אני ממשיכה בעבודה שהייתה לי אבל הוספתי עליה עוד עבודה חדשה מסוג אחר קצת, השעות והימים שלי ממש דומים לשלך חוץ מזה שאני בחמישי ביום חופשי והתינוק שלי איתי ביום החופשי שלי (בן עשרה חודשים והגדול בן שלוש) ואני במירוץ להוציא את שניהם כל יום מהמטפלת והגן בשתיים ואז צריכה להכין ארוחת צהריים (נדיר שיש לי מיום קודם, אני צריכה יותר להתאפס על זה) ואז ככה מירוץ כזה מ13:30 שאני יוצאת מהעבודה עד 15:00 שהילדים ואני שבעים ורגועים... בלילה מניקה איזה שלוש פעמים ולפעמים קמה לגדול (בין 0 ל3 פעמים בלילה, ברוך ה' במגמה חיובית). אין לי בכלל זמן להתאפס על העבודה החדשה, מה אני עושה שם, מה התפקיד שלי בעסק וכו'... וגם בעבודה שאני ממשיכה, אין לי רגע לחשוב עליה מחוץ לעבודה אבל יש הרבה מה לעשות מהבית, אז ביום החופשי אני מנסה גם למצוא זמן איכות עם הבייבי וגם להעסיק אותו בשאר הזמן, גם למצוא זמן לעצמי וגם לעשות כל מה שצריך לעבודה... ובעלי מגיע בשבע וחצי, בדרך כלל כשהילד במיטה, אז אני יכולה להיעזר בו להשכבות אם אני גמורה או קצת לארגן את הבית, אבל עם הילדים אני לבד כל הצהריים. בקיצור מזדהה ממש!
מה עוזר לי? קודם כל להגדיר את הזמנים בצהריים- עכשיו אני נטו עם הילדים אז אני כולי עם הילדים, לא חושבת על הבית ולא על העבודה ולא כלום ואז זה זמן רגוע ואיכותי וככה זה קצת ממלא אותי גם, לשבת בנחת, לשחק, להתבונן בהם משחקים. זמן לבית? אז הילדים משחקים לידי ואני שוטפת כלים, תולה כביסה, מכינה ארוחת צהריים, ארוחת ערב. משתפת אותם במה שאפשר אבל אני יודעת שאני בזה עכשיו והם יודעים להסתדר לרבע שעה לבד (כמובן שאני בסביבה, אבל בלי שאני מעסיקה אותם). זמן לעבודה? זה צריך להיות או כשהם ישנים או ביום חופשי. זמן לעצמי? מכינה לי כוס קפה או שוקו, תה... בדרך כלל מיד אחרי שמתארגנת על ארוחת צהריים עוד לפני שאוכלים או שהילד אוכל ואני עוד מעט אצטרף אליו. לוגמת לאט לאט ונחה, חמש דקות, אבל אני נחה בדקות האלה.
אני גם בלגניסטית וממש יכולה לחיות בשלווה עם בית הפוך וכלים בכיור, מצד שני אני גם אוהבת שטוף כלים ולתלות כביסה ויודעת לארגן יחסית בזריזות, אז יכולה להתמודד עם המהפכות שהבית צובר... מכירה את הכלל של 20% 80%? זה אומר שב20% עבודה והשקעה את יכולה להשתלט על 80% מהבלאגן והבלגן הנותר הוא רוב העבודה... אז אני הרבה פעמים עובדת ככה, מסדרת ומנקה מלמעלה, הכל סביר, וסדר עומק אני עושה לעיתים רחוקות. ביום שישי בעלי מאוד עוזר אז פעם בשבוע הבית מתאפס.
ולגבי השינה של הילדים, את צריכה לשבור את ההתניה שנרדמים עם אמא וליצור התניה חדשה. תנסי לצאת מהחדר רגע לפני שהם נרדמים ולא אחרי. הם מן הסתם יקראו לך, תחזרי, תחכי קצת ותצאי שוב, ככה כל ערב, לאט לאט תנסי להקדים את היציאה מהחדר, אם הם קוראים לך תחזרי אבל תצאי שוב. זה מתסכל ממש (מנסיון) כי הם כמעט נרדמו ואז יצאת אז הם הופכים להיות שוב עירניים יותר, אבל לטווח הארוך זה משתלם.
בהצלחה!!
. עדיין מספיק קרוב בשביל תחומי עניין משותפים וחוויות מחברות