א. זה לא מתחלק בין אנשים שרוצים עסקה לאלה שלא, גם סמוטריץ יתמוך בעסקה לא מופקרת (לגבי בן גביר אני לא בטוח).

ב. אני בכלל לא בטוח שרוב הציבור חושב אחרת מסמוטריץ (יש כל מיני סקרים סותרים, זה תלוי באיך מנסחים את השאלה).

ג. אי אפשר לשפוט בני משפחה, אבל מי שמקבל החלטות חייב לחשוב על טובת הכלל.

ד. בן גביר וסמוטריץ לא מתנגדים לעסקה מופקרת מסיבות תורניות, אלא בגלל צורך ביטחוני.

ה. ולכן הם חייבים להשמיע את דעתם ולהתנגד בפועל לעסקה מופקרת, גם אם רוב הציבור היה חושב אחרת מהם.

אכן התורה מטרתה להפוך אותנו למוסריים יותר לפי אמות המידה של התורה עצמה. זה יכול לא למצוא חן בעיני כל העולם כולו, "אחד היה אברהם", וזה ממש לא משנה.

אם התורה הייתה כה אינטואיטיבית ומובנת מאליו, לא היה צריך לתת אותה בקולות וברקים, ועם ישראל לא היה חוטא מיד בחטא העגל.

משמע שבתור התחלה האנושות הייתה רחוקה מאוד מדרישות התורה וזה תהליך מאוד ארוך ולא פשוט להגיע לשם.

לשאלות:

1. OK זה פשוט אומר שרוב העם חושב שעדיף את המשפחה שלו ושימותו כל השאר. גם אם זאת השקפה נפוצה זה לא אומר שזה טוב, נכון, או צודק. "האומר לאביו ולאמו לא ראיתיו ואת אחיו לא הכיר ואת בניו לא ידע כי שמרו את אמרתך ובריתך ינצורו". לפי ההלכה, בפדיון שבויים, הרב קודם לאב. האם רוב העם היה מסכים עם זה? האם גם אז לא היו יורים טיעונים רגשיים לכל עבר? זה עדיין לא משנה את התורה.

2. בסדר לבריאות להם השאלה היא בסוף מהי דעת תורה.

3. בציונות הדתית למיטב הבנתי יש תמיכה לעסקה סבירה שלא תפגע בביטחון המדינה. דוגמאות לעסקאות טובות הן כסף תמורת חטופים, מעבר בטוח למנהיגות חמאס למדינה שלישית, אולי שחרור אסירות בעלות מסוכנות נמוכה, כו' כו'.

ממש כל כמה ימים מתרחש בארץ פיגוע ל"ע. בתקופה האחרונה היו לי שתי נסיעות לבאר שבע וברצף פספסתי פיגוע בתחנה המרכזית בחמש דקות. באחד מהם נרצחה שוטרת מג"ב. אנחנו נמצאים במצב של מלחמה מול אויב שעולה באכזריותו על גרמניה הנאצית. אם הנאצים היו תופסים כמה שבויים, זהו, היינו נכנעים להם? היינו מתקפלים? איזו מין מדינה זאת? יש תקדים למדינה שמפסידה במלחמה כי לקחו לה שבויים? ברור שאנחנו רוצים לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה אבל זה בלתי־אפשרי.

יודעים מה יאללה בואו נעשה עסקה. משחררים חצי מהחטופים, חצי אחר נשאר לנצח בעזה, צה"ל נסוג מהרצועה, חמאס בונה הכל מחדש, אנחנו מפסידים חבל ארץ שלם כי אף־אחד לא יגור יותר בעוטף עזה, שדרות חוזרת ל"שגרת טפטופים" (געוולד אם אזעקה אחת נשמעת בתל־אביב כולם כבר בפוסט טראומה), פה ושם מת ילד מפגיעת פצמ"ר, פה ושם מחבל שוחט חייל או חיילת ביו"ש או בבאר שבע או במרכז הארץ, בקטנה. למי אכפת אם ימותו עוד 1000, 2000, 3000 חיילים (כאילו מדובר בשכירי חרב ולא ילדים בני 19 או אבות), העיקר קרובי משפחה.

אבל מה לעשות החשיבה איכשהו נקטעת אחרי המילים "בואו נעשה עסקה". וזאת בדיוק הבעיה שהנושא הזה "רגיש" ו"כואב" כלומר זה הופך לקלישאה עוצרת חשיבה. זה אומר שאי־אפשר לשים את כל הדברים על השולחן ולהסתכל מה באמת כל דבר אומר.

לגבי חילול ה' אין בזה סרך חשש. אם זה הדבר הנכון והצודק אז גם אם זה לא מוצא חן בעיני אנשים זה מלמד יותר עליהם מאשר על מה שנכון לעשות. אם התורה לא מתאימה למישהו ברור שהוא יתלונן שהיא לא טובה ולא מתאימה לרוח התקופה כו' בעיה שלו. התורה גם אומרת שצריך להילחם בעמלק, לא לנסוע בשבת, ומחזיקה בעמדה נחרצת נגד להט"ב. מאוד לא מוסרי בעידן הפוסטמודרני שלנו. אבל מה לעשות??? התורה היא בניגוד לעולם, בניגוד לטבע, לא משהו שצומח מתוך העם.

השפה ששמה ערכים מסוימים מעל החיים הפרטיים, אם קשה להזדהות איתה, אז מה לעשות? מה לעשות שיש אנשים שחושבים שאין דבר יותר חשוב מהחיים הפרטיים שלהם, גם לא החיים הפרטיים של אנשים אחרים?

בגדול זה ככה (יש כמה גרסאות) - נניח ואתה בחדר הבקרה של הרכבת, רואה שיש אדם על המסילה, אתה מסיט את הרכבת למסילה השניה?

ואם במסילה שהיא עכשיו בה יש בן משפחה שלך ובשנייה אדם אחר?

ואם במסילה עכשיו יש 3 אנשים, אבל בשניה יש בן משפחה שלך (רק הוא)?

כמובן זה שאלות מורכבות שקשורות במוסר… המוסר הוא לא שחור ולבן לפעמים. אודה ואתוודה שאני לא לגמרי יודעת מה דעתי בנוגע לעסקה, אבל אכתוב את הסיבות נגד עסקה כפי הבנתי.

קודם כל, חשבון פשוט. משחרר אלפי מחבלים, תמורת 101 חטופים (שחלקם לצערי כבר לא חיים), המחבלים הללו יעשו כנראה פיגועים ופעולות איבה שיגרמו למוות של מאות אנשים. מאות זה יותר מ101 ולכן בהסתכלות כוללנית, עסקה היא לא כדאית אם אנחנו רוצים לשמור על בטחון העם.

שנית, יוצר תקדים לא טוב - מסתבר שכל מה שצריך בשביל להשיג את כל מבוקשך כאויב (נסיגה מעזה, שחרור מחבלים וכו) זה לחטוף אזרחים. ובינינו - יספיקו גם 20.

שלישית, (וזאת דעה שקשה לי איתה), יש עוד הרבה עבודה לעשות בעזה כדי למנוע את ה7 באוקטובר הבא. אנחנו לא יכולים לוותר על זה, כי זה שוב החשבון וההסתכלות הכוללנית של כמה אנשים אני מציל בכל אופציה.

כנראה שיש עוד דעות נגד, אבל אלו למשל בהסתכלות מוסרית… בגדול זה להסתכל גם על המחיר העתידי של העסקה, ולעשות את השיקול המוסרי משם…

לי אישית מאוד חזקות גם הדעות בעד עסקה, אבל אותן אתה מכיר… (או את? אין לי מושג…)

(בעקרון לקחתי הפסקה מהפורומים. לחשיבות העניין נכנסתי בכל זאת)

מוסר זה בשום פנים ואופן לא לעשות את מה שאופנתי או נתפס טוב בתקשורת. מוסר נמדד בערכים אמיתיים. להעמיד את כל מליוני היהודים בארץ בסכנת השמדה, זה לא מוסרי ולא תורני משום כיוון.

לגבי הנקודות שציינת:

1. אפילו אם מציאותית הייתה צודק, ואתה לא, זה לא רלוונטי. מקבלי ההחלטות צריכים לשקול את הדבר הנכון למדינת ישראל ועם ישראל. לעשות עיסקא לא נכונה, בגלל מתח רגשי של 'הבן שלי' זה הפקרות. אם בן של מי ממקבלי ההחלטות היה שם - הוא היה חייב להרחיק את עצמו ממעגל קבלת ההחלטות.

אגב, גם הטענה כשלעצמה לא נכונה. תראה את המשפחות מ'אזור החיוג' של הציונות האמונית שבן שלהם נמצא שם (או חשבו שנמצא שם) - הם בהחלט דורשים החזרת החטופים, אבל מתוך זקיפות קומה. מסתבר שאם הבן של... היה שם, הוא היה נוהג כמו צביקה מור ודיצה אור ולא כמו אלו שרתמו את מאבק החטופים לעוד סבב של הפגנות להפלת הממשלה.

2-3. כדי לוודא על איזו עסקא אתה מדבר, שלטענתך הלא מוכחת רוב הציבור החילוני/החרדי/הדתי תומך בה. מה המחירים שלה?

כשהיתה עיסקה יחסית אחראית, סמוטריץ' תמך בה. אני לא בטוח שהוא צדק אז, אבל גם היום הוא אומר שיתמוך בעסקה אחראית.

מה שהציבור הלא גדול שתומך ב'עסקה בכל מחיר' לא מבין (ומובילי דעת הקהל מטשטשים זאת), זה מה כולל ה'כל מחיר' הזה.

העיסקה היחידה שהיתה רלוונטית מבחינת חמאס, היא החזרת חלק מהחטופים, תמורת נסיגה ישראלית מכל הרצועה, החזרת שלטונם ושיקומו על כל המשתמע מכך.

האם אתה מכיר ישראלי שפוי אחד שתומך בכך?!

כל פעולה קובעת. ולכן שחרור של חלק מין החטופים בעסקה שתשחרר מחבלים שאחר כך יפגעו יותר זה לא רק אפשרות לפגיעה עתידית אלא גם פעולה שמחלישה אותנו בעיני האויב, מה שמסוכן מאוד. מי התיר לך לעשות את זה? הרגש זה יפה אבל בגלל שדאגו לטפטף לנו עסקה בכל מחיר הרגש נמצא שם , אם היינו דואגים להבין מה זה אומר מצב של מלחמה, האחריות שלנו בין מי שלוחם ובין מי שנמצא בעורף והרוח שצריכה להיות לנו הרגש היה מתהפך. מומלץ מאוד אגב ללמוד על מצב המלחמה.

אנחנו לא רק מנסים לסיים את המערכה הנוכחית עם כמה שפחות פגיעות, אנחנו נמצאים בתהליך של בירור נוקב מאוד בין הטוב לרע, אי אפשר לשחק משחקים ולדבר מתוך מקום של רגש.

יש לנו אחריות על גורל העם והמדינה. צריך גבורה כדי לעמוד בתודעה הזאת, אבל זאת האמת.

(בסוגריים אגיד שעסקה ממש לא מבטיחה שחרור של כל החטופים- אין לך שאלה על זה? וגם שהאויב שלנו לא בעד עסקה חמודה כזאת אז אין כל כך אופציה. כמובן שהרבה יותר נוח לחשוב שראה"מ ביבי או כל מי שנגד עסקה מזלזל בנפשות החטופים , אבל אתה לא שם לב שזה מה שמנסים לטפטף מבוקר ועד ערב כל הזמן? מעבר למלחמה מול האויב הערבי יש לנו מלחמה מול האויב התודעתי מלחמה על הרוח של עמ"י, ואפשר להרחיב.) 

ועל זה אתה בונה מגדלים. 

1. יש סיבה, למשל, שאדם לא יכול להעיד בנוגע לאח שלו או בן שלו במשפט. זה נקרא "נוגע בדבר" והחשש הוא שאדם יעדיף את האינטרס האישי שלו על פני המוסר והאמת. 

החלטות כאלה לא מקבלים מהבטן אלא מהראש. 

2. אני בטוח לחלוטין שאתה טועה. 

3. כנ"ל. 

אתה זוכר שיחיא סינוואר שוחרר בעסקת שליט, נכון? 

בדיעבד, אתה לא חושב שזו היתה טעות - בהתחשב בתוצאות? 

אותם אנשים שנטבחו בעוטף עזה, גם הם היו בנים של מישהו - במה דמם פחות סמוק מדמם של אותם חטופים? היית מוכן לעסקה כזאת לא היית יודע שאחד הקרבנות של עסקה כזאת יהיה הבן שלך? 

אם כן, למה זה מוסרי?

אם לא, אז עסקה היא לא מוסרית.

חלק גדול מאוד מהנרצחים בפיגועים ובפרט בטבח בשמחת תורה הם כתוצאה מעסקאות קודמות.

שלא נדבר על המחיר בקיום חמאס שהוא מחיר גדול יותר כי זה בעצם אומר לאויבינו, אם תבצעו דברים נוראיים אבל גם תחטפו אז יהיה בסדר.

אין לי מושג מה נכון לעשות בשום תחום ויש כל־כך הרבה שיקולים שאיני חשוף אליהם.

אני משפיע טיפונת בתחומים הקטנים שהקב"ה מסר לי ודיי בזה.

הייתי רוצה להיות יותר כמו התנאים והאמוראים.

אני מקבל הרבה השראה מהרש"ר הירש, מהסבא מסלבודקה ומהאמרי אמת.

למשל: לא מדינה פלסטינית, לא להכנע במלחמה, לא למדינת כל אזרחיה וכו וכו

בדיוק על־פי נבואת יחזקאל והיינו מקריבים את כל הקורבנות שכתובים שם

אלא שברמה המעשית אני לא יודע להתמודד עם כל המערכת

אולי לתת דבר תורה או חיזוק קטן בבית הכנסת זה כן

יש הלכה שאין ממנים גרי צדק דיינים או מלכים או אחראים על הציבור לכן אני מעדיף את מקומי הקטן.

שיהיה פה יותר טוב

פנימה והחוצה

פנימה

יותר הרמוניה בין גווני הציבור

החוצה

הגנה טובה יותר על הגבולות

לא אני

אני לא פוליטיקאית ולא אשת צבא

אין לי השראה מאנשי ציבור או מאנשי מקצוע שאני לא מכירה אישית

מה שצריך זה אנשי מקצוע טובים יותר שיעשו עבודה טובה יותר

הן בפוליטיקה והן בכוחות הבטחון 

שאנשים יעשו את העבודה שלהם

כן זה באמת ציפייה מוגזמת 

אני עוד מנסה לעשות שלום ביני לבין עצמי, לבין בוראי לבין הזולת

עד שאני אגיע לעשייה ציבורית יש עוד זמן

רבנים אנשי אמת זה ההשראה שלי 

זהו שמחתי לעזור כאן😁

כי הוא פוליטיקאי בינוני ומטה, אבל עם יכולת אדירה לקחת רעיונות, לנסח אותם ולהכניס אותם לעומק השיח.

חוץ מזה, יש לי את  הדרכים שלי להשפיע על העולם. אתה כותב באחת מהן.

עדיף לא להתעדכן באקטואליה

כמות הרעל החרדה שיש שם יכולה לדכא את החיים

אם אני רוצה להתעדכן

זה דרך הכותרות של רוטר סקופים

זה לרוב מידע עדכני נקי ובלי פרסומות 

יש כאלה שמתמקדים למשל רק בביטחון

וגם כמות עדכונים יומית משתנה

בלבד

אבל אני לא כזה מעורה

אין שם "תרעלה" במשמעות המקובלת, אלא דיווחים של משפט או שניים. את הפרסומות מבטלים ככה:

[DNS] Private DNS for Android 11+ block ads natively

מעבר לזה, תלוי כמה רעל וכמה SNR (יחס אות לרעש) אתם מוכנים לסבול. רוטר שהוזכר פה מכיל תוכן לא רע אבל תגובות רעילות ממש. אתרי חדשות חרדיים (הוזכר פה אחד  @מבקש אמונה , אגב, ידעת שאמס זה גם כן פרוייקט שלי?) יש להם יתרון של תוכן נקי יחסית אבל מוטה חזק מדי למגזר שלהם. זכותם כמובן. אבל צריך לדעת את זה.

נכון קצת מוטה אבל לא נורא להרגשתי... 

(גם יש קצת דברים שאני נוטה לחרדי 😁)

אהרון גרנות/גרנביץ', שגם בעצמו חי על התפר שבין קריית ארבע לחסידות גור וגם כעיתנאי היה שנים גם כאן בערוץ 7 ובעיתון נקודה ז"ל וגם במשפחה ובתקשורת חרדית, העיר על הנקודה הזאת מזמן.

יש בווצאפ חדשות משמחות

קבוצה

חדשות משמחות

ויש ערוץ שכתוב איפה האזעקה, בצירוף מפה.

ואתה יודע איפה שרק היתה התראה

אפשר כבר לא להיות המרחב המוגן

אם הטיל עבר בנתיב אחר.

צופר - צבע אדום

וככה לא צריך לחכות ל"הסתיים האירוע"

במקומות בהם לא היתה אזעקה.

גם כאן לא הייתי ממהר להיצמד לדברי הרהב של פרשנים יהירים. בניסן נגאלו ובניסן עתידים להיגאל.

איך זה מעודד?

שאנחנו בדרך לגאולה

אז מי זה מלך ערבי?

פרסים אינם ערבים. מדובר בשתי קבוצות אתניות שונות עם היסטוריה, שפה ותרבות נפרדות.

הנה ההבדלים המרכזיים שחשוב להכיר:

1. מוצא ואתניות

* פרסים: שייכים לקבוצת העמים האיראניים (מקור הודו-אירופי). הם חיים בעיקר באיראן, שם הם מהווים את הרוב המכריע של האוכלוסייה.

* ערבים: שייכים לקבוצת העמים השמיים, שמקורם בחצי האי ערב.

2. שפה

זהו אחד ההבדלים הבולטים ביותר:

* פרסית (פארסי): שפה הודו-אירופית. למרות שהיא נכתבת באלפבית המבוסס על הכתב הערבי (עם כמה אותיות נוספות) ושאלה מילים רבות מהערבית, היא קרובה דקדוקית הרבה יותר לשפות אירופיות (כמו אנגלית או גרמנית) מאשר לערבית.

* ערבית: שפה שמית, הקרובה מאוד לעברית מבחינה מבנית ודקדוקית.

3. דת

בעוד ששתי הקבוצות הן ברובן מוסלמיות, יש ביניהן הבדל זרמי מובהק:

* רוב הפרסים הם מוסלמים שיעים.

* רוב הערבים בעולם הם מוסלמים סונים (אם כי יש מיעוטים שיעים גדולים במדינות כמו עיראק ולבנון, וכן מיעוטים נוצריים).

4. היסטוריה

הפרסים מתגאים בהיסטוריה של אימפריות עתיקות (כמו האימפריה האחמנית של כורש הגדול) שהתקיימו הרבה לפני עליית האסלאם והתפשטות התרבות הערבית. כיבוש פרס על ידי הערבים במאה ה-7 אמנם הביא את האסלאם לאזור, אך הפרסים שמרו על זהותם האתנית והלשונית הייחודית.

(נעזרתי ב Gemini)

מלכות זה לא עם אלא ציווילזציה.

כשם שאירופה כיום אינה רומאית, ועדיין ממשיכה של מלכות רומי

אי פעם את הדעה שהאיראנים הם ממוצא ארי וכך גם הם רואים את עצמם?

ארים = עמלק. 

אם כי נכון שהם והם התנדבו לבצע את תפקידו.

בגדול בחקר העמים והבלשנות, בעוד שאנחנו הערבים, הארמים ועוד נחשבים 'שמיים', יש את האירנים שהם מקור השפות ההודו-אירופיות, כלומר ההנחה היא שקבוצות הברברים שפלשו לצפון ומרכז אירופה ופגשו מצפון את היוונים והלטינים (רומאים), הגיעו במקורן ממרכז אסיה.

מדרשי אגדה יכולים להתפרש בכל מיני דרכים. כשעם ישראל קם ונלחם, יש סיע"ד.

את העולם שלו, כידוע. אפילו אם לא רואים זאת בעיני הבשר ודם שלנו.

סבלנות.

זה נשמע מדרש אגדה כלשהו על ימות המשיח אז צריך לדעת שהרבה דברים במדרשים לא כפשוטם אלא רמזים וסודות עמוקים.

והרבה תאריכים שנותנים, זה מה שמכונה "פקידה"- שזה זמן שיש לו פוטנציאל לגאולה אם יוכשר הדור והזמן לכך. ואם לא זכו, אז יש התקדמות מסויימת אבל לא גאולה שלימה. (כמובן אנחנו מאמינים שתמיד ד' יכול להביא בכל רגע גאולה ולא יחכה לפקידה אם נזכה.)

גם יש כל מיני שלבים בגאולה- אם יהיו 120 משפחות חקלאיות בארץ, 600000 יהודים בארץ, הרי ישראל פורחים ועוד. וצריך לדעת לאיזה שלב המדרש מכוון. ותודה לד' אנחנו כבר עכשיו בשלבים מתקדמים שלה ב"ה...

- על המלחמה הנוכחית: צריך להפסיק לצרוך חדשות מאתרי התבהלה או לפחות לדעת לקרוא נכון ולא ליפול לרעל וליאוש שהם מנסים לזרוע.

זו מלחמה מוצלחת ברמה היסטורית, ברמה תנכ"ית! יד ד' גלויה שנורים כ"כ הרבה טילים וכ"כ מעט נפגעים יחסית.

את כל מחשבות הרשעה הצליחו לסכל בס"ד מטורפת!

מאיזה 'בירה עמיקתה' הצלחנו לעלות זה נס בפני עצמו!

גם אם לא כל רצוננו הכי מוגזמים שהתחלנו איתם את המלחמה יושגו, רשימת ההישגים כ"כ גדולה ומשמעותית כבר עכשיו ב"ה.

ועוד היד נטויה בע"ה ועוד לא עת סיכומים מה עשינו ומה לא. בו נתפלל לד' שנמשיך להכות את כל אויבינו עד ישמדם- במהרה בימינו אמן!

וראו כל עמי הארץ כי שם ה נקרא עליך ויראו ממך.

טומאת נידה זה מי שמזדעזע מהרס אנדרטה של רוצח תינוקות כמו עראפאת

ובהכנסת ארס של מוסר נוצרי לתוך הבית מדרש.

הלוחם שהודח על מצבת עראפת הודח בצדק כי היה עליו לבוא עם פטיש אמיתי ולא עם פטיש גומי. לא ככה מבערים את הרוע המונצח באבן.

אתה שלוש פעמים ביום מבקש מהקב"ה שיביא אותך לארץ. הוא הביא, אתה בעטת במתנה שלו!
 

אין יותר תפילה מהשפה ולחוץ מהתפילה שלך. בכוזרי כתב זאת גם על מי שנולד בחו"ל ולא עולה לארץ:

מאמר שני

כג - אָמַר הַכּוּזָרִי: אִם כֵּן אַתָּה מְקַצֵּר בְּחוֹבַת תּוֹרָתְךָ, שֶׁאֵין אַתָּה מֵשִׂים מְגַמָּתְךָ הַמָּקוֹם הַזֶּה וּתְשִׂימֶנּוּ בֵּית חַיֶּיךָ וּמוֹתֶךָ, וְאַתָּה אוֹמֵר: "רַחֵם עַל צִיּוֹן כִּי הִיא בֵית חַיֵּינוּ", וְתַאֲמִין כִּי הַשְּׁכִינָה שָׁבָה אֵלָיו, וְאִלּוּ לֹא הָיָה לָהּ מַעֲלָה אֶלָּא הַתְמָדַת הַשְּׁכִינָה בָהּ בְּאֹרֶךְ תְּשַׁע מֵאוֹת שָׁנָה הָיָה מִן הַדִּין שֶׁתִּכָּסַפְנָה הַנְּפָשׁוֹת הַיְקָרוֹת לָהּ וְתִזַּכְנָה בָהּ, כַּאֲשֶׁר יִקְרֶה אוֹתָנוּ בִמְקוֹמוֹת הַנְּבִיאִים וְהַחֲסִידִים, כָּל שֶׁכֵּן הִיא שֶׁהִיא שַׁעַר הַשָּׁמַיִם. וּכְבָר הִסְכִּימוּ כָל הָאֻמּוֹת עַל זֶה. הַנּוֹצְרִים אוֹמְרִים, שֶׁהַנְּפָשׁוֹת נִקְבָּצוֹת אֵלֶיהָ וּמִמֶּנָּה מַעֲלִין אוֹתָן אֶל הַשָּׁמַיִם, וְהַיִּשְׁמְעֵאלִים אוֹמְרִים, כִּי הִיא מְקוֹם עֲלִיַּת הַנְּבִיאִים אֶל הַשָּׁמַיִם, וְשֶׁהִיא מְקוֹם מַעֲמַד יוֹם הַדִּין, וְהוּא לַכֹּל מְקוֹם כַּוָּנָה וָחָג. אֲנִי רוֹאֶה, שֶׁהִשְׁתַּחֲוָיָתְךָ וּכְרִיָעְתָך נֶגְדָּה חֹנֶף,אוֹ מִנְהָג מִבִּלְתִּי כַוָּנָה, וּכְבָר הָיוּ אֲבוֹתֵיכֶם הָרִאשׁוֹנִים בּוֹחֲרִים לָדוּר בָּהּ יוֹתֵר מִכָּל מְקוֹמוֹת מוֹלַדְתָּם, וּבוֹחֲרִים הַגֵּרוּת בָּהּ יוֹתֵר מִשֶּׁיִּהְיוּ אֶזְרָחִים בִּמְקוֹמוֹתָם. כָּל זֶה עִם שֶׁלֹּא הָיְתָה בָעֵת הַהִיא נִרְאֵית הַשְּׁכִינָה בָהּ, אֲבָל הָיְתָה מְלֵאָה זִמָּה וַעֲבוֹדַת אֱלִילִים, וְעִם כָּל זֶה לֹא הָיְתָה לָהֶם תַּאֲוָה אֶלָּא לַעֲמֹד בָּהּ, וְשֶׁלֹּא לָצֵאת מִמֶּנָּה ְּבִעּתֹות הָרָעָב אֶלָּא בְמִצְוַת הָאֱלֹהִים, וְהָיוּ מְבַקְשִׁים לִנְשֹׂא עַצְמוֹתָם אֵלֶיהָ.

כד - אָמַר הֶחָבֵר: הוֹבַשְׁתַּנִי מֶלֶךְ כּוּזָר, וְהֶעָוֹן הַזֶּה הוּא אֲשֶׁר מְנָעָנוּ מֵהַשְׁלָמַת מַה שֶּׁיְּעָדָנוּ בוֹ הָאֱלֹהִים בְּבַיִת שֵׁנִי, כְּמָה שֶׁאָמַר: "רָנִּי וְשִׂמְחִי בַּת-צִיּוֹן", כִּי כְבָר הָיָה הָעִנְיָן הָאֱלֹהִי מְזֻמָּן לָחוּל כַּאֲשֶׁר בַּתְּחִלָּה אִלּוּ הָיוּ מַסְכִּימִים כֻּלָּם לָשׁוּב בְּנֶפֶשׁ חֲפֵצָה, אֲבָל שָׁבוּ מִקְצָתָם וְנִשְׁאֲרוּ רֻבָּם וּגְדוֹלֵיהֶם בְּבָבֶל, רוֹצִים בַּגָּלוּת וּבָעֲבוֹדָה- שֶׁלֹּא יִפָּרְדוּ מִמִּשְׁכְּנוֹתֵיהֶם וְעִנְיָנֵיהֶם. וְשֶׁמָּא עַל זֶה אָמַר שְׁלֹמֹה: "אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר", כִּנָּה הַגָּלוּת בְּשֵׁנָה וְהַלֵּב הָעֵר הַתְמָדַת הַנְּבוּאָה בֵינֵיהֶם. "קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק", קְרִיאַת הָאֱלֹהִים לָשׁוּב. " שֶׁרֹאשִׁי נִמְלָא-טָל" עַל הַשְּׁכִינָה שֶׁיָּצְאָה מִצִּלְלֵי הַמִּקְדָּשׁ, וּמַה שֶּׁאָמַר: "פָּשַׁטְתִּי אֶת כֻּתָּנְתִּי", עַל עַצְלוּתָם לָשׁוּב. "דּוֹדִי שָׁלַח יָדוֹ מִן-הַחוֹר", עַל עֶזְרָא שֶׁהָיָה פוֹצֵר בָּהֶם וּנְחֶמְיָה וְהַנְּבִיאִים, עַד שֶׁהוֹדוּ קְצָתָם לָשׁוּב הוֹדָאָה בִלְתִּי גְמוּרָה,וְנָתַן לָהֶם כְּמַצְפּוּן לִבָּם, וּבָאוּ הָעִנְיָנִים מְקֻצָּרִים מִפְּנֵי קִצּוּרָם, כִּי הָעִנְיָן הָאֱלֹהִי אֵינֶנּוּ חָל עַל הָאִישׁ אֶלָּא כְּפִי הִזְדַּמְּנוּתוֹ לוֹ, אִם מְעַט – מְעָט וְאִם הַרְבֵּה – הַרְבֵּה. וְאִלּוּ הָיִינוּ מִזְדַּמְּנִים לִקְרַאת אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ בְּלֵבָב שָׁלֵם וּבְנֶפֶשׁ חֲפֵצָה, הָיִינוּ פוֹגְעִים מִמֶּנּוּ מַה שֶּׁפָּגְעוּ אֲבוֹתֵינוּ בְּמִצְרָיִם. 

וְאֵין דִּבּוּרֵנוּ: "הִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ",וְ"הִשְׁתַּחֲווּ לְהֲדוֹם רַגְלָיו", וְ " הַמַּחֲזִיר שְׁכִינָתוֹ לְצִיּוֹן", וְזוּלַת זֶה, אֶלָּא כְצִפְצוּף הַזַּרְזִיר, שֶׁאֵין אֲנַחְנוּ חוֹשְׁבִים עַל מַה שֶּׁנֹאמַר בָּזֶה וְזוּלָתוֹ, כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ מֶלֶךְ כּוּזָר.

רבינו יהודה הלוי, נאה דרש ונאה קיים ויצא ועזב כל טוב בארץ ספרד ושם פעמיו בדרכים מסוכנות, מלאות שודדים, ספינות טובעות ומסעי צלב, לארץ ישראל.

אתה בתקופת שפע כזאת, נטשת את ארץ ישראל. 

"גדול כבודינו בגוים"

... אני שואל:

מה אתה חושב כשאתה  עומד לפני הקדוש ברוך הוא ואומר:

"דל כבודנו בגויים ושקצונו כטומאת הנדה"

אם לא תענה אבין שגם אתה מאלה שמתפללים מהפה לחוץ.

"דל כבודינו בגוים" זה שמצוקמקים כמו חות'ים מעיזים לירות עלינו, ושאנו עוד נאלצים לקבל טילים מארגון מצוקמק כמו חזבאללה ולא לכבוש את כל לבנון. ושאנו נאלצים שבעיר העתיקה תהיה מלאה בצלבים ועבודת אלילים. שאנו מכילים את זה שהגויים לא מכירים בירושלים כבירת ישראל ובעיר העתיקה כנשלטת על ידינו. שהערבים עושים כבשלהם בהר הבית ומשחקים בו כדורגל.  שהגויים לא מכירים בלב המולדת שלנו יהודה ושומרון כחלק מהמדינה ושיהודי לא יכול לסוע בצורה בטוחה בלב המולדת שלו ביהודה ושומרון.  שהגוים מצטטים את עיתון הארץ ואת אולמרט ואורמים "אפילו ישראלים טוענים שמדינת ישראל פושעת מלחמה".

"ושקיצונו כטומאת הנידה" - השפעת הפרוגרס על התרבות במדינה, חדירת המוסר הנוצרי לחלקים מהבית מדרש, והעובדה שחצי מיהודי ארצות הברית הם רפורמים  אוטו אנטישמים שונאי עמם והסירו המתפילה את הבקשה לחזור לארץ

... את הדבר הנכון. אין ספקות  ואין חרטות. וידוי מושלם.

.... מעשה תועבה.

ותצביע למפלגת נעם

.... במילים "מה זה קשור" בורח מהמציאות.

אתה יודע טוב מאוד שזה רע בעיני השם.

נעם

בארץ ישראל

בדיוק הפקרת שדות גז בצפון הארץ בנחלת שבט אשר. הפקרה שפינקה את איראן דרך חיזבאללה בלבנון.

בדיוק הסכמי אוסלו שהקריבו אלפי חיים על מזבח השקר השמאלני של רבין ופרס.