, שום צפיה או אישה בעבודה לא יכולה להרוס. ההרס מתחיל מבעיות בזוגיות עצמה, אם רוצים לשפר/ לטפל, צריך ישירות בבעיות ולא להיטפל לדברים, להחליט שהם הורסים ולהרוס עוד בדרך.

מסכימה עם זה, רק שלא כולם יודעים לעשות אתהמקורית
ההפרדה
אבל אין שום קשר רגשי בפורנומקרמהאחרונה
זה יצר נטו
חיבוק גדול יקרה נגמרו לי השמות

רוצה לשלוח לך חיבוק גדול גם על מה שתיארת שזה עשה לך עצמך היקרה לגלות את זה פתאום,

גם על מה שזה עשה לך לחשוב ולדמיין שבעלך שלך שצפה בזה

גם על מה שזה עשה לך במחשבה של מה זה אומר על הזוגיות שלך והאינטימיות ביניכם

גם על הרגשת התסכול והאכזבה והפגיעה הכה גדולים.

ממש לקחת הכל ולתת לו מקום ומתוך כך לראות איך אפשר לצמוח ולהתרפא ולהתקרב מחדש ב"ה.

 

במקומות של נפילות של בני אדם בכללי (לאו דווקא של צפייה בפורנו, אלא נפילות בכללי), אני מאוד מאמינה במקום שהקב"ה דרך התורה הקדושה התוות לנו.

המקום של התשובה.

אותה תשובה שקדמה לעולם.

אותה אמירה כה עוצמתית של "אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא"

לא סתם אדם - *צדיק*

*אין* צדיק (!) שלא יחטא. אין.

רק רק הקב"ה לבדו מושלם.

וענקי ענקי עולם כמו דוד המלך שאמר חטאתי לה' (וגם בתחום של בינו לבינה)

או הסיפור על האמורא בגמרא שטיפס על סולם כדי לבוא על אישה וצעק אש אש אש וראו אותו תלמידיו ואמרו לו רבי ביישתנו וענה להם שעדיף שיתבייש בעולם הזה ולא בעולם הבא,

והסיפור על רבי אלעזר בן דורדיא שלא הייתה קדשה אחת בעולם כולו שלא בא עליה (!!!) ונדד הרחק כדי להגיע לאחת והיה מה שהיה ואז ברגע אחד החליט לחזור בתשובה עד שנפחה נשמתו ונאמר עליו *רבי* אלעזר בן דורדיא שמזומן לחיי העולם הבא!

רבי!

ויהודה הגדול שהודה! עם כל מה שקרה עם תמר! הודה שנפל!

ויש עוד מקרים ודוגמאות בתוך תוך תורתנו הקדושה.

וכבר חז"ל ניסו לבטל את אותו יצר הרע וראו שאין העולם יכול להתקיים ממש!

 

וכל המקומות הללו הם דווקא דווקא כי התורה הקדושה רואה את ההתמודדות הזו.

לא מתעלמת ממנה.

רואה שדווקא דווקא בתחום הזה של יצר הרע כ"כ עצום

עד שענקי עולם לא רק שצפו אלא עשו מעשה ממש עם אישה!

ונקראו צדיקים גמורים ורבנים שמהם אנו לומדים!

ללמדנו עד כמה תשובה קדמה לעולם.

"חטאתי לה'".

אני חוזר בתשובה.

ואם אתה הקב"ה הרחום והחנון מחכה לו לאדם עד שישוב ורוצה בתשובתנו -

גם אנחנו הקטנים והקטנות ננסה להידמות לך ולקבל את התשובה.

ובטח בחודש אלול, חודש הרחמים והסליחות.

ולהצליח לסלוח, למחול, לא להזכיר לאדם עוונותיו הראשונים, לראות את התשובה כבריאה חדשה לאדם. שמעומק עומק לב רוצה להתחרט על כך.

הרי כולנו בני אדם. בשר ודם.

וגם אנחנו לפעמים נופלות בדברים אחרים. מי בלשון הרע, מי בצניעות, מי בכיבוד הורים וכן הלאה.

וכמו שאנו נרצה שיקבלו את תשובתנו, שיסלחו לנו על טעויות, שיקבלו אותנו בלב אוהב על אף חוסר המושלמות שלנו - כך ננסה להידמות לקב"ה ולמחול גם אנחנו.

ובין איש לאשתו זה הכי הכי יקר לקב"ה.

עד כדי כך שהוא מוחה חלילה שמו מעל המים כדי להשכין שלום בין איש לבין אישתו!

עד כדי כך שאומר לנו שימכר ספר התורה כדי להשכין שלום בין איש לבין אישתו

"אלו דברים שאדם אוכל פירותיהם בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא... והשכנת שלום בין אדם לחברו ובין איש לאשתו"

 

אז העבודה הזו על התשובה,

על ראיית האדם כמכלול,

כבן אנוש ולא מלאך, ששבע יפול צדיק וקם,

שאין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא,

 

והעבודה הזו על להבין שלא הייתה כאן כוונה לפגוע בך ח"ו אלא נפילה של היצר לתחום הזה של הראייה שהמקום ממנו הוא מגיע שונה לחלוטין בנפש.

 

ורוצה לצרף כאן גם תגובה ארוכה שכתבתי בנושא בעבר:

יקרה,

אני רוצה להתייחס לשתי נקודות עיקריות בהודעתך -

הראשונה היא באמת הנגיעה בכאב הגדול גדול,

והשנייה היא לראות איך דווקא מתוך הכאב והשבר הזה אפשר אולי לצמוח.

 

1. בכאב:

עכשיו קשה לך מאוד, את ממש בעיצומו של הקושי,

בתוך המקום הכואב והשחור הזה - קשה מאוד לראות מעבר.

 

אבל זה ב"ה מצב זמני.

את לא תמיד תהיי בחושך הגדול הזה.

גם אם כרגע זה נראה שכן - זה באמת באמת לא.

 

כתבת הרבה דברים, בסוג של מוצפות רגשית מאוד גבוהה

וענו לך כאן בחוכמה רבה 

גם אני הקטנה מצטרפת לדברים שנאמרו -

גם להבין עם *עצמך* איפה הייתה כאן הפרת האמון מבחינתך,

מה זה אומר מבחינתך,

ואח"כ מבחינת בעלך

ואח"כ מבחינה זוגית.

 

בנוסף, צריך באמת להבדיל בין ההרגשה שלך והתפיסה שלך, שבצדק היא קשה מאוד, פגועה מאוד, נגעלת מאוד

לבין המציאות עצמה שלצערנו כוללת בתוכה כמעט 99% של צפייה לפחות פעם אחת בפורנו בעבר/הווה/עתיד של כל גבר באשר הוא גבר...

זו מציאות עגומה, אני יודעת - אבל היא כבר בגדר נורמה...

 

כן, גם גבר חרדי, דתי, חילוני, רווק, נשוי - כולם כולם.

האחוזים ממש זהים ודומים אצל כולם לצערנו.

הקב"ה אכן ברא את האנשים בעולמו עם יצר מין חזק מאוד, כדי בעיקר לפרות ולרבות. יצר ההישרדות, ואכן אצל גברים (בהכללה, יש גם אחוזים מטורפים של נשים שצפו/צופות) - היצר יותר חזק.

 

ולתכונה הטבועה והבלתי נפרדת הזו באנושות - נוספה הקידמה, והזמינות הבלתי נתפסית.

 

העולם השתנה, הזמינות השתנתה - זה כמעט בלתי אפשרי שאדם יעבור חיים שלמים בלי ליפול לדבר הזה אפילו פעם אחת...

ויצרני התעשייה הזו משקיעים מיליונים ומילארדים כדי לגרום לאנשים להתמכר, להקליק שוב ושוב ושוב,

זה כמעט חזק מהם!

 

זה לא אומר בשום צורה שזה בגללך או שזה קשור אלייך - זה לא!

אולי חלק מתחושת הנבגדות, משבר האמון, הגועל והסלידה שאת חשה כרגע נעוץ בעובדה שאת מרגישה שזה קשור גם אלייך, שהוא בגד בך אישית כשהוא צפה בפורנו,

שאת לא מספיקה עבורו או מספקת אותו, שאת לא מספיק יפה בעיניו, ובגדול שאת לא *מספיק*.

זו הרגשה מאוד קשה להיות בה.

ומאוד חשוב להבהיר - צפייה בפורנו *לא* אמורה להתקיים בגללך.

זה שני דברים שונים לגמרי - כמו שני קווים מקבילים שלעולם לא יפגשו - זה שלו. בלי בדל קשר אלייך.

את טובה. כן, גם בעיניו.

את יפה ומושכת, כן גם בעיניו

הוא לא מחפש להחליף אותך

הוא אוהב אותך והוא רוצה בך וחושק בך.

 

הוא ממש לא משווה חלילה *אותך*, לאותן זוועות שהולכות שם, 

זה בכלל לא בר השוואה,

זה לא שהוא "רואה בנות ומלא עירום" ובא אלייך ומשווה וזה כאילו "עוד בת, עוד עירום" - זה פשוט לבל אחר לגמרי!

כמו שכתבתי - כמו שני קווים מקבילים שלא יפגשו לעולם. 

שם זה לא אמת, זה רק רק פנטזיה מכוערת ומלאכותית ודוחה ובריחה מהמציאות לשנייה,

בלי שום קשר לאהבה עמוקה שלו אלייך

לתשוקה האמיתית והגדולה שלו אלייך,

ליופי האמיתי והענק שהוא רואה בך, פנימי וחיצוני!!!

 

אז מה הוא כן?

[זה *ממש לא* נשמע המצב כאן, אך אם יש מצב בו הוא מכור - אז במקרה כזה כמו בכל התמכרות - צריך לטפל]

 

ואם הוא לא

אולי הוא סקרן, והכל זמין וחינמי ואנונימי עד להכעיס

 

זה גם לא נכון שגברים לאחר הנישואין מפסיקים לצפות בכך - יש אנשים שאחרי החתונה המשיכה שלהם לפורנו רק הולכת וגדלה.

 

אם מבינים את השורש למה אנשים צופים בזה - מבינים שזה כלל לא קשור לנשוי או לא.

 

בפורנוגרפיה יש עולם שלם של פנטזיה - ולפעמים יש רצון לברוח לעולם מושלם ובלי התמודדויות כפי שיש בחיים האמיתיים,

 

בפורנוגרפיה גם המין ללא משמעות, ללא מאמץ - הוא לא צריך להתחשב בעוד אדם, לא צריך זמן ועבודה מנטלית/פיזית

 

ובנוסף אין שום משמעות - לעיתים דווקא במין נטול משמעות יש משהו יצרי שיכול למשוך גברים (ונשים),

 

בפורנוגרפיה יש גם הרבה מאוד גיוון,

והיצר והסקרנות, בשילוב עם הזמינות הבלתי נסבלת שזה פשוט בכל מקום - יוצר לך את התוצאה העצובה מאוד ואת האחוזים העצובים מאוד...

 

עוד דבר חשוב -

 

זה לא אומר בשום צורה שזה טוב ושצריך "להחליק" את זה בגרון ואין ברירה - כמובן שצריך להילחם כל יום מחדש! להתקין סינון ראוי וחזק, לעבוד על עצמנו, על המידות, על היצר, על הנפילות.

 

וכמובן לשים לב לנשק הכי חזק של הנפילות - היאוש.

 

ישנו מעגל מאוד מתסכל של אדם שצופה בפורנו ומלקה את עצמו על כך-

הוא צופה-

הוא מתוסכל מעצמו ומתבייש בעצמו ובמעשיו -

היאוש הזה מחליש אצלו את האנרגיות הטובות לבחור בשינוי ולעלות מעלה-

ואז שוב הוא צופה - וחוזר חלילה.

 

צריך לשבור את המעגל הזה,

ודבר ראשון צריך לטלפל ביאוש!

 

אסור לוותר וצריך להילחם - ולי זה נשמע שבעלך זועק לעזרה ורוצה להילחם 

ואולי עםפ עצמו הוא כבר נלחם אלף פעמים

אבל זו ממש בגדר מלחמת התשה

והוא פשוט מותש.

ואולי אין לו כלים,

ואולי הוא פשוט זועק לקבל את הכלים הללו.

אם הוא אכן מכור - יש בעלי מקצוע שזו בדיוק ההתמחות שלהם - התמכרויות.

אפשר לפנות אליהם.

 

אל תראי אותו, את כל המהות שלו כשחורה וכרשעה וכחוטאת, הוא אדם שלם, עם טוב שלם שאת מכירה ויודעת והכרת כל השנים והכרת לפני שהתחתנת - הוא נשאר שם. הוא האמיתי. הוא לא השתנה.

אותו אדם טוב, בתור היותו אנושי ומועד לטעויות ולנפילות ("אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא"), אכן חטא. אכן נפל.

עכשיו הוא רוצה לקום. הוא רוצה לחזור בתשובה.

הקב"ה רוצה ומוכן לחכות עד יום המיתה לתשובה. את מוכנה? יש בך את הכוח?

אם יש - גייסי את כולו.

נסי להפריד בין האדם עצמו לבין החטא והנפילה.

ההפרדה הזו קיימת.

נסי לראות את בעלך ללא הנפילות. איזה אדם הוא?

מה טוב בו?

איפה הוא עזר ונתן לך בחיים?

על מה את כן יכולה להוקיר לו תודה?

איפה הוא תמך בך בחייכם המשותפים שאת היית למטה והיה לך קשה?

מה זה עשה לך?

איפה כן כיף וטוב לכם ביחד (גם אם לא עכשיו - בעבר?)

 

 וזו באמת התמודדות מאוד קשה עם היצר הזה.

חז"ל רצו לבטל בעבר את יצר הרע מרוב כל מה שהוא גרם לחטוא

ואז באמת ביטלו

וראו שהעולם לא מתקיים. אין התרבות אפילו של תרנגול ותרנגולת. ממש פחדו שהעולם יחרב! אז החזירו את היצר.

זה יצר כ"כ כ"כ בסיסי! צר החיים, יצר ההמשכיות.

נכון. הוא חזק מאוד מאוד

אבל כמו כל דבר חזק ועצום - יש לו גם את הכוח הניגודי שלו.

כדי שתהיה לנו יכולת בחירה.

 

"ראה נתתי לפניך את הטוב ואת הרע 

ובחרת בחיים!"

 

אם הטוב היה יותר מהרע בעוצמה - איפה כאן הייתה הבחירה? לא הייתה.

אז זה באותה עוצמה.

אותו כוח חיים בדיוק טומן בחובו גם את פוטנציאל ההרס והחטא הכי גדול - כדי שתהיה לאדם בחירה.

 

אז בעלך הצדיק נפל. נכון.

אבל הוא יכול לקום!

לעשות תשובה!

ומאהבה ולא מיראה!

אז הוא אפילו יהיה במדרגה שהעוונות יהפכו לו לזכויות!

 

ואם הוא יפול שוב? יכול להיות. הוא בנאדם יקרה.

הוא יכול הכי לרצות בעולם לא ליפול -אבל פעם, מתישהו, שהיצר יתחזק, והוא יהיה מדוכדך וחלש ועצוב - הוא יכול ליפול. כי הוא אדם.

כמו הרוב המוחלט של גברי העולם. באמת האחוזים הם מטורפים.

וכמו רוב נשות העולם - שאולי לא בזה, אבל בדברים אחרים. כל אדם וההתמודדות שלו.

אפשר להבין שזו המציאות, להבין שזה טבע האדם,

שהקב"ה ברא אותו כך. 

שהוא לא מצפה ממנו להיות מושלם כי אין מושלם - אלא להיות *בהשתלמות*, ואם נפל -לקום

שבע יפול צדיק וקם!

 

על ההתרוממות הזו

על הקימה מתוך הנפילה

על התשובה

על זה העולם עומד!

 

כי אנחנו בני אדם לא מלאכים ובטח ובטח שלא הקב"ה!!!

כל העולם הזה הוא התמודדות אחת גדולה. זה טבע האדם.

אם מבינים את זה יותר קל להבין גם כאן את התהליך בנפילה הזו ספציפית.

 

דבר נוסף-

באמת באמת יקרה שזה לא קשור בטיפה אלייך ולגוף המדהים שלך בעיניו!

זה באמת שני דברים אחרים לגמרי, שני דברים מקבילים שלעולם לא יפגשו.

 

לפעמים צריך גם לתת גם לזמן לעשות את שלו.

 

כרגע את בתוך ההלם והשוק והכאב הכי גדול.

כרגע חווית אובדן של החלום כפי שראית אותו.

באמת ובתמים חשבת וחלמת שלך זה לא יקרה.

היה לך חלום כזה.

וכאשר זה התנפץ זה ממש כמו אובדן - אובדן החלום שהיה,

ובסליחה שלך את בעצם "מוותרת" על עבר טוב יותר בעצם הסליחה. ואת הרי לא מוכנה שהעבר הזה יקרה כי את לא רוצה בו - אז זה ממש מעגל שמזין את עצמו וגורם לכל הרגשות הקשים והכואבים הללו לצוץ.

כמו בכל אובדן, יש אבל.

ושלבי האבל כוללים

הכחשה

מיקוח

כעס

צער ועצב גדול

ורק אח"כ השלמה וחזרה לחיים.

 

נשמע שאת עדיין בתוך תהליך האבל - וזה ממש טבעי ולוקח זמן לדברים להתעכל ולעבד את הדברים.

 

בתוך כל זה, 

ואחרי שנותנים לדברים קצת להירגע, וזמן לעצמך לעכל ולהרגיש את כל מה שאת מרגישה, כן חשוב לזכור שהיחס לכל הדבר הזה אצל בעלך היקר הוא ממש ממש *לא* במקום הזה של מישהי שהיא "ברת השגה" ובוא נראה אותה בלבוש מינימלי ונשווה אותה לאשתי או ננסה לעשות משהו בעניין או משהו בסגנון,

וגם הצפייה/הנפילה *לא* מגיעה אצלו מתוך השוואות או חוסר אהבה/תשוקה אלייך אשתו האהובה והיחידה,

אלא לרוב ממקום של יצר, סקרנות, אי-שימת לב לשבריר שנייה, טבע שיותר קשה לגברים להתגבר, והמציאות של כל המדיה וכל מה שקורה בעולם - הופכים את ההתמודדות הזו שלהם (גם של נשים, אגב) לכמעט בלתי אפשרית. הם יכולים לנסות מאה פעמים, ולהצליח 99, והם גיבורים! והפעם הזו שנפלו? לקום, להתגבר. מאוד מאוד מאוד קשה לעבור חיים שלמים בלי לעולם לא להתבונן אפילו במראה לא צנוע אחד, בטח בעולם כמו שלנו...

 

שולחת לך המון כוחות ותמיכה,

הלוואי הלוואי שתצאו מזה מחוזקים ב"ה! ❤

חיבוק גדולתהילה 3>

בטוחה שזה כואב עד מאד. מטלטל, שורף בלב, מקומם ומכעיס ומציף המון המון רגשות.

זה הכי לגיטימי בעולם להפגע, ובטח מדבר כזה שהוא הפרה של הברית הזוגית ביניכם

שהוא שמור לך ואת שמורה לו. גם אם זה קורה לעוד אנשים

זה לא מכהה את התחושות שלך.

תני לעצמך להתאבל על מה שהתנפץ עבורך. תמצאי לך אם צריך כתובת לפריקה ותמיכה.


דיבורים על גירושין והאשמה עצמית מגיעים מתוך סערת הרגשות והכאב שלך, ויש לנו כאנשים נטיה במקום להיות עם הכאב

ולתת לעצמנו להרגיש את הלב ולשהות בו, להוציא את האנרגיות החזקות האלה של הכאב, של התחושה שאולי אני לא מספיק טובה ומושכת ואהובה, כלפי רבדים יותר חיצוניים.

אם זה כעס על עצמי, אם זה כעס על הבעל וכן הלאה.


זה הזמן דבר ראשון להיות שם בשביל עצמך. לתת לעצמך לבכות, לכאוב ולהתאבל.

אחרי שיעבור הגל, תוכלי לבחון מה ואיך נכון לך כרגע, ממקום בוחר❤️

מודה לכולן על התמיכה וזקוקה ממכם לעוד, בבקשה!!אנונימית בהו"ל

תודה לכן על כל המענה.

הוא שיתף אותי שזה כבר כמה שנים בתדירות שונה, משהו שהתחיל בנערות וכבר סיפר לי בעבר אבל הייתי בטוחה והוא הבטיח לי שזה לא קורה עוד, עכשיו משתף שרוב שנות הנשואים זה היה בתדירות כזאת או אחרת, נכון תמיד הזוגיות שלנו לא הייתה מושלמת, הרבה תהיות אם אנחנו באמת מתאימים, לא יצאנו הרבה זמן לפני והיה איזה קליק כשיצאנו, עכשיו נקרעת בתוך עצמי, מרגישה שכל אקט מיני ביננו, מגע שבתמימותי חשבתי שזה ביננו כנראה היה את הצל של זה, השפיע, אולי חשב על כל מיני דברים תוך כדי, מרגישה נבגדת גם אם לא פיזית אז מחשבתית, גם ככה חשבתי בלי סוף שאין בייננו חברות אמיתית,  שאנחנו לא באמת מתאימים בהרבה דברים, הרגשתי זיוף כשאמרתי שאני מאושרת כי לא באמת הייתי, אבל עוד הרבה גורמים מסביב שעכשיו מרגישה שלא באמת נתנו לזוגיות עבודה רצינית והשתדלות אמיתי אלא זרמנו איכשהו,מצד שני איך אני יכולה לתת לזה נסיון כשיש את הנושא של התכנים הלא צנועים שמרחפים לנו מעל הראש, זה קשה לי מאוד, אני נקרעת בתוכי ויש לנו ילדים ולא יודעת מה לעשות למי לפנות..

אהובה ❤נגמרו לי השמות

יכול להיות שהאיתות הזה יכול דווקא להיות לטובה ולהצמיח אתכם עוד יותר ב"ה.

להגיע למקום שבו מטפלים מהשורש בכל מה שתיארת.

למקום שמצליחים להתקרב באמת, בלי מחיצות, לא בגלל התכנים של הצפייה ולא בגלל שום חסימה שיש בלב ולא בגלל שום דבר אחר.

למקום שכמו שכתבת שלא היה עד עכשיו - משנים ונותנים לזוגיות שלנו עבודה רצינית והשתדלות אמיתית.

למקום שמתעצמים וגדלים דווקא מתוך הקושי.

מבררים לעומק דברים

פותחים את הלב

נוגעים בכאב

מוציאים את המוגלה

ומגיעים ב"ה לריפוי שלם

ולצמיחה שלמה ב"ה.

 

ואם לא מצליחים לבד - לפנות לאיש מקצוע.

זה אפשרי ב"ה

ומי כימים הללו של אלול מעמיקים לנו את ההבנה הזו שיש גם תשובה בעולם, שאפשר לתקן ולצמוח מכך עוד יותר

גם ביני לבין בוראי

וגם ביני לבין בעלי/אשתי.

 

- ולגבי הצפייה עצמה - כפי שכתבתי בהרחבה ובפירוט בתגובה הקודמת בשרשור הזה, הצפייה והקשר עצמו בין איש לאישתו לא קשורים אחד לשני והם כמו שני קווים מקבילים, לא כדאי להעסיק את הראש ולהתייסר שכל מה שהיה בינינו עד עכשיו הוא חלילה לא אמיתי ועם הצל של זה, חלילה יקרה. אלו שני דברים שונים לגמרי גם במקום בנפש וגם במהות של זה וגם בפועל. לא רוצה סתם לכתוב פעמיים מה שכבר פירטתי בתגובה הקודמת, אבל ניסיתי לציין שם את כל ההסבר הרחב לכך 🙏

 

מאחלת לך מכל הלב ברכה גדולה והצלחה שלמה בבניית והעמקת הבנייה של הבית המשותף שלכם

שהקב"ה יהיה בעזרכם בכל צעד וצעד

יאר פניו אליכם וישם לכם שלום 🙏❤

יקרה, חיבוק גדול!!באתי מפעם

התחושות שלך מאוד מאוד לגיטימיות.

את צודקת, זה מעין בגידה במחשבה, ומחשבה זה דבר משמעותי מאוד, אנחנו לא רוצות בעל שיהיה רק איתנו פיזית אלא גם מחשבתית רוחנית.

מה שאת מרגישה עכשיו נשמע כמו בור עמוק,

אבל לי זה נראה שזו דווקא הזמנות לשינוי!

את אומרת שכל הזמן לא באמת היית מאושרת, הרגשת זיוף, נתתם לדברים פשוט לקרות.

אז עכשיו, כמה שבקושי הזה הוא גדול , והוא עצום, פוגע בנימי הנפש הכי עדינים של אישה, קחי את המושכות לידיים ותתחילי לפעול. את מציבה לו גבול, אין יותר פלאפון עם אינטרנט! אין מחשב בלי הגנה.

יש אפליקציה של 'הורים', שאת יכולה לראות מה הוא עשה בפלאפון, כמה שעות  על הווצאפ, כמה שעות על היוטיוב, כמה שעות על גוגל וכו'.

אם הוא צריך משהו ספציפי את פותחת לו את הסיסמא ואת אחראית לדאוג לנעול אותה חזרה. זה לא כי הוא ילד קטן, זה כי את אישתו ואת עוזרת לו לשמור על עצמו.

ועוזרת לכם לשמור על הבית שלכם!

את תראי כשאתם תעלו על הגל בע''ה פתאום תרגישי יותר חופשיה, יותר שמחה, יותר אוהבת.

זה יהיה קשר נקי וקדוש. 

בעיניי זה חתיכת wake up call לחיים שלךהמקורית

אם זה הוציא את כל הביוב החוצה, הייתי מסתכלת על זה כהזדמנות חעלייה

עד עכשיו חיית ב'בינוניות/ זרימה', זה הזמן לשנות

שימי את הדברים על השולחן, בעיקר מול עצמך,ותבנו את זה מההתחלה

אפשר לחזלש את המציאות וליצור 'שנה ראשונה' חדשה בנישואין. לכי לטיפול, איתו או בלעדיו, תקבלי בהירות, תגעי בנקודות הכואבות, תנקי את המוגלה, תגדירי גבולות גזרה חדשים ותצעדי קדימה


 

מציעה לפנותחירות4576

לרבנית נעמי שפירא, היא עוסקת בתחום הזה ובטוח תדע לקשר אותך לדמות מקצועית

0526070520

ממליצה גם^^^^מאדם
לא בטוחה שכתבו, אבל לדעתיאנונימית כרגע.

לעשות סינון באינטרנט, להתקשר לאינטרנט רימון.

הסיסמא יכולה להיות אצלך.

בהצלחה!

בעיני זה משהו שעושים ביחדמאדם

לגרום לו בכח שלא יןכל לעשות אץ זה בלי שיח מקדים והחלטה משותפת רק יגרום ליותר הרס.

ולצערנו גם אחרי סינונים אנישם מצליחים להגיע לזה בדרכים אחרות אז אם זה לא תהליך של ביחד זה לא כ ממש יעיל

זה הופך אותה להיות במקום של 'אמא שלו/ השוטרת'המקורית

ולא של אישה

לדעתי מתכון לאסון

מסכימה מאד. מנסיון אישי בתחוםהרקולסית
כתבתי גם למטה
לדעתי זאת טעותרקאני
היא לא אמורה לנסות לשלוט בו וביצרים שלו
עושים את זה בהסכמה של שניהם.באתי מפעם

לא כמו אמא שקובעת עובדות לילד שלה, ושמרימה את הסוכריות למדף גבוה שלא יגיע.

בעלי *מבקש* ממני לשים סיסמא ושאני אדע מה הקוד אם הוא צריך משהו ספציפי אני פותחת לו.

ובעלי לא אחד הצופה בתכנים האלה ב''ה, אבל הוא יודע שהוא לא יכול לסמוך על עצמו שיש לו בלחיצת כפתור תאוות שמאוד קשה לשלוט בהם, גם אם אתה צדיק הדור ," אל תאמין בעצמך עד יום מותך," וכבר הוא התלונן בפני כמה פעמים שאני צריכה לזכור להחזיר את הסיסמא כי פתחתי אותה והשארתי אותה פתוחה.... 

זה שונה מאדם שצופה כבר שניםהמקורית
את זה גם אנחנו עושיםרקאני

אבל במקרה שלה זה לא נשמע שזה המצב...

לא נראה שיש פה שיתוף פעולה

קצת מהנסיון שליהרקולסית

דבר ראשון חיבוק גדול... התחושות קשות באמת וכנראה צריך פשוט זמן להרגיש אותם (בלי לקבל החלטות גורליות)

דבר שני, בעלי היה צופה בפורנוגרפיה שנים והוא מגדיר את עצמן מכור נקי. הוא לא צופה כבר 8 שנים. הוא הפסיק בעזרת תכנית 12 צעדים של מכורים למין, אליה הוא הצטרף מרצונו. (התכנית הזו שיפרה ומשפרת לו את החיים בכל מובן)

אני קיבלתי הרבה תמיכה וצמיחה אישית מתכנית מקבילה לבני משפחה (בעיקר בנות זוג) של מכורים. התכנית נקראת אס-אנון. יש להם גם קו חם שאפשר להתקשר אליו. את מוזמנת לחפש בגוגל או לפנות אלי לפרטים נוספים.


משהו חשוב מאד בעיני - הציעו לך לעזור לו ע"י הוספת סינון והקוד יהיה אצלך - בעיני זה ממש הרסני למערכת היחסים. את לא יכולה ולא אמורה להיות אחראית על זה.


בהצלחה ממש!

לא דמיינתי - פוסט פריקהשושנושי

טוב, אתן לא ממש מעודכנות אבל ב"ה אנחנו אחרי פגישה אצל רופאה התפתחותית.

הילד ממש שיתף פעולה, הלוואי היינו זוכים למתיקות הזאת כל יום.

ועדיין - אני לא מדמיינת. יש לילד קושי. ועוד איזה קושי? יש מספר דפוסי התנהגות, היא לא מאשרת ולא שוללת ASD, ממליצה על אבחון מסודר.

הילד שלי מתוק וחכם, ילד שובה לב.

ילד יפה ברמות שמעלה חיוך לאנשים ברחוב.

היו נקודות שהעלו חשד -זה משהו שתמיד ישב עליי, חלק התייחסו לזה בזלזול וחלק מצאו לזה שמות אחרים

פתאום אחרי התור הזה, אני מבינה שאני לא מדמיינת.

באיזשהו מקום קיוויתי לצאת מהמפגש הזה בתחושה שאני סתם מחפשת בעיות והכל ממש בסדר.

קיוויתי לקבל הפניה לפסיכיאטר עבורי כי אני סתם חרדתית.

וזה הקטע - שאני לא. 

 

רגע נברח מהמציאות, בינינו - הילד לא יקבל אבחנה. למרות שהוא היה ממש בסדר בפגישה היום, שיתף פעולה בצורה מדהימה - לא ברור לי על סמך הרופאה החליטה לשלוח לאבחון.

 

מצד אחד, רוצה אבחנה מסודרת, לא משנה איזה - משהו שיגיד לי מה עובר על הילד שלי.

מצד שני - למה אני צריכה את זה זה גם ככה לא ישנה לי אותו.

 

בציבור שאני חיה בו (לא מתוך רצון לטנף, סתם מתוך מקום של שיתוף), אביא דוגמה

יש לי גיס בשידוכים ובגלל שיש לו אחות עם בעיה רפואית הנושא הזה תוקע אותו כל הזמן.

בגלל שהיה לו אח וגיסה (אנחנו) בלי ילדים למשך מספר שנים, יש שדכנים שביקשו מכתב מרופא שהבעיה ל"ע לא אצל הבעל ואם כן אישור שזה לא תורשתי/גנטי - איך שתקראו לזה, השדכן בעצמו נשבעת לכן לא מבין בזה. 

לרקע המשפחתי יש משמעות פסיכית אצלנו. שמים על זה כלכך הרבה משקל שיש לי חשק לצאת בשאלה ולא להיות שייכת לזה.

למה הראש שלי רץ לשידוכים? רץ למה יהיה בעוד שנה שנתיים? לאישה שתהיה לו?

מי אמר שצריך בכלל להתחתן? אבל מה - ברור שאני רוצה שיתחתן. 

למה אני תקועה על הזוגיות?

אולי כי המחשבה של איך נעבור את הצהריים, יותר מלחיצה?

לא יודעת.

לא סגורה על עצמי.

 

איך באלי עכשיו לשמוע את חמותי אומרת שהילד בכלל לא צריך טיפולים בהתפתחות הילד, שאני סתם מחפשת בעיות.

אני רוצה לשמוע את המשפט הזה עכשיו 100 פעם בלי הפסקה (הרצון לחזרתיות - אולי גם אני בכלל על הרצף?)

בגלל שאמא שלי ילדה אותי בגיל מבוגר יחסית, תמיד צחקו עליי שאולי אני דאונית ובכלל לא יודעת מזה, עכשיו גם החשד הזה. אין כיף כזה.

אמן!רק רגע קט

נגעת ללבי.

תודה.

חלומות בהיריוןאהבה.

מישהי שמעה על הדבר הזה?

אני מתחילת ההריון עם סיוטים,, ממש חלומות מפחידים ממש ומציאותיים. זכור לי גם מהיריון ראשון שהיה לכל אורך ההיריון.

ממש קשה ומפחיד

אני מפחדת ללכת לישון, ברמה כזאת.

מישהי שמעה על זה? חוותה? משהו שעוזר? 

אני יודעת שזאת תןפעה מוכרתאוזן הפיל
אני חושבת שהיו פה פעם עצות לזה
וואי הלוואי שיכתבו ליאהבה.
אני באמת מפחדת ללכת לישון, הלילה קמתי כל שעתיים בערך ופחדתי לחזור לישון
מנסה..אפרסקה

קודם כל לזכור שחלומות שווא ידברו

ושאת נמצאת במקום בטוח ב"ה, ושאם מישהו מת בחלום זו סגולה לאריכות ימים ;)

דבר שני, שתדעי שככל שחושבים יותר על חלום ומשחזרים פרטים שלו, ככה כל פעם, את בעצם מאמנת את המוח שלך לזכור חלומות, ואת רוצה בדיוק הפוך. ולכן לא לדוש בראש שוב ושוב על הדברים המפחידים, תנסי לחשוב על משהו אחר במכוון (אפילו לחשוב בערב על נושאים שנחמד לך לחשוב עליהם חחח) כדי להירדם.

בנוסף תבדקי שאין דברים פיזיים שמעירים אותך- שבחדר לא חם מדיי, קצת מאוורר נגיד קצת חלון פתוח, ששתית מספיק מים...

כן כןןשירה_11

שמעתי שזה קורה בהריון

וגם לי קרה כמה פעמים ואני מזה לא אישה של חלומות 

אני חושבת שאפרסקה
@אמא לאוצר❤ פתחה פעם שרשור על חלומות משונים, לא יודעת אם זה היה בהיריון או לא, את יכולה לנסות לחפש לה בכרטיס
חחחח יש מצב יפה לך על הזכרון😅אמא לאוצר❤

אבל אני לא מוצאת בכרטיס שלי

אם מישהי מוצאת מעולה🤭

אני גם לא מוצאתאהבה.
את זוכרת משהו שעזר לך? 
לא עזר לי כלום בגדול, זה היה סיוטאמא לאוצר❤
אצלי היו חלומות מפחידים לגבי ההריוןזמינה

אבל בגלל שעברתי לא מעט בתחום אז יתכן ואלו פחדים מהתת מודע

בכלאופן השתדלתי לתת צדקה

מה שבטוח לא יזיק

לי זה קרהההההתייעצות הריון
באופן כללי לגבי חלומותאוזן הפיל

כשאני מתעוררת בלילה מחלום רע ומציאותי ממש - אני לא חוזרת לישון באותו מקום או באותו מצב

לילדים שלי אני אומרת ללכת לישון הפוך, ראש זנב

ואני הופכת כרית, שמיכה

עושה שינוי משמעותי

זה עוזר לי להתנער מהחלום וללכת לישון עם ראש חדש

וואי אני אנסהאהבה.
חופשי היו חלומות הזויים בהריון.מוריה
תופעה ממש מוכרת, כל תחילת הריון אני ככהמסע של החיים
כן. פעם קראתי על זהבאתי מפעם

אני לא זוכרת מה, אולי קשור להורמונים.

תנסי לשאול את הגיפיטי , מעניין מה הוא יגיד בעניין. 

אולי זה קשור לשינה לא עמוקהנעמי28

שנגרמת במהלך ההריון.

בעיקרון זכרון של חלומות נקבע לפי הזמן שהתעוררת בו בתוך מעגל השינה.


אם זה ככה זה אומר שאלה החלומות שלך, ההבדל הוא שעכשיו את זוכרת אותם🙊

כן אבל גם חלומות ממש טראומטייםאהבה.

ממש, כאילו ברמה שאני מפחדת לספר את זה.

דברים מפחידים מאד

אוף

אולי ההריון מביא איתו חרדות ❤️נעמי28

בכל אופן אני לא מאמינה שלחלומות יש השפעה עלינו, הם בסך הכל תוצר של פעילות מוחית שקורית בזמן השינה.

יכול להיות שהם ביטוי לחרדות שהגוף שלך מרגיש בהריון

והסיבה שאת זוכרת אותם היא בגלל השינה הקלה בהריון 

יכול להיותאהבה.
וואי, קרה לי גםעוד מעט פסח

גם בהריונות שלי היו לי חלומות חזקים בטירוף.

כאלו שמתעוררים מהם, לוקח זמן לקלוט שבעצם זה היה חלום ועכשיו אני כבר לא חולמת.

דווקא לא היו לי סיוטים, אבל כן חלומות חוזרים וממש ממש חזקים.

כל הריון מחדש.

תקראי על חלום צלולכל היופי
בגדול יש טכניקות שעוזרות להבין תוך כדי חלום שזה חלום, ואז זה מרגיע (כי זה לא אמיתי) או לפעמים אפשר לשלוט בו או לסיים אותו
גם לי היה את זה בהיריון הראשון...והרי החדשה

נוראי.


העצה שלי היא להיכנס לשינה בהרפייה

תעשי דימיון מודרך, תשני עם מוזיקה נעימה ואולי זה יעזור..

את לוקחת בונגסטה ? אצלי יש קשר לכדורהרמה
לא ידעתי שזו תופעה נפוצה בהריון...קוראת פהממתקיתאחרונה

בהחלט מכל ילדיי היה לי הריון אחד עם חלומות איומים
כשהייתי קמה, הייתי משותקת, לא מתליחה לזוז ורועדת מהפחד.
דבר ראשון:
לומר "חלומות שווא ידברו" מיליון פעם.
כשמעט נרגעתי נצמדתי לבעלי, התכסיתי טוב ונרדמתי שוב...

מגע גוף מאוד מרגיע במקרים האלו.(כלומר להיצמד למישהו שישן).

אטופיק דרמטיטיס - מה אתן יכולות לספר לי על זה?מתואמת

אחרי כשבוע של פריחה דמוית עקיצות לקטנה, שהלכה והתפשטה, וחלק מהעקיצות הפכו למעין כתמים ורודים ואחד מהם גם לנגע שפשוף/גירוי כזה -

הגעתי איתה הבוקר (שוב) לרופאה.

(לפני שבוע היינו איתה ועם עוד שני ילדים אצל הרופא, כי גם להם הייתה פריחה כזו, והוא הסתכל בעיקר עליהם ואמר שזו פריחה ויראלית, ואפשר לחזור ללימודים כשלא יצוצו נגעים חדשים. להם זה כבר עבר אבל לה לא.)

הרופאה אמרה שזה נראה לה כמו אטופיק דרמטיטיס, ואמרה שנלך לרופא עור כדי לוודא, ושנמרח לה משחה מתאימה.

באותו רגע בעיקר שמחתי שזה לא מדבק ושהיא יכולה סוף סוף לחזור למשפחתון, אבל עכשיו אני מנסה להבין במה מדובר...

לא נראה בכלל שזה מציק לה. היא עליזה וחיונית (אפילו יותר מדי🙈), ולא שמה לב בכלל לנגעים האלה שיש לה.

אני לא בעד שימוש בתרופות כל עוד זה לא נצרך מבחינת סכנת חיים או הפרעה בתפקוד ובנוחות, ולכן נוטה לא להשתמש במשחה הזו.

אבל אולי אני טועה?

מה יכול לקרות אם לא מטפלים באטופיק?

עדיף בעצם לחכות לרופא העור, ולפי זה להחליט מה לעשות?

מצוייןבשורות משמחות

אם את בכיוון של קושי בעיכול המציאות שהיא חוותה אז כדאי לטפל בטיפול רגשי

אבל במקביל אנשים שנוטים לכך המערכת הפיזית שלהם מקבילה את הנושא הרגשי בקושי עיכול המזונות וכדאי לתמוך אולי רק בהפרדת מזונות, רווחים בין הארוחות, להוסיף לתזונה יותר אוכל שקרוב לטבע ופחות מעובד ולא לגעת בתזונה עד עכשיו -זה קריטי עבורם כדי שהגוף יוכל לפלוט את הרעלים שהצטברו עד עכשיו ובהמשך באופן יעיל שמערכת העיכול ושאר איברים נוספים חשובים יעבדו כמו שצריך בלי לנצל עליהם המון אנרגיה

ורוב האנרגיה תנוצל על ריפוי האטופיק

התקנים...1375422

אני יודעת שיש כבר 1,000 שרשורים בנושא הזה

אבל אני מאבדת ידיים ורגליים וחייבת לקבל החלטה דחוף

אני רוצה לשים התקן תוך רחמי לא הורמונלי (לא רוצה הורמונים, עד עכשיו הייתי על נרות אבל מפחדץ מאוד מהיעילות הפחותה שלהן..)

אני די מפחדת מההתקנה ומכאבים או סיבוכים, מתלבטת איזה התקן לשים

ממה שהבנתי בלרין וג'נפיקס כביכול אמורים להקל על הדימומים, אבל בפועל מחוות דעת שקראתי נשמע שזה לאו דווקא המצב

יש להם באמת עדיפות על נובה טי או מונה ליזה?

ומישהי התקינה ג'נפיקס אצל ד"ר שקי תמיר יעל וממליצה/דיס?

עוקבתרקאני
קכמצברוח

את רוצה גם למנוע הריון?

כןרקאני

ומתלבטת על התקן לא הורמונלי

ממליצה על דוקטור שאול ברוך (פרטי)סטודנטית אלופה

הוא מתקין לפי מבנה וגודל הרחם, משתמש בכמה סוגים (מה שכן, הוא לא משתמש בנובה טי וגם הסביר לי למה הוא בעייתי).

כל מי שהתקינה אצלו ודיברתי איתה מרוצה מאוד וציינו שהיה טוב יותר מהתקנות קודמות.

ולגבי כאב, לי לא כאב בכלל ההתקנה, אח"כ הרגשתי מעט כאב.

לגבי דימומים לא יודעת להגיד, כרגע מניקה ב"ה.

בהצלחה❤️

בדיוק בימים האחרונים קראתישלומית.

במקום אחר שיש נשים שיש להן מלא דימומים עם בלרין וגניפיקס, אז כנראה שאין באמת תשובה איזה התקן הוא "הכי טוב" זה מאוד אישי.

אני עם מונה ליזה (ממה שידוע לי זהה לחלוטין לנובה טי) סה"כ מרוצה אבל לא ניסיתי משהו אחר 

עונהרק לרגע 1אחרונה

ג'ניפקס באמת נחשב שגורם לפחות דימומים ובעיות טהרה בין מחזורים

דוקא בלרין הבנתי שלא כי יש לו יותר תזוזה ומגע עם דפנות הרחם.

ממליצה על ג'ניפיקס אצל דר ברונו רוזן

בעקבות השירשור סופר פהחמדמדה

שאלה אולי קצת לא יפה, אבל באמת שאני שנייה צריכה הסבר

אני לא באה מבית עשיר מאוד (ב"ה לא היה חסר לנו כלום ++ אבל נגיד מותגים לא, בקטע של עקרונות. וכנל טיסות או מלונות או אוכל בחוץ, לא חושבת שזה היה קטע כלכלי כמו חינוכי)

ועדיין ארוחה בשרית, חלבון בריא, פירות ירקות, כן גם הפירות היותר יקרים (אננס או תותים, לא מיד מיד כשמגיע וזה שלושים שח לקילו אבל בהמשך) זה דברים שתמיד היו

ואני כרגע גם אחרי השתחתנתי

מרגיש לי שלהוריד בשרי, או לא לקנות פירות

מה זה הבריאות של הילדים

נכון שיש חלבון גם בקטניות, אבל זה חלבון מהצומח הוא חא כמו זה מהחי

תנרמלו אותי שנייה כי באתי לבעלי אחרי השירשור הזה במחשבה של 'מה אנחנו כאלה מופקרים??'😅

ולא שאנחנו עשירים גדולים גם כיום (חסדי ה' אלף פעם אני מרוויחה טוב אבל משלמים משכנתא ותיכך נתחיל לשלם גם שכירות בנוסף כי הדירה לא גמורה) ועדיין להגיד לעצמי לבשל פרווה ולא בשרי באמצע שבוע מהעיקרון, מה עם הכוח של הילדים? הבריאות?

אני מגזימה?

חח לא יודעת או שענו שם רק אלו שבאמת ממש בודקים וחוסכים או שאנחנו ממש מעל הרף בלי להיות מודעים🙈

אני גם כתבתי, שאנחנו מקפידים שיהיה רשוםטארקו

חלק/מהדרין

אבל לא כשרות מעבר לזה בהכרח...

המלצות למטפלת- עו"ס קלינית או פסיכולוגיתאנונימית בהו"ל

בירושלים/ הסביבה

אשמח להמלצות מניסיון בלבד .

תודה רבה

מטפלת למי ולמה?...❤️מתואמת
לעצמיאנונימית בהו"ל
ענייני חרדות, מחשבות ועוד
בהצלחה! (לא מכירה...)מתואמת
יש לי המלצה לשתיים מדהימות ממשאמא טובה---דיה!אחרונה
תפני אליי בפרטי
דימום אחרי גרידהכמהה ליותר

ברוך ה אני אחרי הגרידה.
עשיתי את זה אתמול, שבוע 13+3 להריון.

אתמול היה ממש קצת דימום, והבוקר קמתי לפד נקי לגמרי, אם לא שהרב אמר לי לחכות 7 ימים לפני הפסק, הייתי מנסה כבר היום להתחיל הפסק ושבעה נקיים.

 

זה נורמלי שאין כמעט דם?
האם לפי כל הפסיקות צריך לחכות 7 ימים אחרי הפלה בשביל הפסק? או שאולי כדאי לי לנסות לשאול רב אחר? (מציינת שעוד לא ידענו מה מין העובר)

חיבוק🫂כחל

שה' ימלא חסרונכם..

לא יודעת אם לפי כל הפסיקות, לא מכירה את כולם בשביל להגיד אבל לפי מה שאני יודעת, צריך לטבול רק אחרי שבועיים מההפלה

אז אם עברת רק אתמול, צריך לחכות שבוע ואז עוד שבוע של הנקיים ואז הטבילה זה יוצא שבועיים 

תודה! ואמן ❤️כמהה ליותר

אז זה בדיוק מה שהרב אמר לי, לחכות 7 ימים להפסק, ואז בצירוף ה7 נקיים, זה יצא לפחות שבועיים אחרי.

לא בטוחה לגמרי, אבל חושבת שהרעיוןכחל

זה כמו בלידה, שאחרי לידה צריך לחכות זמן מסויים, שבוע לבן שבועיים לבת

מקווה שלא המצאתי עכשיו🤭 אבל חושבת שזה הרעיון

פשוט בלידה זה באופן טבעי יש משך זמן של דימום ואז במילא עובר הזמן

עברתי הפלה טבעית, אז גם ככה היה לי דימום כמה ימים, אז לא יצא שחיכיתי במיוחד

אולי גם בגרידה הדימום יכול לחזור🤷🏻‍♀️

חיבוק יקרה! לגבי הדימוםshiran30005
עונה לא מבחינת ההלכה- ככה זה ביום יומיים הראשונים נראה שאין דימום ואז הדימום חוזר שוב לכמה ימים, אז מציעה לך לחכות עוד טיפה
תודה על המידעכמהה ליותר

הייתי בטוחה שאמור להיות כמו מחזור, מההתחלה.
אז אחכה עוד קצת. גם ככה צריכה לחכות שבוע להתחיל הפסק 😉

תודה על החיבוק!

צריך לטבול אחרי שבועייםהשקט הזה

מכיוון שלא יודעים מה מין העובר, אז הולכים על הטומאה הארוכה יותר של נקבה..

אני חושבת שלפי הפסיקה של הרב זכריה בן שלמה אפשר לעשות הפסק ברגע שאת יכולה, ופשוט לחכות לטבילה שיעברו שבועיים, אבל אני לא בטוחה ב-100% לגבי זה.

זה נראה שנגמר ואז חוזר דימוםוהרי החדשה
השם ישלח נחמה עברתי את זה לא מזמןלב המעייןאחרונה

שולחת לך חיבוק חזק!!! עברתי את זה לא מזמן בכיתי בלי הפסקה שבועיים רצוף!

אבל אחרי זה השם פיצה אותי בענק!

אנחנו לא מבינים אבל מאמינים!

תני לעצמך את כל הזמן שאת צריכה בעולם!

חרי זה הכל משתחרר והזמן מרפא לגמרי את הכאב הגדול!

אני עברתי 2 גרידות יום אחרי יום כי השליה לא רצתה לצאת,

ואני זוכרת שכבר אחרי הגרידה הראשונה לא ראיתי שום דימום

כי הם מנקים מאוד טוב את הרחם למרות שהיתה לי רשלנות רפואית חמורה בגרידה הראשונה.....

לגבי השבעה נקיים לא יודעת אם כדאי לך למהר הרחם עוד צריכה להחלים והגוף צריך להתאושש...

יש פה אימהות לתינוקות רגישים למוצרי חלב?בכינוי אחר

הרבה פעמים כשאני אוכלת מוצרי חלב יש לתינוקת שלי שילשולים ולפעמים קצת פריחה.

הרופא אומר שזה לא נורא

אבל הייתי מעדיפה לבדוק את זה לעומק.

לאיזה רופא מומלץ ללכת?

(היא יונקת הנקה מלאה בת 8 חודשים)

אם הפריחה והשלשולים ממוצרי החלב שאת אוכלתממתקית

באופן מובהק.
למה ללכת לרופא?
תפסיקי לאכול חלב
לבן שלי כבר מגיל קטן יותר, אלרגי לחלב.
כשהייתי אוכלת חלבי זה היה מתבטא אצלו בהתפתלויות, אז הפסקתי לצרוך חלב.
עד שסיים לינוק.

האמת לא מתה על חלבי, אז אולי אני לא דוגמא

יש לי נסיון עם זהבכינוי אחר

מבת אחרת שלי אבל אצלה הרופאים זיהו את זה ועד היום היא עדיין לא אוכלת מוצרי חלב.

הייתי רוצה ללכת לרופא שמבין בזה

כי מאוד קשה לי לא לאכול מוצרי חלב, במיוחד שבעלי קונה כל מיני גלידות ופינוקים מגרים.


וגם אני לא יודעת אם זה דווקא מהמוצרים חלב או בגלל שיניים שצומחות לה

בדר"כ ברפואה קונבנציונלית לא יתייחסו לזהבאתי מפעם

אם את רוצה לשמוע יותר מן הסתם ברפואה אלטרנטיבית.

בכל אופן, אם את רואה שזה עושה לה ככה, פשוט תפסיקי לתקופה ותעקבי אחרי הפצעים. 

לבן שלי היתה רגישות בתור תינוקהשם שלי

אביהו את זה כשהוא היה בפגייה.

היתה תקופה שנמנעתי לגמרי ממוצרי חלב.

אחר כך הלכנו לאלגרגולוגית, והיא אמרה שאני אחזור לאכול מוצרי חלב ואם זה עובר בסדר, אז לתת גם לו.

כיום הוא אוכל מוצרי חלב בלי הגבלה.

תודה, איך קובעים תור לרופא כזה?בכינוי אחר
קבעתי דרך זימון תורים של הקופההשם שלי
לא זוכרת אם קיבלתי הפניה מהרופאת ילדים.
חשוב לי לומר- שלפעמים האלרגיה מתבטאת רק כשהילדיעל מהדרום

לק"י


אוכל, ולא כשהאמא המניקה אוכלת.

אצל הבן שלי לא היתה אלרגיההשם שלי

אלא רגישות במערכת העיכול.

ויכול להיות שזה גם לא היה רגישות, אלא חוסר בשלות של מערכת העיכול, ועם הזמן זה פשוט עבר.

כן. היה לי חשוב להוסיף על דברייךיעל מהדרום
היה לבן שלירק טוב!

שילשולים וצואה רירית. בגלל חלבי שאכלתי והוא ינק.

אצלו זה לא היה רק חלבי. כשהפסקתי חלבי הפסיקה הצואה רירית, אבל השילשולים נגמרו סופית כשעלינו על כל הדברים האחרים (היה קשה. הרבה מאוד דברים לא יכולתי לאכול).


זה נקרא אלרגיה של מערכת העיכול או אלרגיה לא מתווכת דרך. תגגלי. עובר לרוב סביב גיל שנה בהנחה שאין אלרגיה נוספת.


לצערי הרבה רופאים לא מכירים את זה. או מכירים ולא מתייחסים ברצינות. רופאת המשפחה שלנו לא הכירה, אבל היתה מאוד קשובה.  רופא גסטרו התייחס בזלזול, אמר לי שהרבה פעמים יש שילשולים בגיל הזה ואין קשר (הקשר היה מאוד מובהק אצלו). 

נזל. כרונית לפעוט בן שנתיים-גם יכולה להיות מחלבי?נחת-רוחאחרונה

אולי יעניין אותך