אנטיביוטיקה לילדיםשירה_11

האם יש כאן אמהות שלא מביאות אנטיביוטיקה לילדים?

אני ממש בקטע של רפואה טבעית וכו 

אבל איך אפשר בלי אנטיביוטיקה 

ובעלי ראש בקיר בקטע הזה

אם צריכים אנטיביוטיקהריבוזום

ולא מביאים זה יכול להגיע לסכנת נפשות

(זה נכון שיש מצבים של רופאים שממהרים יותר מדי לתת אנטיביוטיקה, אז אם לא סומכים על הרופא זה משהו אחר וכדאי לחפש רופא מנוסה יותר)

הבת שלי עם חום מיום שישישירה_11

חום שעולה ל 40 מעלות, אמר לחכות עד מחר אם לא אז להביא אנטיביוטיקה יש דבר כזה דלגת גרון ויראלית עם חום 40 4 ימים???

ספציפית סטרפטוקוקמישהי מאיפשהו
הוא דבר שלא ככ מופיע אצל תינוקות, אבל אני כן יודעת שאם יש חום גבוה כמה ימים שלא יורד, אז כן מביאים לאנטיביוטיקה. אני לא הייתי משחקת עם מה שהרופא אומר...
השאלה אם זה באמת ויראלידפנה06032000

כי אם זה חיידקי אז צריך אנטיביוטיקה

אם זה ויראלי אז זה עובר מעצמו, לא?

ובת כמה היא? הייתי מנסה תרופת סבתא שעזרה לי הרבה ברוך ה'

כמובן רק אם היא מעל גיל שנה- דבש עם כורכום, ולתת לה לבלוע. השילוב של שניהם זה אנטיביוטיקה טבעית

והרבה שתיה חמימה

לערבב אבקת כורכום עם דבש, בלי מים.. יצא מן משחה כזו

בעלי יש לו קטעשירה_11

שהוא קיצוני לטוב ולמוטב 

אני פשוט אשיג קודם מרשם לאנטיביוטיקה

הייתם אצל רופא?ריבוזום

בדרך כלל למיטב ידיעתי לא נותנים אנטיביוטיקה לדלקת גרון אצל קטנטנים, ואני חושבת שיכולים להיות גם וירוסים שמביאים לחום גבוה ארבעה ימים. אבל רופא צריך לומר מה יש לה באמת והאם צריך או לא צריך אנטיביוטיקה.

כל כך קשה כשקטנטנים חולים... רפואה שלמה ושתרגיש טוב מהר בע"ה!

סליחה, לא קראתי אותך היטב!ריבוזום

עכשיו אני מבינה שהרופא אמר לתת אנטיביוטיקה אם החום ממשיך... קראתי קודם לא נכון, כאילו זה מה שבעלך אמר.

חשוב לא להזניח טיפול..... רפואה שלמה!נפש חיה.
כן אנימאדם

אבל יש לי תחליפים.

צמחי מרפא שקונה ממישהו.


ויש דברים שכן נותנת

עוד לא יצא לי  חמסה חמסה

אבל למשל סרופטוקוק לא על אף אחד מעמ"י.

כן מביאה

דלקת לא מטופלת יכולה להביא לסכנת חייםממשיכה לחלום
פעם אנשים מתו בכמויות בגלל דלקות לא מטופלות
אמא שלי...מתואמת

אבל היא טיפלה ברפואה טבעית מסוימת במקום זאת.

לי אין את האומץ שלה (וגם את הכוח לעמוד במה שאותה רפואה טבעית מסוימת דורשת), אז כן נותנת (ולוקחת) אנטיביוטיקה אחרי שמבררת שהיא באמת באמת נצרכת.

לא הבנתי לאיזה כיוון בעלך ראש בקיר...

אני האמת לא שואלת אותו ככהמקורית

בעלי מאוד נגד תרופות, כמובן ירש את זה מחמתי

אבל זה שיעשה לעצמו מה שנקרא - כהורה יש לו אחריות על חיים של הילד שלו, הוא שותף בהורות להורה נוסף שיש לו דעה אחרת, והלכתית ילד מתחת לגיל 9 נחשב חולה שיש בו סכנה.  

אני לא בעד תרופה לכל תלונה, אבל יש מקרים שזה מחייב המציאות

אני עוד זוכרת את הבת שלי עם בחילות וכאבי בטן וחום ואנחנו בטרם אחרי שהיינו במרפאה בבוקר ולא עלו על זה, וחמתי מתקשרת להגיד לי לתת לה חליטת פטרוזיליה ולא אנטיביוטיקה, רציתי לחנוק אותו שהוא אמר לה.. ולא הבנתי מה היא חשבה לעצמה שהיא הציעה את זה, אבל הבהרתי לה שממש לא. אצלי לוקחים תרופות. גמני לוקחת תרופות. נקודה. והילדה קיבלה אנטיביוטיקה והרגישה יותר טוב ב"ה וזה מה שחשוב 

רק חשוב לי להגיד משהודפנה06032000

פשוט יש לי גם נטייה להציע תחליפים טבעיים..

ההצעה לחליטת פטרוזיליה במקרה הזה זה רק בשבילך.

מי שבעד הרפואה הטבעית בדרכ גם מאוד אנטי כל התרופות הכימיות .

ותמיד אני אומרת- זה טבעי, מקסימום לא יצליח? תקחו אנטיביוטיקה.. אבל לא למהר עם התרופה הזו שמחסלת גם את החיידקים הטובים בגוף.


וברור שאת האמא ואת מחליטה, ולא כיף שמתערבים .

אבל היה חשוב לי להציג לך הסתכלות אחרת, שתדעי שזה מדאגה💗

אפשר שאל קצרה קצרה?שירה_11

את מחסנת את ילדייך?

כן בטח, חיסנתי את כולםדפנה06032000
לא יודעת מה יביא יום, אבל כרגע חושבת שגם אחסן את הבאים בע"ה, אלא אם כן אגבש דעה שלילית לגבי חיסונים
אם הלכתי לטרם, כנראה שאני לא רוצה משהוהמקורית

טבעי, אחרת הייתי פותחת גוגל פשוט🤷

או מתקשרת אליה.. אבל בכוונה חא עשיתי את זה, לא כי אני לא יודעת שאין לרפואה הטבעית מה להציע. זה פשוט לא מתאים לי ואני לא רוצה.

מבינה למה את מתכוונת. ועדיין, ילדה בת 5 עם דלקת בשתן שלא מרגישה טוב כבר יומיים.. למה לסבול..?! יש תרופות שעוזרות ומקלות ואני מעדיפה ככה.

צודקת לגמרי, רק היה חשוב לי להראות לךדפנה06032000

שזה בא מדאגה, שזה לא יכעיס אותך אם שוב היא תציע לך משהו טבעי  , כי כנראה זה יקרה עוד הרבה פעמים..

ולא חלילה מחטטנות.

במיוחד שהדור הזה רוצה ללמד אותנו ולעזור לנו עם הניסיון שלו

זה ברור לי לגמרי שזה מדאגההמקורית

ועדיין, דאגה לאדם אחר רוב הפעמים - משרתת את האדם שדואג

היא רוצה להיות רגועה שהיא הציעה לי לא ללכת לרופאה כי בעיניה עדיף לא לקחת אנטיביוטיקה והיא כל הזמן מנסה 'לפתוח לי את העיניים' (למרות שאני זו שבכלל התחילה עם הלא קונבנציונלי במשפחה) אז היא משרתת את המטרות שלה אגב דאגה לילדה

אני לעומתה, גם דואגת. ולא חושבת שטבעי זה אוי ואבוי, רק לא בכל מצב. ובעיקר, רוצה שהילדה שלי תסבול כמה שפחות. ללא השלכות מרחיקות לכת כמו פגיעה בכליות במקרה הנל. גם ב'מחיר' של אנטיביוטיקה

אז את יכולה לסכם איתה ב"תודה" וזהודפנה06032000
כשישoo
דלקת חיידקית צריך אנטיביוטיקה


אני לא ממהרת ללכת לרופא, נותנת לגוף להבריא לבד, אבל אם המחלה חמורה והרופא מצא דלקת חיידקית, ברור שמביא אנטיביוטיקה, לזה היא נועדה.


יש היום הרבה רפואת יתר, צריך ללמוד להבדיל בין רפואה מיותרת לרפואה נצרכת.


לפעמים אפשר ממש להזיק/ לדרדר את המצב של הילד, צריך מאד להיזהר ולהיות עם יד על הדופק. תזכרי ששניכם בסיפור ואת לא חייבת להסכים למה שבעלך אומר ויכולה להביא לילדה מה שאת חושבת בלי אישורו.

ברור לישירה_11

ואני אביא אנטיביוטיקה אם צריך

אני מקווה שזה באמת נצרך...

לא מבינה בזה, פעם ראשונה שהיא עם חום גבוה כמה ימים

טובבבב נראלי עליתי מה יש להשירה_11

מוכנות?? הפה והגפיים!!!

 

 

יש לה פצעונים קטנים בטוסיק 

קצת בפה

היא כבר 4 ימים עם חום שלא יורד

עושה טוב שאוכלת איזה פרי 

כל היום ישנה ממש זרוקה

והיה במעון ילד עם הפה והגפיים

 

זוהי מסקנתי

ועכשיו מה עושים עם החום? משחקים תורות עם הנורופן והנובימול?

לפה וגפיים יש סימנים די ברוריםshiran30005

בניהם בטוסיק ובכפות ידיים ו או רגליים

אם כן תנסי שמן שפיצר, ארטיק לימוזור

הרבה כוחות זה מחלה נוראיתתת אם זה באמת זה

מה שמוזר שהרופאה לא איבחנה את זה, בדכ עולים על זה די מהר

לא? אולי אני טועה אבל אצלי מההתחלה הרופאה איבחנה- פעמיים

לגבי החוםבת 30

חום זה לא רע.

חום זו לא מחלה.

חום זו הדרך של הגוף להגביר את היעילות של מערכת החיסון. היא פועלת במיטבה בחום של 39 מעלות.

אז אם הילדה מצליחה לישון (לאכול גם ככה פחות רלוונטי, כי אין תאבון כשיש חום. ואם יש פצעים בפה- אז בכלל..), 

ואם היא מצליחה לשתות

ואם לא נראה שהיא סובלת מאוד- אין סיבה להוריד את החום.

יש לי ילדה שגם בחום 40 היתה שוכבת סמרטוטה על הספה ואחרי יומיים שלושה קמה כמו חדשה, ולא נתתי לה כמעט אף פעם אקמול או נורופן. 

יש לי ילדה שבחום 38 כבר כל הבית היה נגמר מהבכי שלה אז כן נתתי לה אקמול.

אבל לא צריך להתייחס אל החום כאל אויב. הוא לא. הוא דווקא ידיד...

 

ולגבי החשש מפרכוסי חום- זה ממש לא קורה לכולם. ואם יש ילד שיש לו נטיה לזה, כנראה תגלו את זה בגיל כמה חודשים ואז תדעו. גם בילדים כאלו- הפרכוס קורה מעליה מהירה של החום ולאו דווקא מחום גבוה.  

אני מסכימה איתך שחום זה לא רעמאדם

אבל לא לגבי הפרקוסים

מכירה 2(!) ילדעם שבעקבות מחלת חום פשוטה שלא טופלה סובלים מפרקוסים בקמה חודשית ואפילו יומיומית שגרמה להם להפוך מיךד רגיל למוגבלות קשה.

ולא הייתה נטיה לזה מינקות.

אני גם בעד רפואה טבעית ואנסה הכל קודם שאביא אקמול אבל להשאיר יח

לד עם 40 מעולת חום ללא טיפול עלול להיות מסוכן

ואי אפשר לדעת מתי זה יגיע

ממליצה לבדוק עם הוריהםדפנה06032000

כי ממה שאני הבנתי- פרכוסים נובעים דווקא בגלל התערבות.

כאשר מורידים את החום, ואז החום שוב עולה, ושוב מורידים אותו ושוב עולה וכו...

זה סוג של משגע את הגוף והתוצאה זה פרכוסים


זה משהו ששמעתי, לא למדתי את זה , אבל כן היה חשוב לי להניח את זה פה

אני לא אציע אף פעם לא להוריד חום כי אני לא אקח אחריות וכל מקרה לגופו,

אבל אני גם לא אמהר להוריד לילדים שלי, אני אדאג שהם ישתו הרבה כדי שלא יתייבשו, וינוחו הרבה כדי לתת לגוף להתמודד עם המחלה/חיידק/וירוס מה שגרם לחום

מעניין אבדוקמאדם
אם יוצא לך לבדוק אשמח שתעדכני🙏דפנה06032000
אנטיביוטיקהיהושבעט כהן

אפשר לגדל ילדים ללא אנטיביוטיקה.

אבל זה יקר, צריך למצוא הומאופט טוב .אחד/ת שהוא גם M D(רופא שקיבל תואר דר' לרפואה).

שידע לשלב בחוכמה,לא כל ההומאופטים כאלה.גם אם הם רופאים בהכשרתם.יש לי נכדה הבן שלי (אח מוסמך)

נגד הומאופטיה.אני מקבלת את דעתו לגבי הנכדה שלי כי הוא האבא.

לדעתי בריאות זה התחום היחיד ששווהדפנה06032000

לבזבז עליו....

אם לא נבזבז על הומופאט טוב או תרופות טבעיות

אז חלילה עלולים לבזבז על מחלות כרוניות שהסתבכו כתוצאה מתרופות כימיות זולות...

זה מאוד מוזרבת 30

כי אפילו בבי"ח כשהגעתי עם ילדה אחרי פרכוס חום הבהירו לי שהפרכוס הוא לא בגלל החום אלא בגלל העליה המהירה של החום ובגלל נטיה לפרכוס. אגב, זה עובר בגיל חמש בערך, הפרכוסים. בדרך כלל.

עוד דבר- מה זה "מחלת חום"? אין כזו מחלה. יש וירוסים, יש חיידקים. חום הוא לא מחלה, הוא דרך של הגוף להתמודד עם המחלה. 

אני באמת לא מכירה את המקרה שאת מתארת אבל זה ממש מוזר שבגלל שילד סבל מחום גבוה ולא קיבל נורופן אז הוא סובל אחר כך מפרכוסים? או שזה מאוד מאוד מאוד מאוד נדיר, או שהפרכוסים לא קשורים לחום שהיה.

אגב, הפרכוס לא מגיע בחום של 40 מעלות. אני יודעת כי יש לי ילדה שסבלה מזה. הפרכוס מגיע כשאת עוד לא יודעת שהילד חולה. ואז החום עולה מהר ויש פרכוס. אח"כ כשהחום כבר יציב אין פרכוסים בדר"כ. 

 

^^^אפונה

כשהילדים שלי יש מחלת חום אני עוזרת עוד קצת למערכת החיסונית עושה להם אמבטיית חום (מחממת את האמבטיה והילד בתוכה ל42°, בהתאם לפרוטוקול ספציפי)

ב"ה זה ממש מאיץ את ההחלמה. 

נכון, אני גם לא מורידה חוםבוקר אוראחרונה

אם הילד מסתדר בלי משככי כאבים

ואני לא אחת שדוגלת ברפואה טבעית, פשוט מדעית החום עוזר לגוף להתמודד עם המחלה יותר מהר

תלוי מתי... כשצריך אז צריךמיקי מאוס

יש מצבים שלא ברור שצריך לתת ואז יש מקום לחשוב פעמיים

למשל דלקות אוזניים או מקרים שלא בטוח מה האבחנה


אבל יש מקרים שבהם חייבים אנטיביוטיקה,  להמנע מזה עשוי לגרום צרות צרורות הרבה יותר..

אם מתלבטים אפשר ללכת לשאול עוד רופא

אני נתתי פעם אחתאפונה

כשהגדול שלי היה עם דלקת בשורש.

והשתמשתי במשחה אנטיביוטית כשהסתובב פה אימפטיגו ולא הצלחתי למגר אותו בשיטות מסורתיות.

מעבר לזה לא היה צורך...לא הבנתי את המשפט: איך אפשר בלי אנטיביוטיקה. איך אפשר מה? מה המקרה?

ב"ה שאנחנו חיים בדור שיש בו אנטיביוטיקהבארץ אהבתי
עבר עריכה על ידי בארץ אהבתי בתאריך י"ג באלול תשפ"ד 22:17

זה נכון שיש רופאים שלפעמים נותנים גם בלי צורך מוחלט.

אבל לרוב, כשצריך אנטיביוטיקה, אז צריך.


 

אני גדלתי בבית מאוד בגישה טבעית בהרבה דברים, ואמא שלי ממש לא קיבלה אוטומטית כל המלצה רפואית.

אבל כשהיא היתה צריכה לתת לנו אנטיביוטיקה, היא היתה אומרת תודה לה' שיש את ההמצאה הזו. כי פעם ילדים היו נפטרים ממחלות ילדות פשוטות שהיום אנטיביוטיקה עוזרת להבריא מהן...

(מכירה את הסיפור 'הנערים מרחוב פאל'? יש שם ילד שסתם נכנס לתוך בריכת מים והצטנן כחלק ממשחק ילדים, ובסוף זה הסתבך לדלקת ריאות והוא נפטר. זה ממש ביטוי לאיך שהיה פעם... סבתא רבה שלי ז"ל היתה ממשפחה שנולדו להם 12 ילדים, ומתוכם 9 גדלו, 3 נפטרו בילדות. אז זה היה נחשב הרבה שהצליחו לגדול. היום זה היה נחשב טרגדיה...)


 

אם יש ספק מה באמת הצורך באנטיביוטיקה, ואם זה הכרחי, אז תמיד אפשר ללכת לעוד רופא לחוות דעת נוספת.

ואמא שלי לימדה אותי שתמיד אפשר לשאול על כל המלצה רפואית - האם הטיפול הכרחי? או שאפשר לחכות ולראות אם הגוף מתמודד לבד? ואם אפשר לחכות, מתי נדע שכן צריך התערבות?

לא כל רופא מאפשר לשאול ככה. אבל יש רופאים שכן, והרבה פעמים כששואלים מגלים שלא כל המלצה רפואית היא הכרחית, לפעמים לגמרי אפשר לחכות והרבה דברים הגוף מרפא לבד.

אבל זה לא משהו שאפשר להחליט על דעת עצמנו. כי לפעמים זה באמת מסוכן. ועם ילדים צריך זהירות יתר, כי הם באמת יותר רגישים.

לא בדיוק מה ששאלתמתיכון ועד מעון

אני ממליצה לך למצוא רופא ילדים שאת סומכת על הגישה שלו, שלא ממהר לתת אנטיביוטיקה, שניתן לדון איתו.

כשתמצאי רופא כזה תוכלי לשאול כל פעם עד כמה חייבים הפעם אנטיביוטיקה והאם אפשר להמתין.

אני אגב מודה לקב''ה שנולדנו בדור של גאולה של רפואה מודרנית שמאפשרת אנטיביוטיקה וניתוחים, שאנשים לא מתים מדלקת ראות, אפנדיציט או זיהום 

רק מעדכנתשירה_11

שב"ה העלמה החלימה 

ובסוף זה היה אדמדמת...

 

והסיטואציה הזו הכניסה בתוכי הרבה שאלות ולבטים לגבי הרפואה הקונבנציונאלית והטבעית.

ואם לאמר את האמת, לא נראלי שיש באמת עם מי להייעץ

הקסם זה לדעת לאזןאנונימיות

לא להיות טוטאלי לאף אחד.

ברפואה הקונבנציונלית אומנם יש טעויות וללקיחה מיותרת של אנטיביוטיקה גם יש השלכות שעולם המדע והרפואה מתחיל להיחשף אליהן ולהבין אותן

אבל בסוף בלעדיה היינו תקועים אי שם לפני אלפי שנים מתים מפוליו, מוירוסים, מלידות, מספרת ומעוד אלפי מחלות.

גם בטבעית יש דברים טובים שכדאי לנסות אבל שורה תחתונה יש דברים שמחייבים טיפול קונבנציונלי.

כן, רק שאין לי אימון כל כך במערכתשירה_11

אני בהחלט פונה גם לטיפול קונבנציונאלי במידת הצורך ותודה להשם עלזה

אבל יש גם כיוונים שקשה לי לסמוך

מה ללמודשירה_11
ביולוגיה, מיקרוביולוגיהאנונימיות
ללמוד לבד את הנושאים האלה זה קצת יומרניבאורות

רופאים לא סתם לומדים ככ הרבה שנים. יש סיבה.

אני בעד כמובן ללמוד. בשביל להעשיר את הידע הכללי ובשביל לדעת על מה הרופא מדבר סהכ. אבל לא לחשוב שלקרוא באינטרנט בויקיפדיה הופך אנשים לבעלי מסוגלות להבנה עמוקה בתחום. 

האמת שאני למדתי תואר מדעיאנונימיות

אז למדתי בתואר.

אגב החלק העיוני בלימודי רפואה הוא 3 שנים.

הסיבה שהם לומדים כל כך הרבה זה כי צריך גם התנסויות בהמון תחומים ופרקטיקות טיפול וניתוח.

אפשר לקחת קורסים בנושא אם כל כך מבולבלים.

אני דוגלת בלמידה והבנה עמוקה

ברור, אבל ללמוד לבד זה מורכבבאורות
את צריכה למצוא רופא משפחה מקצועימיקי מאוס

חום של כמה ימים זה לא עילה לאנטיביוטיקה....

רוב הרופאים שיצא לי ללכת אליהם מנסים לוודא שאכן יש דלקת לפני שנותנים אנטיביוטיקה

כמובן שלפעמים יש אי ודאות ויש טעויות


אבל חום לבד זה לא


עושים משטח גרון או צילום ריאות וכדו

ובאמת פעם היתה לי דלקת ריאות שלא איבחנו בצילום הראשון ורק כשהחום לא ירד ועשיתי עוד צילום שכן איהלן אז קיבלתי אנטיביוטיקה וספסוף התחלתי להתאושש


אז צריך למצוא רופא שלא ממהר לתת ויש ב"ה הרבה כאלה

וכשכן צריך- אז ב"ה שיש את האופציה


וצריך גם קצת להתיעץ ולברר. למשל דלקות אוזניים כן נותנים בד"כ אבל ברוב הפעמים אין סיכון לחכות ולתת לזה להחלים בלי וזה עובר גם ככה

לעומת סטרפטוקוק למשל שיש סיכון אמיתי להזניח כי זה יכול להתפתח לדלקת ריאות וזה גם לא עובר לבד כל כך מהר (מנסיון, גם עם ילדים)

גם אני כמוךבת 30

יש הרבה פתרונות להרבה בעיות רפואיות שהרפואה הקונבנציונאלית לא מכירה, או לא מכירה בהם. 

מותר לך להפעיל שיקול דעת.

ולגבי מידע- היום מאוד קל למצוא מידע. חפירה ברשת תעזור לך למצוא כמה אתרים רציניים ואמינים שיתנו לך מידע טוב. 

כן אבלשירה_11

נגיד לכבי חיסונים

אין מישו ניטרלי להתייעצות

או שאת קוראת מאמר חריף בעד או מאר חריף נגד

אין קול שפוי

 

ואני בהחלט לא לוקחת כל כדור או משחה, מאמינה מאוד בכוח הגוף

ישבת 30

יש רופאים מעטים שאפשר להתייעץ איתם בענין.

ויש גם קולות שפויים בנושא החיסונים, שמבינים שזה לא הכל או כלום. ושיש הרבה באמצע והרבה אפשרויות ליישם את האמצע הזה...

כמוני למשל...

זה רופא שקיבלת עליו המלצות?עלמא22
לדעתי ממש חשוב למצוא רופא ילדים טוב, שיש עליו המלצות, מישהו שאת מרגישה שאת יכולה לסמוך עליו (או עליה..). 
מה עושים עם זה שאני נטרפת מהבן שלי?אונמר

הוא בן 5 וחכם ומקסים.

אבל יש לו קטע שהוא מציק לטונה בת 3 בלי סיבה, סתם כי היא באופציות שלו. וזה מטריף לי את המח.

מתעורר בוקר לוקח לה מוצץ וגרב. היא בוכה, אני קמה, ובלאגן.

אני ממש מרגישה את עצמי כל פעם נכנסת לטירוף. אני משתגעת.

אני יכולה לצרוח עליו או לתפוס לו את היד חזק מידי או לתת סטירה אפילו

ואני כל-כך ממוצפנת אחרי וכל כך שונאת את זה חושבת שזה לא אמור להיות.

אבל הבנתי שאני לא מצליחה שזה לא יפעיל אותי.

בזמנים אחרים אני מרעיפה עליו אהבה וחיבוקים חצילים טובות וביחד, אבל לא מצליחה שלא יקרה בכלל ההתפוצצות הזו שלי על ההתנהגות שלו.

מה אני אמורה כן לעשות?

מרגישה שאם אני אצליח לחשוב אחרת כשאני עוד שומעת שככה הוא מתנהג כרגע אני אצליח להגיע אליו כבר רגועה יותר ולא בכעס כזה גדול, אבל לא מצליחה לחשוב שום דבר חוץ מאיזה ילד בלתי 😔

והוא לא ככה תמיד וזה לא מה שאני חושבת עליו באופן כללי, אבל כשזה כן קורה אני באמת מאבדת את זה.

אני מבינה גם שזה קשור לזה שאני מרגישה חסרת אונים קצת מולו בנושא הזה כאילו אין לי דרך לעצור אותו. או אין לי דרך לשלוט באירוע. לא יודעת למה שזה מרגיש לי ככה כי הוא כן יפסיק כמובן כשאגיע.

אולי עצם זה שהוא עושה את זה רק כדי שאבוא זה מחרפן אותי.

באמת לא יודעת וזה עצוב לי להיות ככה לילד שלי.

ועצוב לי גם להיות ככה לעצמי.

בקיצור עצות יתקבלו ממש בברכה

מבינה אותך מאוד❤️מתואמת

העצה העיקרית שלי היא הדרכת הורים.

העצה השנייה שלי היא לנסות להבין שזה כנראה משהו לא בשליטתו, אף שהוא גדול יחסית. והצעד הבא הוא לנסות להבין ממה זה נובע. אבל זה קשה מאוד מאוד...

תודה.אונמר

מה הכוונה לא בשליטתו?

הוא לא מציק כי הוא רוצה להיות רעמתואמת

הוא מציק כי משהו מציק לו...

אכתוב לך כמה שאלות שאת יכולה לשאול אותו בזמן אמת (ששמעתי מקלינאית תקשורת):

  1. היא עשתה משהו שהפריע לך ולכן אתה מציק לה?

  2. אתה רוצה לשחק איתה, אבל לא יודע איך, ולכן זה יצא בצורת הצקה?

  3. אתה מאוד אוהב אותה, אבל לא יודע איך להביע את האהבה ולכן זה יצא בצורת הצקה?

    כמובן, תתאימי את השאלות לרמה שלו. ועצם זה שתחזיקי בראש את שלוש האפשרויות האלה כבר יוריד לך קצת את רמת הכעס עליו...

אנסה. תודה.אונמר

למרות שקצת מרגיש לי שזה בכלל לא קשור אליה. זה קשור לזה שהוא רוצה שאני יבוא ולא יודע לקרוא לי יפה. יש מצב?

כן, בהחלט!מתואמת

שכחתי עוד שאלה שאפשר לשאול אותו:

משעמם לך? וכשאחותך בוכה נהיה "אקשן"?

אבל נשמע שעלית בעצמך על הסיבה שנכונה אצלו. ועכשיו צריך לחשוב מה אפשר לעשות עם זה...

אולי ליזום פניות אליו לפני שהוא מנסה להסב את תשומת לבך? כמה שיותר פעמים ביום.

אולי זמן אישי רק איתו פעם אחת ביום ימלא את הצורך שלו?

זה הרבה ניסוי וטעייה והרבה עבודה, טכנית ורגשית, ואני מתפללת איתך שתעמדי בזה❤️

ואם בעלך נמצא בחלק מהיום, אז שגם הוא יתגייס למשימה הזו...

אז זהו שבאמת באופן כללי אנחנו עושים את זהאונמראחרונה

נותנים לו יחס אישי ובמשך היום זה כמעט לא קורה,

אבל בבוקר הוא מתעורר ואנחנו עוד ישנים. אז אין לנו איך להיות שם יותר...

נשמע לי מוגזם שמקום כל יום עוד שעה מוקדם כדי למנוע את זה. אני רוצה לתת לו כלים להתמודד עם החיים ולא רק למנוע היתקלויות.

בעז''ה.

חיבוק♥️המקורית

לדעתי חוסר השליטה הוא זה שמוציא אותך מפרופורציות כמו שכתבת, ואולי גם הבכי של הקטנה מטרגר

אני ממליצה להתעכב על זה

מה עובר לך בגוף כשהילדה בוכה? את ככה מול כל הפגנת בכי? ממהרת "לכבות" אותה? קשה לך עם תחושת חוסר אונים?

אם תקראי לו כשהיא בוכה ותגידי לו שאת אוהבת אותו ותתני לו חיבוק ושיחזיר לה ?

אם לא תגיבי דקה ורק תגידי - אני באה ותאספי את עצמך ותוך כדי תחשבי על תגובה?

אני לא מסכימה עם זה שזה לא בשליטתו האמת, אני חושבת שילדים מנסים להשיג כל מיני דברים באמצעות התנהגויות. אולי הוא באמת רוצה להעיר אותה כדי לשחק למשל ולא יודע איך. אולי הוא רוצה להעיר אותך ונעזר בבכי שלה. . גם הבן שלי היה מציק לאחותו כדי להעיר אותה והסברתי לו שזה לא נעים ושיקרא לה בעדינות עד שתקום. והוא יודע לבוא להעחר אותי אם הוא קם מוקדם. גם כשהיה בגיל 5. הוא מתעורר הרבה פעמים לפני כולם?

לדעתי בגלל שזה מגיע למצב של צרחות ואפילו סטירה שזה דבר שהוא מאוד משפיל בעיניי, ובאמת מעיד על סוג של אבדן שליטה טוטאלי בסיטואציה (דווקא כי את מבינה כמה זה באמת לא בסדר), אני רואה צורך בהדרכת הורים/ טיפול סביב התחושות האלה.

עוד חיבוק גיבורה♥️ בטוח לא פשוט לכתוב ככה בפתיחות. שהשם יסייע בידך 🙏

זה בדיוק מה שהתכוונתי ב"לא בשליטתו"מתואמת

שההצקה נובעת ממקום אחר, לא מתוך רצון להציק. אלא שפשוט בלי שליטה זה יוצא בצורת הצקה...

אז לא הבנתי אותך סליחה🙏המקורית

הכול בסדר❤️מתואמת

תודה.אונמר

ממש ללכת להדרכת הורים? נשמע לי רחוק ממני.

אבל באמת אני רוצה.

אברר עם מישהי שאני מכירה בעז''ה שיהיה לי אומץ.

מבינה אותךהמקורית

היתרון בזה הוא שמדריכה טובה משקפת מעיניים של ילד את הסיטואציה ותעזור לך גם עם תיאום ציפיות מולו.

תחשבי על זה

את יכולה גם לבנות לך תכנית התקדמות מסוימת שעד זמן x אם לא חווים שיפור אפשר ללכת.

וככל שהם יגדלו זה ישתפר, מבטיחה♥️

אני חושבתoo

שמוקד ההפעלה הוא בציפייה

את מצפה שילד בן 5 לא יציק בלי סיבה

אבל ילדים

גם יותר גדולים

לא צריכים סיבה להציק

(ויש גם לא מעט מבוגרים כאלה

שמציקים בדרך שמבוגרים מציקים)

אם יוצאים מנקודת הנחה

שילד רשאי להציק

כי הוא צריך לעבור דרך

כדי לראות את העולם במבט רחב

יותר מנקודת המבט שלו

אז ההצקה הרבה פחות מציקה להורה

וכל הצקה יכולה להיות הזדמנות

לדבר איתו אחכ

לשמוע אותו

את נקודת המבט שלו

להסביר לו למה זה מציק

להציע דרכים אחרות לפעולה

אבל להשאר איתו

בצד שלו

להיות ההורה התומך והמנווט

לא השוטר

תודה ♥️♥️אונמר

היתי צריכה לשמוע את זה.

זה באמת הגיוני. בטח כשהוא איתה לבד ואני עוד לא קמתי.

אני צריכה להיות יותר בהבנה שככה זה ילד.

תודה.

מה שמפריע לך שהוא מנהל פה את המצבל666

אין לך אפשרות לא לבוא כי הקטנה היא גם ילדה קטנה וגם לה יש צרכים . אז מה שמעצבן אותך שהוא מפעיל אותך בצורה כזאת. גם אותי דברים כאלו מעצבנים.

אז צריך לקחת ילד ולהסביר לו שאם הוא רוצה שאת תבואי, הוא קורא לך. ובאיזה צורה הוא קורא לך . אבל אם הוא מציק לאחות קטנה , אז תהיה תוצאה לא נעימה. לא יקבל הפתעה , לא ילך לחבר, לא יהיה סרט. ולעמוד בזה.

בזמן הרגוע לדבר כמה זה לא נעים כשמציקים לך

וואי תודה על הדיוק. נכון.אונמר

באמת זה מה שמפריע לי.

שהוא יודע שהוא שהוא בטוח יקבל אותי.

ניסיתי להסביר לו פעם שיבוא להעיר אותי ואני יקום ואני באמת קמה, אבל התפספס. אולי ננסה שוב לחדד את זה עם איזה מבצע.

מזדהה ממששיפור

לא ברמה של סטירה. אבל כן זה מטריף ברמות. גם בין בן 5 ובת 3, הצקות סתם, לא כי כועס. והוא לא עוצר כשאני באה, רק אם אני תופסת אותו או מסיחה את דעתו. אולי זה קשר נורמלי בין אחים בגילאים האלו?

הגיוני שזה תקין.אונמר

אני כן הבנתי מיזה שאני צריכה להיות יותר זמינה באופן מלא

מזמן הבנתי את זה ולכל זה נשאר רק בשעות הבוקר שהם קמים לפני.

ילדים צריכים נוכחות הורית.

היתה תקופהריבוזום

לפני כמה שנים שהבן שלי גם היה מציק ומרביץ לאחותו (הגדולה דווקא), בלי שום פרובוקציה מצדה. וזה באמת היה משגע! אז אני יכולה להזדהות. מצד אחד יש את החינוך שלו, ושם אפשר לומר שנגיד שוב ושוב ואפשר להיות סבלניים אתו וזה יחלחל וכו' - אבל מצד שני יש את האחות, שכאמא שלה יש לי אחריות להגן עליה ולא לתת לה לסבול ממנו. אני חושבת שממש חשוב להבהיר לילד שלא מקובל עלייך שהיא תסבול בגללו ואת חייבת להגן עליה. אבל לא לעשות את זה בכעס עליו או הרחקה שלו - אלה שני דברים נפרדים.

זה דבר ראשון.

דבר שני, באותה תקופה הרגשתי די אבודה מה גורם לו להרביץ לה סתם כך. נרשמתי לקורס קצר של הבית להורות מקרבת "למה הילד שלי מתנהג כך" (או משהו דומה). בגדול הרעיון שהם מביאים הוא שכל התנהגות מגיעה מצורך כלשהוא שמחפש מענה. ולפעמים קשה למצוא בדיוק מה הצורך הזה, אבל חשוב לנסות לחקור: מתי ההתנהגות התחילה? (וזה יכול להיות: מאז שהאחות נולדה, כן?), מתי היא קורית? כשמי נוכח? ועוד ועוד שאלות שיעזרו לנו אולי בסוף להתחקות אחרי הסיבה (אפשר לחפש רשימה של צרכים באינטרנט, יש דברים שאולי אנחנו לא חושבים עליהם). ברגע שנבין מה עומד מאחורי ההתנהגות נוכל לחשוב על דרכים לספק את הצורך שמניע אותה וממילא ההתנהגות השלילית תדעך. ספציפית עם הבן שלי אני חושבת שהיה לו צורך גדול בשליטה כי זו היתה שנה עם המון שינויים: התחלת גן עירייה, הולדת אחות קטנה והמון שינויים שלא בשליטתנו בצוות של הגן (שכולו היה מקסים, אבל הרבה חופשות לידה ועוד). לא יכולה להגיד שהצלחתי מאוד עם לספק את הצורך בדרכים אחרות, כי הרבה מהרגשת הערעור הגיעה מחוץ לבית אבל זה כן עזר שהיה לי קצה חוט מאיפה ההתנהגות הזו מגיעה. ועם הזמן וההתייצבות של הגן גם ההתנהגות שלו נרגעה מאוד.

אולי יוכל לעזור לך. זה באמת מאתגר.

בהצלחה, והרבה נחת מהם!

(חידוד של משהוריבוזום

כתבתי "בלי כעס עליו". אני לא מתכוונת שלא לגעור בו. אני חושבת שכן טוב להיות תקיפים במקרים של אלימות. אבל יש הבדל ענק בין גערה ללא כעס, שמגיעה באופן נקי רק למען חינוך, ובין כעס אמיתי. גם ההורה וגם הילד מרגישים היטב את ההבדל... כאן זו רק דעתי)

נכון. משתדלת ולרוב מצליחהאונמר

אבל לפעמים לא וכן יוצא הכעס...

תודה.

תודה!! אמן.אונמר

מזדהה, אבל אצלי שמתי לב שזה קשור לויסותיום שני

חושי.

לחלק מההצקות כמו לקחת מוצץ - יש תוצאה שתופסים איתו, לוקחים ממנו את המוצץ... מה שנותן מענה לתחושה.

אז אם יש לי יכולת לתת לו אמבטיית קצף או משהו אחר שנותן מענה לתחושה ומרגיע אותו, רמת ההצקות יורדת פלאים

מפה בניק אחר..ברכה כפולה:)

אבל לרגל ההפתעה פתחתי ניק חדש

אז שבוע 7 ראינו דופק והכל,

והיום שבוע 10 הגענו לרופא (בנס שבעלי הגיע גם) והפתעה! יש 2 עוברים. פשוט הלם!!

אז קודם כל הייתי חייבת לפרוק פה

ודבר שני ממש אשמח לשמוע מבעלות נסיון, הרופא אמר שזה הריון מונו בי (אותה שליה) וקצת הרחיב על סיכונים, אז ממש אשמח לשמוע הרגעות שהריון כזה גם יכול להמשיך בטוב.. ובכלל על שבוע לידה, אם צריך שמירה וכו' (אני עובדת בעבודה פיזית)

וגם, עובר אחד התאים לשלב והעובר השני היה קטן בשבוע, קרה למשהי? יש לי ממש פחד שהוא לא יתפתח טוב..

ובכלל כל הרגעות על תאומים יתקבלו בברכה, יש לנו מלא פצפונים בבית תודה לה'!!

וואו מזל טוב! איזה מרגשקנקן שבור

אין לי ניסיון (רק חלום ;))

מקפיצה לך

תודהברכה כפולה:)

האמת שזה ממש לא החלום שלי, אבל ברגע שהרופא אמר את זה שנינו אמרנו מזמור לתחושה בכזאת שמחה😅

זה מופלא.מוריה

לא התנסתי בהריון כמו שלך. אצלנו זה ביבי.

אם ראו מחיצה, המצב יותר טוב.

יש כמובן יותר סיכונים כמו אנמיה, סכרת ורעלת הריון.

סביר להניח שתצאי לשמירת הריון.

ויש בדיקות שלא עושים בהריון כפול.

אישית ילדתי רגע לפני שבוע 37. אבל זה היה הריון תאומים קצת שונה.

היא עוד לא ראה מחיצהברכה כפולה:)אחרונה

רק מהמנח שלהם הוא אמר שזה נראה שהם לא באותו שק ממש.

שמירת הריון כי זה יותר כבד או כי יותר סיכון ללדת מוקדם?

ואם כבר, מתי יוצאת הבטן בהריון הזה? רגילה שעד שבוע 18 בערך אף אחד לא מנחש..

אני מרגישה בגיהנוםמטפחת:)

הפה שלי מלא פצעים-

כבר שבוע. הרופא טוען אפטות. יש לי בערך חמש עשרה חלק על הלשון חלק בחיך.-

כואב לי לדבר, לשתות. לאכול בכלל לא באופציה. הביא משחה זה לא עוזר. פשוט רוצה שירדימו אותי הפה שלי בוער

יאייי. זה נורא!!! 🫂אחת כמוני

אוי ואבוירקאני

תנסי חלב עיזים

וואי. איזה סיוט. מסכנה.רק טוב!

אם אני זוכרת נכון טחינה גולמית על בפצעים גם עוזרת.

ותשאלי את הצאט אולי יהיה לו רעיונות נוספים.

לרופא יש הסבר ממה זה וכמה זמן לוקח לזה לעבור?

וואי, חיבוק!מתואמת

לפני כמה שנים כשהייתה לי קורונה היו לי אפטות נוראיות-נוראיות, ברמה כמו שאת מתארת... (סובלת מדי פעם מאפטות, אבל לא ברמה הזו) ב"ה הן עבאו אחרי כמה ימים (נדמה לי עוד לפני שהחלמתי לגמרי מהקורונה)

יכול להיות שיש לך וירוס? עשית בדיקות דם?

תנסי לקנות עוד תכשירים שאמורים לעזור...

הלוואי שיעבור לך מהר!!❤️

לי אמרו זיהום ובסוף זה היה פטריה.מרימוש!

כשהגיעו לאבחנה הנכונה טיפות ניסטדין וכדו' פלוקנול או משהו כזה פתרו את הבעיה.

לקחו לך משטח? תחזרי לרופאהמקורית

רפואה שלמה♥️

יאא ♥️אונמר

אולי תנסי רופא אחר? איזה כואב זהה

תקחי משככי כאבים, כדי שתוכלי לשתות ולאכולרוח הרים

כמו שצריך. תרגישי טוב!

יש ארטיק מיוחד בשם לימזוררינת 24

שאמור לעזור לפצעים בפה…

החלמה מהירה!!

תודה רבה לכל העונות!מטפחת:)

אני באמת רוצה לחזור הבעיה שיש תור רק בשלישי והרופא תורן יש לי חוויה נוראית ממנו

תרופת סבתא מטורפתתתתותית11

חלב עיזים ישר מהעז, ממש לחלוב ולשתות או לגרגר ישר

היה לי ממש כזה אמנם בגיל יותר צעיר

ברמה שלא יכולתי לדבר

באותו יום הכל נעלם

ממה ששמעתי גם מהסופר זה סבבה.מוריהאחרונה

הבעיה עם חלב עיזים יישר מהעז זה חלילה העברת מחלות.

ירקות/פירות- שמירת טריות בקירורפינק ליידי

איך אתן שומרות על טריות של פירות/ירקות במקרר

מלפפונים. מה ר מאוד נרקבים, מנסה לשים במקרר עטוף בשקית ואז יש אדי מים שמרככים את המלפפונים , בלע שקית הם גם מהר מאוד כבר לא טריים

אני מדברת על טריות של מס ימים לא שבועות....

גם פלפלים קשים מאוד , מהר מאוד לא נראים טוב

הקטע גם שאצחינו אוהבים שהםירות והירקות לא רכים

אשמח לרעיונות איך לשמור את הירקות והפירות במצב מעוחה במקרר

יש חשיבות למיקום בתוך המקרר - במגירות יעודיותאלישבע999

לפירות וירקות.

הירקות בשקיות הניילון מהסופר, כאשר השקיות פתוחות ומאווררות.

המגירות עצמן מיועדות לפירות וירקות (כתוב באנגלית, vegetable and fruit. מקרר סמסונג ישן). אלו שתי המגירות התחתונות במקרר. אין זרימת קור ישירה על הדברים. וגם לכל מגירה, כשהיא סגורה, יש מעין תקרת פלסטיק מחוררת, חציצה ממשבי הקירור שיש במקרר.

זה מקרר עםפינק ליידי

מגירה תחתונה לפירות/ירקות -לא מהדגמים החדשים.

האם נכון, לשים נייר מגבת סביב הפירות ירקות?

כן, זה מה שרציתי להגיד לךאביול

לשים את הטלפונים בשקית עם נייר סופג..זה עוזר, אבל אם יש כמות של מלפפונים אז כדאי לפצל לשתי שקיות.

כמו כן, יש בסטוקים ואושר עד משטחים ירוקים כאלה לפירות וירקות...

מכירה מאוד את מה שאת מתארת

כל ירק צריך אחסון שונהDoughnutאחרונה

ויש סוגי ירקות ופירות שלא כדאי לשים יחד כי סוג אחד משחרר חומרים שמקריבים את השני, יש סרטונים ביוטיוב עם הסברים איך כדאי לאחסן.

ספציפית למלפפונים ששאלת כדאי לשים עטופים בשקית עם נייר סופג, כך הם נשמרים כמה ימים פריכים וטריים.

התלבטות תאורטית על הכנת הגוף ללידההרמה

יש אמצעים והמלצות שונות לקראת הסוף כמו: עלי פטל, עיסוי פרנאום, אמבטיית רוזמרין, נטילת שמן נר הלילה לריכוך הצוואר.

כמה שווה להשקיע בזה ולקחת ריסק שאולי הדברים לא הכי בטיחותיים שיש (בעיקר שמן נר הלילה)

וכמה לשחרר ולהאחז בזה שגוף יודע ללדת כשמגיע הזמן.

אני שומעת דעות לכאן ולכאן וקשה לי לקבל החלטה, אשמח לדעות

אני לא עשיתי כלום מזה האמתהמקורית

כנ"ליעל מהדרום

לק"י

אולי בהריון הראשון ניסיתי קצת לעשות עיסוי.

וטוב שלא התאמצתי לשוא, כי בסוף ילדתי בקיסרי.

ובהמשך גם קראתי שזה לא מומלץ.

ילדתי 4 ילדים בלידות רגילות בשכיבה על הגב, וב"ה רק באחת נקרעתי קצת.

2 לידות עם אפידוראל- באחת מהן נקרעתי קצת.

בשלוש לידות שפכו שמן שקדים בלידה עצמה.

ברביעית נראה לי שלא. או שלא שמתי לב....

(בדיעבד אחרי הלידה נזכרתי שלא הוצאנו את השמן מהתיק. אבל אולי השתמשו בשלהם. לא בטוחה. אבל זה משהו שכן הייתי עושה- זה לא מזיק, ונראה לי עשוי רק להועיל).

תלוי בעיני כמה קריטי לך המטרה (נניח לא להיקרע)ירושלמית במקור

עשיתי קצת עיסוי עם מכשיר פרימאם, וגם את האמבט רוזמרין קצת (בטעות קטפתי ממשהו מרוסס חחח שלא בריא, אבל לא נרשם נזק), והיתה לי לידה מדהימה כמו שרציתי בלי קרע או תפר אבל אין לדעת אם בגלל זה... אז השאלה בעיני כמה קריטי לך המטרה הסופית

נזכרתי שגם פטל לקחתיירושלמית במקור

מהניסיון שלי..חזקה בעורף

בלידה הראשונה ממש הקפדתי לעשות לפני הלידה עיסוי פרנאום, הבאתי ללידה הרבה שמן (שקדים נראלי🤔)

וזו הלידה היחידה שנקרעתי ובגדול🙈

בלידות הבאות, והיו הרבה ב"ה, לא עשיתי כלום ולא היו לי בכלל קרעים🥳 והיו גם תינוקות במשקלים גבוהים יותר💪🏻

קיצר, לא תופסת מזהה בכלל😅

וואי מעניין ממש . השאלה מה היה קורה אם לא הייתהרמה

והאם ילדת עם אפידורל/בלי? אולי היתה יותר הקשה למיילדת? היו תנוחות שונות? שווה קצת להעמיק בזה. זה כל כך מפחיד נשים בליגה הסיפור של הקרעים

לדעתי הפחד מהתפרים יותר גרוע ממה שזה באמתירדנית

והיה לי חתך בלידה ראשונה ובלידות אחרות לא.

כאב במשך שבועיים אבל לא משהו שמפריע לתפקוד, אם זה כואב מדי צריך לבדוק שאין תפר הדוק מדי.

לדעתי להשתגע אחרי כל מיני תכשירים ועיסויים שאולי בפני עצמם לא נעימים, ואז אולי להתאכזב אם בכל זאת יש תפרים זה גם מבאס.

אז תעשי רק מה שטוב ובע"ה יהיה טוב

תראי לי היה סיוטטטטטהרמה

ההחלמה היתה קשה קשה קשה

מתוך 4 לידות 2 היו מאוד קשות מהבחינה הזאת.

השאלה מה אפשר לעשות להמנע במידה ויש נטיה וכמה להשקיע בזה או להשלים עם זה

ובדקו את התפרים כשזה כאב כל כך?ירדנית

מה היה ב2 הלידות האחרות?

יש גם קרעים מאד רציניים..כל הישועות

יש בזה דרגות ומאחלת לכן לא להכיר את הרציניים.

הפחד לא תמיד יותר ממה שזה באמת

ברור שיש קרעים בדרגה גבוההירדנית

שלהם עוד יותר ברור לי שעוד שמן או עיסוי לא יעזרו, אלא עניין גנטי וגודל התינוק..

קרע דרגה 2 לא אמור להיות כזה נורא

לא אמור להיות אבל יכול להיותשמ"פ

מה שכן, מניסיון אם אחרי שבועיים זה לא משתפר ללכת להבדק

במיוחד אם זה מחמיר

ולפותחת - לידה ראשונה עשיתי עיסויים גם עם מכשיר היה לי 3 תפרים בדרגה 2

לידה שנייה עשיתי הרבה פחות נקרעתי פחות למרות שהתינוק היה יותר גדול

בשניהם שפכו לי שמן בכמויות מה שכן בשני לא הפסקתי לחפור להם שממש יעזרו לי עם זה כי בלידה הראשונה תפר אחד הזדהם ותפר אחד לא תפרט טוב והייתי צריכה ניתוח ו

לא צריך לחכות שבועיים, לפני שחרורירדנית

לבקש שיסתכלו אם אפשר לפתוח תפר זה מאוד מקל

אוי היה לי יותר כואב מהצירים והכלנעומית

כאב בסדר הזה

תפרים

הנקה

צירים ולידה

בלידה הזו הייתה בלי אפידורלחזקה בעורף

בכל הלידות אני יולדת על הגב.

חלק עם אפידורל חלק בלי….

הסיבה היחידה שעולה לי, זה אולי בגלל שהעובר היה עדיין מאוד מאוד גבוה, למרות שהייתי בפתיחה מלאה והייתי בלחיצות הרבה מאוד זמן ובשלב מסוים המיילדת עזרה קצת לתינוק, כדי למנוע מצוקה ומשכה אותו. אז הגיוני שזה גרם לקרעים.

מסכימה איתך שהתפרים זה סיוט, בלידה השניה הייתי בהלם מההבדל עם תפרים או בלי תפרים.

לי אישית היה ממש סיוט ומגעיל לעשות עיסוי כל פעם, ואז בזמן אמת ראיתי שזה לא עזר לי בכלל אז לא חשתי שום צורך לעשות בלידות הבאות.

חושבת שאם לא מפריע לך, תעשי, מה תפסידי?

לא הייתי משקיעה בטירוף ובטח לא עושה דברים לא בטיחותיים.

שיהיה בהצלחה ובידיים מלאות, הכי חשוב❤️

אני ממש מאמינה שתה עלי פטל ושמן נר הלילההתייעצות הריון

שהלכתי בכמוסות עזרו משמעותית. אין לי למה להשוות כי בכל הלידות (והיו כמה וכמה) הקפדתי על זה, אבל ב"ה בכולן הצוואר היה רך והלידה התקדמה במהירות

אני אישית לא עשיתי שום דברהשם שלי

והיו לי לידות טובות.

הראשונה היו תפרים, ובאחרות לא.

כל מה שכתבת בטיחותי אם עושים אותו נכוןאמא לאוצר❤

ולא יכול לעשות שום נזק... הוא אולי לא יועיל אבל גם לא יזיק. הכל תלוי כמה זה חשוב לך וכמה השתדלות את רוצה לעשות.... זה דברים שיכולים לעזור ויכולים גם לא❤️ לא ממליצה להשתגע, כן להשתדל בגדר האפשר

לגבי עיסוייעל מהדרום

לק"י

יצא לי לקרוא בפורום שיש מי שאומר שזה לא מומלץ, שזה יכול לגרום לעור להיות פריך יותר ולהיקרע. ושמה שמשפיע זה סוג העור ולא העיסוי שעושים.

לזכרוני כשזה עיסוי ידני.במכשיר (פרימאם למשל) זה לאירושלמית במקור

אה וזוכרת גם שמה שמסוכן קצת זה הבלון (מכשיר אחר)ירושלמית במקור

לא יודעת. במה ששקראתי דובר על עיסוי בכללייעל מהדרוםאחרונה

לק"י

לא פירטו איזה בדיוק.

אני לידה ראשונה עשיתי מלא עיסוייםובסוף ילדתי קיסרידיאן ד.

לידה שניה לא התאמצתי בכלל, היו לי מספיק חששות ופחדים בלידה

ונקרעתי חבל על הזמן (דרגה 2) וההתאוששות היתה די קשה.

אני אישית לא כזה מאמינה שזה עוזר כל הדברים,

בעיניי לנסות ככה בכייף, מה שמרגיש בנח ובסבבה

בלי להיות היסטריים.

שוב לגבי כיתה א'אובדת חצות

אני עדיין מרגישה מעורבבת מהם מאד

יש להם המון חוויות שצריך לשתף ולהכיל , סיפורים לשמוע, עניינים לטפל בהם, שיעורים לעשות.

אנחנו מתמזמזים יחד עם כל המטלות והמאבקים איתם בסדר ערב (לנו יש אידיאל לעשות שיעורים לפני טלויזיה או להתקלח מוקדם ולסיים עם זה- להם יש תוכניות אחרות רוצים זמן מחשב ומסך וכו) ואיכשהו אנחנו גם משקיעים בהם בקריאת ספרון או להביא חבר או לעבוד על קריאה או אנגלית וכל זה מאד לוקח זמן ומגיעים ל11 ועוד לא עשינו כלום ויש כלים בכיור.

פתאום אין לי זמן לספורט אפילו ולדברים שבעבר היה לי זמן.

ושוב אני סביבם מאד ואין לי רגע לעצמי.

אפשר לו"ז ערב עם ילדי כיתה א (מאמהות לילדי בית ספר) בלי להתמזמז אבל גם לא להיות מדי נוקשים? כלומר להביא בחשבון שילד שחזר עייף ורעב מיום שלם וצהרון לא ירצה לעשות שיעורים מייד? אשמח ללו"ז של שעות והצעות מה לעשות בכל זמן מה אתם מאפשרים ומה לא.

סליחה על החפירה ותודה על ההכלה

תודה!!!

מה קשור אנגלית בכיתה א?רינת 24

למה להעמיס סתם?

אצלנו אין כמעט שיעורי בית. רק בשבת יש דף קריאה ובמהלך השבוע 2-3 דפים בחשבון. הילדה עכשיו בכיתה ב' והיא קוראת מצוין אז כנראה שזה עבד…

מציעה לך לדבר עם המורה ולברר איתה מה קריטי בשיעורי בית ומה אפשר לוותר.

הלוז אצלנו:

16- חוזרים מהצהרון

עד 18- חבר/חוג/מסכים/פארק

18- ארוחת ערב

19- שיעורי בית (אם יש, בדרך כלל אין)+ מקלחת

20- זמן התמרחות לצערי…

21- לישון

אצלנו יש המון שיעורי בית ואין חיה כזאת לא לעשות.ואז את תראי

בגלל זה אמרתי לתאם עם המורהרינת 24

לדעתי האישית ומניסיוני עם שני ילדים אין צורך בכל כך הרבה שיעורי בית בכיתה א… זה ממש צער בעלי חיים… חחח

(בניגוד לגילאים גדולים יותר שלדעתי צריך הרבה יותר לתרגל מתמ' למשל ממה שנותנים אצלנו)

הייתי מורידה עומסנעמי28

מילא הייתם שמחים ומאושרים עם ההעשרה הזאת.

אבל נשמע שזה לא עובד לכל הצדדים.

גם ככה עמוס, גם ככה המעבר בין גן לכיתה קשוח, גם ככה תאומים, גם ככה יש אתגרים שלא קשורים, למה להעמיס?

זאת לא שאלה רטורית, תשאלי את עצמך בכנות מה מניע אותך לדחוף אותם לעוד ועוד?

זה דומה לדרך שאת גדלת? זה תנאי בעינייך להצלחה עתידית? זה גורם לך להרגיש אמא משקיעה וטובה יותר (וללוא זה, מזניחה)? , העתיד שלהם מלחיץ אותך?

אולי את דורשת מעצמך הרבה ומצפה דרישה דומה גם מהם?

ולמה?

באמת תשאלי את עצמך מה גורם לך למרדף הזה, כדי שאם העומס קורה שוב, תזהי על מה זה יושב.

אם זה היה בשמחה ובטוב, אז הכל בסדר, אבל זה לא.

הרבה יותר משמעותי בהתפתחות ילדים בגיל הזה זה סביבה רגועה, בית שאפשר להתפרק בו, אמא רגועה, זה נותן ביטחון רגשי שהוא יכתיב את ההצלחה העתידית שלהם יותר מכל תחום העשרה בכיתה א'

רגעים משפחתיים וחוויות חברתיות מעשירות הרבה יותר מכל עוד תוספת לימודית.

היה להם יום ממש עמוס ורווי לימודים, די הגיוני שירצו לפרוק לחץ.

כשאת חוזרת מהעבודה לא מתחשק לך רגע שקט וקפה?

לילדים פי כמה.

אם השיעורים לא ליום שלמחרת, אין צורך כל יום, גם לא נורא אם לא הכל יעשה בשלמות, וכל שאר התוספות להוריד כרגע.

אצלנו היה בערך ככה:טארקו

חוזר ב16 מהצהרון

זמן חופשי, משחקים, מחשב, לצאת החוצה לגן שעשועים וכאלה.. מה שזורם

חמש וחצי בערך אפילו לכיוון שש עשינו ש"ב, לא היו הרבה ולא נמרחנו עם זה אבל גם אם בחר שלא השארנו את המאבק למול המורה ולא מולנו. היה בעיקר בקריאה.

18-18:30 ארוחת ערב(קלה. לרוב משהו מבוסס על פיתות) לוקחת בערך חצי שעה ולפעמים פחות מזה

מקלחות מהירות, יוצאים עד 19 ורבע מקסימום

ולמיטה עם סיפור/פודקאסט/מוזיקה.

פעם בשבוע(לרוב מוצש כדי להתחיל את השבוע בטוב) עוברים על הקלמר והילקוט לראות שהוא מסודר

מערכת לא ממש היה בכיתה א כי פשוט היה צריך להביא חשבון ועברית כל יום והשאר נשאר בכיתה.

אוכל ארגנו אחרי שהוא הלך לישון אבל הוא באמת היה במיטה עד 20 במקסימום.

אני דווקא לא מרגישה שנכון לעשות שיעורי בית מיד כשחוזרים מבית הספר. נכון שככה זה "קל יותר" מצד לזכור ושזה לא ייבלע ביום

אבל ממש רואה אצלנו, וגם זוכרת עלי כילדה ועל אחים שלי, שחוזרים מאוד מוצפים מיום שלם מחוץ לבית שהוא מאמץ מנטלי גדול מאוד

וצריך זמן רגיעה והפסקה לפני מאמץ מנטלי נוסף... יש ילדים שזה בסדר להם אבל לדעתי לרוב הילדים זה נכון ולכן העדפנו שזמן ש"ב יהיה לקראת א.ערב ולא מיד כשחוזרים.

הבת שלי בכיתה א בבית ב2, יש לה ש.ב כל יוםרקלתשוהנ

אבל המורה לא נותנת משהו שלוקח יותר מ10 דקות. אם שתי מורות נותנות, זה רבע שעה מקסימום.

אני לא מבינה את התיאור שלך אז נראה לי שמשהו בתנאי הפתיחה שלכם שונה בהרבה.

מאיפה הגיע האנגלית? הם לומדים אנגלית בכיתה א??

מניחה שאם היתה חוזרת ב4, גמורה מותשת ומוצפת בהרבה, היה לה קשה הרבה יותר לתת מהזמן שנותר לה לשבת שוב ללמוד

לא הייתי עושה שום לוז עם ילדות הכיתה שלה אם היא מגיעה ב4, אין לה שום צורך לראות שוב חברות אלא רק להירגע בבית ולנשום.

יש מקומות שלומדים אנגלית בכיתה א'יעל מהדרום

לק"י

אבל אצל הילדים שלי זה היה קליל. בטח לא כולל חזרות וש.ב.

לוזהמקורית

חוזרים ב16

מסספרים איך היה, מנשנשים משו

משחקים

לפני ארוחת ערב אם יש שיעורים - עוברים על זה (לא יותר מ10 דק רבע שעה בדרכ)

ארוחת ערב+ מקלחות

זמן פטפוטים

20 לישון וביי

אחרי השעה 16 מבחינתי זה הזמן להיות בבית.

לפני שנתיים היה חוג לכל אחד אבל זה היה עמוס מדי

הבת שלי התחילה לבקש להיפגש עם חברות. אני אאפשר לה פעם אחת השבוע, אבל במקביל אבהיר לה שהחברה נמצאת איתה בכיתה כל היום וזה מספיק בעיניי וזה ממש לא הולך לקרות על בסיס שבועי

בעלי דואג להפגיש את הילד למשחק כדורגל עם חברים פעם ב3 שבועות

זהו

אצלנו השב יכולים לקחת 20 דקות, ילד1מנגואיתאחרונה

המורה אמרה שאם לוקח יותר מ20 דקות ,להפסיק ואם קורה כמה פעמים לדבר איתה והיא יכולה להוריד לילדים באופן ספציפי

אנחנו עושים בדרכ שב אחרי ארוחת ערב כי אז גם אני וגם בעלי בבית ונוח שאחד יושב איתו וההורה השני עם השאר/מקלחות וכו

אמהות לצמודים?עיונית

אז מסתבר שאני בהריון.

לא רציתי את זה, מבחינתי מינימוםם עוד שנה...

והתינוק שלי עדיין תינוק! הרגע חגגנו לו שנה, הוא לגמרי יונק ועוד ישן איתי..

השנה הזאת הייתה לי ממש אינטנסיבית עם התינוק. איך עושים את זה כשיש גם פעוט בן עוד לא שנתיים?

אני אשמח לעצות, טיפים, ועידודים שזה שווה את זה 🥲

תזכרי שעוד 9 חודשיםהשקט הזה

התינוקי כבר יהיה ממש פעוט. ירוץ, ידבר במידה מסויימת.. 9 חודשים של הריון זה המון זמן בהתפתחות של תינוק/ פעוט

גם לי קרה, כשהקטן שלפניו היה בן שנה נכנסתיהתייעצות הריון

להריון עם התקן והרגיש לי שהוא ממש תינוקי. היה קשוח באמת, יכולה לעודד אותך שגיל שנה ותשעה חודשים שונה מאוד מאוד מגיל שנה! אמנם עדיין הרגיש לי שהוא תינוק שלי, אבל הוא כבר הלך, דיבר קצת, הבין המון וקיבל את התינוק בשמחה ואהבה.. התינוק שנולד מתוק מדבש, אבל ברור שזה דורש ויחסית צמוד.. תני לעצמך זמן לעכל את האירוע.. מקווה שתתחזקי ותצליחי להכיל את זה בטוב. מוזמנת לפרטי אם תרצי

יש לי צמודים ואחכ לא צמודיםכורסא ירוקה.

ההתחלה עם צמודים קשה, זה ברור, אבל קודם כל את עדיין בתוך הלופ, זה לא להתחיל מאפס עם תינוק (בניגוד ללא צמודים שהיה לי יותר קשה מהבחינה הזאת), ושתיים זה משתלם ממששששששש.

בהתחלה כשאמרו לי שזה משתפר לא האמנתי בכלל, אבל וואו! איזו קרבה ואיזה כיף זה כהורים לראות את הכנופיה הקטנה 🤣 והם ממש חברים ואכפת להם אחד מהשני וחווים חוויות דומות וזה מהמם.

הטיפ הכי טוב הוא לקחת עזרה בהתחלה בלי להתחשבן, לדאוג גם לזמן אישי עם הגדול ולשמוח בעצמך בשבילו על המתנה המופלאה שהוא מקבל שהיא האח החדש (זה ממש לא נאמר כביקורת והגיוני שאת בהלם ומאוכזבת. הכי נורמלי וטבעי. הכוונה היא לא לשמוח שקרתה לך "תקלה", אבל גם אם בשבילך זה קושי בשבילו זה דבר מופלא אז לנסות לראות את הפן הזה ובו להשתדל לשמוח)

אצלי הרווח בדיוק ככהרקאני

וההבדל בין גיל שנה לשנה ו9 הוא ענק

כשילדתי היא כבר ממש הייתה פעוטה

כן זה לא קל

גם הריון עם תינוקת זה לא קל

ובסוף הם כן דורשים שניהם

אבל זה ממש בסדר

הרבה פחות קשה ממה שחשבתי שיהיה

לי יש צמודים במרווח של שנהקל"ת

ההתחלה קשוחה, אבל ב"ה הם גדלים והם החברים הכי טובים😊

לי יש מרווח של שנה וחודשייםהמקורית

זה באמת יהיה קל יותר ככל שיגדלו. עד אז תחעזרי במי שניתן ובמה שניתן

בשעה טובה♥️

שנתיים הפרש זה צמוד?שושנושי

בהתחלה כמובן שהיה מאתגר, בהריון לא היה לי קל בכלל.

אחרי הלידה הייתי חייבת שבעלי יהיה נוכח כי לא הסתדרתי לבד.

היום?

הגדות בן 4, הקטן בן שנתיים - ואני פשוט מודה על הילד הזה שהצטרף אלינו בתזמון הזה.

המון כוחות!

עוד לא מניסיון אבל כמוךאנונימיות

עד עכשיו פערים של שנתיים וחצי ושלוש וחצי.

ופתאום הריון מפתיע .. יהיה ביניהם שנה ו10

אני רק יכולה להגיד שההבדל בין גיל שנה לשנה וחצי ועוד יותר שנה ו9/10 הוא עצום.

ממש פחדתי בתחילת ההריון גם שלי היה הכי תינוק יונק ומשם איתי והוא גדל.

אני כבר מתחילה שישי ומצלילה לראות איך זה קורה.

לפני שלושה שבועות נגמל מהנקה...

ובכללי הרבה יותר עצמאי תקשורתי הוא כבר מבין הכל!

ליooאחרונה

צמודים היה קשוח מדי

על סף הבלתי אפשרי

והעצות שלי

לדעת שזה קשה מדי

לא לצפות להסתדר לבד

לחפש כמה שיותר עזרה וחלוקת עבודה הגיונית

אפשר סקר הריוניות? 😍 איזה שבוע ואיך מרגישות?הרמה

וואי ממש מתסכלשמ"פ

זה אפילו מכעיס, אני התלוננתי גם על כאבי גב בגלים והרופא ממש צחק עלי שאם זה היה צירים הייתי כבר יולדת ושאני היסטרית וזה הרחם שגדלה וכו'... כמה שבועות אחר כך הייתי עם שמירה התמיכה ....

וב"ה שימשיך כך! בע"ה תזכי ללדת בזמן !