זה סוחט נפשית לצאת להרבה דיטיים מיותרים שנגמרים מהר.

אולי פשוט לעשות במיוחד תמונה אחת של שידוכים ולנסות להשקיע בה שתיראה טוב ולהריץ אותה בכל הכרטיסים שלך בפלטפורמות השונות?

סתם זורקת עצה..

במקום תמונה לשלוח וידאו .......

למרות שתכלס אין כמו המציאות, אי אפשר להעביר בן אדם, תגובות, הבעות וכו' מתמונה.

אם אתה בטוח שנופל בגלל התמונה אפשר להשקיע בתמונה איכותית אחת טובה שתעביר אותה

(גילוי נאות אני גם העדפתי לא לראות ולא לשלוח תמונה כי זה לא משקף וסתם חבל לבנות ציפיות או להוריד על זה)

לא חייבים אפילו לעשות וידאו ״שלום אני מעוניין להכיר בלה בלה״

זה יכול להיות כל וידאו על כל נושא קליל, אפילו מתכון לחלה לשבת.

העיקר שהצד השני יבין במי מדובר. איך נראה. מציאות.

רק בוידאו.

מה יש לך להפסיד ?

במקרה הטוב - יהיה שינוי.

במקרה הפחות הטוב -אתה באותה נקודה.

לך לסטודיו מקצועי, תעשה אלבום של תמונות בבית, בחוץ, בכל מקום שטבעי לך.

שמי שיראה את התמונות יבין במה מדובר, כמעט כמו מי שנפגש איתו במציאות. לדעתי זה אפשרי וזה גם משתלם לך אם אתה רציני בחיפושים שלך.

ואני ממליץ לך לא לוותר על תמונה. לא לוותר על שליחה ולא ללוותר על קבלה.

מה שכן ודיברנו על זה כאן,

-עדיף- -אם- -אפשר- לעשות שליחת תמונות -אחרי- שיחה של יום-יומיים שבוע-שבועיים

רק קח בחשבון שלא כל אחד יסכים לזה וצריך לכבד את זה (הכוונה שהצדדים ירצו תמונה -לפני- כל שיחה).

הרעיון להפגש בלי תמונה לדעתי הוא בעייתי -מאוד-.

במיוחד אם מתוך נימוס נשארים לדבר שעה-שעתיים. זה יכול לרוקן מאוד מי שרציני בחיפושים להקמת משפחה.

שהוא מאוד מכבד..הרבה יותר מהאופציה של עם תמונה..

כי עזוב אותי נניח בחורה שולחת לי תמונה ומעוניינת להכיר, ובתמונה היא לא נראית הכי, אז הבחור יפסול אותה על תמונה, בעוד שבמציאות יכול להיות שהיא מאוד הייתה מוצאת חן בעיניו כי התמונה לא באמת משקפת, ויותר מזה יכול להיות שבמציאות היופי הפנימי שלה היה קורן החוצה ומאיר את החיצוני כמו שקורה בלא מעט מקרים. ואז לא חבל לפספס?

ולא רק שפספס אלא פגע בבחורה על הדרך..שניים במחיר 1 רק לא לחיוב.

וגם לא חייב להיפגש לשעה שעתיים, אפשר מראש לקבוע 40 דק סתם רעיון..אבל מה אני כבר מבין כל אחד יפעל כפי ראות עיניו

ולקחת אותה בערבון מוגבל

להתחשב בזה שאולי הבחור/ה לא פוטגני/ת.

לא להסתכל על זה כמו פוסטר או כמו שמסתכלים בתערוכה. לקחת בערבון מוגבל.

ואעפ כן באמת יש משהו שמשפיע בראיית תמונה ואני מאמין שזה קצת שונה מאדם לאדם

אבל זה לא עובר את מבחן המציאות.

אחרת, בקלות היית מוצא בנות שחושבות כמוך. אתה בקושי תמצא.
אבל זה לא קשור רק לבנות. זה גם קשור אליך.

עזוב שאתה חושב שאתה נראה טוב, שזה דבר -מעולה-. בלי קשר אם אתה נראה רק בסדר או ממש טוב.

אתה אוהב את עצמך. אתה שלם עם עצמך. זה חשוב מאוד.

עכשיו נניח שיש בעיה בתמונות. תפתור אותה.

אבל אל תעשה לעצמך חיים קלים ״ותעקם״ את כל המציאות בשביל זה (התנהגות טבעית לגמרי...אבל לא נכונה).

תגיד לעצמך :
אני נראה טוב ? אני אוהב איך שאני נראה ? כן. זה הדבר הכי חשוב.

יש משהו בתמונות שמוציא אותו פחות טוב. מה עושים ? 

1. לצלם וידאו. (אין מצב שבוידאו יוצאים אחרת. בטח לא אם מצלמים 3-4 סירטונים , בתנאי תאורה שונים)

2. לצלם מלא מלא תמונות ממלא מלא זויות.

3. לשאול אנשים -קרובים שסומכים עליהם- מה לא פוטוגני ? מה אפשר לשפר ? זה בלבוש ? זה בזוית ?
4. לשלוח -כמה- תמונות -בשליחה אחת-  ולומר ״אני נראה טוב יותר במציאות״. (אם זו האמת. ותדאג שיש לך חברים קרובים שמאשרים את זה. אל תעשה מעצמך צחוק)

אבל תוציא לך מהראש לשנות את העולם או להתבאס מזה.

קח את זה -ספורטיבי-. תכיר בבעיה, תמצא פתרון. אבל לא פתרון של נסיגה. תלחם.

בהצלחה.

במילא אין לך מה לעשות עם זה.

במיוחד שאם שיקול הדעת שלה הוא לא לטעמך אז מן הסתם גם לא תתאימו, לא? 

של @אגוז16 

אפשר גם לשלוח דיוקן. זה פחות מחפיץ, נשאר בערבון מוגבל, אבל כן יכול לתת קווי דמיון.

אתה אפילו יכול לבחור כמה פרטים הוא יכיל.

👨🏻‍🦱👨🏿‍🦳👱‍♂️👨‍🌾🤵🏽👨🏽‍🦰👳🏼‍♂️

אתה רואה כל אחד הוא עולם ומלואו

לשלוח כמה תמונות, לא אחת.

הרציונאל - גם זוויות שונות, וגם אפשר להעביר ככה אווירה. אני עשיתי את זה פעם ועבד אחלה (לא פוטוגנית בכלל בכלל). נניח לשלוח תמונת פורטרט יפה שלך, תמונה שלך על עץ, תמונה מנגן בגיטרה, וכו׳

תמונה משדרת לך מי האדם שמולך בהרבה רבדים משמעותיים שכרטיס טיפוסי לא עוזרים לך.

במצב אידיאלי, כשיש התאמה בסיסית מסגרתית, התמונה נותנת את התועלת הרבה ביותר לפני פגישה.

הבעיה המרכזית היא שעשו מזה בעיה מוסרית ועכשיו לדוסים יש תחושה שזה לא בסדר…

אני העדפתי תמיד להיפגש בלי לראות תמונה, כי אני סבורה בדיוק ההיפך - שתמונה עלולה להיות מאוד לא משקפת. את בעלי פגשתי אחרי שראיתי קודם תמונה (הכרנו דרך אתר הכרויות והיתה לו תמונה בכרטיס), ואציין לגבי זה שני דברים: 

1. הוא החליף תמונה זמן מה לפני שהכרנו, כאשר לפני כן היתה לו תמונה מאוד לא מוצלחת (איכות לא טובה, ויותר משמעותי, הוא פשוט נראה בה לא טוב, ומשדר קצת "מוזנחות"), ואני כמעט בטוחה שנתקלתי בכרטיס שלו קודם, והתמונה הרתיעה אותי... 

2. בתמונה החדשה הוא נראה הרבה יותר טוב, אבל מצד שני שידר משהו אחר שחששתי ממנו ונפגשתי אף-על-פי, ובפועל הבנתי אחרי פגישה אחת שאין קשר בכלל בין מה שחשבתי בגלל התמונה ובינו. זו היתה פרשנות (הגיונית וסבירה!) שלגמרי השתנתה אחרי היכרות.

לעומת זאת, כרטיס מפורט ושיחה קצרה הרבה יותר מועילים לקבל רושם אמיתי על האדם שמולך.

כל הפרטים הטכניים נותנים רשמיים כלליים ותו לא, כמו רוב שיחות הבירורים:

"אתה רוצה שאני אספר קודם או שיש לך שאלות?

אוקי, אז היא מדהימה ומקסימה ואני ממש אוהבת אותה. היא לא ביישנית אבל גם לא מסמר הערב, יש לה את החברים הקרובים שלה.

מבחינה תורנית היא [תיאור כללי של הציונות הדתית] ומחפשת בחור אברך/ לכמה שנים/ שיפרנס. [ נ"ב אמירות כלליות על דוס אבל עם חיות/ פתיחות / שמחה. וכמה תחביבים בסגנון  בישול בנוסף לאומנות/ ילדים/ סריגה]"

בסופו של דבר כרטיסים תכליתם להתאים את הצד השני לדמיון שיש לקורא בראש לזיווג האידיאלי. בעוד תמונה, בדומה למפגש רנדומלי באוטובוס, יותר קרובה לבחירה באדם שמולי מתוך קשר כלשהו אילו ורצון ובחירה בו.

גם בדוגמה שהבאת, הכרטיס של בעלך לא שיכנע אותך, לא רצית בו בגלל המראה שלו. הוא הציג תמונה יותר טובה והוא כן מצא חן בעינייך. על כן הדוגמה שלך רק מחזקת את מה שאמרתי…

בתקופה שיצאתי השתדלתי לשאול שאלות מועילות כשבררתי ולא להסתפק בתיאור גנרי. והכרטיסים של אנשים שנפגשתי אתם (וכך השתדלתי שיהיה לגבי הכרטיס שלי) כן סיפקו תמונה די מפורטת. זה לא אומר שרוב הכרטיסים באתרים הם כאלה, אבל חיפשתי ממש טוב...

כנ"ל כשמבררים אצלי, אני משתדלת לפרט ולתאר באופן מועיל (עם פירוט, דוגמאות)

לגבי בעלי, זה לא היה המצב. הוא שינה את הכרטיס והוסיף בו הרבה יותר פירוט, לא רק החליף תמונה. אם בכרטיס לא היה פירוט כנראה לא הייתי פונה אליו. (לכן אני גם לא לגמרי משוכנעת אלא רק כמעט משוכנעת שנתקלתי בכרטיס שלו לפני כן.)

אני לא באה לשלול גישה אחרת. אבל לתאר מדוע אישית לגמרי העדפתי להיפגש בלי לראות תמונה מראש.

לא להצטלם במצלמה של הפון!!!!!!!!!!! מי שלא פוטוגני - בתמונות ( זה קורה הרבה להרבה אנשים \ נשים ) ,הולך להצטלם אצל צלם מקצועי- הוא יצליח להעביר את התמונה בדיוק כפי שאתה נראה במציאות.

קח איתך צלם מקצועי, שלם לו 250-350 ש"ח בערך, וצא למקום יפה בטבע.

על רקע של עצים, פרחים, סתם עשב, עם טשטוש הרקע או בלעדיו, צלם טוב יידע איך להפוך אותך לפוטוגני.

אני יכול להעיד על עצמי, שהצלם בחתונה היה צריך ממש להצחיק אותי ולשבור את הקרח כדי לגרום לי להיראות טבעי בתמונות.

וכן שווה לפנות לזה שעה של צילומים ולשלם בהתאם

(לדעתי. בהנחה שבאמת המציאות מהשטח מראה שהסגנון בנות בהם אתה מעוניין כן מבקש תמונה, במידה והבנות לא דורשות אולי אפשר פשוט לא לשלוח, לפחות בגיל הצעיר לא תמיד זה מחסום)

כיום מרגישה שכן 'אספתי' תמונות שלי שאוהבת שולחת יותר בקלות אבל בהחלט יש כאן משקעים, מכל מיני תגובות או בקשה של תמונות נוספות, או מהורדה בגלל תמונות.. שיצר אצלי אנטי לדבר, אני כל כך לא אוהבת את העניין הזה.. מעיק, כמה שהייתי מצטלמת גם 'מקצועי' וכדומה לא הרגשתי שמשקף אותי, הרגשתי חשופה, הרגשתי שזה מגביל ומעייף, ומעמיד אותי בעמדה פגיעה מעבר למה שיכולתי להכיל.. והייתי מעדיפה להתמודד בלי תמונה של צד שני מאשר לשלוח..

כיום מרגישה יותר בנוח, ופחות שמה על זה דגש, אבל עדיין מבפנוכו יש לי מועקה כמו 'טראומה' קטנה שנוצרה בגלל הדבר הזה.. אז לא תמיד זה עניין טכני של להצטלם ולשלוח, בגלל שיש כל כך הרבה דגש על זה, יש רצון לשלוח תמונה טובה ושמים על משקל כבד. אז זה מבאס שבגלל חוסר השקיפות יש תחושה שלא רוצים.. ולא בגלל הדבר עצמו.

אז יש כאן למידה של קבלה עצמית, ושל הסכמה לעשות השתדלות קטנה אבל אחר כך לשחרר ולהבין שזה לא בידיי וכשיגיע הראוי אני מקווה שעל זה לא יפול דבר..

בהצלחה

גם בכללי הגעתי להבנה שאני כנראה לא יודע לבחור תמונות חחחחחחחחח

אין צורך בתמונה ואז אין צורך להגיד שהתמונה היא דרך לראות סגנון חיצוניות כי פשוט אפשר להיפגש בלי תמונה זה כל הרעיון

ובקשר לזה שהתמונה מראה סגנון חיצוניות, היא לא. אולי במעט מאוד מקרים כן, אבל לרוב בכלל לא.

פיזיים ונפשיים.

בין אם אתה מסכים לכך ובין אם לא, רוב הציבור מתנהל בצורה כזו, ושופט אנשים כך.

אני מקווה שאנשים מספיק בוגרים כדי להבין שתמונה (ובטח אם היא אחת ויחידה) לא בהכרח משקפת. אבל אני מקווה גם שאתה כמועמד עושה מאמץ כדי שהתמונה שלך כמה שיותר תשקף אותך (כולל תמונה מקצועית ולהתייעץ עם אישה לגבי התמונה שאתה שולח). (לדוגמה: קיבלתי פעם כרטיס של מישהו שהגדיר את עצמו תורני, והתמונה שלו היתה בלי חולצה. בעיני זה לא יכול להתקיים יחד...).

ומי שלא מסוגל לתפוס את העניין, את ההבדל שבין הדימיון למציאות, בין תמונה אחת מחמיאה (ואולי המציאות אחרת לחלוטין)  לתמונה לא מחמיאה (כנ"ל) - אז יוצא שאנחנו עלולים לפספס הזדמנויות שמבחינות אחרות רלוונטיות. צריך להבין שלהחלטות שלנו, גם אם נובעים מאידיאלים נשגבים, יש מחירים, והשאלה היא איזה מחיר נוח לך יותר לשלם.

הרחבתי בנושא הזה כמה פעמים, מקשרת:

אנסה להתייחס - לקראת נישואין וזוגיות

https://www.inn.co.il/forum/t1370160#14857010

כשתהיה מוכן גם תפגוש מישהי מוכנה

אין משמעות לתמונות. אתה נתפב לחיצוניות והמציאות משדרת לך את זה. גם בעלי חא נראה הכי טוב בתמונות פעם. אבל כשאני הייתי במקום שמכוון להכירות (וגם הוא) אז אין משמעות לתמונות ולא מחפשים את הוואו אלא באים להכיר ולבנות קשר.

ודווקא הוא שם לב שאחרי הנישואין פתאום הרבה בנות מסתכלות עליו כי מרגיש יותר ביטחון או לא יודעת מה.

מצחיק אותי איך פעם היינו מצטלמות כל בזמן ומנסות להשיג תמונות מוצלחות. והיום זה להצטלם בתור מזכרת מאותו הרגע. שעשינו טיול ובאמת היינו שמחים. והחיוך הוא חיוך אמיצי והתמונות יוצאות מאוד מוצלחות בלי להצטלם שוב ושוב ושוב

יש הרבה שאני מכירה במיוחד בנים, שלא יודעים לחייך לתמונה.

כמו שילד קטן עושה חיוך עם שיניים מתוח אוובר כזה..

אז כשמצלמים אותם בלי שהם שמים לב זה יוצא ממש יפה

ויש לו יכולת מדהימה להוציא תמונות יפות וטבעיות.

שווה את הכסף בעיני

עצוב וכואב לשמוע

קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.

שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך

עוד לא הגיע זמנך להיעלם.

הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.

הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.

האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?

אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.

כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.

אבל יש ויהיו רגעי אור.

אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.

אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.

מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.

אחלה כתיבה

הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.

לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.

יש שני צדדים יראה ואהבה.

היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב. 

על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.

אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!

אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור

יש להם גם קהילה פיזית?

כמה שדכנים ומיזמים.

כדאי להסתכל לדעתי גם על האתר SAYS.

בהצלחה

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

השקיעו שם בכל מיני שטויות כל מיני אנשים שעבדו בגזברות. חלק קטן הצליח והתעשר (ואז הקיבוץ לא התלונן...) וחלק גדול פשטו את הרגל.

רואים עין בעין ביחס להוצאות וחסכונות, גם אם אחד הצדדים לא מתעסק באופן ההשקעה?

מה דעתך על זה?

בשאלות הגדולות של החיים, עם מי להתחתן, כמה ילדים להביא, איפה לגור, איך לחנך את הילדים, במה לעסוק, צריכה להיות החלטה משותפת או לפחות מעורבות אחראית לדרך, גם בבניית ההון המשפחתי זו החלטה מספיק קריטית בחיים כדי לפנות לזה זמן איכות לדבר על העתיד הפיננסי שלכם.

תוכל להשוות את זה לזוג שצד אחד מעורב בחינוך ילדים עד לשד עצמותיו והצד השני לא יודע איפה הילדים לומדים, לא מה הם לומדים, לא איזה כיתה, לא אם מישהו מציק להם בהית הספר, הוא בקושי יודע כמה ילדים יש לו ואם בכלל ומה השמות שלהם, מתי בר מצווה, לא מעניין אותו כלום בחינוך ילדים.

אז בפיננסים זה המצב הנפוץ.

אבל זו התבוננות חיצונית  צריך לשבור את הסטיגמות

גם בהתחלה זה עלה לי, אבל אולי זה רק עניין של ניסוח.

אם מדברים על שורש העניין אפשר למצוא בדילמה הזו עקרון שהוא אמיתי ולא חיצוני.

למה שיהיה הבדל אם לשניהם המסקנה השווה היא- "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה" ?

הוא מגדיר את עצמו כנורמלי חוץ מהעובדה שהוא לא מצליח במערכות יחסים, לכן הוא יכול לבודד את חוסר ההצלחה בתחום הזוגי ולהבין שזה לא צובע את כל האישיות שלו. ככה הבטחון העצמי עולה וכך גם המסוגלות שלו לפתור את הבעיה עולה.

בסוג השני יש בעיה בהגדרת הזהות האישית והערך העצמי. הטיפול הוא בהכרח שורשי. 

לבין כמה שהוא באמת

לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.

בעז"ה בקרוב ממש!

אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה

בע"ה

לשנה הבאה נר איש וביתו

מתוך בריאות ושמחה#

שהתפללתי עליך לישועה שלמה ב"ה.

ניכר שאתה עובר קושי מאוד גדול, תקופה ממושכת

מקווה שאתה מוצא גם בחיים האמיתיים כתובת מיטיבה שתעזור לך ותלווה אותך דרך קושי זה

חזק ואמץ

ב"ה שתראה אור גדול במהרה ממש

"קווה אל ה'

חזק ויאמץ ליבך

וקווה אל ה'"

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.

אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?

אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.