לדבר עם הילדים, להסביר את המצב, להכין לוח ניקוד עם הפתעות שוות (אפשר בסגנון מסלול לפי צבעים שכל צבע מסמל משהו:
הפתעה
משימה
שאלה
פעילות משפחתית (ארוחת ערב שווה, ערב סרט)
לעשות לוח תורנות של עזרה בבית סבא וסבתא
עם ילדים ביסודי לדעתי יהיה יותר קל במקום בלי אזעקות, בשביל הרווחה הנפשית שלהם.
אפשר את הדודים/ סבא וסבתא מהצד השני לגייס בשביל משימות נקודתיות כמו סיפור בזום/ טלפון
או סתם להתקשר לשאול את הילדים מה נשמע.
אבל לא שיחה גנרית, אלא את תשלחי הודעה שילד מסויים זקוק ליחס,
והם יתקשרו לשאול שאלות לעומק על מה שמעניין אותו ומה שהוא עושה.
אצל הילדים שלי זה עבד ממש ממש טוב,
גם העסיק את הילד שהתחיל לחרפן לפחות לחצי שעה, וגם כשבאמת מצליחים להתעניין בהם זה הרגיע אותם,
וגם חיזק את הקשר שלהם למשפחה.
אצלי גם עוזר להפריד כוחות ולשלוח לשבת שני אחים לדודים/ סבא וסבתא (בד"כ בדילוגים למשל הגדול עם השלישית או השהיה עם הרביעי)
אז אפשר לשבת לשלוח לצד השני.
מבחינת סדר יום, לא לוותר על לימודים בבוקר.
קמים, אוכלים (תבקשי מחמותך אם לא קשה לה להכין משהו קליל בבוקר לנדל היא מכינה חביתות מכמה ביצים, הילדים יחממו פיתות ויחתכו ירקות.
ב9:00 תפילה
9:30 לימודים. לדאוג לכל ילד לטאבלט, זה לא יקר וזה מאוד משמעותי לסדר יום. בטח לחלקם יהיו לימודים מרחוק או משימות תקשוב.
גם אם לא, יש באופק (אני חשובת שקוראים לזה ככה) משימות לימוד. יש באתר המקפצה מורים פרטיים מרחוק.
אחרי הלימודים האלו,
שירשמו לקורסים לימודיים בסגנון עיצוב מצגות, AI לילדים, תכנות לילדים, אנגלית לילדים,
יש קורסים בחינם ויש בתשלום סביר.
אח"כ הפסקה ולימוד חברותות, זוגות לפי אחים.
אפשר ללמוד חומש, נביא, משנה, הלכה (פניני הלכה לילדים מאוד מומלץ)
אח"כ זמן קריאה.
אח"כ ארוחת צהריים שאת מכינה או שתלמדי אותם להכין או שתבקשי מחמותך לבשל מראש אם היא יכולה והילדים יחממו, או שתהפכו ארוחות ובצהריים משהו קליל ובערב כשחמותך מגיעה אז ארוחה מבושלת משביעה.
אחרי האוכל, זמן יצירה ומשחק.
שכל ילד יכין לוח תעסוקות, רושמים על דף תעסוקות מ1 עד 10, שלכל תעסוקה יש מספר,
ואז מכינים פתקים עם המספרים ומכניסים לשקית סנדוויץ שתולים בתחתית הלוח (או מעטפה)
והם עושים הגרלה בין המספרים ומבצעים את התעסוקה שרשומה.
2 תעסוקות ביום לדעתי סוגרות פינה.
לדוגמה:
אוריגמי
ציור לפי שלבים (יש הוראות ביוטיוב)
פליימוביל
בישול ואפייה (אפשר על בסיס קר כמו עוגת ביסקוויטים ונקניק שוקולד)
תשבצים/ תפזורות/ סודוקו
חרוזים מתגהצים
יצירות מהמקס סטוק (בסגנון בובת גרב)
חשוב שיהיה תעסוקות עצמאיות כל ילד לעצמו, שלא יגרום למריבות.
בזמן הזה את ישנה צהריים ככל שאת מצליחה.
אחרי שמסיימים, מסדרים את הבית, רוחצים כלים (ככל יכולתם, לא סירים) מנקים שולחן, מאפסים את הבית והחדרים. טאטוא רצפה (אצלי הגדולים בני 10,12 גם שוטפים)
כשהם מסיימים רואים סרט או יוצאים למכולת לקנות ארטיקים/ גלידה ועוצרים בפינה נחמדה בחוץ
אחרי זה מניחה שכבר לא תהיי לבד בבית איתם.
הכי חשוב לדעתי זה תיאום ציפיות עם חמותך וחמיך, קודם כל לשתף אותם בקושי לאשורו, אח"כ לשאול מה הם יכולים לעזור/ לבקש את העזרה.
אחרי תיאום ציפיות איתם, לכנס את הילדים (אני עושה בנפרד לגדולים שאני מצפה מהם ליותר בגרות ועזרה ויכולת התמודדות, ובנפרד לקטנים יותר שמהם אני מצפה לשמור על סדר יום ושיתוף פעולה, וגם מסבירה להם שהגדולים הם כמו אבא ואמא ומה שהם אומרים צריך לעשות)
אני חושבת ששיחת הכנה עם הילדים היא מאוד קריטית להצלחת התוכנית. לפעמים שיחה אחת לא מספיקה כי הם לא מפנימים את גודל האחריות ובציפייה מהם.
במקביל לאחריות צריך לתת גם חופש פעולה וקבלת החלטות. כמו מה אוכלים היום, ולקבל את הפתרונות שהם מצאו ולא לבקר אותם על ההחלטות אלא לתת להם גיבוי. למשל אני נתתי לגדולים שלי (10,12) את הכרטיס אשראי שלי (אני משלמת בגוגל פיי)
ואם הם קנו בדרך מעדן נגיד לילד שהיה לו קשה ללכת, גיביתי את ההחלטה הזו.
כן נתתי מסגרת כללית מה לקנות (פירות וירקות, לחמניות ומוצרי חלב, מדי פעם ארטיקים או ממתק קטן)
חשוב להקפיד על זמן איכות עם כל אחד מהילדים, לקרוא לך למיטה, לדבר איתו לשאול מה קורה.
עם הקטנים אפשר במהלך היום, עם הגדולים במהלך הערב שיש עוד מישהו שמשגיח על הקטנים.
וככל האפשר לשמור על קשר יומיומי עם אבא. גם אם זה שתי דקות או הודעות/ סרטונים.
זה ממש עוזר לאפס את הגדולים שזקוקים בעצמם לנוכחות והתעניינות של מבוגר בחיים שלהם.
בהצלחה רבה ולידה קלה בזמנה!
)